קליפורד ריי
קליפורד ריי (באנגלית: Clifford Ray; נולד ב-21 בינואר 1949) הוא כדורסלן ומאמן עבר אמריקאי, אשר שיחק בליגת ה-NBA בין השנים 1971–1981. בעונת 1974/1975 זכה באליפות ה-NBA כשחקן גולדן סטייט ווריורס, ולאורך 10 עונותיו בליגה העמיד ממוצעים כוללים של 7.4 נקודות, 8.9 ריבאונדים ו-2.2 אסיסטים למשחק.[1]
 | |
| ריי בשנת 2010 | |
| לידה |
21 בינואר 1949 (בן 75) יוניון, קרוליינה הדרומית, ארצות הברית |
|---|---|
| עמדה | סנטר |
| גובה | 2.06 מטרים |
| מספר | 14, 44 |
| מכללה | אוניברסיטת אוקלהומה |
| דראפט |
בחירה מספר 40, 1971 שיקגו בולס |
| קבוצות כשחקן | |
|
1971–1974 1974–1981 |
שיקגו בולס גולדן סטייט ווריורס |
| הישגים כשחקן | |
|
זכייה באליפות ה-NBA (1975) חמישיית הרוקיז של העונה ב-NBA (1972) | |
| קבוצות כמאמן | |
|
1987–1993 1993–1994 1995–1996 2000–2002 2002–2003 2004–2005 2006–2010 2012–2013 |
דאלאס מאבריקס (עוזר) פורט ויין פיורי ניו ג'רזי נטס (עוזר) גולדן סטייט ווריורס (עוזר) קליבלנד קאבלירס (עוזר) אורלנדו מג'יק (עוזר) בוסטון סלטיקס (עוזר) סקרמנטו קינגס (עוזר) |
בין השנים 1987–2013 שימש כעוזר מאמן בשבע קבוצות שונות ב-NBA.[2]
קריירת מכללות
עריכהריי נולד וגדל בעיר יוניון שבקרוליינה הדרומית, ובין השנים 1967–1971 למד באוניברסיטת אוקלהומה. לאורך 3 עונותיו בקבוצת הכדורסל של האוניברסיטה קלע 10.9 נקודות ואסף 10.1 ריבאונדים בממוצע למשחק. במהלך התקופה שיחק תחת המאמן ג'ון מקלאוד, ולצדו של גאר הרד.[3]
קריירת משחק
עריכהבדראפט ה-NBA 1971 נבחר ריי בבחירה ה-40, על ידי שיקגו בולס.[4] בעונתו הראשונה עם הבולס רשם ממוצעים של 7.0 נקודות, 10.6 ריבאונדים ו-3.1 אסיסטים למשחק, כמחליפו מהספסל של טום בורווינקל, ובסיומה נבחר לחמישיית הרוקיז של העונה. בעונת 1973/1974 סייע לשיקגו להפעיל לגמר האזור המערבי, לראשונה בתולדותיה, כשחקן חמישייה קבוע לצדם של בוב לאב, צ'ט ווקר, ג'רי סלואן ונורם ואן ליר.
בספטמבר 1974, לאחר 3 עונות בשיקגו, הועבר בטרייד לגולדן סטייט ווריורס, בתמורה לנייט ת'ורמונד.[5] בפלייאוף 1975 גברו הווריורס על סיאטל סופרסוניקס (4–2), שיקגו בולס (4–3) ווושינגטון בולטס (4–0), בדרך לזכייתם השלישית באליפות ה-NBA. לאורך סדרת הגמר שיחק קליפורד במספר הדקות השני בגובהו בקבוצה (אחרי ריק בארי), ותרם 7 נקודות, 10 ריבאונדים, 3 אסיסטים ו-1.5 חסימות בממוצע למשחק.[6] ב-6 העונות הבאות המשיך להציג יכולת הגנתית טובה בגולדן סטייט, לרוב כשחקן חמישייה, ולאורך התקופה קלע 6.6 נקודות ואסף 7.4 ריבאונדים בממוצע למשחק. בסיום עונת 1980/1981 פרש ריי ממשחק, בגיל 32.
קריירת אימון
עריכהבשנת 1987 מונה ריי לעוזר מאמן בקבוצת דאלאס מאבריקס, והוא נשאר בתפקיד זה במשך 6 עונות תחת המאמנים הראשיים ג'ון מקלאוד, ריצ'י אדובאטו וגאר הרד.[7]
בעונת 1993/1994 אימן את קבוצת "פורט ויין פיורי" מליגת ה-CBA.
בעונת 1995/1996 שימש כעוזר מאמן בניו ג'רזי נטס, ובין השנים 2000–2005 החזיק בתפקיד דומה בגולדן סטייט ווריורס, קליבלנד קאבלירס ואורלנדו מג'יק. לקראת עונת 2006/2007 מונה לעוזר מאמן בבוסטון סלטיקס, תחת דוק ריברס. בעונת 2007/2008 זכה עם הקבוצה באליפות ה-NBA.
בעונת 2012/2013 שיתף פעולה עם אלכס אינגליש ובובי ג'קסון בצוות האימון של קית' סמארט, מאמן סקרמנטו קינגס.[2]
קישורים חיצוניים
עריכה
- פרופיל, באתר Basketball-Reference
- פרופיל, באתר Sports-Reference
- פרופיל, באתר ליגת ה-NBA
הערות שוליים
עריכה- ^ סטטיסטיקות הקריירה של ריי ב-NBA, באתר basketball-reference.com
- ^ 1 2 סטטיסטיקות האימון של ריי ב-NBA, באתר basketball-reference.com
- ^ סטטיסטיקות המכללות של ריי, באתר sports-reference.com
- ^ רשימת הנבחרים בדראפט 1971, באתר basketball-reference.com
- ^ ריי נשלח בטרייד לגולדן סטייט, באתר nbatrades.com, 3 בספטמבר 1974
- ^ סטטיסטיקות סדרת הגמר 1975, באתר basketball-reference.com
- ^ פרופיל של קליפורד ריי, באתר בוסטון סלטיקס