הצגת המקור של הדף "ויקיפדיה:הכה את המומחה"

{{/פתיח}}

== האם חברת השקעות מצריכה רישוי ממשלתי? ==

אם אני מעוניין להקים עסק להשקעה בחו"ל, האם אני צריך איזה אישור ממשלתי או משהו דומה?  [[מיוחד:תרומות/149.78.242.184|149.78.242.184]] 15:42, 11 ביוני 2015 (IDT)

== מה המקבילה של "מנהל מקצועי" באנגלית?  ==

מה המקבילה של "מנהל מקצועי" באנגלית? (המנהל שמתעסק רק בתחום המקצועי של החברה) [[מיוחד:תרומות/149.78.242.184|149.78.242.184]] 16:28, 11 ביוני 2015 (IDT)

== האם חלזונות (שומעים ו) נרתעים מרעש? ==

בעבר גרתי על כביש סוהן ובחורף לא היו חלזונות בכלל בקרבת בתים שעל הכביש. אמנם חלזונות לא היו בכלל, אבל חשופיות היו. איך תוכלו להסביר את זה? תודה. &rlm;[[משתמש:Ben-Natan|Ben-Yeudith]]&rlm; • [[שיחת משתמש:Ben-Natan|שיחה]] 19:27, 11 ביוני 2015 (IDT)
::אני יכול לדמיין אלף הסברים לזה, אבל הרעש בהחלט יכול להיות הסבר. חלזונות חשים תנודות באוויר באמצעות המחושים שלהם. [[משתמש:בלנק|בלנק]] - [[שיחת משתמש:בלנק|שיחה]] 23:51, 13 ביוני 2015 (IDT)

== פאזה של גל שפוגע במראה ==

בעיה חד ממדית ששלוחים גל סינוס על מראה. אני רוצה להבין איפה יש התאבכות הורסת. בשביל זה אני צריך להבין- ברגע שהגל פוגע במראה, הוא הופך פאזה או ממשיך כרגיל? נניח אם אני מצייר את זה כמו סינוס ועליו קווים אנכיים של "נקודת מדידה בפעם הראשונה", "מראה", "נקודת מדידה פעם שניה" ורואה שהמרחק צריך להיות 1/4 אורך גל- האם אני צודק? [[מיוחד:תרומות/79.182.27.48|79.182.27.48]] 11:27, 12 ביוני 2015 (IDT)

== מה המרחק המקסימלי שבו ניתן לראות את השמש? ==

בלי ניחושים, אלא תשובה מדעית (אולי עם חישוב)- מה המרחק המקסימלי שממנו ניתן להבחין בכוכב זהה לשמש בעין בלתי מזוינת, בהזנחת אפקטים אטמוספריים. [[מיוחד:תרומות/79.182.27.48|79.182.27.48]] 16:39, 12 ביוני 2015 (IDT)
:אולי {{א|Corvus}} יודע. יגאל ([[ויקיפדיה:מסדר ניקיון/תבניות מחפשות קטגוריה|בקשת עזרה]], [[משתמש:IKhitron|IKhitron]] ו[[שיחת משתמש:IKhitron|שיחה]]) 16:47, 12 ביוני 2015 (IDT)
::אולי לא... ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]'',([[שיחת משתמש:Corvus|שיחה]]) 17:07, 12 ביוני 2015 (IDT)
:בערך 40 שנות אור [[משתמש:אילן שמעוני|הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, ]] - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]] 17:14, 12 ביוני 2015 (IDT)
::עיגלתי יותר מדי בחישוב בראש. זה 74.7 שנות אור. [[משתמש:אילן שמעוני|הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, ]] - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]] 17:30, 12 ביוני 2015 (IDT)
::: אשפר לשאול איזה חישוב עשית? אני מניח צריך לדעת בשביל זה את גבול הראיה האנשות (לא נבחין ב3 פוטונים) וכל מיני גדלים תצפיתיים כמו [[בהירות מוחלטת]] וכדומה. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]'',([[שיחת משתמש:Corvus|שיחה]]) 17:35, 12 ביוני 2015 (IDT)
::::בהירות מוחלטת של השמש נתונה בערך [[השמש]]. בערך [[בהירות#הקשר לבהירות המוחלטת]] יש את נוסחת המעבר מבהירות מוחלטת לנראית. מכאן זו הצבה של ערכים והעברת אגפים. [[משתמש:אילן שמעוני|הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, ]] - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]] 17:54, 12 ביוני 2015 (IDT)
::::'''פיספסתי''' ששאלת על גבול הראייה האנושית. בספרים כתוב ש בהירות נראית 6 היא הגבול, אבל כמו שכל צופה בכוכבים מעיד, הגבול הוא בסביבות 6.6. [[משתמש:אילן שמעוני|הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, ]] - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]] 18:38, 12 ביוני 2015 (IDT)

== מה נחשב למקצוע רפואי? ==

(שימו לב לא מדובר במקצוע פרה רפואי) [[מיוחד:תרומות/149.78.242.184|149.78.242.184]] 22:29, 12 ביוני 2015 (IDT)
:[http://www.health.gov.il/UnitsOffice/HR/professions/Pages/DepProfessions.aspx]
::[[משתמש:Nachum|Nachum]] - [[שיחת משתמש:Nachum|שיחה]] 13:38, 13 ביוני 2015 (IDT)

== האם פסיכולוג מכונה מטפל פרה רפואי? ==

[[מיוחד:תרומות/149.78.242.184|149.78.242.184]] 22:45, 12 ביוני 2015 (IDT)
:לא יודע, אבל תתחיל כאן: [[מקצוע פרא-רפואי]]. יגאל ([[ויקיפדיה:מסדר ניקיון/תבניות מחפשות קטגוריה|בקשת עזרה]], [[משתמש:IKhitron|IKhitron]] ו[[שיחת משתמש:IKhitron|שיחה]]) 22:48, 12 ביוני 2015 (IDT)
::זה בגדול תלוי הגדרה, אבל בגדול כן. &rlm;[[משתמש:Ben-Natan|Ben-Yeudith]]&rlm; • [[שיחת משתמש:Ben-Natan|שיחה]] 15:39, 13 ביוני 2015 (IDT)

== אורלוגין ==

השם "אורלוגין" נשמע מאוד לא עברי. מי יודע מה מקור השם? ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]'',([[שיחת משתמש:Corvus|שיחה]]) 10:47, 13 ביוני 2015 (IDT)
:[https://www.safa-ivrit.org/imported/greek.php] יוונית של פעם «[[משתמש:Kotz|kotz]]» «[[שיחת משתמש:Kotz|שיחה]]» 11:00, 13 ביוני 2015 (IDT)

== סיפור סיפורים עם בללייקה בקרב יהודים שעלו ממזרח אירופה - איך נקראת האומנות הזו? ==

יש אמנים מסוימים בארץ, אני מניח שכולם מבוגרים מאד היום ואני מניח שהם ממוצא גלותי רוסי (או בלארוסי או רומני בעיקר), המופיעים כשהם מספרים סיפור שבקטעים מסוימים ממנו (או בין לבין קטעים ממנו) הם מנגנים בבלייקה או בכלי דומה. איך נקראת האומנות הזו והאם המומחה יכול לתת כמה שמות של אמנים כאלה. תודה, &rlm;[[משתמש:Ben-Natan|Ben-Yeudith]]&rlm; • [[שיחת משתמש:Ben-Natan|שיחה]] 15:42, 13 ביוני 2015 (IDT)
::אולי [[משתמשת:שלומית קדם|שלומית קדם]] תדע? &rlm;[[משתמש:Ben-Natan|Ben-Yeudith]]&rlm; • [[שיחת משתמש:Ben-Natan|שיחה]] 19:17, 15 ביוני 2015 (IDT)

== מאיפה משתין הדג? ==

למה עניין מערכת ההפרשה של הדגים הפך לשאלה כל כך פופולרית שכל אחד רוצה להראות את הידע שלו בנושא? [[מיוחד:תרומות/62.219.149.14|62.219.149.14]] 17:55, 14 ביוני 2015 (IDT)
==ויקיפדיה כפרוקסי==
מישהו יודע על אפשרות להשתמש כפרוקסי בויקיפדיה? [[מיוחד:תרומות/94.230.94.57|94.230.94.57]] 00:19, 15 ביוני 2015 (IDT)

== יום טוב ליפמן ==

שאלה שלא מצאתי עליה תשובה. מה מקור הצירוף הנפוץ "יום טוב ליפמן"? [[משתמש:Ranbar|Ranbar]] • [[שיחת משתמש:Ranbar|שיחה]] • '''[[ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/תיאטרון|בואו לתיאטרון - תהנו מהמזגן]]''' 09:59, 15 ביוני 2015 (IDT)
:[[https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%A1%D7%A4%D7%95%D7%AA_%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%98%D7%95%D7%91&redirect=no]]? {{אלמ}}
::אלמוני יקר, השאלה (אם הבנתי נכון) אינה על שם מי נקראו (-ועל שם מי הוא?), אלא מה מקור ה'''צירוף''', שכן בניגוד לצירוף "אריה-ליב" למשל שהוא תרגום, לכאורה אין קשר בין "יום טוב" לליפמן [=איש אהוב]. [[משתמש:ביקורת|ביקורת]] - [[שיחת משתמש:ביקורת|שיחה]] 23:51, 15 ביוני 2015 (IDT)
::ואגב, [[בית שמואל (פירוש)|בית שמואל]] "שמות אנשים ונשים" אות ל'; כותב: {{ציטוטון|'''ליפמן''', יו"ד אחר הלמ"ד והוא כינוי לאורי לאלעזר ליום טוב}}. זכורני שליפמן כמו ליבר-מן הוא איש אהוב ופ' מתחלפת בב'. שלושת השמות המ"ל מבטאות שמחה: אור, עזרת האל ויום טוב. אולי הצירוף מבטא שמחה על שנולד "איש אהוב". ראיתי פעם משהו כזה, אבל לא מצליח להיזכר (וכנראה זה היה באיזו הערה אגבית ולא בספר העוסק בעניני שמות. [[משתמש:ביקורת|ביקורת]] - [[שיחת משתמש:ביקורת|שיחה]] 00:11, 16 ביוני 2015 (IDT)

== אפליקצית ניווט ברגל ==

אני רוצה להגיע ברגל למקום מסויים בתל אביב ומחפש אפליקציה לטלפון שבעזרתה אני יכול ללכת ולראות לאיזה כיוון צריך. יש לי GPS בטלפון, אבל אין לי חיבור אינטרנט קבוע. מה מומלץ?
:ב[[גוגל מפות|גוגל מאפס]] אתה יכול לעשות זאת, פשוט לסמן לו שהמסלול הוא רגלי כדי שלא יוביל אותך כמו מכונית. אתה צריך אינטרנט כדי לחשב את המסלול, אח"כ את המיקום שלך הוא יראה עפ"י הGPS. [[משתמש:NiD123|NiD123]] - [[שיחת משתמש:NiD123|שיחה]] 00:18, 16 ביוני 2015 (IDT)

== זיהוי עץ ==

זהו '''[http://tinypic.com/view.php?pic=ofogmv&s=8#.VX7_iPlVhBc עץ]''' שאני רואה בדרכי לעבודה. '''[http://tinypic.com/view.php?pic=wb7uo4&s=8#.VX7_j_lVhBc הפרחים שלו]''' מרהיבים, והם נושרים בעונה הזו וממלאים את המדרכה. מי זה העץ הזה, ולמה הפרחים שלו נושרים עכשיו ולא בסתיו? [[מיוחד:תרומות/94.230.86.200|94.230.86.200]] 19:42, 15 ביוני 2015 (IDT)
:ככל הנראה [[ברכיכיטון]], השווה ל[https://www.google.co.il/search?q=%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9B%D7%99%D7%98%D7%95%D7%9F&safe=off&sa=X&biw=1024&bih=657&tbm=isch&tbo=u&source=univ&ved=0CBsQsARqFQoTCLWLqqiSk8YCFYdpFAodBqEAbw תמונות אלו]. במקור הם אוסטרלים, אז אין פלא שזמני הפריחה משובשים. [[משתמש:אילן שמעוני|הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, ]] - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]] 05:16, 16 ביוני 2015 (IDT)

== הוראה ==

מהם התנאים וכמה מרוויחים ב[[הוראת המתמטיקה בישראל]] ב[[מכללה]] או כ[[מרצה מן החוץ]] ב[[אוניברסיטה]]? {{#תנאי:|&lrm;|&rlm;}}[[משתמש:MathKnight-at-TAU|MathKnight-at-TAU]] <font color="royalblue" size="3">✡</font> [[שיחת משתמש:MathKnight-at-TAU|שיחה]] 14:59, 16 ביוני 2015 (IDT)

== האם קיים מקום כלשהו בברית החדשה שבו ישו מדבר בעד או נגד יהודים? ==

ישו בעצמו היה יהודי, אבל השאלה היא האם לאחר שעזב את היהדות הוא הכפיש אותה או את היהודים או לחלופין דיבר בעדם או ששמר על נייטרליות? [[משתמש:ענוותן כהלל|ענוותן כהלל]] - [[שיחת משתמש:ענוותן כהלל|שיחה]] 18:50, 16 ביוני 2015 (IDT)
:הוא אף פעם לא עזב את היהדות. [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 18:53, 16 ביוני 2015 (IDT)
:: אאל"ט, על־פי ההלכה, [[משומד|לא ניתן לעזוב את היהדות]]. בברכה, [[משתמש:דולב|דולב]] • [[שיחת משתמש:דולב|שיחה]] 19:41, 16 ביוני 2015 (IDT)
::: לא נתקלתי בשום מקום בו תועד שישוע בן יוסף היהודי הגלילי שהיה מתפלל בבתי כנסת ביום השבת דיבר כנגד בני עמו ולא הפגין שום שנאה עצמית בהקשר הזה. הוא דיבר במספר מקומות נגד הפרושים שהם בגדול הזרם השולט כיום ביהדות, ונגד הצדוקים, שהם במובן מסוים ה"קראים" של אז כי הלכו לפי המקרא המקובל בזמנם בלבד, עם פרשנות מינימאלית וייחודית. בניגוד למה שרבנים מסוימים (או נוצרים מסוימים) מנסים להציג באופן פתטי, ביקורתו של ישוע בן יוסף על העדה הפרושית לא הייתה "שנאת יהודים". &rlm;[[משתמש:Ben-Natan|Ben-Yeudith]]&rlm; • [[שיחת משתמש:Ben-Natan|שיחה]] 21:11, 16 ביוני 2015 (IDT)
::::אני לא יודע על אילו רבנים אתה מדבר, אבל הבעיה היא לא במה שישו אמר, אלא במה שככתוב בברית החדשה. ישו התוכח עם פלגים שונים ביהדות של תקופת בית שני וטען נגדם טענות עניניות. אתה, כיהודי, יודע להבדיל בין "פרושים" ל"צדוקים", אבל הברית החדשה נכתבה ביוונית וקהל היעד שלה, שבקושי ידע משהו על יהדות, בודאי שלא ידע להבדיל בין הפלגים וכולם היו בשבילו פשוט "יהודים". לפני שאתה ממהר להסיק מסקנות, אפנה אותך לדוגמא של ציטוט מתוך הברית החדשה, המופיע בערך [[אנטישמיות נוצרית]]. ב{{ה|בשורה על פי יוחנן}} פרק ח, מצוטט ויכוח של ישו עם היהודים. שים לב ש[http://www.kirjasilta.net/ha-berit/Yoh.8.html בתרגום הישן הזה], הויכוח הוא עם "הסופרים" ו"הפרושים", ובקיצור: "היהודים" (פסוקים 22, 31, 48, 57). אם תפתח תרגום חדש יותר, לא תמצא שם את המילה "יהודים". היא לא קיימת שם או שבמקומה מופיעה המילה "פרושים". אני לא יודע מה כתוב בטקסט המקורי ביוונית, אולי [[משתמש:Ijon|אסף]] יכול לעזור בכך. בקטע הזה ישו אומר בפירוש שהוא לא אחר מאשר בנו של אלוהים ולכן גם אלוהים בעצמו, כי היה כאן עוד לפני אברהם אבינו. לאוזן היהודית אלה דברים בלתי נסבלים, חילול הקודש. לאוזן היוונית האלילית לא היה דבר טבעי מזה: לאל של היהודים יש בן. בתרגום הישן הזה אין הרבה מקום לטעויות, בפסוק 44 ההסתה נגד היהודים והיהדות מגיעה לשיאה:
::::{{ציטוטון|אַתֶּם מֵאֵת '''אֲבִיכֶם הַשָּׂטָן''' וְלַעֲשׂוֹת אֶת־תַּאֲוֹת אֲבִיכֶם חֲפַצְתֶּם הוּא רוֹצֵחַ הָיָה מֵרֹאשׁ וּבָאֱמֶת לֹא עָמָד כִּי אֱמֶת אֵין־בּוֹ מִדֵּי דַבְּרוֹ שֶׁקֶר יְדַבֵּר מִלִּבּוֹ כִּי־מְשַׁקֵּר הוּא וַאֲבִי הַשָּׁקֶר}}. [[משתמש:Liadmalone|Liad Malone]] - [[שיחת משתמש:Liadmalone|שיחה]] 00:25, 17 ביוני 2015 (IDT)
:::::א' אני בן אדם, וכל עוד אני לא אמרתי מהי דתי\זהותי העמאית\לאומית - אף רושם שיכתב אודותי לא בהכרח ישקף זאת. ב' תרגום ישן אחד בו דברי ישוע בן יוסף סולפו לא מוכיח טיעון גורף לפיו "ישו דיבר בברית החדשה כנגד יהודים". אני מציע לא להיות פסקני ולהיות פתוח לאפשרות ששנינו צודקים, כמוני. ולגבי הפסוק שצוין, אני בטוח שישוע כלל לא מדבר על אלוהי ישראל, אלוהיו שלו בו האמין, אלא מדבר בגנות הנמענים שהם הפרושים המאזינים לו תוך הצגתם כמאמינים בשטן (מעשה שאולי היה מיותר או לא חכם, איש ודעתו), בדומה לכך שהם מכנים אותו "שד". אני מציע לקרוא את הפרק כולו ולהבין את הפסוק בהקשר בו נאמר ולראות שאותם "היהודים" הם פרושים וסופרים ואין הכוונה לכל היהודים כולם, בדומה לכך שנאמר שם "היהודים המאמינים בו" על הקהל השני שכן קיבל את דבריו. &rlm;[[משתמש:Ben-Natan|Ben-Yeudith]]&rlm; • [[שיחת משתמש:Ben-Natan|שיחה]] 03:10, 17 ביוני 2015 (IDT)
::::::התרגום הזה נעשה על פי נוסח יווני שהודפס בשנת 1624. כפי שניתן לראות [http://biblehub.com/text/john/8-57.htm כאן] למשל, המילה "יהודים" מופיעה גם בתרגום לאנגלית וגם במקור היווני. בתרגום חדש (1976) שיש לי בבית (שניתן לי על ידי מיסיונרים ברחוב בעכו העתיקה) באופן מאד נוח לא כתוב "יהודים", אבל כן כתוב: "אתם מאביכם השטן ואת מאויי אביכם חפצים אתם לעשות. הוא רוצח היה מראשית... אינכם מאת האלהים". [[משתמש:Liadmalone|Liad Malone]] - [[שיחת משתמש:Liadmalone|שיחה]] 04:00, 17 ביוני 2015 (IDT)
:::::::44 Ihr seid aus dem Vater, dem Teufel, und die Begierden eures elberfeld bibel  [[משתמש:Nachum|Nachum]] - [[שיחת משתמש:Nachum|שיחה]] 12:15, 17 ביוני 2015 (IDT)
:כולם יוצאים מנקודת הנחה שהכתוב בברית החדשה אכן מייצג את דבריו של יהודי גלילי. הרבה יותר סביר להניח שהטקסטים נכתבו הרבה יותר מאוחר, ויוחסו לישו מסיבות מובנות.--[[משתמש:אדג|אדג]] - [[שיחת משתמש:אדג|שיחה]] 15:52, 28 ביוני 2015 (IDT)

== שמירת שבת כהלכתה ==

היכן ניתן להשיג באינטרנט את הספר שמירת שבת כהלכתה (לעיון, לא לקנייה)?
:http://www.hebrewbooks.org/8861
::לא מה שחיפשת! [[משתמש:Nachum|Nachum]] - [[שיחת משתמש:Nachum|שיחה]] 12:10, 17 ביוני 2015 (IDT)
:::זה מאורי אש של הרב אויערבאך, הוא חיפש [[שמירת שבת כהלכתה]] של הרב נויברט.[[משתמש:העורך היהודי|העורך היהודי]] • [[שיחת משתמש:העורך היהודי |שיחה]] • ל' בסיוון ה'תשע"ה •  '''ה' הוא הא-להים'''
::::[[אוצר החכמה]].--[[משתמש:אדג|אדג]] - [[שיחת משתמש:אדג|שיחה]] 12:59, 17 ביוני 2015 (IDT)
:::::זה גם לא יעזור לו, זה עולה כסף שם.[[משתמש:העורך היהודי|העורך היהודי]] • [[שיחת משתמש:העורך היהודי |שיחה]] • ל' בסיוון ה'תשע"ה •  '''ה' הוא הא-להים''' 

== הפיזיקה טרום המפץ הגדול ==

בעבר שמעתי את הטענה (נדמה לי בחדשות) שלפני המפץ הגדול, היקום היה מכווץ לגודל הדומה לגרעין אפונה. טענה זו נשמעת לי אבסורדית, אך אם היא הגיעה לחדשות, יכול להיות שיש באמת מדען שסבר כך... מה עמדת המדע בתכלס? בתודה, &rlm;[[משתמש:Ben-Natan|Ben-Yeudith]]&rlm; • [[שיחת משתמש:Ben-Natan|שיחה]] 02:07, 17 ביוני 2015 (IDT)
: טענה זו היא של [[סטיבן הוקינג]]. אבל פשוט וברור שאת הגרעין אפונה הזה ברא הקב"ה, וכבר כתב כך [[הרמב"ן]] בתחילת פרשת בראשית שהקב"ה ברא חומר קטן שנקרא (בשמו היוווני) "היולי", וממנו המשיך הקב"ה לפתח את העולם.[[משתמש:העורך היהודי|העורך היהודי]] • [[שיחת משתמש:העורך היהודי |שיחה]] • ל' בסיוון ה'תשע"ה •  '''ה' הוא הא-להים'''
: אם עניינך הוא במיסטיקה, הסתפק בתשובה הקודמת. אחרת:
: זו לא שאלה פשוטה כלל ודורשת חשיבה במימד נוסף לשלושה מימדי מרחב. אין הסכמה ברורה בין קוסמולוגים וישנה פרשנות טיפה שונה למדידות. אז - אחד ההסברים היפים לדעתי הוא שהמונח "לפני המפץ הגדול" כלל לא מוגדר. תחילת ה[[זמן-מרחב]] היא נקודה 4 מימדית. כלומר <math>x=0, y=0,z=0, t=0</math>, כאשר t זה הזמן. אין משמעות לזמן שלילי. לא היה "לפי" כי הזמן התחיל ברגע מסוים. בערך כמו לשאול "מה נמצא צפונית לקוטב הצפוני". כלומר תחזור אחורה בזמן עד לרגע אחד- בדיוק כמו שתיסע צפונה עד שתגיע לנקודה אחת. 
: הסבר אחר, גם הוא חביב הוא התרחבות של מרחב תלת מימדי לתוך מימד רביעי. כלומר היקום הוא אינסופי והיה אינסופי מרגע היווצרותו. הוא היה צפוף הרבה יותר, אבל מימדו היה אינסוף תמיד. המפץ הגדול הוא תחילת ההתרחבות. תחשוב על זה כמו על רשת דייגים שנמתחת. בהתחלה המרחק בין "ריבועים" ברשת הוא קטן מאוד ואז הולך וגדל. אז הרשת שלנו היא תלת מימדית והחלה את התמתחותה ברגע המפץ. גם כאן שאלה "מה היה לפני" לא מוגרת היטב היא ההתחלה היא צפיפות אינסוף ואין מישהו יותר צפוף מקודה אחת.
: אפשרות נוספת היא להגיד "לא יודע" ויש קוסמולוגים המקבלים אותה. גישה זו אומרת שיתכן והזמן לא התחיל ברגע המפץ אלא היתה תקופה לפני. אבל כל המדידות שלנו מתחלים במפץ ואין דרך למודד משהו שהיה לפני. בדרך כזאת פותרים את הבעיה אמנם, אבל לא מקבלים משהו מועיל. [[משתמש:Corvus-TAU|Corvus-TAU]] - [[שיחת משתמש:Corvus-TAU|שיחה]] 12:21, 17 ביוני 2015 (IDT)
:::{{התנגשות עריכה|}}
:::קראו בעיון: [[המפץ הגדול]]. כפי שאני מבין (ואני לא מומחה), בראשית המפץ הגדול, היקום היה נקודה סינגולרית - קטן יותר מאפון; קטן יותר מאטום. קטן כל כך שהפיסיקה הקלאסית לא מתקיימת בו. זה עסק מאוד קשה להבנה ולא אינטואיטיבי בכלל. אשרינו שבדורינו גדולי הדור מתעסקים בנושאים אלו. «[[משתמש:Kotz|kotz]]» «[[שיחת משתמש:Kotz|שיחה]]» 12:24, 17 ביוני 2015 (IDT)
::::Kotz, לטעון שאטום היה קטן מאטום נשמע לי כמו משהו שאני לא יכול לשים בו את מבטחי, אלא אם אחווה התגלות אלוהית בה יוודע לי שאלוהות כל שהיא עשתה זאת. אני מודה שגם הטענה שדחיסות מקסימאלית תביא את כל החומר ביקום לגודל של גרגיר אפונה כי אני אני בספק עד כמה מקום יש בין כל אטום שצמוד לחברו, כמה מרחק יש בין אטומים היוצרים לוח ברזל טהור בגודל 10 מטר רבוע? אני מאמין שלא תוכל לדחוס יקום במרחב שבין כל האטומים שבלוח הזה. &rlm;[[משתמש:Ben-Natan|Ben-Yeudith]]&rlm; • [[שיחת משתמש:Ben-Natan|שיחה]] 12:49, 17 ביוני 2015 (IDT)
:::::אכן הצלחת להגיע למסקנה הנכונה והיחידה שבורא עולם עשה את זה, והוא יכול לברוא מלכתחילה גם דבר הקטן מאטום.[[משתמש:העורך היהודי|העורך היהודי]] • [[שיחת משתמש:העורך היהודי |שיחה]] • ל' בסיוון ה'תשע"ה •  '''ה' הוא הא-להים''' 
:::::[[משתמש:Ben-Natan|Ben-Natan]], נחש מה? חשבו על כל זה ועל עוד כמה דברים שלא חשבת. וכמו שכבר אמרו: לא גרגיר אפונה - הרבה יותר קטן.--[[משתמש:אדג|אדג]] - [[שיחת משתמש:אדג|שיחה]] 12:55, 17 ביוני 2015 (IDT)
#לא טענתי שאטום היה קטן יותר מאטום, אלה שהיקום היה קטן יותר מאטום.
#כאמור כל הנושאים הללו מאוד קשים להבנה ומאוד לא אינטואיטיביים. למעשה אנחנו צריכים להיות מאוד מופתעים אם התשובות לשאלות קשות כמו אלו מתגלות כפשוטות להבנה - והרי ההכרה וההבנה שלנו מוכוונת לדברים אחרים - להתמודדות עם דברים שהם בערך בגודל שלנו ובקבועי הזמן שלנו.  כמה זמן עד שגילינו את החיידקים! ואת האטומים! ואלו גם אלו גדולים ה-ר-ב-ה יותר מהגדלים הרלונטיים. 
#Ben-Natan רומז בשאלתו שכל החומר הקיים היום ביקום, בוודאי היה דחוס באותה נקודה סינגולרית בראשיתו. זו שאלה טובה שאני לא יודע את התשובה לה. יתכן שהיקום נוצר ריק מחומר והחומר נוצר בראשיתו.
#השאלה המקורית היתה "מה עמדת המדע" ואני שמח לנסות לעזור להסביר, עד כמה שידיעותי משגת. לא מעניין אותי לדון במה שCORVUS קורא בעידון "מיסטיקה". {{לא חתם|Kotz}}
::::::אדג, אין טעם להיות סרקסטי, אם אתה יכול להסביר במילים פשוטות מה הקונצנזוס נכון לשנת 2015, אין תגובה טובה מזו (אישית הייתי שמח לתגובה שנוגעת לדוגמה שנתתי עם לוח ברלז, אבל נחש מה? Kotz כבר די התייחס לזה) &rlm;[[משתמש:Ben-Natan|Ben-Yeudith]]&rlm; • [[שיחת משתמש:Ben-Natan|שיחה]] 14:08, 17 ביוני 2015 (IDT)
:::::::Kotz, השגה לגבי סעיף 1 - הכנסתי את זה בפנים {{חיוך}} &rlm;[[משתמש:Ben-Natan|Ben-Yeudith]]&rlm; • [[שיחת משתמש:Ben-Natan|שיחה]] 14:02, 17 ביוני 2015 (IDT)
אוקיי, נאמרו כאן מספר דברים שאני צריך להגיב עליהם. דבר ראשון: קטן מגודל של אטום- זה לא חד משמעי. כידוע לי אין הערכה מספרית לגדול ומניחים חסם תחתון אפס. מה שנקרע [[סינגולריות כבידתית]]. זה נשמע הערכה סבירה, כי כל גדול חיובי אחר היה מעורר שאלה למקורו. דבר שני- אטום קטן מרדיוס האטום - היקום לא התחיל מאטומים! הוא התחיל מחלקיקים אלמנטריים שייתכן בהחלט שהוא [[בוזונים]], כלומר חלקיקים שאין להם בעיה עם זה שחלקיקים דומים להם נמציאם איתם באותה הנקודה (אל תחשבו על כדורים קשיחים). אחרי תקופה הגיע שלב ה[[באריוגנזה]] {{כתב מחוק|והחמור}} והחומר המוכר לנו כיום נוצר. דבר אחרון שאני רוצה לענות עליו זה מרחק מינימלי בין אטומים- ניתן להצמיד אטומים עד לרמה שהגרעינים שלהם מתמזגים ליצירת גרעין חדש משותף. זה קורא ברגע זה ממש בשמש! [[משתמש:Corvus-TAU|Corvus-TAU]] - [[שיחת משתמש:Corvus-TAU|שיחה]] 14:09, 17 ביוני 2015 (IDT)
:אני לא מבין את ההיגד "השגה לגבי סעיף 1 - הכנסתי את זה בפנים , &rlm;[[משתמש:Ben-Natan|Ben-Yeudith]]&rlm; יתכן שקיבלת תשובה מ-Corvus. אם לא אנא הסבר את השגתך. «[[משתמש:Kotz|kotz]]» «[[שיחת משתמש:Kotz|שיחה]]» 14:40, 17 ביוני 2015 (IDT)
::תחילה חשבתי שהכוונה שלך הייתה שהיקום היה מורכב מאטומים אך קטן יותר מאטום ומבחינתי הבעיה עדיין נותרה בעינה - דבר לא יכול להיות קטן מעצמו. עם זאת, אחרי תגובתו של קורבוס הבנתי שסברה מקובלת היא שהיקום היה קטן מאטום אך לא מורכב מאטומים. &rlm;[[משתמש:Ben-Natan|Ben-Yeudith]]&rlm; • [[שיחת משתמש:Ben-Natan|שיחה]] 15:13, 17 ביוני 2015 (IDT)
ההערכה שאני מכיר - הערכה מיושנת כמוני - היא שחלפו כ 300,000 שנה מהמפץ הגדול עד שהיקום התקרר דיו ליצירת אטומם. עוד מידע יש ברך '''[[נוקליאוסינתזה]]'''. [[משתמש:אילן שמעוני|הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, ]] - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]] 16:14, 17 ביוני 2015 (IDT)
::: [[קרינת הרקע הקוסמית|380000]]. [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 21:27, 20 ביוני 2015 (IDT)

יש לציין שקיימים גם [[:en:Cyclic model|מודלים מחזוריים]] ליקום; שהוא נוצר מהתנגשות של [[ממברנה (תורת המיתרים)|ממברנות]] רב־ממדיות וכד׳. {{#תנאי:|&lrm;|&rlm;}}[[משתמש:ShoobyD|ברוך [ShoobyD]]] • [[שיחת משתמש:ShoobyD|שיחה]] – 13:17, 21 ביוני 2015 (IDT)

:אני מתאפק לכתוב בענייניות בלבד: על פי התאוריה המקובלת בקרב המדענים העוסקים בתחום: א. לא היה "לפני" המפץ הגדול, משום שהזמן עצמו היה מכווץ באופן אינסופי. ב. המצב הראשוני ממנו התחיל היקום לא ניתן לתיאור בכלים הנמצאים בידינו כיום, ולכן אנחנו תמיד מדברים על זמן סופי כלשהו לאחר ה"מפץ הגדול". ג. בנקודת זמן זו, כמו בכל נקודת זמן אחרת, גודלו של היקום היה אינסופי. מה שאנחנו קוראים "נקודה סינגולרית" איננו "נקודה" במובנה הגיאומטרי. ד. הדינמיקה של המפץ הגדול מתארת מצב בו כל החומר שאנו יכולים לראות היום היה ממוקם בנקודה אחת מיד לאחר המפץ הגדול בצפיפות גדולה מאוד. יש קושי לתאר את גודלה של נקודה זו, משום שהמודלים הקיימים לא מסוגלים לתאר מציאות פיסיקלית מעבר לצפיפות מסויימת. מה שכן, בוודאי ובוודאי שגודלו של האטום איננו רלוונטי לעניין. כפי שנאמר, האטומים הם מבני ענק ביחס למרחקים המעניינים בהקשר זה. [[משתמש:משה פרידמן|משה פרידמן]] - [[שיחת משתמש:משה פרידמן|שיחה]] 15:33, 24 ביוני 2015 (IDT)
::[[משתמש:משה פרידמן|משה פרידמן]], אפשר קצת יותר פירוט לגבי "מה שאנחנו קוראים "נקודה סינגולרית" איננו "נקודה" במובנה הגיאומטרי"? באיזה מובן היא כן נקודה? «[[משתמש:Kotz|kotz]]» «[[שיחת משתמש:Kotz|שיחה]]» 07:18, 25 ביוני 2015 (IDT)
:::האמת, בספרות המדעית לא זכור לי השימוש במושג "נקודה" בהקשר זה. השיח המדעי מתנהל באנגלית, והביטוי "'''נקודה''' סינגולרית" מוכר לי רק בעברית. (זה לא אומר שהוא לא קיים באנגלית, אלא שאני לא זוכר שנתקלתי בו באנגלית). לדעתי הוא לקוח בהשאלה ממקרים אחרים, בהם יש נקודה ספציפית במרחב שבה יש סינגולריות של תכונה פיזיקלית או מתמטית כלשהי. בכל אופן, הסינגולריות של המפץ הגדול פירושה צפיפות אינסופית, וכיווץ אינסופי של המרחב והזמן. עדיין, כל זה קורה בכל המרחב, ולא באזור מסויים שלו. כמובן, זוהי התפיסה המדעית המקובלת. אני לא חושב שיש יכולת כלשהי להוכיח שאכן כך היה. [[משתמש:משה פרידמן|משה פרידמן]] - [[שיחת משתמש:משה פרידמן|שיחה]] 12:34, 25 ביוני 2015 (IDT)
::::חן חן «[[משתמש:Kotz|kotz]]» «[[שיחת משתמש:Kotz|שיחה]]» 12:59, 25 ביוני 2015 (IDT)

== שאלה בנושא כתיבת ערך  ==

שלום רב, אנחנו סטודנטיות בתוכנית של ספיר דיגיטל למטרת עבודה אקדמית במכללה אבקש לשאול האם ניתן ומומלץ ליצור את הערך "פוסט" מלשון רשומה ברשתות חברתיות ובבלוגים, תודה מראש--[[משתמש:Talininbal|Talininbal]] - [[שיחת משתמש:Talininbal|שיחה]] 12:13, 17 ביוני 2015 (IDT)
:קשה לי לראות איך המילה הזו מצדיקה ערך. מה אפשר להגיד על "פוסט" באופן כללי? הדף יהיה רשימה - "פוסט בפייסבוק"; "פוסט ב[[וורדפרס]]"; "פוסט ב[[בלוג]]" - וכל המידע הרלוונטי אמור להופיע - לדעתי - בערכים [[פייסבוק]], [[וורדפרס]], ו[[בלוג]]. «[[משתמש:Kotz|kotz]]» «[[שיחת משתמש:Kotz|שיחה]]» 12:17, 17 ביוני 2015 (IDT)
::זאת אכן בחירה לא טובה לערך. [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 13:10, 17 ביוני 2015 (IDT)

== שאלה בנושא כתיבת ערך  ==

שלום רב, אנחנו סטודנטיות בתוכנית של ספיר דיגיטל למטרת עבודה אקדמית במכללה אבקש לשאול האם ניתן ומומלץ ליצור את הערך "פרשת אורן חזן" 

תודה מראש,--[[משתמש:Talininbal|Talininbal]] - [[שיחת משתמש:Talininbal|שיחה]] 13:11, 18 ביוני 2015 (IDT)
:הנושאים הרלבנטיים מכוסים בערך [[אורן חזן]]. אין כאן "פרשה" מוגדרת שניתן לדבר עליה, אלא אוסף של האשמות, וגם אם הייתה פרשה מסוימת ספק אם היה מגיע לה ערך נפרד. [[משתמש:ראובן מ.|ראובן מ.]] - [[שיחת משתמש:ראובן מ.|שיחה]] 16:17, 18 ביוני 2015 (IDT)
:'''יש רשימת ערכים "[[תבנית:לטיפול דחוף|לטיפול דחוף]]" - חלקם ערכים שעדין לא קיימים''', אלו הכתובים באדום. אני מציע שתתחילו משם. [[משתמש:אילן שמעוני|הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, ]] - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]] 16:59, 18 ביוני 2015 (IDT)

ומה לגבי הטבח בכנסייה האפיסקופלית מתודיסטית אפריקאית בארה"ב שאירע הבוקר? ישנם פרטים מלאים על הטבח כולל תגובות מדיניות ומצד המשטרה ולאחר מכן ניתן יהיה להרחיב את הערך בהתאם להתפתחויות

== המלצה על אתרי מאמרים מקצועיים? ==

שלום רב.

מנסיונכם הרב, אודה אם תוכלו להפנות אותי לאתרי מאמרים איכותיים שעוסקים בתחום הטכנולוגי\צרכני. ניסיתי לחפש לבד אבל לא מצאתי אתרים איכותיים\מקצועיים. חבר המליץ לי לשאול אתכם.

אני מעוניין לכתוב ולפרסם תוכן מקצועי עבור 2 אתרים שברשותי:
http://cctv-systems.co.il/
http://surround-sound.co.il/

אודה על התייחסותכם.
בתודה מראש,
תמיר.
{{לא חתם|Tomu 26}}

== תחנות אוטובוסים ==
ברחבי גוש דן תחנות אוטובוס מוחלפות במשך השנה האחרונה בתחנות חדשות. לכאורה, שינוי מבורך בהתחשב במצבן העגום של חלק מהתחנות. אלא שמסתבר שבניגוד לצפוי, התחנות החדשות לא מאופיינות במושבים נוחים יותר או בגג מעוקל שיספק מעט צל בשעות היום של הקיץ הישראלי. למרבה ההפתעה, הממתינים לאוטובוס בתחנות החדשות יזכו לשבת על דרגש מתכתי נטול משענת, לא נוח, המכיל כ'''חצי''' מככמות המושבים בתחנות הישנות. כעבור מספר חודשים מבנייתן, התבררה הסיבה לקיצוץ במספר מקומות הישיבה: בגב כל תחנה הוצב שטח להשכרה למפרסמים (בנוסף לפרסומות בשני צידי התחנה). אמנם מובן הרצון למנוע מגורמים מטרידים כמו נוסעי התחבורה הציבורית לחכות לאוטובוס בישיבה ובכך להסתיר שטחי פרסום יקרים המוצעים לכל המרבה במחיר, אבל בכל זאת, האם ניתן לעשות משהו בנושא? מי אחראי על בניית התחנות (שאני מניח שממומנות מכספי ציבור) - משרד התחבורה או הרשויות המקומיות? האם יש דרך להביא לתשומת לב תקשורתית לנושא?

תודה,

[[מיוחד:תרומות/2001:590:3C03:13B:F4F9:8BF2:89D:2A8B|2001:590:3C03:13B:F4F9:8BF2:89D:2A8B]] 16:44, 18 ביוני 2015 (IDT)
:מוזר. נראה לי שמי שיושב מסתיר פחות מאשר מי שעומד בתחנה. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 00:11, 21 ביוני 2015 (IDT)
:: אולי מדובר ב[http://haifahaifa.co.il/1000-%D7%AA%D7%97%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%A1%D7%9B%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%90%D7%95%D7%98%D7%95%D7%91%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%9D-%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%9B%D7%9C-%D7%A8%D7%97%D7%91/ תחנות כאלה]. דוגמא מתסכלת לכלל הישן, שלפיו אם יש שירות שאתה מקבל ולא משלם עליו, סימן שאתה המוצר. [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 00:26, 21 ביוני 2015 (IDT)
:המדובר בתחנה [http://mizbala.com/_uploads/images/2012/04/ImgKedsPrint.jpg כזו]. דוגמה נוספת: [http://transportation.org.il/sites/default/files/shilut_s.jpg כאן]. [[מיוחד:תרומות/94.159.220.207|94.159.220.207]] 20:37, 21 ביוני 2015 (IDT)

== שאלה בנושא כתיבת ערך חדש ==

למטרת מטלה אקדמית במסגרת קורס דיגיטל במכללת ספיר, האם ניתן לכתוב ערך על הטבח בכנסייה האפיסקופלית מתודיסטית אפריקאית בארה"ב שאירע הבוקר? ישנם פרטים מלאים על הטבח כולל תגובות ולאחר מכן ניתן יהיה להרחיב
:אולי {{א|IKhitron}} זוכר איפה הרשימה של הדפים האדומים ביותר. «[[משתמש:Kotz|kotz]]» «[[שיחת משתמש:Kotz|שיחה]]» 19:13, 18 ביוני 2015 (IDT)
::[[ויקיפדיה:מסדר ניקיון/ערכים חסרים]] יגאל ([[ויקיפדיה:מסדר ניקיון/תבניות מחפשות קטגוריה|בקשת עזרה]], [[משתמש:IKhitron|IKhitron]] ו[[שיחת משתמש:IKhitron|שיחה]]) 19:14, 18 ביוני 2015 (IDT)
{{שבירה}}
למטרת מטלה אקדמית במסגרת קורס דיגיטל במכללת ספיר, האם ניתן לכתוב ערך על אלקנה מרציאנו? הזוכה של דה ווויס?--[[משתמש:Talininbal|Talininbal]] - [[שיחת משתמש:Talininbal|שיחה]] 16:32, 21 ביוני 2015 (IDT)
:אפשר לנסות, אבל אין אחריות שהערך ישרוד. רקע: בעיקרון יש כלל לפיו "ערך על להקה או זמר שלא הוציאו אלבום" [[וק:מחק|יימחק במחיקה מהירה]]. בתחילת ימי כוכב נולד החליטו באופן חריג שזוכי כוכב נולד יהיהו זכאים אוטומטית לערך בגלל הפופולריות העצומה של התוכנית. הנוהג הזה, שלרוב די הוכיח את עצמו, עבר באופן חלקי לתוכניות בולטות אחרות בסגנון זה ומידי פעם יש עוררין עליו. אם יש כבר סימנים מובהקים להתפתחות הקריירה של מרציאנו, כגון סינגל שיצא וכד', אני מניח שזה יספיק גם הפעם, במיוחד לאור העובדה שלשתי הזוכות הראשונות יש ערך. &rlm;[[משתמש:DGtal|DGtal]]&rlm; - [[שיחת משתמש:DGtal|שיחה]] 16:42, 21 ביוני 2015 (IDT)

== שון קונרי ==

האם שון קונרי הוציא ספרי-אודיו?  האם האוטוביוגרפיה שלו יצאה בגרסת ספר-אודיו, בקולו? 

תודה רבה על העזרה!

== [[חיים ליברמן]] ==

האם איש זה זהה עם חיים ליברמן העיתונאי שכתב ביידיש בפארווערטס? יש לי יסוד להניח שלא. אשמח לקבל תשובה מהיודעים. בתודה. [[מיוחד:תרומות/85.250.74.70|85.250.74.70]] 23:13, 18 ביוני 2015 (IDT)
:ליברמן הזה כתב בוודאות בפארווערטס, אולי היה עוד אחד, לא זוכר כעת. מה היסוד שלך להניח שלא? [[משתמש:ביקורת|ביקורת]] - [[שיחת משתמש:ביקורת|שיחה]] 23:57, 18 ביוני 2015 (IDT)
:: בינתיים מצאתי את התשובה. ממאמרו של גענאדי עסטרייך בפארווערטס - http://yiddish2.forward.com/node/2991 אני לומד שהם אינם זהיים. ליברמן עיתונאי היידיש מת ב-1963. שבת שלום. [[מיוחד:תרומות/85.250.105.190|85.250.105.190]] 12:48, 19 ביוני 2015 (IDT)
:::[[משתמש:Aviados|אביעדוס]], יהיה אכפת לך ליצור ערך בסיסי על "אַ פּאָפּולערער "פֿאָרווערטס"-זשורנאַליסט" המדובר כדי להבדילו מ'''רח"ל'''? כאמור שניהם כתבו בפארווערטס מעת לעת. [[משתמש:ביקורת|ביקורת]] - [[שיחת משתמש:ביקורת|שיחה]] 13:30, 23 ביוני 2015 (IDT)
::::[[משתמש:ביקורת|בסדר]], מקווה להגיע לזה בקרוב. [[משתמש:Aviados|אביעדוס]] • [[שיחת משתמש:Aviados|שיחה]] 13:52, 23 ביוני 2015 (IDT)
:::::יצרתי [[חיים ליברמן (עיתונאי)|קצרמר]]. [[משתמש:Aviados|אביעדוס]] • [[שיחת משתמש:Aviados|שיחה]] 14:20, 23 ביוני 2015 (IDT)

== החייזר הראשון ==

מי היה או היו החייזרים הראשונים בספרות? כלור יצור חי בדיוני שהגיע לכדור הארץ או אולי התגלה מחוצה לו. אני מנחש שהחייזרים ממאדים של [[הרברט ג'ורג' ולס]], אבל אולי יש משהו לפני כן. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]'',([[שיחת משתמש:Corvus|שיחה]])
:ניסית [[חייזרים קדומים]]? לא קראתי, אבל נראה לי מתאים. יגאל ([[ויקיפדיה:מסדר ניקיון/תבניות מחפשות קטגוריה|בקשת עזרה]], [[משתמש:IKhitron|IKhitron]] ו[[שיחת משתמש:IKhitron|שיחה]]) 16:54, 19 ביוני 2015 (IDT)
::השאלה מה זה חייזר לצורך ההגדרה. האם גמד שמופיע באגדות מימי הביניים הוא חייזר? [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 16:55, 19 ביוני 2015 (IDT)
::: לא, לא! חייזר הוא יצור חי שנולד מחוץ ל'''כדור''' הארץ, כלומר דורש תפיסה מודרנית של מערכת השמש. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]'',([[שיחת משתמש:Corvus|שיחה]]) 18:45, 19 ביוני 2015 (IDT)
::::זה כולל את תשעת העולמות? יגאל ([[ויקיפדיה:מסדר ניקיון/תבניות מחפשות קטגוריה|בקשת עזרה]], [[משתמש:IKhitron|IKhitron]] ו[[שיחת משתמש:IKhitron|שיחה]]) 18:50, 19 ביוני 2015 (IDT)

{{אנ|Extraterrestrials_in_fiction}} {{כ}} «[[משתמש:Kotz|kotz]]» «[[שיחת משתמש:Kotz|שיחה]]» 19:19, 19 ביוני 2015 (IDT)

[[מעשה מרכבה|יחזקאל פרק א']]? [[משתמש:Ranbar|Ranbar]] • [[שיחת משתמש:Ranbar|שיחה]] • '''[[ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/תיאטרון|בואו לתיאטרון - תהנו מהמזגן]]''' 00:42, 20 ביוני 2015 (IDT)
:[[מיקרומגס]] קדם ל[[מלחמת העולמות]]. בברכה. [[משתמש:אריה ענבר|ליש]] - [[שיחת משתמש:אריה ענבר|שיחה]] 03:34, 20 ביוני 2015 (IDT)
:: יחזקאל זה יותר לכיוון של Low fantasy. לא שמעתי על [[מיקרומגס]], מגניב. הערך האנגלי מוצא את {{אנ|True History|True History}} בן המאה ה-1 שמתאר חייזרים ממש הוא נראה כספרות לא דתית. שווה! ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]'',([[שיחת משתמש:Corvus|שיחה]]) 11:43, 20 ביוני 2015 (IDT)
:::[[מיקרומגס]] מאד אקטואלי. קצת מזכיר את [[עודד קוטלר]]. [[משתמש:Liadmalone|Liad Malone]] - [[שיחת משתמש:Liadmalone|שיחה]] 12:28, 20 ביוני 2015 (IDT)

== האם עשרת הדברות שוות בערכן? ==

כלומר האם "לא תרצח" שווה ערך ל"כבד את אביך ואת אמך"? כי על פניו העברות של רצח ואי כיבוד אבא זה לא בדיוק זהה. אז לפי היהדות- מה הסיבה של עבירה כמו רצח נמצאת באותה הרשימה כמו שמירת שבת? [[מיוחד:תרומות/62.219.149.14|62.219.149.14]] 13:00, 20 ביוני 2015 (IDT)
: מסקנה: הכנסת דברים לאותה רשימה אינה אומרת שהם שווי-ערך. [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 00:22, 21 ביוני 2015 (IDT)

א. הקביעה האם עשרת הדברות שווים בערכם (יש לשנות את סגנון השאלה מנקבה לזכר [דבר אחד=עשרת דברות שווים ולא שוות בערכם ולא בערכן]) תלויה בשאלה מהו העונש על המפר כל אחד מהם, שהרי כפי מידת חומרת העונש, כך ערכה של מצווה בתורה.
קח את יום הכיפורים, חמץ בפסח ונדה, וראה עד היום את המוני בית ישראל המסורתיים מקיימים אותם. וכל כך למה? מפני שעונשם כרת. עונש החמור מן הסקילה על חילול שבת (למשל).

ב. אם כן, היינו יוצאים ובודקים מהו עונשם של מפרי כל אחד מהדברות. אלא שהדבר אינו פשוט, שהרי הדברות הם בבחינת הצהרת כוונות ופרטיהם רבים ואפילו הם עצמם, כמו למשל, "לא תחמוד אשת רעך... וכל אשר לרעך" ופשוט הוא שהחומד אשת רעהו נענש אחרת מהחומד שורו של רעהו.

ג. גם לילדים יש סדרת "לא תעשה" ו"עשה" שנדרש מהם לקיים, עף אף שהכאת ההורים נאסרת במידה שונה מזו של "התארגנות בזמן סביר בבוקר לקראת היציאה מהבית", או גם "חוצפה מילולית כלפי ההורים". אלא שהדברים נשנים בהעלם אחד הואיל והם דרישות יסודיות לתפקודה של מערכת יום יומית. והולכים אנו מן הכללים החמורים והברורים אל הפרטים הארוגים בחיינו היום יומיים. כך הם עשרת הדברות, ואין לחפש שויון בערכם. 

ד. אהרון ברק טבע את המונח "האדם הסביר". האדם הסביר מבין שעשרת הדברות אינם שווים בערכם. אך הם שווים בתוקפם כי מפי הגבורה ניתנו.--[[משתמש:שלומיב|שלומיב]] - [[שיחת משתמש:שלומיב|שיחה]] 12:15, 23 ביוני 2015 (IDT)--[[משתמש:שלומיב|שלומיב]] - [[שיחת משתמש:שלומיב|שיחה]] 12:15, 23 ביוני 2015 (IDT)
:::ומעל הכל (כולל עשרת הדברות) עומד עדיין "ואהבת לרעך כמוך" (ללא הבדל דת, גזע, מין וצד פוליטי - אני מוסיף). ולמרות חשיבותה, על הפרת הוראת-על זאת אין שום עונש!--[[משתמש:Weidenfeld|וידנפלד]] - [[שיחת משתמש:Weidenfeld|שיחה]] 14:06, 24 ביוני 2015 (IDT)
:עשרת הדיברות הם קובץ קצר ועיקרי של חוקים שהאדם נדרש לקיים כדי לקדם חברה סבירה, והלוואי וכל האנשים היו מצליחים לקיים רק את עשר המצוות האלה. יש בהם דגש ברור על חברה (בין אדם לחברו), בניגוד למצוות שבין אדם למקום (למשל הקרבת קורבנות) - מה שמעיד הרבה מאוד על כותב הקובץ. העונש על רצח שונה מאוד מעונש על גניבה, גם במשפט הדתי וגם במשפט החילוני. הכלל "ואהבת לרעך כמוך" לא עומד מעל עשרת הדיברות, אלא מהווה תקציר של היהדות במשפט אחד, לפי הלל הזקן. בתורה מובטחים עונשים כבדים מאוד למי שמפר מצוות, באופן כללי. {{אלמ}}

== האם נוצרנו מדינוזאור? ==

האם היונקים כולם בני אותו אב קדמון? האם אותו אב קדמון הוא צאצא של דינוזאור? אם כן, איזה? [[מיוחד:תרומות/62.219.149.14|62.219.149.14]] 15:27, 20 ביוני 2015 (IDT)
:התשובה לשאלה הראשונה היא כן. התשובה לשאלה השנייה: לא. הדינוזאורים והיונקים התפתחו במקביל מקבוצות שונות של זוחלים קדומים, ראה [[יונקים#אבולוציה של היונקים]]. [[משתמש:Reuveny|Reuveny]] - [[שיחת משתמש:Reuveny|שיחה]] 15:43, 20 ביוני 2015 (IDT)
::לא יודע מה מקובל לחשוב במסגרת התיאוריה בהקשר זה אבל יש לי שאלה לראבוני, האם ב"זוחלים קדומים" התכוונת לזוחלים סינאפסידיים של סוף עידן הפלאוזואיקון שמהם, על פי התיאוריה, התפתחו הדינוזאורים והיונקים? בתודה, &rlm;[[משתמש:Ben-Natan|Ben-Yeudith]]&rlm; • [[שיחת משתמש:Ben-Natan|שיחה]] 15:47, 20 ביוני 2015 (IDT)
:::התכוונתי לזוחלים מסוף עידן הפלאוזואיקון, אבל אני לא יודע אם האב הקדמון המשותף של השושלת שהוליכה ליונקים והשושלת שהוליכה לדינוזאורים היה סינאפסיד. מכל מקום הוא בוודאי היה זוחל וחי בערך אז. [[משתמש:Reuveny|Reuveny]] - [[שיחת משתמש:Reuveny|שיחה]] 15:55, 20 ביוני 2015 (IDT)

== צפייה בסמארטפון דרך המחשב ==

אהלן,
נשבר לי המסך של הנייד (lg g2). מחיבור של המכשיר למחשב עושה רושם שכל הקבצים נמצאים. האם וכיצד אני יכול להשתמש במכשיר דרך המחשב?
תודה רבה

== שאלה על Smart Chic S1 ==

האם בישראל מוכרים את ה- Smart Chic S1? (שהוא שילוב בין [[סגווי]] לסקייטבורד) [[מיוחד:תרומות/149.78.124.20|149.78.124.20]] 12:40, 21 ביוני 2015 (IDT)

== קריאת קבצי db של ווטסאפ ==

איך אפשר לקרוא קבצי db.crypt (קבצים מהתיקיה databases) של ווטסאפ? זה קבצים שנמצאים במחשב ואני מעונין לקרוא אותם מהמחשב.
תודה
:על פי הסיומת, נראה שהם מוצפנים. [[משתמש:אילן שמעוני|הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, ]] - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]] 22:56, 21 ביוני 2015 (IDT)
::ואין דרך לפענח אותם?
:::[http://www.file-extensions.org/article/how-to-convert-whatsapp-crypt-files לא קראתי מה כתוב כאן]. [[משתמש:חזרתי|חזרתי]] • '''<big>[[אינסוף|∞]]</big>''' • [[שיחת משתמש:חזרתי|שיחה]] 00:41, 22 ביוני 2015 (IDT)

== האם הגיוני שויקיפדיה תשמש כרשת חברתית? ;-) ==

שלום, אני [[ויקיפדיה:ויקיפד|ויקיפד]] נלהב, עוד לפני שנרשמתי כ[[משתמש:קיפוד2971|קיפוד2971]] - [[שיחת משתמש:קיפוד2971|שיחה]].
מאז שנרשמתי, שמתי לב שהרבה אופציות ופיצ'רים אפשריים ב[[ויקיפדיה]] למשתמשים רשומים, שהופכים <nowiki>[הפיצ'רים]</nowiki> את [[ויקיפדיה]] למעין רשת חברתית.
מבין הפיצ'רים הללו:
# אפשרות ה"שיחה" - מעין צ'אט או פורומים,
# ויקיאהבה
# רשימת מעקב
{{ש}}
--[[משתמש:קיפוד2971|קיפוד2971]] - [[שיחת משתמש:קיפוד2971|שיחה]] 15:16, 22 ביוני 2015 (IDT)
: לא ממש הבנתי איפה השאלה. ויקידפיה היא בין היתר קהילה, שמתנהלת באופן שמזכיר רשתות חברתיות. כן, זה הגיוני. [[משתמש:Corvus-TAU|Corvus-TAU]] - [[שיחת משתמש:Corvus-TAU|שיחה]] 15:19, 22 ביוני 2015 (IDT)
::לדעתי זה לא הגיוני, כי ויקיפדיה היא אינציקלופדיה והפיצ'רים ה"חברתיים" שלה משמשים בדרך כלל לפיתוח האינציקלופדיה (אם כי יש להם הרבה אפקטים משניים). &rlm;[[משתמש:Ben-Natan|Ben-Yeudith]]&rlm; • [[שיחת משתמש:Ben-Natan|שיחה]] 20:19, 23 ביוני 2015 (IDT)
::: יש את כיכר העיר, ויש מפגשים (שאני מעולם לא השתתפתי בהם). נוצרים קשרים חברתיים. ברור שויקיפדיה אינה =מיועדת= להיות רשת חברתית, וברור שבד בבד היא מתפקדת כרשת חברתית ככה, בקטנה. [[משתמש:אילן שמעוני|הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, ]] - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]] 21:27, 23 ביוני 2015 (IDT)

== מה ההבדל בין מיימת לבצקת? ==

[[מיוחד:תרומות/5.28.181.99|5.28.181.99]] 08:34, 23 ביוני 2015 (IDT)
:מיימת (Ascites) היא הצטברות של נוזלים בחלל צפק.
::בצקת (בלועזית: Edema, Oedema) היא הצטברות כמות גדולה מהנורמה של נוזלים בחלל הבין-תאי או בצפק בבטן.  כך על פי הוויקי. אין הבדל. [[משתמש:Nachum|Nachum]] - [[שיחת משתמש:Nachum|שיחה]] 09:43, 23 ביוני 2015 (IDT)
:::כמדומני תשובה זו אינה מדוייקת. [[בצקת]] היא מושג הרבה יותר כללי מ[[מיימת]], וכוללת כל הצטברות נוזלים באיבר או חלק מסויים בגוף, ולא רק בחלל הצפק. אינני יודע אם מבחינים גם בסיבה או בסוג הנוזל בין שני המונחים, אך שניהם בעיקרם מצבים סימפטומטיים - כלומר יכולים להיגרם ממגוון סיבות. &rlm;[[משתמש:gal m|gal m]]&rlm; 21:42, 23 ביוני 2015 (IDT)
Ascites is when fluid fills the space between the lining of the abdomen and the organs. כך מצא הגוגל. [[משתמש:Nachum|Nachum]] - [[שיחת משתמש:Nachum|שיחה]] 10:03, 24 ביוני 2015 (IDT)
:אם אני לא טועה, מיימת היא הצטברות נוזלים בחלל או בחלל פוטנציאלי (לא בתוך רקמה). ואילו בצקת היא עודף נוזלים בתווך הבין-תאי, כלומר בתוך הרקמה. למשל עודף נוזלים בחדרי המוח שהם חללים מלאים  בנוזל במוח, הגורם להתרחבותם  הוא מיימת. עודף נוזלים בתוך רקמת המוח, בתווך שבין תאי העצב, הוא בצקת. [[מיוחד:תרומות/212.199.251.235|212.199.251.235]] 11:28, 24 ביוני 2015 (IDT)
:::לא נכון! הצטברות נוזל חוט שדרה בתוך חדרי המוח והרחבתם עקב כך נקראת הידרוצפלוס (בלטינית - "מים במוח") או בתרגום (מגוחך) לעברית - הידרקון. הצטברות נוזל (רובו מורכב מסרום שמקורו בדם) בתוך רקמה מכונה בצקת. מיימת היא הצטברות נוזל בתוך חלל הבטן בלבד. תשובה של ד"ר וידנפלד - רופא.--[[משתמש:Weidenfeld|וידנפלד]] - [[שיחת משתמש:Weidenfeld|שיחה]] 13:50, 24 ביוני 2015 (IDT)
::::כן נכון!! הידרוצפלוס מתורגם לפי הצעת האקדמיה הידרוקן, אך בשימוש בקרב דוברי עברית (חלקם רופאים) גם "מיימת ראש". דוגמאות [http://www.maccabi4u.co.il/25189-he/Maccabi.aspx?TabId=25191_25192_25197 קופת חולים מכבי], [http://babycare.doctors.co.il/%D7%94%D7%99%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%A6%D7%A4%D7%9C%D7%95%D7%A1-%D7%9E%D7%99%D7%99%D7%9E%D7%AA-%D7%A8%D7%90%D7%A9 אתר דוקטורס] ויש כמובן עוד. 16:34, 24 ביוני 2015 (IDT)
::אני עובד כרופא נאורולוג מזה כ-30 שנה ומעולם לא שמעתי או קראתי את המושג "מיימת בראש". שאלתי מספר קולגות שלי וגם הם התפעלו מהמצאה זו. הגענו למסקנה שכנראה מדובר שוב באחד החידושים הביזריים והמשונים של האקדמיה העברית, בנושא המונחים הרפואיים. אך רובם ככולם של הרופאים אינם משתמשים במונחים מחודשים אלו ועל כן לא תשמע "הידרקון" ולא "חצידור מוחי" (=המיספרה מוחית) ולא "שטיון" (=דמנציה) וגם לא "מיימת בראש".--[[משתמש:Weidenfeld|וידנפלד]] - [[שיחת משתמש:Weidenfeld|שיחה]] 09:37, 25 ביוני 2015 (IDT)
:::אני מעריך את הכשרתך ואת נסיונך כנוירולוג. אפשר להעריך שידע מעמיק ברפואה לא מחייב רמת ידע מעמיקה באותה מידה במינוח רב לשוני ברפואה. אגב, המונח שטיון מאד שימושי יחסית למונחים מתורגמים שלא תפסו. 00:10, 29 ביוני 2015 (IDT)

== האם רופא רוסי חייב להיות דוקטור? ==

האם רופא '''ברוסיה''' חייב להיות בעל תואר אקדמאי של דוקטור? רק תשובה מידע, בלי ניחושים בבקשה. [[מיוחד:תרומות/132.66.137.207|132.66.137.207]] 14:03, 23 ביוני 2015 (IDT)
:השאלה לא ברורה. מדוע אתה שואל את זה? בעקרון יש להם שלוש רמות של עוסקים ברפואה: אח, שלב ביניים שנקרא אצלם "פלדשר" ורופא. הרופא הוא בעל תואר MD (דוקטור לרפואה). על הפלדשר אפשר לקרוא כאן: [[:en:Feldsher]]. [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 14:07, 23 ביוני 2015 (IDT)
:: הסיבה היא שמערכת אקדמאית ברוסיה שונה מאירופאית וזה מבלבל. "דוקטור למדעים" שם זה דרגה גובהה יותר מדוקטור בישראל. "קנדידט" די שקול לדוקטור בארץ לדעתי. פשוט אמא שלי אומרת בברה"מ רופא היה צריך ללמוד 7 שנים וקיבל דיפלומה של רופא. ובשביל להפוך לדוקטור הוא היה צריך להישאר אחרי זה באקדמיה ולהפוך קודם לכך ל"קנדידט". בגלל זה אני טיפה מבולבל. [[מיוחד:תרומות/132.66.137.207|132.66.137.207]] 14:18, 23 ביוני 2015 (IDT)
:::אוקי, אתה מתכוון לדרגה אקדמית. ברוסיה, כמו בכל מקום אחר בעולם לומדים רפואה כללית 6 שנים. שנה שביעית היא סטז'. במזרח אירופה יש חלוקה מעט שונה של דרגות אקדמיות. בארץ מקובלות הדרגות הבאות: מרצה זוטר, מרצה (לרוב אדם בדרגה זו מחזיק בתואר ד"ר לפילוסופיה - PhD), מרצה בכיר, פרופ' חבר ופרופ' מלא. במזרח אירופה זה מעט שונה. הקנדידט שציינת הוא מקביל פחות לשלב אחד לפני ד"ר לפילוסופיה. PhD הוא תואר גבוה יותר מ-MD. יתכן שאדם יהיה רופא ויהיה בעל תואר ד"ר, אך לא יהיה בעל תואר PhD. החלוקה הזאת תקפה לתחומים נוספים ולא רק לרפואה. אני מניח שמרבית הרופאים ברוסיה מחזיקים רק בתואר MD (כמו בארץ). ראה גם את הערך [[סגל אקדמי‎]] ואת הערך המקושר באנגלית [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 14:26, 23 ביוני 2015 (IDT)
:::: כלומר ברוסיה מקבלים MD אחרי השנה ה7. השאלה היא האם MD הוא "דוקטור" מבחינה אקדמאית או לא? האם MD צריך לכתוב דוקטורט ולהגן עליו? [[מיוחד:תרומות/132.66.137.207|132.66.137.207]] 14:34, 23 ביוני 2015 (IDT)
:::::אני לא יודע באיזה שלב מקבל האדם את התואר MD ברוסיה, אחרי 6 שנים או אחרי 7 שנים. בעל תואר MD לא כותב דוקטורט. אילו היה כותב, היה מקבל תואר PhD. במקרה כזה היו לו שני תארים: MD וPhD. [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 14:36, 23 ביוני 2015 (IDT)
:::::: אוקיי. האם הMD שקול לM.sc, כלומר תואר שני? [[מיוחד:תרומות/132.66.137.207|132.66.137.207]] 14:38, 23 ביוני 2015 (IDT)
:::::::אני לא בטוח ב-100% אבל אני חושב שכן. [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 14:49, 23 ביוני 2015 (IDT)
:::::::: [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]], האם תואר MD דורש כתיבת [[תזה]]? [[משתמש:Corvus-TAU|Corvus-TAU]] - [[שיחת משתמש:Corvus-TAU|שיחה]] 21:00, 23 ביוני 2015 (IDT)
:::::::::אני לא יודע בוודאות, אבל אני חושב שכן. [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 21:09, 23 ביוני 2015 (IDT)
::::::::::הערה לגבי התואר "דוקטור". כפי המופיע בערך "דוקטור", התואר הזה הוא שם כללי למספר תארים שונים, שאינם בהכרח מקבילים למושג המקובל "תואר שלישי". מסיבות היסטוריות, ישנו "דוקטור לרפואה (MD)", "דוקטור לרפואת שיניים (DMD)", "דוקטור למשפטים (JSD)" ו "דוקטור לפילוסופיה (PhD)". התואר "דוקטור לפילוסופיה" נטבע בתקופות עתיקות, ומשמש כיום לתואר המחקרי הבכיר בכל המקצועות האקדמיים מלבד משפטים (בגדול). לכן, התואר MD הוא בהחלט תואר דוקטור, אבל הוא לא "תואר שלישי" ואיננו דורש עבודת דוקטורט, שהיא בעצם דרישה על מנת לקבל תואר "דוקטור לפילוסופיה". [[משתמש:משה פרידמן|משה פרידמן]] - [[שיחת משתמש:משה פרידמן|שיחה]] 15:44, 24 ביוני 2015 (IDT)
:אפשר להרצות באונ' גם בלי שום תואר. במקרים מסוימים יש מרצים שאין להם תואר ד"ר. העניין מבלבל קצת כי לרופא תמיד מתייחסים בתואר ד"ר בין אם יש לו PHD או אין לו. [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 14:12, 24 ביוני 2015 (IDT)
Im russischen System entspricht die Promotion dem Kandidat der Wissenschaften, verliehen nach einer Aspirantur. Der russische Doktorgrad entspricht dagegen einer westeuropaeischen Habilitation. כך הויקי הגרמנית. הם טוענים שתואר הד"ר שווה לתואר הגרמני שמרשה להרצות באוני. [[משתמש:Nachum|Nachum]] - [[שיחת משתמש:Nachum|שיחה]] 10:00, 24 ביוני 2015 (IDT)
::במדינות אירופיות ואסיאתיות רבות, תנאי לקבלת דרגת פרופסור הוא עמידה בשלב הכשרה נוסף לאחר השלמת לימודי הדוקטורט. שלב זה קרוי הביליטציה (Habilitation), ובמהלכו עורך החוקר מחקר בהיקף דומה לזה של עבודת הדוקטורט (בגרמנית: Habilitationsschrift). על הדיסרטציה הנכתבת במהלך ההביליטציה נדרש החוקר להגן בפני ועדה מקצועית, בדומה להגנה על דוקטורט.  כך הוויקי בעברית. [[משתמש:Nachum|Nachum]] - [[שיחת משתמש:Nachum|שיחה]] 15:06, 24 ביוני 2015 (IDT)

== כמה עולה קרואסון אחד בסופר? ==

כמה עולה בסופר "רגיל" (מחסני להב לצורך העניין) [[קרואסון]] שוקולד אחד? אם אתם לא רוצים לתת תשובה סופית בשקלים - זה לגיטימי. במקרה כזה פשוט אל תכתבו כלום בבקשה ולא ניסיון חישוב כושל. תודה מראש! [[מיוחד:תרומות/132.66.137.207|132.66.137.207]] 15:49, 24 ביוני 2015 (IDT)
:חסרים נתונים בשאלה: גודל, מותג, עם או בלי חומרים משמרים, חלבי או לא. [[משתמש:ביקורת|ביקורת]] - [[שיחת משתמש:ביקורת|שיחה]] 15:54, 24 ביוני 2015 (IDT)
:: אם הייתי יודע כמה שוקל קרואסון בודד, הייתי נחשב בעצמי. בגלל זה פניתי לכאן- אולי יש כאן מומחים שקנו קרואסון בסופר פשוט ויודעים מידע טכני לגבי חומרים משמרים, חלב ומותגים שמוכרים. כי על המדף לא כותבים לא את שם המותג, לא משקל של יחידה ולא הרכב. רק מחיר ל100 גרם. [[מיוחד:תרומות/132.66.137.207|132.66.137.207]] 18:42, 24 ביוני 2015 (IDT)
:::לזכרוני - בסביבות שקל (אבל זה בשופרסל בעיר, לא במחסני להב) «[[משתמש:Kotz|kotz]]» «[[שיחת משתמש:Kotz|שיחה]]» 20:22, 24 ביוני 2015 (IDT)
::::יש אתרים להשוואת מחירים. [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 20:28, 24 ביוני 2015 (IDT)

== שמירת ויקיפדיה לקריאה במצב לא מקוון ==

אולי זה לא המקום המתאים לשאול,

האם מישהו יודע/מכיר תוכנה שבעזרתה אני יכול לשמור אתר ויקי שלם לקריאה במצב לא מקוון?

בתודה מראש &rlm;[[משתמש:Meni yuzevich|Meni yuzevich]]&rlm; ♦ '''<span style="color: blue;">[[אתר בית חב"ד|בית חב"ד לכולם]] </span>''' ♦ ח' בתמוז ה'תשע"ה  23:44, 24 ביוני 2015 (IDT)

:טוענים ש[http://www.kiwix.org/wiki/Main_Page קיויקס] עושה זאת. לא בדקתי. [[משתמש:אילן שמעוני|הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, ]] - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]] 08:39, 25 ביוני 2015 (IDT)
::אני בדקתי, זה עובד. [[משתמש:Matanya|מתניה]] <small>•</small>  [[שיחת משתמש:Matanya|שיחה]]  13:11, 25 ביוני 2015 (IDT)
:::{{LIKE}} [[משתמש:אילן שמעוני|הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, ]] - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]] 16:21, 25 ביוני 2015 (IDT)
::::מעניין. כמה המשקל של ויקיפדיה העברית בג'יגה בייט? [[מיוחד:תרומות/5.28.181.99|5.28.181.99]] 14:03, 27 ביוני 2015 (IDT)
:::::הקובץ הדחוס שוקל בערך DVD - 4.3 GB. {{כתב מחוק|לאחר פתיחה מן הסתם יתפוס בין פי 2 לפי 4 מכך}} הפורמט הדחוס נשמר עבור המאמרים, כך שהגרסה הפתוחה תופסת רק מעט יותר. [[משתמש:אילן שמעוני|הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, ]] - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]] 21:13, 27 ביוני 2015 (IDT)
תודה רבה &rlm;[[משתמש:Meni yuzevich|Meni yuzevich]]&rlm; ♦ '''<span style="color: blue;">[[אתר בית חב"ד|בית חב"ד לכולם]] </span>''' ♦ ט"ו בתמוז ה'תשע"ה  20:22, 1 ביולי 2015 (IDT)

== הסנאט האמריקאי ==

מי נמנים עם הסנאטורים החזקים ורבי ההשפעה ביותר בסנאט האמריקאי לאורך '''כל שנות קיומו'''? 


למשל ראשי ועדות יוקרתיות, כמו ועדת החוץ, ועדת השירותים המזוינים, או סנאטורים שרכשו את מעמדם בזכות שיעור קומתם...

תודה רבה על כל עזרה!

== לוודא שאני מבין נכון את הפיזיקאים לורנס קראוס ופאול דייויס ==

השניים מדברים לעתים על Multiverse וטוענים בעד התיאוריה שקיימים יקומים מקבילים ליקומנו או שסביר לחשוב כך (ככה אני הבנתי לפחות). האם הכוונה ב-Multiverse שקיימים יקומים מקבילים באותו המרחב האין סופי שבו מתרחב היקום שלנו? או שמא מדובר על מרחב מדומיין כל שהוא שהוא אחר לחלוטין? אני רק מנסה לוודא שאני מבין את טענתם בצורה מספיק טובה. תודה, &rlm;[[משתמש:Ben-Natan|Ben-Yeudith]]&rlm; • [[שיחת משתמש:Ben-Natan|שיחה]] 04:00, 25 ביוני 2015 (IDT)
: הקונספט של יקומים מרובים הוא בגדר היפוטזה בלבד. ראה {{אנ|Multiverse|Multiverse}} להרחבה. לגבי מילה מקובלת "[[יקום מקביל]]"- אני ועוד מספר אנשים לא אוהבים אותה כי משמעות המילה "מקביל" שבאה מגאומטריה הוא "חסר נקודות חיתוך". אם הייקום המקביל חסר כל נקודות חיתוך עם הייקום שלנו, אין לנו שום דרך ליצור איתו קשר ולכן כל שיח מדעי בנושא הוא בגדר סיפורי סבתא. לאומת זאת, אם יש "יקום נוסף" שאולי נחתך עם הייקום שלנו במרחב כלשהו, אז שם אולי יש על מה לדון. 
: לגבי שאלת המרחבים- זה דורש קצת חשיבה מופשטת. הייקום שלנו מכיל 3 מימדי מרחב ומימד זמן אחד. תחשוב שב"רב-יקום" יש אינספור מימדי מרחב וחלקם תפוסים על ידי ייקומים בעלי פחות מימדים מה"רב-ייקום". לצורך העניין תחשוב על דפים שטוחים במרחב תלת מימדי. כל דף הוא דו-מימדי ומבודד מדף אחר. נמלים שחיות על הדף לא רואות קיומם של דפים אחרים. בשביל לדבר על עוד דפים, הם חייבות קונספט של מימד שלישי. [[משתמש:Corvus-TAU|Corvus-TAU]] - [[שיחת משתמש:Corvus-TAU|שיחה]] 11:00, 25 ביוני 2015 (IDT)
::לא מסכים עם טענתך לגבי המונח "מקביל", זה ששני מרחבים כשלעצמם הם מקבילים לא אומר שאי־אפשר ליצור "גשר" ביניהם; אם נתאר את היקומים כשני ישרים מקבילים אז כל קטע החותך אותם ישמש כגשר, הוא הדין גם בממדים גבוהים ([http://www.levashov.info/Confirms/foto-07.jpg המחשה ויזואלית]). {{#תנאי:|&lrm;|&rlm;}}[[משתמש:ShoobyD|ברוך [ShoobyD]]] • [[שיחת משתמש:ShoobyD|שיחה]] – 01:55, 12 ביולי 2015 (IDT)
::: באותו הדימוי את זקוק ליקום נוסף הנחתך עם שני היקומים המתוארים. יהיה חיתוך בין היקום שלנו ל"יקום מאונך" ובין ה"יקום המקביל" ל"יקום מאונך", אבל לא בין "יקום מקביל" ליקום שלנו. בתור בן אנוש טיפה קשה לי לתאר מה זה אומר, אבל אני סבור שפירוש הדבר שלא תהיה העברת מידע בין היקומים המקבילים. אבל זה עוד רחוק לנו. קודם בוא נמצא יקום משיק. [[משתמש:Corvus-TAU|Corvus-TAU]] - [[שיחת משתמש:Corvus-TAU|שיחה]] 13:11, 12 ביולי 2015 (IDT)

== חתימה "עם תוספת" ==
שאלה לקובעי המדיניות בויקיפדיה - לאחרונה אני רואה כותבים החותמים בשמם עם תוספות כגון - "בית חב"ד לכולם", "בואו לתיאטרון", "ה' הוא האלהים" ועוד. האם כל תוספת מותרת? אני יכול לכתוב אחרי שמי "הלאה הכיבוש" או "מינימרקט מוריס, הטוב בחיפה" וכו' ?--[[משתמש:Weidenfeld|וידנפלד]] - [[שיחת משתמש:Weidenfeld|שיחה]] 11:15, 25 ביוני 2015 (IDT)
:ר' הרשימה בסוף [[עזרה:חתימה]]. «[[משתמש:Kotz|kotz]]» «[[שיחת משתמש:Kotz|שיחה]]» 10:51, 25 ביוני 2015 (IDT)
::לא ברור לי אם הכללים אליהם הפנית אותי הם '''כללים מחייבים''' או '''המלצות בלבד'''. אם הכללים מחייבים אזי הדוגמאות שהבאתי מפרות כללים אלו - קיומו של אלהים, תנועת חב"ד ואפילו נושא התיאטרון (עם שרת התרבות החדשה) הם נושאים אידיאולוגיים, שנוים במחלוקת ויש בהם פירסומת. מכאן שיש לאסור שימוש זה. אך אם הכללים הם המלצה בלבד, נובע מכך שלהבא אוכל לכתוב אחרי שמי כל סיסמה שארצה.--[[משתמש:Weidenfeld|וידנפלד]] - [[שיחת משתמש:Weidenfeld|שיחה]] 11:15, 25 ביוני 2015 (IDT) '''תחי החילוניות'''.
:::דומני שזו שאלה ל[[וק:מ|מזנון]] ולא לכאן. מעיון בדף השיחה [[שיחת עזרה:חתימה]] נראה שהרשימה מחייבת. «[[משתמש:Kotz|kotz]]» «[[שיחת משתמש:Kotz|שיחה]]» 12:58, 25 ביוני 2015 (IDT)
::::ור' גם כאן: [[שיחת משתמש:העורך היהודי/ארכיון 1#חתימתך]] «[[משתמש:Kotz|kotz]]» «[[שיחת משתמש:Kotz|שיחה]]» 13:03, 25 ביוני 2015 (IDT)
::תודה על ההפניות. מהן למדתי שאמנם הכללים מחייבים אך אין שום ענישה למפרים אותם. על כן, עד שבעלי התוספות לא יחסמו, אף אני אוסיף תוספות לחתימתי וזאת כדי להראות כמה הדבר מגוחך ופוגע בויקיפדיה--[[משתמש:Weidenfeld|וידנפלד]] - [[שיחת משתמש:Weidenfeld|שיחה]] 21:21, 25 ביוני 2015 (IDT)''' אבטיח קר מצויין בקיץ'''.
:::לא שנוי במחלוקת. «[[משתמש:Kotz|kotz]]» «[[שיחת משתמש:Kotz|שיחה]]» 23:47, 25 ביוני 2015 (IDT)
::::למען האמת, קונצנזוס חוצה דתות, מינים ועדות. [[משתמש:אילן שמעוני|הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, ]] - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]] 07:09, 28 ביוני 2015 (IDT)

== איך לומדים להיות בלש ? ==

ומה הם מקורות מידע העומדים לרשות הבלש?
ובכלל אשמח להרחבה בנושא.
תודה [[מיוחד:תרומות/132.71.108.21|132.71.108.21]] 11:34, 25 ביוני 2015 (IDT)
:לימודי [[קרימינולוגיה]] הם כנראה נקודת פתיחה טובה. [[משתמש:אילן שמעוני|הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, ]] - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]] 12:21, 25 ביוני 2015 (IDT)
::אני חושב שיש קורסי בילוש שמיועדים לבלשים פרטיים. [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 13:57, 27 ביוני 2015 (IDT)
:::לימודי חקירות פרטיות. קיימים כיום מספר חברות המלמדים את אומנות המעקב והבילוש (גיגול פשוט יראה לך כמה מהן). שים לב, שלימודי התעודה האלה יקנו לך את הכישורים ויקנו לך תעודה של לימודי חקירות פרטיות, אבל לא יעניקו לך רישיון לעסוק בחקירות פרטיות (כי בשביל זה צריך רישוי של משרד המשפטים).  
:::אילן, אני מבין שכתבת את דבריך בתום לב, אך למען האמת אין ממש קשר ישיר בין לימודי קרמינולוגיה לבין לימודי מעקב ובילוש. (זה בערך כמו להשוות בוגר עבודה סוציאלית עם בוגר בסוציולוגיה). [[מיוחד:תרומות/5.28.181.99|5.28.181.99]] 14:00, 27 ביוני 2015 (IDT)
::::אשמח ללמוד. [[משתמש:אילן שמעוני|הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, ]] - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]] 21:10, 27 ביוני 2015 (IDT)
:::::במשטרת ישראל יש קורס חוקרים וזה בסיס טוב. במשטרה, ביחידות מסוימות, בשירותי הביטחון ובשירותים חשאיים יש מומחים למעקב היודעים להתנהל נכון, מכירים את הציוד הדרוש לכך ויודעים להפעילו - בדרך כלל ההכשרה מתבצעת בתוך היחידות. יוצאים התפקידים האלה מוכשרים לביצוע עבודת בילוש ולרוב משמשים כמדריכים בקורסי חוקרים פרטיים. בברכה. [[משתמש:אריה ענבר|ליש]] - [[שיחת משתמש:אריה ענבר|שיחה]] 21:18, 27 ביוני 2015 (IDT)
::::::'''תודה!'''  מה לגבי ההכשרה הנחוצה בכימיה וביולוגיה לצרכי מז"פ? האם זה חלק מקורס זה? [[משתמש:אילן שמעוני|הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, ]] - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]] 07:07, 28 ביוני 2015 (IDT)
:::::::לא, זה תחום משיק, אבל שונה. בברכה. [[משתמש:אריה ענבר|ליש]] - [[שיחת משתמש:אריה ענבר|שיחה]] 08:15, 28 ביוני 2015 (IDT)

== כותל המזרח ==

תמיד תהיתי מהו "כותל המזרח" שבשיר המפורסם. אני מניח שאין הכוונה ל[[כותל המזרח]] הזה. [[משתמש:ראובן מ.|ראובן מ.]] - [[שיחת משתמש:ראובן מ.|שיחה]] 23:55, 25 ביוני 2015 (IDT)
:[https://he.wiktionary.org/wiki/%D7%9B%D7%AA%D7%9C_%D7%94%D7%9E%D7%96%D7%A8%D7%97]
: מן הסתם [[הכותל המערבי]] (שנמצא במזרח כשמקימים בית כנסת באירופה, צפון אפריקה או ארה"ב, וגם במישור החוף). [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 15:46, 26 ביוני 2015 (IDT)
::חשבתי שזאת הכוונה אבל לא הכרתי את הכינוי הזה לכותל המערבי. תודה. [[משתמש:ראובן מ.|ראובן מ.]] - [[שיחת משתמש:ראובן מ.|שיחה]] 17:47, 26 ביוני 2015 (IDT)
::: לא מצאתי מקור לכינוי הזה. להיפך, בכמה מקומות ראיתי ש"כותל המזרח" הוא דווקא הכותל המזרחי של חומת הר הבית, שנחרב כמעט לחלוטין. [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 23:40, 27 ביוני 2015 (IDT)

== טיול בישראל ==

כולם עושים טיול בחו"ל ולי יש רעיון מטורף: לעשות לעצמי טיול בישראל. מה יש בארץ שתיירים באים לראות? לרבוץ בשמש בחוף ים תל-אביב או אילת זה משעמם ת'חיים. מה יש לראות בישראל? [[מיוחד:תרומות/79.181.148.156|79.181.148.156]] 12:08, 26 ביוני 2015 (IDT)
:[[קיבוץ]]. [[משתמש:Nachum|Nachum]] - [[שיחת משתמש:Nachum|שיחה]] 13:38, 26 ביוני 2015 (IDT)
::[[שביל ישראל]] אולי? [[משתמש:NiD123|NiD123]] - [[שיחת משתמש:NiD123|שיחה]] 19:33, 26 ביוני 2015 (IDT)
:יש לנו מיזם יעודי של [[ויקימסע|מדריכי טיולים]]. אפשר להתחיל [[voy:ישראל|כאן]]. חוץ מ[[voy:שביל ישראל|שביל ישראל]] יש שם [[voy:מסלולים|מסלולים]] נוספים (כמעט כולם בארץ). אפשר למצוא שם גם רשימה של [[voy:שמורות הטבע והגנים הלאומיים בישראל|שמורות הטבע והגנים הלאומיים בישראל]] (הרשימה זקוקה לשיפור, בפרט לרבים מהם חסרה תמונה). [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 16:57, 27 ביוני 2015 (IDT)

אתם ממש מבאסים. כל מה שיש לעשות בישראל זה ללכת ברגל דרך כל המדינה או לחלוב פרה בקיבוץ? נשמע כמו טיול במדינת עולם שלישי. [[מיוחד:תרומות/62.219.149.14|62.219.149.14]] 10:18, 29 ביוני 2015 (IDT)
:[[העיר העתיקה]] בירושלים, [[ים המלח]], [[מקדש הבאב]], [[העיר הלבנה]], [[יפו]], [[:קטגוריה:ישראל: מוזיאונים]] , [[מכתשים בנגב]], [[צוק הארבל]], [[ראש הנקרה]], [[מצדה]], [[שונית האלמוגים במפרץ אילת]] ועוד היד נטויה...  בברכה, --[[משתמש:איש המרק|איש המרק]] - [[שיחת משתמש:איש המרק|שיחה]] 18:11, 1 ביולי 2015 (IDT)

== איפה אני יכול לקבל עזרה בתרגום משפטים? ==

אני מתרגם ערך. יש משפטים שאני לא מבין את התרגום שלהם והתרגום שלהם נשמע לי קצת הזוי, אז אני אשמח לדעת איפה אני יכול לקבל עזרה בתרגום משפטים. תודה לעוזרים.
: ב[[ויקיפדיה: ייעוץ לשוני]]. בברכה, [[משתמש:Avishay|Avishay]] - [[שיחת משתמש:Avishay|שיחה]] 10:01, 27 ביוני 2015 (IDT)

== איך לגלות מה ההוצאה וההכנסה של חברה מסויימת? ==

אני מעוניין לדעת מה הם ההכנסות וההוצאות של חברה מסויימת, אך היא מסרבת למסור פרטים. האם יש דרך אחרת '''חוקית''' לדעת זאת? [[מיוחד:תרומות/5.28.181.99|5.28.181.99]] 13:54, 27 ביוני 2015 (IDT)

== שרשרת שמות מקומות ==

בעקבות [[תבנית:הידעת? 27 ביוני 2015|קטע הידעת של היום]] מעניין אותי לדעת מהו הרצף הכי ארך של שמות מקומות שבהם אחד קרוי על שם קודמו ולכולם יש ערכים בוויקיפדיה. מבחינתי אפשר להגמיש את הכללים ולאפשר קשר לא ישיר. לדוגמה, [[ניו יורק]] (העיר) קרויה על שם [[ג'יימס השני, מלך אנגליה|הדוכס מיורק]] שתוארו נקרא על שם העיר [[יורק]]. כמוכן אני מתכוון למקומות שונים: [[שזור]] ו[[סאג'ור]] הם, מבחינתי, גלגול של אותו השם. לא לגמרי ברורה לי דעתי לגבי [[ניו יורק (מדינה)]] שקרויה על שם ניו יורק. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 14:00, 27 ביוני 2015 (IDT)

== מי הבעלים של אוניברסיטת הרווארד או של שאר האוניברסיטאות בליגת הקיסוס? ==

האוניברסיטאות בליגת הקיסוס הן אוניברסיטאות פרטיות עם הון עצמי אסטרונומי, והשאלה שלי מהי המשמעות של זה. האם זה אומר שיש בעלים פרטיים שמבחינתם מדובר בעסק פרטי ויש מניות שמוכרים או שההכנסה שייכת רק לאוניברסיטה והיא מתפקדת כעמותה ללא כוונת רווח. לא ברור לי כל הנושא של הבעלות הפרטית באוניברסיטאות אלה. ובכלל אשמח לדעת אם יש אוניברסיטאות המתפקדות כעסק פרטי עם בעלים פרטיים ('מכירת השכלה' איכותית ביושר ועל פי הכללים האקדמיים). [[מיוחד:תרומות/5.28.181.99|5.28.181.99]] 14:09, 27 ביוני 2015 (IDT)
:[http://www.uni-muenster.de/PeaCon/global-texte/g-b/Harvard/Harvard-Corp.htm]
::[[משתמש:Nachum|Nachum]] - [[שיחת משתמש:Nachum|שיחה]] 15:53, 27 ביוני 2015 (IDT)
:::הערה: אין סתירה בין היות האוניברסיטה [[תאגיד]] להיותה [[מלכ"ר]]. לדוגמה, לפי מה שאני מבין בארצות הברית גם גוף שרוצה לעבוד כמו משהו שמקביל ל[[עמותה]] בארץ (חברה שאינה למטרות רווח, מותר לה לפעול רק למען מטרות שהוגדרו בתקנונה, מחויבת לרמות מסוימות של שקיפות - כדי לעזור להבין מה באמת עושים שם עם הכסף, וכדומה) צריכים להקים שם ראשית כל חברה (או תאגיד) ואז לפעול כמו שצריך ולקוות שמס הכנסה יתחשב בדרך הפעולה (ההסתייגות המתבקשת: אני לא מומחה בתחום, קראתי ושמעתי עליו).
::והקישור המתבקש: [[אוניברסיטה פרטית]]. לא במצב טוב במיוחד. יש באנגלית ערך יותר מפורט אך גם הוא לא עונה היטב על השאלה. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 16:48, 27 ביוני 2015 (IDT)

== Question from german Wikipedia ==

Please take a look here [[שיחה:ערבים_רוקדים#Question_from_de:WP]] --[[מיוחד:תרומות/94.219.124.184|94.219.124.184]] 20:15, 27 ביוני 2015 (IDT)

==  שוק בתל אביב, מאוחר בערב ==

נניח בשעה 20:00-21:00 האם שוק הכרמל עדיין פעיל?אם לא, האם יש מקומות בתל אביב שבהם דווקא יש שוק פתוח? אני מעוניין לקרנות בזול, במחיר של שוק ולא סופר. [[מיוחד:תרומות/132.66.137.207|132.66.137.207]] 13:58, 28 ביוני 2015 (IDT)
:הדוכנים בשוק הכרמל מתחילים להיסגר בערך בשעה 16:00 ובשעה 18:00 רובם כבר סגורים. אם אתה מעוניין לקנות בזול, במחיר של שוק ולא סופר, לך לתחנה המרכזית הישנה. יש שם אחלה דוכנים, בזול, ופתוחים עד 12 בלילה. -- &rlm;[[משתמש:Gabi S.|גבי]]&rlm; • [[שיחת משתמש:Gabi S.|שיח]] 18:26, 8 ביולי 2015 (IDT)

== תרשים הנדסי של דירה ברשותי ==

אני בעל דירה בת כ-15 שנים. קניתי אותה מקבלן שלא פועל יותר היום, ואני מעוניין להשיג את תוכניות הדירה (היכן עוברים קווי החשמל, מים, וכו'). האם יש לי אפשרות להשיג אותן ממישהו חוץ מהקבלן? (גופי תכנון ובנייה עירוניים? ארציים? הטאבו?)

האם זה תהליך שדורש מעורבות עו"ד? [[מיוחד:תרומות/93.172.35.103|93.172.35.103]] 14:13, 28 ביוני 2015 (IDT)

:#אמרו לי שאפשר לגשת למשרדי המועצה ולבקש תוכנית אינסטלציה. אני סקפטי לגבי ההיתכנות של זה.
:#איזה סיבה יש לקבלן של לפני 15 שנה (ולפועלים) לבנות לפי תוכנית? הם עושים מה שבראש שלהם והולכים הביתה. 
:#איזו סיבה טובה יכולה להיות לך להצטרך את זה? ע"פ רוב בעל מקצוע יכול להעריך איפה עוברים הצינורות/כבלים שהוא צריך, ומה שהוא לא יכול להעריך - הוא לא יסמוך על התוכניות.
:#בזמן שיפוץ של בית בן 15 שנה - אם הצינורות מים הם מתכת, ממילא מטמינים צינורות חדשים, אז אין חשיבות לתתואי שבה הצינורות הישנים עברו. קווי חשמל אפשר לגלות בקלוץ, והטמנה של קוים חדשים (במזן שיפוץ) היא קלה לביצוע.
:#אם צריך את המידע לצורך חיפוש תקלות - היום יש אמצעי גילוי אל-הרס, דוגמת מצלמות מבוססות דופלר (שמגלות נזילות מבחוץ) ומצלמות שמכניסים לצינורות (כמו [[קולונוסקופיה]]). אלא אמינים יותר מהתוכניות. 
:#לא ממומחה. «[[משתמש:Kotz|kotz]]» «[[שיחת משתמש:Kotz|שיחה]]» 15:59, 28 ביוני 2015 (IDT)
::: כל התוכניות צריכות להימצא בעירייה. אתה רק צריך לבוא עם מספר גוש/חלקה עליו הבניין עומד (ניתן להשיג את זה בקלות באינטרנט לפי שם הרחוב ועיר בהם נמצאת הדירה) וכחלק מחופש המידע אתה וכל אחד אחר יכולים לגשת לכל התוכניות בכל הרשויות בארץ ובפרט לתוכניות של הדירה שבבעלותך. מכאן שאין חובה בעורך דין בשביל להוציא תוכניות מהעירייה. בברכה, [[משתמש:Avishay|Avishay]] - [[שיחת משתמש:Avishay|שיחה]] 16:23, 28 ביוני 2015 (IDT)
::::אחלה פתח לתכנון מדוקדוק של פיצוץ יסודות הבניין. יגאל ([[ויקיפדיה:מסדר ניקיון/תבניות מחפשות קטגוריה|בקשת עזרה]], [[משתמש:IKhitron|IKhitron]] ו[[שיחת משתמש:IKhitron|שיחה]]) 16:28, 28 ביוני 2015 (IDT)
::: בנוסף למה שאמרתי קודם, חלק מהרשויות סרקו את כל התוכניות שברשותן והן מופיעות באופן חופשי באינטרנט כך ששווה לך לבדוק לפני שאתה ניגש לעירייה. בברכה, [[משתמש:Avishay|Avishay]] - [[שיחת משתמש:Avishay|שיחה]] 17:21, 28 ביוני 2015 (IDT)
[[משתמש:Avishay|Avishay]] -  תוכניות אינסטלציה?? «[[משתמש:Kotz|kotz]]» «[[שיחת משתמש:Kotz|שיחה]]» 17:49, 28 ביוני 2015 (IDT)
:רק עכשיו שמתי לב שהתכוונת לתוכניות ביצוע. אני בספק לגבי זה. תשובותיי מתייחסות לתוכניות אדריכלות בלבד. בברכה, [[משתמש:Avishay|Avishay]] - [[שיחת משתמש:Avishay|שיחה]] 21:26, 29 ביוני 2015 (IDT)

== האם יש דמי חבר חודשיים בבנק הדואר? ==

[http://www.israelpost.co.il/postshirut.nsf/misparid/101?OpenDocument אני בדיוק קורא בדף המידע הראשוני הזה] באתר בנק הדואר וכתוב שם "ללא עמלות ניהול" אך אני תוהה, ואולי אחד המומחים יכול לענות מנסיון אישי, האם בנק זה לא כולל גם דמי חבר חודשיים? בתודה. &rlm;[[משתמש:Ben-Natan|Ben-Yeudith]]&rlm; • [[שיחת משתמש:Ben-Natan|שיחה]] 09:04, 29 ביוני 2015 (IDT)
:אין דמי חבר. &rlm;[[משתמש:DGtal|DGtal]]&rlm; - [[שיחת משתמש:DGtal|שיחה]] 09:25, 29 ביוני 2015 (IDT)
::אין דמי חבר ואין דמי ניהול. (ומצד שני - לא קיימת אופציה כל להיכנס למינוס, ואין אפשרות לחסוך). זה מצוין לאנשים שזקוקים רק למסגרת זמינה לקבל את המשכורת ולמשוך אותה, ולא יותר. זה פחות מצוין לאחרים. בברכה, דני. [[משתמש:Danny-w|Danny-w]] • [[שיחת משתמש:Danny-w|שיחה]]    10:19, 29 ביוני 2015 (IDT)
::: אם אתה מחפש חשבון ללא עמלות ואין לך בעיה להתנהל רק דרך אתר אינטרנט וטלפון, יש את [http://www.leumi.co.il/home01/Leumi_Total_Digital/28822/index.html לאומי Total Digital]. סליחה על הפרסומת, ולא, אני לא מקבל אחוזים. [[משתמש:דולב|דולב]] • [[שיחת משתמש:דולב|שיחה]] 20:52, 29 ביוני 2015 (IDT)
::::מה האינטרס של הדואר בהפעלת שירות כזה שלכאורה הוא לא רווחי? [[מיוחד:תרומות/192.117.186.252|192.117.186.252]] 03:25, 30 ביוני 2015 (IDT)
:::::מצטרף לשאלת המשתמש האנונימי לעיל. &rlm;[[משתמש:Ben-Natan|Ben-Yeudith]]&rlm; • [[שיחת משתמש:Ben-Natan|שיחה]] 11:20, 30 ביוני 2015 (IDT)
::::::לא מידע - אני חושב שזה נעשה משיקולי צרכי המדינה לפני הפרטת בנק הדואר. לאורך דורות בנק הדואר היה '''ה'''מקום (היחיד) לתשלום אגרות, מיסים, קנסות וכיו"ב. נראה לי שהמוסד פשוט המשיך להתקיים אח"ך. [[משתמש:אילן שמעוני|הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, ]] - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]] 15:07, 30 ביוני 2015 (IDT)
לדעתי (לא מומחה) המדינה מחייבת את דואר ישראל להחזיק בנק. להגיד שבנק בלי דמי חבר שבועיים בהכרח מפסיד כסף זה לא נכון. הוא יכול לחייב לפי פעולה וכמו כן להרויח מפערי ריבית. (בעקרון. בתקופות מסויימות). ‏«[[משתמש:Kotz|kotz]]» «[[שיחת משתמש:Kotz|שיחה]]» 18:35, 30 ביוני 2015 (IDT)
:בנק הדואר גבה, בזמנו, 5 שקלים על כל הפקדה. זה סכום נמוך יחסית לדמי ניהול לחשבון שההפקדה היחידה בו הוא המשכורת, אבל זה סכום גבוה אם אתה עושה 3-4 הפקדות בחודש. [[משתמש:עדירל|עדירל]] - [[שיחת משתמש:עדירל|שיחה]] 19:18, 30 ביוני 2015 (IDT)

== [[הטוב, הרע והמכוער]] ==

[[הטוב, הרע והמכוער]] - מי משחק את האיש בלי רגליים? הוא מופיע בעיירה הראשונה, מגלה כמה דברים ל"רע" ומקבל קצת כסף. חן חן 17:52, 29 ביוני 2015 (IDT)
:[https://www.youtube.com/watch?v=8YpkLHp7N00 זאת] הסצנה. השחקן אינו מופיע ב[http://www.imdb.com/title/tt0060196/fullcredits/ רשימת הקרדיטים] של הסרט. יש שמועה שרצה ברשת לפיה הוא בחור מקומי שהבמאי נתקל בו בזמן הצילומים. ראה למשל [http://www.fistful-of-leone.com/forums/index.php?action=printpage;topic=3920.0 כאן]. [[משתמש:בלנק|בלנק]] - [[שיחת משתמש:בלנק|שיחה]] 18:20, 29 ביוני 2015 (IDT)
::חן חן. הוא מאוד מזכיר לי מישהו ואני לא יודע מי. ‏«[[משתמש:Kotz|kotz]]» «[[שיחת משתמש:Kotz|שיחה]]» 18:30, 29 ביוני 2015 (IDT)
:::מוני מושונוב בסצינת מערבון מתוך זהו זה? יגאל ([[ויקיפדיה:מסדר ניקיון/תבניות מחפשות קטגוריה|בקשת עזרה]], [[משתמש:IKhitron|IKhitron]] ו[[שיחת משתמש:IKhitron|שיחה]]) 19:52, 29 ביוני 2015 (IDT)

== סלפי שירותים ==

מאיפה באה האופנה של נשים צעירות להצטלם בשירותים ציבוריים? נשמע כמו לוקיישן די מוזר לצילום אמנותי. אז למה דווקא בשירותים? [[מיוחד:תרומות/132.66.137.207|132.66.137.207]] 19:50, 29 ביוני 2015 (IDT)
:כנראה בגלל שיש שם מראות גדולות, שמסייעות לצלם סלפי. {{אלמ}}

== האם קיימת עדיין בארץ מסעדה תימנית שלא עברה "מודרניזציה קולינארית"? ==

מסעדה שבא אפשר להזמין עוד כמה מאכלים תימנים חוץ מג'חנון ומלאווח... מסעדה שמכינה את הבצקים לבד... אולי אפילו מקמח מלא וקמח טף (שאם אני לא מבלבל אותו עם דגן אחר היה נפוץ בקרב יהודי תימן)... מסעדה שיש בה גם סחוג אדום וגם ירוק, וגם טאום (ממרח שום) וחילבה... בקיצור, מסעדה תימנית אותנטית עם מחירים שפויים ובלי נטייה למטבחים אחרים. בתודה, &rlm;[[משתמש:Ben-Natan|Ben-Yeudith]]&rlm; • [[שיחת משתמש:Ben-Natan|שיחה]] 05:32, 30 ביוני 2015 (IDT)
::בשוק [[מחנה יהודה (ירושלים)|מחנה יהודה]] הייתה פעם מסעדה קטנטנה שהרגישה לי (כשאשכנזי שלא מבין כלום) מאוד אותנטית. היה בה עוד דברים חוץ מג'חנון ומלוואח- זה בטוח. לא זוכר את שמה או מיקום מדוייק. [[משתמש:בלנק|בלנק]] - [[שיחת משתמש:בלנק|שיחה]] 16:00, 30 ביוני 2015 (IDT)
:::אהבתי לאכול במסעדות כאלה לפני שנים רבות, אבל הן נעלמו מהנוף לאט לאט. יום אחד, בערך בשנת 2000, שמתי לב שהבודדות שנשארו (אחת מהן הייתה ברחוב ז'בוטינסקי ברמת גן) מגישות כולן שניצל ופסטה, מה שאתה מגדיר "נטייה למטבחים אחרים". בשנים האחרונות גם הבודדות האלה נעלמו, לכן קשה לי להאמין שנשארה אי-שם בישראל מסעדה תימנית אותנטית. -- &rlm;[[משתמש:Gabi S.|גבי]]&rlm; • [[שיחת משתמש:Gabi S.|שיח]] 18:22, 8 ביולי 2015 (IDT)

== שמירת אתר שלם לקריאה במצב לא מקוון ==

מישהו יודע איך אפשר לשמור אתר שלם לקריאה במצב לא מקוון? &rlm;[[משתמש:Meni yuzevich|Meni yuzevich]]&rlm; ♦ '''<span style="color: blue;">[[אתר בית חב"ד|בית חב"ד לכולם]] </span>''' ♦ י"ד בתמוז ה'תשע"ה  21:19, 30 ביוני 2015 (IDT)
:ראה את [https://en.wikipedia.org/wiki/Offline_reader המאמר הזה (אנ')] [[משתמש:אילן שמעוני|הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, ]] - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]] 21:54, 30 ביוני 2015 (IDT)
:: תודה רבה &rlm;[[משתמש:Meni yuzevich|Meni yuzevich]]&rlm; ♦ '''<span style="color: blue;">[[אתר בית חב"ד|בית חב"ד לכולם]] </span>''' ♦ ט"ו בתמוז ה'תשע"ה  20:22, 1 ביולי 2015 (IDT)

== זועבי ==

האם יש חכים יהודים או מפלגות יהודיות שהתנגדו לפסילתה של זועבי?--[[מיוחד:תרומות/79.181.57.254|79.181.57.254]] 01:08, 1 ביולי 2015 (IDT)
::[https://www.facebook.com/zehavagalon/posts/855224054567951 מפלגת מרצ התנגדה], חבר הכנסת [[דב חנין]] מחד"ש התנגד כמובן. למיטב זכרוני היו גם כמה חברי כנסת ממפלגת העבודה שהתנגדו, אבל לא הצלחתי למצוא  עך זה שום דבר. [[משתמש:בלנק|בלנק]] - [[שיחת משתמש:בלנק|שיחה]] 12:49, 1 ביולי 2015 (IDT)

== מי הוא ארמ"י מכתב העת הפרקליט? ==

בכרכים י"ב, י"ג ו-ט"ו של כתב העת הפרקליט (שהתפרסמו בשנים 1956, 1957 ו-1959 בהתאמה) מופיעים מאמרים עליהם חתום ארמ"י. מי הכותב/ת ומהם ראשי התיבות? (מדובר בכתב-עת משפטי)

== מלגות בתואר שני ==
שלום,

האם סטודנטים לתואר שני במדעים מדויקים, בעלי ממוצע טוב בתואר ראשון, מקבלים דמי קיום ו\או פטור משכר לימוד? האם המדיניות שונה מאוניברסיטה לאוניברסיטה, ואם כן - מה המצב בבר אילן ובת"א? האם הכסף ניתן כמלגה שיש להגיש עבורה בקשה מיוחדת וקבלתה מותנית בפרמטרים אישיים או שזה מקביל ל"שכר" חודשי שמקבלים אוטומטית? תודה מראש. [[מיוחד:תרומות/212.179.21.194|212.179.21.194]] 14:54, 1 ביולי 2015 (IDT)
: סטודנט המתקבל לתואר שני בלי קשר להיותו מצטיין בתואר ראשון מקבל מלגת קיום. לא יודע איך זה במקומות אחרים, בתל אביב זה על חשבון תקציב המחקר של המנחה שלו. ולכן בשביל להתקבל תואר שני, צריך למצוא מנחה. אחת הבעיות בכך היא שאם למנחה נגמר התקציב, אז אפשר להידפק בלי מלגה למשך מספר חודשים. גובה המלגה בתל אביב נמוך מאוד מאוד ולא מאפשר קיום עצמאי בשום אופן. אתה צריך למצוא מקום הכנסה נוסף או להיעזר בהורים. לא יודע איך זה בבר אילן. לגבי פרמטרים אישיים וכדו' - לא הייתי צריך להגיש שום טפסים ודברים כאלה חוץ ממסמך אחד שבו אני מחתים את המנחה שהיא מתחייבת לשלם לי מלגה מהתקציב שלה. מצטיינים מקבלים פעם לשנה עוד מלגה חד פעמית באיזה טקס "חגיגי". לא מצטיינים משום מה גם מקבלים (לפחות לי נתנו) בלי טקס. זה לא גובהה, אבל עוזר מאוד. 
: מבחינה כלכלית, לא משתלם לעשות תואר שני במדעים מדויקים בכלל. ואם כן, לא בתל אביב. [[משתמש:Corvus-TAU|Corvus-TAU]] - [[שיחת משתמש:Corvus-TAU|שיחה]] 18:39, 1 ביולי 2015 (IDT)
::מעניין. דוקטורט במדעים מדוייקים כן משתלם? [[משתמש:אילן שמעוני|הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, ]] - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]] 19:26, 1 ביולי 2015 (IDT)
::: יתכן, לא הגעתי לשלב הזה. באופן כללי, מבחינה כלכלית לא שווה להיות מדען. רווח מול השקעה של מהנדס בעל תואר ראשון מול פיזיקאי בעל תואר שלישי הוא ממש לא לטובת הפיזיקאי. מי שהולך להיות מדען צריך לקחת בחשבון שזה לא בדיוק הבחירה של אדם שמה שמעניין אותו בקריירה זה כסף. מדען אמנם לא הולך לרעב, אבל מבחינת זמן השקעה ותועלת הוא בהפסד טוטלי. [[משתמש:Corvus-TAU|Corvus-TAU]] - [[שיחת משתמש:Corvus-TAU|שיחה]] 19:37, 1 ביולי 2015 (IDT)
::::אבל יש מקום רב למדענים בחברות היי-טק. אינטל מעסיקה פיזיקאים של המצב המוצק. אי.בי.אם. מעסיקה פיזיקאים ומתמטיקאים. [[משתמש:אילן שמעוני|הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, ]] - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]] 23:39, 1 ביולי 2015 (IDT)
:::: נראה שאתה מודד תועלת בשקלים. [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 01:13, 2 ביולי 2015 (IDT)
::::: אכן, אני מדבר על תועלת כלכלית ישירה. תועלת מבחנת סיפוק לא נמדדת באופן כלכלי ומספרי ורוב המדענים מחפשים דווקא אותה. לגבי עבודה בחברת היי-טק: עם כל הכבוד עובד באופטיקה ומצב מוצק בהיי-טק הוא לא מדען. הוא מהנדס עם תואר בפיזיקה. השכלה ועבודה בפעול לאו דווקא מתאימים. אדם עם ידע פיזיקלי שיכול לעזור בייצור ופיתוח בהחלט מוערך מאוד בתעשייה המתקדמת. אני יכול לשאר גם שחלק גדול מאלו שלומדים תחומים אלו בתואר שני גם בונים על קריירה בהיי-טק ולא באקדמיה. מה שאני מדבר עליו ספציפית זה קרירה מדעית טהורה של חוקר באוניברסיטה. [[משתמש:Corvus-TAU|Corvus-TAU]] - [[שיחת משתמש:Corvus-TAU|שיחה]] 12:33, 2 ביולי 2015 (IDT)
: המדיניות שונה מאוניברסיטה לאוניברסיטה וממחלקה למחלקה. אם יש לך כוונות קונקרטיות, בדוק את האפשרויות במחלקות הרלוונטיות. אני מכיר מחלקה אחת לפחות שבה יש תקציב מלגות כללי (שגובהו תלוי בפרמטרים אישיים, ובעיקר בהתקדמות במחקר). המנחה יכול כמובן להוסיף, אם יש לו תקציבי מחקר זמינים, אבל לא הייתי מצפה ממנחה להתחיל לשלם לתלמיד מחקר שעוד לא היתה לו הזדמנות להוכיח את עצמו. [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 19:31, 1 ביולי 2015 (IDT)
:::אני משער שהקביעה "מבחינה כלכלית, לא משתלם לעשות תואר שני במדעים מדויקים בכלל" מתייחסת רק לתקופת הלימודים, שבה המאמץ גדול והתמורה הכספית המיידית נמוכה. לטווח ארוך, השקעה ברכישת השכלה היא ההשקעה הטובה ביותר שיש, החל מתעודת בגרות וכלה בתואר דוקטור. הלמ"ס פרסמה סטטיסטיקת שכר שמוכיחה זאת. באותה סטטיסטיקה, אגב, אפשר לראות שההשפעה של רכישת תואר (ראשון, שני או שלישי) על שכרה של אישה דומה להשפעה שתשיג אם במקום זאת תעבור ניתוח לשינוי מין. [[משתמש:דוד שי|דוד שי]] - [[שיחת משתמש:דוד שי|שיחה]] 19:33, 1 ביולי 2015 (IDT)
::::נראה שהעורב התכוון לקריירה אקדמית. [[משתמש:אילן שמעוני|הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, ]] - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]] 23:40, 1 ביולי 2015 (IDT)
:::: הטענה שלי לא התייחסה לתקופת הלימודים, אלא באופן כללי. תואר ראשון בהנדסה משתלם בהרבה מבחינה כלכלית ודורש פחות זמן.
::::: תואר מדעי הוא הימור מסוכן מאוד, שממש לא מבטיח הכנסה. קיימת קורלציה בין הכנסה לבין רמת השכלה, זה נכון. אבל תואר ראשון בפיזיקה זה דרך נפלאה לאבטלה, הכשרה מחדש כאלגוריתמאי ובסוף עבודה בשכר ממוצע כאיש אלגוריתמים סוג ב'. הדרך של פיזיקאי לצאת מכך הוא להמר פעם נוספת על תארים מתקדים שגם הם כמובן לא מבטיחים הכנסה. אחוז האנשים בתארים מתקדים המוטרדים מהעתיד שלהם קרוב ל-100% מהאנשים שדיברתי איתם. כל אחד שואל שאלות בסגנון "אני עושה דוקטורט בסופרנובות. ואם לא יקבלו אותי כאיש סגל, מה יהיה איתי?". אני שואל שאלות כאלה כמעט כל יום. [[משתמש:Corvus-TAU|Corvus-TAU]] - [[שיחת משתמש:Corvus-TAU|שיחה]] 12:33, 2 ביולי 2015 (IDT)
::::::שאלת תם: כמה קשה יהיה לך/דוקטורט הסופרנובות לעשות הסבה לפיזיקה של המצב המוצק? [[משתמש:אילן שמעוני|הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, ]] - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]] 08:41, 3 ביולי 2015 (IDT)
::::::: שאלה מעיינת, לא שמעתי מעולם על איש שעשה דבר כזה. בשביל זה צריך מנחה שיסכים לקבל דוקטור לפיזיקה בתור סטודנט שלו וגם שאלה איך סוג מחקר שלו יהיה מוגדר- דוקטורט בפיזיקה למישהו שכבר יש לו תואר דוקטור לפיזיקה? או שזה יהיה פוסט-דוק? זה לא נשמע כמו משהו בלתי אפשרי, אבל לדעתי זה בעייתי מחינה בירוקרטית. צריך לבדוק את העניין. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]'',([[שיחת משתמש:Corvus|שיחה]]) 08:54, 3 ביולי 2015 (IDT)
:::::::: אני נמצא בערך באמצע הדוקטורט ודי ברור לי שמשמעות ההחלטה לבחור בלימודים מתקדמים היתה הפסד של כסף רב. סטודנטים לתואר ראשון שתרגלתי במהלך התואר השני כבר מצאו עבודות והתקדמו בתפקידים והם היום ראשי צוותים. עד שאני אסיים את הדוקטורט חלקם יהיו ראשי צוותים גדולים ואולי אפילו מנהלי מחלקות. אני מתקשה לראות איך (ולמה) חברה כלשהי תסכים לקבל אותי בתפקיד בכיר בלי שום ניסיון תעסוקתי ועם יכולות מחקר שלא שוות הרבה בעולם האמיתי. אם זה המצב עבור מישהו עם דוקטורט כמו שלי, שהוא באחת התחומים השימושיים ביותר שאני יכול להעלות על הדעת, המצב כנראה הרבה יותר גרוע עבור מישהו שהדוקטורט שלו בתחום יותר תאורטי. שווה גם לקרוא את מה שכתב [[שיזף רפאלי]] על הנושא: [http://gsb.haifa.ac.il/~sheizaf/ResearchMethods/WhyNotPhd.doc] [[משתמש:תומר א.|תומר א.]] - [[שיחת משתמש:תומר א.|שיחה]] - <sub>[[משתמש:תומר א./משנה ויקיפדית|משנה ויקיפדית]]</sub>  11:30, 3 ביולי 2015 (IDT)
::ולמרות כל זאת, לא הייתי בוחר אחרת. מבלי להכנס יותר מדי לפרטים, אני חושב שיש לי נקודת השקפה רחבה מספיק כדי לקבוע שזו by-far העבודה הכי מעניינת שהיתה לי בחיים. מי שזה מתאים לו, חייב לעשות את זה. [[משתמש:תומר א.|תומר א.]] - [[שיחת משתמש:תומר א.|שיחה]] - <sub>[[משתמש:תומר א./משנה ויקיפדית|משנה ויקיפדית]]</sub>  11:36, 3 ביולי 2015 (IDT)

:בחוג למדעי המחשב באוניברסיטת חיפה ההחלטה נתונה בידי המנחה והמלגה ניתנת מתקציב המחקר שלו. אני חושב שאין לו השפעה על גובה המלגה. בשנה הראשונה שלי שם קיבלתי בתחילת השנה 50,000 ש"ח שאמורים היו להספיק לי לכל השנה (כלומר, בערך 4150 ש"ח בחודש). מקור הכנסה נוסף היה כעוזר הוראה (מתרגל) - המשכורת שם גבוהה מאוד לשעת עבודה אבל אין הרבה כאלה. בסה"כ הצלחתי להגיע למשהו כמו 7,500 ש"ח (בלי כל מיני מלגות הצטיינות וקשקושים אחרים). זאת לא משכורת גבוהה (בטח לא ביחס לעבודה שעזבתי כראש צוות בחברת הייטק), אבל יחד עם המשכורת הממוצעת של זוגתי הצלחנו לחיות. כדי לקבל את המלגה הייתי צריך לחתום על איזשהו טופס, ולאחר זמן שרירותי כלשהו הוא הופיע בחשבוני. 
:קח בחשבון שבנוסף לתקציבי המחקר של המנחה, יש כל מיני אפשרויות מימון חיצוניות. בשנה השניה של התואר קיבלתי ממשרד המדע משהו שנקרא "מלגה בתחום הגנת הסייבר ומחשוב מתקדם" במקום המלגה מתקציב המחקר של המנחה. [[משתמש:תומר א.|תומר א.]] - [[שיחת משתמש:תומר א.|שיחה]] - <sub>[[משתמש:תומר א./משנה ויקיפדית|משנה ויקיפדית]]</sub>  11:30, 3 ביולי 2015 (IDT)

== החזרת מוצר תקין לחנות ==

קניתי מוצר, פתחתי את האריזה וראיתי שהוא לא המוצר שאני צריך. האם מותר לי להחזיר אותו לחנות ולקבל את כספי בחזרה? [[מיוחד:תרומות/132.66.137.207|132.66.137.207]] 18:28, 1 ביולי 2015 (IDT)
:תלוי בנהלים של החנות הספציפית בדר"כ התשובה היא שמותר להחזיר "באריזתו המקורית" ו"שלא נעשה בו שימוש", אבל זה תלוי באיזה מוצר ובאיזה חנות, ולדעתי לרוב תקבל זיכוי ולא כסף. אם מכרו לך מוצר תוך הטעייה - אתה יכול לתבוע את העסק ב"תביעות קטנות" ולקבל כספך בחזרה.‏«[[משתמש:Kotz|kotz]]» «[[שיחת משתמש:Kotz|שיחה]]» 07:13, 2 ביולי 2015 (IDT)

== מהו ביכור? ==

במשניות בביכורים פרק ג' נאמר שהאדם יורד לתוך שדהו ורואה תאנה שביכרה/אשכול שביכר. מתי פרי "מבכר"? איפה השלב הזה נמצא ביחס לחנטה?

[[משתמש:אלישיב ליפא|אלישיב ליפא]] - [[שיחת משתמש:אלישיב ליפא|שיחה]] 23:00, 1 ביולי 2015 (IDT)
:כיצד מפרישים את הבכורים כו' על דעתיה דרבי שמעון לא קרא שם בתלוש לא קידשו אינן מדמעין אין חייבי' עליהן חומש ואין לוקין עליהן חוץ לחומה מה טעמא דרבנין (דברים כ) ועתה הנה הבאתי את ראשית פרי האדמה בשעת הבאה פרי הא בשעת הפרשה אפי' בוסר אפילו פגין על דעתי' דר"ש מה בשעת הבאה פרי אף בשעת הפרשה פרי רבי זעירא בעי ביכורי יחור מהו שיתירו חנטו תני הבכורים אחד מששים ראשית הגז אחד מששים תרומה טמאה אחד מששים תני רבי ישמעאל הבכורים אחד מששים פאה אחד מששים ראשית הגז אחד מששים תרומה טמאה אחד מששים תרומה שאין הכהנים מקפידים עליה אחד מששים מה אית לך כגון תרומת הכלוסין והחרובין והשעורין שבאדום
[[חנטה]] - ראה שם. [[משתמש:Nachum|Nachum]] - [[שיחת משתמש:Nachum|שיחה]] 15:18, 2 ביולי 2015 (IDT)
:[http://gifted.telhai.ac.il/index2.php?id=314&lang=HEB]

== כדורי שלג (צעצוע) ==

יש ברשותי שני כדורי שלג שקניתי בטיולים בחו"ל, ולצערי נשברו בתאונה. מישהו מכיר דרך לתקן את כיפת הזכוכית (אני מניח שנוזל ונצנצים זה לא משהו שקשה להשיג)? יש איזה מקום שמוכר דברים כאלה שרק צריך להכניס את הבסיס ולמלא בנוזל?

ולמען הסר ספק - אני מתכוון לכדורי הזכוכית האלה שבתוכם יש דגמים של כל מיני מקומות מפורסמים (ביג בן, הקולוסיאום, וכו'). אלה שיש אצלי וצריכים תיקון הם מהסוג הגדול. [[משתמש:ברוקולי|תחי מדינת ישראל!]] • [[שיחת משתמש:ברוקולי|(שיחה)]] • <small>[[שיחת משתמש:ברוקולי/אהמ|אהמ]]</small> • [[ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אתרי המורשת העולמית|המורשת העולמית. פשוט עולמית!]] 13:38, 3 ביולי 2015 (IDT)
:אולי צריך לקרוא לצעצוע "כיפת שלג"{{אנ|Snow globe}}. הייתי בימי חיי בכמה וכמה חנויות צעצועים ומפעלי צעצועים בארצות שונות, ומעולם לא ראיתי "ערכה" לכיפות השלג האלה. נראה לי שגם הנוזל (מים עם גליקול או גליצרין) והנצנצים יעודיים לצעצוע הזה ולא יהיה קל להשיג אותם, קל וחומר את הכיפה. למרות זאת, מצאתי בגוגל כמה שירותים לתיקונים כאלה, אבל הם יקרים באופן מופרז. הראשון בתוצאות החיפוש גובה 190 דולר רק על עלויות המשלוח של המוצר המתוקן. אני לא הייתי מתקן צעצוע כזה, אבל אם אתה מתעקש אז חפש "fixing a broken snow globe". בברכה, -- &rlm;[[משתמש:Gabi S.|גבי]]&rlm; • [[שיחת משתמש:Gabi S.|שיח]] 18:17, 8 ביולי 2015 (IDT)
::תודה. בינתיים אני מצאתי ערכות כאלה באיביי. אולי המוכרים יוכלו לעזור. ואם לא אז לא נורא. מה שבטוח - ב-190 $ אני יכול להשיג דברים הרבה יותר מועילים {{חיוך}}. [[משתמש:ברוקולי|תחי מדינת ישראל!]] • [[שיחת משתמש:ברוקולי|(שיחה)]] • <small>[[שיחת משתמש:ברוקולי/אהמ|אהמ]]</small> • [[ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אתרי המורשת העולמית|המורשת העולמית. פשוט עולמית!]] 19:35, 9 ביולי 2015 (IDT)

== חובות של מדינה ==

יש באנגלית שתי רשימות [https://en.wikipedia.org/wiki/List_of_countries_by_external_debt List_of_countries_by_external_debt] ו[https://en.wikipedia.org/wiki/List_of_countries_by_public_debt List_of_countries_by_public_debt]. מישהו יכול להסביר במילים פשוטות מה זה הכסף הזה בכל אחת מהרשימות? ולמי המדינות חייבות את הכסף? הרשימה כוללת מדינות חזקות מאוד ומשפיעות. למי כולם חייבים כסף ולמה לא מחזירים? [[מיוחד:תרומות/109.64.28.2|109.64.28.2]] 19:57, 4 ביולי 2015 (IDT)
: [[חוב חיצוני]] הוא החוב למדינות אחרות, גופים פיננסיים בינלאומיים וכדומה. [[חוב ציבורי]] החוב לכל גוף שאינו הממשלה עצמה (לרבות לאזרחי המדינה וחברות מקומיות). [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 22:16, 4 ביולי 2015 (IDT)
::חוב חיצוני הוא חוב לגורמים שאינם תושבי המדינה (ממשלות זרות ומשקיעים פרטיים). חוב ציבורי הוא חוב של המגזר הציבורי. מלווים את הכסף מממשלות אחרות וממשקיעים פרטיים. לא מחזירים כ"כ מהר כי אין כסף להחזיר. כפי שאדם או משפחה צריכים כסף ולוקחים הלוואה מהבנק, כך גם ממשלות צריכות כסף כדי לממן תקציב והן לוקחות הלוואות ממשקיעים (בד"כ ע"י הנפקת אגרות חוב). {{אלמ}}

== פלאגינים בפיירפוקס ==

לפני זמן מה השתנתה מדיניות הפלאגינים בפיירפוקס. מדי יום אני רואה הודעה אדומה בג'י מייל "האם אתה מסכים להמשך שימוש בגוגל טוק" שצריך ללחוץ כדי לאשר או לסרב. אם אני מסרב, ההודעה היומית משתנה ל"האם אתה מוכן להתחיל...?". בקיצור יש לי מטרד יומי. איך נפתרים מזה? יגאל ([[ויקיפדיה:מסדר ניקיון/תבניות מחפשות קטגוריה|בקשת עזרה]], [[משתמש:IKhitron|IKhitron]] ו[[שיחת משתמש:IKhitron|שיחה]]) 14:23, 5 ביולי 2015 (IDT)
:נדמה לי ש[https://bugzilla.mozilla.org/show_bug.cgi?id=1030289 השרשור הזה] עונה לשאלה. אנא עדכן אותנו מה נהיה. [[משתמש:אילן שמעוני|הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, ]] - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]] 14:36, 5 ביולי 2015 (IDT)
::תודה. מעדכן - כתוב שם שזה באג. ונראה שבחודשיים הללו הוא לא תוקן. יגאל ([[ויקיפדיה:מסדר ניקיון/תבניות מחפשות קטגוריה|בקשת עזרה]], [[משתמש:IKhitron|IKhitron]] ו[[שיחת משתמש:IKhitron|שיחה]]) 14:52, 5 ביולי 2015 (IDT)

== מה זה "טיפול דפנטיבי"? ==

צריך לציין שניסיתי לחפש תשובה בגוגל ולא הצלחתי. תודה מראש. [[מיוחד:תרומות/149.78.25.3|149.78.25.3]] 02:16, 6 ביולי 2015 (IDT)
:על פי השימוש הנפוץ - "דפניטיבי" פרושו מה שמוגדר ומוסכם כסמכות קובעת. על פי זה "טיפול דפניטיבי" הוא '''הטיפול שמוכר ומוסכם בתור הטיפול הנכון והמקובל'''.  [[משתמש:אילן שמעוני|הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, ]] - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]] 09:19, 6 ביולי 2015 (IDT)

== קו אלכסוני על הHTTPS ==

בתקופה האחרונה, כשאני גולש בוויקי דרך גוגל כרום, יש קו אלכסוני על ה[[HTTP Secure]] בשורת הכתובת בדפדפן, האם מישהו יודע מה זה אומר, קרה משהו לאבטחה בוויקי או שזה בעיה אצלי? תודה מראש! [[משתמש:מקוה לטוב|מקוה לטוב]] • [[שיחת משתמש:מקוה לטוב|שיחה]] • י"ט בתמוז ה'תשע"ה • 13:48, 6 ביולי 2015 (IDT)
:[[משתמש:מקוה לטוב|מקוה לטוב]], זו בעיה אצלך, זה סימן מובהק שמישהו גולש איתך יחד, כנראה השרת שלך. אם זה רימון / אתרוג, זה המצב. הסר דאגה מלבך. [[משתמש:ביקורת|ביקורת]] - [[שיחת משתמש:ביקורת|שיחה]] 14:24, 6 ביולי 2015 (IDT)
::[[משתמש:ביקורת|תודה]], זה אכן הספָּק, אך זה היה הספק תמיד, והבעיה חדשה, מה גם שזה רק בוויקי ולא באתרים מאובטחים אחרים. היש מקום לדאגה?.. [[משתמש:מקוה לטוב|מקוה לטוב]] • [[שיחת משתמש:מקוה לטוב|שיחה]] • י"ט בתמוז ה'תשע"ה • 14:37, 6 ביולי 2015 (IDT)
:::אין מקום לדאגה. אני מניח שלא התקנת את התוסף שהם מציעים. אם אתה מתכוון להמשיך לערוך הרבה בוויקיפדיה, הייתי ממליץ לך להמשיך לא להתקין אותו, עד שהם יתקנו את הצרות שהוא גורם. [[משתמש:ביקורת|ביקורת]] - [[שיחת משתמש:ביקורת|שיחה]] 14:46, 6 ביולי 2015 (IDT)
::::דוקא התקנתי, אחרת אי אפשר לגלוש בג'ימייל ועוד. [[משתמש:מקוה לטוב|מקוה לטוב]] • [[שיחת משתמש:מקוה לטוב|שיחה]] • י"ט בתמוז ה'תשע"ה • 14:52, 6 ביולי 2015 (IDT)
:::::אז כדאי שתעשה "תצוגה מקדימה" לפני שאתה שומר שינויים, כי לפעמים זה עושה בעיות. [[משתמש:ביקורת|ביקורת]] - [[שיחת משתמש:ביקורת|שיחה]] 15:03, 6 ביולי 2015 (IDT)
::::::ok. למרות שבינתיים לא נתקלתי בבעיות (מסוג זה..) בויקיפדיה. אני עדיין מודאג איך זה שאני עם אותו ספק כבר כמה שנים, והתוסף מותקן כבר כמה שנים, ורק עכשיו ורק בוויקיפדיה צצה לה הבעיה. [[משתמש:מקוה לטוב|מקוה לטוב]] • [[שיחת משתמש:מקוה לטוב|שיחה]] • י"ט בתמוז ה'תשע"ה • 15:07, 6 ביולי 2015 (IDT)
:::::::כנראה במסגרת הרה-ארגון שנעשה שם בסינון בשבועות האחרונים. [[משתמש:ביקורת|ביקורת]] - [[שיחת משתמש:ביקורת|שיחה]] 15:13, 6 ביולי 2015 (IDT)

:מדאיג אותי לחשוב שהערך והממשק של דפדפנך לא נתנו לך תשובות טובות. באופן כללי: חיבור [[TLS]] (הידוע גם כ־[[SSL]]) מנסה להבטיח חיבור אמין ובטוח. כלומר: כל התעבורה בינך לבין ה[[שרת]] מוצפנת ואף אחד בדרך לא יכול לקבל עליה פרטים נוספים. כדי להבטיח את זה חשוב גם לדעת שאתה מתחבר לשרת האמתי ולא למישהו שמתחזה אליו (לדוגמה: כדי להאזין לתוכן ואולי אף לשנות אותו - [[התקפת אדם באמצע]]). לכן אתה מקבל מהשרת בתחילת כל חיבור התחייבות חתומה ([[סרטיפיקט]]) שמאשרת את זהותו ושרק לו יש אפשרות לבדוק אותה. ההתחייבות הזו חתומה על ידי גורם שאמור להיות אמין ושהדפדפן שלך מכיר. אם כל התנאים הללו מתקיימים, הדפדפן מראה מנעול. אם לא כל התנאים התקיימו, יכול להיות שמשהו בחיבור לא תקין. אפשר לקבל פרטים נוספים (בפיירפוקס: בהקשה על הסמליל של המנעול) ולנסות להבין מה לא בסדר. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 22:57, 6 ביולי 2015 (IDT)
::[[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]], במקרה המדובר, אני יודע בוודאות שזה נגרם כתוצאה מהתוסף של הספק, אבל מדבריך עולה שאולי הספק לא תפר הכל עד הסוף, ולכן כדאי ש[[משתמש:מקוה לטוב|מקוה לטוב]], יפנה לשירות הלקוחות וישאל אותם מה זה אמור להיות, ולא ירפה עד שיסדרו את הבעיה. [[משתמש:ביקורת|ביקורת]] - [[שיחת משתמש:ביקורת|שיחה]] 23:01, 6 ביולי 2015 (IDT)
:::אני מנסה להבין את משמעות דבריך: הספקים הללו צריכים לדעת את תוכן החיבור. לכן כשמתחברים דרכם בחיבור מאובטח (בכל מקרה? בחלק מהמקרים?) הם לא מתחברים באמצע. מכיוון שמדובר על משהו שהפרוטוקול הזה נועד למנוע, הם מאשרים את החיבור עם סרטיפיקט "מזויף". אני מניח שיש להם [[רשות אישור]] משל עצמם ושחלק מההתקנה במחשבים נועד להוסיף את הסרטיפיקט של רשות האישור שלהם לספק. מכאן שכאשר אתם מתחברים דרך ספק כזה, יותר קשה לסמוך על חיבורים מאובטחים: יש מי שיש לו אפשרות לצותת להם, והוא עושה את זה בפועל. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 07:53, 7 ביולי 2015 (IDT)

== מאזן סחר שלילי ==
מדוע מאזן סחר שלילי נחשב בהכרח לבעיה? האם לא יכול להיווצר, לדוגמה, מצב שבו מדינה נמצאת במאזן סחר שלילי כי היא מייצאת בעיקר שירותים שאינם סחורות, שלא נכללים בחישוב, בשעה שהיא מייבאת בעיקר סחורות? תודה, [[מיוחד:תרומות/94.159.150.147|94.159.150.147]] 21:52, 6 ביולי 2015 (IDT)
::אם אני מבין נכון, אז לרוב המדינות במערב, כולל ישראל וארצות הברית יש מאזן סחר שלילי. ראה [https://en.wikipedia.org/wiki/Balance_of_trade#/media/File:Cumulative_Current_Account_Balance.png כאן]. [[משתמש:בלנק|בלנק]] - [[שיחת משתמש:בלנק|שיחה]] 23:35, 6 ביולי 2015 (IDT)

== מס הגולגולת של תאצ'ר ==

מישהו/י יודע/ת להגיד מה היה גובה מס הגולגולת שתאצ'ר השיתה בסוף שנות השמונים-תחילת התשעים? [[משתמש:אוריה בר-מאיר|אוריה בר-מאיר]] - [[שיחת משתמש:אוריה בר-מאיר|שיחה]] 00:50, 7 ביולי 2015 (IDT)
:נסה בערך באנגלית {{אנ|Community Charge}} - אין שם את המספרים המדוייקים, אבל זו התחלה. &rlm;[[משתמש:DGtal|DGtal]]&rlm; - [[שיחת משתמש:DGtal|שיחה]] 08:43, 7 ביולי 2015 (IDT)

== סרטי וידאו מחלוקים לרצועות ==

כבר הרבה שנים יוצא לי לראות לפעמים סרטוני וידאו ברשת, שמחולקים לשלוש רצועות לאורכן, כאשר רק ברצועה האמצעית ניתן לראות ברור, ובשתי האחרות רואים משהו מטושטש. [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4677033,00.html ראו לדוגמא כאן]. מישהו יכול להסביר לי מה זה וממה זה נובע? תודה. [[משתמש:משה פרידמן|משה פרידמן]] - [[שיחת משתמש:משה פרידמן|שיחה]] 10:25, 7 ביולי 2015 (IDT)
:מדובר בסרטונים שצולמו במצב מאונך - טעות שכיחה מאד, במיוחד בצילום בסמארטפון. תוכנת עיבוד התמונה של יוטיוב "משלימה" את הרקע ברצועות המטושטשות, משהו שאפשר להתווכח על התועלת בו. [[משתמש:אילן שמעוני|הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, ]] - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]] 10:41, 7 ביולי 2015 (IDT)
::מה פירוש "משלימה"? האם אני אמור לראות תוכן כלשהו באזורים המטושטשים? [[משתמש:משה פרידמן|משה פרידמן]] - [[שיחת משתמש:משה פרידמן|שיחה]] 11:24, 7 ביולי 2015 (IDT)
:::לא. זה פשוט משכפל את הוידאו בצורה מטושטשת בצדדים, כדי שלא ישארו פסים שחורים בצד. ‏«[[משתמש:Kotz|kotz]]» «[[שיחת משתמש:Kotz|שיחה]]»
::::תודה לשניכם! [[משתמש:משה פרידמן|משה פרידמן]] - [[שיחת משתמש:משה פרידמן|שיחה]] 12:37, 7 ביולי 2015 (IDT)

== "רשות" ==

קיימים בישראל גופים רבים בשם "רשות...", כמו למשל רשות המסים, הרשות למלחמה בסמים ועוד הרבה. מהי ההגדרה של רשות? האם כל הרשויות זהות מבחינת החוק? האם הן עצמאיות ומי מפקח עליהן? [[מיוחד:תרומות/93.173.226.8|93.173.226.8]] 21:59, 7 ביולי 2015 (IDT)
: ראה [[רשות]]. [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 22:30, 7 ביולי 2015 (IDT)
::תודה. [[מיוחד:תרומות/93.173.233.17|93.173.233.17]] 22:51, 7 ביולי 2015 (IDT)
:::בהמשך לכך רציתי לשאול שאלה נוספת. לרשויות השונות יש בדרך כלל 'מועצה' של אנשי ציבור ומומחים שהתחום קרוב ללבם המשמשים כמעין הנהלה או בדומה לכך. האם חבר מועצה מקבל תשלום? [[מיוחד:תרומות/93.173.233.17|93.173.233.17]] 23:04, 7 ביולי 2015 (IDT)

== האם למומחה יש נתונים באיזה מדינות בסין סובלים הכי הרבה מהשמנה? ==

אני חושב שבמדינת קנטון ובמדינות עם מטבח דומה יסבלו הכי הרבה בגלל השימוש הרב בשמנים וסוכרים באוכל הקנטונזי. האם למומחה יש נתונים בנושא? בתודה. &rlm;[[משתמש:Ben-Natan|Ben-Yeudith]]&rlm; • [[שיחת משתמש:Ben-Natan|שיחה]] 23:12, 7 ביולי 2015 (IDT)
:זה כיוון שגוי. הבעיה היא לא בשומן או בסוכר אלא בהפרזה בהם וזה לא קשור למטבח המסורתי. לרוב זה נובע מהמטבח התעשייתי (רשתות מזון מהיר, אוכל מוכן או חצי מוכן בסופרים וכו). היתי מחפש סטטיסטיקה בערים הגדולות. [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 06:21, 8 ביולי 2015 (IDT)
::דווקא למטבח מסורתי יש השפעה על תזונת התושבים. אולי במקרה של סין ההשפעות אינן משמעותיות מאד, אבל אם תביט על אוכלוסיות ג'ייניות צמחוניות בהודו או על התזונה באיים בודדים מסוימים שכמעט לא משתמשים בשמן וסוכר, תחוש בקצת שוני, גם אם שוני זה לא ימדד. &rlm;[[משתמש:Ben-Natan|Ben-Yeudith]]&rlm; • [[שיחת משתמש:Ben-Natan|שיחה]] 02:49, 9 ביולי 2015 (IDT)
:::מה שמשפיע בסופו של דבר על השמנה הוא כמות הקלוריות. אם אדם אוכל אוכל מסורתי והערך האנרגטי של המזון שלו הוא בגבול הנורמה, הוא לא ישמין. כנ"ל לגבי מזון תעשייתי - כל עוד זה בגבולות הנורמה הוא לא ישמין. העניין הוא שדי קשה לחרוג מהנורמה עם מזון מסורתי. לרוב הוא משביע, הכנות דורשת המון זמן כך שהוא לא זמין ללא הפסקה, הוא לא כולל ממתקים עתירי קלוריות (ב100 גרם שוקולד יש איזה 550 קלוריות ומה זה 100 גרם? נער ממוצע מסוגל לגמור קילו שוקולד ועדיין ירצה עוד). כמובן משקאות ממותקים - ב2 ליטר קולה יש איזה 800 קלוריות (בערך חצי מכמות הקלוריות שבני נוער צריכים) קח את כל אלה וזה יטה את הכף בקלות לעבר ההשמנה. יתכן כמובן שיש הבדלים קלים בין תזונה מסורתית כזאת או אחרת... אבל לא כדאי להשוות לעולם השלישי. אמנם בשנים האחרונות יש שיפור ניכר, אבל עד לא מזמן באזורים רבים הרעב היה די נפוץ. אגב, אם יש חברה מסוימת שלא משתמשת בשמן היא צפויה למוות או לכל הפחות לייסורים. שומנים הם מרכיב מזון חשוב מאוד, בדיוק כמו פחממות וחלבונים. מי שנמנע משומנים לאורך זמן, זה לא רק לא בריא, אלא עשוי להביא למחלות שונות ואף למוות (למשל אם לא יקבל מספיק שומנים חיוניים). לכן, לא היתי קופץ על המציאה הדיאטטית הזאת. [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 05:40, 9 ביולי 2015 (IDT)
::::אני בטוח שההבדלים (למרות שהיום זה הולך ונעלם) הם יותר מקלים... ואני כמובן לא מדבר על מקרה בו לא אוכלים שמנים כלל אלא על מטבח מסורתי עקבי שכולל מעט מאוד שומן ובכל מקרה שומנים טבעיים ואורגניים יותר.. &rlm;[[משתמש:Ben-Natan|Ben-Yeudith]]&rlm; • [[שיחת משתמש:Ben-Natan|שיחה]] 12:24, 9 ביולי 2015 (IDT)
:::::לא בטוח שאני מסכים לניתוח זה. בכל אופן, אין לי טבלה מסודרת שביקשת. ניסית באתר ארגון הבריאות העולמי? [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 12:27, 9 ביולי 2015 (IDT)
::::::בודק כעת. &rlm;[[משתמש:Ben-Natan|Ben-Yeudith]]&rlm; • [[שיחת משתמש:Ben-Natan|שיחה]] 12:59, 9 ביולי 2015 (IDT)
:::::::[[משתמש:Ben-Natan]], מה גילית? [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 12:53, 15 ביולי 2015 (IDT)

== קשרי ון דר ואלס ==

האם קשרי ון דר ואלס נובעים מכוחות אלקטרוסטטיים או אלקטרודינמיים?{{ש}}

בערך רשום אלקטרוסטטיים אבל אני לא מצליח למצוא לכך הוכחה כתובה בספרות, יש למישהו מקור?{{ש}}

תודה, [[מיוחד:תרומות/192.114.105.254|192.114.105.254]] 13:41, 8 ביולי 2015 (IDT)
:בערך אמנם מופיעה המילה אלקטרוסטטייים, אבל למיטב הבנתי גם לפי הערך התשובה היא דווקא אלקטרודינמיים. כוחות ואן דר ואלס נובעים מדיפול '''רגעי''', הנובע מכך שהאלקטרונים זזים כל הזמן, בעוד ש[[אלקטרוסטטיקה]] עוסקת דווקא במטענים סטטיים שאינם זזים. [[משתמש:בלנק|בלנק]] - [[שיחת משתמש:בלנק|שיחה]] 14:42, 8 ביולי 2015 (IDT)
::אבל אלקטרונים זזים תמיד. כך שזה לא הכיוון. [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 05:42, 9 ביולי 2015 (IDT)
:::קשרי ואן דר ואלס מבוססים על דיפול רגעי. ככל שמספר האלקטרונים גדול יותר, האפשרויות למצוא אותם במרחב האורביטלים תהיינה רבות יותר. אלקטרוסטטיקה מתייחסת לפיזיקה שבאטומים. קשרי ו.ד.ו הם קשרים אינטר מולקולאריים - כלומר הם הקשרים שמכתיבים את מצב הצבירה של החומר. &rlm;[[משתמש:Archwayh|Archway]]&rlm; <small>•</small> [[שיחת משתמש:Archwayh|שיחה]] 05:59, 9 ביולי 2015 (IDT)

== כמה אחוזים ממתחילי קורס טיס (אחרי גיבוש) מסיימים אותו לבסוף כטייסים? ==

כמה אחוזים ממתחילי קורס טיס (אחרי גיבוש) מסיימים אותו לבסוף כטייסים?
:לפי הכתבה [http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/415/875.html כאן], מתחילים את הגיבוש 600, מסיימים את הגיבוש 200, ומסיימים קורס טיס 25-45. התשובה לשאלה שלך היא 12.5%-22.5%. --&rlm;[[משתמש:Gabi S.|גבי]]&rlm; • [[שיחת משתמש:Gabi S.|שיח]] 17:55, 9 ביולי 2015 (IDT)

== איראן ==

האם איראן סיפקה לארה"ב מודיעין במלחמות באפגניסטן ובעיראק?--[[מיוחד:תרומות/79.181.57.254|79.181.57.254]] 16:47, 10 ביולי 2015 (IDT)
:האינטרנט הוא לא מקור מידע מוצלח לשאלות מסוג זה, אבל בעזרת גוגל מצאתי שני אתרים ([http://muftah.org/u-s-invasion-of-iraq-strategic-consequences-for-iran/#.VZ_RR_mqqko 1], [http://www.mepc.org/journal/middle-east-policy-archives/us-iran-engagement-through-afghanistan?print 2]) שבהם נאמר שאיראן סיפקה לארה"ב מודיעין במלחמת באפגניסטן: "במהלך הפלישה האמריקנית לאפגניסטן, איראן פתחה את המרחב האווירי שלה למטוסים אמריקאים, סיפקה מודיעין יקר ערך על תנועת לוחמי הטליבאן, סגרה את גבולותיה לאנשי אל-קאעידה, והסכימה להחזיר את כל החיילים האמריקאים שנאלצו לנחות באיראן." לעומת זאת, מלחמת עיראק הייתה סיפור שונה לגמרי. מסמכים שנחשפו בשנים האחרונות מעידים שארצות הברית עזרה בסתר לסדאם חוסיין וקיוותה שעיראק תביס את איראן. האיראנים הבינו את זה, כמובן, ולא סיפקו מודיעין כלשהו לארצות הברית. -- &rlm;[[משתמש:Gabi S.|גבי]]&rlm; • [[שיחת משתמש:Gabi S.|שיח]] 17:16, 10 ביולי 2015 (IDT)
::תודה רבה גבי. אני מדבר כמובן על [[מלחמת עיראק]] ולא על [[מלחמת עיראק-איראן]].--[[מיוחד:תרומות/79.181.57.254|79.181.57.254]] 01:43, 11 ביולי 2015 (IDT)
:::אין הרבה מידע על מה שהיה ב-2003, אבל כנראה שהתשובה שלילית. בערך על יחסי איראן-ארצות הברית {{אנ|Iran–United States relations}} מוזכר נאום "ציר הרשע" של בוש מ-2002 שבו כרך ביחד את איראן עם אל-קאעידה ועוד כמה גורמים. לא הגיוני שאחרי התבטאויות כאלה יהיה שיתוף פעולה ביטחוני וחילופי מודיעין בין איראן לארצות הברית. בשנת 2003, לפני מלחמת עיראק, ממשל בוש קיבל דיווחים על גישושים מצד ממשלת איראן, באמצעות נציגים בשווייץ, שבהם הציעה איראן "עסקה גדולה" שבה יימסר מידע מודיעיני תמורת הסדרת הנושאים הטעונים של תכנית הגרעין האיראנית ותמיכת איראן בחמאס ובחיזבאללה. ממשל בוש סבר שהאיראנים "מבטיחים יותר ממה שהם יכולים לקיים", ולא יצא מזה כלום. (הנה [http://www.pbs.org/wgbh/pages/frontline/showdown/themes/grandbargain.html המאמר המורחב] בנושא זה). לאחר שארצות הברית כבשה את עיראק היא ביצעה גם גיחות צילום מעל איראן, פלשה אליה קרקעית, תמכה בכורדים האנטי-איראנים ופלשה מכיוון אפגניסטן בחיפוש אחר נשק גרעיני. עם רקע כזה, לא סביר שארצות הברית קיבלה מידע מודיעיני מגופים איראניים. -- &rlm;[[משתמש:Gabi S.|גבי]]&rlm; • [[שיחת משתמש:Gabi S.|שיח]] 21:55, 11 ביולי 2015 (IDT)
:ייתכן שכיום מתנהל סוג כזה של שת"פ מודיעיני נגד [[דאעש]]. אבל בעבר, לפני עליית דאעש, ההפך היה נכון - ארה"ב האשימה את איראן שהיא מסייעת לטליבאן באפגניסטן ולאלקאעידה בעיראק (על אף היותם רדיקלים סונים). (למשל [http://www.weeklystandard.com/blogs/state-department-iran-supports-al-qaeda-taliban_649167.html]). [[משתמש:Ben tetuan|Ben tetuan]] - [[שיחת משתמש:Ben tetuan|שיחה]] 22:16, 11 ביולי 2015 (IDT)

== תאי עצב לעומת תאים "רגילים" ==

שלום, 
מה ההבדל בין תא עצב לתא רגיל בגוף? בגוף התא? במנגנון גולג'י? באופן ההולכה החשמלית? או בכך שבגרעין התא של תאי עצב מקודד החומר הגנטי לחלבון ובגרעיני תאים אחרים לא? תודה רבה רבה! :) (אגב, התלבטתי אם זו שאלה במדעים מדויקים או לא, אז כתבתי את זה בשני דפי "הכה את המומחה" - גם במדעים מדויקים וגם לא) 17:13, 10 ביולי 2015 (IDT)
:השאלה שלך לא כל כך מובנת. כל תא ייחודי בדרך מסוימת השמורה לו, לכן אין "תא רגיל". נסה לקרוא את הערך [[תא עצב]]. אולי זה יענה על תהייתך. [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 06:35, 11 ביולי 2015 (IDT)
::כוונתי האם גם ליתר התאים יש את אותם התכונות שהזכרתי? למשל: האם מנגנון גולג'י נמצא רק בתאי עצב או גם ביתר התאים? 22:10, 11 ביולי 2015 (IDT)
::: בתאי עצב, אני משער שאתה מתכוון לנאורונים שהם '''חלק''' מתאי מערכת העצבים המרכזית (מוח, גזע המוח וחוט השדרה). מבחינה היסטולוגית (אנטומיה של תאים) תאי העצב זהים לשאר תאי הגוף. יש להם גרעין עם כרומוזומים וגנים, יש להם אותם גופיפים תוך תאיים (כמו, למשל, גופיפי גולג'י האחראים למטבוליזם השומני של התא) ויש להם קרום תא. המיוחד בתאי העצב לעומת תאים אחרים: 1) סיבי העצב שהם שלוחות ארוכות מאוד של גוף התא. סיבים אלו מעבירים "פקודות" למטרות מרוחקות או מעבירים "מידע" ממקורות שונים (למשל מידע חושי). 2) סינפסות שהם מבנים מולקולריים מסויימים (ומסובכים) על פני תא העצב והסיבים שלו המאפשרים לפקודות ומידע זה לעבור מתא עצב אחד לתא עצב אחר 3) טרנסמיטורים יחודיים שהם חומרים כימיים יחודיים לקבוצות שונות של תאי עצב. טרנסמיטורים אלו עוברים מתא עצב מסויים לתא אחר (למשל תא שריר) ומפעילים אותו או מפסיקים את פעולתו לזמן דרוש. מבחינה פונקציונלית, כמובן שלתאי העצב יש תפקיד שונה מאשר לתאים אחרים כמו למשל, תאי הכבד או תאי מערכת הדם. (תשובה מנאורולוג)--[[משתמש:Weidenfeld|וידנפלד]] - [[שיחת משתמש:Weidenfeld|שיחה]] 13:13, 12 ביולי 2015 (IDT)
::::תודה רבה!! הסבר מעולה, הבנתי הכל:) [[מיוחד:תרומות/5.29.9.245|5.29.9.245]] 14:47, 12 ביולי 2015 (IDT)

== פרנקים לא צרפתים ==

כתבתי [[ויקיפדיה:הידעת?/המתנה#שפת הפרנקים|הצעה]] לקטע "הידעת". יש שם נקודה אחת שלא ברורה לי מספיק טוב: למה בדיוק נקראו הצלבנים "פרנקים"? אם אני מבין נכן, משתתפי [[מסע הצלב הראשון]] הגיעו בעיקר משלוש קבוצות: פרנקים (צפון צרפת, מערב גרמניה), פרובנציאליים (דרום צרפת) ונורמנים (דרום איטליה. לא נורמנדי). אבל ממש סמוך למסע הצלב הראשון נכתב הספר [[עלילות הפרנקים]] על ידי אציל נורמני. אמנם הפרנקים זכו בהנהגה. אבל האם רק בגלל זה הכל נקרא בשמם? [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 13:21, 11 ביולי 2015 (IDT)
:ככה הערבים קראו להם. אף אחד מהצלבנים לא היה חלק מהעם הפרנקי, אפילו לא הצרפתים. "פרנקים" זה עם גרמאני עתיק משלהי העת העתיקה ותחילת ימי הביניים. אין קשר בינו למסעי הצלב. נהוג לקרוא לצאצאי הפרנקים שהתגוררו בצרפת "צרפתים". [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 13:23, 11 ביולי 2015 (IDT)
::השם של צרפת, France והשפה הצרפתית בצרפתית, Français ושמם של הצרפתים, Français, כולם נגזרו מהשם פרנק, Franc, לכן לא פלא שהצרפתים ידועים בעולם כפרנקים. בברכה. [[משתמש:אריה ענבר|ליש]] - [[שיחת משתמש:אריה ענבר|שיחה]] 14:25, 11 ביולי 2015 (IDT)
:::יש כמובן קשר בין הצרפתים לפרנקים. פרנקים כבשו את גאליה והתנחלו בה בשלהי העת העתיקה. [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 14:26, 11 ביולי 2015 (IDT)
::להפך, הפרנקים היוו חלק ניכר (ואולי אף רוב) האצולה. לפחות באזורי "פרנקוניה". מלכות צרפת של היום היא היורשת של ממלכת [[פרנקיה המערבית]]. [[בית קאפה]] (שלא לבלבל עם [[בית קפה]]) נוסד על ידי אצילים פראנקים ומלכיו השתמשו בתואר "מלכי הפרנקים" עד שנת 1181 שאז [[פיליפ השני, מלך צרפת|פיליפ השני]] החליפו בתואר "מלך צרפת". כמוכן, הספר הזה מלמד שככה הם קראו לעצמם, בתקופה שמיד לאחר מסע הצלב הראשון. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 14:32, 11 ביולי 2015 (IDT)
:::כל זה נכון, אבל בדרום צרפת לא היו פרובינציאליים, אלא [[פרובנס]]ליים והנורמנים של סיציליה ודרום איטליה הגיעו לשם מנורמנדי ומסקנדינביה. בברכה. [[משתמש:אריה ענבר|ליש]] - [[שיחת משתמש:אריה ענבר|שיחה]] 14:37, 11 ביולי 2015 (IDT)
::::לא נהוג להתייחס לעמי אירופה בתקופה זו בשם "פרנקים" או "לומברדים" או "בורגונדים" או "גותים" או כל שם אחר משלהי העת העתיקה. יש קשר מובהק בין דוכסות/רוזנות בורגונדיה לבורגונדים, אך פשוט לא נהוג להתייחס אליהם כך. הכינוי "פרנקים" לא היה מיוחד לצרפתים. גם אנגלים או גרמנים או כל אירופאי אחר שהגיע למזרח התיכון היה "פרנק" בדיוק כמו שכל המוסלמים באשר הם היו בפי אנשי אירופה הנוצרים "מורים" או "סרצינים". [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 14:53, 11 ביולי 2015 (IDT)
:::::אבל השאלה היא לא איך נהוג להתייחס אליהם היום אלא איך הם עצמם ואחרים התייחסו אליהם באותה תקופה. אני חושב שבאותה תקופה כבר לא היו לומברדים ובורגונדים (כלומר: לא הייתה קבוצה שקראה לעצמה כך. זה היה רק מושג גאוגרפי) אבל היו אנגלים. ונראה שהיו גם פרנקים. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 16:24, 11 ביולי 2015 (IDT)
::::::אנגלים בוודאי שלא היו. אנגליה נכבשה בשנת 1066 על ידי הנורמנים ומסע הצלב הראשון היה ב1099; העם האנגלי טרם התגבש. לגבי קיום העם הפרנקי כיישות מובחנת - אני יכול לבדוק את זה במקורות אם אמצא לזה את הזמן. אני מוכרח לציין שאף פעם לא שמעתי על דבר כזה והחל ממר קאפה נהוג לקרוא להם צרפתים אבל יתכן שאני טועה. [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 20:39, 11 ביולי 2015 (IDT)
::::::: וזווית יהודית: שמות המשפחה: צרפתי, פרנקו, פרנסז שהיו נפוצים בבלקנים מיוחסים ליוצאי צרפת ונולדו מכינויים של יוצאי צרפת על ידי בני הקהילה הספרדית הגדולה. בהמשך נטמעו לתוך הקהילה הספרדית והתפללו כנוסח הספרדים. שבוע טוב [[משתמש:Assayas|Assayas]] - [[שיחת משתמש:Assayas|שיחה]] 20:42, 11 ביולי 2015 (IDT)
::: כדי לעשות סדר וגם כדי לענות לשאלת השואל - הפרנקים היו התאחדות של שבטים, בתי אב וקהילות שהתאחדו יחדיו לשם כיבוש שטחים והתגברות על סביבה עויינת. מוצאם מסקנדינביה. מאוחר יותר, ההיסטוריונים כללו את הפרנקים ברשימת השבטים (למרות שלא היו שבט "טהור") הגרמניים המערביים. הפרנקים השתלטו, בסופו של דבר, על איזור הכולל (בערך) את צרפת ואת רוב גרמניה של היום. הפרנקים התנצרו כקתולים ומלכם הראשון היה קלוביס (Clovis) ה-1 (406-511), מייסד השושלת המרובינגית. כל מלכי שושלת זו נקראו "מלך הפרנקים" (Rex Francorum). לאחר השושלת המרובינגית עלה לשלטון מייסד השושלת הקרולינגית הוא פיפין (Pepin) ה-1 ((715-768). גם מלכי שושלת זו נקראו "מלך הפרנקים" והחל מהמלך שארל ה-2 (823-877ׂׂ) הם נקראו גם "מלך פרנקיה" (Roi de Francie). לאחר מכן יסד היג קפה (Hugues Capet) (940-996) את שושלת קפה. בשושלת הזו, המלך פיליפ ה-2 (1165-1223) הוא המלך הראשון המכונה "מלך צרפת" (Roi de France). זה התואר של מלכי צורפת בהמשך אך יש לציין שעד המהפכה הצרפתית התואר הלטיני של מלכי צרפת נשאר "מלך הפרנקים". מכאן מובן שבעת מסע הצלב הראשון, הצרפתים כונו גם "פרנקים" לפי מלכם שתוארו היה "מלך הפרנקים". הוכחה לכך היא נאומו של האפיפיור אורבנוס בו קרא למסע הצלב. הנזיר רובר מריימס (Robert de Reims) הביא בכתב, בשנת 1107, נוסח של נאומו של אורבנוס הנפתח כך: " עם הפרנקים, העם שמעבר להרים, העם הנבחר והאהוב על ידי האל...אליכם מכוונת דרשה זו".יתכן מאוד שפניה ישירה זו היא הסיבה לעובדה שיש שכינו את מסע הצלב הראשון "מסע צלב הפרנקים".--[[משתמש:Weidenfeld|וידנפלד]] - [[שיחת משתמש:Weidenfeld|שיחה]] 20:55, 12 ביולי 2015 (IDT)

==מאיזו מתכת עושים מפתחות?==
תודה!
:ברונזה (הצהובים) או נתך ברונזה וניקל (כסופים). זה לגבי מפתחות למנעולי ייל. [[משתמש:אילן שמעוני|הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, ]] - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]] 09:09, 13 ביולי 2015 (IDT)
::לא יקר קצת לייצר מטבעות מברונזה...? [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 12:52, 15 ביולי 2015 (IDT)

== HTTP Accelerator ==

האם המומחה יכול לפרט בכמה מילים, ובשימוש '''מינימאלי''' במונחים טכניים מתקדמים, מהו מנגנון הפעולה של HTTP Accelerators? איך הם בעצם מאיצים בקשות HTTP? בתודה, &rlm;[[משתמש:Ben-Natan|Ben-Yeudith]]&rlm; • [[שיחת משתמש:Ben-Natan|שיחה]] 21:47, 12 ביולי 2015 (IDT)
:המאיצים פועלים כמתווכים חכמים ויעילים בין הלקוח (הגולש) והאתר. הם משתמשים במגוון של שיטות: בראש ובראשונה, מטמון (cache), כלומר איכסון קרוב יותר ללקוח של חלק מהאתר המרוחק. בנוסף הם משתמשים בניחוש בקשות (אם הלקוח ביקש את הדף הזה אז הוא גם יבקש את התמונה הזו - לא מחכים לבקשת הלקוח וכבר מבקשים אותה מהאתר המרוחק), ואיסוף פרטים רבים להזרמת מידע יחידה, במקום לפתוח ולסגור קישורי רשת על כל פריט בנפרד. ישנן שיטות נוספות. מקור: [https://en.wikipedia.org/wiki/Web_accelerator] [[משתמש:אילן שמעוני|הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, ]] - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]] 20:06, 14 ביולי 2015 (IDT)
::אם המאיצים פועלים כמתווכים אז מה ההבדל בינם לבין CDN כמו Cloudflare? &rlm;[[משתמש:Ben-Natan|Ben-Yeudith]]&rlm; • [[שיחת משתמש:Ben-Natan|שיחה]] 05:50, 15 ביולי 2015 (IDT)
:::הטכנולוגיות משותפות בחלקן, אבל המודל העסקי שונה לגמרי. HTTP accelerators מיועדים לספקי אינטרנט שהלקוח המשלם שלהם הוא משתמש הקצה. CDN הם מוצרים של חברות שספק התוכן, המעוניין בהפצת התוכן שלו, הוא הלקוח המשלם. [[משתמש:אילן שמעוני|הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, ]] - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]] 07:24, 15 ביולי 2015 (IDT)
::::אני חושב שלא הבנתי את ההבדל. מצב שתחדד מעט את ההסבר ותתן דוגמה, חשוב לי שתפרט על מצב אפשרי בו CDN ו-HA מתנגשים זה בזה (כאשר הם מתווכים העברת אותו מידע), מה קורה במקרים כאלה ואיך פותרים את זה? (אני מאמין שזה יעזור לי להבין אותך עוד יותר) &rlm;[[משתמש:Ben-Natan|Ben-Yeudith]]&rlm; • [[שיחת משתמש:Ben-Natan|שיחה]] 07:43, 15 ביולי 2015 (IDT)

== בית קברות צבאי בריטי ==

למה הבריטים מקימים בתי קברות צבאיים בארץ?

שאלתי היא שאלה כוללת, וזו הדוגמה שאנו מכירים כאן בארץ. הרי הבריטים מתחילת הכיבושים שלהם במלחמת העולם הראשונה הם מקימים בתי קברות בארץ. למה? המשפחות לא רוצות לעלות לקבר? האם זה עניין טכני מפעם [קירור גופות וכו'] או שיש בזה משהו מהותי? כשהבריטים נלחמו בעיראק לפני כעשור, הם הקימו גם שם בתי קברות צבאיים?
:עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה ניסה וייר להתגייס לשירות צבאי, אך נדחה עקב גילו. הוא הצליח להתמנות כמפקד יחידת אמבולנסים של הצלב האדום הבריטי שהוצבה בצרפת. שם הושפע וייר עמוקות מעובדת היעדר כל מערכת לסימון ולרישום קבריהם של אלו שנפלו בקרב. וייר חש מחויב ליצור ארגון שיטפל במשימה זו במסגרת הצלב האדום הבריטי. עד שלהי 1915 רשם הארגון שהקים 31 אלף קברים. באותה שנה הכיר משרד המלחמה הבריטי בתועלת עבודתו וקיבל את יחידתו למסגרת הצבא הבריטי, תחת השם "הועדה לרישום קברים". בהנהגתו הפכה הוועדה לגוף מרכזי למסירת מידע לקרובי הנופלים בקרב. עם התקדמות המלחמה הוטרד וייר מן השאלה מה יהיה טיפול הקבע בקברים בתקופה שלאחריה. בסיועו של אדוארד, הנסיך מויילס, הוא גיבש הצעה להקמת גוף קבע שיטפל בכך.   מהוויקי. [[משתמש:Nachum|Nachum]] - [[שיחת משתמש:Nachum|שיחה]] 18:24, 14 ביולי 2015 (IDT)

== פיצול תא באקסל לשני תאים - רחוב ומספר בית ==

שלום, איך לכתוב פונקציה באקסל שתפצל רשימה מגוונת של כתובות לעמודת רחוב, עמודת מספר ?

להלן דוגמאות לצורות שונות של כתובות אפשריות:

{| class="wikitable"
|-
! כתובת !! רחוב !! מספר !! הערות
|-
| דיזינגוף 52 || דיזינגוף || 52 || הרחוב מורכב ממילה אחת, יש רווח בין שם הרחוב למספר.
|-
| יצחק רבין 3 || יצחק רבין || 3 || יש רווח בתוך שם הרחוב
|-
| יפו 3א || יפו || 3א ||  המספר מכיל גם אות (בלי רווח בין התא לאות)
|-
| צ'לנוב 23-27 || צ'לנוב || 23-27 || המספר מורכב מטווח של בתים (בלי רווח)
|}

תודה רבה לכל רמז,
אביב.
: הפקודה FIND יכולה למצוא את הרווח הראשון מימין; כמה הפעלות נוספות ימצאו את הרווח האחרון. כשיודעים היכן הוא נמצא, פקודות LEFT, RIGHT ו-LEN מאפשרות לגזור את המחרוזת לחלקים. [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 13:08, 14 ביולי 2015 (IDT)

== האם ציונים בתואר שני משנים משהו? ==

באחד המבחנים קיבלתי ציון שמוריד לי את הממוצע בכמטע 5 נקודות (עניין שיש מטע שעות גם ככה. אז ציון בודד יכול לגרור את הממוצע ממש למטה). השאלה היא האם כדאי לי לבזבז את הזמן ולגשת למועד ב'? אני בתואר שני עוסק במחקר והמבחנים האלא תקועים לי באמצע החיים ומפריעים לעבודה על תזה. השאלה האם הציון בתואר שני משנה משהו וכדאי להפסיק את המחקר לתקופה קצרה שביל ללמוד למועד ב' או שאולי עדיף לא להתעסק בשטויות ולהמשיך לחקור? אוניברסיטת תל אביב, פקולטה למדעים מדויקים, אם זה משנה. [[מיוחד:תרומות/132.66.137.207|132.66.137.207]] 14:36, 14 ביולי 2015 (IDT)
:ככל שידוע לי, אין מועדי ב' בתואר שני. יגאל ([[ויקיפדיה:מסדר ניקיון/תבניות מחפשות קטגוריה|בקשת עזרה]], [[משתמש:IKhitron|IKhitron]] ו[[שיחת משתמש:IKhitron|שיחה]]) 14:41, 14 ביולי 2015 (IDT)
::גם הקורס נועד במקור לתואר ראשון? בסדר, אז לא אבזבז זמן על זה. [[מיוחד:תרומות/132.66.137.207|132.66.137.207]] 14:45, 14 ביולי 2015 (IDT)
:ציונים במאסטר עשויים להיות חשובים, למשל בתחרות על מלגות הצטיינות או בסיום התואר בדרגת הצטיינות כלשהי. האם לעשות מועד ב'? זה עניין של עלות מול תועלת, כמו תמיד. [[משתמש:Reuveny|Reuveny]] - [[שיחת משתמש:Reuveny|שיחה]] 14:47, 14 ביולי 2015 (IDT)
:::אלא אם במוסד הלימודים שלך יש חוקים אחרים, אז גם בקורס של תואר ראשון. אם תחליט שהציון חשוב לך, סביר להניח שתצטרך לעשות אותו בשנה הבאה. יגאל ([[ויקיפדיה:מסדר ניקיון/תבניות מחפשות קטגוריה|בקשת עזרה]], [[משתמש:IKhitron|IKhitron]] ו[[שיחת משתמש:IKhitron|שיחה]]) 14:50, 14 ביולי 2015 (IDT)

== החודש העברי ==

לפי מה חישבו את חודשי השנה בתקופת בית ראשון?--[[מיוחד:תרומות/5.102.254.125|5.102.254.125]] 19:13, 14 ביולי 2015 (IDT)
:על פי הערכים המתאימים - לא חישבו, אלא צפו בפועל במולד הירח וכך קבעו ראש חודש. מערכת משואות העבירה את הבשורה. [[משתמש:אילן שמעוני|הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, ]] - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]] 20:13, 14 ביולי 2015 (IDT)
::לא מצאתי מקורות לכך במחקר או בתנ"ך. מצאתי בתנ"ך התייחסויות רבות לחודשים, ראשי חודשים, ימים בחודש, מספרים ושמות של חודשים, אך לא הצלחתי למצוא שום קשר לירח או לשיטה כלשהי. במחקרים מצאתי מידע על לוחות השנה החל מתקופת בית שני בלבד.--[[מיוחד:תרומות/5.102.254.51|5.102.254.51]] 21:12, 14 ביולי 2015 (IDT)
:::בערך העברי לא מצויינים מקורות. בערך האנגלי מצויין שיש מספר הלכות בתנך, אך למרבה הצער ללא מראי מקום. עם זאת שני ספרים מובאים כמקור:  Sacha Stern, Calendar and Community, Oxford University Press, 2001, pp. 162ff. ו-  Sacha Stern, Calendar and Community, Oxford University Press, 2001, pp. 162ff. [[משתמש:אילן שמעוני|הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, ]] - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]] 22:05, 14 ביולי 2015 (IDT)
::::לגבי הקשר למחזור הירח: ראשית, למיטב זכרוני ישנו שימוש בתנך במילה יֶרַח כמלה נרדפת לחודש, אך אינני בטוח לגמרי. שנית הפירוש המקובל למילה חודש הוא שבא מלשון חדש - ירח חדש. [[משתמש:אילן שמעוני|הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, ]] - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]] 22:13, 14 ביולי 2015 (IDT)
:::::זה מקור אחד... והוא מתבסס על יוספוס, בית שני. החדש שבחודש חדש לי - נחמד. המילה ירח אכן מופיעה בתנ"ך ובלוח גזר והקשר המילולי הגיוני. כרגע אני לא רואה משהו נוסף שתומך בקשר כבר מימי בית ראשון בין חודש עברי לירח.--[[מיוחד:תרומות/94.230.86.224|94.230.86.224]] 22:42, 14 ביולי 2015 (IDT)
::::::מצאתי. תהלים קד יט: '''עָשָׂה יָרֵחַ לְמוֹעֲדִים''' [[משתמש:אילן שמעוני|הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, ]] - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]] 10:48, 15 ביולי 2015 (IDT)
:::::::יש גם "תקעו בחודש שופר בכסה ליום חגנו" (תהלים פ"א). כסה=הזמן בו הירח מכוסה, ושים לב להקבלה בין חודש לכסה. מה ההשערה הנגדית שלך? שחילקו באופן שרירותי את השנה ל-12 בתקופת בית ראשון? למה דווקא ל-12? &rlm;[[משתמש:gal m|gal m]]&rlm; 12:21, 15 ביולי 2015 (IDT)
::::::::אילן וגל - מתי נכתבו השירים האלה?--[[מיוחד:תרומות/5.102.254.128|5.102.254.128]] 12:54, 15 ביולי 2015 (IDT)
:מועדי ישראל זמנים ומועדים בתקופת המקרא ובימי בית-שני. עורך: יעקב שלום ליכט. ירושלים: מוסד ביאליק, תשמ"ח.
::לפי הספר, חידשו חודשים לפי הירח כבר לפני בית ראשון, וגם ספרו ימים בתוך החודש. מצד שני, החודשים קשורים לעונות השנה ולחקלאות. איך זה מסתדר?--[[מיוחד:תרומות/5.102.254.128|5.102.254.128]] 12:54, 15 ביולי 2015 (IDT)
:::מספר הימים הקרוב למדי בין 12 חדשי ירח לבין השנה השמשית היה מפתה מכדי לא להשתמש בו, במיוחד כשהתופעה שמעידה על ההפרש בינם תתגלה רק אחרי דורות. בכנות, איני מבין מדוע זה נראה לך מוזר. [[משתמש:אילן שמעוני|הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, ]] - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]] 13:21, 15 ביולי 2015 (IDT)
::::אז מהי ההצעה שלך? ספרו ירחים בשביל הנוחות, וחגגו חגים חקלאיים לפי העונות? הקשר בין השניים היה רק לתקופה קצרה? אני מנסה להבין איך נראה לוח השנה הישראלי בעבר.--[[מיוחד:תרומות/5.102.254.242|5.102.254.242]] 13:38, 15 ביולי 2015 (IDT)
:::::לתקופה כן, אבל לא קצרה. ההפרש בין עונות השנה ל 12 חדשי ירח מצטבר בקצב של יום ורבע לשנה בלבד. רק אחרי כ 45 שנה השינוי יחל להיות מוצק ומוכח, ואחרי זה יבוא זמן של קושי להסתגל לשיטה חדשה ולהפכה למקובלת. [[משתמש:אילן שמעוני|הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, ]] - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]] 13:53, 15 ביולי 2015 (IDT)
::::::ירחים וחגים מוזכרים כבר מתחילת בית ראשון וכנראה היו כבר קודם, ובספר דברים שמיוחס לימי יאשיהו עדיין מוזכרים חודשים, והחגים עדיין מקושרים לעונות השנה בלבד. 45 שנים הן לא תקופה ארוכה בתוך כל הזמן הזה. מה עשו כשהרגישו שהשיטה בעייתית? עברו לשיטה אחרת? ספרו חודשי ירח ובמקביל, ובלי קשר, שנת שמש כמו המצרים הקדומים? הוסיפו ירח או שניים לשנה והמשיכו ככה עד לפעם הבאה שבה חזרה הבעיה?
::::::אם חיפשתי נכון בתנ"ך, חגים לפי תאריכים קבועים מופיעים רק במקור הכהני והמאוחר מכולם, אבל לא ידוע כמה זמן נהגו לפיו. תאריכים לא פותרים את הבעיה, אם כבר, הם מדגישים אותה ומקבעים קשר בין הירח לבין עונות שלא תלויות בירח. זה מסתדר רק אם אבד הקשר בין החגים לעונות.
::::::באמת החג היחיד שמצאתי במקור הכהני שקשור לעונה הוא שבועות, ולו אין תאריך, אלא חוגגים אותו שבעה שבועות לאחר השבת בשבוע שהוקרב קרבן העומר בתחילת עונת הקציר, וגם לו אין תאריך!
::::::מהי המשמעות? מנו חודשים לפי הירח ונשארו (איכשהו) עם קשר לשנת השמש במשך מאות שנים עד שהתייאשו?! ואז העדיפו לוח חדש וקבוע ששומר דווקא על קשר לירח ולא לשמש?!--[[מיוחד:תרומות/5.102.254.242|5.102.254.242]] 14:40, 15 ביולי 2015 (IDT)
:::::::::התחלת משאלה על חודשים. עכשיו אתה עובר לחגים? על חודשים עניתי לך. כבר בלוח גזר (סביבות 1000 לנה"ס) מוזכרים חודשים-ירחים. בכנות, אני מקבל את הרושם שאינך יודע מה השאלה של עצמך. [[משתמש:אילן שמעוני|הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, ]] - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]] 15:18, 15 ביולי 2015 (IDT)
::::::::::מה שמעניין אותי זה הלוח הישראלי. שאלתי על חודשים כדי להבין לפי מה התחילו בכלל למנות. (בשביל ימי השבוע אין צורך בלוח). קיבלתי תשובה לגבי הירחים וזה רק בלבל אותי יותר לגבי הלוח, איפה משתבצים החגים. אתה מעדיף שאפתח שאלה חדשה?--[[מיוחד:תרומות/5.102.254.132|5.102.254.132]] 15:32, 15 ביולי 2015 (IDT)
:::::::::::כנראה שכן. בשאלת הלוח ללא חגים קיבלת ללא תשובה. אם יש למישהו תשובה מפורטת יותר לגבי החגים כדאי שיראה את השאלה במעמדה. [[משתמש:אילן שמעוני|הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, ]] - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]] 15:57, 15 ביולי 2015 (IDT)
::::::::::::קיבלתי תשובה שחישבו לפי הירח, אבל עדיין לא קיבלתי תשובה שלמה. האם הלוח היה ירחי לגמרי? האם חוסר הקשר לעונות הפריע לעם ונפתר (הוסיפו ירחים לשנה מדי פעם או שיטה אחרת) או שכל קשר בין עונות השנה לירחים נמשך רק תקופה מסוימת ולא ראו בכך בעיה?--[[מיוחד:תרומות/5.102.254.132|5.102.254.132]] 16:19, 15 ביולי 2015 (IDT)
::::::::::::: הקשר בין הלוח הירחי לשמשי נמשך מכוון שההפרש המצטבר מקוזז ע"י שנים מעוברות מדי שנתיים-שלוש שבהם מתווסף חודש נוסף לשנה העברית(אדר ב)(יש שיטה מדוייקת בהתאם למחזורים של השמש והירח שבסופו של דבר חוזרים על עצמם), ככה שבעצם החגים העבריים שמבוססים על תאריכים ירחיים נשארים בעונה שבה נקבעו ללא תזוזה של יותר ממספר שבועות(נראה לי 3) שזה לא משמעותי וגם זה מתקזז [[משתמש:מלא כל הארץ כבודי|מלא כל הארץ כבודי]] • [[שיחת משתמש:מלא כל הארץ כבודי|שיחה]] • כ"ח בתמוז ה'תשע"ה • 16:44, 15 ביולי 2015 (IDT)
::::::::::::::הלוח הנוכחי שחודשיו קרובים לחודשי ירח והשנים המצטברות קרובות לשנות שמש התחיל הרבה אחרי בית שני. גם לפני כן, בבית שני, ידוע איך חישבו את חודשי השנה. אני סקרנית לגבי בית ראשון. התשובות עד כאן הראו לו שמנו ירחים לאורך זמן רב מאוד. השאלה היא האם שנה=12 ירחים לאורך כל ימי בית ראשון?--[[מיוחד:תרומות/5.102.254.132|5.102.254.132]] 17:00, 15 ביולי 2015 (IDT)
:::::::::::::::פירוש ראב"ע הארוך שמות פרק י"ב פסוק ב מביא הסבר לבעייה של שנה ירחית לגמרי והוא מסביר את עניין עיבור השנה(ניתן למצוא בחומש תורת חיים, שמות כרך א) בהתייחסות למצוות עיבור שנה כבר החל משנת ה40 במדבר. וכן, עיברו את השנה גם בימי בית ראשון, מאיפה לך הרעיון שהחלו בעיבור שנים רק אחרי בית שני? אם זה על סמך הזמן שבו נעשו החישובים לצורך הלוח המתוקן המוכר לנו כיום, הרי שזו הנחה מוטעית מכיוון שהלוח המתוקן הוא לא הפעם הראשונה בה הונהג עיבור השנה, אלא שעד אז החישובים נעשו כל שנה מחדש [[משתמש:מלא כל הארץ כבודי|מלא כל הארץ כבודי]] • [[שיחת משתמש:מלא כל הארץ כבודי|שיחה]] • כ"ח בתמוז ה'תשע"ה • 17:25, 15 ביולי 2015 (IDT)

== הסכם הגרעין ==

תקנו אותי אם אני טועה, גרמניה וצרפת עד עכשיו תמכו בישראל. למה הן חתמו על ההסכם הזה? ומה לגבי כל אויביה של איראן- ערב הסעודית, טורקיה, מצרים- איפה הם? איך הם לא מנעו את ההסכם הזה?--[[מיוחד:תרומות/79.181.57.254|79.181.57.254]] 12:32, 15 ביולי 2015 (IDT)
:הבעיה היא בעצם ניסוח השאלה. ההסכם לא כוון נגד ישראל, אלא היה בין אירן למדינות אחרות שחתמו על ההסכם. לכן, כמו בכל הסכם אחר, מי שחתם דאג קודם כל לאינטרסים שלו ולא עשה את זה כדי לפגוע במדינה אחרת או לסייע למדינה אחרת. לגבי המדינות שציינת - אין להן כוח למנוע את החתימה על ההסכם כי הן לא היו בין המדינות החותמות. [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 12:48, 15 ביולי 2015 (IDT)
::לטורקיה ולערב הסעודית השפעה עצומה על ארה"ב. האם הם ניסו למנוע את ההסכם?--[[מיוחד:תרומות/79.181.57.254|79.181.57.254]] 14:02, 15 ביולי 2015 (IDT)
:::פורסם שערב הסעודית  הפעילה לחץ דיפלומטי כבד ככל שביכולתה, ללא הועיל. [[משתמש:אילן שמעוני|הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, ]] - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]] 14:04, 15 ביולי 2015 (IDT)
::::כנראה שהשפעתן קצת יותר קטנה ממה שאולי מישהו חשב. [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 14:47, 15 ביולי 2015 (IDT)
:::::טוב לדעת שאנחנו לפחות לא לבד בסיפור הזה. האם קיים תרחיש סביר שהמדינות הסוניות - עם או בלי ישראל - יפציצו את הכורים באיראן?--[[מיוחד:תרומות/79.181.57.254|79.181.57.254]] 16:40, 15 ביולי 2015 (IDT)

== החזית הלאומית הסוציאליסטית ==

מישהו יודע מתי היא הוקמה? [[משתמש:מלא כל הארץ כבודי|מלא כל הארץ כבודי]] • [[שיחת משתמש:מלא כל הארץ כבודי|שיחה]] • כ"ח בתמוז ה'תשע"ה •