מפרץ סן פרנסיסקו
מפרץ סן פרנסיסקו (באנגלית: San Francisco Bay) הוא מפרץ גדול בקליפורניה שבארצות הברית. הוא נפתח לאוקיינוס השקט, ואליו עצמו זורמים הנהרות סקרמנטו וסן חואקין מהרי סיירה נבדה. למעשה, נהר סקרמנטו זורם למפרץ סויזן, אשר זורם דרך מצר קרקינז כדי להגיע לנפת הנהר בכניסה למפרץ סן פבלו, אשר מחובר בדרומו למפרץ סן פרנסיסקו. בנוסף, קבוצה של מפרצים מחוברים למפרץ סן פרנסיסקו מכונים לעיתים כ"מפרץ סן פרנסיסקו". ב-2013 הוכר המפרץ כ"אתר ראמסאר" בהתאם לאמנת ראמסאר.
מידע כללי | |
---|---|
סוג | מפרץ |
מידע נוסף | |
נהר מזין | סקרמנטו, Larkspur Creek, Colma Creek, San Leandro Creek, San Lorenzo Creek, San Mateo Creek, Codornices Creek, Alameda Creek, Cerrito Creek, נהר סן חואקין, נחל אדובי, Strawberry Creek |
מדינות באגן הניקוז | ארצות הברית |
קואורדינטות | 37°39′17″N 122°14′15″W / 37.6546543°N 122.2374676°W |
מפרץ סן פרנסיסקו, מפרץ סן פבלו וגשר שער הזהב | |
ממדים
עריכהשטח המפרץ הוא בין 1,040 ל-4,160 קילומטר רבוע, תלוי אלו תת-מפרצים ולשונות ים נכללים בחישוב. חלקו העיקרי של המפרץ הוא ברוחב (ממערב למזרח) של 5 עד 20 קילומטרים ובאורך (מצפון לדרום) של 77 עד 97 קילומטרים. אחד הקשיים במדידה מדויקת של שטח המפרץ הוא העובדה שלשונות ים קטנות ואדמות ביצה הוצפו במתכוון ובהדרגתיות לאורך השנים, וכך הגדילו את המפרץ ביותר משליש מאז אמצע המאה ה-19. בנוסף, מספר אזורים שהוצפו יובשו משלהי המאה ה-20, מה שמגדיל אף יותר את הבעיתיות בחישוב שטחו המדויק של המפרץ.
למרות ערכו הרב של המפרץ כנמל טבעי, אלפי הדונמים של אדמות הביצה אשר יוצרות את גבול המפרץ נחשבו לשטח מבוזבז במשך שנים רבות. כתוצאה מכך, אדמה שנחפרה לבניית בניינים או הוצאה מתעלות נזרקה לעיתים קרובות לאזור אדמות הביצה ולאזורים אחרים במפרץ. מאמצע המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20 מולא באדמה יותר משליש מהמפרץ המקורי. בשנות התשעים נמל התעופה הבינלאומי של סן פרנסיסקו הציע למלא עוד כמה מאות דונמים כדי להאריך את מסלולי הנחיתה וההמראה העמוסים שלו, ובתמורה יקנה אזורים אחרים במפרץ ויהפוך אותם בחזרה לאדמות ביצה. הרעיון היה, ונותר, שנוי במחלוקת.
תפקיד ביישוב קליפורניה
עריכההגילוי הראשון של מפרץ סן פרנסיסקו על ידי אירופי היה ב-4 בנובמבר 1769, כאשר מגלה הארצות הספרדי גספר דה פורטולה, שלא הצליח למצוא את נמל מונטריי, עיגן את ספינתו קרוב למקום שבו שוכנת כיום פסיפיקה. בשל מחסור במים ובמזון יצאו פורטולה וצוותו בן 63 אנשים ו-200 סוסים למסע יבשתי שהביאם לפסגת רכס הסוויני, משם ראו את מפרץ סן פרנסיסקו.
הארופאי הראשון שנכנס למפרץ היה כנראה מגלה הארצות הספרדי חואן דה איילה, שעבר בו ב-5 באוגוסט 1775 בספינתו, ה"סן קרלוס", ועגן במפרץ באי המלאך.
אזור המפרץ
עריכההאזור שמסביב למפרץ מכונה "אזור מפרץ סן פרנסיסקו" (The San Francisco Bay Area). האזור נמצא בשטח שיפוטן של סן פרנסיסקו, אוקלנד, סן חוזה, שהיא העיר הגדולה ביותר באזור, ועוד 101 יישובים וערים. האזור מכיל תשעה מחוזות, והאוכלוסייה בו מונה 7.4 מיליון תושבים בקירוב.[1]
במפרץ גריזלי המהווה חלק של מפרץ סן פרנסיסקו עוגנות אוניות מילואים של הצי החמישי האמריקאי.
גשרים באזור המפרץ
עריכהאת המפרץ חוצים מספר גשרים המאפשרים תנועת כלי רכב אל המפרץ ומחוצה לו. בין הגשרים הראשיים יותר נמנים:
- גשר שער הזהב - הגשר המפורסם ביותר בארצות הברית.
- גשר סן פרנסיסקו-אוקלנד
- גשר סן מטאו-היווארד
- גשר ריצ'מונד-סן רפאל
- גשר דומברטון
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה- מפרץ סן פרנסיסקו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ ראו: אתר המפרץ, וכן בערך San Francisco Bay Area