מ"ג במדבר יב יג


<< · מ"ג במדבר · יב · יג · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויצעק משה אל יהוה לאמר אל נא רפא נא לה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיִּצְעַק מֹשֶׁה אֶל יְהוָה לֵאמֹר אֵל נָא רְפָא נָא לָהּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיִּצְעַ֣ק מֹשֶׁ֔ה אֶל־יְהֹוָ֖ה לֵאמֹ֑ר אֵ֕ל נָ֛א רְפָ֥א נָ֖א לָֽהּ׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
וְצַלִּי מֹשֶׁה קֳדָם יְיָ לְמֵימַר אֱלָהָא בְּבָעוּ אַסִּי כְעַן יָתַהּ׃
ירושלמי (יונתן):
וְצַלִי משֶׁה וּבְעָא רַחֲמִין קֳדָם יְיָ לְמֵימָר בְּבָעוּ בְּרַחֲמִין אֱלָהָא רַחֲמָנָא בְּבָעוּ אֱלָהָא דְשַׁלִיט בְּנִשְׁמַת כָּל בִּישְרָא אַסֵי בְּבָעוּ לָהּ:
ירושלמי (קטעים):
אֱלָהָא דְמַסֵי כָּל בִּשְ¦רָא אָסֵי יָתָהּ:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אל נא רפא נא לה" - בא הכתוב ללמדך דרך ארץ שהשואל דבר מחבירו צריך לומר שנים או שלשה דברי תחנונים ואחר כן יבקש שאלותיו

"לאמר" - מה ת"ל אמר לו השיבני אם אתה מרפא אותה אם לאו עד שהשיבו ואביה ירק ירק וגו' רבי אלעזר בן עזריה אומר בד' מקומות בקש משה מלפני הקב"ה להשיבו אם יעשה שאלותיו אם לאו כיוצא בו (שמות ו) וידבר משה לפני ה' לאמר וגו' (ספרי) מה ת"ל לאמר השיבני אם גואלם אתה אם לאו עד שהשיבו עתה תראה וגו' כיוצא בו (במדבר כז) וידבר משה אל ה' לאמר יפקד ה' אלהי הרוחות לכל בשר כיוצא בו (דברים ג) ואתחנן אל ה' בעת ההיא לאמר השיבו רב לך

"רפא נא לה" - מפני מה לא האריך משה בתפלה שלא יהיו ישראל אומרים אחותו עומדת בצרה והוא עומד ומרבה בתפלה (ד"א שלא יאמרו ישראל בשביל אחותו הוא מאריך בתפלה אבל בשבילנו אינו מאריך בתפלה)

רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

אֵל נָא רְפָא נָא לָהּ – בָּא הַכָּתוּב לְלַמֶּדְךָ דֶּרֶךְ אֶרֶץ, שֶׁהַשּׁוֹאֵל דָּבָר מֵחֲבֵרוֹ – צָרִיךְ לוֹמַר שְׁנַיִם אוֹ שְׁלֹשָׁה דִּבְרֵי תַּחֲנוּנִים, וְאַחַר כָּךְ יְבַקֵּשׁ שְׁאֵלוֹתָיו (ספרי; תנחומא).
לֵאמֹר – מַה תַּלְמוּד לוֹמַר? אָמַר לוֹ: הֲשִׁיבֵנִי אִם אַתָּה מְרַפֵּא אוֹתָהּ אִם לָאו; עַד שֶׁהֱשִׁיבוֹ: וְאָבִיהָ יָרֹק יָרַק וְגוֹמֵר (שם ושם). רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר: בְּאַרְבָּעָה מְקוֹמוֹת בִּקֵּשׁ מֹשֶׁה מִלִּפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַהֲשִׁיבוֹ אִם יַעֲשֶׂה שְׁאֵלוֹתָיו אִם לָאו. כַּיּוֹצֵא בּוֹ, "וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה לִפְנֵי ה' לֵאמֹר" וְגוֹמֵר (שמות ו,יב); מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "לֵאמֹר"? הֲשִׁיבֵנִי אִם גּוֹאֲלָם אַתָּה אִם לָאו, עַד שֶׁהֱשִׁיבוֹ: "עַתָּה תִרְאֶה" וְגוֹמֵר (שם א). כַּיּוֹצֵא בּוֹ, "וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל ה' לֵאמֹר יִפְקֹד ה' אֱלֹהֵי הָרוּחֹת לְכָל בָּשָׂר" (במדבר כז,טו-טז); הֱשִׁיבוֹ: "קַח לְךָ" (שם יח). כַּיּוֹצֵא בּוֹ, "וָאֶתְחַנַּן אֶל ה' בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר" (דברים ג,כג), הֱשִׁיבוֹ: "רַב לָךְ" (שם כו; ספרי שם).
רְפָא נָא לָהּ – מִפְּנֵי מָה לֹא הֶאֱרִיךְ מֹשֶׁה בִּתְפִלָּה? שֶׁלֹּא יִהְיוּ יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים: אֲחוֹתוֹ עוֹמֶדֶת בְּצָרָה, וְהוּא עוֹמֵד וּמַרְבֶּה בִּתְפִלָּה!? (ספרי שם; תנחומא שם). [דָּבָר אַחֵר, שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ יִשְׂרָאֵל: בִּשְׁבִיל אֲחוֹתוֹ הוּא מַאֲרִיךְ בִּתְפִלָּה, אֲבָל בִּשְׁבִילֵנוּ אֵינוֹ מַאֲרִיךְ בִּתְפִלָּה].

רבינו בחיי בן אשר

לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

ויצעק משה אל ה'. נצטער על אחותו והתפלל עליה. וטעם לאמר כי התפלה היתה באמירה מוחלטת לא במחשבה, וזהו שאמרו רז"ל המתפלל צריך שיחתוך בשפתיו. וטעם החתוך כדי שיצטיירו האותיות ברוח פיו של אדם בקול ורוח ודבור, ותעלה התפלה מצויירת ברוח לפניו יתעלה. אל נא רפא נא לה. אל שהכח בידך בבקשה ממך רפא עתה לה, והשם הזה דין כלול ברחמים. אמנם ברוב המקומות מצאנוהו מדת החסד, כמו (תהלים כב) אלי אלי למה עזבתני, וכן (שם נ) אל אלהים ה' דבר ויקרא ארץ, שהוא סדר המדות, חסד דין רחמים, שבהם נברא העולם, וכן כתיב (שם נב) חסד אל כל היום, וכתיב (שם צט) אל נושא היית להם. ומה שכתוב (שם ז) ואל זועם בכל יום, באורו בכל יום שהדין נמצא ויש יום שלא ימצא, כי מדת החסד דוחה אותו כענין הנזכר באברהם.

ספורנו

לפירוש "ספורנו" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"אל נא רפא נא לה" בבקשה אני שואל שתרפא עתה לה ולא נצטרך לביישה להוציאה חוץ למחנה:

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"אל נא", נא הראשון מלשון בקשה ונא השני פי' עתה, ר"ל שאם לא ירפאה תיכף צריכה הסגר שבעת ימים [כי מסתמא לא היה בה שער לבן שאז היתה מוחלטת] והשיב לו

ה' שמן הדין היתה צריכה שני הסגרים שק"ו לשכינה י"ד יום. וא"כ בסוף הסגר השני תטהר באם לא פשה הנגע אף שלא הלכה לה כיון שאין בה לא שער לבן ולא פשיון, ותפלתך עשתה פרי שתסגר רק שבעת ימים, שבזה א"א לטהרה ע"י מה שלא פשה לבד, כי אז צריכה הסגר שני, ובע"כ כדי לטהרה תרפא לגמרי, ופעלת שני דברים, [א] שלא תסגר רק שבעת

ימים, [ב] שאחר תאסף אל המחנה שזה לא יהיה רק אם תרפא לגמרי:

אור החיים

לפירוש "אור החיים" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

ויצעק וגו' לאמר. טעם אומרו לאמר, בא בטענה כדי שלא יאמרו שהקפיד ויחזיקוהו כנוטר איבה, ודברי אהרן יגידו למו, לזה אמר בצעקו לה' בשביל שלא יאמרו דברים הנאמרים בסמוך מפי אהרן:

עוד ירצה כי אמר לפני ה' קודם התפללו שהוא מוחל על כבודו ואחר כך התפלל אל נא וגו':

אל נא נתכוון לשאול ממדת החסד כאומרו (תהלים, נב) חסד אל, נא לשון בקשה ופיוס לעורר הרחמים, רפא נא פירוש עתה ולא יתעכב:

מדרש ספרי

לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

ויצעק משה אל ה' - כענין שנאמר: אל נא רפא נא לה. בא הכתוב ללמדך דרך ארץ, שכל זמן שאדם רוצה לבקש שאלותיו - צריך שיאמר שנים שלשה דברי תחנונים, ואחר יבקש שאלותיו; שנאמר "אל נא רפא נא לה" - בא הכתוב ללמדך דרך ארץ.

ומה ת"ל לאמר? אלא שאמר לו: השיבני אם מרפא אתה אם לאו! עד שהשיבו הקב"ה "ויאמר ה' אל משה ואביה ירוק ירק בפניה". ר' אלעזר בן עזריה אומר בארבעה מקומות ביקש משה מלפני הקב"ה והשיבו לו על שאלותיו.

כיוצא בו אתה אומר שמות ו וידבר משה לפני ה' לאמר הן בני ישראל לא שמעו אלי אין ת"ל "לאמר", אלא שאמר לו: השיבני אם אתה גואלם אם לאו! עד שהשיבו הקב"ה שמות ו אתה תראה את אשר אעשה לפרעה.

כיוצא בו אתה אומר במדבר כז ויאמר משה לפני ה' יפקוד ה' אלהי הרוחות לכל בשר, שאין ת"ל "לאמר" אלא שאמר לו: השיבני אם אתה ממנה פרנסים אם לאו! עד שהשיבו המקום, שנאמר במדבר כז ויאמר ה' אל משה קח לך את יהושע בן נון.

כיוצא בו אתה אומר דברים ג ואתחנן אל ה' בעת ההיא לאמר; אין ת"ל "לאמר" אלא שאמר לו השיבני אם אכנס לארץ אם לאו! עד שהשיבו המקום דברים ד רב לך.

אף כאן אני אומר אין ת"ל "לאמר". אמר לו: השיבני אם מרפא אתה אם לאו! עד שאמר לו הקב"ה "ואביה ירוק ירק בפניה".

אל נא רפא נא לה. מפני מה לא האריך משה בתפילה? שלא יהו ישראל אומרים: אחותו היא נתונה בצרה, והוא עומד ומרבה בתפלה. ד"א לא זהו, שמשה מתפלל והמקום שומע תפלתו? כמה שנאמר איוב כב ותגזר אומר ויקם לך, ואומר ישעיה נח אז תקרא וה' יענה.

שאלו תלמידיו את ר' אליעזר: עד כמה יאריך אדם בתפלה? אמר להם אל יאריך יותר ממשה, שנאמר ואתנפל לפני ה' כראשונה את ארבעים היום ואת ארבעים הלילה. ועד כמה יקצר בתפלה? אמר להם אל יקצר יותר ממשה, שנאמר "אל נא רפא נא לה". יש שעה לקצר ויש שעה להאריך.

בעל הטורים

לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

רפא. ב' במס', רפא נא לה, רפא שבריה כי מטה משה התפלל לאל שירפא שבריה כי מטה שאל"כ אין מי שיטהרנה:

רפא. תגין על הרי"ש אמר הסרת עטרת ראש רפה שבריה כי מטה:

<< · מ"ג במדבר · יב · יג · >>