שאילתה (ממשל)

שאלה שמציג חבר פרלמנט לשר בנוגע לתפקודו

שאילתה (בעבר רווח הכתיב שאילתא) היא שאלה שחבר פרלמנט מציג בפני שר בממשלה. השאלה חייבת לעסוק בתחום עיסוקו של המשרד שעליו ממונה השר.

המילה שאילתה שבה לשימוש בעקבות הצעתו של זלמן שזר, לימים נשיא ישראל השלישי. בערך בשנת 1945 חיפש דוד רמז, יו"ר ישיבת הוועד הפועל של ההסתדרות באותה עת, חלופה עברית למילה אינטרפֵּלציה (interpellation); הוא פנה אל שז"ר, והלה הציע מיד לייחד להוראה זו את המילה הקיימת שאילתא (בעקבות הארמית שְׁאֵלְתָא).[1]

דיני השאילתה בכנסת

עריכה

על השאילתה להיות מנוסחת בתמציתיות ובנייטרליות ולעסוק בסוגיה ספציפית וקונקרטית. יושב ראש הכנסת רשאי לפסול או לנסח מחדש שאילתות פגומות. לשר הנשאל ניתנים 21 יום להשיב על השאילתה, ויושב ראש הכנסת רשאי להוסיף עליהם עוד 21[2].

התשובה לשאילתה מוקראת על ידי השר הנשאל - או על ידי שר אחר לאחר אישור יושב ראש הכנסת - במליאת הכנסת, אלא אם כן השואל אינו נוכח, ואז התשובה מועברת לפרוטוקול הישיבה מבלי שתוקרא; רשאי השואל לבקש שהתשובה תישלח אליו בדואר או תפורסם ב"דברי הכנסת" מבלי שתוקרא. בנוסף לכך, רשאי השר לסרב לענות לשאילתה אם הוא חושב שיש בהקראת התשובה בפומבי משום נזק למדינה.

לאחר מתן התשובה, רשאי חבר הכנסת השואל לשאול עוד שאלה קצרה בעל פה – לפי אותן ההגבלות החלות על השאילתה הרגילה; השר המשיב יכול להשיב על שאילתה נוספת זו בעל פה, לסרב להשיב אם תהיה בתשובה פומבית משום פגיעה במדינה, או לבקש שהשאילתה הנוספת תוגש לו בכתב - במקרה זה חייב השר להשיב עליה תוך 7 ימים.

כלי השאילתה נועד לסייע לחברי הכנסת בפיקוח על עבודת משרדי הממשלה. שימוש נכון של חבר כנסת בשאילתות עשוי להביא לחשיפת עוולות, להפיכת העשייה המשרדית שקופה לציבור, ואף לשינוי מדיניות נקודתי. במהלך השנים חלה ירידה עקבית בשימוש של הח"כים בכלי זה. בידי הכנסת מצויים הכלים לחייב את משרדי הממשלה לענות לשאילתות אך אין להם מוטיבציה לכך בשל השתייכות רובם לקואליציה. כתוצאה אחוז קטן מאוד מתוך השאילתות המוגשות מקבל מענה[3].

שאילתה במועצת עיר

עריכה

על פי פקודת העיריות[4] רשאי חבר מועצת עירייה להגיש לראש העירייה שאלה המנוסחת "בקיצור נמרץ" לא יאוחר מ־48 שעות לפני תחילת ישיבת מועצה ועל ראש העיר להשיב בכתב ולהקריא את התשובה באותה ישיבה. כל חבר מועצה רשאי להגיש עד שתי שאילתות בכל ישיבה. השואל רשאי להציג, לאחר הקראת התשובה שאלה קצרה נוספת בעל פה שתענה במקום על ידי ראש העירייה או אדם מטעמו. תשובות לשאילות יינתנו בתחילתה של ישיבה מן המניין[5], השאילתות והתשובות יירשמו בפרוטוקול הישיבה[6].

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ יצחק אבינרי, שתי פגישות, דבר, 4 בנובמבר 1974
  2. ^ עבודת המליאה באתר הכנסת.
  3. ^ שבי גטניו, שפל חדש: הממשלה ענתה רק על 18% משאילתות הח"כים, באתר שקוף, ‏2024-08-15
  4. ^ S:פקודת העיריות, תוספת שנייה (סעיף 136) (תקנון בדבר ישיבות מועצה והנוהל בהן), פרק 9
  5. ^ S:פקודת העיריות, תוספת שנייה (סעיף 136) (תקנון בדבר ישיבות מועצה והנוהל בהן), פרק 7
  6. ^ S:פקודת העיריות, תוספת שנייה (סעיף 136) (תקנון בדבר ישיבות מועצה והנוהל בהן), פרק 11