עיסאוויה

שכונה ערבית במזרח ירושלים
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. אין מידע היסטורי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.

עיסאוויהערבית: العيساوية) היא שכונה ערבית במזרח ירושלים, השוכנת במורדותיו המזרחיים של הר הצופים שבצפון ירושלים, על שפת מדבר יהודה. נכון למאי 2022 התגוררו בשכונה כ-20,000 תושבים[2]. השכונה גובלת בקמפוס הר הצופים של האוניברסיטה העברית ובשכונות הגבעה הצרפתית וצמרת הבירה. במקום ישנן מערות קבורה רבות החצובות בסלע הקירטון. אחת ההשערות גורסת כי מקומה של עיר הכוהנים נוב הוא באזור זה[3].

עיסאוויה
العيساوية
מידע
עיר ירושלים
מדינה ישראל
שטח 370 דונם[1]
אוכלוסייה 20,000 (2022)
קואורדינטות 31°47′55″N 35°14′54″E / 31.79861111°N 35.24833333°E / 31.79861111; 35.24833333
שכונות נוספות בירושלים
(למפת ירושלים רגילה)
 
עיסאוויה
עיסאוויה
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
עיסאוויה מעל כביש 1 ומדבר יהודה ונושקת לגן הלאומי המוצע למורדות הר הצופים
עיסאוויה מעל כביש 1 ומדבר יהודה ונושקת לגן הלאומי המוצע למורדות הר הצופים
גן לאומי מורדות הר הצופים כפי שנראה מבתיה הקיצוניים של עיסאוויה
גן לאומי מורדות הר הצופים כפי שנראה מבתיה הקיצוניים של עיסאוויה
מסגד במרכז עיסאוויה
מסגד במרכז עיסאוויה
עיסאוויה וברקע גדר ההפרדה ומאחוריה ענאתא ומחנה פליטים שועפאט
עיסאוויה וברקע גדר ההפרדה ומאחוריה ענאתא ומחנה פליטים שועפאט
עיסאוויה, יולי 2015

ההשערה המקובלת בנוגע לשם הוא מסדר מוסלמי סופי בשם עיסאווה (אנ') שצמח במרוקו במאה ה-16. אפשרות נוספת, שהועלתה על ידי המזרחן אדוארד הנרי פאלמר, היא שפירוש השם הוא "מקום מושבו של ישו", הנקרא בערבית "עיסא".

היסטוריה

עריכה

בתקופת המנדט הבריטי

עריכה

במפקד 1922, שנערך על ידי שלטונות המנדט הבריטי, מנתה אוכלוסיית הכפר 333 תושבים, כולם מוסלמים[4], ובמפקד 1931 היא גדלה ל-558 תושבים אשר שכנו ב-177 בתים, מהם 7 תושבים נוצרים[5].

על-פי הערכה של שלטונות המנדט הבריטי, התגוררו בעיסאוויה בשנת 1940 כ-650 תושבים. בספטמבר 1947 דחו תושבי עיסאוויה את הצעת השלטון הבריטי לכונן בכפר מועצה מקומית נפרדת בטענה שהם רואים בכפרם חלק בלתי נפרד מירושלים[6].

ממלחמת העצמאות ועד מלחמת ששת הימים 1948–1967

עריכה

ב-30 במרס 1948, במהלך מלחמת העצמאות, פונה הכפר לפי הוראת הוועד הערבי העליון.[7] תושבי הכפר עזבו את בתיהם למקום בטוח יותר ומדי פעם הגברים חזרו לבדוק את מצב הרכוש.[8] במאי 1948 הוערך מספר התושבים בעיסאוויה בכ-950.

ב־7 ביולי 1948, במהלך מלחמת העצמאות, הוכלל עיסאוויה בשטח המפורז הישראלי של מובלעת הר הצופים בהסכם בין המפקדים הצבאיים של ישראל והמפקדים של הלגיון הערבי בתיווכו של האו"ם. ההסכם אושר מחדש במסגרת הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות. על פי ההסכם, הוגבל מספר תושבי הכפר לזה שהתקיים בעת חתימת ההסכם והוסכם שכל גידול באוכלוסיית הכפר מותנה בהסכמת שני הצדדים[9]. ישראל טענה כי משמעות ההסכם היא שהותר ל-150 נפש לחזור להתגורר בבתים במקום, אולם משקיף האו"ם, ויליאם אדוארד ריילי, קבע שמשמעותו היא שהותר ל-150 גברים לחזור עם משפחותיהם לכפר[8].

לאחר מלחמת העצמאות סבל הכפר ממחסור במים ומכלית של האו"ם הייתה מביאה מי שתייה לכפר מדי יום[10]. בשנים הראשונות הרשתה ישראל לתושבי עיסאוויה לעבור בשביל סמוך להר הצופים. אולם לאחר תקריות ירי על עמדות ישראליות בהר הצופים, שלהערכת שלטונות ישראל השתתפו בה גם תושבים מעיסאוויה, הודיעה ישראל כי לא תאפשר יותר לתושבי עיסאוויה לעבור בשביל הסמוך להר הצופים. ישראל גם דרשה מהאו"ם לחפש כלי נשק בכפר המפורז, אולם העריכה שבקשתה לא תיענה[10]. תושבי עיסאוויה שהיו אזרחים ירדנים[11] מצאו את פרנסתם בתוך הכפר ובמזרח ירושלים הסמוכה.

לאחר איחוד ירושלים ב-1967

עריכה
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.

לאחר איחוד ירושלים בעקבות מלחמת ששת הימים, הוכלל הכפר בגבולותיה המוניציפליים המורחבים של העיר ירושלים, ומאז הכפר נחשב כשכונה בעיר. בשנת 1991 אושרה לעיסאוויה תוכנית מתאר מקומית. השכונה גדלה ובתחילת המאה ה-21 כללה כ-12,000 תושבים ובנייה רבה בניגוד לתוכנית המתאר[12]. ביחד עם עמותת "במקום" ועיריית ירושלים החלו אנשי המקום תהליך של הכנת תוכנית מתאר לעיסאוויה על מנת להכשיר את הבנייה במקום ולאפשר את הרחבתו בעוד כ-1,900 יחידות דיור[13][14]. בשנת 2010 הודיעה העירייה כי היא אינה מקבלת את התוכנית של "במקום" ובכוונתה להציע תוכנית חלופית[15].

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא עיסאוויה בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ נדב שרגאי, 370 דונם, בסך הכל, באתר הארץ, 13 בדצמבר 2007
  2. ^ המספרים של השכונות|עיסאוויה - נתונים סטטיסטיים מאתר עיריית ירושלים
  3. ^ נוב, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
  4. ^ Barron, 1923, Table VII, Jerusalem Subdistrict, Mandatory Palestine, p. 14
  5. ^ Mills, 1932, p. 40
  6. ^ אינם רוצים במועצות מקומיות, דבר, 30 בספטמבר 1947
  7. ^ בני מוריס, לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים 1947–1949, עמ' 99.
  8. ^ 1 2 Report of general Riley from May 14, 1953, in United Nations Peacekeeping, 1946-1967: The Middle East, pages 118-119
  9. ^ The Jerusalem question and its resolution: selected documents, page 20
  10. ^ 1 2 עשרות ערבים הונסו משטחינו בהר הצופים, דבר, 3 ביוני 1958
  11. ^ אמנון קפליוק, שלושה שבועות על הר הצופים, דבר, 19 בנובמבר 1954 (המשך)
  12. ^ תוכנית מיתאר לעיסאוויה, אתר במקום
  13. ^ מירון רפפורט, אביתר כהן לא יחלק את ירושלים, באתר הארץ, 20 בינואר 2006
  14. ^ נדב שרגאי, קבוצת יהודים: הרחבת שכונת עיסאוויה מתוכננת על אדמותינו, באתר הארץ, 23 בדצמבר 2007
  15. ^ יקותיאל צפרי, המרד המשפטי של תושבי עיסאוויה, 9 באוגוסט 2010, mynet