פוביה

פוֹבְּיָה (בפ' רפה; בעברית: בַּעַת) היא מצב נפשי של פחד או בעתה כרוניים או מוגזמים מאובייקט או ממצב כלשהו, המשבשים באופן ממשי את חיי הלוקה בו. מקור המילה במילה היוונית φόβος שפירושה: פחד (פובוס הוא אל הפחד במיתולוגיה היוונית). פוביות לא חייבות להיות פחד, אלא גם רתיעה, גועל ושנאה (כמו למשל, במקרים של הומופוביה).

פוביה

תחום	פסיכיאטריה
קישורים ומאגרי מידע
MeSH	D010698
סיווגים
ICD-11	6B03

פנים מפוחדות

מרבית האנשים הסובלים מפוביה מודעים לעובדה שהפחד שלהם אינו מוצדק ובלתי סביר, אך הם אינם יכולים להתמודד עמו. פוביה היא אחת מהפרעות ההתנהגות השכיחה ביותר מבין הפרעות הנפש.

בפסיכולוגיה קלינית, פוביה היא סוג של הפרעת חרדה שבדרך כלל מוגדרת כפחד מתמשך כלפי אובייקט או מצב. כשלעיתים קרובות המצב מוכר כחסר היגיון ורציונליזציה. במצב זה נעשה מאמץ מוגזם על ידי בעל הלקות להימנע מהיתקלות באותו אובייקט, וזאת באופן לא מידתי ביחס לרמת הסכנה הנשקפת מהיתקלות זו.

סיווג פוביות

פוביות שייכות לקבוצת הפרעות החרדה בפסיכיאטריה. בסיווג האמריקאי של המחלות הפסיכיאטריות מופיעים 12 סוגים של הפרעות חרדה, מתוכם ארבע הפרעות הכוללות פוביות:

1. הפרעת פאניקה עם אגורפוביה (פחד ממקומות פתוחים).
2. אגורפוביה ללא היסטוריה של הפרעת פאניקה.
3. פוביות ספציפיות.
4. פוביה חברתית.

על פי ספר האבחנות האמריקאי ה-DSM כדי לאבחן פוביה ספציפית נדרשים הקריטריונים הבאים:

1. פחד ניכר ומתמשך הנגרם מנוכחות של אובייקט או מצב או מציפייה לאובייקט או מצב מסוימים.
2. חשיפה לגירוי המסוים תגרום כמעט תמיד לתגובת חרדה ועשויה להוביל להתקף פאניקה.
3. הפחד צריך להיות חסר פרופורציות לחוויה או לאובייקט (לאחר שלוקחים בחשבון היבטים תרבותיים רלוונטיים).
4. ההימנעות, הצפייה, או חוסר הנוחות מהגורם לפוביה גורמת לפגיעה בתפקוד.
5. ההפרעה נמשכת מעל חצי שנה.

אחת מהפוביות הנפוצות היא אופידיופוביה. בתמונה אדם לצד קוברה הודית

הגורמים להתפתחות פוביות

פוביה פשוטה מתפתחת בגיל הילדות, בדרך כלל מדובר בחוויה שהובילה להתפתחות הפוביה הפשוטה. בנוסף קיימים מקרים שבני משפחה או הסביבה גורמים לילד לפחד מדברים המפחידים אותם. הפוביה המורכבת מתפתחת מסיבה לא ידועה, ככל הנראה מדובר בשילוב של גורמים תורשתיים וחוויות שהאדם חווה בחייו המשפיעים על רכיבים כימיים במוח ומובילים להתפתחות פוביה מורכבת.

פוביה ספציפית

ערך מורחב – פוביה ספציפית

פחד גבהים

נקראת גם פוביה פשוטה – פחד מוגזם הקשור לאירוע או סיטואציה מסוימת. הפוביה נחלקת לכמה תתי סוגים, והן: פוביה מחיות (דוגמאות: נחשים, מקקים, כלבים ועוד), פוביה מהתרחשויות טבעיות (דוגמאות: גבהים, מים, חושך ועוד), פוביה מדם או זריקות ופוביות מצביות (מעליות, מדרגות נעות, גשרים ועוד). בדרך כלל פוביות מסוג אלה מתפתחות במהלך הילדות וישנם מקרים בהם הן יכולות להיעלם גם ללא צורך בהתערבות של טיפול פסיכולוגי.

במקרים רבים, פוביה ספציפית קשורה בחוויה טראומטית דרך מנגנוני התניה. התפתחות של פוביות קשורה גם במרכיבים תורשתיים.

באופן תאורטי, כמעט כל אובייקט עשוי לגרום לפוביה ספציפית, אולם יש אובייקטים וסיטואציות המועדים יותר לשמש כמושאים של פוביות כגון נחשים, עכבישים, גבהים וכדומה. יש תאורטיקנים הטוענים כי הדבר נובע ממוכנות ביולוגית מורשת לגורמי סיכון.

שם הפוביה נגזר משמו היווני של האובייקט ממנו חושש החולה, לדוגמה: ארכני = עכביש ומכאן ארכנופוביה = פחד מעכבישים, או תלסו = ים, תלסופוביה = פחד ממים עמוקים.

פוביה חברתית

ערך מורחב – פוביה חברתית

פוביה חברתית היא פחד בלתי רציונלי ממצב שבו יהיה אפשר לצפות בפרט בפרהסיה, אנשים הסובלים מפוביה זו נרתעים מסיטואציות חברתיות בהן יש להם אינטראקציה עם אנשים. היא נחשבת נפוצה ביותר. היא יכולה להתבטא במספר דרכים כגון: פחד מהימצאות במקומות ציבורים (דוג' רחוב), פחד להימצא בתוך קהל גדול של אנשים. פוביה זו נפוצה ביותר בקרב חולים בוגרים ומתחילה בגילאים 18 ו-35, מסיבות לא ברורות היא לא נפוצה בגיל הילדות. לעיתים מתלווה לפוביה חברתית אגורפוביה.

על פי ספר האבחנות האמריקאי ה-DSM-V כדי לאבחן פוביה חברתית נדרשים הקריטריונים הבאים:

1. פחד מסיטואציות חברתיות שבהן האדם נחשף לאנשים לא מוכרים, והוא פוחד שהוא יראה סימני חרדה, יושפל, יובך או יידחה על ידי אחרים.
2. החשיפה לסיטואציה החברתית שממנה האדם פוחד כמעט תמיד תעורר חרדה ויכולה לגרום להתקף פאניקה, הפחד או החרדה אינם פרופורציונליים לאיום הכרוך בסיטואציה.
3. האדם נמנע ממצבים חברתיים מהם הוא חרד, או מתמודד אתם תוך תחושות עזות של חרדה ומצוקה.
4. הפחד או ההימנעות פוגעים באופן משמעותי במהלך חייו הנורמלי של האדם, ותפקודו בתחום התעסוקתי, במערכות יחסים או בתחומים חברתיים.
5. אצל ילדים ומבוגרים משך הסימפטומים צריך להימשך לפחות שישה חודשים.
6. הפחד או ההימנעות אינם קשורים לשימוש בחומרים או למצב רפואי אחר, ואינם מוסברים טוב יותר על ידי הפרעה פסיכיאטרית אחרת.
7. אם קיימת בעיה רפואית או פסיכיאטרית אחרת, ההפרעה אינה קשורה אליה.

התקפי פאניקה שכיחים בחולים עם פוביות ספציפיות ועם פוביות חברתיות אך ההתקפים צפויים ברוב המקרים וקשורים לחשיפה לגורם הפוביה.

תסמינים

התסמינים הבולטים ביותר אצל אנשים הלוקים בפוביה הם: פאניקה, נשימות מהירות, קוצר נשימה, פעמת ודופק מהיר, אי-נוחות או כאב בחזה, תחושת מחנק, זיעה, חוסר תחושה בגפיים, סחרחורות והרגשת התעלפות. תסמינים אלו מופיעים בשני מקרים: כאשר האדם הלוקה נחשף באופן ישיר לאובייקט המרתיע או למצב והמקרה השני בו יכולה להופיע תגובה לפחד או מעצם המחשבה עליו. ישנם מקרים בהם התסמינים מחריפים ומגיעים להתקפי חרדה חמורים. במקרים בהם התסמינים מחמירים, הלוקים בפוביה מבודדים את עצמם מהסביבה החיצונית. כמו כן, אצל ילדים ניתן לראות תסמיני בכי, השתתקות מפחד או הצמדות לאדם אחר.

טיפול

הטיפול המקובל בפוביות הוא טיפול התנהגותי, ומבוסס על חשיפה לגורם המאיים. על פי התאוריה הביהביוריסטית, פוביה היא למעשה התניית פחד שאינה עוברת תהליך הכחדה משום שהסובל מפוביה נמנע מחשיפה לגורם המאיים באופן עקבי. מכאן שחשיפה מכוונת תאפשר את הכחדת ההתניה וסילוק הפוביה. קיימות שלוש שיטות עיקריות:

• הקהיה שיטתית - הסובל מהפוביה מופגש עם מושא החרדה בהדרגתיות ובאופן מבוקר, לחלופין נעשה שימוש בדמיון מודרך. האדם החרד מתרגל חשיבה על מושא חרדתו תוך כדי שמירה על תחושת רוגע בגוף. לטיפולים אלו אחוזי הצלחה גבוהים מאוד, בתנאי שהמטופל נכון לחוות מצב של אי־נוחות מסוימת ולהשקיע מאמץ בטיפול לאורך זמן.
• טיפול בהצפה - הסובל מפוביה נחשף אל הגורם המאיים באופן פתאומי וללא טכניקת רגיעה תומכת. לדוגמה, אדם שמפחד ממרחבים פתוחים נלקח אל חוף הים.
• טיפול באמצעות דיגום (modeling) - המטפל משמש כדוגמה התנהגותית חיובית על ידי התמודדות עם הגורם שמפחיד את המטופל ללא פחד.

בשיטות המשתמשות בחשיפה ניתן להשתמש בחשיפה לאובייקט האמיתי (vivo) או לאובייקט מדומיין (covert). חשיפה לאובייקט אמיתי היא יעילה יותר אך מבוקרת פחות. שיטת טיפול חדשנית בפוביות מציע דרך ביניים ועושה שימוש במציאות מדומה על מנת להפגיש את החולה עם אובייקט הפוביה באופן פחות מאיים. תרופות נגד חרדה עשויות לסייע במקרים מסוימים.

כאשר הטיפול הפסיכולוגי אינו מספק, ניתנות תרופות שמטרתן לטפל בחרדה. בין אלה ניתן למצוא קבוצת הבנזודיאזפינים (ואבן, לורוון), ותרופות נוגדות חרדה, כמו פלואוקסטין, פארוקסטין, ציטלופראם, מירטאזאפין, סרטראלין.

קיימות שיטות נוספות, והן:

• טיפול התנהגותי-קוגניטיבי- הסובל מפוביה נפגש עם פסיכולוג המסייע לו בעזרת הדרכות ותרגולים שונים לשנות את דפוסי ההתנהגות הבלתי רצויים לתקינים יותר. השיטה מתבססת על העובדה שדפוסים אלו נרכשים במהלך שנות החיים ולא מולדים ולכן ניתנים לשינוי, כלומר ההתנהגויות שלנו תלויות במחשבות המלוות אותן (תסריטים) וכך שינוי של המחשבות יהווה גם שינוי בהתנהגות.
• ביופידבק- ישנה אפשרות לסובל מפוביה לאזן את תגובותיו בעזרת חשיפה למדדי הגוף השונים וטיפול נכון בזמן גילוי לגירוי המאיים. כלומר, האדם מחובר למערכת הנותנת לו מידע ומדדים כמו: דופק, לחץ דם, נשימה ושינויים בטמפרטורת הגוף בזמן החשיפה לפוביה, באמצעות מכשור ייעודי המדדים מוצגים למטופל וכך הוא מודע לשינויים החלים בגופו בזמן החשיפה לגירוי. לאחר מכן המטופל לומד על שיטות הרפיה שעוזרות לו לאזן את אותם השינויים ויוכל להרגיע את עצמו.

שימושים לא רפואיים למילה פוביה

ישנם מקרים שבהם מושאלת המילה "פוביה" לתיאור שנאה כלפי או דחייה מאובייקט, ללא קשר להגדרה הרפואית של המילה פוביה, לדוגמה:

• קסנופוביה היא שנאת זרים.
• הומופוביה היא עוינות כלפי הומואים ולסביות.
• יודופוביה היא שנאת היהודים, האנטישמיות, על פי יהודה לייב פינסקר.
• אסלאמופוביה היא עוינות כלפי מוסלמים.
• ניאופוביה היא פחד ממצבים חדשים.
• הידרופובי - בכימיה, חומר שאינו מתמוסס במים.
• היפופוטומונסטרוססקוויפדאליאופוביה (באנגלית: hippopotomonstrosesquipedaliophobia) הוא מונח היתולי המתאר פחד ממילים ארוכות. המילה מורכבת ממילים בלטינית וביוונית: היפופוטו (hippopotamus ביוונית) פירושו היפופוטם, מונסטר (monstrous בלטינית) הוא אימתני, וססקוויפדאלי (sesquipedalian בלטינית) היא המידה "רגל וחצי", שפירושה המילולי הוא "מילה ארוכה מאוד". בסך הכל במילה האנגלית 35 אותיות.

לקריאה נוספת

• מארקס, א"מ (1989). לחיות עם הפחד. תל אביב: ביתן.
• פלד, ט' (2005). הכול חרדות. מושב בן שמן: מודן.
• גולדברג, י' (2005). חרדה ופאניקה: דרכי התמודדות. קריית ביאליק: אח
• טל, א' (2010). הפרעות חרדה במעגל החיים. מדיסין - פסיכיאטריה, 14, 36-38
• אנהולט, ג', 2011. פוביות. טיפול קוגניטיבי- התנהגותי במבוגרים, 52-33.

קישורים חיצוניים

• פוביה, בלקסיקון הפסיכולוגי "בטיפולנט"
• פוביות - מדריך מידע על סוגי פוביות וחרדות
• חרדה חברתית - אתר עם מידע רב על פוביה חברתית
• בר-יוסף דדון, ר' (2007). טיפול פסיכולוגי אינטגרטיבי בהפרעת פאניקה
• ויינר, י' (2009). חרדה - טיפול פסיכולוגי לפחדים – פוביות. (אורכב 30.06.2020 בארכיון Wayback Machine)
• הופמן, ש' וגוטליב, פ' (2012). המציף והמרגיע: טיפול בהפרעה טורדנית-כפייתית.
• שי זמיר, זריקה חדשה תעלים פוביות ופחדים, באתר ynet, 23 במרץ 2010
• מיכל וינקר שוסטר, ‏כשהפחד משתלט, באתר ‏מאקו‏, 6 בנובמבר 2015
• פוביה וחרדות. (2016). התמודדות עם פוביה.
• דרבי, ד' (2017). פוביה ספציפית – מה זה?
• איתן גפן, פחד מוגזם מקולות חזקים, מנשק ואפילו מזָקָן: פוביות - קווים לדמותן, באתר ynet, 18 בפברואר 2024
• פוביה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• פוביות, דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.