מירי כץ

עורכת דין ישראלית

מירי (מרים) כץ (נולדה במרץ 1951) היא עורכת דין ישראלית, האישה הראשונה שכיהנה כיושבת ראש הרשות לניירות ערך.

מירי כץ
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1951 (בת 73 בערך)
ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקידים בולטים
  • סגנית היועץ המשפטי במשרד האוצר
  • יושבת ראש הרשות לניירות ערך
  • דירקטורית בבנק ירושלים
  • דירקטורית בבנק לאומי
בן זוג עו"ד אופיר כץ
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

מירי כץ לבית יובל נולדה במרץ 1951 וגדלה בחיפה. למדה בבית הספר היסודי מעלה הכרמל ולאחר מכן בתיכון עירוני ה' בחיפה. את שירותה הצבאי עשתה כמזכירתו של זאב בונן מנכ"ל רפאל.

כץ נשואה לעורך הדין אופיר כץ. לזוג בת ובן וארבעה נכדים והיא מתגוררת בתל אביב. כץ היא אחותה של העיתונאית והעורכת רותי יובל.

קריירה מקצועית

עריכה

כץ למדה משפטים באוניברסיטה העברית בירושלים ועם סיום ההתמחות במשרד עו"ד יגאל ארנון החלה לעבוד במשרד האוצר. שם טיפלה בנושאי שוק ההון, ביטוח וחסכון ובנושאי המחשוב כולל ייעוץ לוועדת הרכישות העליונה והובלה משפטית של חוזים של משרדי ממשלה וגופי ממשל שונים. תפקידה האחרון היה סגנית היועץ המשפטי במשרד האוצר. במהלך עבודתה במשרד האוצר כיהנה כץ כדירקטורית בחברת קרתא ובבזק בינלאומי.

בשנת 1985 פרשה כץ ממשרד האוצר ועברה לעבוד בחברת HP - היולט פקארד כיועצת משפטית וחברת הנהלה.

לאחר מספר שנים פתחה משרד עורכי דין פרטי כסניף למשרדו של בעלה בירושלים – משרד עו"ד אופיר כץ ושות'. היא המשיכה להעניק לחברת HP שירותים משפטיים כעורכת דין חיצונית. במהלך תקופה זו כיהנה כחברת מליאת רשות ניירות ערך.

מ-1997 עד 2002 כיהנה כיושבת ראש רשות ניירות ערך.[1] במסגרת תפקידה הביאה לחקיקה שאפשרה רישום בשתי בורסות, עבור חברות ישראליות בתנאים מיוחדים. חקיקה זו אפשרה לחברות היי-טק בעיקר, שהיו עד אז רשומות למסחר בארצות הברית בלבד להירשם למסחר בבורסה בארץ. מהלך זה איפשר נגישות לחברות ישראליות אטרקטיביות וכך זכתה הבורסה בתל אביב להרחבת פעילותה.[2]כץ מינתה את ועדת אחיטוב ובעקבות עבודתה הקימה מערכת ממוחשבת מהמתוחכמות בעולם מאגנה - עבור תשקיפים וכלל דיווחי החברות הציבוריות ואפשרה גישה לרשת האינטרנט לכל המידע המשוחרר מהחברות לציבור כולו בזמן אמת. לאחר שמינתה את ועדת ברנע הכניסה שינויים והקלות במבנה התשקיפים ונדרש עדכון שוטף של המידע.[3] בתום חמש שנות סיימה את כהונתה כיו"ר הרשות.

עם סיום כהונתה כיו"ר רשות ניירות ערך חזרה לעבוד כעורכת דין עצמאית ובמקביל כיהנה כדירקטורית חיצונית בטאור סמיקונדקטור, דירקטורית בחברה לפיתוח קיסריה, בקרן קיסריה ובקרן אדמונד ונדין רוטשילד. כדירקטורית חיצונית בבנק ירושלים, כדירקטורית באיתמר מדיקל בע"מ, כדירקטורית בבנק לאומי לישראל,[4] כדירקטורית בבנק דיסקונט לישראל.

תפקידים ציבוריים

עריכה

ייעוץ והשתתפות בוועדות ציבוריות

עריכה
  • הוועדה לבדיקת דרכי מימון הרדיו והטלוויזיה - ועדה שמונתה על ידי שרת המשפטים.
  • הוועדה לבדיקת מעמדו של האפוטרופוס הכללי וכונס הנכסים הרשמי - ועדה שמונתה על ידי שר המשפטים.
  • הוועדה לבדיקת חוק להשקעות משותפות בנאמנות, התשכ"א – 1961 ועדה שמונתה על ידי שר האוצר.
  • ייעוץ לראש מינהל המים ברשויות המקומיות והממונה על תאגידי המים והביוב בעניין הפרטת תאגידי המים.

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ הדס מגן, ‏מירי כץ? ברשות ני"ע?, באתר גלובס, 8 בספטמבר 1997
  2. ^ סטלה קורין-ליבר, ‏מירי כץ: אשת השטח, באתר גלובס, 12 באוגוסט 2002
  3. ^ גלית חמי, מירי כץ: עשיתי את זה טוב מאוד, באתר ynet, 24 בספטמבר 2002
  4. ^ שרון שפורר‏, מירי כץ - לשעבר יו"ר רשות ני"ע - תצטרף לדירקטוריון לאומי, באתר וואלה, 28 באפריל 2008