מטרות ברוכים הבאים לויקרעטשמע קישורי יהדות חשובים הודעות
מקום מפגש לויקיפדים
דתיים, חרדים ומתעניינים ביהדות.
ודלפק הכה את המומחה בנושאי יהדות.

מייסד והוגה: יהודה מלאכי.
שפות: עברית, ארמית בבלית.

חובה לשמור על לשון נקייה
ועל כללי התנהגות נאותים


בכדי לכתוב פסקה חדשה לחצו כאן



משתמש זה חבר בויקרעטשמע


ויקרעטשמע, ברוכים הבאים
ויקרעטשמע, ברוכים הבאים
ארכיונים

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.

כיוון בתי כנסת

עריכה

זכור לי שישנה מחלוקת על כיוון בתי הכנסת - מזרח-מערב או לכיוון ירושלים, ושיש הבדלים בין בתי כנסת עתיקים בארץ ישראל בנושא, אך אני לא מוצא חומר בנושא. האם יוכל אי-מי להאיר את עיני? (יביא תועלת לערך דרומא, שאני מנסה לשפר, ולו במקצת.) --איש עיטי - הבה נשיחה - הבה נריבה 21:02, 15 באפריל 2023 (IDT)[תגובה]

איש עיטי, ראה יצחק ספיר, ‏כיוון התפילה ומקום הפתח בבתי כנסת הקדומים, באתר "דעת" וגם דוד הנשקה, כיוון התפילה אל הקודש: משנה כפשוטה והדיה בספרות, תרביץ, כרך פ, חוברת א, (תשע"ב), באתר JSTOR דיון מעניין על הסוגיא. שלמה - שיחה 13:59, 16 באפריל 2023 (IDT)[תגובה]
תודה רבה! איש עיטי - הבה נשיחה - הבה נריבה 14:24, 16 באפריל 2023 (IDT)[תגובה]
אגב שניכם, אני מקווה שאתם מכירים את ספריית ויקיפדיה ואת העובדה שיכול להיות לכם מנוי חינם לספרייה הלאומית. איילשיחה 16:04, 16 באפריל 2023 (IDT)[תגובה]
תודה, באמת שלא הכרתי איש עיטי - הבה נשיחה - הבה נריבה 16:09, 16 באפריל 2023 (IDT)[תגובה]
מה לקחת ספרים?? שלמה - שיחה 16:14, 16 באפריל 2023 (IDT)[תגובה]
@אייל, איך הדבר הזה עובד? אני רואה את הגרסה האנגלית המקוצרת של המאמר, אבל לא רואה זכר לגרסה העברית. איש עיטי - הבה נשיחה - הבה נריבה 16:22, 16 באפריל 2023 (IDT)[תגובה]
ככה אתה רואה? שלמה - שיחה 16:23, 16 באפריל 2023 (IDT)[תגובה]
לא. אפשר לראות רק את הדף הראשון (ניסיתי להירשם והסתבך לי...) איש עיטי - הבה נשיחה - הבה נריבה 16:29, 16 באפריל 2023 (IDT)[תגובה]
אני רואה את המאמר מצויין, איש עיטי אולי אין לך מספיק עריכות כדי להתחבר, לגבי הספרייה הלאומית יש מנוי חינם לויקיפדים, אפשר לקחת ספרים אבל אין הרבה ספרים להשאלה. איילשיחה 16:45, 16 באפריל 2023 (IDT)[תגובה]
אני יכול להיכנס לספריית ויקיפדיה. נכנסתי ומצאתי דברים אחרים. אבל זה לא עוזר לי לJSTOR שלא דרך שם, ושם לא מצאתי את הגרסה העברית של המאמר. איש עיטי - הבה נשיחה - הבה נריבה 16:47, 16 באפריל 2023 (IDT)[תגובה]
@אייל, מעניין, לא הכרתי. איך עושים את זה? שלמה - שיחה 16:49, 16 באפריל 2023 (IDT)[תגובה]
@ איילשיחה 16:54, 16 באפריל 2023 (IDT)[תגובה]

איש עיטי, בן עדריאל, דגן דיגן, David7031, הימן האזרחי, יושב אוהל, Shlomo9080, שמיה רבה, נשאר עוד עבודה, בואו נגמור. איילשיחה 02:05, 16 באפריל 2023 (IDT)[תגובה]

אוכל להתעמק יותר ביחס החסידות לבירור טעמי המצוות רק אחרי תחילת הזמן.
אם דחוף לך להעביר למרחב תעביר כמות שזה כרגע ואת הפסקה של החסידות אוסיף בהמשך. שמיה רבהשיחה • כ"ה בניסן ה'תשפ"ג • 14:25, 16 באפריל 2023 (IDT)[תגובה]
נראה לי שהחסידות היא לא החסר היחיד בערך. איפה הוגים מרכזיים אחרים כמו הרמב"ן, המהר"ל, והרב קוק? עמד (שיחה | תרומות) • כ"ה בניסן ה'תשפ"ג • 14:40, 16 באפריל 2023 (IDT)[תגובה]
אתה מוזמן להרחיב. שמיה רבהשיחה • כ"ה בניסן ה'תשפ"ג • 15:00, 16 באפריל 2023 (IDT)[תגובה]
אם וכאשר יהיה לי פנאי. עמד (שיחה | תרומות) • כ"ה בניסן ה'תשפ"ג • 15:01, 16 באפריל 2023 (IDT)[תגובה]

יוסף פיאמיטה

עריכה

מישהו רוצה לקחת על עצמו את הטיפול בטי:יוסף פיאמיטה? שמיה רבהשיחה • כ"ה בניסן ה'תשפ"ג • 02:08, 16 באפריל 2023 (IDT)[תגובה]

  טופל איילשיחה 21:13, 20 ביוני 2023 (IDT)[תגובה]

אני מעוניין להעלות את הערך להצבעה למומלצים, מחפש עזרה בשכתוב פתיח הערך ובמציאת תמונות שאולי יתאימו לשיבוץ בו. שמיה רבהשיחה • כ"ה בניסן ה'תשפ"ג • 15:13, 16 באפריל 2023 (IDT)[תגובה]

אני חוב שתחת שימוש הוגן יותר מתאים להעלות רק את הסמל ולא צילום מסך, אם מישהו יכול להעלות, אשמח. איילשיחה 14:03, 21 באפריל 2023 (IDT)[תגובה]

לא הבנתי, יש כבר קובץ:Hebrewbooks.bg4.gif. נראה לי מקובל להציג גם סמל וגם צילום מסך. עמד (שיחה | תרומות) • ל' בניסן ה'תשפ"ג • 14:05, 21 באפריל 2023 (IDT)[תגובה]
זה היה נראה לי קובץ אחד, לא ידעתי שאפשר להעלות צילומסך כזה. איילשיחה 14:06, 21 באפריל 2023 (IDT)[תגובה]

במהלך עיסוקי בכתיבה על תרגומים אני מחפש ציטוט של מהר"ם מרוטנבורג שמעדיף את התרגום הירושלמי על פני תרגום אונקלוס (זכור לי שקיים, אבל איני מוצא). יש מי שיודע היכן הוא? איש עיטי - הבה נשיחה 11:06, 19 ביוני 2023 (IDT)[תגובה]

מתייג את בעלי הידע ביהדות בברכה בן-ימין - שיחה 15:47, 19 ביוני 2023 (IDT)[תגובה]
מופיע בכל בו סימן נא הלכות שנים מקרא ואחד תרגום. Biegel • תייגו אותי במענה לדברי - שיחה 16:18, 19 ביוני 2023 (IDT)[תגובה]
סליחה. סימן לז. ראה כאן. Biegel • תייגו אותי במענה לדברי - שיחה 16:20, 19 ביוני 2023 (IDT)[תגובה]

עלייה להר הבית בזמן הזה

עריכה

לאחרונה יותר ויותר נכנסתי לנושא ויצא לי שאין שום בעיה הלכתית לעלות להר הבית ומצווה דאוריתא של לשכנו תדרשו

נושא סבוך מאד. איילשיחה 00:24, 9 באוקטובר 2023 (IDT)[תגובה]
ממש לא סבוך. אין שום בעיה בעליה להר, נטו שמרנות חרדית שמסרבת להכיר ולדון בהוכחות מחקריות ומדעיות בנוגע להלכה. בברכה, גיברס - שיחה 00:28, 9 באוקטובר 2023 (IDT)[תגובה]
  ניצחתי בהימור, והרווחתי 50 ש"ח הייתי בטוח שתענה ראשון. איילשיחה 00:29, 9 באוקטובר 2023 (IDT)[תגובה]
  מי המהמר השני? בברכה, גיברס - שיחה 00:32, 9 באוקטובר 2023 (IDT)[תגובה]
חב"ש. איילשיחה 00:43, 9 באוקטובר 2023 (IDT)[תגובה]
אייל איך הרווחת בהימור? אסמכתא לא קנייא   מקצועי - שיחה 19:26, 12 בדצמבר 2023 (IST)[תגובה]
בפתיחת המלחמה אמר מוחמד דף כי העובדה שבחגי תשרי עלו אלפי יהודים להר הבית[1] היא שגרמה לפתיחת המלחמה.[2]
  1. ^ אופירה הלוי, פנייה לשר בן גביר: למה אתה לא מקיים את שהבטחת לבוחריך? | דעה, באתר מעריב, ‏5 באוקטובר 2023
  2. ^ גיא אלסטר, מוחמד דף: "האויב חילל את אל-אקצא, הזהרנו אותו", באתר וואלה!, ‏כ״ב תשרי התשפ"ד, 7 באוקטובר 2023

איילשיחה 00:55, 9 באוקטובר 2023 (IDT)[תגובה]

ואתה מאמין לו? הסיבה לפתיחת המלחמה היא העובדה שעדיין ישנם יהודים בארץ ישראל. עמד • תייגו אותי במענה לדברי - שיחה • ט' בחשוון ה'תשפ"ד • 12:33, 24 באוקטובר 2023 (IDT)[תגובה]
גיברס להבנתי מכירים מצוין במציאות ההלכתית וזה לא הנושא. יש אזורים בהר ששנויים במחלוקת, יחד עם זאת שצריך לטבול כהלכה, אנשים עלולים לטעות ולעבור את הגבולות המותרים או לא להיטהר כראוי, לכן החליטו לאסור באופן גורף משום מיגדר מילתא. מקצועי - שיחה 19:22, 12 בדצמבר 2023 (IST)[תגובה]
יש תשובה כזו של הרב יצחק יוסף בשו"ת הראשון לציון, כמדומני. איש עיטי - הבה נשיחה 22:07, 12 בדצמבר 2023 (IST)[תגובה]
אין שום החלטה לאיסור גורף. מעולם לא הייתה החלטה כזאת של הרבנות הראשית. הייתה החלטה שיש להימנע מלעלות עד שיבררו ויבדקו איפה הגבולות המותרים, ואחר כך יצאו כמה מכתבים שבהתאם לפסיקת הרבנים הקודמים אסור כמובן לעלות וכו'.
לגופם של דברים, הטענה לא נכונה. בשנים האחרונות הוכח, עם התגברות העולים החרדיים והדתיים, שדווקא עלייה המונית של שומרי מצוות מונעת מהחילונים לעלות בטומאה. כי עולים בקבוצות מרוכזות רק במקומות המותרים, וגם משכנעים אותם לטבול קודם. בניגוד למצב לפני כמה שנים שהתיירים היהודים הסתובבו חופשי בהר גם במקומות האסורים מדאורייתא לטמאי מת. בברכה, גיברס - שיחה 23:42, 12 בדצמבר 2023 (IST)[תגובה]
גיברס זה לא מה שמופיע בערך כניסה להר הבית (הלכה)
אגב, לא נתתי ציונים לטיב הנימוק ואם הוא מחזיק אמפירית, רק ניסיתי לשקף אותו. מקצועי - שיחה 02:44, 17 בדצמבר 2023 (IST)[תגובה]
בשנים האחרונות הוכח שהקמפיין המוצלח של עלייה להר הבית הביא אלפי יהודים נוספים לעלות להר, חלק גדול ללא טבילה (בפרט נשים שלגביהן זה מורכב עוד יותר). גם אם נניח שיש כמה שנמנעו מכרת, אלפים עברו על לאוים.
בכל אופן, מדובר באיסור שהתקבל באופן גורף (בניגוד לנאמר בהודעה למעלה, לא הייתה שום הסתייגות כזו), במשך הרבה מאד שנים. ולכן אינו נופל בחומרתו מאיסור אכילת קטניות (שהפוסקים החמירו בו מאד).
גם ההסתייגות משימוש בשיטה מדעית לפסיקת הלכה (לקולא, בדאורייתא, באיסורי כרת) דווקא מובנת מאד, בפרט שגם 'מדע' ההשערות והספקולציות חלוק לכמה וכמה דעות בעניין (לי ידוע על לפחות חמש שיטות, כנראה שיש עוד). שמש מרפא - שיחה 23:59, 17 בדצמבר 2023 (IST)[תגובה]
שמש מרפא, אתה כותב "בשנים האחרונות הוכח" - אבל אינך מציין מקורות. מי ואיפה ואיך הוכיח שהגידול בשנים האחרונות "חלקו הגדול ללא טבילה"?! הפוך, מי שנמצא בעניינים, ומכיר את המציאות בשטח - המצב השתפר פלאים מבחינה דתית. בגלל ריבוי העולים הדתיים והחרדים בשנים האחרונות נוצר היום מצב שגם החילונים שבאים כתיירים בלבד, מצורפים על ידי המשטרה לקבוצות היהודים, שכמובן הולכים רק בגבולות המותרים לטמאי מת. אמנם החילונים לא טובלים במקווה לפני כן, אבל הם לא עולים בגלל העולים הדתיים שעולים, הם עולים כתיירים ולולא הדתיים כנראה היו מגיעים למקומות בהר בדרגת קדושה גדולה יותר, כזו שאין בה רק איסור לאו.
לגבי ההסתייגות, ראה את המאמר שהבאתי למטה, בתגובה למקצועי. בברכה, גיברס - שיחה 21:59, 19 בדצמבר 2023 (IST)[תגובה]
לפי מה שהבנתי, יש שלוש סיבות מרכזיות לאיסור לעלות להר:
א. יש מקומות שצריך לטבול קודם, ויש מקומות שגם עם טבילה אסור, ויש חשש שלא כולם טובלים כהלכה.
ב. איסור התגרות באומות (השבועה הזו משלושת השבועות עדיין בתוקף לדעתם)
ג. מורא מקדש (יש שעולים להר שלא לצורך פולחן אלא לצורך טיול והעלאת סלפי וכיו"ב וזה נחשב לדעתם ביזוי המקדש)
אין בדעתי להיכנס כאן לפולמוס מורחב בנושא, רק ציינתי את הבעיות העיקריות.--Nahum - שיחה 12:53, 17 בדצמבר 2023 (IST)[תגובה]
איסור ההתגרות באומות אינו משלוש השבועות; הרבי מלובביץ׳ היה מדייק ואומר: "אל תתגרה בגוי קטן (ראו פסחים קיג, א), וכל שכן בגוי גדול". אי״ש / שו״ת, ה' בטבת ה'תשפ"ד ; 15:27, 17 בדצמבר 2023 (IST)[תגובה]
מקצועי, ראה את המאמר הזה מאת הרב ישראל אריאל. בברכה, גיברס - שיחה 23:43, 17 בדצמבר 2023 (IST)[תגובה]
אם ברצונך לראות תמצות של העניין ראה הרחבות לספר עבודה ברמב"ם בהוצאת שטיינזלץ גוג ומגוג33שיחה 23:56, 6 בנובמבר 2024 (IST)[תגובה]

בעלי הידע ביהדות טיוטה התחלתית של הרב ביגל, זה פולמוס משמעותי בהלכה, מישהו מעוניין להרים את הכפפה? איילשיחה 19:04, 12 בדצמבר 2023 (IST)[תגובה]

אולי את הערך ספרים חיצוניים (יהדות) מישהו מבעלי הידע ביהדות ירצה לשפר?
מתנצל על התיוג התכוף. איילשיחה 01:40, 17 בדצמבר 2023 (IST)[תגובה]
אם כבר מתייגים בעלי ידע, יצרתי ערך על ר׳ עובדיה בן דוד, "המפרש" להלכות קידוש החודש. כמעט ולא מצאתי עליו מידע. אשמח לביקורת עמיתים. אי״ש / שו״ת, ו' בטבת ה'תשפ"ד ; 00:16, 18 בדצמבר 2023 (IST)[תגובה]
היה כיף לקבל התראה על קישור למשקוני (ותיקנתי קצת על פי דבריך), בכל אופן יועיל אם תספר על החיפוש שעשית: גוגל, אוצה"ח, JSTOR, מרחב, רמב"י? איילשיחה 00:44, 18 בדצמבר 2023 (IST)[תגובה]
קצת מורכב לשחזר. בכל אופן, חיפשתי בעיקר את המחרוזת "עובדיה בן דוד" או "עובדיה" "קידוש החודש" (כש"קידוש החודש" נכתב במגוון וריאציות) בגוגל, אוצה״ח (150 עמ׳ ראשונים), מרחב (מייתר את החיפוש ברמב״י), גוגל סקולר וויקי-ספרייה (זה לא מייתר את החיפוש ב־JSTOR?). ניסיתי לחפש בלועזית גם, אבל לא מצאתי חומר (חוץ מהערך המיושן באנציקלופדיה היהודית). אגב, לדעתי אשתור צודק. אי״ש / שו״ת, ו' בטבת ה'תשפ"ד ; 01:36, 18 בדצמבר 2023 (IST)[תגובה]
אין שם כלום. איילשיחה 01:57, 18 בדצמבר 2023 (IST)[תגובה]
ביחס למשקוני ראה פה (להורדה) עמ' 380. איילשיחה 02:07, 18 בדצמבר 2023 (IST)[תגובה]
תודה. אולי באמת ארחיב קצת על ר׳ עובדיה המצרי בערך. אי״ש / שו״ת, ו' בטבת ה'תשפ"ד ; 03:00, 18 בדצמבר 2023 (IST)[תגובה]
אגב, קרייסל משער שמשקוני למד אצל ר׳ עובדיה במצרים, אך הדבר מפורש בדבריו של משקוני עצמו: "בבאי מצרימה ליצוק מים על ידי רבי המובהק שרב חכמתי ממנו" (ויקרא, עמ׳ 123); "שאני הרצתי דברי אלה לפני אדני רבי המובהק שרב חכמתי ממנו במצרים" (שם, עמ׳ 129). אי״ש / שו״ת, ו' בטבת ה'תשפ"ד ; 03:09, 18 בדצמבר 2023 (IST)[תגובה]
תודה, @אייל. אם יש לך גישה לחבילת "מכון חכמת שלמה", אשמח אם תשיג לי את עמ׳ 37 ואילך מספר זה (עמוד דיגיטלי: 41 ואילך) העוסקים במהדורות הפירוש. אי״ש / שו״ת, ח' בטבת ה'תשפ"ד ; 17:43, 20 בדצמבר 2023 (IST)[תגובה]
@שולח למייל איילשיחה 13:15, 24 בדצמבר 2023 (IST)[תגובה]

מה הסיכוי שזה יקרה?

עריכה

כתבתי ערך על רבי יהודה כלץ (הראשון) כי קראתי את ספרו, כתבתי ערך על רבי יהודה אלבז כי הוא סבא של סבא שלי, וכתבתי ערך על רבי יהודה משקוני כי יש לו סיפור חיים מעניין.
למרבה הפלא: הרב כלץ העתיק לשימושו כתב יד של רבי יהודה משקוני, הרב אלבז העתיק לשימושו כתב יד של הרב כלץ, ולשלושתם קוראים יהודה... איילשיחה 13:53, 10 באפריל 2024 (IDT)[תגובה]

יפה ‏DGtal‏ - שיחה 16:29, 10 באפריל 2024 (IDT)[תגובה]