פוגרום
| יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: הגדרה לא מדויקת, טבלה המכילה אירועים מתמשכים לאורך שנים, שאינם מתאימים להגדרת הפוגרום. | |
פוגרומים (ברוסית: Погром, מילולית: השמדה, הרס, ריסוק – ביחיד: פוגרום), או פרעות, הן פעולות אלימות קבוצתיות נגד מיעוט אתני או דתי, מובלת בידי ההמון הזועם (ולעיתים אף בעידוד המשטר השולט), במטרה להביא לפגיעה חסרת הבחנה בנפש או ברכוש של הקבוצה הנפגעת ולגרום למנוסתם. במונח נעשה שימוש נרחב לתיאור התנכלויות המוניות רחבות היקף ובעיקר נגד יהודים כקבוצת מיעוט שונה וזרה במזרח אירופה, על ידי קבוצות מאורגנות או ספונטניות. פעולות אלו נבעו מעידוד ציבורי של רעיונות אנטישמיים, וזכו לעיתים קרובות בעידוד מידי השלטונות והמשטרים. המילה נעשתה נפוצה במשמעות זו לאחר הפוגרומים שבוצעו בדרום האימפריה הרוסית בשנים 1881–1884 (הסופות בנגב), ופרעות קישינב שנעשו בבסרביה בשנים 1903–1905 (פוגרומי חג הפסחא הנוצרי).
תופעות היסטוריות מקדימות
עריכהרדיפות יהודים בצורה מובחנת משאר העמים התחילו סמוך למאה ה-4, בעקבות הכרזתה של הנצרות כדת הרשמית של האימפריה הרומית. בימי הביניים באירופה המערבית הן התגברו והתחוללו בהיקפים נרחבים בתקופת מסעי הצלב, כאשר הצלבנים, בדרך ל"שחרור" ארץ הקודש מידי המוסלמים (הסרצנים, בפי הנוצרים), פגעו ואף הכחידו קהילות יהודיות רבות.
במאה ה-20 התחוללו פוגרומים בקהילות יהודיות לפני השואה ובתחילתה. בין הבולטים הם: ליל הבדולח שנערך בלילה שבין 9 ל-10 בנובמבר 1938 (ט"ז בחשוון תרצ"ט), בכל רחבי הרייך השלישי (גרמניה ואוסטריה); פוגרום פשיטיק במרץ 1936 נגד הקהילה היהודית בעיירה פשיטיק שבמזרח פולין; פרעות דורחוי – פוגרום שערכו יחידות צבא רומניות ביהודי העיירה דורוחוי (Dorohoi) שברומניה, ביום 1 ביולי 1940;
ליאו מוצקין, מראשי התנועה הציונית, אמר בשנת 1926: "מי שלא ראה בעיניו את הפרעות לא יידע מה טיבו של פוגרום. אני עברתי כל זאת, בילדותי, ולעולם לא אשכח את הזוועה שבדבר, עד יום מותי".[1]
את הפוגרומים לאורך אלף השנים האחרונות ניתן לחלק לתקופות שונות בהיסטוריה, ולפי אזורים גאוגרפים, הפוגרומים נקראו בשמות שונים. בתחילת שנות ה-1000 הראשון הם נקראו "גזרות", ונמשכו גם לאחר תקופות מסעי הצלב השונות על-ידי צלבנים ומיסיונרים. בימי הביניים, נלוו בדרך כלל ל"גירוש היהודים" פוגרום או טבח ביהודים, המרת דתם בכפייה (ראו האנוסים, אנוסי משהד) לנצרות או לאסלאם, באימפריה הרוסית הם גם נקראו "פרעות". הפוגרומים בארץ ישראל נקראו "המאורעות", ולפעמים נקראו "טבח", כמו כן פרצו פוגרומים בעקבות עלילות דם אנטישמיות רבות מספור.
פוגרומים עיקריים שהתבצעו כנגד יהודים
עריכהברחבי העולם
עריכה| שם | מיקום | תאריך | תוצאות |
|---|---|---|---|
| טבח ביהודי פאס ב-1033 | העיר פאס, מרוקו | 1033 | הרג המוני של כ-6,000 יהודים, הפקיעו את הרכוש היהודי, ולקחו לעצמם נשים יהודיות רבות. |
| פרעות גרנדה ב-1066 | גרנדה, אל-אנדלוס, הכיבוש המוסלמי של ספרד | 1066 | רציחתם של כ-4,000 יהודים בעיקר על-ידי האוכלוסייה המוסלמית של העיר. |
| גזירות תתנ"ו | עמק הריין שבין גרמניה לצרפת של ימינו | 1096 | כ-12,000 יהודים הרוגים. |
| טבח יורק | יורק, אנגליה | 1190 | מעל ל-500 הרוגים יהודים, לרבות אלו שנרצחו לאחר שסירבו להתנצר. חורבן והרס בקרב רוב הקהילות בצפון אנגליה. |
| גזירת הרועים | ספרד וצרפת | 1320 | הוחרבו 120 קהילות בצרפת ובספרד. |
| גזירות קנ"א | ספרד | 1391 | עד 1414 בפוגרום מתו יותר מ-400 יהודים בברצלונה ויהודים התנצרו בכפייה. |
| טבח ביהודי פאס ב-1465 | העיר פאס, מרוקו | 1465 | מהקהילה היהודית בעיר, שמנתה כנראה מספר אלפי נפשות, שרדו 11 יהודים בלבד (6 נשים ו-5 גברים) |
| גזרות ת"ח ת"ט | פולין | 1648 | נרצחו מעל 20,000 יהודים, ונשרפו ונחרבו כשליש מהקהילות היהודיות בפולין ואוקראינה. |
| גירוש מוזע | תימן | 1679 | אלפים מיהודי תימן נהרגו במסעם הקשה והארוך למדבריות המדינה הצחיחות שאליהן גורשו בידי מוסלמים. |
| טבח אומן | העיר אומן, האימפריה הרוסית (כיום באוקראינה) | 1768 | נרצחו כ-30,000 יהודים. |
| פרעות "הפ-הפ" | גרמניה | 1819 | 17 יהודים התאבדו.[דרוש מקור] |
| הסופות בנגב | האימפריה הרוסית | 1881–1882 | |
| פרעות קישינב | האימפריה הרוסית (כיום במולדובה) | 1903 | 49 יהודים נרצחו, מאות נפצעו, ואלפי בתים וחנויות נשדדו ונהרסו. בפוגרום זה באה לידי ביטוי אכזריות יוצאת דופן בעוצמתה מצד הפורעים. הם התעללו בקורבנותיהם ועינו אותם קשות. |
| פרעות "המאות השחורות" | האימפריה הרוסית | 1905 | מאות יהודים נרצחו וכחמישים עיירות נפגעו. |
| פוגרומי אודסה | האימפריה הרוסית (כיום באוקראינה) | 1906 | בין 300 ל 1,000 יהודים נרצחו, אלפי פצועים, וכ-40,000 יהודים איבדו פרנסתם. |
| התריתל | פאס, מרוקו | 17–19 באפריל 1912 | 51 יהודים נהרגו מהם 18 נשים ו-10 ילדים. מספר הפצועים קשה עמד על 72 איש. במהלך הפרעות נמלטו 12,000 היהודים תושבי המלאח לאזורים בטוחים שהוקצו להם על ידי הממשל הצרפתי. |
| פרעות פטליורה | אוקראינה | 1919 | נרצחו עשרות אלפי יהודים. |
| ליל הבדולח | גרמניה | ליל 9–10 בנובמבר 1938 | במהלך השואה, נרצחו בין 400 ל-2,000 איש. נהרסו כ-8,000 חנויות ו-1,406 בתי כנסת. |
| פרעות יאשי | רומניה | יוני 1941 | לפחות 14,850 קורבנות בקרב יהדות רומניה, בטרם סיום מלחמת העולם השנייה. |
| הפרהוד | בגדאד, עיראק | 1–2 ביוני 1941 | נרצחו 179 בקרב יהדות עיראק, 2,118 נפצעו, 242 ילדים נהפכו ליתומים, ורכושם של כ-50,000 יהודים נבזז על-ידי ערבים מוסלמים. |
| הפוגרומים בלבוב | פולין (כיום באוקראינה) | יוני–יולי 1941 | כ-6,000 יהודים נרצחו. |
| פרעות טריפולי (1945) | טריפולי, לוב | נובמבר 1945 | 140 יהודים נרצחו. |
| פוגרום קיילצה | פולין | 4 ביולי 1946 | נרצחו 42 מתוך 163 היהודים ניצולי השואה ששהו בעיר, וכ-80 נפצעו. |
בארץ ישראל ובמדינת ישראל
עריכה| שם | תאריך | תוצאות |
|---|---|---|
| מרד הפלאחים | 1834 | במהלך המרד ערכו המורדים פרעות באוכלוסייה היהודית בארץ ישראל שכללו מעשי רצח, שוד ואונס נשים יהודיות. |
| ההתקפה על פתח תקווה | 1886 | ההתקפה הערבית המאורגנת הראשונה על יישוב יהודי בארץ ישראל. |
| מאורעות תר"פ | 1920 | גל התקפות של ערבים על היישוב היהודי בגליל (מאורעות תל חי), ועל שכונות יהודיות בירושלים, שאירעו בסתיו ובאביב של שנת תר"פ, 1919–1920. |
| מאורעות תרפ"א | 1921 | סדרה של מעשי רצח, אלימות, ואונס נשים יהודיות, שוד וביזת רכושם, בידי פורעים ערבים מוסלמים, במהלכם נרצחו 47 יהודים ונפצעו מל ל-140 נפשות. |
| 1921 מאורעות ב' בנובמבר תרפ"ב | 1921 | במאורעות נהרגו חמישה יהודים וערבי אחד. המאורעות נחשבים למבחן ראשון מוצלח של ארגון "ההגנה". |
| מאורעות תרפ"ט | 1929 | סדרה של פרעות אלימות, מעשי טרור ורצח מצד ערביי ארץ ישראל נגד היישוב היהודי בארץ ישראל, בהן נרצחו 133 יהודים, נאנסו מאות נשים יהודיות ו־339 נפצעו, ויישובים וקהילות ברחבי ארץ ישראל ננטשו ונחרבו; הבולט בהם בחברון, בה אירע טבח. |
| מאורעות תרצ"ו–תרצ"ט | 1936–1939 | מעל ל-400 יהודים נרצחו, מאות נשים יהודיות נאנסו, קהילות יהודיות ויישובים קטנים נחרבו, גלו או פונו, בעיקר באזורי ספר ובערים עתיקות, בעקבות ההתקפות עליהן במהלך "המרד הערבי הגדול". |
| מתקפת הפתע על ישראל | 7 באוקטובר 2023 | מבוקר עד ערב, כ-1,145 אזרחים ישראלים וישראליות (וכן מספר עובדים זרים), נורו, נשחטו, עונו, נשרפו עם בתיהם ומשפחותיהם, ילדיהם ותינוקותיהם מול עיניהם ואף תועדו בווידאו והופצו ברשתות החברתיות בשידור חי. כ-3,300 נפצעו בדרגות שונות ו-253 נחטפו לרצועת עזה, על-ידי אלפי מחבלים של חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני – בסדרת מעשי רצח, ביזה, לרבות הרס שיטתי וחבלה במבנים ישראלים ובבסיסי צה"ל, יחד עם הרס וביזה בקיבוצים, במושבים, בערים וביישובים יהודים אחרים, ואונס המוני ומכוון כנגד נערות ונשים יהודיות. |
ראו גם
עריכהלקריאה נוספת
עריכה- דב וולחונסקי, פוגרום-הפתיחה של המאה הכ’: הפוגרום בקישינב 1903, שרשיו ותולדותיו, העבר, כ', ה'תשל"ג, עמ' 176–194.
- דניאל בלטמן, פוגרום קיילצה – אנטישמיות פולנית או תוצאה של מאבק פוליטי?, בשביל הזיכרון, 1, ה'תשנ"ו, עמ' 4–8.
- עוזי אלידע, "העיתונות העברית לנוכח פוגרום: 1920–1929", קשר, מס' 61, חורף 2023–2024, עמ׳ 55–90.
קישורים חיצוניים
עריכה
- רשימה חלקית של תעניות לזכר חורבן קהילות, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- פוגרום, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
פוגרומים, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ אורי קציר, חמש יריות ברחוב ראסין, באתר האייל הקורא