נחל דישון

נחל בגליל העליון בישראל

נַחַל דִּישוֹן (בעבר ואדי חינדאג') הוא הגדול שבנחלי הגליל העליון המזרחי. ראשיתו במורדות המזרחיים של הר מירון, אורכו כ־26 ק"מ, ובסיומו הוא נשפך לנהר הירדן (בעבר לאגם החולה), מצפון לגשר הפקק.

נחל דישון
מידע כללי
אורך 26 קילומטרים
יובלים נחל עלמון, נחל קציון, נחל יראון, נחל מרות, נחל חצור, נחל מרעה, נחל גוש חלב, נחל בן זמרה, נחל צבעון, נחל אביב, נחל ברעם, נחל ריחן עריכת הנתון בוויקינתונים
שפך נהר הירדן עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינות באגן הניקוז ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
נחל דישון, אפריל 2011
נחל דישון

גאוגרפיה

עריכה

שטח הניקוז של הנחל משתרע על 96 קמ"ר, והוא כולל את השטח התחום בין המורדות המזרחיים של הרי מירון־סאסא־דובב במערב, אזור גוש חלב־דלתון־עמוקה מדרום, ויראון־אביבים־דישון מצפון. שטח הניקוז של הנחל תחום מדרום על ידי נחל מחניים ונחל ראש פינה, ומצפון על ידי נחל גרשום.

בנחל ובסביבותיו נובעים מספר מעיינות, העיקריים שבהם הם עין דישון ועין אביב. עד 1948 היה הנחל נחל איתן אך כיום הוא נחל אכזב, ומימי מעיינותיו נשאבים לטובת מפעל 'עין אביב' של חברת מקורות, לטובת צורכי האוכלוסייה והחקלאות באזור. בנחל תופעות גיאולגיות שונות ובאביב ובחורף זרימת המים בו מרשימה.

אל הנחל נשפכים שלושה יובלים מרכזיים:

צמחייה

עריכה

באזור הנחל ניתן למצוא מגוון רחב של עצים, חלקם גדלים בו בר כדוגמת כליל החורש, וחלקם ניטעו בידי קק"ל כדוגמת הברוש האריזוני, הארז האטלנטי, ומינים שונים של עץ האורן.

היסטוריה

עריכה

חלקו המרכזי של הנחל נכלל בשמורת נחל דישון ויער ברעם כולל את חלקו העליון. בעקבות פיגוע אוטובוס ילדי אביבים נסלל כביש עוקף לכביש הצפון בין דובב לאביבים, המתבסס בחלקו על תוואי נחל דישון ונחל יראון, יובל של נחל דישון.

החל משנת 1998 מתקיימת בנחל מדי שנה "צעדת האביב" לזכר נופלי מושב דישון הסמוך לנחל[1].

החל מ־15 במרץ 2013 החל שחרור מי ששת המעיינות המזינים את נחל דישון ובראשם עין אביב באמצעות קידוחי עומק, במטרה להפוך את הנחל לנחל איתן בשנית. במקביל מתבצע טיהור של מי קולחין ושימושם בחקלאות במקום הזרמתם לנחל. בנוסף נאסרה כניסת כלי רכב (כמו טרקטורונים) לחלקו התיכון של הנחל כדי למנוע את סימני הגלגלים שלהם (קוליסים) בשטח. המטרה היא גם למנוע פגיעה בבעלי החיים (בעיקר דו־חיים) השוכנים בנחל[2].

פעילות האדם בנחל

עריכה

בתקופות קדומות ניצלו תושבי האזור את מימי הנחל לשם הפעלת טחנת קמח. חלקים מהנחל הם שמורת טבע (שמורת נחל דישון ושמורת יער ברעם), וחלקים אחרים משמשים למרעה. חלק משטח הניקוז של הנחל (נחל קציון ונחל מרות) הוא שטח אש, שגבולותיו מגיעים עד לאפיק הנחל בחלקו התחתון.

מסלולי טיול בנחל

עריכה

בנחל ומסביב לו מספר רב של מסלולי טיולים רגליים ודרכי עפר לרכבי שטח מסומנים. שביל ישראל עובר בנחל מראשיתו בחורבת חממה ועד לחלקו התחתון, סמוך לשדה אליעזר. הנחל נחצה במהלכו מספר פעמים על ידי מספר כבישים, המאפשרים נקודות כניסה ויציאה למסלולי הטיול בנחל. חלקו האמצעי של הנחל היה מסלול פופולרי לרכב שטח, אך החל מ־2013, נאסרה כניסת כלי רכב לחלקו התיכון של הנחל, כדי למנוע פגיעה בטבע.

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא נחל דישון בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה