מלתקי
מלתקי (ביוונית: Μαλθάκη;[1][2] נפטרה בשנת 4 לפנה"ס) הייתה אשתו הרביעית של הורדוס מלך יהודה.
 | |
| לידה |
המאה ה־1 לפנה״ס השומרון  |
|---|---|
| פטירה |
4 לפנה״ס רומא, האימפריה הרומית |
| בן או בת זוג |
הורדוס (27 לפני הספירה–3 לפני הספירה) |
  | |
מלתקי הייתה שומרונית, וייתכן שהורדוס הכיר אותה ונשא אותה לאשה כבר בשנת 28 לפנה"ס, כאשר שכב חולה בעיר סמריה (שומרון), לאחר שהוציא להורג את אשתו השנייה, מרים החשמונאית.[3] היוזמה לנישואין ככל הנראה הייתה של מקורביו, זאת כדי להשכיח את זכר אשתו המתה. בנישואיו למלתקי, עבר הורדוס על האיסור המפורש לשאת נשים נוכריות (כולל שומרוניות), שנתקבל בימי עזרא ונחמיה, לדעת חלק מהחוקרים[4].
מלתקי הייתה אמם של הבנים ארכלאוס (אתנארך), הורדוס אנטיפס (טטרארך) והבת אולימפיאס, שנישאה ליוסף, בנו של יוסף אחי הורדוס.[5][6] שני הבנים התחנכו ברומא.[7]
לאחר מותו של הורדוס, בשנת 4 לפנה"ס, יצא ארכלאוס לרומא, בלווית אמו, כדי להיאבק על הירושה,[8] אולם מיד אחריו יצא גם אנטיפס לרומא כדי לתבוע את זכותו למלוכה ואף השיג לשם כך את תמיכת אמו.[9] בזמן שבניה נמצאו בבוררות לפני הקיסר אוגוסטוס לגבי צוואת אביהם, חלתה מלתקי ונפטרה ברומא.[10]
קישורים חיצוניים
עריכה
הערות שוליים
עריכה- ^ הגיית השם ביוונית: מַלְתַקִי, במלעיל (ההטעמה בהברה הלפני אחרונה). בתרגום אברהם שליט ל"קדמוניות היהודים": מאלתאקֵי.
- ^ אריה כשר ואליעזר ויצטום, הורדוס: מלך רודף ורדוף, עמ' 452, הערה 42: ביוונית מורה המילה "מלתקי" על רכות.
- ^ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר 15, פרק ז, פסקה ז, סעיף 246.
- ^ אריה כשר ואליעזר ויצטום, הורדוס: מלך רודף ורדוף, פרק שביעי, עמ' 167; נספח, עמ' 376.
- ^ יוסף בן מתתיהו, מלחמת היהודים, ספר א, פרק 28, פסקה ד, סעיף 562.
- ^ בקדמוניות היהודים, ספר 17, פרק ח, פסקה א, סעיפים 189-188, נעשתה פליטת קולמוס: נכתב שם בטעות שפיליפוס הוא אחיו של ארכלאוס מאותה האם.
- ^ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר 17, פרק א, פסקה ג, סעיף 20.
- ^ יוסף בן מתתיהו, מלחמת היהודים, ספר ב, פרק 2, פסקה א, סעיף 14; קדמוניות היהודים, ספר 17, פרק ט, פסקה ג, סעיף 219.
- ^ יוסף בן מתתיהו, מלחמת היהודים, ספר ב, פרק 2, פסקה ג, סעיפים 21-20; קדמוניות היהודים, ספר 17, פרק ט, פסקה ד, סעיף 225.
- ^ יוסף בן מתתיהו, מלחמת היהודים, ספר ב, פרק 3, פסקה א, סעיף 39; קדמוניות היהודים, ספר 17, פרק י, פסקה א, סעיף 250.
