רבי תנחומא
רבי תנחומא בר אבא היה אמורא מארץ ישראל בדור השישי, מגדולי בעלי האגדה והמדרש. חי במחצית השנייה של המאה הרביעית לספירה. תלמידו של רב הונא השני. חי בעיירה נווה המצויה כיום בחלקו הסורי של הגולן.
שמו של רבי תנחומא נודע בעיקר בשל עיסוקו בתחום האגדה והמדרש. מדרש תנחומא, המיוחס לו, מהווה כינוס של יצירתו בתחומים הללו.
בתלמוד הירושלמי[1] מכונה רבי תנחומא 'איסכוליסטיקא', שמשמעו ביוונית - מלומד. יש אזכורים לוויכוחים שלו עם 'מלך' (כנראה שליט מקומי נוצרי) שהציע לאחד את עם ישראל עם הנוצרים. לפי המסופר בתלמוד הבבלי[2] תשובתו של רבי תנחומא למלך כמעט ועלתה לו בחייו[דרושה הבהרה]. ישנן עדויות לוויכוחים של רבי תנחומא עם חכמי הנצרות.
באנטיוכיה, התווכח רבי תנחומא עם חכמים שהאמינו בדואליזם.
במדרש מסופר, שבימיו של רבי תנחומא הייתה עצירת גשמים. אנשי עירו באו לפניו וביקשו ממנו שיגזור תענית ציבור, כדי שתפילתם ותעניתם של כל אנשי העיר תגרום לירידת הגשמים. רבי תנחומא גזר שתי תעניות, ולא ירדו גשמים. בפעם השלישית קם ודרש בציבור, שכל אחד ילך ויקיים מצוות צדקה ככל יכולתו, כדי לזכות את ישראל שיהיו ראויים לגשם. קם אחד האנשים משומעי לקחו של רבי תנחומא, לקח מביתו כסף, ויצא לשוק. בדרך פגשה אותו גרושתו, ניגשה אליו ואמרה לו: תזכה בי היום במצוות צדקה, כיוון שמיום שיצאתי מביתך לא ראיתי טוב. ראה אותו אדם שגרושתו נמצאת במצב קשה מאוד, שלא היו לה בגדים כראוי והייתה שרויה בצרה גדולה, התמלא עליה ברחמים ונתן לה סכום כסף ממה שהיה בידו, והלך לו. באותה שעה שדיבר עם גרושתו בשוק, עמד אדם אחד וצפה בהם. בא לפני רבי תנחומא ואמר לו: כיצד אתה יושב כאן בבית המדרש כאשר נעשית עבירה? רבי תנחומא התעניין במה מדובר, והצופה סיפר לו שראה את אותו אדם מדבר עם גרושתו בשוק ונותן לה מעות. קרא רבי תנחומא לאותו אדם ואמר לו: "אינך יודע שהעולם בצער? בני האדם נמצאים בצער, הבהמות נמצאות בצער... ואתה הולך לגרושתך ונותן לה כסף? אינך יודע שלא נכון להתנהג כך?" בתגובה לדבריו, טען אותו אדם שרבי תנחומא בעצמו דרש את הפסוק "ומבשרך לא תתעלם" על גרושתו, ורבי תנחומא בעצמו אמר שכל אחד ילך ויקיים מצוות צדקה ככל יכולתו!
המדרש מספר, שבזכות מעשה זה הצליח רבי תנחומא לגרום לירידת הגשמים, וכך לשונו:
באותה שעה הגביה רבי תנחומא פניו לשמים ואמר לפני הקב"ה:
ריבונו של עולם! מה אם זה (האדם שנתן כסף לגרושתו) שהוא בשר ודם ואכזרי ולא היה עליו מזונותיה (אין עליו חיוב לתת כסף לגרושתו) נתמלא עליה רחמים ונתן לה, אנו שאנו בני בניך, בני אברהם יצחק ויעקב, ומזונותינו עליך, על אחת כמה וכמה שתתמלא עלינו רחמים! באותה שעה ירדו גשמים ונתרווח העולם.
קישורים חיצוניים
עריכה
- הרב אהרן הימן, "רבי תנחומא", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, באתר ויקיטקסט
- "תַּנְחוּמָא בר אבא", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק י, עמודים 279–280, באתר היברובוקס
- "רבי תנחומא", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה