ניסים לאון
ניסים (ניצ'ו') לאון (15 במרץ 1931 – 11 ביוני 2000) היה צלם, מפיק, שותף בחברת ההפקה "סרטי רול", וזוכה פרס אופיר על מפעל חיים (1996).
לידה |
15 במרץ 1931 פלובדיב, ממלכת בולגריה |
---|---|
פטירה | 11 ביוני 2000 (בגיל 69) |
מדינה | ישראל |
פרסים והוקרה | פרס אופיר על מפעל חיים (1996) |
פרופיל ב-IMDb | |
קורותיו
עריכהניצ'ו לאון נולד בפלובדיב, שבבולגריה. עלה לישראל בגיל 7. שרת בצה"ל ביחידת ההסרטה של הגדנ"ע כעוזר-צלם (תפקידו הרשמי היה נשק) תחת זאב רב-נוף יחד עם חיים שרייבר, יונה זרצקי ואחרים. בתחילת דרכו שימש כעוזר-צלם של אלפרד שטיינהרדט. לאחר שחרורו הצטרף ל"אולפני גבע", שם עסק בצילום יומנים, סרטי תעודה, סרטים לצה"ל ("שלוש שעות ביוני") ופרסומות. בשנת 2–1961 הקים יחד עם יאיר פרדלסקי וישראל רינגל את חברת "סרטי רול". סרט הקולנוע הראשון שצילם במסגרת "סרטי רול" היה "רק בלירה" בשנת 1964. הצלם דוד גורפינקל שימש כעוזרו ונמנה עם חניכיו. לאחר צילום הסרט "המחצבה" ב-1990 התמקד בניהול חברת רול ובהכשרת עובדים צעירים בצילום מקצועי.
בשנת 2003 הוחלט להרחיב את "פרס עדשת הזהב" גם לזכרו של לאון[1].
פילמוגרפיה
עריכההפיק וצילם עשרות סרטים במרוצת השנים, וביניהם:
סרטי קולנוע
עריכה- סעדיה: שורשים במולדת (1951), עלילתי קצר
- "מעשה במונית" (1956)
- "איי לייק מייק" (1961)
- "אלדורדו" (1963)
- "חבורה שכזאת" (1963)
- "רק בלירה" (1964)
- "סלאח שבתי" (1964)
- "999... עליזה מזרחי" (1967)
- "חדוה ושלומיק" (1971)
- "שתי דפיקות לב" (1972)
- "הדיבר ה-11" (1975)
- "קוני למל בתל אביב" (1976)
- "מיליונר בצרות" (1978)
- "חמש חמש" (1980)
- "פצעי בגרות 80" (1980)
- "כשנותנים - קח!" (1982)
- "קוני למל בקהיר" (1983)
- "זוג נשוי" (1983)
- "לא שם זין" (1987)
- "תל אביב לוס אנג'לס" (1988)
- "המחצבה" (1990)
סרטים תיעודיים
עריכה- מחנה בערבה (1953), תיעודי קצר
- תיאטרון בישראל (1967)
קישורים חיצוניים
עריכה- ניסים לאון, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
- ניסים לאון, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- ניסים לאון, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
- ניסים לאון, באתר ספר הקולנוע הישראלי
- ניסים לאון בצילום סצנה בסרט אי לייק מייק, בארכיון הסרטים הישראלי
הערות שוליים
עריכה- ^ נועם שגב, פרסי "עדשת הזהב" חוזרים, באתר ynet, 21 בינואר 2003