מסכת קידושין

מַסֶּכֶת קִדּוּשִׁין היא המסכת האחרונה בסדר נשים, במשנה ובתלמוד. עוסקת בדיני פעולת הקידושין – שלב קודם לנישואין, שבו בני הזוג עדיין לא נשואים ואסורים אחד לשני, אבל הם כבר קשורים אחד לשני וצריכים גט כדי להיפרד. על-פי התורה, הקידושין נעשים באמצעות פעולת קניין של הבעל באשתו, והמילים הראשונות בהן פותחת המסכת הן: "האשה נקנית בשלוש דרכים...". בתורה, קידושין נקראים אירוסין, בשונה מהמונח אירוסים בלשון ימינו.

בימינו הקידושין נעשים תחת החופה בסמוך לנישואין.

בתלמוד בבלי יש למסכת זו פ"ב דפים (כולל השער, 81 דפי תוכן).

מיקומה של המסכת בסדר נשים

לפי הקדמתו של הרמב"ם למשנה, מיקומה של המסכת בסוף סדר נשים מעורר תמיהה: הרי היה ראוי להקדים את המסכת כך שתופיע לפני מסכת כתובות (שכן הקידושין הן השלב הראשון במיסוד הנישואים) ואם לא לפני מסכת כתובות (על מנת שלא נפריד בין מסכתות יבמות לכתובות שעניינם אחד – מעשה ביאה), לכל הפחות היה עליה להופיע לפני מסכת גיטין, שכן זו דרכו של עולם – קודם נעשים הנישואים ואחר כך הגירושים. מדוע אם כך ממוקמת המסכת בסוף סדר נשים?

את תהיה זו הוא מתרץ בכך שרצה עורך המשנה ללכת על פי סדר העניינים כמו שהוא מופיע בתורה שבה מופיע מעשה הגירושים לפני מעשה הנישואים, כמו שנאמר^[1]: ”כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה וּבְעָלָהּ וְהָיָה אִם לֹא תִמְצָא חֵן בְּעֵינָיו כִּי מָצָא בָהּ עֶרְוַת דָּבָר וְכָתַב לָהּ סֵפֶר כְּרִיתֻת וְנָתַן בְּיָדָהּ וְשִׁלְּחָהּ מִבֵּיתוֹ. וְיָצְאָה מִבֵּיתוֹ וְהָלְכָה וְהָיְתָה לְאִישׁ אַחֵר”. ומתוך סוף הפסוק שבו נאמר: "וְהָיְתָה לְאִישׁ-אַחֵר", למדנו את מעשה הקידושין, כמו שנתבאר בתלמוד^[2]: "מקיש הויה ליציאה".

תשובה עממית נפוצה נוספת היא: להקדים תרופה (גיטין – גירושין) למכה (קידושין).

פרקי המסכת

האשה נקנית בשלוש דרכים (עשר משניות^[3]) – פירוט דרכי מעשה הקניין באישה, עבד עברי, עבד כנעני, בהמות, מיטלטלין, קרקעות והחיוב במצוות.
האיש מקדש בו ובשלוחו (עשר משניות) – דיני שליחות בקידושין, קידושי טעות.
האומר לחברו צא וקדש לי (שלוש עשרה משניות) – המשך דיני קידושין, קידושין על תנאי, קידושי קטנה, יחוסו של הוולד ודרכי טיהורו של ממזר.
עשרה יוחסין עלו מבבל (ארבע עשרה משניות) – ענייני היחוסין ונישואיהם, נאמנות אדם לפסול את בנו ודיני יחוד.

בסך הכל יש במסכת 47 משניות.

תוכן המסכת

אגב הדיון בפרק הראשון במסכת קידושין עוסקת המסכת גם בקנין הנגדי, שהוא ביטול הקידושין, על ידיו אשה קונה את עצמה מרשות הבעל – גירושין, ומיתת הבעל. ביבמה דיני הקניין שונים במקצת, וכוללים את דיני יבום וחליצה. כמו כן עוסקת המסכת בקניינים ממוניים, קנייני עבד עברי ועבד כנעני, קנייני קרקעות וקנייני נכסים ניידים ("מטלטלין"). בפרק השני ישנה התמקדות בקידושי שליחות ובשאר דיני שליחות. בפרק השלישי ההתמקדות היא בסוגי קידושין. בפרק הרביעי הבירורים נוגעים לדיני יוחסין.

סוגיות בולטות בתלמוד הבבלי

דיני שליח (ובכלל זה סוגיית אין שליח לדבר עבירה)^[4]
עבדים
עני המהפך בחררה^[5]
מיוחסים בעם ישראל
כיבוד אב ואם
קידושין שלא נמסרו לביאה

מפרשים

למסכת קידושין ישנה התייחסות מיוחדת בין הלומדים וכמה מפרשים (ראשונים ואחרונים) חשובים כתבו חידושי תורה ועיון על מסכת זו בפירוט רב, מה שלא עשו על מסכתות אחרות. בין המפרשים הייחודיים: