עידן אלתרמן

עידן אלתרמן
לידה	3 באוקטובר 1971 (בן 53); חיפה, ישראל
מדינה	ישראל
תקופת הפעילות	מ-1990
עיסוק	מוזיקאי וסטנדאפיסט
מספר צאצאים	2
	פרופיל ב-IMDb

עידן אלתרמן (נולד ב-3 באוקטובר 1971) הוא קומיקאי, שחקן, סטנדאפיסט ומוזיקאי ישראלי. ידוע בעיקר בזכות היותו חלק מחבורת "פלטפוס", בזכות שיתוף הפעולה הקומי שלו עם אבי גרייניק ובגילומו את מיקי ברנשטיין בסיטקום "החיים זה לא הכל".

ביוגרפיה

נולד בחיפה לדורון אלתרמן, מהנדס אזרחי ולרחל אלתרמן, מתכננת ערים ומשפטנית, פרופסור בטכניון. סבו, אבי אמו, היה סיני לייכטר, היסטוריון וחוקר של הפולקלור, יליד קיילצה שבפולין, שחיבר וערך אנתולוגיה רחבת-היקף של שירי עם ביידיש.

את לימודי התיכון עשה אלתרמן במרכז חינוך ליאו באק. באותה עת השתתף ב"קבוצת התיאטרון לנוער" שפעלה בבית רוטשילד בעיר, בהדרכת הבמאי אילן תורן.

את שירותו בצה"ל, בין השנים 1990–1993, עשה בלהקת פיקוד מרכז.

בשנת 1992 החל להופיע יחד עם אבי גרייניק במופע "פגע וברח" שהיה "ערב במה פתוחה" לכישרונות צעירים במועדון "דומינו גרוס" בתל אביב. לאחר כחודשיים, גיבשו מופע בשם "ילדים סורגים לאלוהים" (משחק על שם הסרט "ילדים חורגים לאלוהים")^[1]. בשנת 1993 הופיע לצד גרייניק בערוץ הראשון בתוכנית "סופשבוע" בהנחיית דודו טופז, שם גילמו השניים במערכון את צמד הילדים איציק וחזי. ב-1994 החלו אלתרמן וגרייניק להשתתף בתוכנית הבידור והמערכונים "פלטפוס" בטלוויזיה החינוכית, בה פרצו השניים לתודעה^[2]. ב-2015 חזרו אלתרמן וגרייניק להופיע יחד במופע הסטנדאפ "ילדים סורגים לאלוהים 2"^[3].

תיאטרון

ב-1993 שיחק (והשתתף בתרגום וכתיבת הגרסה העברית) במחזמר "חנות קטנה ומטריפה" שביימה שירילי דשא בהפקת אברהם דשא פשנל^[4].

בתיאטרון בית ליסין, שיחק ב-1995 בהצגה "קידוש" שכתב וביים שמואל הספרי^[5]. ב-1999 שיחק בהצגה "סקפינו" - עיבוד מודרני ל"תעלולי סקפן" מאת פרנק דנלופ וג'ים דייל^[6]. ב-2007 שיחק במחזמר "אבניו קיו" מאת רוברט לופז וג'ף מרקס שביים משה קפטן. ב-2022 שיחק בהצגה "המחליפה" שביים ליאור אשכנזי.

בתיאטרון באר שבע, החל לגלם בשנת 2010 את אלן פליקס במחזה הקומי "שחק אותה סם" מאת וודי אלן שביים אילן אלדר בתיאטרון באר שבע, תחילה כמחליפו של גורי אלפי בתפקיד הראשי ולאחר מכן כשחקן קבוע^[7]. ההצגה הפכה לשלאגר הגדול ביותר בתולדותיו של תיאטרון באר שבע^[8], הגיעה ל-260 הצגות בשנה הראשונה להופעתה וירדה מהבמות ב-2014 לאחר 300 הצגות. ההצגה זכתה בפרס התיאטרון הישראלי לקומדיה הטובה ביותר לשנת 2010^[9].

בתיאטרון הבימה, גילם ב-2012 את יורם צוקרמן, רווק תל אביבי שמואס בחייו במחזמר "נתתי לה חיי" שכתב וביים מאור זגורי על פי שירי דני סנדרסון^[10]. ב-2013 גילם את טריפ בהצגה "ערי מדבר אחרות" שכתב ג'ון רובין בייטס וביים חנן שניר^[11]. ב-2014 שיחק בהצגה "הקמצן" מאת מולייר שביים אילן רונן^[12].

בתיאטרון תל אביב, גילם ב-2019 גנב במחזמר "בילבי" שתרגמה סמדר שיר, וביים רפי ניב.

ב-2021 כיכב במחזמר "הסוף"^[13]. המחזמר זכה בארבעה פרסי קיפוד הזהב לשנת 2021: בהם ההצגה הנבחרת ושחקן השנה לאלתרמן^[14].

החל משנת 2022 אלתרמן משחק במחזמר "החבדניקים" בתיאטרון הקאמרי בתפקיד מרדכי^[15].

טלוויזיה וקולנוע

ב-1995 גילם את נוני בסרטו של אסי דיין, "שמיכה חשמלית ושמה משה". שנה אחר כך, גילם את יונתן בסרט "לילה לבן", שכתב (לצד יואב הלוי) וביים ארנון צדוק.

ב-1997 גילם את רן בסרטו הנוסף של אסי דיין "מר באום".

בשנת 1998 שיחק בתפקיד רומנו בסדרה "טירונות" שכתב בני ברבש וביים אורי ברבש.

בשנת 2000 גילם את פיני בסרט "ההסדר" שכתב וביים יוסי סידר.

בשנים 1999–2000 הופיע יחד עם אבי גרייניק בדמויותיהם של צחי ומאיר בפינה קבועה בתוכנית האירוח "אברהם ויעקב" בהנחיית אברי גלעד וקובי מידן, אשר שודרה בערוץ 2.

ב-2001 החל להנחות לצד אבי גרייניק את תוכנית הטלוויזיה "כוכבי השכונה" בערוץ 2 (אשר שודרה עד שנת 2003), בדמויותיהם של "צחי ומאיר" מהתוכנית "פלטפוס"^[16]. באותה שנה החל לגלם את מיקי ברנשטיין בקומדיית המצבים הפופולרית "החיים זה לא הכל" שכתב דניאל לפין וביים עדי בנימינוב. אלתרמן השתתף בכל 9 עונות הסדרה עד שנת 2011.

בין השנים 2004–2006 התארח בתוכנית "משחק מכור".

ב-2005 ביים, כתב והשתתף בסרט התיעודי "נמוך". הסרט, ששודר בערוץ 2 בשנת 2006, עסק באנשים ובילדים קטני קומה ועל השפעת גובהם על חייהם^[17]. בין השאר השתתפו בו הזמר ערן צור, הצלם אלכס ליבק והשחקן עפר שכטר. ב-2005 התארח בתוכנית "מכת מדינה". בין השנים 2007–2010 יצר (יחד עם יעל לבנטל ודנה עדן) ושיחק בתוכנית המערכונים "לא לפני הילדים"^[18]. ב-2007 התארח בתוכנית "מועדון לילה".

ב-2008 גילם את ארתור בסרט האמריקני "אדם בן כלב" שכתב נח סטולמן (על פי ספרו של יורם קניוק) וביים פול שרדר. ב-2011 גילם את המנהל ירחמיאל מופרנץ בסדרה לילדים "יוני והמחוננים", שביים עופר ויצמן. ב-2012 השתתף בגרסה הישראלית של הקומדיה "נשואים פלוס" שביים עופר ויצמן.

ב-2006 הנחה תוכנית ראיונות אישיים עם קומיקאים בשם "עושים צחוק", אשר שודרה בערוץ 2^[19]. נוסף על כך, הנחה והשתתף בתוכנית "של מי השורה הזאת?" ששודרה בערוץ 10 ובתוכנית "הרצועה" בערוץ ביפ. בין השנים 2009–2010 השתתף בפאנל התוכנית "צחוק מעבודה".

בשנים 2008–2009 שיחק בשתי העונות הראשונות של התוכנית "שבוע סוף" ששודרה בערוץ 2 ברשת.

בשנת 2013 עלתה בטלוויזיה החינוכית התוכנית "חדשות מהעבר", אותה הוא הגיש לצד מירי נבו. השתתף בסרטו של אורי בר-און, "10% ילדה שלי".

בשנת 2015 גילם אלתרמן את "פרצל" בתוכנית הילדים "דן ומוזלי" שכתבו שחר סיטנר ואור ישראלי וביימו אריה בן ציון ובובי לקס בטלוויזיה החינוכית הישראלית. באותה שנה שיחק בסרט "10% ילדה שלי" של אורי בר-און.

בשנים 2000–2001 הגיש את התוכנית "ציפורי לילה קולנועיות" לצד יאיר רוה בגלי צה"ל. בדצמבר אותה שנה, החל לכתוב טור אישי באתר "רשימות".

בשנים 2008–2010, הגיש את "צהריים בשניים", לצד יעל לבנטל ברדיו תל אביב.

ב-2017 החל שידור הסדרה לילדים "בית הכלבים", בה הוא מגלם את השכן הנרגן המכונה "יקי קקי".

בשנת 2019 גילם את אליהו בסדרת הטלוויזיה "המדובב".

בשנת 2023 יצא לאקרנים הסרט "העיר הזאת", בו הוא משחק את יד ימינו של הפושע "מנשה".

מוזיקה

היה חבר בלהקה "לולה" יחד עם אבי גרייניק, ירדן בר-כוכבא ויסמין קדר. אלבומה היחיד של הלהקה, "ימים של שקט", יצא בשנת 2000.

השתתף בהקלטת אלבום הילדים "ענן על מקל" משירי רינת הופר, יחד עם ירדן בר-כוכבא, טל בלכרוביץ' ודידי שחר וכן במופע המלווה^[20]. מלבד זאת מופיע במספר מופעים מוזיקליים עצמאיים, ביניהם מופע שירי רוק מתורגמים לעברית בשם "אלט שיפט", מופע מחווה לזמר דייוויד בואי כחלק מהרכב "העכבישים מפלוטו"^[21].

חיים אישיים

אלתרמן היה נשוי למיה פרי, ששימשה בעבר כמנהלת הלשכה המשפטית של האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות. הם התגרשו לאחר כ-25 שנות זוגיות ולהם בת ובן^[22]. בעשור השלישי של המאה ה-21 אלתרמן מנהל זוגיות עם צמרת פירסט ומתגורר בשיכון בבלי^[23]^[24].

קישורים חיצוניים

עידן אלתרמן, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
עידן אלתרמן, סרטונים בערוץ היוטיוב
עידן אלתרמן, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
עידן אלתרמן, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
עידן אלתרמן, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
עידן אלתרמן, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
עידן אלתרמן, באתר שירונט
עידן אלתרמן, באתר MusicBrainz (באנגלית)
עידן אלתרמן, באתר סטריאו ומונו
עידן אלתרמן, באתר MOOMA (בארכיון האינטרנט)
סרטונים בערוץ של עידן אלתרמן, באתר יוטיוב
יעל קציר, מתאהב סדרתי, באתר הארץ, 22 בנובמבר 2007
עינב שיף‏, עידן אלתרמן בן 40: "היו תקופות שהרגשתי מת", באתר וואלה, 30 בספטמבר 2011
ליאת רון, ‏עידן אלתרמן: "בגיל 41, עם שני ילדים ומשכנתא, אני עדיין נאבק", באתר גלובס, 20 במרץ 2013
מיוחד: עידן אלתרמן בוחר את תחנות התרבות ששינו אותו, באתר וואלה, 22 בספטמבר 2013
אילן לוקאץ', ‏הקאמבק הגדול של גרייניק ואלתרמן, באתר ‏מאקו‏, 6 בפברואר 2015
מיקי לוין, ‏עידן אלתרמן על הפציעה שכמעט שיתקה אותו ומאבקו לקנאביס רפואי, באתר מעריב אונליין, 5 באוקטובר 2017
עידן אלתרמן בפודקאסט "מאחורי כל צחוק" של אלדד שטרית, 24 ביולי 2019

הערות שוליים

^ בידור - ילדים סורגים לאלוהים, חדשות, 6 ביולי 1993
^ קרן נתנזון, כוכבי פלטפוס: "לא חשבנו שנהפוך לקאלט", באתר ynet, 5 באפריל 2013
^ אור בר שלום, עכבר העיר, חברי פלטפוס מתאחדים אבל מבהירים: "חד פעמי", באתר הארץ, 5 באפריל 2013
^ שוש אביגל, תיאטרון / יעקב כהן הוא היסטוריה - "חנות קטנה ומטריפה" קובעת סטנדרט חדש בבידור, חדשות, 27 באוקטובר 1993
^ קידוש - תיאטרון בית ליסין, באתר תיאטרון בית ליסין
^ סקאפינו - תיאטרון בית ליסין, באתר תיאטרון בית ליסין
^ טל פרי, ‏משחק אותה אלפי, באתר גלובס, 22 בנובמבר 2010
^ יובל בן עמי, עכבר העיר, שחק אותה סם: הצגה ששווה להגיע בשבילה לבאר שבע, באתר הארץ, 26 בינואר 2011
^ טל פרי, ‏והזוכים הם: כל המאושרים בטקס פרסי התיאטרון 2011, באתר גלובס, 13 במאי 2011
^ סיון שדמון, עכבר העיר, נתתי לה חיי: דני סנדרסון מעולם לא נראה יותר כמו וודי אלן, באתר הארץ, 26 בספטמבר 2011
^ מיכאל הנדלזלץ, "ערי מדבר אחרות": חוזה עבדות ושמו משפחה, באתר הארץ, 30 באפריל 2013
^ מרט פרחומובסקי, עכבר העיר, הקמצן: מפגש נדיר עם תיאטרון אמיתי, באתר הארץ, 10 ביולי 2014
מיכאל הנדלזלץ, "הקמצן": פזרן מדי, באתר הארץ, 9 ביולי 2014
^ ננו שבתאי, "הסוף": יכול להיות שההצגה תיהפך לקאלט, אבל היא מזכירה ערב דחקות של חברים, באתר הארץ, 2 בנובמבר 2021
^ חגית גינזבורג, "הסוף" זכתה בפרס קיפוד הזהב להצגות פרינג', באתר הארץ, 26 בנובמבר 2021
^ החבדניקים, באתר התיאטרון הקאמרי של תל-אביב, ‏2024-09-29
^ רוגל אלפר, השורוק כבר שחוק, באתר הארץ, 11 בדצמבר 2001
^ עכבר העיר, אני נמוך גאה, באתר הארץ, 26 במרץ 2006
^ רותה קופפר, עידן אלתרמן ויעל לבנטל יככבו בטלוויזיה המקסיקאית, באתר הארץ, 23 ביוני 2009
^ רותה קופפר, יאיר ניצני יחליף את עידן אלתרמן ב"עושים צחוק", באתר הארץ, 15 באוגוסט 2006
^ גילי איזיקוביץ, היוצרים של "ענן על מקל" מככבים בסדרת טלוויזיה חדשה, באתר הארץ, 4 בנובמבר 2014
^ עידן אלתרמן ואלון נוימן מצדיעים לדיוויד בואי, באתר ynet, 31 באוגוסט 2012
^ דינה חלוץ, עידן אלתרמן על הפרידה מאשתו אחרי 25 שנה: 'היה בכי וכאב גדול', באתר Xnet‏, 2 באפריל 2019
^ יפעת עמיאל, עידן חדש - לא רק צחי מנווה חמציצים: עידן אלתרמן בסטנדאפ על רווקות בגיל 50, סרטון בערוץ "כאן חדשות", באתר יוטיוב, 17 ביולי 2022
^ דליה בן ארי, משווים אותה לבילי אייליש, ובינתיים היא שורפת את הרשת עם אבא. שירה אלתרמן בריאיון, באתר "את", 31 באוגוסט 2023

[1] בידור - ילדים סורגים לאלוהים, חדשות, 6 ביולי 1993

[2] קרן נתנזון, כוכבי פלטפוס: "לא חשבנו שנהפוך לקאלט", באתר ynet, 5 באפריל 2013

[3] אור בר שלום, עכבר העיר, חברי פלטפוס מתאחדים אבל מבהירים: "חד פעמי", באתר הארץ, 5 באפריל 2013

[4] שוש אביגל, תיאטרון / יעקב כהן הוא היסטוריה - "חנות קטנה ומטריפה" קובעת סטנדרט חדש בבידור, חדשות, 27 באוקטובר 1993

[5] קידוש - תיאטרון בית ליסין, באתר תיאטרון בית ליסין

[6] סקאפינו - תיאטרון בית ליסין, באתר תיאטרון בית ליסין

[7] טל פרי, ‏משחק אותה אלפי, באתר גלובס, 22 בנובמבר 2010

[8] יובל בן עמי, עכבר העיר, שחק אותה סם: הצגה ששווה להגיע בשבילה לבאר שבע, באתר הארץ, 26 בינואר 2011

[9] טל פרי, ‏והזוכים הם: כל המאושרים בטקס פרסי התיאטרון 2011, באתר גלובס, 13 במאי 2011

[10] סיון שדמון, עכבר העיר, נתתי לה חיי: דני סנדרסון מעולם לא נראה יותר כמו וודי אלן, באתר הארץ, 26 בספטמבר 2011

[11] מיכאל הנדלזלץ, "ערי מדבר אחרות": חוזה עבדות ושמו משפחה, באתר הארץ, 30 באפריל 2013

[12] מרט פרחומובסקי, עכבר העיר, הקמצן: מפגש נדיר עם תיאטרון אמיתי, באתר הארץ, 10 ביולי 2014
מיכאל הנדלזלץ, "הקמצן": פזרן מדי, באתר הארץ, 9 ביולי 2014

[13] ננו שבתאי, "הסוף": יכול להיות שההצגה תיהפך לקאלט, אבל היא מזכירה ערב דחקות של חברים, באתר הארץ, 2 בנובמבר 2021

[14] חגית גינזבורג, "הסוף" זכתה בפרס קיפוד הזהב להצגות פרינג', באתר הארץ, 26 בנובמבר 2021

[15] החבדניקים, באתר התיאטרון הקאמרי של תל-אביב, ‏2024-09-29

[16] רוגל אלפר, השורוק כבר שחוק, באתר הארץ, 11 בדצמבר 2001

[17] עכבר העיר, אני נמוך גאה, באתר הארץ, 26 במרץ 2006

[18] רותה קופפר, עידן אלתרמן ויעל לבנטל יככבו בטלוויזיה המקסיקאית, באתר הארץ, 23 ביוני 2009

[19] רותה קופפר, יאיר ניצני יחליף את עידן אלתרמן ב"עושים צחוק", באתר הארץ, 15 באוגוסט 2006

[20] גילי איזיקוביץ, היוצרים של "ענן על מקל" מככבים בסדרת טלוויזיה חדשה, באתר הארץ, 4 בנובמבר 2014

[21] עידן אלתרמן ואלון נוימן מצדיעים לדיוויד בואי, באתר ynet, 31 באוגוסט 2012

[22] דינה חלוץ, עידן אלתרמן על הפרידה מאשתו אחרי 25 שנה: 'היה בכי וכאב גדול', באתר Xnet‏, 2 באפריל 2019

[בגיל50-23] יפעת עמיאל, עידן חדש - לא רק צחי מנווה חמציצים: עידן אלתרמן בסטנדאפ על רווקות בגיל 50, סרטון בערוץ "כאן חדשות", באתר יוטיוב, 17 ביולי 2022

[24] דליה בן ארי, משווים אותה לבילי אייליש, ובינתיים היא שורפת את הרשת עם אבא. שירה אלתרמן בריאיון, באתר "את", 31 באוגוסט 2023

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]


לידה	3 באוקטובר 1971 (בן 53) חיפה, ישראל
מדינה	ישראל
תקופת הפעילות	מ-1990
עיסוק	מוזיקאי וסטנדאפיסט
מספר צאצאים	2
פרופיל ב-IMDb

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: עידן אלתרמן
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: עידן אלתרמן