פרוטיסטים
פְּרוֹטִיסְטִים (מלשון: יצור קדמון) הם יצורים אֵיקַרְיוֹטִים (מתאי-חי בעלי גרעין ואברונים) שאינם בממלכת בעלי החיים, הפטריות או הצומח, ונחשבים ממלכה בפני עצמה: הפְּרוֹטִיסְטׇה, Protista. בגלל הקושי למצוא הגדרה ובה מכנה משותף מדעי לכל יצורי הפְּרוֹטִיסְטׇה, הם מוגדרים בדרך השלילה, על פי מה שאינם. אחרי שנת 2005 נפוצה מאוד שיטת סיווג לפיה אין כלל ממלכות.[דרוש מקור]
 פרוטיסטים
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| על־ממלכה: | איקריוטיים |
| ממלכה: | פרוטיסטים |
| שם מדעי | |
 Protistaהקל, 1866 | |
ממלכות החי הן קבוצות-על בטַקְסוֹנוֹמְיָה הביולוגית, שיטת הסיווג והמיון של היצורים בחקר מדעי החיים.
דוגמאות מוכרות של פְּרוֹטִיסְטִים הן האמבה, הסנדלית והאֵיגְלֵנָה.
הגדרת ממלכה זו שנויה במחלוקת מפני שהיא כוללת את האבות הקדומים של יצורים אחרים שאינם בממלכה זו, מצב הנקרא פָּרָפִילֵטִיּוּת ואינו מקובל על כל החוקרים המגדירים את החלוקה הרצויה.
השתלשלות משמעות המושג
עריכההשם פְּרוֹטִיסְטׇה הוצע לראשונה בידי ארנסט הקל בשנת 1866 כממלכה השלישית אחרי החי והצומח. מאוחר יותר הרברט קוֹפְּלֶנְד (אנ') הוציא מקבוצה זו את התאים חסרי הגרעין (הפְּרוֹקַרְיוֹטִים): האצות הכחוליות והחיידקים (כלומר בקטריות) ויצר מהם קבוצה רביעית: המוֹנֵרָה (באנגלית מיוונית monera, ופירושה ממלכת החיידקים). עתה היו חי, צומח (כולל פטריות), מוֹנֵרָה (חיידקים ואצות) ופְּרוֹטִיסְטׇה.
רוברט וִיטָאקֶר (Robert Whitaker) הגדיר בשנת 1969 אחרי עשור של לבטים שיש לחלק את עולם החי לשתי קבוצות: אֵיקַרְיוֹטִים (תאים בעלי גרעין ואברונים) ופְּרוֹקַרְיוֹטִים (טרום גרעין – כלומר חסרי גרעין ואברונים), וכי הפְּרוֹטִיסְטׇה מוגדרת כ"יצורים חד-תאיים או החיים במושבות, אשר אינם יוצרים רקמה תאית". הוא יצר בכך את שיטת חמש הממלכות, לפיה כל היצורים הפְּרוֹקַרְיוֹטִיים שייכים לממלכה אחת: המוֹנֵרָה – חסרי הגרעין.
בינתיים נתגלו פְּרוֹטִיסְטִים חסרי מיטוכונדריה (אברון נשימת החמצן). בהשפעת הגישה הסוברת שהמיטוכונדריה עצמה הגיעה לתא החי כחיידק עצמאי ובתהליך של צירוף ואימוץ הוכנס לתא ופועל בו בשיתוף פעולה ותלות הדדיים (סימביוזה), סברו שיצורים אלו שנתגלו הם אבותיהם של האֵיקַרְיוֹטִים בעלי הגרעין והאברונים, כולל מיטוכונדריה. בעקבות זאת נוצרה השערת האַרְכֵזוֹאָה (archezoa, עולם החי הקדמון) לפיה יצורים אלה שקודם נכללו בפְּרוֹטִיסְטִים הם בני ממלכה נפרדת: האַרְכֵזוֹאָה. שיטה של שש ממלכות הייתה מקובלת בעולם המדעי בשנות ה-70 וה-80 והוצעה גם שיטה של שבע ממלכות.
מאז 2005 ובעקבות ניתוחי דנ"א מעולם החי, נפוצה הצעת רוגיירו שלפיה נמנעים מהחלוקה לממלכות, אך שימרו רבות מההגדרות הקודמות, וכך עולם החי מתחלק לשלושה תחומים:
- התחום הקדום – אַרְכֵאוֹנִים – שהם החיידקים הקדומים
- תחום החיידקים – הבקטריה
- תחום האֵיקַרְיוֹטִים – כל השאר, בעלי הגרעין והאברונים.
השניים הראשונים היו בעבר תחת מחלקת-על אחת בלבד.
תחום האֵיקַרְיוֹטִים נחלק לחלקים, אך נמנעים מלקרוא לחלקים אלו "ממלכות":
- אקסקווטה – בעלי שוט
- אמבזואה – אמבה וחד-תאיים אחרים
- אופיסטוקונטה – חיות, פטריות (פונגי), משפך זנבי (הקדום)
- ריזריה – יצורים חסרי נשימת חמצן דמויי אמבה
- כרומלוולטה – אצות חומיות, דיאטומים ודומיהם
- ארכיאה-פלסטידים – צמחים, אצות ירוקות, ויצורונים זעירים המטמירים אור ומפיקים חמצן הנקראים גְלָאוּקוֹפִיטִים.
במשמעות זו המונח פְּרוֹטִיסְט משמש להבהרת השתלשלות מקומם של התאים הנדונים, אך לא להגדרת הממלכה או הקבוצה בה הם מוגדרים כיום.
מאפיינים
עריכההפְּרוֹטִיסְטִים כוללים שתי צורות חיים: הטרוטרופיים הדומים לבעלי חיים בכך שהם זקוקים לתרכובות אורגניות מן הסביבה כדי להתקיים. ומולם אוטוטרופיים הדומים לצמחים בכך שאינם זקוקים לתרכובות אורגניות מן הסביבה כדי להתקיים.
רובם המוחלט של הפְּרוֹטִיסְטִים הם חד-תאיים, וגודלם נע בין 0.01 ו-0.5 מ"מ (כלומר, גדולים בהרבה מחיידקים). בין הפְּרוֹטִיסְטִים הרב-תאיים ניתן לציין את האצות החומיות והאדומיות, למשל.
מיונים טקסונומיים מודרניים (החל מהמאה ה-21) משייכים חלק מהפְּרוֹטִיסְטִים לבעלי החיים (אמבות) וחלק לצמחים (אצות), ובכך מבטלים למעשה את שייכות הפְּרוֹטִיסְטִים לממלכה טקסונומית משל עצמה.[1]
תחום מחיה
עריכההפרוטיסטים נפוצים מאוד בסביבות מימיות ובאדמה. מרביתם הטרוטרופים וחלקם חי כטפילים, למשל בתוך גוף האדם.
סוגים
עריכהמבין הפְּרוֹטִיסְטִים המוכרים יותר ניתן למנות, לצד האצות שהוזכרו, סוגים רבים של עובש, אמבות, סנדלית ואת החוֹרִירִיוֹת שיצרו במותן סלעי משקע. המחלקה חואנופלגלאט Choanoflagellate (מיוונית: משפך-זנבי) נחשבת לקרובה ביותר לבע"ח שממנה התפתחו בעלי החיים. בפרט יצורים אלו דומים לחלק מתאי הספוגיים. מספר מיני הפְּרוֹטִיסְטִים נאמד בכ-200,000.
הפְּרוֹטִיסְטִים דמויי בעלי החיים (האמבות, בעיקר) נקראים פרוטוזואה או פרוטוזואים. מושג זה נמצא בשימוש תדיר כיום, ושימש לאורך השנים כמעט בכל שיטות המיון השונות.
פתוגניות
עריכהפְּרוֹטִיסְטִים רבים הם פתוגנים, כלומר גורמים למחלות, חלקן ידועות ונפוצות:
- הסוג Plasmodium כולל ארבעה מינים הגורמים למחלת המלריה, אחד מגורמי המוות העיקריים באפריקה.
- האמבה Entamoeba histolytica (אֶנְטְאָמֶבָּה הִיסְטוֹלִיטִיקָה) גורמת לדיזנטריה. ה"אֶנְט" שבשם האמבה מעיד על הימצאותה במעי.
- Giardia lamblia גורם לדלקות במערכת העיכול.
- הסוג לישמניה (Leishmania) גורם למחלת העור החמורה שושנת יריחו.
- Trypanosoma brucei (אנ') גורם למחלת השינה.
כמעט כל הפרוטיסטים הללו נפוצים בעיקר במדינות העולם השלישי. הרפואה מתקשה לעיתים להתמודד עם זיהומים פרוטיסטיים, שכן עקב היותם איקריוטיים הם לא מושפעים מאנטיביוטיקה, ובנוסף קשה ליצור תרופה שתפגע בהם מבלי לפגוע בתאי האדם החולה, שאף הם איקריוטיים.
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
- פרוטיסטים, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ "The New Higher Level Classification of Eukaryotes with Emphasis on the Taxonomy of Protists" מאת Adl SM, Simpson AG, Farmer MA, et al. שפורסם ב-"Journal of Eukaryotic Microbiology" (2005)