סוציאליזם דמוקרטי
| ערך מחפש מקורות | |
סוֹצְיָאלִיזְם דֶמוֹקְרָטִי (או דמו-סוציאליזם), היא אידאולוגיה פוליטית ומחשבה מדינית, התומכת במערכת פוליטית דמוקרטית במסגרת מערכת כלכלית סוציאליסטית, שבה קיימת בעלות ציבורית על אמצעי הייצור.[1] היא דוגלת בקואופראטיב בניהול עצמי של העובדים, בכלכלה דמוקרטית, בדמוקרטיה תעשייתית ובדמוקרטיה תעסוקתית. הסוציאליזם הדמוקרטי שמה דגש רחב על החלת עקרונות הדמוקרטיה במשק (למשל באמצעות קואופרטיבים או באמצעות דמוקרטיה תעשייתית ותעסוקתית), או בכלכלה מתוכננת, בה רוב ניהול הכלכלה נתונה בידי איגוד עובדים או לחלופין על ידי חברות ממשלתיות.
דמו-סוציאליזם מתנגד למדיניות ממשלתית, התומכת בהעברתם של אמצעי הייצור לידי בעלי הון. מדיניות זאת נעשית מתוך הנחה כי יעילות הניהול של אמצעי הייצור בידי בעלי ההון, תתרום משמעותית לגידול התוצר במדינה.
חלק מרעיונות הסוציאליזם הדמוקרטי חופפים עם הרעיונות הסוציאל-דמוקרטיים. אך במקום שתתקיים רגולציה במסגרת שוק חופשי. הסוציאליזם הדמוקרטי פונה לקהל יעד סוציאליסטי יותר ומציעה בעלות חברתית, ציבורית וקולקטיבית יותר על אמצעי הייצור.
היסטוריה
עריכהאידאולוגיה זו פותחה לפני כמאה וחמישים שנה. בין אבותיה היה אדוארד ברנשטיין. במהלך השנים מאז הוצגה האידאולוגיה, הכלכלה העולמית חוותה עליות ומורדות. והבתאמה מקומו של הסוציאליזם הדמוקרטי למול הקפיטליזם השתנה. הכלכלן הרוסי ניקולאי קונדראטייף היה הראשון לתאר את החוקיות של אותם עליות ומורדות כגלי קונדראטייף[2]
עקרונות
עריכהבניגוד לקומוניזם, תפיסה זו מגדירה את הסוציאליזם כאידיאל האולטימטיבי, ולא שלב ביניים בדרך לקומוניזם. היא כוללת גם את רעיונות הדמוקרטיה, פלורליזם וזכויות המיעוטים, ולא מגדירה את עצמה כדיקטטורה של הרוב. למרות זאת, חלק מהמפלגות הדמו-סוציאליסטיות התמזגו או רצות במשותף עם המפלגה הקומוניסטית (לדוגמה החזית השמאלית של צרפת). הן תומכות בשוק חופשי בעיקרו, אך גם במתן שירותי בריאות, חינוך, דיור ותחבורה ציבוריים על ידי המדינה.
ביקורות
עריכהראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
- סוציאליזם דמוקרטי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ דונלד פ. באקסי, Democratic Socialism: A Global Survey, עמ' 7-8
- ^ מה למעמדות ולכל זה? משברים כלכליים ומאבקים מעמדיים 1790-2008 : הגדה השמאלית