מחמד סאוופט פאשה
מֶחמֶד סַאוְופֶט פַאשָה (בטורקית: Mehmed Esat Safvet Paşa; 1814 – 1883) היה מדינאי עות'מאני-טורקי והווזיר הגדול ב-1878.
 | |||
| מחמד סאוופט פאשה | |||
| לידה |
1814 סורמנה, האימפריה העות'מאנית | ||
|---|---|---|---|
| פטירה |
1883 (בגיל 69 בערך) איסטנבול, האימפריה העות'מאנית  | ||
| מדינה | האימפריה העות'מאנית | ||
| דת | אסלאם סוני | ||
| |||
| |||
  | |||
ביוגרפיה
עריכהמחמד נולד בסורמנה (Sürmene) שעל חוף הים השחור. בגיל 17, לאחר שסיים את לימודיו במדרסה באיזיט, הצטרף למועצה האימפריאלית של האימפריה העות'מאנית. הוא היה מזכירו של הסולטאן אבדילמג'יט הראשון, לאחר מכן שר המסחר ועבודות קהילתיות. לאחר ששהה כשליח בפריז, בתפקידו כשר החינוך לאחר מכן שינה ב-1866 את בית הספר האימפריאלי של ארמון גלאטסראיי לשיטת הלימוד הצרפתית. כמו כן באותו התפקיד בתקופת הטנזימאט ביצע רפורמות רחבות בחינוך כולו.
בהמשך היה שר המשפטים ושר החוץ. היה בעל דעות ליברליות ופרו-מערביות. שיתף פעולה עם מידהט פאשה.
בדצמבר 1876 ניהל התייעצויות בוועידת קונסטנטינופול והיה לדיפלומט מוכר. ביולי 1877 התפטר בעקבות חילוקי דעות עם הוזיר הגדול אדחם פאשה על הסכם שלום עם האימפריה הרוסית. בפברואר 1878 שוב מונה להיות שר החוץ וחתם על חוזה סן סטפנו. ביוני אותה השנה מונה להיות הווזיר הגדול אך כבר באוקטובר נשלח כשגריר לפריז.
