מטבח פרנקפורט
מטבח פרנקפורט הוא טיפוס מטבח שהומצא בשנת 1926 והפך לאבטיפוס הראשון של עיצוב המטבח המודרני. מטבח פרנקפורט היווה פריצת דרך משמעותית בתכנון בתי מגורים מאז פיתוחו, והיו לו השפעות רבות גם על תפקודן של נשים עובדות במאה ה-20. הוא מכונה כך על שם 10,000 היחידות הראשונות מסוג זה שנבנו בפרויקט בנייני שיכון שהוקמו בפרנקפורט שבגרמניה.
רקע
עריכהשנות ה-20 של המאה ה-20 היו שנים של חיפוש באדריכלות המודרנית שהתפתחה באותן שנים. אדריכלים ותעשיינים רבים, בעיקר סביב גרמניה המוכה שלאחר מלחמת העולם הראשונה, חיפשו דרכים יעילות לשפר את איכות חייהם של מיליוני תושבים בעזרת תכנון אדריכלי חדש ושיטות תיעוש חדשות. בשנות ה-20 הובילה את החיפוש אסכולת הבאוהאוס, שבמסגרתה עוצבו מוצרים תעשייתיים חדשים למען הכלל וברוחה נבנו פרויקטי שיכון גדולים, כגון שיכון וייסנהוף שניסה לתת מענה להקמת יחידות דיור רבות וזולות.
את מטבח פרנקפורט פיתחה באותן שנים ובאותה הרוח המעצבת האוסטרית מרגרטה שיטה-ליהוצקי עבור פרויקט שיכון דומה שתכנן האדריכל ארנסט מאי. עד לאותה התקופה לא השתנתה התפיסה המסורתית לתכנון מטבחים: המטבחים הישנים התבססו על עבודה במטבח של משרתים בלבד שהועסקו על ידי העשירים, והמטבחים היו בנויים בהתאם. גם מטבחים שנבנו במבני מגורים עממיים יותר לא תוכננו היטב והצריכו עבודה ארוכה, בעיקר של הנשים שהשתמשו בהם.
תכנון המטבח
עריכה.jpg)
שוטה-ליהוצקי החלה בעיצוב מטבח פרנקפורט לאחר שחקרה את הרגלי הבישול ועבודות המטבח. על פי עקרונות הניהול המדעי של פרדריק וינסלאו טיילור, נמדדו בעזרת שעון עצר משכי הזמן של פעולות בסיסיות במטבח ומרחקים אופטימליים של חלקי המטבח ואביזריו, במטרה לתכנן עבודת מטבח יעילה, כפי שנעשה בתכנון בבתי חרושת. בכל אלו נלקחו בחשבון לא רק פעולות הבישול והאפייה אלא גם עבודות הניקיון.
המטבח תוכנן להיות קטן ככל האפשר, גם כדי לנצל באופן יעיל את שטחי הבנייה וגם כדי לייעל את העבודה, כך שתהיה קלה יותר דווקא בשטח מצומצם. מידותיו הסטנדרטיות היו 1.9 מטרים על 3.4 מטרים. בכניסה אליו הייתה דלת הזזה שחסכה מקום ואפשרה סגירת המטבח כדי למנוע את הפצת ריחות הבישול בבית, אך גם אפשרה להשגיח תוך כדי בישול על הילדים בבית. בעוד שבמשך מאות שנים היה מקומו המסורתי של המטבח במרתף (כדי להרחיק את ריחות הבישול מאזור המגורים וכדי לאפשר אספקה ישירה של פחם להסקת התנורים דרך פתחים במפלס הרחוב), בעיצוב החדש נבנה המטבח תמיד במפלס חלל המגורים העיקרי, והיה בו לפחות חלון אחד לכניסת אור טבעי.
המטבח כלל תנור אפייה עם פתח אוורור מעליו ולידו קופסה לבישול איטי שאפשרה לאישה להיעדר מהמטבח תוך כדי הבישול. מקרר ביתי לא היה נפוץ באותן שנים, ובמקומו תוכנן ארון אחסון בעל פתח חיצוני המכונה ארון אוויר. ארון מסוג זה שמר על קרירות האוכל שאוחסן בו בשל היעדר בידוד תרמי בינו ולבין חוץ הבית. כל הריהוט במטבח הודבק ישירות לקירות, לרצפות ולמשטחי בטון, והמרווחים ביניהם נאטמו על מנת למנוע הצטברות של לכלוך וכדי לאפשר ניקיון קל ויעיל. משטחי העבודה היו עשויים מעץ מיוחד שהיה עמיד לחומרי ניקוי. הכיור תוכנן במיוחד בפרופורציה לשאר מרכיבי המטבח, והיה בו חריץ מיוחד שאיפשר להוציא פסולת שהצטברה בכיור אל פח אשפה שהוצב מתחתיו. המשטחים שלא תוכננו לעבודה נצבעו בחומרים מרחיקי חרקים.
במטבח גם הוכנס קרש גיהוץ מתקפל צמוד לקיר כאשר אינו בשימוש ואיפשר את ניצול המרחב גם לעבודות כביסה.
רוב עקרונות התכנון של מטבח פרנקפורט הפכו למנחים בעיצובם של מטבחים מאז, וחלקם נראים היום מובנים מאליהם ונמצאים בכל מטבח בכל בית.
ביקורת
עריכהמטבח פרנקפורט שימש כאבטיפוס בסיסי בעיצוב המטבח המודרני, אך כבר בראשיתו נמתחה עליו ביקורת בשל השפעותיו החברתיות, וכך גם עשרות שנים מאוחר יותר.
על אף הצלחתו והשינוי שחולל בחייהן של משפחות רבות בנות המעמד הבינוני והנמוך בגרמניה, רבים מהמשתמשים טענו כי הוא תוכנן "מדויק מדי". המטבח לא איפשר גמישות ושינויים כדי שיתאים למשפחה הספציפית המשתמשת בו, הן בצורת עבודה בו והן בנפחי האחסון שלא תמיד מולאו במה שתוכננו להכיל. ביקורת זו דמתה לביקורת שנמתחה גם על הסגנון הבינלאומי בכללו, שהמטבח היה מקרה פרטי שלו ועוצב ברוחו.
החל משנות ה-60 וה-70, עם התחזקותן של התנועות הפמיניסטיות, נטען כי המטבח מגלם את מהות האפליה שבין נשים לגברים בכך שנקודת המוצא של המטבח הייתה היותה של אישה עקרת בית העובדת שעות רבות ביום במטבח ומטפלת בילדים. לא רק מידותיו של המטבח שתוכננו לנשים, אלא גם שהמטבח לא מאפשר עבודה של שני אנשים בו זמנית, ולכן מראש לא תיתכן בו עבודה משותפת של הבעל והאישה.
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
נטע אחיטוב, הו, הימים שבהם פמיניזם היה מטבח עם קרש גיהוץ, באתר הארץ, 10 בפברואר 2018
