הצגת המקור של הדף "אונג סן סו צ'י"

{{מנהיג
| מקום לידה = {{דגל|בורמה הבריטית}} [[יאנגון]], [[בורמה הבריטית]] {{אנ|British rule in Burma}}
| מדינה = {{דגל|מיאנמר||+}}
| תפקיד1 = {{תפקיד מנהיג
|שם התפקיד=[[ראש ממשלה|יועצת המדינה]] של [[מיאנמר]]
|התחלת כהונה=[[6 באפריל]] [[2016]]
|סיום כהונה=[[1 בפברואר]] [[2021]]
|הקודם בתפקיד=[[תיין סיין]]
|הבא בתפקיד=
|אירועים בתקופתו=
|שותף לשלטון=
|תואר סגן 1=סגן [[ראש ממשלה|יועצת המדינה]] של [[מיאנמר]]
|סגן 1=השן}}
| תמונה = Remise du Prix Sakharov à Aung San Suu Kyi Strasbourg 22 octobre 2013-18.jpg
| כיתוב = אונג סן סו צ'י, באוקטובר 2013
}}
'''אָאוּנְג סַאן סוּ צִ'י''' (ב[[בורמזית]]: '''အောင်ဆန်းစုကြည်'''; נולדה ב-[[19 ביוני]] [[1945]] ב[[יאנגון]] (ראנגון), [[מיאנמר]]) היא פוליטיקאית בורמזית, שכיהנה החל מאפריל [[2016]] עד פברואר [[2021]] כיועצת מדינה של מיאנמר (תפקיד דומה לזה של ראש ממשלה שנוצר עבורה) ויושבת ראש של מפלגת [[הליגה הלאומית לדמוקרטיה]], עד ש[[מעצר|נעצרה]] במהלך [[ההפיכה הצבאית במיאנמר 2021]]. היא נחשבה לאורך שנות מאבקה באופוזיציה לאחת הפעילות הבולטות בעולם למען קידום הדמוקרטיה וזכויות אדם. בשנת [[1990]] ניצחה מפלגתה בבחירות הכלליות, אך הכת הצבאית אשר שלטה אז סירבה לוותר על השלטון. בשנת [[1991]] זכתה ב[[פרס נובל לשלום]] על פעילותה לקידום הדמוקרטיה בבורמה תוך דבקות בדרך של התנגדות לא אלימה לפי דוגמתם של [[מוהנדס קרמצ'נד גנדי|מהטמה גנדי]] ו[[מרטין לותר קינג]] ולפי עקרונות [[בודהיזם|בודהיסטים]] מהם הושפעה עמוקות.

היא כיהנה החל ממרץ 2016 גם בתפקידים של שרת החוץ של מיאנמר ושרה לענייני משרד הנשיא.

ב־[[2018]] קבע צוות בדיקה מטעם [[מועצת האומות המאוחדות לזכויות אדם]] כי ממשלתה של סו צ'י תרמה לביצוע [[רדיפת הרוהינגיה במיאנמר (2016-היום)|מעשי הזוועות והטבח]] ב[[רוהינגיה (קבוצה אתנית)|בני הרוהינגיה]]{{הערה|{{ynet|סוכנויות הידיעות|האו"ם: מיאנמר חתרה לרצח עם, גם כלת פרס נובל לשלום אשמה|5335978|27 באוגוסט 2018}}}}. כתוצאה, נשללו ממנה מספר פרסים שהוענקו לה במהלך שנות המאסר וההתנגדות שלה, ביניהם פרס זכויות האדם של הארגון [[אמנסטי אינטרנשיונל]], שהאשים אותה ב"בגידה מבישה" וכן הפרס על שם [[אלי ויזל]] מטעם [[מוזיאון השואה בוושינגטון|מוזיאון השואה האמריקאי]]{{הערה|[https://www.theguardian.com/global-development/2018/nov/12/aung-san-suu-kyi-amnesty-highest-honour-shameful-betrayal? Aung San Suu Kyi stripped of Amnesty's highest honour over 'shameful betrayal'], Rebecca Ratcliffe, The Guardian, 12 Nov 2018|כיוון=שמאל}}.

== שם ==
במיאנמר אין שימוש בשמות משפחה, ושמה הפרטי כולל את שם אביה אונג-סן, של סבתה מצד אביה, סו, ושמה של אימה צ'י. כ[[תואר כבוד]] קוראים בתרבות הבורמזית לצעיר/צעירה "אח/ות" ולמבוגר "דוד" (או) או "דודה" (דאו) ולכן היא מכונה "דאו סו צ'י".

== קורות חייה ==
סו צ'י היא בתם הצעירה של הגנרל [[אונג סן]] ושל [[קין צ'י|קין-צ'י]], שהייתה שגרירת בורמה ב[[הודו]] ו[[נפאל]]. אביה עמד בראש המאבק למען עצמאות בורמה וניהל את המשא ומתן מול הבריטים ועם השבטים הצפוניים על הקמת האיחוד של בורמה, אך נרצח בידי יריבים פוליטיים מבית בשנת [[1947]], שנה לפני קבלת העצמאות. סו צ'י הצעירה עברה עם אמה השגרירה ל[[ניו דלהי]], ובשנת 1964 השלימה את לימודיה בקולג' "ליידי סרי-ראם" אשר בבירה ההודית. מיד לאחר מכן עקרה לבדה לבריטניה, ובשנת [[1969]] קיבלה מטעם [[אוניברסיטת אוקספורד]] תואר שני (MA) בפילוסופיה, מדע המדינה וכלכלה. היא עברה ל[[ניו יורק]], שם עבדה כשלוש שנים עבור האו"ם בתקופה בה בן ארצה, [[או תאנט]], שימש כמזכירו הכללי של הארגון.

בשנת [[1971]] נישאה לד"ר מייקל אריס, מומחה לענייני [[טיבט]] מאוניברסיטת אוקספורד. לזוג נולדו שני ילדים: אלכסנדר (בשנת 1972) וקים (בשנת 1977). בני הזוג התגוררו באוקספורד, אם כי סו צ'י שהתה לפרקים, לעיתים עם בעלה, ב[[יפן]], [[הודו]] ו[[בהוטן]]. במקביל עבדה כחוקרת לתואר שני בנושא ספרות בורמזית ב[[אוניברסיטת לונדון]].

בשנת [[1988]] הוזעקה סו צ'י לבורמה כדי שתוכל לסעוד את אמה אשר מצבה הידרדר בעקבות אירוע מוחי חריף. באותם ימים סערו בבורמה הרוחות נוכח המדיניות הכלכלית הכושלת מבית מדרשו של הגנרל הבכיר [[נה וין]]. נה וין שלט בבורמה ביד ברזל מאז חולל בשנת [[1962]] הפיכה צבאית והדיח את ראש הממשלה, [[או נו]], אשר נבחר בבחירות דמוקרטיות.

בגין הלחץ הציבורי התפטר נה וין ב-[[23 ביולי]] [[1988]], אך הפגנות הענק בדרישה ל[[דמוקרטיה|דמוקרטיזציה]] לא שככו. הדיקטטור הפורש הבהיר בנאום ההתפטרות כי לא ישלים עם המשך המחאה וכי "הצבא לא יירה עוד כדי להזהיר כי אם במטרה לפגוע". בהתחייבות זו הוא עמד, וכוחות הביטחון אכן דיכאו את ההפגנות באכזריות יוצאת דופן תוך רצח של אלפי מפגינים, בהם נזירים בודהיסטים{{הערה|1=[http://news.bbc.co.uk/2/hi/asia-pacific/7012158.stm BBC NEWS {{!}} Asia-Pacific {{!}} Burma's 1988 protests]{{כותרת קישור נוצרה על ידי בוט}}}}.

ב-[[26 באוגוסט]] 1988 נשאה סו צ'י נאום מכונן למרגלות [[פגודת שוודגון]] - האתר הבודהיסטי המקודש ביותר בבורמה. "כבתו של אבי איני יכולה להיוותר אדישה אל מול פני המציאות" אמרה סו צ'י לקהל של מאות אלפים, ואולי אף מיליון, בני אדם{{הערה|1=[http://www.youtube.com/watch?v=gJV7fw577wk Daw Aung San Suu Kyi's firt ever public speech 1988 - YouTube]{{כותרת קישור נוצרה על ידי בוט}}}}. בנאומה הציבורי הראשון קראה לקיים במהירות בחירות דמוקרטיות רב-מפלגתיות והפצירה בצבא לחדול ממעשי האלימות הקשים כלפי אזרחים. רהוטה, כריזמטית ובעלת ייחוס משפחתי מפואר, הפכה סו צ'י, אז בת 43, באחת למנהיגה הבלתי-מעורערת של האופוזיציה.

אך לכת הצבאית - אשר כינתה עצמה "מועצת המדינה לשלום ולפיתוח", SLORC בקיצור - לא הייתה כל כוונה לוותר על השלטון עם הסתלקותו של נה וין. הגנרלים אף החליטו בשנת [[1989]] כי סו צ'י תושם במאסר בית במעונה, בשדרות האוניברסיטה ביאנגון. באותה שנה הכריז עליה ארגון [[אמנסטי אינטרנשיונל]] כאסירת מצפון{{הערה|[http://www.amnesty.org/en/news/timeline-aung-san-suu-kyi-and-amnesty-international-2012-06-15 כרונולוגיה באתר אמנסטי], 15 ביוני 2012}}. בשנת [[1990]] הסכימה הכת לערוך בחירות, ומפלגתה של סו צ'י, הליגה הלאומית למען דמוקרטיה, ניצחה ב-392 מבין 492 מחוזות הבחירה. מועצת המדינה אשר נדהמה מגודל התבוסה בקלפיות העדיפה להתעלם מתוצאות הבחירות וסירבה לאפשר לעם לממש את רצונו.

מדינות המערב גינו בתקיפות את ראשי הכת הצבאית, וסו צ'י עצמה, כדוברת הרהוטה ביותר של המאבק הבורמזי, זכתה בשלל פרסים בינלאומיים שביקשו להביע תמיכה במאבק למען דמוקרטיה בבורמה. עם פרסים אלו נמנים [[פרס סחרוב לחופש המחשבה]] אותו קיבלה בשנת 1990, ו[[פרס נובל לשלום]] אותו קיבלה שנה לאחר מכן. במסגרת נימוקי הזכייה הגדירה ועדת הנובל את סו צ'י כ"אחת מהדוגמאות הייחודיות ביותר אשר נראו באסיה בעשורים האחרונים בהקשר של הפגנת אומץ לב אזרחי".

[[ארצות הברית]] העניקה לסו צ'י את שני העיטורים האזרחיים הגבוהים ביותר שלה: [[מדליית החירות הנשיאותית]] אשר הוענקה לה על ידי הנשיא [[ביל קלינטון]] בשנת [[2000]], ו[[מדליית הזהב של הקונגרס]] אשר הוענקה לה בשנת [[2008]].

למרות תשומת הלב הבינלאומית שוחררה סו צ'י ממעצר הבית רק בשנת [[1995]]. לאורך השנים עשו השלטונות כל אשר לאל ידם כדי שסו צ'י תיאות לעזוב את בורמה, אך היא סירבה משום שידעה שחזרתה לא תותר. בשנת [[1997]] חלה בעלה של סו צ'י, מייקל אריס, בסרטן. סו צ'י לא עזבה את ארצה אפילו כאשר כל ניסיונותיו של אריס לקבל אשרת כניסה לבורמה כדי שיוכל להיפרד מרעייתו עלו בתוהו. אריס נפטר בבריטניה כעבור שנתיים.

בספטמבר [[2000]] היא הושמה שוב במעצר בית, אך ב-[[6 במאי]] [[2002]], לאחר משא ומתן בניהולה של בריטניה, שוחררה. בסוף מאי [[2003]] היא נעצרה שוב. לאחר תקופת מאסר וניתוח שעברה בספטמבר, היא הושמה שוב ב[[מעצר בית]] ביאנגון. ב-[[13 בנובמבר]] 2010 שוחררה ממעצר הבית{{הערה|{{ynet|סוכנויות הידיעות|ראש האופוזיציה במיאנמר שוחררה; "עת לשוחח"|3983813|13 בנובמבר 2010}}}}. שחרורה נחשב לאבן דרך בנתיב הדמוקרטיזציה בבורמה, ומשקף את רצונו של נשיא בורמה של אז, (גנרל בדימוס) [[תיין סיין]], לשתף פעולה עם סו צ'י.

במהלך התקופות שבהן הושמה במעצר בית אמרה סו צ'י כי הקפידה לשמור על אורח חיים פעיל אשר כלל [[מדיטציה]] יומית וקריאת ספרים רבים. כמו כן היא הרבתה להאזין לרדיו, בעיקר ל-[[BBC]], שם גם שמעה על הכוונה להעניק לה את פרס נובל לשלום. בשלל ראיונות שבה והדגישה כי מבחינתה מעצר הבית לא היה עונש כבד וכי התנאים היו נוחים לאין ערוך בהשוואה לחבריה למאבק אשר נכלאו בבתי הכלא הידועים לשמצה של בורמה.

=== בחירות הביניים בשנת 2012 ===
[[קובץ:Ms. magazine Cover - Winter 2012.jpg|ממוזער|שמאל|אונג סן סו צ'י על שער כתב העת הפמיניסטי "[[Ms. (כתב עת)|Ms.]]{{D}}",{{כ}} 2012]]
באפריל [[2012]] החליטה סו צ'י כי מפלגתה, הליגה הלאומית למען דמוקרטיה, תיטול חלק בבחירות ביניים שנקבעו לאותו חודש. תוצאות הבחירות היו הוכחה נוספת לפופולריות האישית של סו צ'י בקרב בני עמה; מפלגתה זכתה ב-43 מושבים מתוך 44 מחוזות הבחירה בהם התמודדו נציגי המפלגה (בפרלמנט הבורמזי, על שני בתיו, יש 664 מושבים). סו צ'י, אשר הגדירה את הבחירות כ"חופשיות למדי", נבחרה כחברת פרלמנט מטעם מחוז חקלאי עני למדי{{הערה|1=[http://www.guardian.co.uk/world/2012/feb/06/aung-san-suu-kyi-burma-election Aung San Suu Kyi wins right to run in Burma elections {{!}} World news {{!}} guardian.co.uk]{{כותרת קישור נוצרה על ידי בוט}}}}. אף על פי שסו צ'י עמדה בראש מפלגת אופוזיציה קטנה יחסית, היא מונתה באוגוסט בידי יו"ר הבית התחתון של הפרלמנט לעמוד בראש ועדה פרלמנטרית לפיקוח על [[שלטון החוק]]{{הערה|1=[http://www.dvb.no/news/suu-kyi-to-head-‘rule-of-law’-committee/23217 Suu Kyi to head ‘rule of law’ committee {{!}} Democratic Voice of Burma]{{כותרת קישור נוצרה על ידי בוט}}}}.

איתות נוסף אשר העיד על אמונתה של סו צ'י ברצינות כוונותיו של הנשיא תיין סיין, לבד מנכונותה להשתתף בבחירות, התקבל בסוף מאי 2012. אז יצאה לראשונה אל מחוץ לגבולות ארצה מאז שבה אליה ב-1988. בנאומה בפני באי הפורום הכלכלי העולמי ב[[בנגקוק]] הזהירה כי תהליכי הדמוקרטיזציה בארצה שבריריים, וכי יידרש סיוע רב לחיזוקם. היא גם קראה למשקיעים זרים לשמור על מידה של ספקנות בריאה כלפי השלטון, ולוודא כי כספיהם לא יזרמו לכיסי אנשי עסקים שמקורבים לשלטון הצבאי הקודם. סו צ'י אף ביקרה במחנה פליטים בגבול בורמה-תאילנד והתקבלה בחום רב על ידי רבים ממי שנמלטו למדינה השכנה נוכח הזוועות שעוללו חיילי צבא בורמה. הדברים אמורים בעיקר לגבי בני המיעוטים הלאומיים אשר מתגוררים באזורי הספר.

חודש לאחר מכן יצאה למסע באירופה. נאום קבלת פרס נובל ב[[אוסלו]], 21 שנים לאחר שהוענק לה, ריגש רבים. אל [[דבלין]] הגיעה עם תומך ותיק, סולן [[U2]] [[בונו]]. בבירת [[אירלנד]] קיבלה את עיטור החופש של דבלין (עיטור שהוענק גם ל[[ג'ון פיצג'רלד קנדי|ג'ון קנדי]], ל[[נלסון מנדלה]] ול[[ברק אובמה]]). בפורום אקדמי בבריטניה הדגישה כי שמירה על שלטון החוק היא הדרך היחידה להבטיח את זכויות האדם בבורמה, בדגש על זכויות המיעוטים הלאומיים ובני הרוהינגיה, מיעוט מוסלמי שסובל מרדיפה חמורה במיוחד{{הערה|1=[http://megafon-news.co.il/asys/archives/93036 מאות נהרגו בהתנגשויות אלימות במיאנמר]{{כותרת קישור נוצרה על ידי בוט}}}}.

ב-[[21 ביוני]] 2012 נפגשו סו צ'י וראש ממשלת בריטניה, [[דייוויד קמרון]], ב[[דאונינג 10]], פגישה אשר הזכירה את פגישתו המפורסמת של אביה, בשנת [[1947]], עם [[ראש ממשלת בריטניה]] דאז, [[קלמנט אטלי]], כדי לגבש את החוקה של בורמה העצמאית{{הערה|[http://www.guardian.co.uk/politics/2012/jun/21/aung-san-suu-kyi-parliament-live Aung San Suu Kyi at parliament: Politics live blog]. The Guardian 21.6.2012|כיוון=שמאל}}. היא אף נשאה נאום באולם וסטמינסטר בפני שני בתי [[הפרלמנט הבריטי|הפרלמנט]], ובכך הפכה לאישה השנייה, אחרי המלכה [[אליזבת השנייה, מלכת הממלכה המאוחדת|אליזבת השנייה]], שזכתה לכבוד זה. בנאומה קראה למדינות העולם בכלל, ולבריטניה בפרט, להתייחס לבורמה כשווה בין שווים ולסייע ככל יכולתן לכינון מוסדות. היא אף הזהירה כי אם תוחמץ ההזדמנות הנוכחית לכונן בבורמה דמוקרטיה יציבה, ייתכן שזו תשוב רק בעוד כמה עשורים.

בספטמבר 2012 יצאה סו צ'י למסע בן שבועיים בארצות הברית שבמהלכו נפגשה ב[[הבית הלבן|בית הלבן]] עם [[נשיא ארצות הברית]] [[ברק אובמה]] וכן עם מזכירת המדינה וידידתה [[הילרי קלינטון]] וכן עם ראשי הקונגרס משתי המפלגות. במהלך ביקורה הכריזה ארצות הברית על הסרה של חלק גדול מהסנקציות אשר הטילה על מיאנמר; סו צ'י תמכה במהלך. היא התקבלה בחום רב הן ב[[וושינגטון די. סי.|וושינגטון הבירה]], והן במפגשיה עם הקהילה הבורמזית בארצות הברית.

בנובמבר ביקרה ב[[הודו]], וציינה כי אף על פי שההנהגה ההודית בחרה בעבר להתקרב לכת הצבאית, ולא תמכה די במאבק למען הדמוקרטיה, אין בלבה כעס משום שהיא יודעת שממשלות באות והולכות אך היחסים החמים בין העמים חשובים יותר. באותו חודש הגיע הנשיא אובמה לביקור ראשון של נשיא אמריקני מכהן בבורמה מאז ומעולם, ואף נפגש עם סו צ'י במעונה, שם הודתה לו על תמיכת ארצות הברית לאורך השנים.

===הבחירות בנובמבר 2015. יועצת מדינה עם סמכויות של ראש ממשלה ===
ב[[הבחירות הכלליות במיאנמר (2015)|בחירות הכלליות אשר נערכו בנובמבר 2015]] זכתה מפלגתה של סו צ'י ברוב גדול של 80 אחוז מקולות הבוחרים{{הערה|{{ynet||ניצחון ענק לאופוזיציה במיאנמר: 80% תמיכה|4722917|9 בנובמבר 2015}}}}. היא קיבלה 255 מושבים בבית הנבחרים ו-135 מושבים בבית הלאומים. אונג סן סו צ'י עצמה נבחרה שוב בבית הנבחרים. הנשיא תיין סיין כבר ציין כי לא יתנגד לבחירתה של סו צ'י לנשיאה אם ירצה זאת העם{{הערה|1=[http://www.bbc.co.uk/news/world-asia-19776164 BBC News - Burma's Thein Sein: 'Aung San Suu Kyi could be president']{{כותרת קישור נוצרה על ידי בוט}}}}. אך בחוקה הבורמזית נכתב כי לא ייבחר לנשיא מי שבני משפחתו הקרובה הם נתינים זרים (ילדיה של סו צ'י אינם אזרחי בורמה, אחיה אמריקני ובעלה היה בריטי). כל שינוי בחוקה מחייב רוב של לפחות 75% מחברי הפרלמנט, אך הואיל ו-25% מהמושבים בכל גוף נבחר בבורמה משוריינים לנציגי הצבא, ברור כי כל תמורה מחייבת הסכמה או לפחות אי התנגדות של הגנרלים. סו צ'י עצמה בטוחה ביכולתה לנהל דיאלוג ולשכנע את הצבא להסכים לתיקונים ברוח הדמוקרטיה בחוקה, לבד מסעיף בדבר מינוי נשיא היא מתנגדת לסמכות שמקנה החוקה למפקד הצבא ליטול את מושכות השלטון אם יחוש כי המדינה בסכנה.
עוד לפני הבחירות הבהירה אונג סן סו צ'י שאפילו אם תיחסם בפניה הדרך לנשיאות אם תזכה בבחירות היא תנהל את הממשלה בכל ממשל שבהנהגת מפלגתה .
ב-[[30 במרץ]] [[2016]] התמנתה לשר לענייני משרד הנשיא, [[שר חוץ|שרת החוץ]], [[שר החינוך|שרת החינוך]] ושרת האנרגיה בממשלה שקמה בראשות הנשיא החדש [[טין צ'ו]]. כעבור זמן קצר נשארה רק בתפקידי שרה למשרד הנשיא ושרת החוץ, תפקידים אותם היא ממלאת עד היום.
הנשיא טין צ'ו מינה אותה ליועצת מדינה, תפקיד השקול כנגד תפקיד ראש הממשלה. בית הלאומים אישר יצירת התפקיד ב-[[1 באפריל]] 2016 ובית הנבחרים אישר אותו ב-[[5 באפריל]] 2016. למחרת היא נכנסה לתפקיד.

היא פעלה לכך שארגון [[האומות המאוחדות]] הכריז על [[יום המודעות לאזור הטרופי]].

===סוגיית בני רוהינגיה ושינויים בשלטון===
אחרי פעולות אלימות של ארגון גרילה של בני [[רוהינגיה]] נגד אנשי ביטחון ומתקניהם בשנת 2016 עבר הצבא הבורמזי לפעולות תגמול שהתלוו במדיניות יד קשה נגד אוכלוסייה זו. בשנת 2017 600,000 בני רוהיניגיה נאלצו להימלט ל[[בנגלדש]] השכנה. אונג סן סו קיו הואשמה כי לא הרימה קול נגד מעשי הצבא וברחבי העולם הועלו נגד הנהגת מיאנמר האשמות כבדות בטיהור אתני ו"[[רצח עם]]". בנסיבות אלה כמה מפרסיה ואותות ההוקרה שאונג סן סו קיו זכתה בהם בעבר - כמו פרס אלי ויזל, המדליה מטעם אוניברסיטת אוקספורד ואזרחות הכבוד של קנדה נלקחו ממנה בחזרה.
במרץ 2018 עקב תנועת מחאה עממית, התפטר הנשיא טין קיו במפתיע, מסיבות בריאות. יורשו בתפקיד, וין מינט, הוא פעיל ותיק של הליגה הלאומית למען הדמוקרטיה, אולם המדיניות של הממשל הבורמזי בסוגיית בני רוהיניגה לא השתנתה.

ב-[[31 בינואר]] [[2021]] נעצרה אונג סן סו צ'י בידי צבא מיאנמר, שהכריז על תוצאות הבחירות הכלליות בנובמבר 2020 כמזויפות{{הערה|[[רויטרס]], [https://www.smh.com.au/world/asia/myanmar-leader-aung-san-suu-kyi-detained-20210201-p56ycu.html ידיעה על מעצרה] באתר ה"סידני מורנינג הראלד", 1 בפברואר 2021 {{אנגלית}}}}{{הערה|{{וואלה||הנובל של מנהיגת מיאנמר הוכתם בדם כשהגנה על הצבא. ואז הוא עצר אותה שוב|3415287|1 בפברואר 2021}}}}. היא הועמדה לדין ונדונה לארבע שנות מאסר.{{הערה|{{וואלה|סוכנויות הידיעות|מנהיגת מיאנמר המודחת סו צ'י נשלחה ל-4 שנות מאסר|3475193|6 בדצמבר 2021}}}} בינואר 2022 נדונה לארבע שנות מאסר נוספות.{{הערה|{{וואלה|רויטרס|מיאנמר: ביהמ"ש גזר על מנהיגת המדינה לשעבר 4 שנות מאסר נוספות|3481931|10 בינואר 2022}};{{ש}}{{הארץ||מנהיגת מיאנמר המודחת, אונג סן סו צ'י, נידונה לארבע שנים נוספות בכלא|0000017f-e63f-dea7-adff-f7ff822f0000|10 בינואר 2022}}}}

==דמותה במדיה האמנותית==
===קולנוע===
*2011 - הופק סרט על חייה "The Lady" בבימויו של [[לוק בסון]]

==פרסים ואותות הוקרה==
*1990 - [[פרס סחרוב לחופש המחשבה]]
*1990 - פרס תורולף-ראפטו (נורווגיה) - מטעם קרן ראפטו לזכויות האדם
*1991 - הפרס נובל לשלום - "על מאבקה הלא אלים למען דמוקרטיה וזכויות האדם"
*1992 - הפרס הבינלאומי סימון בוליבר - מטעם אונסק"ו
*1995 - הפרס ג'ווהרלאל נהרו
*1997 - הפרס אוקספורד לחירות - הושהה בשנת 2017
*2000 - [[מדליית החירות הנשיאותית]] של ארצות הברית
*2005 - פרס אולוף פלמה
*2007 - חברה בקבוצת "Global Elders" לקידום השלום וזכויות האדם בעולם
*2008 - הפרס הבינלאומי של קטלוניה
*2009 - פרס שגרירת המצפון מטעם הארגון "אמנסטי אינטרנשנל" (בוטל בשנת 2018)
*2012 - לגיון הכבוד של צרפת בדרגת מפקד
*2012 - פרס אלי ויזל מטעם מוזיאון השואה בוושינגטון (בוטל ב-2018)
*מדליית החופש של העיר אדינבורו (בוטלה ב-2018)
*תוארי אזרחות כבוד : של העיר פריז (2004) (בוטלה בשנת 2018), של קנדה (2007) (בוטלה ב-2018)
*תוארי דוקטור לשם כבוד - של [[האוניברסיטה החופשית של בריסל (ULB)|האוניברסיטה החופשית של בריסל]] (1994), של האוניברסיטה הקתולית של לוון (1998)

==ספרים==
* ''Freedom from Fear (1991)
* ''Letters from Burma (1991)

== קישורים חיצוניים ==
{{מיזמים|ויקיציטוט=אונג סן סו צ'י}}
* {{ביו-נובל}}
* [http://nobelprize.org/peace/laureates/1991/press.html החלטת ועדת פרס נובל על זכיית אונג סן סו צ'י]
* [http://www.bbc.co.uk/news/world-asia-18291862 על נאום אונג סן סו צ'י בפורום הכלכלי העולמי בבנגקוק, 1 ביוני 2012]
* {{הארץ|רועי סמיוני|כלת פרס נובל למלחמה|1.7453120|22 ביולי 2019|מנויים=לא}}
* {{בריטניקה}}
{{רשתות חברתיות}}

=== סרטי קולנוע קשורים===
* {{IMDb|tt1802197|The Lady}}
* {{IMDb|tt0112495|Beyond Rangoon}}
* {{IMDb|tt1333634|Burma VJ: Reporter i et lukket land}}

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
{{פרס נובל לשלום}}
{{בקרת זהויות}}

{{מיון רגיל:סו צ'י, אונג סן}}
[[קטגוריה:זוכי פרס נובל לשלום]]
[[קטגוריה:דיסידנטים]]
[[קטגוריה:זוכות פרס סחרוב]]
[[קטגוריה:זוכי פרס סחרוב]]
[[קטגוריה:פוליטיקאים בורמזים]]
[[קטגוריה:אסירי מצפון על פי ארגון אמנסטי אינטרנשיונל]]
[[קטגוריה:מסדר אוסטרליה: עמיתים]]
[[קטגוריה:זוכות פרס נובל לשלום]]
[[קטגוריה:אסירים פוליטיים]]
[[קטגוריה:שרות חוץ]]
[[קטגוריה:מקבלות מדליית הזהב של הקונגרס]]
[[קטגוריה:מקבלי מדליית הזהב של הקונגרס]]
[[קטגוריה:מקבלות מדליית החירות הנשיאותית]]
[[קטגוריה:מקבלי מדליית החירות הנשיאותית]]
[[קטגוריה:נשים בודהיסטיות]]
[[קטגוריה:זוכי פרס המוזיקה של MTV אירופה]]
[[קטגוריה:בורמזים שהופיעו ברשימת טיים 100]]
[[קטגוריה:מורשעים בדין באסיה]]
[[קטגוריה:ילידות 1945]]
[[קטגוריה:בוגרי אוניברסיטת דלהי]]