הצגת המקור של הדף "נאס"א"


| כיתוב סמל = [[חותם]] נאס"א
| תמונה = [[קובץ:NASA logo.svg|200px|סמליל נאס"א]]
| כיתוב = [[סמליל]] נאס"א
| מוטו = [[מוטו]]: "לטובת הכלל"{{ש}}(For the Benefit of All)
| מנהל/ת = [[ביל נלסון]]
| מטה מרכזי = [[וושינגטון די. סי.]]{{ש}}{{coord|38|52|59|N|77|0|59|W|display=inline}}, {{דגל|ארצות הברית||+}}
| עובדים = 18,129 <small>(2022)</small>
| תקציב = 24.041 מיליארד [[דולר אמריקאי|דולר]] <small>(2022)</small><ref>[https://www.planetary.org/space-policy/nasas-fy-2022-budget NASA's FY 2022 Budget], planetary.org</ref>
| אתר אינטרנט = [http://www.nasa.gov/home/index.html אתר נאס"א]
}}
'''מנהל האווירונאוטיקה והחלל הלאומי''' (ב[[אנגלית]]: '''National Aeronautics and Space Administration''' ובקיצור '''NASA''' - '''נאס"א''') היא [[סוכנות חלל|סוכנות החלל]] של [[ארצות הברית]] האחראית על [[תוכנית החלל האמריקאית]] וחקר ה[[אווירונאוטיקה]] וה[[חלל]] מטעם [[ממשלת ארצות הברית]].

נאס"א נוסדה ב־[[29 ביולי]] [[1958]] מכוח [[חוק האווירונאוטיקה והחלל הלאומי]], והחליפה את [[הוועדה הלאומית המייעצת לאווירונאוטיקה]] (NACA). הסוכנות הפכה למבצעית ב־[[1 באוקטובר]] 1958.{{הערה|[http://www.nasa.gov/offices/ogc/about/space_act1.html The National Aeronautics and Space Act]}}{{הערה|[http://history.nasa.gov/SP-4206/ch2.htm#32 FROM NACA TO NASA ]}} מאז הקמתה אחראית נאס"א לכל תוכניות החלל האזרחיות של ארצות הברית. מבין הישגיה הבולטים ביותר של נאס"א ניתן למנות את שיגור האמריקאי הראשון לחלל במסגרת [[תוכנית מרקורי]], הנחתת האדם הראשון על הירח במסגרת [[תוכנית אפולו]] ושיגורן של 135 משימות [[מעבורת חלל|מעבורות חלל]] במסגרת [[תוכנית מעבורות החלל]]. נאס"א שיגרה גם עשרות [[גשושית|גשושיות]] [[רובוט]]יות אל עבר [[כוכב לכת|כוכבי הלכת]] האחרים ב[[מערכת השמש]] ואל [[השמש]] עצמה, והיא סוכנות החלל היחידה עד כה ששיגרה גשושיות שיצאו ממערכת השמש.

==הקמה==
[[קובץ:NASA HQ Building.jpg|283px|ממוזער|שמאל|[[בניין (מבנה)|בניין]] [[מנהלת נאס"א]] ב[[וושינגטון די. סי.]]]]

מ־1946 עסקה [[NACA]] בניסויים אווירונאוטיים כדוגמת המטוס ה[[על קולי]] [[בל X-1]].{{הערה|[http://ntrs.nasa.gov/archive/nasa/casi.ntrs.nasa.gov/20100025896_2010028361.pdf "The NACA, NASA, and the Supersonic-Hypersonic Frontier"]}} בתחילת [[שנות ה-50|שנות ה־50]] הועלה אתגר לשיגור לוויין מלאכותי למסלול סביב כדור הארץ במסגרת [[השנה הגאופיזית הבין-לאומית]] (1957-1958). ארצות הברית ניסתה להגיע אל החלל במסגרת [[תוכנית וונגארד]] שהפעיל [[חיל הים האמריקאי]], אך ברית המועצות הגיעה לפניה עם שיגור [[ספוטניק 1]] ב־4 באוקטובר 1957. בעקבות הכשלונות האמריקאיים שהצביעו על כך כי לרוסים יש יכולות טכנולוגיות מתקדמות יותר מלארצות הברית ([[משבר הספוטניק]]) קרא [[קונגרס ארצות הברית|הקונגרס האמריקאי]] לטיפול מהיר בסוגיה ו[[נשיא ארצות הברית]], [[דווייט אייזנהאואר]], יחד עם יועציו, החלו לפעול בעניין. בסופו של דבר הגיעו להסכם כי תוקם סוכנות פדרלית חדשה שתבוסס על NACA ותהיה אחראית על פעילות החלל האזרחית של ארצות הברית. באותה תקופה הוקמה גם [[DARPA]] האחראית בין היתר על פיתוח טכנולוגיות חלל לשימושים צבאיים.

ב־29 ביולי 1958 חתם אייזנהאואר על [[חוק האווירונאוטיקה והחלל הלאומי]] ובכך נוסדה נאס"א. כשהפכה נאס"א למבצעית ב־1 באוקטובר 1958 היא קיבלה לידיה את NACA בשלמותה, כולל 8,000 עובדיה, תקציבה (שעמד באותה עת על 100 מיליון דולר), שלוש מעבדות מחקר גדולות ([[מרכז המחקר לנגלי]], [[מרכז המחקר איימס]] ו[[מרכז המחקר גלן]]) ושני מתקני ניסויים קטנים.{{הערה|שם=ה16|[http://www.hq.nasa.gov/office/pao/History/Biographies/glennan.html T. KEITH GLENNAN]}} [[c:Logos of NASA|סמל נאס"א]] אושר מאוחר יותר באותה שנה על ידי אייזנהאואר.{{הערה|[[s:en:Executive Order 10849|Executive Order 10849]]}} גופים שהיו שייכים ל[[הסוכנות הצבאית לטילים בליסטיים|סוכנות הטילים הבליסטיים הצבאית]] (ABMA) ול[[מעבדת המחקר של הצי]] (NRL) צורפו גם הם אל נאס"א. אחד הגורמים המרכזיים שסייעו לארצות הברית להיכנס אל [[המרוץ לחלל]] מול ברית המועצות היה השימוש בטכנולוגיה מ[[V-2|תוכנית הטילים]] של [[גרמניה הנאצית]] מתקופת [[מלחמת העולם השנייה]] שהובלה על ידי [[וורנר פון בראון]] שעבד עבור ABMA, שבתורו קיבל השראה מעבודותיו המוקדמות של מדען הטילים האמריקאי [[רוברט גודרד]].{{הערה|[http://history.msfc.nasa.gov/vonbraun/recollect-childhood.html "Recollections of Childhood: Early Experiences in Rocketry as Told by Werner Von Braun 1963"]}} רבות מתוכניות המחקר של [[חיל האוויר האמריקאי]]{{הערה|שם=ה16}} וחלק מתוכניות החלל המוקדמות של DARPA הועברו גם הם לאחריות נאס"א.{{הערה|[http://web.archive.org/web/20090224210533/http://www.arpa.mil/Docs/Intro_-_Van_Atta_200807180920581.pdf 50 years of Bridging the Gap]}} בדצמבר 1958 קיבלה נאס"א לידיה את [[המעבדה להנעה סילונית]] (JPL), סוכנות קבלן המופעלת על ידי [[המכון הטכנולוגי של קליפורניה]] והאחראית כיום על מרבית משימות החלל של נאס"א.{{הערה|שם=ה16}}

==משימות נאס"א==
הפעילות המרכזית ביותר של נאס"א היא שליחת משימות חלל, [[אדם בחלל|מאוישות]] ורובוטיות. בתחילה מוקדו משימות נאס"א ב[[המרוץ לחלל|מרוץ לחלל]] מול [[ברית המועצות]], אשר ניצחה בסיבובים הראשונים במרוץ בכך ששיגרה את הלוויין הראשון לחלל - [[ספוטניק 1]], ואת האדם הראשון לחלל - [[יורי גגארין]], אך נאס"א ניצחה אותה בסופו של דבר כשהנחיתה את האדם הראשון על הירח. משימות החלל המאוישות המאוחרות יותר נשלחו על מנת לבצע מחקרים שונים בתנאי חוסר המשקל השוררים במסלול סביב כדור הארץ. המשימות הבלתי מאוישות של נאס"א חקרו עד כה את מרבית אזורי וכוכבי הלכת במערכת השמש. כמו כן, שוגרו [[טלסקופ חלל|טלסקופי חלל]] למסלול סביב [[כדור הארץ]], המספקים מידע [[מדע]]י רב ערך על מערכת השמש והיקום. נאס"א שיגרה גם לוויינים וטלסקופים החוקרים את כדור הארץ.

===משימות מאוישות===
====מטוס ה־X-15====
[[קובץ:X-15 in flight.jpg|150px|ממוזער|שמאל|ה־[[X-15]] בטיסה.]]
{{הפניה לערך מורחב|X-15}}
לאחר ה[[בל X-1]] של NACA נבנו [[מטוסי ה-X|מטוסי ניסוי]] נוספים, ביניהם ה־[[X-15]] בשיתוף עם חיל האוויר האמריקאי ו[[הצי האמריקאי]]. ה־X-15 היה מטוס רקטי צר שדמה מאוד לטיל ובתוכו ישב טייס אחד. מטוסי ה־X-15 נישאו לאוויר מתחת לכנפו של [[מפציץ]] כבד מסוג [[B-52]] ושוחררו בגובה רב אז הפעילו את מנועיהם. ה־X-15 שבר את שיאי המהירות והגובה של אותה תקופה ו־13 מתוך טיסותיו מוגדרות על ידי חיל האוויר האמריקאי כטיסות חלל.

====תוכנית מרקורי (1959-1963)====
[[קובץ:Mercury profile.jpg|250px|ממוזער|שמאל|ששת השיגורים המאוישים במסגרת [[תוכנית מרקורי]]. בשיגורים המאוישים השתמשו בטילי [[מרקורי-רדסטון|מרקורי־רדסטון]] ובטילי [[אטלס LV-3B]].]]
{{הפניה לערך מורחב|תוכנית מרקורי}}
תוכנית מרקורי החלה ב־1959 והייתה תוכנית החלל המאוישת הראשונה של נאס"א בה היא שלחה אדם למסלול סביב כדור הארץ. ב־5 במאי 1961 ה[[אסטרונאוט]] [[אלן שפארד]] היה לאמריקני הראשון בחלל כששוגר על גבי טיל [[מרקורי-רדסטון|מרקורי־רדסטון]] למשימת [[מרקורי-רדסטון 3|מרקורי־רדסטון 3]] בתוך החללית [[פרידום 7]] ושהה 15 דקות בטיסה תת־מסלולית.{{הערה|[http://history.nasa.gov/SP-4201/ch11-4.htm Shepard's Ride]}} [[ג'ון גלן]] היה לאמריקאי הראשון שהקיף את כדור הארץ בתוך החללית [[מרקורי-אטלס 6|פרנדשיפ 7]] ב־20 בפברואר 1962.{{הערה|[http://www.hq.nasa.gov/office/pao/History/SP-4201/ch13-4.htm An American in Orbit]}}

באותה תקופה הובילה [[ברית המועצות]] במרוץ לחלל. ב־12 באפריל 1961, חודש לפני שיגורו של אלן שפארד, הקוסמונאוט [[יורי גגארין]] היה לאדם הראשון בחלל ולראשון שהקיף את כדור הארץ בחלליתו [[ווסטוק 1]].{{הערה|[http://www.nasa.gov/topics/history/features/gagarin/gagarin.html "NASA history, Gagarin"]}} באוגוסט אותה שנה שיגרו הרוסים את [[ווסטוק 2]] שהקיפה את כדור הארץ במשך יום שלם לפני שחזרה בשלום.{{הערה|[http://www.astronautix.com/flights/vostok2.htm Vostok 2 ]}} שיגור רוסי זה גרם לביטול התוכנית האמריקנית לביצוע שיגורים נוספים לטיסות תת־מסלוליות, שלא היוו שום חידוש או התקדמות.{{הערה|שם=ה30|[http://www.astronautix.com/project/mercury.htm Mercury ]}} שלושה שיגורים מאוישים נוספים למסלול בוצעו במסגרת תוכנית מרקורי לאחר משימת "פרנדשיפ 7", והאחרונה שבהם בוצעה ב־1963.{{הערה|[http://www.nasa.gov/mission_pages/mercury/missions/manned_flights.html Mercury Manned Flights Summary]}} שלוש משימות נוספות בתוכנית בוטלו מפני שהובן כי חללית המרקורי מיצתה את יכולותיה.{{הערה|שם=ה30}}

התבוסה בסיבוב הראשון במירוץ לחלל גרמה להכרזת התוכנית לכיבוש הירח, [[תוכנית אפולו]], על ידי [[נשיא ארצות הברית]] [[ג'ון פ. קנדי]] ב־1961, מיד אחרי משימת "פרנדשיפ 7". עם זאת, הוערך כי ההגעה לירח לא תוכל להיעשות בשלב אחד וכי עוד שיגורים למסלול סביב כדור הארץ ידרשו לבחינת טכנולוגיות וטכניקות שונות שידרשו למסע אל הירח.{{הערה|[http://www.astronautix.com/project/apollo.htm Apollo ]}}

====תוכנית ג'מיני (1962-1966)====
[[קובץ:Gemini 7 in orbit - GPN-2006-000035.jpg|250px|ממוזער|שמאל|המפגש הראשון בהיסטוריה בין שתי חלליות מאוישות בחלל, [[ג'מיני 6]] ו[[ג'מיני 7]] בדצמבר 1965.]]
{{הפניה לערך מורחב|תוכנית ג'מיני}}
תוכנית ג'מיני התמקדה בביצוע ניסויים ופיתוח טכניקות שנדרשו לביצוע מסע אל הירח. הטיסה המאוישת הראשונה בתוכנית הייתה משימת [[ג'מיני 3]] ב־23 במרץ 1965 שנשאה את [[ג'ון יאנג]] ו[[וירג'יל גריסום]].{{הערה|[http://www.hq.nasa.gov/office/pao/History/SP-4203/ch10-1.htm "10-1 The Last Hurdle"]}} תשע משימות נוספות בוצעו לאחר מכן והראו כי שהייה ממושכת של אדם בחלל אפשרית וכי שתי חלליות יכולות להיפגש ולהתחבר בחלל. במשימות אלו נאסף גם מידע מדעי על השפעות השהייה הממושכת בחוסר [[כבידה]] על האסטרונאוטים.{{הערה|[http://www.hq.nasa.gov/office/pao/History/SP-4203/ch12-5.htm Two Weeks in a Spacecraft]}}{{הערה|[http://www.hq.nasa.gov/office/pao/History/SP-4203/ch13-3.htm An Alternative Target]}} בתוכנית ג'מיני בוצעו גם [[פעילות חוץ רכבית|הליכות החלל]] הראשונות בתוכנית החלל האמריקאית.

התמרונים שתורגלו במשימות תוכנית ג'מיני יכלו להיות בשימוש בשתי דרכים על מנת להגיע אל הירח: או שחללית הייתה יכולה להישלח למסלול סביב כדור הארץ ואז להיפגש עם שלב רקטי שייקח אותה אל הירח, או שחללית ונחתת היו יכולים להישלח אל הירח על גבי משגר יחיד ואז רק הנחתת תנחת על הירח ותמריא חזרה ותיפגש שוב עם חללית האם ([[טכניקה]] זו היא שבוצעה בסופו של דבר בתוכנית אפולו).{{הערה|[http://www.nasa.gov/centers/langley/news/factsheets/Rendezvous.html The Rendezvous That Was Almost Missed:]}}

====תוכנית אפולו (1961-1972)====
[[קובץ:Aldrin Apollo 11.jpg|250px|ממוזער|שמאל|האסטרונאוט [[באז אולדרין]] צועד על הירח במהלך משימת [[אפולו 11]] ביולי 1969.]]
{{הפניה לערך מורחב|תוכנית אפולו}}
תוכנית אפולו היא אחת מתוכניות המחקר היקרות ביותר בתולדות ארצות הברית. עלות התוכנית מוערכת בכ־191 מיליארד דולרים אמריקאיים של ימינו.{{הערה|שם=ה38|[http://www.minneapolisfed.org/community_education/teacher/calc/hist1800.cfm Consumer Price Index (Estimate) 1800- ]}}{{הערה|[http://science.ksc.nasa.gov/shuttle/nexgen/Nexgen_Downloads/Butts_NASA%27s_Joint_Cost-Schedule_Paradox_-_A_History_of_Denial.pdf "The Joint Confidence Level Paradox: A History of Denial, 2009 NASA Cost Symposium"] עמ' 25-26}} לשם השוואה, [[תוכנית מנהטן]] לבניית [[פצצת אטום|פצצת האטום]] עלתה כ־24.4 מיליארד דולר.{{הערה|שם=ה38}}{{הערה|[[:en:Kenneth Nichols|Kenneth Nichols]]}} חלליות התוכנית שוגרו על [[סטורן (משפחת משגרים)|משגרי סטורן]] שהיו גדולים וחזקים יותר מכל המשגרים והטילים שפותחו עד אז.{{הערה|[http://www.astronautix.com/lvs/saturnv.htm Saturn V ]}} [[אפולו (חללית)|חללית האפולו]] שנבנתה עבור התוכנית הייתה גם היא ה[[חללית]] הגדולה ביותר שנבנתה עד אז.

המשימה המאוישת השנייה בתוכנית, [[אפולו 8]], ששוגרה בדצמבר 1968, הייתה הראשונה שהוציאה אסטרונאוטים ממסלול סביב כדור הארץ והביאה אותם למסלול סביב [[הירח]].{{הערה|[http://www.hq.nasa.gov/office/pao/History/SP-4205/ch11-6.html Apollo 8: The First Lunar Voyage]}} זמן קצר לפני כן שיגרו הרוסים מספר חלליות במסגרת [[תוכנית זונד]] שהביאו בעלי חיים קטנים למסלול סביב הירח וחזרו בשלום לכדור הארץ אך לא יותר מכך. בשתי המשימות שבאו לאחר מכן, [[אפולו 9]] ו[[אפולו 10]] תורגלו תמרונים עם [[רכב הנחיתה הירחי]] ו[[תאי הפיקוד/שירות של החללית אפולו|תאי הפיקוד והשירות]], תמרונים שנדרשו לביצוע נחיתה מוצלחת על הירח.{{הערה|[http://www.hq.nasa.gov/office/pao/History/SP-4205/ch12-5.html Apollo 9: Earth Orbital trials]}}{{הערה|[http://www.hq.nasa.gov/office/pao/History/SP-4205/ch12-7.html Apollo 10: The Dress Rehearsal]}} ב־[[20 ביולי]] [[1969]] נחתה [[אפולו 11]] על הירח ו[[ניל ארמסטרונג]] היה לאדם הראשון שהניח את כף רגלו על הירח.{{הערה|[http://www.hq.nasa.gov/office/pao/History/SP-4205/ch14-4.html The First Landing]}} חזונו של הנשיא קנדי מ־1961, שחזה נחיתה מאוישת על הירח עד לסוף אותו עשור, הוגשם.

לאחר אפולו 11, 5 משימות נוספות במסגרת התוכנית נחתו בהצלחה על הירח ([[אפולו 13]] לא נחתה על הירח) והאחרונה שבהם, [[אפולו 17]] נחתה בדצמבר 1972. במהלך התוכנית הציבו 12 בני אדם את רגליהם על הירח, והוחזרו לכדור הארץ 381.7 ק"ג של [[סלע ירח|סלעים, אבנים ואבק מקרקע הירח]]. הנחיתה על הירח סימנה את סוף המירוץ לחלל, וכמחווה הזכיר ארמסטרונג את האנושות כולה כשהציב את רגליו על הירח.{{הערה|[http://www.phrases.org.uk/meanings/324100.html That's one small step for a man, a giant leap for mankind]}}

תוכנית אפולו השיגה מספר ציוני דרך חשובים בטיסות חלל מאוישות. תוכנית זו היא היחידה שבמסגרתה נשלחו חלליות מאוישות אל מעבר ל[[מסלול לווייני נמוך]] ונחיתה על גוף שמימי אחר. אפולו 8 הייתה המשימה המאוישת הראשונה שהקיפה גרם שמים אחר ואפולו 17 היא המשימה המאוישת האחרונה ששוגרה אל הירח. התוכנית גרמה לפיתוחם של אמצעים וטכנולוגיות חדשות בתחומים רבים בנוסף לתחום הטילאות והטיסה לחלל כגון טכנולוגיות תעופה, תקשורת ומיחשוב. כמו כן נאסף במהלך התוכנית מידע מדעי רב על הירח ומבנהו ועל השפעות השהייה הממושכת בחלל על בני אדם.

====סקיילאב (1973-1979)====
[[קובץ:Skylab (SL-4).jpg|200px|ממוזער|שמאל|סקיילאב במסלול סביב כדור הארץ ב־1974.]]
{{הפניה לערך מורחב|סקיילאב}}
סקיילאב (ב[[אנגלית]]: Skylab) הייתה [[תחנת חלל|תחנת החלל]] הראשונה של ארצות הברית.{{הערה|שם=ה51|[http://ntrs.nasa.gov/archive/nasa/casi.ntrs.nasa.gov/19770020211_1977020211.pdf Skylab Our First Space Station—NASA report]}} התחנה, במשקל של כ־77,000 ק"ג, שוגרה ב־14 במאי 1973 ל[[מסלול לווייני נמוך]] בגובה 435 ק"מ. התחנה נפגמה בעת השיגור וההגנה התרמית נפגעה יחד עם אחד מה[[תא פוטו וולטאי|פאנלים הסולאריים]] שלה. התחנה תוקנה על ידי הצוות הראשון ששוגר אליה במשימת [[סקיילאב 2]]. התחנה הייתה מאוישת במצטבר 171 ימים על ידי שלושה צוותים שונים בין 1973 ל־1974.{{הערה|שם=ה51}} בתחנה בוצעו מחקרים מדעיים שונים על ידי הצוותים ששהו בו. נאס"א תכננה לשלוח [[מעבורת חלל]] אל התחנה שתעביר אותה למסלול בטוח וגבוה יותר אך בניית המעבורות לא הסתיימה בזמן והתחנה [[חדירה לאטמוספירה|חדרה לאטמוספירת]] כדור הארץ ב־11 ביולי 1979, נשרפה והתפרקה, וחלקיה התרסקו ב[[אוסטרליה המערבית]].{{הערה|שם=ה52|[http://history.nasa.gov/SP-4208/contents.htm LIVING AND WORKING IN SPACE: A HISTORY OF SKYLAB ]}}

שלושת צוותי התחנה הגיעו אליה על גבי חלליות אפולו ושהו שם לפרקי זמן של 28, 59 ו־84 ימים. אזור המחיה בתוך ספייסלאב היה בנפח 319.8 [[מטר מעוקב|מטרים מעוקבים]], פי 30.7 יותר גדול מנפח המחייה בתא הפיקוד של החללית אפולו.{{הערה|שם=ה52}}

[[קובץ:ASTP patch.png|150px|ממוזער|ימין|תג המשימה של משימת אפולו סויוז.]]

====אפולו־סויוז (1975)====
{{הפניה לערך מורחב|ערך=[[אפולו-סויוז|אפולו־סויוז]]}}
בשנות ה־70 החלה [[המלחמה הקרה]] להתפוגג וכך נולדה תוכנית אפולו־סויוז (ASTP). תוכנית זו הייתה תוכנית החלל המשותפת הראשונה של ארצות הברית יחד עם [[תוכנית החלל הסובייטית]]. חללית אפולו ו[[סויוז (חללית)|חללית סויוז]] שוגרו ביולי 1975 ונפגשו בחלל. עבור ארצות הברית הייתה זו טיסת החלל המאוישת האחרונה (והשיגור האחרון של חללית אפולו) עד לשיגור [[מעבורת החלל קולומביה]] באפריל 1981.{{הערה|[http://www-pao.ksc.nasa.gov/kscpao/history/astp/astp.html "The Apollo Soyuz Test Project"]}}

במשימה בוצעו מספר ניסויים מדעיים, חלקם בנפרד וחלקם בשיתוף שני הצוותים. המשימה סיפקה ניסיון הנדסי למשימות משותפות עתידיות של ארצות הברית ורוסיה כדוגמת [[תוכנית מיר ומעבורות החלל]]{{הערה|[http://spaceflight.nasa.gov/history/shuttle-mir/history/h-t-long.htm NASA, Shuttle-MIR history]}} ו[[תחנת החלל הבינלאומית]].

====תוכנית מעבורות החלל (1981-2011)====
[[קובץ:Space Shuttle Columbia launching.jpg|250px|ממוזער|שמאל|שיגור [[מעבורת החלל קולומביה]] למשימתה הראשונה, [[STS-1]], ב־12 באפריל 1981.]]
{{הפניה לערך מורחב|תוכנית מעבורות החלל}}
תוכנית מעבורות החלל קיבלה פוקוס מנאס"א החל משנות ה־70 והיוותה את מרכז פעילות נאס"א בתחום הטיסות המאוישות לחלל עד לסיום התוכנית ב־2011. במרכז התוכנית נמצאת [[מעבורת חלל|מעבורת החלל]] - חללית מאוישת לשימוש חוזר. 4 מעבורות חלל נבנו עד ל־1985. [[מעבורת החלל קולומביה]] שוגרה למשימת המעבורות הראשונה, [[STS-1]], ב־12 באפריל 1981{{הערה|1=[http://books.google.co.il/books?id=TDfk-kylpPgC&hl=iw Space Odyssey: The First Forty Years of Space Exploration]}} - יום השנה ה־20 לטיסתו של יורי גגארין.{{הערה|[http://www.astronautix.com/flights/vostok1.htm Vostok 1 ]}}

[[מעבורת חלל|מעבורת החלל]] הייתה חללית בעלת כנפיים דומה מאוד למטוס שחוברה ל[[מכל דלק]] חיצוני (חד־פעמי) גדול יותר מהמעבורת עצמה ולשתי רקטות האצה שהשתמשו בדלק מוצק (שהיו ניתנות לשימוש חוזר). המעבורת שוגרה למסלול בגובה 185–643 ק"מ{{הערה|שם=ה57|[http://www.nasa.gov/returntoflight/system/system_STS.html Shuttle Basics]}} ויכלה לשאת מטען מקסימלי של עד 24,400 ק"ג ל[[מסלול לווייני נמוך]].{{הערה|[http://www.astronautix.com/lvs/shuttle.htm Shuttle]}} משימת מעבורת יכלה להימשך בין 5 ל־17 ימים וצוות המעבורת נע בין 2 ל־8 אסטרונאוטים.{{הערה|שם=ה57}}

ב־20 משימות מעבורות, בין 1983 ל־1998, נשאו המעבורות את מעבדת החלל [[ספייסלאב]], שנבנתה והופעלה יחד עם [[סוכנות החלל האירופאית]]. המעבדה הייתה מוכנסת לתא המטען של המעבורת והייתה משוגרת ונוחתת בשלמותה.{{הערה|[http://www.astronautix.com/craft/spacelab.htm Spacelab]}} שורת משימות ידועה נוספת היא משימת השיגור של [[טלסקופ החלל האבל]] ומספר משימות שירות אל הטלסקופ במהלכם הוחלפו חלקים פגומים ושודרגו חלקים ישנים. 5 משימות שירות שוגרו אל הטלסקופ, האחרונה שבהם במאי 2009.{{הערה|[http://www.astronautix.com/craft/hst.htm HST]}}

מעבורות החלל שימשו גם ב[[תוכנית מיר ומעבורות החלל]], תוכנית משותפת של ארצות הברית ו[[סוכנות החלל הרוסית]], במסגרתה שוגרו מעבורות אל [[תחנת החלל מיר]] הרוסית ועגנו בה. המעבורות סייעו גם בבניית [[תחנת החלל הבינלאומית]] ובתחזוקה ובהחלפת הצוותים שבה עד לסיום תוכנית המעבורות ביולי 2011.

במהלך תוכנית מעבורות החלל אירעו שני אסונות, ושתי מעבורות אבדו וצוותיהם (סך הכל 14 אסטרונאוטים) נספו. [[אסון מעבורת החלל צ'לנג'ר]] אירע ב־1986 בעת שיגורה של המעבורת צ'לנג'ר למשימת [[STS-51-L]] ו[[אסון מעבורת החלל קולומביה]] אירע בעת חזרת המעבורת קולומביה ממשימת [[STS-107]]. לאחר אסון הצ'לנג'ר בנתה נאס"א מעבורת נוספת, [[מעבורת החלל אנדוור|אנדוור]], שהחליפה את המעבורת צ'לנג'ר שאבדה. למעבורת קולומביה שאבדה ב־2003 לא נבנתה מחליפה. 135 משימות מעבורות שוגרו במסגרת תוכנית המעבורות עד סיומה עם נחיתתה המוצלחת של [[מעבורת החלל אטלנטיס]] ב־21 ביולי 2011 ב[[מרכז החלל קנדי]]. התוכנית נמשכה 30 שנה ובמסגרתה שוגרו למעלה מ־300 אסטרונאוטים לחלל.
לאחר סיום התוכנית, נאס"א מממנת את שיגור האסטרונאוטים ברכישת מקומות על חללית ה[[סויוז (חללית)|סויוז]].

====תחנת החלל הבינלאומית (1998-היום)====
[[קובץ:STS-134 International Space Station after undocking.jpg|250px|ממוזער|שמאל|תחנת החלל הבינלאומית כפי שצולמה על ידי [[מעבורת החלל אנדוור]] במהלך משימת [[STS-134]].]]
{{הפניה לערך מורחב|תחנת החלל הבינלאומית}}
תחנת החלל הבינלאומית היא איחוד של מספר תחנות חלל שתוכננו כמיזמים נפרדים בידי מספר סוכנויות חלל, ובהן: "[[פרידום]]" האמריקאית, "[[מיר-2|מיר־2]]" הרוסית, "[[קולומבוס (תחנת חלל)|קולומבוס]]" האירופאית ו"[[קיבו]]" היפנית.{{הערה|שם=ה63|John E. Catchpole (17 June 2008). The International Space Station: Building for the Future. Springer-Praxis. }} שורשי המיזם נעוצים ב[[תוכנית מיר ומעבורות החלל]] בשנת [[1994]], והמיזם עצמו החל עם שיגור היחידה הראשונה ב־[[1998]] על גבי הטיל הרוסי [[פרוטון (משגר לוויינים)|פרוטון]], ונמשך עם שיגור והרכבת חלקים נוספים כחלק ממטען [[מעבורת חלל|מעבורות החלל]], טילי פרוטון ומשגרי [[סויוז (משגר)|סויוז]] רוסיים.{{הערה|שם=ה63}}

תפעול תחנת החלל הבינלאומית נעשה על ידי חמש סוכנויות החלל בו־זמנית באמצעות מרכזי שליטה ובקרה הנמצאים ב[[כדור הארץ]]. הבעלות וזכויות השימוש בתחנה נקבעו בשורה של הסכמים ו[[חוזה|חוזים]]{{הערה|שם=ה68|1=[http://www.spaceflight.esa.int/users/index.cfm?act=default.page&level=11&page=1980 "ISS Intergovernmental Agreement"]}} הנותנים לסוכנות החלל הפדרלית של רוסיה בעלות מלאה על היחידות שלה,{{הערה|[http://www.nasa.gov/mission_pages/station/structure/elements/nasa_rsa.html NASA-RSA Agreement]}} בעוד שאר התחנה נמצאת בבעלות משותפת של ארבע הסוכנויות האחרות.{{הערה|שם=ה68}} עלות התחנה כולה מוערכת בכ־100 [[מיליארד]] [[אירו]] והיא נחשבת למבנה היקר ביותר שנוצר אי פעם.

המימון, יכולת המחקר ותפעול התחנה ביעילות, הם קריטיים עקב העלויות הגבוהות. התחנה מקבלת שירות באמצעות [[סויוז (חללית)|חלליות סויוז]], [[פרוגרס]], מעבורות החלל (לפני הוצאתן משירות), [[ATV|חלליות ATV]] ו־[[H-II Transfer Vehicle]], ומבקרים בה אסטרונאוטים וקוסמונאוטים מ־15 אומות שונות.{{הערה|[http://www.nasa.gov/mission_pages/station/main/10th_anniversary.html Nations Around the World Mark 10th Anniversary of International Space Station]}}

התחנה מאוישת כיום בצוותים ומשלחות של [[אסטרונאוט]]ים ו[[קוסמונאוט]]ים המונים עד ל־6 אנשים בכל משלחת ומחזיקה בשיא הנוכחות האנושית הרציפה הארוכה ביותר בחלל, עם פעילות אנושית רציפה מה־[[31 באוקטובר]] [[2000]]. התחנה צפויה להיות פעילה עד לשנת [[2024]].{{הערה|1=[https://www.space.com/24208-international-space-station-extension-2024.html "International Space Station Gets Life Extension Through 2024"]}}

====תוכנית קונסטליישן (בוטלה)====
[[קובץ:Orion spacecraft 2009.jpg|250px|ממוזער|שמאל|הדמיית אמן של החללית [[אוריון (חללית)|אוריון]].]]
{{הפניה לערך מורחב|תוכנית קונסטליישן}}
תוכנית קונסטליישן הייתה תוכנית מאוישת שתוכננה על ידי נאס"א ושמטרותיה העיקריות היו פיתוח חלליות מאוישות חדשות ([[אוריון (חללית)|אוריון]] ו[[אלטאיר (חללית)|אלטאיר]]) שיחליפו את מעבורות החלל, פיתוח משגרים חדשים ([[ארס 1]] ו[[ארס 5]]), נחיתה על הירח (בסביבות שנת 2020) והקמת מושבת קבע עליה כל זאת כהכנה ל[[משימות מאוישות למאדים]] לא לפני שנות ה־30 של המאה הנוכחית.

התוכנית החלה את דרכה עם [[החזון לחקר החלל]] של נשיא ארצות הברית [[ג'ורג' ווקר בוש|ג'ורג' וו. בוש]] בינואר 2004 שכלל את השלמת בניית תחנת החלל הבינלאומית ופרישת מעבורות החלל עד לסביבות 2010.{{הערה|[http://history.nasa.gov/Bush%20SEP.htm President Bush Announces New Vision for Space Exploration Program ]}}

בהצעת התקציב לשנת 2011 שהגיש נשיא ארצות הברית [[ברק אובמה]] לקונגרס נכלל ביטולה המוחלט של תוכנית קונסטליישן{{הערה|[http://articles.orlandosentinel.com/2010-01-27/news/os-no-moon-for-nasa-20100126_1_constellation-program-human-spaceflight-space-agency Obama aims to ax moon mission]}} וב־1 בפברואר 2010 הוצג התקציב הפדרלי שלא כלל את המשך הפיתוח של התוכנית.{{הערה|[http://news.bbc.co.uk/2/hi/science/nature/8489097.stm Obama cancels Moon return project]}}

למרות ביטול התוכנית הודיעה נאס"א ב־24 במאי 2011 כי פיתוח החללית אוריון יימשך תחת השם [[Multi-Purpose Crew Vehicle]].{{הערה|[http://www.nasa.gov/home/hqnews/2011/may/HQ_11-164_MPCV_Decision.html NASA Announces Key Decision For Next Deep Space Transportation System ]}} כמו כן הודיעה נאס"א בספטמבר 2011 כי היא החלה בתכנון משגר חדש, ה־[[מערכת שיגור לחלל|SLS]], שיחליף את ארס־1 ואת ארס־5 וישא את האסטרונאוטים שלה אל מעבר למסלול סביב כדור הארץ.{{הערה|[http://www.nasa.gov/exploration/systems/sls/sls1.html NASA Announces Design for New Deep Space Exploration System]}}

====התוכנית המאוישת המסחרית (2020-היום)====
{{הפניה לערך מורחב|התוכנית המאוישת המסחרית}}
התוכנית המאוישת המסחרית היא תוכנית חלל מאוישת של נאס"א בשיתוף חברות ה[[אווירונאוטיקה]] [[בואינג]] ו-[[SpaceX]].{{הערה|[https://www.nasa.gov/content/commercial-crew-program-the-essentials {{כ}} התוכנית המאוישת המסחרית], באתר נאס"א}} ייעוד התוכנית הוא לשאת [[אסטרונאוט]]ים אל ומ[[תחנת החלל הבינלאומית]] ולסייע ב[[צוותי תחנת החלל הבינלאומית|החלפת צוותי התחנה]]. בתוכנית נעשה שימוש בשתי חלליות; ה[[CST-100 סטארליינר|סטארליינר]] של בואינג וה[[דרגון 2 (חללית)|דרגון 2]] של SpaceX. בתוכנית זו, בניגוד לתוכניות מאוישות בעבר ולראשונה בהיסטוריה, אלו הן חברות פרטיות אשר מנהלות בעצמן שיגורי [[טיסה מסלולית|טיסות חלל מסלוליות]] [[האדם בחלל|מאוישות]]. תוכנית זו באה לאחר כמעט עשור בו הייתה תלויה נאס"א ב[[תוכנית סויוז]] הרוסית על מנת לשלוח אסטרונאוטים אמריקאים אל תחנת החלל הבינלאומית עקב סיומה של [[תוכנית מעבורות החלל]] בשנת 2011. כל משימה בתוכנית המאוישת המסחרית תישא ארבעה אסטרונאוטים אל תחנת החלל הבינלאומית על סיפון הסטארליינר או הדרגון 2, עם אופציה לאסטרונאוט חמישי. חלליות הדרגון 2 משוגרות על [[משגר לוויינים וחלליות|משגר]] ה[[פאלקון 9]] וחוזרות לכדור הארץ בצניחה במימי [[האוקיינוס האטלנטי]]. חלליות הסטארליינר משוגרות על משגר ה[[אטלס 5]] ונוחתות על אדמת [[מערב ארצות הברית]] עם [[כריות אוויר]]. המשימה המבצעית הראשונה של SpaceX מתוכננת לספטמבר 2020 והמשימה המבצעית הראשונה של בואינג מתוכננת לשנת 2023.

===משימות בלתי מאוישות===
[[קובץ:Explorer1.jpg|200px|ממוזער|שמאל|הלוויין האמריקאי הראשון - [[אקספלורר 1]].]]
[[קובץ:Apollo12ConradSurveyor.jpg|200px|ממוזער|האסטרונאוט [[צ'ארלס קונראד הבן|פיט קונראד]] על יד הגשושית סרוויור 3, ש[[אפולו 12]] נחתה בסמוך לה.]]
[[קובץ:NASA Mars Rover.jpg|200px|ממוזער|שמאל|הדמיית אמן של אחד ה[[רובר (חקר החלל)|רובר]]ים מתוכנית [[מארס רובר]] במאדים.]]
[[קובץ:Messenger.jpg|200px|ממוזער|שמאל|הדמיית אמן של הגשושית [[מסנג'ר (גשושית)|מסנג'ר]] על יד נוגה.]]
[[קובץ:Dawn Flight Configuration 2.jpg|200px|ממוזער|שמאל|הדמיית אמן של הגשושית [[שחר (גשושית)|שחר]].]]
[[קובץ:Hubble 01.jpg|200px|ממוזער|שמאל|טלסקופ החלל האבל.]]
מיום הקמתה שיגרה נאס"א עשרות משימות חלל בלתי מאוישות. רבות מהמשימות שוגרו במסגרת תוכניות כמו [[תוכנית פיוניר]] ו[[תוכנית ויקינג]] ומשימות נוספות שוגרו כמשימות יחידות ללא תוכנית אם. כיום כל משימות נאס"א לחקר מערכת השמש משויכות לשלוש תוכניות אם: [[תוכנית דיסקברי]] למשימות בעלות נמוכה, [[תוכנית הגבולות החדשים]] למשימות בעלות של עד כ־700 מיליון דולר ו[[תוכנית פלאגשיפ]] למשימות בעלות של 2–3 מיליארד דולרים. הרשימה הבאה כוללת את המשימות הבולטות ביותר של נאס"א.

====חקר כדור הארץ====
*'''[[תוכנית אקספלורר]]''' החלה עם שיגור [[אקספלורר 1]], השיגור המוצלח הראשון של ארצות הברית, ב־31 בינואר 1958 (1 בפברואר לפי [[UTC]]) ונמשכת עד היום. עד היום שוגרו למעלה מ־90 לוויינים שתרמו רבות בחקר כדור הארץ וחקר היקום ממסלול סביב כדור הארץ.
*'''[[תוכנית TIROS]]''' היא סדרת לווייני מזג אוויר ששוגרו על ידי נאס"א מ־1960 והיו הראשונים מסוגם. הלוויין האחרון בסדרה, [[NOAA 19]] שוגר ב־2009.
*'''פרויקט אקו''' הוא פרויקט [[לוויין תקשורת|לווייני התקשורת]] הפאסיביים הראשון של ארצות הברית.
*'''[[תוכנית לאנדסאט]]''' היא תוכנית במסגרתה שוגרו מספר לוויינים למסלול סביב כדור הארץ ומשם הם מצלמים את כדור הארץ ומספקים מידע מדעי על המתרחש על פניו.

====חקר הירח====
*'''[[תוכנית פיוניר]]''' המקורית נועדה להשיג טכנולוגיות וידע שנדרשים על מנת להימלט משדה הכבידה של כדור הארץ ולהגיע אל הירח. בהמשך התוכנית נשלחו מספר גשושיות למקומות שונים במערכת השמש על מנת לחקור אותה, שתי גשושיות לחקר כוכב הלכת נוגה, ושתי הגשושיות [[פיוניר 10]] ו־[[פיוניר 11|11]], שהיו הראשונות שחצו את [[חגורת האסטרואידים]] ושלחו תמונות ראשונות של [[צדק (כוכב לכת)|צדק]] ו[[שבתאי]].
*'''[[תוכנית ריינג'ר]]''' הייתה תוכנית לחקר הירח במסגרתה נשלחו גשושיות שהתרסקו על הירח ושלחו תמונות ראשונות של פני הירח מקרוב.
*'''[[תוכנית לונר אורביטר]]''' הייתה תוכנית במסגרתה שוגרו מספר גשושיות שנכנסו למסלול סביב הירח ומיפו את פניו כהכנה לנחיתות המאוישות בתוכנית אפולו.
*'''[[תוכנית סרוויור]]''' הייתה תוכנית במסגרתה בוצעו הנחיתות הרכות הראשונות של ארצות הברית על הירח, גם זאת כהכנה לנחיתות שתוכננו בתוכנית אפולו.
* לאחר הפסקה בחקר הירח לאחר עזיבתו בתום משימת [[אפולו 17]] ב־1972 החלה נאס"א לשלוח משימות נוספות אל הירח ביניהם הגשושיות '''[[קלמנטין]]''' ב־1994, '''[[לונר פרוספקטור]]''' ב־1998, '''[[LRO]]''' ב־2009 ו־'''[[GRAIL]]''' ב־2011.

====חקר מאדים====
*'''[[תוכנית מארינר]]''' היא תוכנית במסגרתה שוגרו 10 גשושיות לחקור את כוכבי הלכת [[כוכב חמה|חמה]], [[נוגה]] ו[[מאדים]], כאשר 6 מתוכם (3, 4, 6, 7, 8 ו־9) נשלחו אל מאדים.
*'''[[תוכנית ויקינג]]''' היא תוכנית במסגרתה נשלחו שתי נחתות (ושתי חלליות אם) שנחתו על מאדים ב־1976 ושלחו תמונות ראשונות מפניו.
*משנות ה־90 שולחת נאס"א משימות רבות אל מאדים. '''[[מארס אובזרבר]]''' שוגרה ב־1993, '''[[מארס גלובל סרוויור]]''' שוגרה ב־1996 ומספר שבועות אחריה שוגר ה'''[[מארס פאת'פיינדר]]''', שתי גשושיות ([[מקפת]] ונחתת) שוגרו בסוף 1998 ובתחילת 1999 במסגרת תוכנית '''[[מארס סרוויור 98]]'''. '''[[2001 מארס אודיסיי]]''' שוגרה ב־2001 ו־'''[[MRO]]''' שוגרה ב־2005.
*'''תוכנית [[מארס רובר]]''' היא תוכנית במסגרתה נשלחו שני [[רובר (חקר החלל)|רובר]]ים אל מאדים ('''[[ספיריט]]''' ו'''[[אופרטוניטי]]''') שנחתו על פניו ב־2004 ושלחו מידע מדעי עצום על הכוכב האדום. הרוברים שתוכננו לפעול רק 90 יום כל אחד המשיכו ופעלו עוד זמן רב: ספיריט חדל לפעול ב־2010 ואופרטוניטי חדל לפעול ב-[[14 בפברואר]] [[2019]].
*'''תוכנית [[מארס סקאוט]]''' היא תוכנית במסגרתה שוגרה הנחתת '''[[פיניקס (גשושית)|פיניקס]]''' אל מאדים ב־2007 ובמסגרתה שוגרה הגשושית '''[[MAVEN]]''' ב־2013. התוכנית כללה משימות רבות נוספות אך היא בוטלה ב־2010 ורק MAVEN שוגרה.
*'''[[מארס סיינס לברטורי|קיוריוסיטי]]''' הוא רובר ששוגר למאדים ב[[נובמבר]] [[2011]] הנושא בתוכו [[מעבדה]] קטנה ומשוכללת לחקר מאדים. גודלו של הרובר כגודלה של מכונית קטנה והוא ונחת במאדים ב־[[6 באוגוסט]] [[2012]] ב[[מכתש גייל]] (Gale Crater).{{הערה|שם=ה1|1=[http://www.jpl.nasa.gov/news/news.cfm?release=2010-171 "Geometry Drives Selection Date for 2011 Mars Launch"]}}{{הערה|שם=ה6|1=[http://www.jpl.nasa.gov/news/news.cfm?release=2011-222#1 "NASA's Next Mars Rover To Land At Gale Crater"] 22-7-2011}}{{הערה|שם=ה7|[http://www.space.com/12394-nasa-mars-rover-landing-site-unveiled.html "NASA's Next Mars Rover to Land at Huge Gale Crater"] 22-7-2011}}{{הערה|שם=ה8|[http://www.bbc.co.uk/news/science-environment-14249524 "Mars rover aims for deep crater"] 22-7-2011}}{{הערה|שם=ה11|[http://www.nasa.gov/missions/highlights/schedule.html "NASA's Shuttle and Rocket Launch Schedule"] 27-10-2010}}{{הערה|שם=ה56|[http://www.hayadan.org.il/how-difficult-is-to-land-on-nars-020812/ "כמה קשה לנחות על מאדים?" מתוך אתר הידען] 2-8-2012}}
*'''[[פרסווירנס]]''' הוא [[רובר (חקר החלל)|רובר]] המשמש במשימת [[מארס 2020]], הוא שוגר ב[[יולי]] [[2020]] ונחת על מאדים ב-[[18 בפברואר]] [[2021]]. הרובר משתמש בשבעה מכשירים מדעיים לחקר פני השטח של [[מאדים]]. כחלק ממשימתו שחרר הרובר [[מסוק]] בעל הנעה חשמלית שחובר לגחונו, וביצע את הטיסה הראשונה של כלי טיס כלשהו מחוץ לאטמוספירה של כדור הארץ.

====חקר נוגה, חמה והשמש====
*במסגרת '''[[תוכנית מארינר]]''' שוגרו 4 גשושיות (1, 2, 5 ו־10) לחקור את נוגה ו[[מארינר 10]] חקרה גם את חמה.
*שתי גשושיות שוגרו לחקור את נוגה במסגרת '''[[פיוניר-ונוס|תוכנית פיוניר־ונוס]]''' ב־1978.
*הגשושית '''[[מגלן (גשושית)|מגלן]]''' שוגרה לחקור את נוגה ב־1989 באמצעות [[מעבורת החלל אטלנטיס]].
*הגשושית '''[[מסנג'ר (גשושית)|מסנג'ר]]''' שוגרה לחקור את כוכב חמה ב־2004.
*הגשושית '''[[יוליסס (גשושית)|יוליסס]]''' שוגרה ב־1990 על גבי [[מעבורת החלל דיסקברי]] לחקור את [[השמש]]. יוליסס נבנתה יחד עם [[סוכנות החלל האירופאית]].
*'''[[ג'נסיס (גשושית)|ג'נסיס]]''' היא גשושית ששוגרה ב־2001 לאסוף דוגמאות של [[רוח שמש]] ולחזור עימם לכדור הארץ. בעקבות כשל במצנח הגשושית היא התרסקה בכדור הארץ עם חזרתה ב־2004. למרות ההתרסקות הצליחו בנאס"א לשחזר כמה מדוגמאות רוח השמש מהריסות הגשושית.
* '''[[HAVOC]]''' - תוכנית להכנת טיסה מאוישת לנוגה.

====חקר מערכת השמש החיצונית====
*'''[[פיוניר 10]]''' ו'''[[פיוניר 11]]''' היו הגשושיות הראשונות שחצו את [[חגורת האסטרואידים]] ושלחו תמונות ראשונות של צדק. פיוניר 11 המשיכה לאחר ביקורה בצדק אל [[שבתאי]] והייתה הראשונה ששלחה תמונות שלו ושל טבעותיו מקרוב. הגשושיות שוגרו ב־1972 וב־1973.
*'''[[תוכנית וויאג'ר]]''' הייתה תוכנית במסגרתה שוגרו שתי גשושיות לחקור את כוכבי הלכת החיצוניים במערכת השמש. [[וויאג'ר 1]] חלפה על פני צדק ושבתאי ו[[וויאג'ר 2]] חלפה על פני צדק, שבתאי, [[אוראנוס]] ו[[נפטון]]. הגשושיות שוגרו ב־1977.
*'''[[גלילאו (גשושית)|גלילאו]]''' היא גשושית ששוגרה לחקור את צדק ב־1995.
*'''[[קאסיני]]''' היא גשושית שנשלחה לחקור את [[שבתאי]] ב־1997. הגשושית נבנתה יחד עם [[סוכנות החלל האירופאית]].
*'''[[ניו הורייזונס]]''' היא גשושית ששוגרה ב־2006 ונשלחה לחקור את [[פלוטו]] ואת ירחיו. חלפה על פלוטו ב־2015 וצילמה את התמונות הראשונות שלו ושל ירחו [[כארון (ירח)|כארון]].
*'''[[ג'ונו (גשושית)|ג'ונו]]''' היא גשושית ששוגרה באוגוסט 2011 לחקור את צדק ונכנסה למסלול סביבו ב־4 ביולי 2016.

====חקר אסטרואידים ושביטים====
*'''[[NEAR Shoemaker]]''' היא גשושית ששוגרה ב־1996 לחקור את [[ארוס (אסטרואיד)|ארוס]], [[גופים קרובי ארץ|גוף קרוב ארץ]]. הגשושית סיימה את משימתה עם נחיתתה המוצלחת על האסטרואיד ב־12 בפברואר 2001.
*'''[[סטארדאסט]]''' היא גשושית ששוגרה ב־1999 ושמטרתה העיקרית הייתה לאסוף אבק מזנבו של ה[[שביט]] [[ווילד 2]]. הגשושית השלימה את משימתה בהצלחה וקפסולה עם דוגמיות מהאבק נחתה חזרה בכדור הארץ ב־2006.
*'''[[פגיעה עמוקה (גשושית)|פגיעה־עמוקה]]''' היא גשושית ששוגרה ב־2005 לחקור את הרכבו הפנימי של השביט [[טמפל 1]] על ידי ריסוק גשושית קטנה על פניו.
*'''[[שחר (גשושית)|Dawn]]''' (שחר) היא גשושית ששוגרה ב־2007 במטרה לחקור את האסטרואידים הגדולים ביותר בחגורת האסטרואידים: [[וסטה (אסטרואיד)|וסטה]] ו[[קרס (כוכב לכת ננסי)|קרס]].
*'''[[אוסיריס-רקס|אוסיריס־רקס]]''' היא גשושית ששוגרה ב־2016 כדי לחקור ה[[אסטרואיד]] [[גוף קרוב ארץ|קרוב הארץ]] [[בנו (אסטרואיד)|101955 בֵּנוּ]], לאסוף ממנו דגימה ולהחזירה ל[[כדור הארץ]] בשנת [[2023]].

====טלסקופי חלל====
*'''[[טלסקופ החלל האבל]]''' הוא [[טלסקופ חלל]] ששוגר לחלל על גבי מעבורת חלל ב־1990. הטלסקופ שימש ומשמש גם היום לביצוע תצפיות על גלקסיות ותופעות שונות ביקום בו אנו חיים. תצלומים ששצולמו על ידי האבל היוו חומר ניתוח לאסטרונומים ותאורטיקנים ברחבי העולם ושימשו בסיס לכמה מהתגליות הגדולות של ה[[אסטרונומיה]] [[המאה ה-20|במאה ה־20]] ובכלל.
*'''[[טלסקופ החלל צ'נדרה]]''' נקרא על שמו של האסטרופיזיקאי ההודי [[סוברהמניאן צ'נדראסקאר|צ'אנדרסקאר]]. הוא משמש לחקר [[גלקסיה|גלקסיות]] רחוקות. הטלסקופ שוגר ב־1999.
*'''[[טלסקופ החלל שפיצר]]''' הוא טלסקופ חלל בתחום האור ה[[תת אדום]]. שוגר ב־[[18 באוגוסט]] [[2003]].
*'''[[טלסקופ החלל קפלר]]''' שוגר במרץ 2009, ומטרותיו הן גילוי [[כוכבי לכת חוץ-שמשיים|כוכבי לכת חוץ־שמשיים]] וחקר כוכבים.
*'''[[טלסקופ החלל ג'יימס וב]]''' שוגר לחלל ב־[[25 בדצמבר]] [[2021]] והוא [[טלסקופ חלל]] [[טלסקופ מחזיר אור|מחזיר אור]] המתוכנן לתצפיות ב[[אור נראה]] וב[[אינפרה אדום]].

== מרכז המבקרים של נאס"א בפלורידה – קייפ קנברל – חוף החלל Cape Canaveral ==
=== מרכז החלל על שם קנדי (Kennedy Space Center) ===
מרכז החלל על שם קנדי הוא מתקן חלל פעיל, בו עובדים אסטרונאוטים, חוקרים ומהנדסים על משימות החלל הבאות. חלק מהאנשים העובדים שם, היו בחלל או מתוכננים לטוס לחלל בשנים הקרובות. במרכז מעבורת החלל פועלים אף אסטרונאוטים פעילים. מרכז החלל קנדי כולל בתוכו [[מרכז מבקרים]], בו הושקעו מאות מיליוני דולרים, ובו ניתן לראות עמדת שיגור, חלליות, מיצגים ותערוכות בנושא חקר החלל בעבר ובהווה.

=== מרכז אפולו/סטורן V ===
במרכז זה שוכנים טילי החלל סטורן V, משגרי החלל הגדולים ביותר שנוצרו אי פעם ושימשו לנחיתה של חלליות האפולו על הירח. במקום בין היתר, נמצאות אבני ירח אמיתיות שאסטרונאוטים שהיו על הירח הביאו לכדור הארץ.{{הערה|{{Cite news
| url = http://www.familytour.co.il/cape-canaveral/
| title = מרכז המבקרים של נאס"א בפלורידה - קייפ קנברל – חוף החלל Cape Canaveral - טיולי משפחות לחו"ל - פאמיליטור
| date = 2016-12-23
| newspaper = טיולי משפחות לחו"ל - פאמיליטור
| language = he
| access-date = 2016-12-27
}}}}

==מנהלי נאס"א==
[[קובץ:NASA Administrator Bill Nelson Official Portrait (NHQ202105170001).jpg|150px|ממוזער|ימין|מנהלה של נאס"א בתקופת [[ג'ו ביידן|ממשל ביידן]] - ה[[סנטור]] לשעבר [[ביל נלסון]].]]
מנהל נאס"א הוא העומד בראש סוכנות החלל האמריקאית והוא משמש גם כיועץ הבכיר למדעי החלל של נשיא ארצות הברית. משרדי ההנהלה של נאס"א שוכנים במטה הראשי של נאס"א הממוקם ב[[וושינגטון די. סי.]] והם האחראים על כל פעילויות הסוכנות.

מנהלה הראשון של נאס"א היה [[קית' גלנן]] ותחת אחריותו אוחדו תעשיות החלל האמריקאיות עד להרכבת סוכנות חלל אחת - נאס"א.{{הערה|שם=ה16}} [[דניאל גולדין]] היה מנהלה של נאס"א למשך התקופה הארוכה ביותר (9.5 שנים) והוא ידוע בעיקר בטביעת המוטו של [[תוכנית דיסקברי]] אותה הוא החל: "זול יותר, מהיר יותר, יעיל יותר".{{הערה|[http://www.hq.nasa.gov/office/pao/History/dan_goldin.html Daniel Saul Goldin]}} האדם היחיד שהחזיק במשרת מנהל נאס"א פעמיים הוא [[ג'יימס פלטשר]] שחזר לראשות נאס"א לאחר [[אסון מעבורת החלל צ'לנג'ר|אסון הצ'לנג'ר]].{{הערה|[http://www.hq.nasa.gov/office/pao/History/Biographies/fletcher.html JAMES C. FLETCHER]}} חלק ממנהלי נאס"א (כולל הנוכחי) היו בעברם [[אסטרונאוט]]ים שטסו במשימות חלל של נאס"א.

סגן (או סגנית) מנהל נאס"א הוא השני בשרשרת הפיקוד של נאס"א. סגן המנהל מייצג את נאס"א ב[[משרד ההוצאה לפועל של נשיא ארצות הברית]], בקונגרס, בפני סוכנויות חלל אחרות ובפני ארגונים שונים.

ב־24 במאי 2009 הודיע הנשיא [[ברק אובמה]] על מינויו של [[צ'ארלס בולדן]] למנהל נאס"א ועל [[לורי גארבר]] כעל סגניתו.{{הערה|[http://www.whitehouse.gov/the_press_office/President-Obama-Announces-More-Key-Administration-Posts-7-6-09/ President Obama Announces More Key Administration Posts]}} ה[[סנאט ארצות הברית|סנאט האמריקאי]] אישר את המינויים ב־15 ביולי 2009 ובולדן וגרייבר החלו בתפקידם.{{הערה|[http://www.nasa.gov/home/hqnews/2009/jul/HQ_09-165_Bolden_and_Garver.html Bolden and Garver Confirmed by U.S. Senate ]}} דווה ניומן החליפה את גרבר בשנת 2015.{{הערה|שם=ניומן|[http://news.mit.edu/2015/dava-newman-confirmed-nasa-deputy-administrator-0428 דווה ניומן מאושרת בתור סגן מנהל נאס"א], מתאריך 28 באפריל 2015}} הם שימשו בתפקיד עד לסיום ממשל הנשיא אובמה ב־20 בינואר 2017. ב-5 בספטמבר 2017 מינה [[דונלד טראמפ|הנשיא טראמפ]] את בריידנסטין למנהל נאס"א.{{הערה|[http://spacenews.com/white-house-soon-to-nominate-bridenstine-as-nasa-administrator/ White House nominates Bridenstine as NASA administrato], {{כ}}spacenews.com, {{כ}}1 בספטמבר 2017}} אולם מינוי אושר לבסוף רק ב-19 באפריל 2018. ב-23 באפריל הושבע והחל כהונתו. בריידנסטין כיהן עד ל-20 בינואר 2021, עם סיום ממשל טראמפ.
נכון ליוני 2021, מנהל נאס"א הוא [[ביל נלסון]] וסגניתו היא [[פמלה מלרוי]]{{אנ|Pamela Melroy}}.

{| width="600px" class="toccolours mw-collapsible mw-collapsed"
|-
! colspan="4" | [[קובץ:NASA logo.svg|20px]] רשימת מנהלי נאס"א
|-
! width="10%"|מספר
! width="30%"|שם
! width="40%"|תקופת כהונה
! width="20%"|ימים בתפקיד
|-
| 1
| <center>[[קית' גלנן]]</center>
| <center> אוגוסט [[1958]] – ינואר [[1961]]</center>
| 885
|-
| -
| <center>[[יו דריידן]] {{אנ|Hugh Latimer Dryden}} (בפועל)</center>
| <center> ינואר [[1961]] – פברואר 1961</center>
| 24
|-
| 2
| <center>[[ג'יימס וב]]</center>
| <center> פברואר [[1961]] – אוקטובר [[1968]]</center>
| 2816
|-
| 3
| <center>[[תומאס פיין (נאס"א)|תומאס פיין]]</center>
| <center> אוקטובר [[1969]] – ספטמבר [[1970]]</center>
| 707, (מתוכם 164 כמנהל בפועל לפני אישור המינוי)
|-
| -
| <center>[[ג'ורג' לאו]] {{אנ|George Low}}(בפועל) </center>
| <center> ספטמבר [[1970]] – אפריל [[1971]]</center>
| 222
|-
| 4
| <center>[[ג'יימס פלטשר]]</center>
| <center> אפריל [[1971]] – מאי [[1977]]</center>
| 2196
|-
| -
| <center>[[אלן לאבלס]] {{אנ|Alan M. Lovelace}} (בפועל) </center>
| <center> מאי [[1977]] – יוני 1977</center>
| 49
|-
| 5
| <center>[[רוברט פרוש]]</center>
| <center> יוני [[1977]] – ינואר [[1981]]</center>
| 1309
|-
| -
| <center>[[אלן לאבלס]] {{אנ|Alan M. Lovelace}} (בפועל) </center>
| <center> ינואר [[1981]] – יולי 1981</center>
| 171
|-
| 6
| <center>[[ג'יימס בגס]]</center>
| <center> יולי [[1981]] – דצמבר [[1985]]</center>
| 1608
|-
| -
| <center> [[ויליאם גראהם]] {{אנ|William Robert Graham}} (בפועל) </center>
| <center> דצמבר [[1985]] – מאי [[1986]]</center>
| 158
|-
| 7
| <center>[[ג'יימס פלטשר]]</center>
| <center> מאי [[1986]] – אפריל [[1989]]</center>
| 1062
|-
| -
| <center>[[דייל מאיירס]] {{אנ|Dale D. Myers}} (בפועל)</center>
| <center> אפריל [[1989]] – מאי 1989</center>
| 35
|-
| 8
| <center>[[ריצ'רד טרולי]]</center>
| <center> מאי [[1989]] – מרץ [[1992]]</center>
| 1052 (מתוכם 47 כמנהל בפועל לפני אישור המינוי)
|-
| 9
| <center>[[דניאל גולדין]]</center>
| <center> אפריל [[1992]] – נובמבר [[2001]]</center>
| 3517
|-
| -
| <center>[[דניאל מולוויל]] {{אנ|Daniel Mulville}} (בפועל)</center>
| <center> נובמבר [[2001]] – דצמבר 2001</center>
| 32
|-
| 10
| <center>[[שון או'קיף]]</center>
| <center> דצמבר [[2001]] – פברואר [[2005]]</center>
| 1148
|-
| -
| <center>[[פרדריק גרגורי]] {{אנ|Frederick D. Gregory}} (בפועל)</center>
| <center> פברואר [[2005]] – אפריל 2005</center>
| 62
|-
| 11
| <center>[[מייקל גריפין]]</center>
| <center> אפריל [[2005]] – ינואר [[2009]]</center>
| 1377
|-
| -
| <center>[[כריסטופר סקולזה]] {{אנ|Christopher Scolese}} (בפועל)</center>
| <center> ינואר [[2009]] – יוני 2009</center>
| 176
|-
| 12
| <center>[[צ'ארלס בולדן]]</center>
| <center> יוני [[2009]] – ינואר [[2017]] </center>
| 2744
|-
| -
| <center>[[רוברט לייטפוט]] {{אנ|Robert M. Lightfoot Jr.}} (בפועל)</center>
| <center> ינואר [[2017]] – אפריל [[2018]] </center>
| 458
|-
| 13
| <center>[[ג'ים בריידנסטין]]</center>
| <center> אפריל [[2018]] – ינואר [[2021]] </center>
| 1003
|-
| -
| <center>[[סטיב ג'ורזיק]] {{אנ|Steve Jurczyk}} (בפועל) </center>
| <center> ינואר [[2021]] - מאי [[2021]] </center>
| 103
|-
| 14
| <center>[[ביל נלסון]] </center>
| <center> מאי [[2021]] - כיום </center>
| מכהן
|}
{{-}}

==מתקני נאס"א==
[[קובץ:Aerial View of Launch Complex 39.jpg|150px|ממוזער|שמאל|[[מרכז החלל קנדי]].]]
[[קובץ:Site du JPL en Californie.jpg|150px|ממוזער|ימין|מבט אווירי על מתקני [[JPL]].]]
[[קובץ:Aerial View of the Johnson Space Center - GPN-2000-001112.jpg|150px|ממוזער|שמאל|מבט אווירי על [[מרכז החלל ג'ונסון|מרכז ג'ונסון]].]]
[[קובץ:Aerial View Ames Research Center Wind Tunnels - GPN-2000-001761.jpg|150px|ממוזער|ימין|מבט אווירי על [[מרכז המחקר איימס|מרכז איימס]].]]
[[קובץ:Msfc aerial view.jpg|150px|ממוזער|שמאל|[[מרכז טיסות החלל מרשל]].]]
[[קובץ:Langley research center.jpg|150px|ממוזער|ימין|מרכז המחקר לנגלי.]]
מתקני נאס"א כוללים מרכזי מחקר, מתקני ניסוי, מתקני הרכבה, אתרי שיגור ומרכזי תקשורת המרכיבים יחד את משימת החלל ומתפעלים אותה. המטה המרכזי של נאס"א שוכן בוושינגטון די. סי. ושם שוכנים משרדי ההנהלה הראשיים של הסוכנות.
*'''[[מרכז החלל קנדי]]''' (KSC) הוא ככל הנראה המתקן המוכר והמפורסם ביותר של נאס"א. ממרכז קנדי שוגרו כל משימות החלל המאוישות של ארצות הברית משנת 1968. אף על פי שכיום אין משימות חלל פעילות וגם אין מועד ידוע למשימת החלל המאוישת הבאה של ארצות הברית, מרכז קנדי עדיין אחראי לשיגורם של משימות חלל בלתי מאוישות משלושה כני שיגור פעילים מ[[נמל החלל קייפ קנוורל]] הצמוד למרכז קנדי. המרכז מוכר בעיקר ממבנה ההרכבה העצום שבו, שהוא המבנה הרביעי בגודלו בעולם בנפחו,{{הערה|Kristie, K. (11 June 2009). "The Largest Buildings in the World". Quazen. "k-kristie.quazen.com/arts/architecture/the-largest-buildings-in-the-world"}} ואשר היה הראשון בעולם עם סיום בנייתו ב־1965.{{הערה|"Senate". Congressional Record: 17598. September 8, 2004.}} המרכז ממוקם ב[[מריט איילנד]] שב[[פלורידה]], צפונית־מערבית לקייפ קנוורל על חוף [[האוקיינוס האטלנטי]]. במרכז ישנה [[מסילת רכבת]] המופעלת על ידי המרכז ועל גביה מועברים חלקי משגרים ולוויינים אל מתקן ההרכבה ואל כני השיגור. במרכז עובדים כ־13,000 אנשים, כ־2,100 מתוכם עובדי ממשלה והשאר עובדי קבלן.{{הערה|[http://www.federaltimes.com/article/20110317/AGENCY01/103170305/ NASA budget woes leads to layoffs]}}
*'''[[המעבדה להנעה סילונית]]''' (JPL) יחד עם [[ABMA]] היו האחראים לשיגור הלוויין הראשון של ארצות הברית - [[אקספלורר 1]] - ב־1958, והייתה אחת מסוכנויות הבת הראשונות של נאס"א. JPL ממוקמת ב[[עמק סן גבריאל]], [[מחוז לוס אנג'לס]], [[קליפורניה]]. המעבדה מנוהלת עבור נאס"א על ידי [[המכון הטכנולוגי של קליפורניה]]. המעבדה אחראית בעיקר על בניית ותפעול משימות חלל לחקר מערכת השמש אך היא אחראית גם על מספר משימות הפועלות ממסלול סביב כדור הארץ. JPL מפעילה את [[רשת חלל עמוק]]. ועל
*'''[[מרכז טיסות החלל מרשל]]''' (MSFC) הוא אחד המרכזים הגדולים של נאס"א. המרכז היה אחראי על פיתוח משגר ה[[סטורן 5]] ועל פיתוח מערכות ההנעה של [[מעבורת חלל|מעבורות החלל]]. כמו כן הוא היה אחראי על תפעול [[ספייסלאב]], אימון צוותים למשימות מעבורות החלל ותכנון והרכבת תחנת החלל הבינלאומית. המרכז ממוקם ב[[רדסטון ארסנל]], [[אלבאמה]].
*'''[[מרכז המחקר איימס]]''' (ARC) הוקם ב־1939 כמרכז מחקר עבור [[NACA]] והיה המרכז השני שעבר לאחריות נאס"א עם הקמתה. המרכז ממוקם ב[[עמק הסיליקון]] שב[[קליפורניה]]. המרכז אחראי על תפעולם של מספר משימות חלל של נאס"א, [[מחשב-על|מחשבי-העל]] של נאס"א, והיא מובילה במחקר בתחום ה[[אסטרוביולוגיה]]. המרכז מפעיל גם את [[מנהרת רוח|מנהרות הרוח]] הגדולות ביותר בעולם.
*'''מרכז המחקר לנגלי''' (LaRC) הוא המרכז הוותיק ביותר בשרות נאס"א. המרכז ממוקם ב[[המפטון]], [[וירג'יניה]]. LaRC עוסקת בעיקר במחקר אווירונאוטיקה אך היא הייתה גם אחראית על בחינת רכב הנחיתה של החללית אפולו ועל מספר משימות חלל נוספות. המרכז הוקם ב־1917 ופעל עבור NACA עד להקמת נאס"א ב־1958. במרכז מצויים יותר מ־40 מנהרות רוח המשמשים לביצוע מחקר אווירונאוטי.
*'''[[מרכז החלל ג'ונסון]]''' (JSC) הוא המרכז של נאס"א האחראי על הכשרת אסטרונאוטים, ניהול ובקרה למשימות החלל המאוישות של נאס"א. המרכז ממוקם סמוך ל[[יוסטון]], [[טקסס]] ויש בו למעלה מ־100 מבנים. המרכז מכונה "מרכז הבקרה" (Mission Control) על שם מרכז הבקרה לטיסות החלל המאוישות הממוקם בו.

{| class="toccolours" width="100%"
! [[קובץ:NASA logo.svg|20px]] רשימה מורחבת של מתקני נאס"א
|-
| {{עמודות|מספר עמודות=2
|עמודה 1='''מתקני תצפית ותקשורת'''
*תחנות [[רשת חלל עמוק]] (DSN):
**מרכז קנברה לתקשורת חלל עמוק, [[קנברה]], [[אוסטרליה]].
**[[מרכז מדריד לתקשורת חלל עמוק]], [[מדריד]], [[ספרד]].
**[[מרכז גולדסטון לתקשורת חלל עמוק]], [[ברסטו]], [[קליפורניה]].
*מתקן הטלסקופ התת־אדום של נאס"א, [[הוואי]].
*תחנת Near Earth Network (חלל קרוב):
**מרכז המחקר פוקר פלאט, [[אלסקה]].
*מרכז העיקוב אחרי לווייני ה־[[TDRS]], [[גואם]].

'''מתקני הרכבה ושיגור'''
*[[מרכז החלל קנדי]], [[פלורידה]].
*[[מרכז החלל ג'ונסון]], [[יוסטון]], [[טקסס]].
*[[מרכז טיסות החלל מרשל]], [[האנטסוויל]], [[אלבאמה]].
*מתקן ההרכבה מישוד, [[ניו אורלינס]], [[לואיזיאנה]].
*[[מתקן הטיסות וולופס]], [[וולופס איילנד]], [[וירג'יניה]].
*מתקן הבדיקות ווייט סאנדס, [[לאס קרוקס]], [[ניו מקסיקו]].
|עמודה 2='''מתקני מחקר'''
*[[מרכז המחקר איימס]], [[מאונטיין וויו]], [[קליפורניה]].
*מכון גודרד ללימודי חלל, [[ניו יורק|ניו יורק סיטי]], [[ניו יורק (מדינה)|ניו יורק]].
*[[מרכז טיסות החלל גודרד]], [[גרינבלט (עיר)|גרינבלט]], [[מרילנד]].
*[[המעבדה להנעה סילונית]], [[המכון הטכנולוגי של קליפורניה]], [[פסדינה]], [[קליפורניה]].
*מרכז המחקר גלן, [[קליבלנד]], [[אוהיו]].
*מרכז המחקר לנגלי, [[המפטון]], [[וירג'יניה]].

'''מתקני בדיקה וניסוי'''
*מרכז המחקר איימס, מאונטיין וויו, קליפורניה.
*מרכז טיסות החלל דריידן, [[בסיס חיל האוויר אדוארדס]], [[מחוז לוס אנג'לס]], [[קליפורניה]].
*מרכז המחקר גלן, קליבלנד, אוהיו.
*מרכז החלל סנטיס, [[מפרץ סנט לואיס]], [[מיסיסיפי (מדינה)|מיסיסיפי]].
*מרכז המחקר לנגלי, המפטון, וירג'יניה.
*מתקן הבדיקות ווייט סאנדס, לאס קרוקס, ניו מקסיקו.
*מתקן ההכשרה והאימות העצמאי (Independent Verification and Validation Facility), [[פיירמונט]], [[וירג'יניה המערבית]].
}}
|}

==ראו גם==
* [[אדם בחלל]]
* [[חקר החלל]]
* [[סוכנות חלל]]
* [[משימות מעבורות החלל]]
* [[עיטורי נאס"א]]

==קישורים חיצוניים ==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:NASA|ויקיטקסט=:en:National Aeronautics and Space Act|שם ויקיטקסט=החוק הלאומי לאווירונאוטיקה וחלל|ויקימילון=NASA}}
* {{סופר פרויקט גוטנברג}}
{{רשתות חברתיות}}
{{אתר רשמי}}
* {{אתר חיל האוויר|כרמל שטרן|שישה עשורי חלל|9175-50650|1 באוגוסט 2018}}
* {{בריטניקה}}
{{-}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים|יישור=שמאל}}

{{תוכנית החלל האמריקאית}}
{{תוכניות נאס"א לחקר מערכת השמש}}
{{מתקני נאס"א}}
{{מוסדות ממשלתיים בארצות הברית}}
{{תוכנית ארטמיס}}
{{בקרת זהויות}}
[[קטגוריה:נאס"א|*]]
[[קטגוריה:סוכנויות חלל]]
[[קטגוריה:תוכנית החלל האמריקאית]]
[[קטגוריה:ארצות הברית: ארגונים ממשלתיים]]
[[קטגוריה:זוכי פרס פילו פרנסוורת']]
[[קטגוריה:וושינגטון די. סי.: ארגונים]]