עמנואל סקל

קצין בדימוס בדרגת אלוף, כיהן כמפקד מפקדת חילות השדה, בעל עיטור העוז ממלחמת יום כיפור

עמנואל סקל (נולד ב-10 באוגוסט 1940) הוא אלוף בצה"ל בדימוס, כיהן כמפקד מפקדת חילות השדה, קיבל את עיטור העוז במלחמת יום הכיפורים.

עמנואל סקל
לידה 10 באוגוסט 1940 (בן 84)
בית יוסף, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
השתייכות צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות 19581994 (כ־36 שנים)
דרגה אלוף  אלוף
תפקידים בשירות
פעולות ומבצעים
מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים
מלחמת ההתשה  מלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
מלחמת לבנון הראשונה  מלחמת לבנון הראשונה
המערכה ברצועת הביטחון  המערכה ברצועת הביטחון
עיטורים
עיטור העוז  עיטור העוז
תפקידים אזרחיים
מנכ"ל חברת קו צינור אילת אשקלון (קצא"א), מנכ"ל פוספטים בנגב
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

נולד באוגוסט 1940 במושב בית יוסף שבעמק בית שאן. בהיותו בן חמש וחצי עברה משפחתו לחולון, שם גדל ולמד בבית ספר עממי ותיכון.

ב-1958 התגייס לשירות סדיר בחטיבת גולני בגדוד 12 והיה חניך מצטיין בקורס מכ"ים.[1] כטבילת אש לחם כמ"כ במבצע חרגול (תאופיק) כנגד הסורים ברמה בינואר 1960.[2] בהמשך שירת כמ"מ בקורס מכי"ים של גולני והשתחרר ב-1961 בדרגת סגן.

בשנים 1961–1967 למד גאולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. קיבל תואר BSC ב-1964 ובהמשך, ערב מלחמת ששת הימים, תואר MSC בהצטיינות על עבודתו: "הגאולוגיה של רכס מנוחה".[3]

פרסם מספר מחקרים גאולוגיים במסגרת המכון הגאולוגי שם עבד.

במלחמת ששת הימים לחם כקצין מילואים - מ"מ תול"ר - בפלוגות הסיור של חטיבה 4 בחזית הירדנית.[4]

ביולי 1968 קיבל, לבקשתו, חל"ת לשנתיים מהמכון הגאולוגי, חזר לשירות קבע בצבא בדרגת סרן ועשה הסבה לשריון.[5] לחם כמ"פ טנקים בגדוד 77 במלחמת ההתשה בתעלה ובבקעה. בתום החל"ת השתחרר וחזר לתקופה קצרה למכון הגיאופיזי, אך שב ולבש מדים. הוא פיקד על פלס"ר 14 והיה סגן מפקד גדוד 9. לאחר מכן, מונה למפקד גדוד 52 בחטיבה 14 במאי 1972, תפקיד בו כיהן בזמן מלחמת יום הכיפורים.[3]

בפרוץ מלחמת יום הכפורים היה גדוד 52 שבפיקודו מופקד על הגזרה הדרומית של התעלה ובשעת נעילה, תוך כדי לחימה, עבר הגדוד ת"פ חטיבה 401. הגדוד נהל קרבות בלימה קשים ומרובי אבידות כנגד ארמייה 3 של הצבא המצרי ופלוגה ג' שלו בלמה ב-6 באוקטובר מאמץ נחיתה מצרי בחוף האגם המר. בין ה-7 ל-9 באוקטובר נהל הגדוד קרבות מופת של לחימת שריון בשריון, וב-9 לחודש השמיד גדוד טנקים מצרי תוך 20 דקות. ב-12 באוקטובר נהל קרב אישי נועז, תוך שהוא מבקיע לבדו אל תוך מערך מצרי בסיוע לגדוד 195. על תפקודו במלחמת יום הכפורים עוטר בעיטור העוז. גדוד 52 בפקודו סיים את מלחמת יום הכפורים בג'בל ג'ניפה שבגדמ"ע ובהמשך הגיע לקילומטר ה-101.[6]

בהמשך היה סמח"ט 401, מח"ט מילואים 691, מח"ט 401 הסדירה וראש מחלקת תו"ל במה"ד.

בוגר הקורס האמריקאי לפקוד ומטה בשנים 1977–1978.

עם שובו מארצות הברית מונה למפקד בית הספר לשריון. בהמשך היה מפקד אוגדת מילואים 880 וראש מטה פקוד הדרום. בדצמבר 1981 מונה למפקד אוגדה 252 הסדירה, עליה פקד במלחמת שלום הגליל בלחימה בגזרה המזרחית בלבנון. בהמשך היה סגן מפקד מפקדת חילות השדה. באפריל 1985 הועלה לדרגת אלוף ומונה למפקד גיס 441.[7]

בנו בכורו, סמל יואב סקל נפל בקרב בלבנון ב-5 בספטמבר 1986 כלוחם בסיירת גולני.

לאחר שהרמטכ"ל משה לוי פסח עליו בסבב מינויים,[8] שמש למשך כשנה כיועץ לתעשייה האווירית.[9] לאחר שגם הרמטכ"ל דן שומרון לא מצא לו תפקיד,[10] פרש בינואר 1988 מצה"ל.

בפברואר 1988 התמנה למנכ"ל חברת "פוספטים בנגב",[11] אותה הביא מהפסד עמוק לרווח. על הישגיו אלה קבל את פרס קפלן.[10]

בדצמבר 1990 חזר לצה"ל, לבקשתו של הרמטכ"ל המיועד אהוד ברק[12] ופיקד על מפקדת חילות השדה[3] עד סוף 1994.

ב-1 בינואר 1995 התמנה למנכ"ל חברת קצא"א, נהל אותה במשך 10 שנים וקדם אותה בתחומים רבים.[13] באוגוסט 2005 מניהול קצא"א.

לבקשת האלוף בני גנץ, אז מפקד מז"י, סייע לו סקל בתחקור לחימת היבשה במלחמת לבנון השנייה.[14]

ביוני 2010 הוענק לו תואר דוקטור במדעי המדינה מאוניברסיטת בר-אילן על עבודתו "הסדיר יבלום".[15] העבודה פורסמה בספר הנושא שם זה אשר זכה בפרס יצחק שדה לספרות צבאית.

היה מרצה מן החוץ במרכז הבין תחומי בהרצליה ולימד במכללת אשקלון בשנים 2011–2016. משמש כחוקר בכיר במרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים באוניברסיטת בר-אילן.

חיים אישיים

עריכה

גר ברחובות, נשוי לעדנה, ד"ר לביוכימיה, אב ליואב ז"ל, לורד ואבנר וסב לחמישה נכדים ונכדות.[16]

ספריו

עריכה
  • הסדיר יבלום? החמצת ההכרעה בקרב המגננה במערב סיני במלחמת יום הכיפורים, "הוצאת מעריב", 2011.
  • בן הארץ, הוצאה אישית, 2015
  • כי מלחמתה כה ארוכה, הוצאת דיאלוג, 2019
  • ימי לבנון - אוגדה 252 במלחמת שלום הגליל, ליאור שרף, 2019
  • סיני שבלב, ליאור שרף - הפצות, 2020

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא עמנואל סקל בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ עדות עמנואל סקל בפני ועדת אגרנט, באתר ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון: "התגייסתי בנובמבר 1958. שרתתי בגולני והשתחררתי בדרגת סגן ב-1961".
  2. ^ אמיר אורן, עמנואל סקל על שכול וכישלון: הרמטכ"ל דדו אחראי לכך שהכוחות בקו לא נכנסו לעמדות בזמן, פודקאסט "האפרכסת", ‏ 10 בספטמבר 2022
  3. ^ 1 2 3 עמנואל רוזן, האלוף סקל מתגייס למטכ"ל, מעריב, 13 בדצמבר 1990
  4. ^ עדות עמנואל סקל בפני ועדת אגרנט, באתר ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון: "בששת הימים שרתתי ביחידת סיור בחטיבת קרייתי. השתתפתי במלחמה בגדה".
  5. ^ גל פרל פינקל, הטנקים נראו "כמו אחרי מלחמה", אך האנשים – פלדה, באתר זמן ישראל, 27 באוגוסט 2020
  6. ^ עיטור העוז - סא"ל עמנואל סקל, דבר, 8 במאי 1975
  7. ^ אלוף חדש בצה"ל, חדשות, 11 באפריל 1985
  8. ^ אבי קרטין, מינויים - שכחו את סקל, חדשות, 15 באוגוסט 1986
  9. ^ האלוף סקל הושאל לתעשייה האווירית, חדשות, 7 באוקטובר 1986
  10. ^ 1 2 שמואל טל, סקל נכנס שוב באיגוף, חדשות, 14 בדצמבר 1990
  11. ^ אלכס פישמן, פורש - לא מצאו לו שיבוץ מתאים, חדשות, 1 בפברואר 1988
    עמנואל סקל ימונה בתחילת פברואר מנכ"ל פוספטים בנגב, מעריב, 20 בינואר 1988
  12. ^ נווית זומר, מוזס בראש "פוספטים" במקום עמנואל סקר, חדשות, 26 בדצמבר 1990
  13. ^ דוד חיון, ‏עמנואל סקל פורש מקצא"א אחרי עשור; יאיר וידה יחליפו, באתר גלובס, 12 באפריל 2005
    עמירם כהן, "הפכנו את קצא"א מחברה מודממת למותג של אנרגיה ותשתית", באתר TheMarker‏, 15 באוקטובר 2005
  14. ^ בני גנץ, מדברי הרמטכ"ל רב-אלוף בני גנץ בערב השקת הספר, מתוך הכתבה "השקת הספר "הסדיר יבלום?", אתר "עמותת יד לשריון", "להערכה רבה עברתי אחרי מלחמת לבנון השנייה. אז ביקשתי מעמנואל והוא הצטרף בשמחה אליי כחונך שלי בזרוע היבשה, בתפקידו במילואים, והוא ליווה אותי בכל אחד מהתחקירים שהיו אחרי מלחמת לבנון השנייה, ובמרחק שנים רבות ללא עצלות להגיע לכל תחקיר, לשבת שעות רבות לעשות את זה באמת באמת מגובה העיניים, ובאמת מתוך ניסיון כן להקרין את הניסיון שלו. זה נתן לנו באמת עזרה ושירות טוב".
  15. ^ עודד מגידו, קריסת מערכות, באתר הארץ, 16 בנובמבר 2011
  16. ^ ישראל פרץ, אלפים בהלווית יואב סקל, חדשות, 8 בספטמבר 1986