משה איבגי

שחקן ובמאי ישראלי

משה איבגי (נולד ב-29 בנובמבר 1953) הוא שחקן, במאי, תסריטאי ומנחה טלוויזיה ישראלי. פעילותו בתחומים אלה נמשכה 38 שנים וכללה הופעות רבות בתיאטרון, הופעות בסדרות טלוויזיה, ובכלל זה תפקיד ראשי בסדרה "הבורר", וכן ב-60 סרטי קולנוע. במהלך הקריירה שלו זכה בפרסים רבים, בהם שלושה פרסי אופיר.

משה איבגי
איבגי במחזה "הבן הבכור", תיאטרון גשר, 2009
איבגי במחזה "הבן הבכור", תיאטרון גשר, 2009
לידה 29 בנובמבר 1953 (בן 70)
קזבלנקה, מרוקו עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מועדפת דרמה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל
תקופת הפעילות 19782016 (כ־38 שנים)
עיסוק שחקן קולנוע, טלוויזיה ותיאטרון, תסריטאי, במאי קולנוע
צאצאים דאנה איבגי
מספר צאצאים 3
פרסים והוקרה פרס אופיר (1990, 1995, 2004)
פרס פסטיבל הקולנוע לסטודנטים בלונדון
פרס פסטיבל הסרטים הבינלאומי בברלין
פרס וולג'ין (1991)
פרס האקדמיה הישראלית לטלוויזיה (2009)
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
משה איבגי, הלנה ירלובה וח'ליפה נאטור בהצגה "אנשים קשים" מאת יוסף בר-יוסף, בבימויו של משה נאור, תיאטרון חיפה, 2012

בשנת 2016 התלוננו מספר נשים שאיבגי הטריד אותן מינית, ובהמשך הוא הורשע בעבירות של מעשה מגונה והטרדה מינית ונידון ל-11 חודשי מאסר בפועל,[1] מתוכם ריצה חמישה חודשים וחצי ושוחרר במרץ 2022.

ראשית חייו

עריכה

איבגי נולד בקזבלנקה שבמרוקו, בן אמצעי בין שבעה אחים ואחיות, בהם השחקנית רונית איבגי. כשהיה בן שנה וחצי עלתה משפחתו עמו לישראל, והתגוררו כשנה במעברת שומרות. לאחר מכן עברה להתגורר במגדל העמק. אמו עבדה בקק"ל ואביו עבד כפועל בניין. בגיל 11 עבר ללמוד בישיבה בטבריה. לאחר כמספר שנים בישיבה עבר ללמוד בפנימייה דתית חקלאית.

בצה"ל שירת בחיל התותחנים בגדוד 55 והשתחרר בדרגת סמל.

לאחר שחרורו החל ללמוד משחק בסטודיו למשחק ניסן נתיב שבתל אביב-יפו.

קריירה

עריכה

קריירת התיאטרון

עריכה
 
משה איבגי וענת וקסמן בהצגה: "ריבים ואוהבים" המוצגת גם בשם: "רוני רוני ורוני" שכתב יהונתן גפן
 
משה איבגי ואורי יניב בהצגה "הבן הבכור", תיאטרון גשר

משנת 1978, לאחר שסיים את לימודיו בבית הספר למשחק "ניסן נתיב", החל לשחק במחזות ב"תיאטרון החאן הירושלמי", "התיאטרון הקאמרי" ו"תיאטרון חיפה" במגוון רחב של תפקידים. ב-1986 כיכב במחזה "מזמור לדוד" מאת תמיר גרינברג, בבימוי של ג'ק מסינג'ר, תמונות מחיי הומוסקסואלים בגן העצמאות, שהוצג בפסטיבל עכו וזכה בציון לשבח.[2] בין היתר שיחק כ"יוחנן צינגרבאי" במחזה "סוחרי גומי" מאת חנוך לוין, במחזה "הדוד וניה" על פי אנטון צ'כוב, כ"ג'ורג'" במחזה "על עכברים ואנשים" של ג'ון סטיינבק שהועלה בשנת 1998 בתיאטרון בית ליסין ועוד. בשנים 20012002 הופיע במופע יחיד שנקרא "חשבונית הנפש". החל מפברואר 2007 הופיע בהצגה של תיאטרון גשר, "הבן הבכור", ולשם תפקיד זה נדרש ללמוד רוסית. בזכות תפקיד זה קיבל את פרס "איש השנה בתיאטרון 2007". משנת 2011 הופיע בהצגת היחיד של תיאטרון גשר, "סונאטת קרויצר"- על פי לב טולסטוי, מונודרמה בשילוב מולטימדיה, בבימויו של יבגני אריה.

ב"תיאטרון גשר" ביים איבגי שתי הצגות "הנסיכה איבון" מאת ויטולד גומברוביץ' בה כיכבה בתו דאנה איבגי כאיבון ו"הארווי" מאת מרי צ'ייס.

משנת 2013 שיחק בהצגה "דפוקים",[3] דרמה חברתית קומית מאת צדוק צמח, בתיאטרון חיפה.

קריירה טלוויזיונית

עריכה
 
משה איבגי והילה סעדה על סט "הבורר"

ב-1981 שיחק בדרמת הטלוויזיה "אינדיאני בשמש", אותה ביים הבמאי זוכה פרס ישראל רם לוי על פי סיפור מאת אדם ברוך. בדרמה זו שיחק לצד רמי דנון. ב-1982 שב לשחק בתפקיד דומה בדרמת הטלוויזיה "גבי בן יקר" שביים אורי ברבש העוסקת בצעיר ממשפחת מצוקה המנסה למצוא את עצמו במהלך שירותו הצבאי. בדרמות אלה גילם לראשונה את הדמות שהפכה למזוהה עמו של הישראלי המזרחי, אך הוא הוסיף לדמות זו ממד אנושי ואיכותי שלא נמצא לה עד אז בתרבות הישראלית, מעבר לקריקטורה של "סאלח שבתי" וסרטי הבורקס.

ב-1983 עד 1984 הופיע בתוכנית הטלוויזיה ההומוריסטית "זהו זה!" כאחד מצוות המנחים הקבוע.

בשנת 1986 שיחק בדרמה הטלוויזיונית "לחם", לצידם של רמי דנון, אתי אנקרי, עמוס לביא ואחרים.

ב-1999 שיחק ב"סיבת המוות - רצח" (1999), וב"דו"ח איבגי - סוויסה" (1999) שהייתה מעין יומן תרבות בו יצאו איבגי ומאיר סוויסה למקומות מעניינים וסיקרו את שמצאו בדרכם. ב-1999 זכה הסרט בו כיכב איבגי, "חובו של אהרון כהן", ב-Banff Rockie Award בקטגוריית סרטים לטלוויזיה, במסגרת פסטיבל הסרטים בטורונטו.

השתתף גם בסדרות כ"פרנקו וספקטור" (2003), בה שיחק לצד רונית אלקבץ. בשנת 2005 השתתף בסדרה "משפחת קמיצ'לי" - תוכנית אירוח, על פי פורמט בריטי בשם "משפחת קומאר", שבה שיחק בתפקיד אב משפחה מזרחית המארח אורחים בביתו.

בשנת 2005 החל להופיע בסדרה של פרסומות לחברת ביטוח בטלוויזיה וברדיו בהן שיחק דמות עממית בשם "דוד הכי טוב", המהווה מעין פרפרזה על הדמויות ששיחק במהלך השנים בקולנוע. בשנת 2007 השתתף בסדרה "הבורר" בתפקיד הראשי - הבורר ברוך אסולין. הסדרה עוסקת בעולם הפשע הישראלי ובנוסף, בקשר בין הבורר למשפחתו. בשנת 2008 השתתף בסדרת הדרמה "לאהוב את אנה" בתפקיד הראשי.

בשנת 2012 הגיש את הסדרה התיעודית "יומנים", העוסקת בסיפורים שגוללו ביומני גבע. בסדרה, ששודרה בערוץ הראשון, הוא משוטט בארץ ומתחקה אחר גיבורי אותם יומנים.

בשנת 2014 השתתף בסדרת הדרמה "זגורי אימפריה" בתור אלברט, אב המשפחה.

בשנת 2015 השתתף בעונה הראשונה של הסדרה הקומית "השוטר הטוב" בתור יזהר קונפינו, אביו הקומבינטור של דני (בגילומו של יובל סמו).

קריירה קולנועית

עריכה
 
מוריס (משה איבגי), משמאל ומקס (אורי גבריאל), מימין, בסרטו של יעקב גולדווסר, "מקס ומוריס" משנת 1994
 
בסרטו של תום שובל "הנוער", 2013

איבגי כיכב בסרטי קולנוע רבים והיה נחשב לאחד משחקני הקולנוע המובילים בישראל. הוא זכה בשלושה פרסי אופיר.

שנות השמונים

עריכה

בשנת 1980 שיחק בסרט "כוכב השחר". בשנת 1982 הופיע איבגי לצד אורי גבריאל בסרט "מתחת לאף", בבימויו של ינקול גולדווסר. הסרט עסק בסיפורם האמיתי של פושעים שגנבו כספת מתחנת משטרה. הסרט זכה לאהדת הקהל והביקורות והשתתף בפסטיבל הקולנוע בצרפת. באותה שנה, החל איבגי להשתתף גם בסרטי בורקס, גילם את הפקח דנינו בסרט "אדון ליאון" לצד זאב רווח, שגם ביים את הסרט. שנה לאחר מכן, בסרט "קוני למל בקהיר" לצד מייק בורשטיין.

מאמצע שנות השמונים החל להשתתף בהפקות הוליוודיות ובין-לאומיות, בהן: "השגריר" (1985) בבימויו של ג'יי לי תומפסון, לצידם של רוברט מיצ'ם ורוק הדסון, בסרט הקצר "סרט לילה" (1986), (על משחקו בסרט זה זכה בפרס "השחקן הטוב ביותר" בפסטיבל בינלאומי לסרטי סטודנטים בבריטניה), "עד לאזור לחימה" (1987) לצד כריסטופר ווקן, "אהבה גנובה" 1987 לצד טום הנקס וסרטים אחרים. באותה שנה שיחק בסרט הישראלי "הקרב על הוועד" בתפקיד הגנן הערבי של הבניין.

בשנת 1990 שיחק לצד קרן מור, בסרט הקולנוע "שורו", של הבמאי שבי גביזון. בספטמבר אותה שנה נערך טקס פרסי האקדמיה הישראלית לקולנוע הראשון ועל משחקו ב"שורו" זכה בפרס השחקן הראשי הטוב ביותר ובכך היה לשחקן הראשון שזכה ב"פרס אופיר", לצד הסרט עצמו שזכה בפרס הסרט הטוב ביותר.

שנות התשעים

עריכה

בשנת 1991 שיחק בסרטו של ערן ריקליס, "גמר גביע", בתפקיד השבוי הישראלי בידי אש"ף במלחמת לבנון הראשונה המוצא שפה משותפת עם שוביו, על רקע רצונו לראות את משחק הגמר במונדיאל 1982, לצד מוחמד בכרי, בסאם זועמוט ואחרים. על משחקו זכה בתואר "השחקן הראשי הטוב ביותר" בפסטיבל ירושלים.

בשנת 1993 השתתף בסרט האימה ההוליוודי "The Mummy Lives" בבימויו של גרי אוהרה ולצידם של טוני קרטיס, מוסקו אלקלעי ואחרים.

בשנת 1995 השתתף בסרט "חולה אהבה בשיכון ג'" בו גילם דמות של בעל תחנת טלוויזיה פיראטית, שאהבתו לצעירה יפה המגיעה לשכונה מביאה אותו עד לאשפוז פסיכיאטרי. על תפקידו זכה בפרס אופיר כ"שחקן הראשי הטוב ביותר" ובפרס ב"פסטיבל הקולנוע של גרמניה".

המאה ה-21

עריכה

בשנת 2002 עבר לארצות הברית והשתתף בסרטו של דייוויד מאמט "ספרטן". עם שובו לארץ בשנת 2004 השתתף בסרט "מטאליק בלוז" עליו זכה בפרס אופיר שלישי, לשחקן משנה. בשנת 2005 גילם את איש "המוסד" מייק הררי בסרט "מינכן". בשנת 2008 שיחק בסרטם של שלומי ורונית אלקבץ, "שבעה". בשנת 2011 שיחק בסרטו של מרקו כרמל, "אחותי היפה", בתפקיד רוברט. בשנת 2012 שיחק בתפקיד פרופסור פסטל בסרטו של שמי זרחין "העולם מצחיק".

באפריל 2011 יצא לבתי הקולנוע הסרט "וביום השלישי", סרט הקולנוע הראשון אותו ביים איבגי.

שיחק בסרטו של רשף לוי, "לצוד פילים", שעלה לאקרנים בשנת 2013.

באותה שנה שיחק בסרטים "הנוער" בבימויו של תום שובל, ו"מנתק המים" בבימויו של עידן הובל.

בשנת 2016 שיחק בסרטו של אייל חלפון, "מלחמת 90 הדקות" לצד נורמן עיסא. על תפקידו בסרט היה מועמד לפרס אופיר לשחקן הראשי הטוב ביותר לשנת 2015. ב-2017 שיחק בתפקיד קטן של חוקר משטרתי בסרט "אמור" של רפאל רביבו.

כיהן כחבר המועצה הישראלית לתרבות ואמנות.

באוקטובר 2016 הוענק לו, במסגרת פסטיבל הסרטים בחיפה, פרס השחקן הטוב ביותר, על תפקידו בסרט "מלחמת 90 הדקות".[4]

עם שחרורו של איבגי ממאסר במרץ 2022, הודיע משה אדרי, מבעלי סרטי יונייטד קינג, כי בכוונתו להפיץ את הסרט "התיק", מותחן שאיבגי כתב וביים והשתתף בו טרם כניסתו לכלא.

עבירות מין

עריכה

ב-3 בפברואר 2016 פורסם כי עובדת לשעבר בתיאטרון חיפה הגישה התראה לפני תביעה נגד התיאטרון על כך שאיבגי הטריד אותה מינית כשנתיים קודם לכן, באירוע שהתרחש בתיאטרון. בעקבות כך פורסמו בכלי התקשורת עדויות של יותר מעשר נשים שטענו כי איבגי הטריד אותן.[5] איבגי הכחיש את הטענות נגדו ואמר כי "לא ניסה לפגוע באיש". לאחר כמה ימים הודיע שהוא לוקח פסק זמן מהמשחק.[6][7] ב-29 במרץ נחקר במשטרה, ובהמשך הודיעה המשטרה שהחקירה ביססה את החשד לביצוע עבירות של מעשה מגונה והטרדה מינית על ידי איבגי כלפי שלוש נשים.[8] באפריל 2018 הוגש נגדו כתב אישום על מעשים מגונים והטרדה מינית של ארבע נשים, שלוש שעמן עבד ואישה נוספת שפגש באקראי.[9]

ב-9 בינואר 2020 הורשע איבגי בביצוע מעשה מגונה בשחקנית שעבדה עימו במסגרת צילומים, וזוכה מחמת הספק משני אישומים נוספים בגין מעשים מגונים והטרדות מיניות.[10] נגזרו עליו 6 חודשי עבודות שירות, 6 חודשי מאסר על תנאי ופיצוי למתלוננת בסך 10,000 ש"ח.[11] המדינה ערערה על הזיכוי מחמת הספק, וערעורה התקבל, כך שאיבגי הורשע בחמישה סעיפים של מעשים מגונים והטרדה מינית כלפי ארבע נשים.[12]

ב-27 במאי 2021 שודר פרק בתוכנית "עובדה" בקשת 12, המציג עדויות מפי נשים שעבדו לצדו לאורך השנים.[13] ב-8 ביוני שודר בתוכנית "המקור" ברשת 13, ראיון עם איבגי על מעשיו אלה.[14]

ב-12 ביולי 2021, לאחר שערעור המדינה התקבל, גזר בית משפט השלום בחיפה על איבגי 11 חודשי מאסר בפועל, שישה חודשי מאסר על תנאי ותשלום פיצוי של 30 אלף ש"ח לנפגעות.[15]

ב-29 בספטמבר החל איבגי לרצות את עונשו בכלא חרמון.[16] ב-14 במרץ 2022 השתחרר מהכלא לאחר תום כשני-שלישים ממאסרו, לאחר שוועדת השחרורים קיבלה את בקשתו לקיצור שליש, מתוך סברה כי התהליך השיקומי שעבר בכלא מאפשר את שחרורו המקוצר של איבגי.[17]

חיים אישיים

עריכה

איבגי הכיר את עירית שלג בעת לימודיהם ב"ניסן נתיב", ומזוגיות זו נולדה בתם המשותפת, השחקנית דאנה איבגי,[18] שלצידה אף שיחק במספר סרטים. הוא נשוי כיום לאורית סיילס, ואב לשתי בנות מנישואים אלה. הם מתגוררים בזכרון יעקב.

אחותו של איבגי הייתה הבמאית והשחקנית רונית איבגי, מקימת "קבוצת התיאטרון המרוקאי" המעלה בישראל הצגות קלאסיות (כ"הקמצן" מאת מולייר) ו"משרתם של שני אדונים" בשפה המרוקאית. שיחקה לצד אחיה משה בפרסומות "דוד הכי טוב", וכן זכורה בעיקר כאמו של נאור ציון בסדרה הקומית "החברים של נאור".[19]

איבגי התנסה בסיינטולוגיה, נטש את העיסוק בדת זו והיה מהבודדים שבנוטשים אותה שאף העזו לבקר אותה בפומבי:

"אחת הסיבות שעזבתי היא הכספים שהם גובים. זה עסק כלכלי מטורף. זה מין משהו לעשירים: או שגומרים עליך או שאתה צריך להיות מספיק עשיר כדי לבזבז על הסיינטולוגיה הזאת. בן אדם יכול להתרושש, להגיע לפשיטת רגל, כדי להבין את הסיינטולוגיה. הם שם למעלה עושים מיליארדים והוא על הפנים; יכול למצוא את עצמו מוכר את הבית שלו"[20].

אחרי סדרת מפגשים עם הרב מיכאל לייטמן,[21] ובהשפעתו, גיבש איבגי לעצמו אידאולוגיה "ירוקה" והחליט להצטרף לפוליטיקה המקומית במקום מגוריו באותה עת, זכרון יעקב. בבחירות שנערכו ב-2008 נבחר כחבר מועצה,[22] אולם בינואר 2010 הודיע על פרישה בשל מצוקת זמן.[23]

פילמוגרפיה

עריכה

קולנוע

עריכה

טלוויזיה

עריכה

פרסים

עריכה

פרסים בינלאומיים

עריכה

פרסים ישראלים

עריכה
פרס אופיר
פרס וולג'ין (פסטיבל הקולנוע ירושלים)
פרס תא המבקרים בפסטיבל הסרטים הבינלאומי חיפה
פרס האקדמיה הישראלית לטלוויזיה
  • 2009 - השחקן הטוב ביותר בסדרת דרמה, עבור תפקידו בדרמת-הפשע "הבורר"

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא משה איבגי בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ ליאור אל-חי, ויתר על הערעור: משה איבגי ייכנס לכלא אחרי החגים, באתר ynet, 23 באוגוסט 2021
  2. ^ חיים נגיד, "הזיות קמות במזרח" ו"הימנוס" התחלקו בפרס הראשון בפסטיוואל עכו, מעריב, 23 באוקטובר 1986
  3. ^ דפוקים, באתר של תיאטרון חיפה
  4. ^ יובל בגנו, יונתן הללי, דנה סומברג, ‏כעס על הענקת פרס השחקן הטוב ביותר למשה איבגי: "החלטה אומללה", באתר מעריב אונליין, 24 באוקטובר 2016
  5. ^ שגיא בן נון‏, פרשת משה איבגי: הוגשה תלונה ראשונה נגד השחקן בגין הטרדה מינית, באתר וואלה, 8 בפברואר 2016
  6. ^   גלי עמרן, משה איבגי: "לא ניסיתי לפגוע באיש", באתר nrg‏, 7 בפברואר 2016
  7. ^ שגיא בן נון וטלי קיים‏, הנשים שהתלוננו נגד איבגי מגיבות להודעתו: "הוא אומר כי לא פגע באף אישה? אז הוא גם מטריד וגם שקרן", באתר וואלה, 11 בפברואר 2016
  8. ^ דורון הרמן, הסתיימה החקירה נגד משה איבגי: המשטרה ממליצה להעמידו לדין, באתר nana10‏, 26 במאי 2016
  9. ^ אחיה ראב"ד, האישום: איבגי הכניס יד מתחת לגופייה ואמר "הפירצה קוראת לגנב", באתר ynet, 3 במאי 2018
  10. ^ רועי רובינשטיין, גלעד מורג ואחיה ראב"ד, משה איבגי הורשע במעשה מגונה, באתר ynet, 9 בינואר 2020;
    תפ (חיפה) 9061-05-18 מדינת ישראל נ' משה איבגי, ניתן ב-9 בינואר 2020
  11. ^ תפ (חיפה) 9061-05-18 מדינת ישראל נ' משה איבגי, ניתן ב-23 ביולי 2020
  12. ^ אחיה ראב, התקבל ערעור המדינה: משה איבגי הורשע בכל סעיפי האישום המקורי, באתר ynet, 11 במרץ 2021
  13. ^ איבגי - הסיפור שלהן, תוכנית עובדה, אתר מאקו, 27 במאי 2021
  14. ^ המקור, עונה 20, פרק 9: משה איבגי שובר שתיקה, באתר חדשות 13, 8 ביוני 2021
  15. ^ יואב איתיאל‏, השחקן משה איבגי שהורשע בעבירות מין נשלח ל-11 חודשי מאסר בכלא, באתר וואלה, 12 ביולי 2021
  16. ^ ישראל מושקוביץ, ליאור אל-חי, משה איבגי נכנס לכלא ל-11 חודשים בגין עבירות מין: "זה לא טיול לתאילנד", באתר ynet, 29 בספטמבר 2021
  17. ^ חן מענית, משה איבגי שוחרר מהכלא לאחר חמישה חודשי מאסר וחצי, באתר הארץ, 14 במרץ 2022
  18. ^ ורדה הורוביץ, עירית שלג, אמה של דאנה איבגי, עזבה את הדת ולא מתחרטת על כלום, באתר Xnet‏, 26 בינואר 2015
  19. ^ רן בוקר, השחקנית רונית איבגי הלכה לעולמה, באתר ynet, 8 באפריל 2016
  20. ^ רוני שני, ‏מגזין "פירמה": אלפי ישראלים מתוודעים לסיינטולוגיה - 1,000 שקל לשעת לימוד, 1,000 דולר לטיפול רוחני, באתר גלובס, 15 ביוני 2008
  21. ^ עולמנו האכזר, באתר nrg‏, 27 במרץ 2008
  22. ^ אלעד הופר, שורו, הביטו וראו: איבגי נכנס למועצה, באתר nrg‏, 13 בנובמבר 2008
  23. ^ מלי זיידמן, כן עוזב את העיר: איפה גרים כל הסלבריטאים?, באתר nrg‏, 12 במרץ 2013;
    ליאת אהוד, "צריך להוציא את האדם מעבדות לחירות", באתר בלינקר, ‏10 באפריל 2014


הקודם:
2008 - אסי דיין (בטיפול)
זוכה פרס האקדמיה הישראלית לטלוויזיה לשחקן הטוב ביותר בסדרה דרמטית לשנת 2009 - משה איבגי (הבורר) הבא:
2010 - ישי גולן (חטופים)