קליקסטוס השני
קליקסטוס השני (בלטינית: Callixtus II; 1065 – 13 בדצמבר 1124) היה האפיפיור מ-1 בפברואר 1119 עד מותו.
 | |||||
| לידה |
1065 Quingey, רוזנות בורגונדי, האימפריה הרומית הקדושה  | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
13 בדצמבר 1124 (בגיל 59 בערך) רומא, האימפריה הרומית הקדושה | ||||
| מדינה |
צרפת | ||||
| מקום קבורה |
בזיליקת יוחנן הקדוש בלטראנו | ||||
| דת |
הכנסייה הקתולית | ||||
| |||||
  | |||||
ביוגרפיה
עריכהגי דה בורגונדי נולד בשנת 1065 בקינגי, והיה בנו של גיום הראשון, רוזן בורגונדיה, שהיה אחד השליטים העשירים ביותר באירופה. הוא החל בקריירה רוחנית וב-1088 מונה לארכיבישוף של וינה, שהשתייכה לאימפריה הרומית הקדושה. עבור השלטון החילוני על אדמות הארכיבישופות שלו, הוא היה אדון פיאודלי של היינריך החמישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה.
לאחר מותו של האפיפיור גלסיוס השני, הוא נבחר לאפיפיור ב-2 בפברואר 1119, ואימץ את השם קליקסטוס השני. בשנת 1120 הוא הוציא בולה אפיפיורית, שבה הוצגה עמדתה הרשמית של האפיפיורות ביחס ליהודים. היא התעוררה בעקבות מסע הצלב הראשון, שבמהלכו נטבחו באירופה למעלה מחמשת אלפים יהודים. הבולה נועדה להגן על היהודים וחיזקה את עמדתו של האפיפיור גרגוריוס הראשון, שהיהודים זכאים "ליהנות מחירותם החוקית". הבולה אסרה על נוצרים, לכפות על יהודים להתנצר, לפגוע בהם, לקחת את רכושם, לפגוע בחגיהם, או להשחית את בתי הקברות שלהם. באפריל 1121 הוא נידה את האנטי-אפיפיור גרגוריוס השמיני, והיינריך החמישי כלא אותו עד למותו.
ב-23 בספטמבר 1122 נחתם הסכם וורמס לפיו הכנסייה היא זו שממנה את הבישופים, אך לקיסר יש את הזכות להיות נוכח בבחירה, ולהיות הקול המכריע במקרה של חוסר הכרעה. האפיפיור ביטל גם את נידויו של היינריך. הסכם זה סיים למעשה את המאבק הממושך בין הכנסייה והאימפריה הרומית הקדושה.
ב-13 בדצמבר 1124 מת קליקסטוס ברומא, ובמקומו נבחר לאפיפיור הונוריוס השני.
קישורים חיצוניים
עריכה
- קליקסטוס השני, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- קליקסטוס השני, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
| הקודם: גלסיוס השני |
אפיפיור (רשימת האפיפיורים) |
הבא: הונוריוס השני |