סינמטק ירושלים
סינמטק ירושלים הוא סינמטק - ארכיון סרטים, הפועל בירושלים. בסינמטק מתקיימים קורסים, סמינרים וסדנאות בנושאי קולנוע. כן פועל בו מרכז מולטימדיה לחקר השואה.
מידע כללי | |
---|---|
סוג | סינמטק, בית קולנוע, ארכיון סרטים |
כתובת | Derech Hevron 11, P.O.B 8561, 91803 Jerusalem, דרך חברון 11, ירושלים |
מיקום | ירושלים |
מדינה | ישראל |
מייסדים | ליה ון ליר |
הקמה ובנייה | |
תקופת הבנייה | ?–1974 |
תאריך פתיחה רשמי | 1974 |
קואורדינטות | 31°46′12″N 35°13′34″E / 31.76990556°N 35.22606111°E |
www | |
היסטוריה
עריכההסינמטק הוקם בשנת 1974 על ידי ליה ון-ליר, ושכן בבית אגרון[1]. בשנת 1981 עבר הסינמטק למשכן חדש בדרך חברון שבגיא בן הינום, במקבץ מבנים ששופצו וחודשו בשרידי שכונת שמאעה הנטושה. בבניין הסינמטק ארבעה אולמות להקרנת סרטי קולנוע, ובנוסף יש בו תאי צפייה לסרטים מארכיון הסרטים העשיר של הסינמטק. הסינמטק משמש להקרנות של סרטים מסחריים, סרטי קולנוע ישראלי וסרטים זרים, וכמו כן סרטים אשר בתי הקולנוע העסקיים נמנעים מהקרנתם עקב שיקולים כלכליים ואחרים (כגון הסרטים "ג'נין, ג'נין" ו"שיטת השקשוקה"), וכן מוקרנים סרטים מאוסף הסינמטק.
ב-1984 ייסדה ון-ליר בסינמטק את פסטיבל הקולנוע הבינלאומי, שנערך מדי שנה בחודש יולי, והפך לאירוע חשוב ויוקרתי בחיי הקולנוע הישראלי. הפסטיבל פותח לצופים חלון אל הקולנוע העולמי של השנה האחרונה ומציג את מיטבו. . ב-1988 נערכה לראשונה, בשיתוף הקרן החדשה לישראל, תוכנית "ברוח החופש" אירוע בו מוקרנים סרטים העוסקים בחתירה הנצחית של האדם לחופש ולצדק[2]. במשך הפך האירוע לחלק מפסטיבל הקולנוע ומחולקים בו "פרסי ברוח החופש לזכרו של וים ון-ליר" בשתי קטגוריית: "פרס קאמינגס לסרט עלילתי" ו"פרס אוסטרובסקי לסרט תיעודי"[3].
מדי שנה בחודש דצמבר, בסמיכות לחג החנוכה, נערך בסינמטק גם פסטיבל הקולנוע היהודי שהוא פסטיבל מצומצם בהיקפו (בהשוואה לפסטיבל הקולנוע הבינלאומי) .
בחודש יולי 2006 החלו בבניין הסינמטק שיפוצים נרחבים וכל הפעילות הועברה באופן זמני לבנייני האומה. בחודש יולי 2007, עם פתיחת פסטיבל הקולנוע הבינלאומי בירושלים, חזר הסינמטק למשכנו הקבוע, בדרך חברון. כחלק מהשיפוצים נבנו בסינמטק שני אולמות שנוספו לשניים המקוריים, והם משמשים להקרנה מסחרית.
בשנת 2008 התארגנו לראשונה עובדי סינמטק ירושלים בארגון העובדים כוח לעובדים לאחר מאבק קצר שכלל התדיינות משפטית ופסיקה תקדימית בבית הדין לעבודה, היה הסינמטק למקום העבודה הראשון בו חתם ארגון העובדים הצעיר על הסכם קיבוצי[4][5].
בשנת 2012, מונתה אליסיה ווסטון, שעבדה קודם במכון סאנדנס (ארגון ללא מטרות רווח שהוקם על ידי רוברט רדפורד) לתפקיד המנכ"ל, אך עזבה לאחר שנה[6]. היא הוחלפה על ידי נועה רגב[7]. ב-2022 מונה לתפקיד רוני מהדב-לוין[8].
ארכיון הסרטים הישראלי
עריכה- ערך מורחב – ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
בשנת 1981 נפתח במרתף בניין הסינמטק ארכיון הסרטים הישראלי ביוזמתה של ליה ון ליר שניהלה את הסינמטק. הארכיון הוקם על בסיס הארכיון הפרטי של משפחת ון ליר, ששכן קודם בסינמטק חיפה[9].
בדצמבר 2014 הועברה לבניין הסינמטק תכולת ספריית הסרטים והמוזיקה האוזן השלישית מירושלים ששכנה במושבה הגרמנית ונסגרה ביוני 2013 בשל קשיים כלכליים. החנות פועלת בבניין הסינמטק ללא דמי שכירות ומותגה מחדש כ"האוזן בסינמטק" לאחר שגויסו כספים מהציבור בניסיון להציל את תכולתה ממכירת חיסול. החנות מופעלת כקואופרטיב ללא כוונות רווח.
קישורים חיצוניים
עריכה- אתר האינטרנט הרשמי של סינמטק ירושלים
- נירית אנדרמן, מרק ברווז, הגרסה הירושלמית, באתר הארץ, 29 ביוני 2012
- סינמטק ירושלים - ארכיון ישראלי לסרטים, באתר "גיידסטאר ישראל"
- סינמטק ירושלים, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ יעקב העליון, סינמטק בירושלים, מעריב, 17 באפריל 1975
- ^ המאבק לחופש, מעריב, 27 במרץ 1988
אילנה באום, הסרט "רימון בעזה" עורר עניין בפסטיבל, מעריב, 5 באפריל 1988 - ^ גואל פינטו, הזוכים בפרסי פסטיבל ירושלים, באתר הארץ, 29 ביולי 2002
- ^ חיים ביאור, מתחרים בהסתדרות: הסכם קיבוצי ראשון ל"כוח לעובדים", באתר הארץ, 11 ביולי 2009
- ^ הסכם מספר 20090273, בין עמותת סינמטק ירושלים – ארכיון ישראלי לסרטים ובין כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי וסניף עובדי סינמטק ירושלים, נחתם ב-9 ביולי 2009, הסכם קיבוצי באתר משרד הכלכלה והתעשייה
- ^ נירית אנדרמן, אחרי שנה בלבד: אליסיה ווסטון התפטרה מניהול סינמטק ירושלים, באתר הארץ, 30 באפריל 2013
- ^ נירית אנדרמן, נעה רגב, המנכ"לית הצעירה של סינמטק ירושלים, מתכוננת לפסטיבל הקולנוע, באתר הארץ, 6 ביולי 2014
- ^ ערן איצקוביץ, עם ניסיון של עשרות שנים: זה מנכ"ל סינמטק ירושלים החדש, באתר ישראל היום, 19 בספטמבר 2022
- ^ שרגא הר-גיל, ארכיון הסרטים שנולד במקרה, מעריב, 29 ביולי 1974