התרבות המינואית

התרבות המינואית או התקופה המינואית היא תרבות שהתפתחה באי כרתים, והייתה נפוצה באי זה בתקופת הברונזה. ניצני התרבות החלו להיראות באלף ה-3 לפנה"ס והיא התפתחה ושגשגה עד למחצית השנייה של המאה ה-15 לפנה"ס. החוקרים חלוקים באשר לסיבה להתמוטטות התרבות המינואית, ההשערות העיקריות כוללות פעילות געשית, רעידת אדמה, בצורת, פלישת גויי הים או שילוב של כל אלה.

היסטוריה

העדויות הראשונות לתרבות חקלאית בכרתים קיימות החל מ-7000 לפנה"ס, במהלך התקופה הנאוליתית.

באלף השלישי ובאלף השני לפנה"ס החלה להתפתח ציוויליזציה המכילה ערים המוקפות בכפרים חקלאיים.

נהוג לחלק את התרבות המינואית לתקופות באמצעות הארמונות שנמצאו ותוארכו על ידי הארכאולוגים. החלוקה המקובלת היא:

• התקופה הקדם-ארמונית (3000 לפנה"ס – 1900 לפנה"ס)
• התקופה הארמונית הישנה (1900 לפנה"ס – 1700 לפנה"ס)
• הרס הארמונות (1700 לפנה"ס – 1600 לפנה"ס)
• תקופת ההתחדשות הארמונית (1600 לפנה"ס – 1450 לפנה"ס)
• התקופה הפוסט-ארמונית (1450 לפנה"ס – 1100 לפנה"ס)

הרס הארמונות ב-1700 לפנה"ס מיוחס לפעילות געשית או לפלישה מאנטוליה. לאחר מכן החלה תקופת זוהר של פאר והתחדשות, שסיומה בסביבות 1450 לפנה"ס, סימל את קץ הדומיננטיות המינואית בים האגאי.

ההיסטוריונים עדיין חלוקים ביניהם באשר לסיבה להתמוטטות התרבות המינואית. ההשערות כוללות רעידת אדמה חזקה, התפרצות געשית בסנטוריני וצונאמי שהגיע בעקבותיה, פלישת גויי הים ועוד. למרות הרצון לתלות את שקיעת התרבות המינואית בגורם יחיד, ההשערה הסבירה יותר היא צירוף של כמה גורמים (טבעיים ואנושיים), שעל כל אחד מהם בנפרד היו המינואים מסוגלים להתגבר, אולם התרחשותם בטווח זמן קצר יחסית, לא הותירה להם סיכוי להתאושש.

התרבות המינואית

השם "מינואית", מלשון מינוס – מלכהּ האגדי של כרתים, נטבע על ידי הארכאולוג ארתור אוונס שגילה את התרבות בחפירות ארכאולוגיות של קנוסוס.

מסחר וכלכלה

ציור קבר במצריים תחותמס השלישי מקבל מתנות מכריתים

בתקופה זו הייתה בכרתים מדינה חזקה, שהיוותה מרכז שלטוני של חלקים נרחבים באגן המזרחי של הים התיכון. בני כרתים היו ימאים מעולים, ובתקופתם היה מסחר מפותח בין חלקיו השונים של הים התיכון המזרחי. למעשה, במשך תקופה ארוכה הם היו היחידים בעלי יכולות שיט בים ולכן הארמון קנוסוס לא היה מוגן בחומות שכן לא הייתה תרבות המסוגלת להגיע לאי. בין היתר סחרו המינואים עם מצרים העתיקה ומסופוטמיה, והללו הושפעו מציורי הקיר המינואים. המינואים סחרו בעיקר בשמנים מהולים עם בשמים ששימשו לרחצה, שהמשאבים לייצורם היו נפוצים יחסית באזור כרתים. האי כפתור שבמקורות ממסופוטמיה ומצרים מזוהה עם כרתים, ואזכוריו מעידים על הקשרים הפוריים של התרבות המינואית עם הסהר הפורה.

אמנות

ערך מורחב – האמנות המינואית והמיקנית

בכרתים השתמרו מספר אתרים ארכאולוגיים מהתקופה המינואית שכוללים ארמונות, חצרות, חדרי כס, חדרי מגורים ומחסנים. הגדול מבין הארמונות המינואיים הוא הארמון בקנוסוס. הארמונות קושטו ועוצבו עם עמודים צבועים בעיקר בצבע אדום, והשתמרו בהם ציורי קיר צבעוניים ומרהיבים. ציורי הקיר של התרבות המינואית חשובים ביותר מבחינה ארכאולוגית, אמנותית ותיעודית.

יחס לעירום נשי

דמויות נשים בפרסקו מכרתים לבושות בשמלות מסורתיות חשופות חזה

תרבות הגוף המינואית בדומה לתרבויות יווניות אחרות באותה תקופה, ראתה בגוף האדם הטבעי כאידיאל יופי שיש להציג בפומבי. בניגוד לתרבויות רבות אחרות בהן העירום הגברי היה מקובל יותר מהנשי מסיבות דתיות ואחרות. בתרבות המינואית חשיפת החזה הייתה מקובלת אצל שני המינים. הנשים באותה תקופה נהגו להסתובב ללא חלק עליון או באירועים חגיגיים ללבוש שמלות טופלס פתוחות מלפנים. הגברים נהגו ללבוש לבוש חלציים בלבד כדי להציג את גופם.

כתב

בתרבות המינואית היו בשימוש שלושה סוגי כתב: כתב ציורים, כתב ליניארי ב' (linear B) שפוענח בשנת 1952, וכתב ליניארי א' (linear A), שלא פוענח עד היום.

גלריה

• 
  חורבות המקדש בקנוסוס
• 
  פסל ראש של שור, סמל התרבות המינואית
• 
  ציורי קיר של גברים מינואים נושאים כדים. יש המאמינים כי ציורים אלה הם המקור להירוגליפים שהתפתחו במצרים העתיקה^{[דרוש מקור]}
• 
  מימין לשמאל: פסלון של אלת הנחשים ושל כהנת מינואית, כרתים, סביבות 1600 לפנה"ס

קישורים חיצוניים

• אמנון ברזילי, המינואים נשטפו, באתר הארץ, 5 בינואר 2005
• שירות הידען, ‏200 שנה של שקיעה אחרי הבום הגדול, באתר "הידען", 25 באוקטובר 2003
• מחקר גנטי: בני התרבות המינואית הם אירופאים, מגזין אימגו
• שי שמש, אילן יוחסין של עם, באתר מדע גדול, בקטנה, 8 בנובמבר 2017
• topic/Minoan התרבות המינואית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• מינואים, דף שער בספרייה הלאומית
• התרבות המינואית, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)