מחנה שדה תימן
מחנה שדה תימן הוא בסיס צבאי ישראלי רב-יחידתי של פיקוד הדרום הממוקם סמוך למנחת שדה תימן, 5 ק"מ צפונית מערבית לבאר שבע ו-5 ק"מ צפונית לחצרים.[1] בבסיס שוכנים מפקדת חטיבת גבעתי, בסיס שיטור 392 ויחידה פיקודית 'האשל' של המשטרה הצבאית, מכלול שדה תימן (665) של פיקוד הדרום, יחידה פיקודית של חיל ההנדסה, מרכז הספקה מטכ"לי, מפקדת חטיבה 16, מפקדה חלופית של מנהלת התיאום והקישור (עזה), ויחידות נוספות.[2][3][4][5][6]
| מידע על המבנה | |
|---|---|
| סוג |
בסיס צבאי  |
| קואורדינטות | 31°17′22″N 34°42′28″E / 31.28954°N 34.70785°E |
 | |
  | |
במהלך המבצעים הצבאיים עופרת יצוקה וצוק איתן, ובמלחמת חרבות ברזל, נכלאו במחנה מאות פלסטינים מרצועת עזה מתוקף צו שר הביטחון שהגדיר אותו כמקום כליאה להחזקת לוחמים בלתי חוקיים.[7][8][9]
ב-2023 הוציא שר הביטחון מתוקף הסמכתו בחוק צו הקובע את מחנה שדה תימן כמקום כליאה.[9][10]
היסטוריה
עריכהב-1942, במסגרת המערכה במזרח התיכון במלחמת העולם השנייה, הקימו הבריטים מחנה באזור ובו האנגרים גדולים.[11] הבסיס הישראלי הוקם בשנות החמישים,[12] ונקרא 'שדה תימן' בעקבות מבצע על כנפי נשרים.[1]
במלחמת יום הכיפורים
עריכהבעת פרוץ המלחמה היו במקום מפקדות, בהן של אוגדה 143,[13] חטיבה 600.[14] בנוסף, המחנה היה מקום בו שכנו יחידות מחסני חירום של מספר יחידות, בהן של חטיבה 14[15] וגדוד 599 של חטיבת השריון 421, אשר מפקדו, רס"ן עמי מורג, שגילה שהמחסנים נעולים והאפסנאים לא נראו באופק, הורה בשעות הערב של 6 באוקטובר, בגיבויו של אריאל שרון, לירות במנעוליהם, לחמש את 22 הטנקים שהיו במקום, ולהתחיל בתנועה.[16][17] ברגע האחרון הגיעו האפסנאים, והפריצה נמנעה.[18] חוסרים ואי סדר במחסני החירום, כמו גם שני ברזי כיבוי שנפתחו והציפו את השטח עיכבו את יציאת הכוחות.[18] לאחר מלחמת יום כיפור שכנו במקום הימ"חים של אוגדה 560 על חטיבותיה עד תחילת המאה ה-21.
מבצעי עופרת יצוקה וצוק איתן
עריכהבמבצעים הצבאיים עופרת יצוקה וצוק איתן הכשיר צה"ל מתחמי כליאה במחנה עבור עצורים פלסטינים, מתוקף צו שר הביטחון.[19] במהלך 'עופרת יצוקה' נכלאו בבסיס כ-250 עצורים,[20] וב'צוק איתן' נאסרו בו כ-270 פלסטינים, על פי חוק לוחמים בלתי חוקיים, המאפשר לרמטכ"ל להחליט על מעצר מנהלי זמני בעקבות חשד להפרת חוק זה.[21][7]
מלחמת חרבות ברזל
עריכה  |
ראו גם – מעצרי פלסטינים וערביי ישראל במהלך מלחמת חרבות ברזל |
במהלך מלחמת חרבות ברזל, הוקמו במחנה כארבעה מתקנים דמויי מכלאות שבהם נכלאו מאות עזתים, על פי חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים.[22] בבסיס הוקם בית חולים שדה לטיפול בעצורים שזקוקים לטיפול רפואי דחוף.[8]
בית החולים הוקם על ידי משרד הבריאות, צמוד למתקן הכליאה ולא כחלק ממנו. הוא הוקם על ידי חברה פרטית שנבחרה בהליך של פטור ממכרז של משרד הבריאות. בית החולים לא הוגדר כבית חולים צבאי ולא היה תחת אחריותו של קצין רפואה ראשי. בהתאם להגדרה זו, לא הועסקו בו רופאים שגויסו למילואים, אלא רופאים שהתנדבו לטפל במחבלים.[24]
מתחם בית החולים מורכב מחמישה אוהלים, שבכל אחד מהם 10–12 מיטות. אוהל אחד משמש לחקירת פצועים על ידי חוקרי שב"כ ויחידה 504. אוהל נוסף מוגדר סטרילי והוא מיועד לניתוחים, ושאר האוהלים משמשים לאשפוז. על פי עדויות של רופאים שהועסקו בבית החולים, במקרי פציעה קשים הדורשים פעולה רפואית מורכבת בבית חולים אזרחי, בתי החולים בישראל סירבו לטפל במחבלים. בין הנימוקים לסירוב היה החשש מהתפרעות של "לה פמיליה" וגורמים קיצוניים דומים בתוך בתי החולים.[24]
נוהלי משרד הבריאות[25] והתנהלות הרופאים והחיילים בבית החולים עמדו במוקד ביקורת חריפה מצד ארגוני זכויות אדם וכלי תקשורת, בשל הטענה שהטיפול בעצורים מפר את כללי האתיקה הרפואית ונוגד את הדין הבין-לאומי. בין יתר ההנחיות החריגות שפרסם משרד הבריאות לטיפול בעצורים במתקן, הונחו הרופאים בבסיס לטפל בעצורים "באופן המינימלי הנדרש ותו לא",[26] ולא להזכיר את שמותיהם בתיעוד הטיפול או בפני המטופל. כמו כן, אושר להם להעניק טיפול רפואי בעוד העצורים כפותים ומכוסי עיניים ולטפל בהם בניגוד לרצונם אם מצבם מוגדר כמצב חירום רפואי.[26] עוד פורסם בתקשורת כי חיילים סירבו מספר פעמים להאכיל את העצורים, וכי הם ניזונים מפורמולה נוזלית באמצעות קשית.[25][27][28][29] בעקבות הביקורת ולבקשת הצוות הרפואי במקום, ועדת אתיקה רפואית המורכבת מנציגי משרד הבריאות, לשכת האתיקה של ההסתדרות הרפואית בישראל והנהלות בתי החולים, ביקרה בבסיס בסוף פברואר 2024.[28] בסוף מרץ 2024 שיגר רופא המשרת במתקני המעצר במחנה, מכתב לשרי הביטחון והבריאות וליועצת המשפטית לממשלה, שבו הלין כי תנאי הטיפול אינם עומדים בסטנדרט רפואי בסיסי ומנוגדים גם לחוק כליאת לוחמים בלתי חוקיים. במכתבו תיאר בין היתר כי מספר עצורים עברו כריתת גפיים בעקבות איזוק ממושך אשר הוביל להתערבויות ניתוחיות חוזרות ונשנות, וכי יותר ממחצית מהמטופלים בבית החולים שוהים בו בשל פציעות שנגרמו להם בעת המעצר.[30][31][29]
אחד ההיבטים הבעייתיים של הכליאה במתקן היא אזיקת האסירים. במספר מקרים עצירים נאזקו באזיקי פלסטיק באופן ממושך, ועברו כריתת יד או רגל בעקבות הפציעה. על פי פרופ' יחיאל בר-אילן, מומחה לאתיקה רפואית, אין בצה"ל הדרכה בנושא השימוש באזיקונים, והידוק ממושך של האזיקון על היד או הרגל עלול לגרום לנזקים, שלא אמורים להתרחש.[24]
ב-23 במאי 2024 הגישו חמישה ארגוני זכויות אדם עתירה לבג"ץ בדרישה לסגור את מתקני הכליאה במחנה, בעקבות העדויות על המחסור בתנאי כליאה הולמים כנדרש בחוק לוחמים בלתי חוקיים.[32][33] בתגובתה לעתירה, הודיעה המדינה כי בכוונתה להפוך את שדה תימן למתקן מעצר זמני, לצמצם את מספר השוהים בו לכ-200 עצורים, לשדרג את המתקן ולשפר את תנאי המחיה בו.[34][35] ב-28 במאי 2024 הודיע הרמטכ"ל על הקמת ועדה בראשות האלוף אילן שיף לבחינת תנאי הכליאה של עצורים פלסטינים בשדה תימן ובמתקנים נוספים.[36][37]
לפי עדויות, שני גברים פלסטינים הותקפו מינית כאשר הושבו על מוטות או מקלות ברזל ונפגעו מכך, ונטען כי עצור נוסף מת לאחר שהוכנס מקל חשמלי לפי הטבעת שלו. צה"ל אישר כי חיילים ישראלים הודחו בעקבות שימוש בכוח מופרז, אך דחה טענות להתעללות שיטתית.[38][39] מוחמד ערב, עיתונאי פלסטיני שנעצר בבית החולים שיפא בעזה, סיפר כי שישה אסירים במחנה שדה תימן נאנסו והותקפו מינית במקל מול שאר האסירים רק מפני שהפרו פקודות בתוך הכלא. אסיר אחר מעזה, ששוחרר ממחנה שדה תימן, סיפר כי ראה במו עיניו מקרים שבהם חיילים מאפשרים לכלבים לתקוף מינית אסירים.[40]
לפי נתונים שפרסם צה"ל, הצבא מנהל חקירה פלילית נגד חיילים ב-36 מקרי מוות של עצורים שמתו במחנה שדה תימן, במהלך מלחמת חרבות ברזל.[39][41]
פריצה למחנה במחאה על מעצר חיילי מילואים
עריכה
ערך מורחב – החשד להתעללות במחנה שדה תימן
ב-29 ביולי 2024 עיכבה המשטרה הצבאית תשעה חיילי מילואים לחקירה בחשד למעשה סדום בנסיבות אינוס של עצור פלסטיני במתקן.[42][43][44]
בעקבות עיכוב החיילים החשודים הגיעו מפגינים רבים למחות בשערי הבסיס, כמה עשרות מהם אף פרצו את שעריו ובהם חברי הכנסת צבי סוכות, אלמוג כהן, טלי גוטליב וניסים ואטורי והשרים יצחק וסרלאוף ועמיחי אליהו.[45][46][43] באירוע הותקפו עיתונאים שסיקרו את המתרחש.[47]
פריצות וגנבות מהבסיס
עריכההמחנה נפרץ מספר פעמים לאורך השנים: במאי 2017 פרצו שלושה ערבים ישראלים תושבי באר שבע לבסיס, בהם קבלן שיפוצים במחנה, וגנבו ממנו 33 רובי M-16.[48][3] בפברואר 2021, נגנבו מהבסיס יותר מ-20 אלף כדורי רובה בקוטר 5.56.[49] באוקטובר 2022 נפרץ הבסיס ונגנבו ממנו מקלע מאג ו-26 אלף כדורים מסוגים שונים,[50][51][52] במאי 2024 הורשעו עשרה תושבי תל שבע ותראבין במעשה.[53]
קישורים חיצוניים
עריכה- מחנה שדה תימן, באתר Mapcarta
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 עמנואל הראובני, לקסיקון ארץ ישראל, 2010, עמ' 579
- ^
אימון ראשון מסוגו לחטיבה שמורשת הקרב זורמת לה בגנים, באתר צה"ל, 9 במרץ 2021
- ^ 1 2 אילנה קוריאל, גניבת הנשקים משדה תימן: עדויות הבכירים נחשפות, באתר ynet, 17 בינואר 2019
- ^ שלב נוסף בפרויקט "מרכז האספקה האחוד" יוצא לדרך, באתר צה"ל, 8 בפברואר 2018
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:אתר צה"ל
סוג לא תואם [ 3 ] המפקדה החלופית של מנהלת התיאום והקישור לעזה נחנכה, באתר צה"ל, 8 בפברואר 2021
- ^ ניסים קלו, הכירו את פלוגת אחזקה 865, באתר עמותת חיל הטכנולוגיה והאחזקה (ארכיון)
- ^ 1 2
גילי כהן ועמירה הס, העצורים העזתים של "צוק איתן" ממתינים לסינון בשדה תימן, באתר הארץ, 25 ביולי 2014
- ^ 1 2 הגר שיזף, מאות עזתים שנעצרו במלחמה כלואים בדרום עם כיסוי עיניים ואזוקים רוב היום, באתר הארץ, 18 בדצמבר 2023
- ^ 1 2 צו כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים (קביעת מקום כליאה) (הוראת שעה, באתר ויקיטקסט
- ^ צו כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים (קביעת מקום כליאה) (הוראת שעה), תשפ"ד-2023, באתר נבו
- ^ יוסי ביילין, סודות שלא אקח איתי, משכל, 2021, עמ' 74, באתר כותר
- ^ עמירם אורן, רפי רגב, ארץ בחאקי: קרקע ובטחון בישראל, כרמל, 2008, עמ' 106
- ^ יקותיאל יוסף, לא קראו את המפה, מבט מל"מ 67, 2013, עמ' 80
- ^ בקולן: נשים בישראל בצל אובדן ומלחמות, משכל, 2019, עמ' 84-83
- ^ יוסי כהן, בסמכות ובגמישות, 2021, עמ' 76
- ^ ד"ר מיכאל בולשטיין (ע), פרק ח': מג"ד שריון בתוך הפתעה, ניצחון בסבירות נמוכה: אמיתות על מלחמת יום הכיפורים, שרידות, 2017, עמ' 280
- ^ עדות סא"ל עמי מורג - מג"ד 599, חטיבה 421, באתר המרכז למלחמת יום הכיפורים
- ^ 1 2 ב"ז קידר, אוקטובר 1973: סיפורו של גדוד "מחץ", תל־אביב: תמוז, 1975, עמ' 9־12
- ^ צו כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים (קביעת מקום כליאה) (הוראת שעה), התשס"ט-2009, קובץ התקנות 6740, 4 בינואר 2009
- ^ Adam Horowitz, Lizzy Ratner, Philip Weiss, CHAPTER XV, The Goldstone Report: The Legacy of the Landmark Investigation of the Gaza Conflict, PublicAffairs, ISBN 978-1-56858-664-9. (באנגלית)
- ^ צו כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים (קביעת מקום כליאה) (הוראת שעה), התשע"ד 2014, קובץ התקנות 7399, 22 ביולי 2014
- ^ הגר שיזף, מספר העזתים הכלואים בישראל עלה בכ–150% בחודש; חיילים מתעללים בעצורים, באתר הארץ, 2 בינואר 2024
- ^ הפלסטיני מהתמונה המפורסמת בשדה תימן: "חיילים פגעו בי מינית", באתר ynet, 26 באוגוסט 2024
- ^ 1 2 3 רוני זינגר, האם להאכיל מחבל נוחבה בפודינג? העדויות של אנשי הצוות הרפואי ממחנה המעצר השמור במדינה, באתר שומרים, 12 ביולי 2024
- ^ 1 2 משרד הבריאות, תדריך לטיפול רפואי בלוחמים בלתי חוקיים במתקן שדה תימן, 19 בדצמבר 2023
- ^ 1 2 עידו אפרתי, הרפואה הישראלית נחשבה למגדלור מוסרי ומצפן ערכי. לא עוד, באתר הארץ, 27 במרץ 2024
- ^ הפרות שיטתיות של זכויות אדם: מצב הכלואים הפלסטינים מאז ה-7.10.23 באתר רופאים למען זכויות אדם
- ^ 1 2 עמירה הס, חסרי שם, אזוקים ומוזנים בקשית: ועדת אתיקה הוזעקה לבחון את תנאי הטיפול הרפואי בעזתים, באתר הארץ, 11 במרץ 2024
- ^ 1 2 Gaza detainees shackled, blindfolded and in nappies at Israel hospital, www.bbc.com (באנגלית בריטית)
- ^ הגר שיזף ומיכאל האוזר טוב, חשיפת "הארץ": רופא במתקן שדה תימן לשרים וליועמ"שית: "כולנו הופכים שותפים להפרת חוק", באתר הארץ, 4 באפריל 2024
- ^ Tamara Qiblawi, Israeli whistleblowers detail horror of shadowy detention facility for Palestinians, CNN, 2024-05-10 (באנגלית) (ארכיון)
- ^ בג"ץ 4268/24 האגודה לזכויות האזרח בישראל ואחרים נ' שר הביטחון ואחרים, ניתן ב־18 בספטמבר 2024
- ^ גלעד מורג, ארגוני זכויות אדם לבג"ץ: לסגור את מתקן הכליאה בשדה תימן - "עדויות על עינויים", באתר ynet, 23 במאי 2024
- ^ בר פלג, המדינה לבג"ץ: מתקן המעצר בשדה תימן ישמש לכליאה לטווח קצר, מספר העצורים יצומצם, באתר הארץ, 5 ביוני 2024
- ^ תגובת המדינה בבג"ץ 4268/24, 5.6.24
- ^ הוקמה ועדה לבחינת תנאי כליאתם של עצורי מלחמת 'חרבות ברזל', באתר צה"ל, 28 במאי 2024
- ^ יואב זיתון, צה"ל יבחן את תנאי הכליאה של מחבלים: "הועלו טענות ביחס להחזקתם", באתר ynet, 28 במאי 2024
- ^ Patrick Kingsley, Bilal Shbair, Inside Sde Teiman, the Base Where Israel Detains Gazans, The New York Times, 6 ביוני 2024
- ^ 1 2 ניו יורק טיימס, מוזיקה רועשת ועדויות על התעללות בחקירות: ביקור במתקן המעצר בשדה תימן, באתר הארץ, 6 ביוני 2024
- ^ בכר זועבי, "מחריד יותר מגואנטנמו": עדויות מביקור בשדה תימן, באתר "שיחה מקומית", 25 ביוני 2024
- ^ יניב קובוביץ ובר פלג, צה"ל מנהל חקירה פלילית ב-48 מקרי מוות של עזתים במלחמה, רובם היו עצורים, באתר הארץ, 3 ביוני 2024
- ^ אילנה קוריאל, יואב זיתון, מורן אזולאי, שילה פריד, פשיטה בשדה תימן: עוכבו 9 חיילי מילואים שחשודים בהתעללות מינית במחבל, באתר ynet, 29 ביולי 2024
- ^ 1 2 יניר יגנה, אמיר בוחבוט, שלומי הלר, יקי אדמקר, מצ"ח עצרה חיילי מילואים בחשד להתעללות במחבל בשדה תימן; עשרות מפגינים פרצו לבסיס, באתר וואלה, 29 ביולי 2024
- ^ הגר שיזף, בר פלג ורן שמעוני, רופא בשדה תימן שראה את העצור העזתי: "לא האמנתי שסוהר ישראלי יעשה דבר כזה", באתר הארץ, 30 ביולי 2024
- ^ אילנה קוריאל, יואב זיתון, איתמר אייכנר, רענן בן צור ומורן אזולאי, מהומות בשדה תימן ובבית ליד אחרי פשיטת מצ"ח, מפגינים פרצו לבסיסים, באתר ynet, 29 ביולי 2024
- ^ אורי איזק ניצן שפירא ברהנו טגניה, מהומות אחרי עיכוב החיילים בחשד להתעללות: אחרי הפריצה לבסיס בשדה תימן - ההפגנה עברה אל מול בסיס מצ"ח, באתר מאקו, 29 ביולי 2024
- ^ רענן בן צור, רעולי פנים חמושים לצד ח"כית, עיתונאים הותקפו. כתבת ynet: "קראו לי שרמוטה, ירקו עליי", באתר ynet, 29 ביולי 2024
- ^ יואב זיתון, כ-30 כלי נשק נגנבו מבסיס צה"ל בדרום, חשד שחיילים שיתפו פעולה, באתר ynet, 28 במאי 2017
- ^ אלמוג בן זכרי, יותר מ-20 אלף כדורי רובה נגנבו מבסיס צה"ל סמוך לבאר שבע, באתר הארץ, 9 בפברואר 2021
- ^ מחדל: גניבת ענק של תחמושת בשדה תימן - בפעם השלישית, באתר br7news.co.il
- ^ ממצאי ועדת המומחים בנושא גניבת התחמושת מ"שדה תימן", באתר צה"ל, 12 בינואר 2023
- ^ 70,000 bullets, 70 grenades stolen in massive IDF base heist, באתר ג'רוזלם פוסט, 12 בנובמבר 2022 (באנגלית)
- ^ אסף פוזיילוב, גניבת הענק מבסיס שדה תימן: עונש מאסר ל-10 תושבי הפזורה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 15 במאי 2024
