מ"ג מלכים ב ג כה


כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
והערים יהרסו וכל חלקה טובה ישליכו איש אבנו ומלאוה וכל מעין מים יסתמו וכל עץ טוב יפילו עד השאיר אבניה בקיר חרשת ויסבו הקלעים ויכוה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְהֶעָרִים יַהֲרֹסוּ וְכָל חֶלְקָה טוֹבָה יַשְׁלִיכוּ אִישׁ אַבְנוֹ וּמִלְאוּהָ וְכָל מַעְיַן מַיִם יִסְתֹּמוּ וְכָל עֵץ טוֹב יַפִּילוּ עַד הִשְׁאִיר אֲבָנֶיהָ בַּקִּיר חֲרָשֶׂת וַיָּסֹבּוּ הַקַּלָּעִים וַיַּכּוּהָ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְהֶעָרִ֣ים יַהֲרֹ֡סוּ וְכׇל־חֶלְקָ֣ה ט֠וֹבָ֠ה יַשְׁלִ֨יכוּ אִישׁ־אַבְנ֜וֹ וּמִלְא֗וּהָ וְכׇל־מַעְיַן־מַ֤יִם יִסְתֹּ֙מוּ֙ וְכׇל־עֵֽץ־ט֣וֹב יַפִּ֔ילוּ עַד־הִשְׁאִ֧יר אֲבָנֶ֛יהָ בַּקִּ֖יר חֲרָ֑שֶׂת וַיָּסֹ֥בּוּ הַקַּלָּעִ֖ים וַיַּכּֽוּהָ׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"והערים יהרוסו" - היו הורסין "ישליכו איש אבנו" - שהיו נוטלין האבנים מן החומות עד השאיר כל אבני הקירות בקיר לעמוד על חרסית שלהן הוא הטיט כלומר שלא היתה עוד אבן בחומה ואחרי זאת ויסובו הקלעים ויכו את הנשאר בחלקה שלא נשברה החומה והפילוה

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"הקלעים" - משליכי אבני קלע 

מצודת דוד

"ויסובו" - אחר זה הפילו גם החומה עם אבני הקלע

"עד השאיר אבניה וגו'" - רצה לומר לא השאירו בעיר קיר חרשת כי אם אבני החומה עם שהיתה מטרפולין של מואב

"איש אבנו" - כל אחד השליך האבן אשר היה עליו להשליך

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"והערים יהרסו". בלי הפסק: "עד השאיר". ר"ל הרסו כל הערים, רק קיר חרשת היה מבצר גדול שהקיר בנוי מאבנים גדולות ובקיר חרשת נשארו אבניה, ר"ל אבני החומה, שלא יכלו להרסה ולכבשה מחוזק האבנים (ושם היה מלך מואב): "ויסבו הקלעים". באבנים גדולות שקולעים להרוס החומה: "ויכוה". ר"ל הכו בקלעיהם להרסו: