פורטו (כדורגל)
מועדון הכדורגל פורטו (בפורטוגזית: Futebol Clube do Porto) היא קבוצת כדורגל פורטוגלית מהעיר פורטו.
 | ||||
| מידע כללי | ||||
|---|---|---|---|---|
| כינוי |
Dragões (דרקונים) Azuis e brancos (הכחולים-לבנים) | |||
| תאריך ייסוד | 1893 | |||
| אצטדיון |
אצטדיון הדרגאו, פורטו (תכולה: 50,948) | |||
| נשיא | אנדרה וילאש בואש | |||
| מאמן | ויטור ברונו | |||
| ליגה | ליגת העל הפורטוגלית | |||
|
www | ||||
| תלבושת | ||||
| ||||
פורטו היא הקבוצה השנייה המעוטרת ביותר בפורטוגל, עם למעלה מ-80 גביעים, מתוכם 73 הושגו בזירה המקומית. זכיות אלו כוללות 30 תוארי אליפות פורטוגל, 20 זכיות בגביע הפורטוגלי, 4 זכיות בגביע הליגה הפורטוגלי ושיא של 22 זכיות בסופר קאפ. פורטו היא הקבוצה השנייה בתולדות הליגה הפורטוגלית שזכתה באליפות ללא הפסד (עונת 2010/2011 ובעונת 2012/2013).
פורטו היא אחת משלוש הקבוצות היחידות בפורטוגל (יחד עם בנפיקה ליסבון וספורטינג ליסבון) שמעולם לא ירדו לליגה השנייה.
בזירה הבינלאומית זכתה פורטו פעמיים בליגת האלופות, פעם אחת בגביע אופ"א, פעם אחת בליגה האירופית, פעם אחת בסופר קאפ האירופי ופעמיים בגביע הבין-יבשתי. גם קבוצת הנוער של המועדון זכתה בליגת האלופות לנוער.
אצטדיונה הביתי נקרא אצטדיון הדרגאו ("אצטדיון הדרקון") והוא מכיל 50,948 מקומות ישיבה.
היסטוריה
עריכההשנים הראשונות
עריכההמועדון נוסד ב-28 בספטמבר 1893 כ-Foot-Ball Club do Porto על ידי אנטוניו ניקולאו דה אלמיידה, סוחר יין מקומי וספורטאי נלהב, שהוקסם מכדורגל במהלך מסעותיו לאנגליה.[1] פורטו שיחקה את המשחקים הראשונים שלה עם מועדונים פורטוגזיים אחרים, כולל אחד נגד מועדון הכדורגל של ליסבון ליסבון ב-2 במרץ 1894.
ההתלהבות והמעורבות של אלמיידה במועדון דעכו עקב לחץ משפחתי, ועד תחילת המאה פורטו נכנסה לתקופה של חוסר פעילות. ב-2 באוגוסט 1906 קמה פורטו לתחייה. אף על פי שהכדורגל היה הכוח המניע, המועדון קידם גם ענפי ספורט אחרים, ביניהם התעמלות, הרמת משקולות והיאבקות, אתלטיקה ושחייה. זמן קצר לאחר מכן, פורטו שכרה את המגרש הראשון שלה וגייסה מאמן צרפתי בשם אדולף קאסיין, שיישאר במועדון עד 1925.
תארים ראשונים ושנות בצורת
עריכהעונת 1921/1922 הייתה בסימן יצירת תחרות הכדורגל הארצית הראשונה - Campeonato de Portugal. טורניר נוקאאוט שאורגן על ידי הפדרציה הלאומית, אסף את הזוכים באליפויות האזוריות כדי לקבוע את אלופת פורטוגל. לאחר שזכתה בתואר האזורי הרביעי ברציפות שלה, פורטו ניצחה את ספורטינג ליסבון במהדורה הפותחת והפכה לאלופת המדינה הראשונה. המועדון התמודד עם התנגדות חזקה יותר באליפות הלאומית, וזכה בה רק שלוש פעמים נוספות בטווח של שש עשרה שנים (1925, 1932 ו-1937).
לאחר תקופת בצורת של 16 שנים ללא אליפות, פורטו חזרה לזכות בעונת 1955/1956. מאוחר יותר באותה עונה, פורטו ניצחה את טורנסה בגמר הגביע וזכתה בדאבל הראשון בתולדותיה. כאלופת הליגה הפורטוגלית, פורטו ערכה את הופעת הבכורה שלה בתחרויות אירופיות על ידי העפלה לגביע אירופה לעונת 1956/1957, אולם ההשתתפות הראשונה של המועדון הייתה קצרת מועד, והסתיימה בסיבוב המקדים עם שתי תבוסות מול אלופת ספרד אתלטיק בילבאו.
זמן קצר לאחר מכן, המועדון נכנס לתקופה חסרת ברק בתולדותיו, שהנקודה הגבוהה היחידה בה הייתה ניצחון בגמר הגביע ב-1968. במהלך תקופה זו, פורטו סיימה במיקום הגרוע בתולדותיה בליגה, מקום תשיעי בעונת 1969/1970. אחד הרגעים הטרגיים ביותר של המועדון התרחש ב-16 בדצמבר 1973, כאשר במהלך משחק ליגה נגד ויטוריה סטובל, הקפטן פאבאו בן ה-26 נפל מחוסר הכרה על המגרש ומת מאוחר יותר בבית החולים. בחודש שלאחר מכן החתימה פורטו את אחד השחקנים המצליחים בתולדות המועדון, הפרואני תיאופילו קוביאס שכבש 65 שערים ב-108 הופעות במועדון.
העלייה לגדולה
עריכהבעונת 1977/1978 שמה הקבוצה קץ לבצורת, וזכתה באליפות ראשונה לאחר 19 שנים. הקבוצה גם הגיעה לרבע גמר גביע למחזיקות גביע 1977/1978, כשהיא גוברת בדרך על מנצ'סטר יונייטד, אך ספגה את התבוסה הגבוהה ביותר שלה (6–1) מול א.א.ק. אתונה בעונה שלאחר מכן.
ב-16 במאי 1984, פורטו שיחקה בגמר האירופי הגדול הראשון שלה, אותו הפסידה 2–1 ליובנטוס. פורטו שמרה על אליפות הליגה ב-1986, והבטיחה השתתפות בגביע אירופה 1986/1987. במשחק הראשון, המועדון רשם את הניצחון הגדול ביותר שלו בתחרויות אירופיות, 9–0 על רבאט אייאקס המלטזית, ויטקוביץ' מצ'כוסלובקיה, ברונדבי הדנית, ודינמו קייב מברית המועצות הודחו על ידי פורטו שהעפילה לגמר גביע אירופה הראשון שלה, מול באיירן מינכן. בגמר, במצב של פיגור 1–0 לגרמנים עד הדקה ה-79, פורטו כבשה פעמיים תוך שתי דקות - השער הראשון דרך עקב מפורסם של חלוץ נבחרת אלג'יריה ראבח מאג'ר, בדרך לזכייה מפתיעה ותואר גביע אירופה ראשון. בעונה שלאחר מכן, תחת המאמן החדש טומיסלב איביץ׳, המועדון השלים טרבל של גביעים בין-לאומיים על ידי ניצחון על אייאקס בסופר קאפ האירופי של 1987 ועל פניארול בגביע הבין-יבשתי. עונת 1987/1988 הייתה אחת המוצלחות של המועדון שזכה בדאבל מקומי, אליפות וגביע, עם מספר שיא של שערים שהובקעו (88) ומרחק בנקודות מסגנית האלופה (15).
באמצע עונת 1993/1994, פורטו מינתה את מאמן נבחרת אנגליה לשעבר בובי רובסון לאימון הקבוצה. הקבוצה הגיעה תחתיו עד לשלב חצי גמר ליגת האלופות שם הפסידה לברצלונה, ולסיום זכתה גם בגביע המקומי. בעונתו המלאה הראשונה של רובסון, פורטו זכתה בתואר האליפות. לאחר עזיבת רובסון מונה אנטוניו אוליביירה למאמן הקבוצה, תחתיו זכתה הקבוצה בשתי אליפויות רצופות, כולל דאבל ב-1997/1998. בעונת 1998/1999 מונה פרננדו סנטוש למשרת אימון הקבוצה, ועזר לקבוצה לזכות בתואר אליפות החמישי ברציפות של המועדון - שיא כדורגל פורטוגלי. עונה לאחר מכן פורטו איבדה את הסיכוי לזכות באליפות הליגה השישית שלה ברציפות, לאחר שסיימה ארבע נקודות אחרי ספורטינג ליסבון, אך גברה עליה והניפה את הגביע הפורטוגלי העשירי שלה.
עידן מוריניו
עריכה
בעונתו השנייה של זוז'ה מוריניו במועדון זכתה פורטו באליפות פורטוגל לעונת 2002/2003. בנוסף, המועדון זכה גם בגביע אופ"א, לאחר ניצחון על סלטיק במשחק הגמר, וזכייה בתואר האירופי הגדול השני שלו. לאחר מכן הבטיח מוריניו טרבל חסר תקדים לפורטו על ידי ניצחון בגמר הגביע על הקבוצה אותה אימן קודם לכן, אוניאו דשפורטיבה דה לייריה. שנה מאוחר יותר זכתה הקבוצה השיגה הישג חסר תקדים כשזכתה בליגת האלופות.
היא עלתה לשמינית הגמר שם פגשה את מנצ'סטר יונייטד. לאחר ניצחון דחוק בבית (2-1), פורטו הייתה על סף הדחה, כשהיא בפיגור של 0–1 עד הדקה האחרונה של זמן המשחק הרשמי במשחק השני באולד טראפורד. עם זאת, פורטו כבשה את שער השוויון בדקה ה-90 של המשחק השני כדי לקבוע 1–1 ולעלות לרבע הגמר עם ניצחון 3–2 בסיכום. לאחר מכן הקבוצה גברה על אולימפיק ליון ודפורטיבו לה קורוניה כל הדרך לגמר ליגת האלופות. פורטו ניצחה את מונקו במשחק הגמר 3–0. הפסד 2–1 לבנפיקה בגמר הגביע הפורטוגלי, שנערך 10 ימים לפני כן, מנע עוד עונת טרבל.
2004-הווה
עריכהעם עזיבת מוריניו ועוד מספר שחקני מפתח, החליפה הקבוצה שלושה מאמנים בעונה אחת וסבלה מחוסר יציבות. הקבוצה זכתה בסופר קאפ הפורטוגלי ובגביע הבין יבשתי ב-2004, אך הפסידה בסופר קאפ האירופאי לולנסיה והודחה בטרם עת מהגביע המקומי. בליגה רשמה פורטו 17 ניצחונות בלבד ב-34 משחקים.
בשנים 2005/2006, המאמן ההולנדי קו אדריאנסה נבחר לארגן מחדש את הקבוצה ולהחזיר את המועדון לצמרת הכדורגל הפורטוגלי. הוא הוביל את המועדון לא רק לזכות מחדש באליפות, אלא גם זכה עמה בדאבל החמישי בתולדותיה. הקבוצה הוסיפה וזכתה בדאבל השישי שלה בעונת 2008/2009 תחת המאמן ז'סואלדו פריירה, בנוסף תחתיו פורטו תמיד העפילה לשלב הנוקאאוט של ליגת האלופות, והגיעה גם לרבע הגמר בעונת 2008/2009, שם הודחה על ידי מנצ'סטר יונייטד.
לאחר מינויו של אנדרה וילאש בואש עם פתיחת עונת 2010/2011 הבטיחה הקבוצה את האליפות ה-25 בתולדותיה חמישה משחקים לסיום העונה. בנוסף, המועדון שבר מספר שיאים: הפרש הנקודות הגדול ביותר בין האלופה לסגניתה (21 נקודות), הכי הרבה ניצחונות ליגה ברציפות (16), ואחוז הנקודות הגבוה ביותר בעונה של 30 משחקים (93.33%), הקבוצה איבדה רק שש נקודות במהלך העונה וסיימה את העונה בליגה ללא הפסד, לראשונה בתולדותיה. שמונה שנים לאחר הזכייה ב-2003 בליגת האלופות, פורטו חזרה לזכות בתואר אירופי כשזכתה בליגה האירופית לאחר שגברה על ספורטינג בראגה בגמר כל פורטוגלי. ארבעה ימים לאחר מכן, פורטו זכתה בפעם השלישית ברציפות בגביע הפורטוגלי עם תוצאה משכנעת של 6–2 את ויטוריה דה גימארייש, והבטיחה את התואר הרביעי שלה באותה העונה.
בעונת 2012/2013 ניצחה פורטו את בנפיקה מחזור אחד לפני הסיום עם שער בתוספת הזמן, ניצחון אשר העניק לה את האליפות ה-27 ובפעם השנייה סיימה עונה ללא הפסד ליגה.
בעונת 2017/2018, לאחר כמעט חמש שנים ללא זכייה באף תואר, זכתה פורטו באליפות הליגה ה-28 שלה תחת אימונו של שחקן המועדון לשעבר סרז'יו קונסייסאו. בשנה שלאחר מכן, בעונת 2018/2019 בליגה האלופות הצליחה פורטו להגיע עד לרבע גמר התחרות, אך הובסה 6–1 בסיכום מול ליברפול. בעונת 2019/2020 הצליחה פורטו לזכות שוב באליפות בפעם ה-29 והוסיפה זכייה בגביע לראשונה מזה אחת עשרה שנים.
בשמינית הגמר של עונת 2020/2021 בליגת האלופות, הדיחה פורטו את יובנטוס, והעפילה שוב לשלב רבע הגמר, שם הודחה על ידי צ'לסי. עם זאת בליגה המקומית לא זכתה הקבוצה באף תואר מלבד זכייה בסופר קאפ. בשנה שלאחר מכן זכתה שוב הקבוצה באליפות כשהיא שוברת שיא ומשיגה 91 נקודות. במהלך העונה, קבעה הקבוצה שיא חדש לריצה הארוכה ביותר ללא הפסד בליגה, עם 58 משחקים, רצף שהחל במהלך המחצית הראשונה של עונת 2020/2021.
בעונת 2021/2022 זכתה בדאבל לאחר שזכתה באליפות וגברה בגמר הגביע על טונדלה, אולם באירופה הודחה הקבוצה בשלב הבתים של ליגת האלופות ומאוחר יותר בשלב שמינית גמר הליגה האירופית על ידי אולמפיק ליון.
סגל נוכחי
עריכה- נכון ל-17 בספטמבר 2024[2]
|
|
שחקנים מפורסמים בעבר ובהווה
עריכה
פרננדו גומש- ריקארדו קווארסמה
- ז'ואאו דומינגוס פינטו
- חאיימה מאגאלש
אמרסון- דקו
- מאניש
- קושטיניה
- ריקארדו קראבליו
- פפה
- דייגו ריבאס דה קוניה
ג'קסון מרטינס- אנדרסון
לואיס גונזאלס
גיורקאס סיטארידיס- הלדר פושטיגה
בני מקארתי- ליסנדרו לופז
- ויטור באיה
- האלק
- רדאמל פלקאו
- דנילו לואיס דה סילבה
- חאמס רודריגס
איקר קסיאס- אלויסיו
- פאולו פוטרה
תארים
עריכה- אליפות פורטוגל: 30
- 1934/1935; 1938/1939; 1939/1940; 1955/1956; 1958/1959; 1977/1978; 1978/1979; 1984/1985; 1985/1986; 1987/1988; 1989/1990; 1991/1992; 1992/1993; 1994/1995; 1995/1996; 1996/1997; 1997/1998; 1998/1999; 2002/2003, 2003/2004; 2005/2006; 2006/2007 ;2007/2008; 2008/2009; 2010/2011, 2011/2012, 2012/2013, 2017/2018, 2019/2020, 2021/2022
- הגביע הפורטוגלי: 20
- 1955/1956; 1957/1958; 1967/1968; 1976/1977; 1983/1984; 1987/1988; 1990/1991; 1993/1994; 1997/1998; 1999/2000; 2000/2001; 2002/2003; 2005/2006; 2008/2009; 2009/2010; 2010/2011, 2019/2020, 2021/2022, 2022/2023, 2023/2024
- הסופר קאפ הפורטוגלי: 23
- 1981, 1983, 1984, 1986, 1990, 1991, 1993, 1994, 1996, 1998, 1999, 2001, 2003, 2004, 2006, 2009, 2010, 2011, 2012, 2013, 2018, 2020, 2024
- ליגת האלופות: 2
- 1986/1987, 2003/2004
- הגביע הבין-יבשתי: 2
- 1987, 2004
- הליגה האירופית: 1
- גביע אופ"א: 1
- 2002/2003
- הסופר קאפ האירופי: 1
- 1987
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של פורטו (בפורטוגזית)
פורטו, ברשת החברתית פייסבוק
פורטו, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
פורטו, ברשת החברתית אינסטגרם
פורטו, ברשת החברתית טיקטוק
פורטו, ברשת החברתית LinkedIn
פורטו, סרטונים בערוץ היוטיוב- פרופיל, באתר אופ"א
- פרופיל, באתר Transfermarkt
- פרופיל, באתר Soccerway
- פרופיל, באתר WorldFootball.net
- פרופיל, באתר FootballDatabase.eu
.svg){kind=icon}
הערות שוליים
עריכה- ^ Classic club: Dragons triumph where Eagles failed on world stage - FIFA.com, web.archive.org, 2013-11-30
- ^ FC Porto - Futebol - Plantel - FC Porto, fcporto.pt