הצגת המקור של הדף "אדר"

{{פירוש נוסף|נוכחי=חודש אדר|ראו=[[אדר (פירושונים)]]}}
{{לוח חודשי עברי בחמש שנים|6}}
'''אֲדָר''' (מ[[אכדית]]: '''addaru'''{{הערה|{{האקדמיה ללשון העברית - רשומה|חודשי השנה העברית|2015/09/08|שמות-חודשי-השנה}}}}{{הערה|שם=ב|{{צ-מאמר|שם=The Names of the Assyro-Babylonian Months and Their Regents|קישור=https://www.jstor.org/stable/3268813|כתב עת=Journal of Biblical Literature|שנת הוצאה=1892|עמ=160–176|כרך=11|doi=10.2307/3268813|מחבר=W. Muss-Arnolt}}}}), הוא [[חודש]] ב[[הלוח הבבלי|לוח הבבלי]] וב[[הלוח העברי|לוח העברי]], השנים-עשר במספר לפי המסורת ה[[מקרא]]ית והשישי לפי המסורת ה[[חז"ל]]ית. חודש זה חל בסוף ה[[חורף]] בארץ ישראל.

ב[[שנה מעוברת]] ישנם שני חודשי אדר: '''[[אדר א']]''' (ששמו הרשמי הוא '''אדר ראשון''') שאורכו 30 יום ו'''אדר ב'''' (ששמו הרשמי הוא '''אדר שני''') שאורכו 29 ימים כמו אדר בשנה שאינה מעוברת. למעשה מבחינה הלכתית כל אירועי החודש כמו [[פורים|חג הפורים]] חלים באדר ב' (למעט [[יום השנה (יהדות)|אזכרות]] לנפטרים, שאותן ה[[אשכנזים]] מציינים באדר א').

בחודש אדר 29 ימים. [[א' באדר]] יכול לחול בימים שני, רביעי, שישי ושבת. א' באדר א' יכול לחול בימים שני, רביעי, חמישי ושבת.

==שם החודש==
כמו שמות החודשים העבריים האחרים, מקור השם בשמות החודשים הבבליים.{{הערה|על כך מעיד אף {{ירושלמי|ראש השנה|א|ב}}.}} לכן הוא מופיע ב[[תנ"ך]] רק בספרים שלאחר תחילת [[גלות בבל]] – [[מגילת אסתר|אסתר]] ו[[ספר עזרא|עזרא]].<ref>{{תנך|אסתר|ג}}, {{תנך|אסתר|ח|ללא=ספר}} ו{{תנך|אסתר|ט|ללא=ספר}}; {{תנך|עזרא|ו|טו}}</ref> המילונים המדעיים למקרא מציינים את קרבת שם החודש אדר למילה ה[[אכדית]] addaru שהוראתה "חשוך"{{הערה|שם=ב}} והמילה ה[[אוגריתית]] U'dar, שמשמעותה "גבורה". בארמית בבלית משמעות המילה היא "גורן" ("אידר"). בתנ"ך מופיעה המילה גם ב[[ניקוד]] שונה כשם פרטי: "וַיִּהְיוּ בָנִים לְבָלַע '''אַדָּר''' וְגֵרָא וַאֲבִיהוּד" ({{תנ"ך|דברי הימים א|ח|ג|קצר=כן}}), וגם כיום משמש השם כשם ישראלי הן לבנים והן לבנות.

==מנהגים==
[[קובץ:PiscesTzippori.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חודש אדר, [[מזל דגים]], פרט מ[[פסיפס]] של [[גלגל המזלות]] בבית הכנסת העתיק ב[[ציפורי (יישוב עתיק)|ציפורי]]]]
{{ציטוט
|תוכן='''"[[משנכנס אדר מרבין בשמחה]]"'''
|מקור={{בבלי|תענית|כט|א}}.|מירכאות=כן}}

במוסדות החינוך הדתיים נהוג לציין את [[ראש חודש]] אדר בשירה וריקודים. כמו כן מראש חודש אדר מתחילים במנהגי השמחה ובין הידועים שבהם, המנהג להכתיר [[רב פורים]].

==מועדים עיקריים==
* [[א' באדר]] – בזמן בית המקדש היו מכריזים שיש להתחיל להביא את [[מחצית השקל]] ל[[בית המקדש]], וכן מודיעים שיש להסיר את זרעי ה[[כלאיים]] מן השדות והכרמים, משום שבעונה זו יכול כבר ה[[איכר]] להבחין בהם. 
* [[ז' באדר]] – יום הולדתו ופטירתו של [[משה רבנו]], שנקבע על ידי [[הרבנות הראשית]] כ[[יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל שמקום קבורתם לא נודע]]. בחלק מקהילות [[צפון אירופה]] ו[[איטליה]], וכן ברבות מערי ישראל, נהגו חברי [[חברה קדישא]] להתענות ביום זה. היום נוהגים חסידים להתענות ולומר [[סדר תיקון ליום ז' אדר]].
* [[ט' באדר]] – מחלוקת [[בית הלל ובית שמאי]] התדרדרה לסכסוך אלים בעקבות [[הצבעה]] על [[שמונה עשר דבר|18 דברים]], שבסופו של דבר הביא למותם של רבים (שלושת אלפים תלמידים לפי חלק מהמקורות). נאמר שאותו היום היה קשה לישראל כיום [[חטא העגל|שנעשה העגל]]. אותו היום הוכרז כיום צום{{הערה|{{שולחן ערוך|אורח חיים|תקפ}}.}}.
* [[י"א באדר]] – יום הזיכרון ל[[יוסף טרומפלדור]] ולחללי [[תל חי]]
* [[י"ג באדר]] – [[תענית אסתר]]
* [[י"ד באדר|י"ד]] ו[[ט"ו באדר]] – [[פורים]] ו[[שושן פורים]]
* [[כ' באדר]] – [[יום טוב]] המוזכר ב[[מגילת תענית]] בעקבות ירידת ה[[גשם|גשמים]] לאחר בצורת ארוכה בזכות תפילת [[חוני המעגל]].

==סמלים==
[[גלגל המזלות|מזלו]] של חודש אדר הוא [[מזל דגים]]{{הערה|[[ספר יצירה]] [https://www.sefaria.org.il/Otzar_Midrashim%2C_Sefer_Yetzirah.5.19 פרק ה' משנה י"ח]}}. כך, לדוגמה, כותב [[רש"י]] כי "באדר [[דגים (קבוצת כוכבים)|מזל דגים]] מתחיל לעלות" (בפירושו למסכת [[בבא מציעא]], ק"ו:). גם מזלם של ישראל עולה בחודש הזה{{הערה|{{בבלי|תענית|כט|ב}}.}} מפני שנמשלו ישראל לדגים{{הערה|{{מדרש רבה|בראשית|צז|ג}}.}}.

קישורים בין המזל לחודש נפוצים. כך, למשל, נאמר ב[[מדרש]] על מחשבתו של [[המן האגגי|המן]] בעת ש[[הטלת גורל|הטיל גורל]] לקביעת התאריך לגזירת [[רצח עם|השמדת היהודים]]: {{ציטוטון|בא לו מזל דגים שהוא משמש בחדש אדר ולא נמצא לו זכות ושמח מיד ואמר אדר אין לו זכות ומזלו אין לו זכות ולא עוד אלא שבאדר מת משה רבן, והוא לא ידע שבשבעה באדר מת משה ובשבעה באדר נולד משה, ואמר כשם שהדגים בולעין כך אני בולע אותן, אמר לו הקדוש ברוך הוא רשע דגים פעמים נבלעין ופעמים בולעין ועכשיו אותו האיש נבלע מן הבולעין, אמר רבי חנן הדא הוא דכתיב ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם|{{מדרש רבה|אסתר|ז|יא}}}}.

במגילה 4Q318 מ[[מגילות מדבר יהודה]] המזל הפותח וסוגר את חודש אדר הוא [[מזל טלה]]{{הערה|[https://www.deadseascrolls.org.il/explore-the-archive/image/B-513184 צילום המגילה].}}.

==ראו גם==
* [[ארבע פרשיות]]

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקימילון=אדר}}
* [http://ph.yhb.org.il/05-14-03/ חודש אדר – פניני הלכה]
* [[יום-טוב לוינסקי]], [http://www.jpress.nli.org.il/olive/apa/nli_heb/SharedView.Article.aspx?href=DAV%2F1938%2F03%2F16&id=Ar00301&sk=3BA8A63B לוח של מועדי–עם בחודש אדר], [[דבר (עיתון)|דבר]], 16 במרץ 1938
* {{מיקרופדיה}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{חודשים עבריים}}

[[קטגוריה:אדר|*]]
[[קטגוריה:ערכים שבהם תבנית בריטניקה אינה מתאימה]]
[[קטגוריה:חודשים עבריים|חמ]]
[[קטגוריה:6 (מספר)]]
[[קטגוריה:12 (מספר)]]