שמעון בן הלל
שמעון בן הלל היה נשיא הסנהדרין, כחמישים שנה לפני חורבן בית המקדש השני.
לידה |
המאה ה־1 לפנה״ס ישראל | ||||
---|---|---|---|---|---|
פטירה |
המאה ה-1 פרובינקיה יודיאה | ||||
תקופת הפעילות | ? – 9 לספירה | ||||
רבותיו | הלל הזקן | ||||
תלמידיו | רבן גמליאל הזקן | ||||
אב | הלל הזקן | ||||
צאצאים | רבן גמליאל הזקן | ||||
| |||||
היה בנו של הלל הזקן, והמשיך אותו כנשיא הסנהדרין. אחריו התמנה בנו, רבן גמליאל הזקן, לנשיא תחתיו.
לא ידוע עליו דבר, למעט ממקור אחד, שבו התלמוד (בבלי, שבת טו ע"א) מביא ברייתא בזו הלשון: "הלל ושמעון, גמליאל ושמעון נהגו נשיאותן בפני הבית מאה שנה". התנא מונה בברייתא זו את הנשיאים ב-100 השנים שלפני החורבן (תפקיד שעבר מאב לבן): הלל הזקן, שמעון בנו, רבן גמליאל הזקן ורבן שמעון בן גמליאל הזקן.
הרמב"ם, בהקדמתו למשנה תורה, מזכיר אותו כחלק משלשלת מסירת התורה, כמי שקיבל מהלל ובית דינו יחד עם רבן יוחנן בן זכאי.
המלומד הנוצרי טרברס הרפורד, בפירושו על פרקי אבות משנת 1925, העלה השערה, כי התנא "שמעון בנו" שמוזכר במשנה (אבות א, טז) לאחר רבן גמליאל, אינו בנו של רבן גמליאל, אלא בנו של הלל. זאת, מחמת העובדה שבמשנה הבאה מוזכר במפורש "רבן שמעון בן גמליאל".
השערה זאת הועלתה כבר בשנת 1699 על ידי אדריאן ריילנט.
במשנה זו הוא אומר "לא מצאתי לגוף טוב אלא שתיקה", מה שיכול להסביר מדוע הוא ודבריו כמעט אינם מוזכרים במקום אחר. השערה זו מתיישבת יפה עם כך שהוא נקרא במשנה זו "שמעון" ללא תואר ולא "רבן שמעון בן גמליאל".
ואולם, הפרשנות המסורתית המקובלת מזהה את התנא בפרקי אבות כרבן שמעון בן גמליאל הזקן - נכדו של שמעון בן הלל, ובשמו של שמעון בן הלל עצמו לא נמסר דבר. כך מובא בספר "מגן אבות" לרשב"ץ (אבות א, טז), וכן בתוספות יום טוב למשנה זו.
כמה חוקרי נצרות מזהים את שמעון בן הלל עם שמעון הקדוש[1].
קישורים חיצוניים
עריכה- הרב אהרן הימן, "שמעון בן הלל", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק ג, עמוד 1171, באתר היברובוקס
הערות שוליים
עריכה- ^ Allan Cutler, Does the Simeon of Luke 2 Refer to Simeon the Son of Hillel?, Journal of Bible and Religion 34, 1966, עמ' 29–35