שלמה טנאי
שלמה טנאי (קושיצקי) (27 בנובמבר 1919 – 10 בינואר 2000) היה משורר, סופר, מתרגם ועיתונאי עברי. טנאי זכה בפרס ביאליק בשנת 1985 במשותף עם חנוך ברטוב, ונחשב למשורר ידוע בחברה הישראלית.
 | |
| לידה |
27 בנובמבר 1919 ביילסקו-ביאלה, רפובליקת פולין  |
|---|---|
| פטירה |
10 בינואר 2000 (בגיל 80) תל אביב-יפו, ישראל |
| מדינה |
ישראל |
| מקום קבורה |
בית העלמין ירקון |
| תקופת הפעילות | 1938–2000 (כ־62 שנים) |
| פרסים והוקרה |
|
  | |
ביוגרפיה
עריכה
שלמה טנאי נולד בביילסקו-ביאלה שבשלזיה, פולין להורים אשר השתלבו במסורת היהודית והציונית. לאחר שנים ספורות שבהם למד בבית ספר כללי בפולין, עלה לישראל בעלייה החמישית עם הוריו ואחיותיו בשנת 1929, והתגורר בתל אביב-יפו. בשנת 1938 פורסם שירו הראשון, "שעת הצלילים" בעיתון "דבר". הוא סיים את לימודיו בגימנסיה "בלפור" בשנת 1939. בראשית שנות הארבעים הוא למד באוניברסיטה העברית בירושלים. באותו הזמן הוא יזם וערך, יחד עם משה שמיר, את כתב העת "ילקוט הרעים", ופרסם בו כמה משיריו. נשא את המאיירת והציירת תרצה טנאי, בתם של יהושע ברנדשטטר ורחל קטינקא. בשנת 1944 הוא הצטרף למערכת "הארץ", בה עבד לסירוגין עד 1966.
בשנת 1947 הופיע ספר שיריו הראשון "פגישת האוהבים" עם ציורים של אשתו. באותה שנה הוא נסע ללמוד עיתונאות בצרפת, וחזר שנה לאחר מכן בשנת 1948, בעת קום המדינה. הוא שימש ככתב צבאי של "הארץ" וסיקר בעיקר את חזית הדרום. עקב כך הוא היה הראשון שתיאר ותיעד את מבצע עובדה אשר התרחשה ב-1949.
רעייתו ליוותה באיוריה רבים מספריו, בעיקר בספרי ילדים. הוא היה עורך העיתון במחנה, בשנת 1954 היה עורך השבועון לילדים "דבר לילדים", בשנת 1956 היה עורכו של השבועון רימון שהוקם (על ידי איסר הראל) על-מנת להתחרות בשבועון העולם הזה ונסגר כעבור חודשים מעטים. באותה שנה שהיה עורך העיתון רימון, הוא נבחר כחבר הוועד המרכזי של אגודת הסופרים ובו כיהן כ-15 שנים. בתור חבר הוועד, טנאי יזם את שבוע הספר העברי אשר התקיים לראשונה בשנת 1959.
החל מ-1967, טנאי עבד במרכז לתרבות ולחינוך של ההסתדרות, והיה אחראי על הפקת סרטי תעודה רבים. מעבר לכך תרגם רבים משיריו וכתביו של המשורר היינריך היינה.
היה חבר בוועדת העשור להקמת המדינה, ואז הגה ויזם את רעיון שבוע הספר העברי שנערך לראשונה ב-1959. יו"ר הדירקטוריון של אקו"ם מספטמבר 1973 עד ינואר 1998.
בשנת 1972 זכה בפרס קוגל על ספר שיריו "ניחושים". בשנת 1976 זכה בפרס מרים טלפיר על ספר שיריו "רגלי המבשר". בשנת 1985 זכה בפרס ביאליק על מפעלו בשירה, ובשנת 1999 זכה בפרס אקו"ם למפעל חיים לספרות.
נקבר בבית העלמין ירקון. במסגרת מיזם הנצחת אמנים ואנשי תרבות בתל אביב, הוצבה בספטמבר 2017 לוחית זיכרון משותפת לשלמה טנאי ולרעייתו, תרצה, בכניסה לבית בו התגוררו ברח' דפנה 20 בתל אביב.
מספריו
עריכה- ארץ החיים: שירים, מצפן. (הספר בקטלוג ULI)
- עד שהגיע היום: שירים, אגודת הסופרים בישראל ליד הוצאת מסדה, 1967. (הספר בקטלוג ULI)
- פלא איש: סיפור, ספרית פועלים, תשל"ב. (הספר בקטלוג ULI)
- ניחושים: שירים, עקד, תשל"ב. (הספר בקטלוג ULI)
- יומן בעת מלחמה, עם עובד -תרבות וחינוך, תשל"ד. (הספר בקטלוג ULI)
- רגלי המבשר: שירים, אגודת הסופרים העברים בישראל ליד הוצאת מסדה, 1976. (הספר בקטלוג ULI)
- משחקי שיר, הקיבוץ המאוחד, תשל"ח. (הספר בקטלוג ULI)
- אמא קטנה, עם עובד, 1979
- מתוך ההפיכה: שירים, יחדיו: דביר, 1981. (הספר בקטלוג ULI)
- מברק: שירים חדשים, כרטא, 1988. (הספר בקטלוג ULI)
- מחר, בעוד נצח, רשפים, 1995. (הספר בקטלוג ULI)
קישורים חיצוניים
עריכה
שלמה טנאי, באתר MusicBrainz (באנגלית)- שלמה טנאי, דף שער בספרייה הלאומית
- שלמה טנאי, בלקסיקון הספרות העברית החדשה
- כתבי שלמה טנאי בפרויקט בן-יהודה
- דוד תדהר (עורך), "שלמה טנאי (קושיצקי)", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ו (1955), עמ' 2596
- רשימת הפרסומים של שלמה טנאי, בקטלוג הספרייה הלאומית
- שלמה טנאי, ב"לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית"
- שלמה טנאי, באתר המכון לתרגום ספרות עברית (באנגלית)
נורית גוברין, נשכחתי בלי להותיר סימן, באתר הארץ, 12 באוקטובר 2017. כונס: נורית גוברין: 'קריאת הדורות - ספרות עברית במעגליה', כרך ז', הוצאת כרמל ואוניברסיטת תל אביב, תשע"ט / 2019.- זיוה שמיר, כוחה של המלה, ידיעות אחרונות, 3 במאי 1996, באתר מב"ע - מחקרים בספרות עברית - על הספר "מחר בעוד נצח"
.svg){kind=logo}
| הקודם: יהושע בר-יוסף, דוד שחר |
פרס ביאליק לספרות יפה במשותף עם חנוך ברטוב 1985 |
הבא: יצחק אוורבוך-אורפז, עמוס עוז |