פיום (עיר)

עיר במצרים

פַיּוּםערבית: الفيوم, תעתיק: אלפיום) היא עיר במרכז מצרים ובירת המחוז הנושא שם זהה. העיר שוכנת במזרחו של המדבר המערבי כ-90 קילומטרים דרום-מערבית לבירה קהיר, בתחום נווה המדבר פיום (אנ'). בתחומה נמצא חלק מאתר העיר העתיקה קרוקודילופוליס. בעבר נקראה העיר "מדינת אל-פיום" (העיר של פיום). לפי אומדן רשמי מתאריך 1 ביולי 2023 אוכלוסיית פיום מנתה 531,861 בני אדם.

פיום
الفيوم
טירת קארון (ער') בקרוקודילופוליס
טירת קארון (ער') בקרוקודילופוליס
מדינה מצריםמצרים מצרים
מחוז פיום
שטח 18.5 קמ"ר
גובה 29 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 531,861[1] (1 ביולי 2023)
 ‑ צפיפות 28,796 נפש לקמ"ר (1 ביולי 2023)
קואורדינטות 29°18′31″N 30°50′34″E / 29.30856°N 30.84291°E / 29.30856; 30.84291
אזור זמן UTC +2

שם העיר נגזר מקופטית מהמילים פא-יאם שמשמעותם "הים", כנראה בהקשר לאגם מואריס הקדום הנמצא בקצהו הצפוני של נווה המדבר פיום.

כ-7 קילומטרים מדרום מזרח לעיר מצויים שרידי הפירמידה של חווארה שבנייתה מיוחסת לאמנמחת השלישי מהשושלת ה-12.

היסטוריה

עריכה

מרכז הפולחן לאל התנין המצרי סבכ במצרים העתיקה היה בעיר שדייט ששכנה באזור פיום[2]. בתקופה מאוחרת יותר כונתה העיר על ידי היוונים "קרוקודילופוליס" כדי לציין פולחן זה. אזכור ראשון לפולחן סבכ נמצא בכתבי הפירמידות ומיוחס לתקופת הממלכה הקדומה לשושלות החמישית והשישית (2,200-2,500 לפנה"ס). העיר הגיעה לשיא פריחתה בתקופת השושלת השתים עשרה (1795-1985 לפנה"ס). תחילה הרחיבו אמנמחת הראשון וסנוסרת הראשון את מקדש סבכ שהיה קיים במקום. סנוסרת השני הקים במקום פירמידה ואמנמחת השלישי בנה מבנים רבים נוספים, ביניהם, מקדש נוסף לסבכ ואת הפירמידה של חווארה[3]. מעמדה של העיר ירד בתקופת הממלכה החדשה ופריחה מחודשת של העיר ושל האזור הגיעה רק בזמנו של בית תלמי.

שם העיר שונה במאה ה-3 לפנה"ס על ידי תלמי השני ל"ארסינואה" לכבוד ארסינואה השנייה שהייתה אחותו וגם אשתו. כפי שהיה בתקופות קודמות, גם בתקופה ההלניסטית היה המקום מרכז של דיג וחקלאות וגודלו בו דגנים, ירקות, תאנים, זיתים, כרמים וגנים לנוי שהתחרו בגניה של אלכסנדריה. באותה תקופה הגיעו לאזור פיום מיעוטים אתניים רבים. חלקם העיקרי היו יוונים ומקדונים, ותיקי צבא תלמי, להם הוענקו אדמות באזור, אך גם יהודים, שומרונים, פרסים, ערבים, סורים ותראקים הגיעו לאזור[4].

עם קרב אקטיום ב-31 לפנה"ס, שסימן את קיצה של השליטה ההלניסטית במצרים, החל תהליך דעיכה במעמד אזור פיום ואיתו במעמד העיר. בסוף המאה ה-4 לספירה עברה מצרים לשליטת ביזנטיון והנצרות הקופטית התפשטה באזור פיום. במשך השלטון הערבי והעות'מאני סבל האזור מהזנחה והתדרדרותו נמשכה. בשנים 1798–1801 היה אזור פיום זירת קרבות בין מצביאו של נפוליון, לואי שרל אנטואן דסא (אנ') ובין אחד משליטיה הממלוכים של מצרים, מורד ביי. לאחר הסתלקות הצרפתים השתלט על מצרים מוחמד עלי. אולם בספטמבר 1806 נכבשה העיר פיום על ידי הממלוכי יאסין ביי שטבח בתושביה על תמיכתם במוחמד עלי. שליטתו נמשכה ארבע שנים עד אשר כבש מוחמד עלי מחדש את העיר.

מימיו של מוחמד עלי החל אזור פיום, ואיתו העיר, להתפתח מחדש. פשיטות השבטים הנודדים נפסקו בעזרת מינויים פוליטיים והענקת אדמות חקלאיות. מפעלי המים שוקמו והחקלאות החלה להתפתח שוב. השלטון הבריטי במאה ה-20 המשיך בפיתוח בדרך של סלילת מסילות ברזל ובניית מחנות צבאיים סביב לעיר שנועדו להגן מפני פשיטות של סנוסים. הפיתוח נמשך גם לאחר שמצרים קיבלה את עצמאותה בדרך של הקמת קואופרטיבים חקלאיים, חשמול האזור ופתוח ענף התיירות הנשען על האתרים הארכאולוגים הרבים שבאזור.

העיר המודרנית

עריכה

בפיום יש מספר שווקים ובתי מרחץ ומסגדים רבים. תעלת בחר יוסף, המקשרת את אזור פיום עם הנילוס, עוברת בתוך העיר ועל גדותיה ניצבות שורות בתים. את התעלה חוצים שני גשרים. באחד מהם, הבנוי על שלוש קשתות, עובר הרחוב הראשי של העיר ועל השני, הבנוי על שתי קשתות, ניצב מסגד קאטביי. תלי עפר מצפון לעיר מציינים את ארסינואה הקדומה.

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא פיום בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ Egypt: Governorates, Major Cities & Towns - Population Statistics, Maps, Charts, Weather and Web Information
  2. ^ Caroline Seawright, Sobek, God of Crocodiles, Power, Protection and Fertility... [1]
  3. ^ Kathryn A. Bard, Steven Blake Shubert, Encyclopedia of the archaeology of ancient Egypt, p. 55 Kathryn A. Bard, Steven Blake Shubert, Encyclopedia of the Archaeology of Ancient Egypt, Routledge, 1999. (באנגלית)
  4. ^ Jimmy Dunn, The History of the Fayoum Oasis [2]