מפרשי רש"י על במדבר ג כה
רש"י
"המשכן" - יריעות התחתונות
"והאהל" - יריעות עזים העשויות לגג
"מכסהו" - עורות אילים ותחשים
"ומסך פתח" - הוא הוילון
רש"י מנוקד ומעוצב
הַמִּשְׁכָּן – יְרִיעוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת.
וְהָאֹהֶל – יְרִיעוֹת עִזִּים הָעֲשׂוּיוֹת לְגַג.
מִכְסֵהוּ – עוֹרוֹת אֵילִים וּתְחָשִׁים.
וּמָסַךְ פֶּתַח – הוּא הַוִּילוֹן.
מפרשי רש"י
[י] יריעות התחתונות. ונקראות "המשכן", לפי שנראו בתוך המשכן (רש"י שמות לה, יא). דאין לומר כל המשכן הוא, והשתא הוי שפיר טפי לישנא ד"את המשכן", דזה אינו, דהא אחריו "ואת האהל", ואי "המשכן" כל המשכן - לא הוצרך לפרש עוד:
[יא] העשויות לגג. פירוש, לכך נקראת "אהל" לפי שהיו להאהיל על המשכן:
[יב] עורות אלים ותחשים. פירוש, אף על גב שלא פירש לך הכתוב רק מכסה תחש, צריכין לומר דהאי "מכסה" קאי אעורות אלים מאדמים ומכסה התחש, דאם לא כן, למה לא נזכר מכסה התחש, אלא נכלל בודאי בלשון "מכסה". ומה שכלל שניהם בלשון "מכסה", לפי ששניהם יש להם שם אחד, ואפילו היו הרבה מכסאות, כולם בשם אחד נכללו - בלשון "מכסה":
[יג] הוא הוילון. פירוש, אף על גב שלשון "מסך" הוא מלשון סכך, וכל סכך הוא למעלה, אפילו הכי נקרא הוילון "מסך", כמו שפירש רש"י בפרשת ויקהל (שמות ל"ה, י"ב) שכל דבר שהוא מגין, בין שהוא מגין למעלה בין שהוא מגין למטה או מהצד, נקרא בשם "מסך", ששייך לשון סכוך מן הצד כמו מלמעלה. ומפני שהוילון הוא מגין על המשכן מלפניו, נקרא "מסך". ואין להקשות דלפי זה גם כן המחיצה יהיה נקראת "מסך", שהוא מסיך מן הצד, וזה לא מצאנו בשום מקום שנקראת המחיצה "מסך", דודאי המחיצה לא נקראת "מסך" לפי שהמחיצה היא עיקר המשכן, ועל ידי המחיצה נעשה המשכן, ואין שייך שיהיה נקרא המשכן עצמו בשם "מסך". אבל הוילון שכנגד פתח המשכן נקרא "מסך", לפי שהוא מגין שלא יהיה פתוח: