קרל השמיני, מלך שוודיה

קרל קנוטסוןשוודית: Karl Knutsson ‏, 5 באוקטובר 140914 במאי 1470) היה מלך שוודיה, תחת השם קרל השמיני (למעשה קרל השני),[1] בין השנים 1457-1448, 1465-1454 ולבסוף מ-1467 ועד מותו, ומלך נורווגיה, תחת השם קרל הראשון, בין השנים 1450-1449.

קרל קנוטסון
Karl Knutsson
לידה 5 באוקטובר 1409
טירת אקהולמן, מחוז אופסלה, שוודיה
פטירה 14 במאי 1470 (בגיל 60)
טירת שלושת הכתרים, סטוקהולם, שוודיה
מדינה שוודיהשוודיה שוודיה
נורווגיהנורווגיה נורווגיה
מקום קבורה כנסייה רידרהולם, סטוקהולם
בת זוג בריגיטה טורסדוטר (1436-1428)
קתרינה קרלסדוטר (1450-1438)
קריסטינה אברהמסדוטר (1470)
שושלת בונדה
אב קנוט טורדסון
אם מרגרטה קרלסדוטר
צאצאים מגדלנה משוודיה
בירגיטה קרלסדוטר
קריסטינה קרלסדוטר
קרל קרלסון עריכת הנתון בוויקינתונים
מלך שוודיה
2 בנובמבר 144824 בפברואר 1457
(8 שנים)
מלך שוודיה
6 באוגוסט 146430 בינואר 1465
(178 ימים)
יונס בנגטסון (עוצר) ←
מלך שוודיה
12 בנובמבר 146715 במאי 1470
(שנתיים)
→ אריק אקסלסון (עוצר)
מלכי נורווגיה
20 בנובמבר 1449יוני 1450
(כ־194 ימים)
→ זיגורד יונסון (עוצר)

ראשית חייו

עריכה

קרל קנוטסון נולד בטירת אקהולמן שבמחוז אופסלה לקנוט טורדסון, אביר וחבר במועצה המלכותית, ולמרגרטה קרלסדוטר, בתו היחידה והיורשת של קרל אולפסון, לורד טופטה. אביו של קרל, קנוט, היה בן דודו של אביו של אריק יוהנסון ואסה ועל פי מקורות בני התקופה, הוא היה צאצא של אחיו הצעיר של אריק התשיעי ("אריק הקדוש"). אמו של קרל, הייתה צאצאית של הרוזן (יארל) "קרל החרש", ולפיכך בת לשושלת ביילבו. כמו כן היא הייתה צאצאית של אינגאגרד קנוטסדוטר, בתם של קנוט הרביעי, מלך דנמרק ושל אדלה מפלנדריה.

עליית כוחו

עריכה

ב-1434 היה קרל לחבר במועצה המלכותית של שוודיה ובאוקטובר אותה שנה הוא התמנה לאחד מהתפקידים הבכירים אותם מילא, הלורד הנציב העליון של שוודיה (Riksmarsk). בשל חוסר שביעות הרצון ההולך וגובר בקרב האצולה השוודית מהמלך אריק מפומרניה, מונה קרל ב-1436 להיות המושל הצבאי של הממלכה (Rikshövitsman) ובסופו של דבר מילא את מקומו של המלך כעוצר נבחר בין השנים 14381440, כתוצאה מהמרד בהנהגתו של אנגלברקט אנגלברקטסון. במהלך תקופת העוצרות הקצרה של קרל, התחוללה גם מרידה בפינלנד. אריק מפומרניה אולץ לוותר על כס המלכות וב-1440, נבחר כריסטופר מבוואריה להיות מלך שוודיה, נורווגיה ודנמרק. בטקס ההכתרה של כריסטופר, שהתקיים בספטמבר 1441, הוענק לקרל תואר אבירות הוא מונה להיות הלורד זקן השופטים של שוודיה (Riksdrots). באוקטובר הוא התפטר מתפקיד זה וחזר לתפקידו כלורד הנציב העליון. החל מ-1442 הוא היה המושל הצבאי (hövitsman) בויבורג שבפינלנד (כיום ברוסיה).

קרל קיבל נחלות נרחבות, בין השאר במערב פינלנד. מקום מושבו הראשון היה בטורקו. עד מהרה החלה ממשלתו של כריסטופר להחזיר לעצמה את הנחלות של האצילים וקרל אולץ להשיב את טירת טורקו. מקום מושבו הבא היה טירת ויבורג, שם הוא החזיק חצר עצמאית, לא נאלץ לציית לכריסטופר וקיים מדיניות חוץ משל עצמו כלפי מעצמות אזוריות כמו ברית ערי הנזה, העיר הרוסית נובגורוד והמסדר הטבטוני בשטחים שמהווים היום את אסטוניה ולטביה.

מלך שוודיה

עריכה

עם מותו של כריסטופר ב-1448 ללא יורש, נבחר קרל להיות מלך שוודיה ב-20 ביוני ושמונה ימים לאחר מכן הוא הוכרז כמלך החדש ב"אבנים של מורה" (Mora stenar), לא רחוק מאופסלה, בעיקר בשל העובדה שכוחותיו הצבאיים חנו במקום, וזאת בניגוד לרצונם של העוצרים, בנגט ונילס יונסון. בספטמבר 1448 בחרו הדנים את כריסטיאן הראשון כמלכם החדש. בין קרל לבין כריסטיאן התגלע סכסוך בנוגע לכס המלכות הנורווגי, שגם אותו החזיק כריסטופר. לשני המלכים הייתה תמיכה בקרב חברי המועצה המלכותית של נורווגיה. ב-1449 בחרו חלק מחברי המועצה את קרל כמלך נורווגיה וב-20 בנובמבר אותה שנה הוא הוכתר בקתדרלת נידארוס שבטרונדהיים. עם זאת, כריסטיאן המשיך לטעון לכתר הנורווגי. האצולה השוודית היססה אם להעניק גיבוי לקרל במלחמתו נגד דנמרק על השליטה בנורווגיה וכבר ב-1450 נאלץ קרל לוותר על הכתר הנורווגי לטובתו של כריסטיאן.

החל מ-1451 היו שוודיה ודנמרק במצב מלחמה זו כנגד זו. בשל הלחימה ההרסנית, התגברה ההתנגדות לקרל בקרב האצולה השוודית. המתנגדת העיקרית הייתה הכנסייה השוודית שלא ראתה בעין יפה את מאמציו של קרל לרכז בידיו את הסמכות המלכותית והדתית. מתנגדים נוספים היו קבוצת המשפחות של אוקסנסטירנה וואסה.

תקופות מלוכה מאוחרות

עריכה

בעשרים השנים הבאות, הודח קרל פעמיים ועלה שוב לכס המלוכה שלוש פעמים (1457-1448, 1465-1464, 1470-1467). ב-1457 התרחש מרד בהנהגתו של הארכיבישוף יונס בנגטסון למשפחת אוקסנסטירנה והאציל אריק אקסלסון. קרל יצא לגלות בדנציג. שני המנהיגים של המרד לקחו על עצמם את העוצרות ובבחירות שהם קיימו, נבחר כריסטיאן הראשון כמלך שוודיה, בתחילה בטורקו ולאחר מכן בסטוקהולם.

ב-1463 הסתכסך כריסטיאן עם הארכיבישוף על רקע מדיניות המיסוי שלו. הארכיבישוף נכלא וכתוצאה מכך התחולל מרד של המקורבים לו וכריסטיאן גורש משוודיה. קרל נקרא בחזרה על ידי המורדים והוא שב בראש כוח של שכירי חרב גרמנים ופולנים. עם הגעתו לשוודיה הוא מצא עצמו במצב מלחמה כנגד הארכיבישוף ולאחר שני קרבות עקובים מדם בחורף 1465-1464, הוגלה קרל שוב. ב-1467 חזר בו העוצר אריק אקסלסון ותמך בקרל, שהוכתר מחדש כמלך. קרל מלך שלוש שנים נוספות וחלק את סמכויותיו עם הפרלמנט, עד למותו בסטוקהולם במאי 1470.

נישואין ומשפחה

עריכה

ב-1428 נשא קרל לאישה את בריגיטה טורסדוטר (מתה ב-1436). מנישואין אלו נולדו:

  • תור (מת בצעירותו ב-1447)
  • כריסטינה (1500-1432)

ב-1438 הוא נשא לאישה את קתרינה קרלדוטר (מתה ב-1450). מנישואין אלו נולדו:

  • מרגרטה (1462-1442)
  • מגדלנה (1495-1445)
  • ריצ'זה (נולדה 1445 לערך)
  • בריגיטה (1469-1446)
  • 4 בנים מתו בינקותם.

אשתו השלישית הייתה כריסטינה אברהמסדוטר, לשעבר פילגשו, שאותה הוא נשא בהיותו על ערש דווי. עוד קודם לכן נולדו להם שני ילדים:

  • אנה
  • קרל (1488-1465)

מורשתו

עריכה

קרל ייצג נטייה לאומית הולכת וגוברת בקרב האצולה השוודית שניסתה בתחילה לשעבד את שאר ארצות סקנדינביה תחת השלטון השוודי, אך עד מהרה התמקדה ברעיון פירוקו של איחוד קאלמאר. מאה שנים לאחר מכן, כאשר האיחוד פורק בסופו של דבר, זכה קרל לרחשי כבוד כמבשרה המוקדם של העצמאות השוודית.

מאבקו של קרל לצבירת כוח ולעלייה לכס המלכות היה מוצלח. הוא הכיר לכאורה בכך בעצמו ותיאר את חייו בשיר קצר:

"כאשר הייתי לורד פולגביק
היה לי אז עושר ואולי ייחוד
אך מרגע שהייתי מלך שוודיה
הפכתי להיות אדם עני ובלתי מאושר

נינתו של קרל, כריסטינה, נישאה לסטן סטורה הצעיר, שתקופת כהונתו כעוצר ייצגה ערכים דומים לאלה של קרל: לאומיות ועצמאות שוודית.

צאצאיו של קרל לא ירשו את כס המלכות עד אשר כריסטיאן, דוכס שלזוויג-הולשטיין, עלה למלוכה ככריסטיאן התשיעי, מלך דנמרק ב-1863. ממנו נולדו צאצאים של קרל בבתי המלוכה של נורווגיה, יוון והממלכה המאוחדת. צאצאית רחוקה שלו, הנסיכה סיביליה מסקסה-קובורג-גותה, הייתה אמו של מלך שוודיה הנוכחי קרל השישה עשר גוסטב, ובכך דמו של קרל שב לכס המלוכה השוודי.

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ נשוא ערך זה היה למעשה המלך השני בתולדותיה של שוודיה ששמו היה קרל, המספור של קרל השמיני ולפניו של קרל השביעי הוא למעשה מספור אנכרוניסטי. קרל התשיעי (מלך בשנים 1611-1599), אימץ על פי היסטוריה בדיונית של מלכי שוודיה, שנכתבה על ידי ההיסטוריון בן המאה ה-16, יוהאן מגנוס, את מספורו ולפיכך גם ניתן מספור לאחור לשני המלכים שקדמו לו וששמם היה קרל, מספור זה ממשיך עד ימינו בשמו של מלך שוודיה הנוכחי, קרל השישה עשר גוסטב