ביאור:יהושע ט ט

יהושע ט ט: "וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו: מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה מְאֹד בָּאוּ עֲבָדֶיךָ, לְשֵׁם יְהוָה אֱלֹהֶיךָ כִּי שָׁמַעְנוּ שָׁמְעוֹ, וְאֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה בְּמִצְרָיִם."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:יהושע ט ט.


לְשֵׁם יְהוָה אֱלֹהֶיךָ כִּי שָׁמַעְנוּ שָׁמְעוֹ

עריכה

מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה מְאֹד בָּאוּ עֲבָדֶיךָ

עריכה

יהושע שאל את הגבעונים שאלה ישירה: "מִי אַתֶּם, וּמֵאַיִן תָּבֹאוּ?" (ביאור:יהושע ט ח).

הגבעונים סרבו בפעם השניה לענות. הם לא רוצים להגיד את האמת שהם חיווים מכנען, והם לא רוצים להעיד לשקר. לעשות בעורמה זה מותר להם, אולם לא לשקר.
הם חוזרים על דבריהם: "מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה מְאֹד בָּאוּ עֲבָדֶיךָ".

"רְחוֹקָה מְאֹד" - זה דבר יחסי, לאחד מרחק של קילומטר יכול להיות רחוק מאוד. הם נמנעים להסביר מה המשמעות של "רְחוֹקָה מְאֹד" בימי הליכה, כפי שנאמר: "וַיָּשֶׂם דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים, בֵּינוֹ וּבֵין יַעֲקֹב" (ביאור:בראשית ל לו), וגם זה לא ברור אם מרחק הליכה, ריצה, רכיבה על חמור או על סוס דוהר?

לְשֵׁם יְהוָה אֱלֹהֶיךָ כִּי שָׁמַעְנוּ שָׁמְעוֹ

עריכה

"לְשֵׁם" - לכבוד שמו, בשביל, למען, לצורך, עבור, בכדי ש, למטרת, לטובת (מילוג).

  • "לְהִשְׁתַּבֵּחַ בִּתְהִלָּתֶ֑ךָ, לְהֹדוֹת לְשֵׁם קָדְשֶׁ֑ךָ" (דברי הימים א טז לה).
  • "וְעַתָּה אֱלֹהֵינוּ, מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ, וּמְהַלְלִים לְשֵׁם תִּפְאַרְתֶּךָ" (דברי הימים א כט יג).

כדי לצאת מהבעיה שלהם, הגבעונים משנים את הנושא ומתחילים להלל ולשבח את אלוהי ישראל. הם קוראים לו בשמו המפורש "יְהוָה אֱלֹהֶיךָ", ומראים שהם מוכנים ללמוד את חוקיו ולהיות לעבדים גם לו.

והם מסבירים איך הם יודעים אודות אלוהי ישראל "כִּי שָׁמַעְנוּ שָׁמְעוֹ" שהתפרסם בכל הארץ וגם למקומות רחוקים.

וְאֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה בְּמִצְרָיִם

עריכה

לא ברור מה הם יודעים שאלוהים עשה למען בני ישראל במצרים.

  • האם זה התחיל בסיפורי יוסף?
  • האם זה התחיל בסיפורי משה?
  • המכות, חציית הים, הר סיני, המים והמן שאלוהים סיפק במדבר?

הם יוצאים ידי חובה בזה שהכל כלול במילה "כָּל". הם לא נתנו ליהושע לדבר והם ממשיכים בדבריהם כך שהוא לא יחקור אותם מה באמת הם ידעו.
סביר שהם ידעו לפחות כמו רחב: "כִּי שָׁמַעְנוּ, אֵת אֲשֶׁר הוֹבִישׁ יְהוָה אֶת מֵי יַם סוּף מִפְּנֵיכֶם, בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם, וַאֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם לִשְׁנֵי מַלְכֵי הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, לְסִיחֹן וּלְעוֹג, אֲשֶׁר הֶחֱרַמְתֶּם אוֹתָם" (ביאור:יהושע ב י).