הצגת המקור של הדף "בית המשפט העליון"

{{פירוש נוסף|נוכחי=בית המשפט העליון של מדינת ישראל|אחר=בית המשפט העליון של מדינות אחרות|ראו=[[בית המשפט העליון (פירושונים)]]}}
{{בית משפט
| שם = בית המשפט העליון
| שטח שיפוט = [[מדינת ישראל]]
| מדינה = {{דגל|ישראל||+}}
| ערכאה מתחת = [[בית משפט מחוזי]]
| נשיא = [[יצחק עמית]] ([[ממלא מקום]])
| סגן = 
| מספר שופטים = 12
| שופטים מכהנים = [[יצחק עמית]], [[נעם סולברג]], [[דפנה ברק-ארז]], [[דוד מינץ]], [[יוסף אלרון]], [[יעל וילנר]], [[עופר גרוסקופף]], [[אלכס שטיין]], [[גילה כנפי-שטייניץ]], [[ח'אלד כבוב]], [[יחיאל כשר]], [[רות רונן]]
| קואורדינטות = {{coord|31.781365|N|35.204315|E}}
| מפה = {{ממי}}
| כתובת = [[קריית הלאום]], [[ירושלים]]
| כיתוב = [[בניין בית המשפט העליון]]
| סמל = Emblem of Israel dark blue full.svg
| תאריך ייסוד = [[14 בספטמבר]] [[1948]]
| תמונה = Israel_Supreme_Court.jpg
}}
{{הממשל בישראל}}

[[קובץ:Israeli supreme court judges.jpg|300px|שמאל|ממוזער|בית המשפט העליון, [[1953]]. במרכז: [[משה זמורה]]. איתו [[שמעון אגרנט]], [[שמחה אסף]], [[יצחק אולשן]], [[שניאור זלמן חשין]] ו[[משה זילברג]]]]'''בית המשפט העליון''' הוא המוסד השיפוטי הגבוה ביותר של [[ישראל|מדינת ישראל]]. תפקידיו העיקריים של בית המשפט העליון הם דיון ב[[ערעור]]ים על פסיקות שניתנו בבתי המשפט המחוזיים, ודיון בעתירות המוגשות נגד רשויות המדינה כ[[בית המשפט הגבוה לצדק]].

בבית המשפט העליון יכולים לכהן במקביל עד 15 שופטים. שופטי בית-המשפט העליון, ככל שופט, נבחרים על-ידי [[הוועדה לבחירת שופטים]]. נכון לחודש אוקטובר [[2024]], בבית המשפט העליון מכהנים 12 שופטים במינוי קבע ושתי [[רשם (שיפוט)|רשמות]].{{הערה|[https://supreme.court.gov.il/Pages/Judges.aspx שופטי ביהמ"ש העליון]}} כהונת שופט בבית המשפט העליון נמשכת עד פרישתו בגיל 70, אלא אם חדל לכהן קודם לכן. [[ממלא מקום]] [[נשיא בית המשפט העליון]] הוא השופט [[יצחק עמית]]. מספר התיקים שבהם דנים שופטי בית המשפט העליון נע בין 9,500 ל-11,500 מדי שנה לערך.{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/heb/haba/dochot/doc/hofesh_meida2012.pdf פעילות בית המשפט העליון בשנים 2000–2012, עמ' 25]{{קישור שבור|16.3.2019}}}}

[[בניין בית המשפט העליון|משכנו]] של בית המשפט העליון ב[[ירושלים]]. תחום שיפוטו הוא כל שטח מדינת ישראל. בנוסף הוא מוסמך לדון בחלק מהעניינים הפליליים והאזרחיים (בעיקר של אזרחים ישראלים) הקשורים לשטחי [[יהודה ושומרון]] (במסגרת ערעור על פסקי דין של בתי משפט מחוזיים), וכן בפעולות המדינה שם.

[[חוק יסוד: השפיטה]] קובע כי פסיקת בית המשפט העליון יוצרת [[תקדים]] מחייב לכל בית משפט בישראל, זולת בית המשפט העליון עצמו.

== סמכויות בית המשפט העליון ==
לבית המשפט העליון ארבע סמכויות עיקריות:
* '''[[בית המשפט הגבוה לצדק]]''' (בג"ץ), כלומר כבית משפט העוסק בעתירות נגד המדינה ונגד גופים ציבוריים ובנוסף רשאי לדון בכל עניין אשר הוא רואה צורך לתת בו סעד למען הצדק ואשר אינו בסמכותו של בית משפט או של בית דין אחר.{{הערה|{{סחפ|חוק-יסוד: השפיטה|סעיף 15|סעיף 15(ג) ו-(ד) לחוק-יסוד: השפיטה}}}}
* '''ערכאת [[ערעור]]''' על [[פסק דין|פסקי דין]] והחלטות המתקבלות בבית המשפט המחוזי. ערעורים על פסקי דין שניתנו בבית המשפט המחוזי כערכאה ראשונה, הם ערעור בזכות. ערעורים על פסקי דין שנתן בית המשפט המחוזי כאשר הוא עצמו היה ערכאת הערעור (כלומר תיקים שהחלו בבית משפט השלום), וכן החלטות ביניים שניתנו בבית המשפט המחוזי – הם ערעורים ברשות בלבד, ויש לבקש את הרשות, בדרך של "בקשת רשות ערעור".{{הערה|{{סחפ|חוק-יסוד: השפיטה|סעיף 15|סעיף 15(ב) לחוק-יסוד: השפיטה}} ו{{סחפ|חוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984|סעיף 41}}}} בסמכות בית המשפט העליון לקבוע שאין הצדקה לדון בערעור ב"גלגול שלישי", וכך [[דחייה על הסף|לדחותו על הסף]] ללא דיון בנוכחות הצדדים.
* החלטה על קיומו של '''[[משפט חוזר]]''', בבית המשפט העליון או בבית משפט מחוזי, בעניין [[משפט פלילי|פלילי]] שנפסק בו סופית, אם התברר כי [[דיני הראיות|ראיה]] שנתקבלה יסודה בשקר או ב[[זיוף (פעולה)|זיוף]] או אם נתגלו עובדות חדשות או התעורר חשש של ממש כי נגרם [[עיוות דין]].{{הערה|{{סחפ|חוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984|סעיף 31}}}}
{{עוגן|דיון נוסף}}
* '''דיון נוסף''' על פסקי דין שניתנו בבית המשפט העליון.{{הערה|{{משפט וממשל|רפי מזרחי|קשיים ובעיות שהמוסד ׳דיון נוסף׳ בבית-המשפט העליון מעורר ותהיות בדבר נחיצותו|2023/09/lawgov-20230911|כה, תשפ"ג}}}} כל בעל דין רשאי לבקש דיון נוסף אך הבקשה מתקבלת באופן נדיר למדי. דיון נוסף יתקיים{{הערה|לפי {{סחפ|חוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984|סעיף 30}} ופסיקת בית המשפט העליון.}} באחד מהמצבים הבאים:
**עניין שפסק בו בית המשפט העליון בשלושה, רשאי הוא להחליט עם מתן פסק דינו שיתקיים בו דיון נוסף בחמישה או יותר.
**ההלכה שנפסקה עומדת בסתירה להלכה קודמת של בית המשפט העליון.
**יש בפסיקה חשיבות, קושי או חידוש מהותיים ומשמעותיים.

הסמכות להורות על העברת מקום דיון לבית משפט אחר (למשל: העברת תיק תעבורה הנדון בבית המשפט לתעבורה ב[[נצרת]] לבית משפט לתעבורה בת"א) – נתונה בידי נשיא בית המשפט העליון.

===ערכאת ערעור לבתי דין אחרים===
בישראל מספר מערכות שיפוט נוספות, ובכללם [[בית דין רבני|בתי הדין הרבניים]], [[בתי הדין לעבודה]], ו[[בית דין צבאי (ישראל)|בתי הדין הצבאיים]].<ref name=":2">{{צ-מאמר|מחבר=יורם שחר|שם=משכן כמשפטו|כתב עת=מחקרי משפט|כרך=19(2)|עמ=403|שנת הוצאה=2003|קישור=https://www.jstor.org/stable/24273695}}</ref> בראש כל מערכת כזו עומד בית-דין ראשי. בשנת [[1986]] נקבע ב{{סחפ|חוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955|סעיף 440ט|סעיף 440ט}} ל[[חוק השיפוט הצבאי]] שניתן לערער לבית המשפט העליון על פסק דין של בית הדין הצבאי לערעורים. בית המשפט העליון אינו מהווה ערכאת ערעור על פסיקות של יתר בתי הדין, אך במהלך השנים קבע בית המשפט העליון שניתן לעתור לבג"ץ נגד החלטות בתי הדין האלה, ורק במקרים חריגים תהיה התערבות של בג"ץ בהחלטות אלו (במקרים שאינם חריגים הערעור [[דחייה על הסף|נדחה על הסף]]). מספר דוגמאות לכך:
* בפסק הדין בעניין [[בג"ץ בבלי נגד בית הדין הרבני הגדול|בבלי]] הפך [[בג"ץ]] את החלטת [[בית הדין הרבני הגדול]] ביחס לשיתוף הנכסים בין בני זוג שהתגרשו, וקבע כי גם בית הדין הרבני מחויב לדין האזרחי, בכל הקשור לחלוקת הרכוש.
* בפסק הדין בעניין [[בג"ץ אל-על נגד דנילוביץ|דנילוביץ]], אישר בג"ץ את פסיקת [[בית הדין הארצי לעבודה]], שקבע שהחלטת [[אל על]] לא להעניק כרטיס טיסה חינם לבן זוגו של דנילוביץ, שעבד כדייל באל-על, הייתה החלטה מפלה.

=== תקדים ===
{{סחפ|חוק יסוד: השפיטה|סעיף 20}}, קובע את עקרון ה[[תקדים]] המחייב, באומרו:
:(א) הלכה שנפסקה בבית משפט תנחה בית משפט של דרגה נמוכה ממנו.
:(ב) הלכה שנפסקה בבית המשפט העליון מחייבת כל בית משפט, זולת בית המשפט העליון.
משמעותו של עיקרון זה היא שפסקי הדין של בית המשפט העליון משפיעים לא רק על המחלוקת הספציפית שהובאה להכרעתו, אלא גם על הנורמה הכללית בנושא זה. פסקי הדין מהווים לפיכך דרך שלישית (בנוסף ל[[החקיקה בישראל|חקיקה ראשית]] ו[[חקיקת משנה]]), לעיצוב הדין – תקדים מחייב.

[[קובץ:3 Supreme Court.jpg|ממוזער|שמאל|300px|נשיאי בית המשפט העליון [[מאיר שמגר]], [[משה לנדוי]] ו[[אהרן ברק]] באירוע לכבוד השופט לנדוי]]

=== קביעת הרכבי השופטים בדיונים בבית המשפט העליון ===
רוב הדיונים בבית המשפט מתקיימים לפני הרכב של שלושה שופטים. [[צו מניעה זמני|צווי מניעה זמניים]] (בערעורים), עיכוב ביצוע פסקי דין, [[מעצר]]ים, וצווי ביניים של בית המשפט בשבתו כבג"ץ, ניתנים על ידי שופט יחיד. במקרים מסוימים, רשאי הרכב השופטים הדן בתיק להחליט על הרחבת ההרכב. גם לנשיא בית המשפט סמכות להרחיב את ההרכב. בדיון נוסף ההרכב יהיה של חמישה שופטים לפחות. ככל שהנושא הנדון חדש ועקרוני יותר, ההרכב רחב יותר. בכל מקרה, ההרכב יכיל מספר אי-זוגי של שופטים.

על פי חוק בתי המשפט, הרכב השופטים נקבע על פי החלטת נשיא בית המשפט העליון. על פי מחקר של [[מירון גרוס]] ו[[יורם שחר]] משנת [[1999]], שמתבסס על ניתוח נתונים, הרכב השופטים בדיונים לא נקבע באקראיות בשנים שנבחנו (1954–1958, 1969–1973, 1984–1988).<ref>מירון גרוס ויורם שחר "[https://lawjournal.huji.ac.il/sites/default/files/2018-03/לשאלת%20דרכי%20השיבוץ%20של%20מותבי%20בית%20המשפט%20העליון%20-%20ניתוחים%20כמותיים.pdf לשאלת דרכי השיבוץ של מותבי בית המשפט העליון – ניתוחים כמותיים]" '''[[משפטים (כתב עת)|משפטים]]''' כט 567 (1999)</ref> לפי עדותה של [[נשיא בית המשפט העליון|נשיאת בית המשפט העליון]] [[מרים נאור]] בנאומה בכנס [[לשכת עורכי הדין בישראל|לשכת עורכי הדין]], תיקים רגישים מועברים על ידי צוות היומן ללשכת הנשיאה שמעבירה הנחיה שקובעת את זהותו של ראש ההרכב שישב בדין; יתרה מכך, בתיקים שבהם נערך דיון נוסף ההרכבים נקבעים באופן בלעדי על ידי הנשיאה, ולפי עדותה היא בוחרת אותם בדרך כלל משיקולי ותק ואילוצי לוח זמנים.{{הערה|{{NFC|מרים נאור|ההרכבים נקבעים באופן אקראי|004-D-120224-00|22 במאי 2017}}}} התוצאה מהדברים היא שנשיא בית המשפט יכול לקבוע ששופט מסוים לא ישב בתיק ספציפי גם בלי לתת הנחיה מפורשת וזאת על ידי קביעת ראש הרכב עם ותק נמוך יותר. בנוסף, כיוון שלנשיא בית המשפט העליון יש סמכות להרחיב את המותב (חבר השופטים היושבים בדין במשפט מסוים) או לאשר קיומו של דיון נוסף, בפועל יש לו השפעה רבה על הפסיקה בכלל ההרכבים בבית המשפט העליון.

נעמי לוויצקי בספרה "העליונים" טענה שהנשיאה [[מרים נאור]] ניהלה ויכוח סוער עם השופט [[מני מזוז]] שהתנגד ל[[הריסת בתי מחבלים]], שלאחריו חדל מזוז להיות משובץ בהרכבים העוסקים בסוגיה זו, על אף שעד לוויכוח עם נאור ישב מזוז בעתירות בעניין הריסות בתים כמעט ארבע פעמים בחודש.{{הערה|{{הארץ|רויטל חובל|שקד על ההתנגדות לחיות כנשיאת העליון: היא תמכה באיחוד משפחות פלסטינים|1.4159907|9 ביוני 2017}}}} נאור והשופטת [[אסתר חיות]] הכחישו שתיהן את הטענות.{{הערה|{{nrg|יהודה יפרח|נשיאת מבחן: האם שופטת העליון אסתר חיות עומדת לחולל מהפכה?|878/489||1|2}}}}

מעת לעת נשמעות טענות על כך שנשיא בית המשפט מעורב בקביעת ההרכבים. הדבר מעלה ביקורת על מתן כוח מופרז בידי נשיא בית המשפט העליון:<ref>[[שמואל שילה (משפטן)|שמואל שילה]], "[[הארץ]]" 29 במרץ 1996</ref> לטענת [[שמואל שילה (משפטן)|שמואל שילה]], "הרכב השופטים הוא עניין חשוב ביותר, במיוחד כשמדובר בשאלות ציבוריות עקרוניות. הנוהג אצלינו הוא שנשיא ביהמ"ש העליון קובע מי ישב בדין. כוחו של אדם אחד, עם כל הכבוד למעמדו, גדול ביותר. לעיתים קרובות הבחירה בהרכב השופטים יכולה לחרוץ את גורל העתירה או הערעור. קביעה סוביקטיבית, הנוטה להעדיף שופט פלוני על שופט אלמוני, אינה עולה, לדעתי, בקנה אחד עם האובייקטיביות הדרושה בהכרעת סכסוכים. באירופה נוהג זה של בחירה אישית של הרכב שופטים אינו קיים. שם מקפידים שחלוקת התיקים תהיה אקראית, והרכב השופטים נקבע קודם שיודעים באיזה משפט יישבו."

==== תורנות שופטים ====
בבית המשפט העליון קיימת תורנות בין השופטים המכהנים, כאשר הנשיא ו[[נשיא בית המשפט העליון|המשנה לנשיא]] פטורים ממנה. במסגרת התורנות מקבל השופט התורן עתירות [[בית המשפט הגבוה לצדק|לבג"ץ]] הנשמעות בפני "דן יחיד", והוא מטפל בתיק בשלביו המוקדמים עד להחלטה אם לדחות את התיק על הסף או להעבירו לדיון בפני הרכב שופטים. על-פי הנוהג, יש סיכוי רב יותר שהשופט שמלכתחילה קיבל את התיק יהיה אחד משלושת חברי ההרכב, בשל היכרותו המקדמית עם התיק.

==== קביעת ההרכב בדחיית עתירות על הסף ====
כאשר מוגשת עתירה לשופט התורן והוא מחליט [[דחייה על הסף|לדחותה על הסף]], עליו לצרף שני שופטים נוספים לפסק הדין. ב-2017 נמתחה ביקורת על ההסדר לפיו השופט התורן קובע את זהות חבריו להרכב ועם כניסתה של [[אסתר חיות]] לתפקיד [[נשיאת בית המשפט העליון]] - נקבע נוהל לפיו השופטים הנוספים ישובצו לפי סדר רשימת השופטים התורנים.{{הערה| {{הארץ|רויטל חובל|נשיאת העליון: שופטי בג"ץ לא יוכלו לבחור מי יישבו לצדם לדון בדחיית עתירות על הסף|0000017f-f6ec-d887-a7ff-feec8b8f0000|27 בנובמבר 2018|מנויים=לא}}{{ש}}{{משפטים|יהונתן גבעתי וישראל רוזנברג|כיצד בוחרים שופטי בית המשפט העליון את חבריהם להרכב|1805|נא, תשפ"ב}}}}

==היסטוריה==
=== הקמת בית המשפט העליון וההיסטוריה המוקדמת שלו ===
[[קובץ:Israel supreme courtDSCN1042.JPG|ממוזער|אולם ג' – האולם הראשי של בית המשפט העליון]]
{{הפניה לערך מורחב|מערכת המשפט בתקופת המנדט הבריטי}}
[[קובץ:Flickr - Government Press Office (GPO) - Supreme Court Justices.jpg|300px|שמאל|ממוזער|שופטי בית המשפט העליון על גג משכנו הישן של בית המשפט במגרש הרוסים, 1992]]
[[קובץ:Flickr - Government Press Office (GPO) - A CEREMONY MARKING 50 YEARS OF LAW HELD AT THE SUPREME COURT IN JERUSALEM.jpg|300px|ממוזער|שמאל|טקס לציון 50 שנה למערכת בתי המשפט בישראל שנערך בבית המשפט העליון בנוכחות נשיא המדינה, עזר ויצמן וראש הממשלה בנימין נתניהו]]
[[קובץ:The swearing in ceremony of Chief Justice, Justice Miriam Naor, (3).jpg|ממוזער|300px|שמאל|[[נשיא המדינה]] [[ראובן ריבלין]], ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]] ושופטי בית המשפט העליון בטקס השבעתה של מרים נאור לנשיאת בית המשפט העליון, ינואר 2015]]
[[קובץ:Reuven Rivlin is swearing in incoming Supreme Court President Esther Hayut at Beit HaNassi, October 2017 (5106).jpg|ממוזער|300px|שמאל|שרת המשפטים [[איילת שקד]], נשיא המדינה [[ראובן ריבלין]] ושופטי בית המשפט העליון בטקס השבעתה של אסתר חיות לנשיאת בית המשפט העליון, אוקטובר 2017]]
בתקופת המנדט הבריטי פעל בית המשפט העליון המנדטורי ב"[[מגרש הרוסים]]" בירושלים וכלל שישה-שבעה שופטים קבועים. בתחילה היו שני שופטים מוסלמים, שני שופטים יהודים, שופט נוצרי ושופט בריטי ומשנת 1944 בית המשפט כלל ארבעה שופטים בריטים, שופט מוסלמי ושופט יהודי.{{הערה|עיין ערך [[מערכת המשפט בתקופת המנדט הבריטי]]}}

בית המשפט העליון הישראלי הוקם ב-[[22 ביולי]] [[1948]], ב[[הצבעה חשאית]] של [[מועצת המדינה הזמנית]] שאישרה את חמשת השופטים שהוצעו על ידי שר המשפטים והממשלה הזמנית.{{הערה|{{דבר||מועצת המדינה אישרה הרכב בית המשפט העליון|19480723|24}}}} בית המשפט העליון הישראלי נפתח בטקס חגיגי ב-[[14 בספטמבר]] 1948 במקום מושבו של בית המשפט העליון המנדטורי.{{הערה|{{דבר||בית הדין העליון לישראל נפתח בירושלים|19480915|5}}}}

חמשת השופטים שנבחרו היו [[משה זמורה]], שנבחר לנשיא, שהיה שותפו של שר המשפטים, [[פנחס רוזן]], ב[[משרד עורכי דין]] בעבר ובמהלך הזמן הוכיח בקיאות בדין, עצמאות שיפוטית ומנהיגות. כן נבחרו ד"ר [[יצחק אולשן]], לימים מחליפו של זמורה בכהונת הנשיא, [[מנחם דונקלבלום]], [[שניאור זלמן חשין]] שהיה שופט מחוזי ב[[תל אביב]] בימי המנדט הבריטי והרב פרופ' [[שמחה אסף]]. השופט [[גד פרומקין]], ששימש כשופט בבית המשפט העליון בתקופת [[המנדט הבריטי]] במשך 28 שנים לא נכלל במועמדים לבית המשפט העליון, למרות היותו מועמד טבעי לתפקיד והיות מרבית ההרכב חסר ניסיון שיפוטי.{{הערה|{{מעריב אונליין|עו"ד יחיאל גוטמן|ספר שופטים: כך מונו חברי בית המשפט העליון בראשית המדינה|journalists/journalists/Article-471166|10 באפריל 2015}}}}{{הערה|שם=מידה2013ברון|{{מידה|כותב=[[נתן ברון]]|כותרת=בית המשפט העליון חוגג 65: מבט על הימים הראשונים|מספר כתבה=18601|תאריך=17 בספטמבר 2013}}}} הרב אסף, שהיה קודם למינויו [[רקטור]] [[האוניברסיטה העברית]], היה חסר השכלה משפטית פורמלית, אך נבחר כדי לתת ייצוג גם לחוגים הדתיים, וכפי הנראה לא נמצא ביניהם משפטן בדרגה ראויה באותה תקופה.

[[קובץ:Reuven Rivlin says goodbye to the senior judges of the Supreme Court of Israel, June 2021 (GPOMN1 5683).jpg|ממוזער|300px|טקס פרידה של [[נשיא המדינה]] [[ראובן ריבלין]] מבית המשפט העליון. עומדים: שופטי בית המשפט העליון. יושבים: [[המשנה לנשיא בית המשפט העליון|המשנה לנשיאת בית המשפט העליון]] לשעבר [[חנן מלצר]], נשיאי בית המשפט העליון בדימוס [[דורית ביניש]] ו[[אהרן ברק]], נשיא המדינה ריבלין, נשיאת בית המשפט העליון [[אסתר חיות]], ונשיאי בית המשפט העליון בדימוס [[אשר גרוניס]] ו[[מרים נאור]], [[יוני]] [[2021]]]]

בעת הקמת המדינה ההנחה הרווחת הייתה שבית המשפט העליון יתמקם ב[[תל אביב]], מאחר שטרם הוכרה ירושלים כחלק ממדינת ישראל.{{הערה|[[אליקים רובינשטיין]], '''שופטי ארץ''', 1980, עמ' 63}} תזכיר של [[מנחם דונקלבלום]] הציע למקם את בית המשפט העליון בתל אביב או ב[[חיפה]]. בעקבות בעיות במציאת מבנה הולם ודיור לשופטים בתל אביב, הוצע במשרד המשפטים לשכן את בית המשפט העליון ב[[נתניה]].{{הערה|{{מעריב||ביה"ד העליון לנתניה?|19480816|50}}}} אולם הדרישה לקבוע את משכנו בירושלים{{הערה|{{על המשמר||דרישה להעביר ביה"ד העליון לירושלים|19480812|30}}{{ש}}{{דבר||ביום א' תחליט הממשלה על הרכבת המועצה הירושלמית|19480806|9}}{{ש}}{{דבר||נפתח בית דין מחוזי בירושלים|19480810|53}}}} הייתה על העליונה ונקבע שבית המשפט העליון ישכון בירושלים.{{הערה|{{מעריב||הוחזרה עטרה ליושנה|19480908|25}}}} בכך הוא היה אחד מהמוסדות הראשונים במדינת ישראל שקבעו מושבם ב[[ירושלים]]. שנים רבות היה משכנו ב[[מגרש הרוסים]], עד שעבר בתחילת [[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה-90]] למשכנו החדש ב[[קריית הממשלה]] ב[[גבעת רם]].

המשפט הראשון שבו דנו שופטי בית המשפט העליון היה [[פרשת סילבסטר|ע"פ 1/48 '''סילבסטר נ. היועץ המשפטי''' פ"ד א, 19]] עניין זה היה עניינו של אדם, עובד [[חברת החשמל]], שהורשע ב[[ריגול]]. בית המשפט [[זיכוי מחמת הספק|זיכה אותו מחמת הספק]], בפסק דין המהווה עד היום תקדים בדיני ה[[דיון פלילי|דיון הפלילי]].

==== שנות החמישים ====
בשנים 1953–1954 חל מפנה בבית המשפט העליון, הן מבחינה מוסדית והן מבחינה פרסונלית. במישור המוסדי, הונהג הליך מינוי שהעניק לשופטים דומיננטיות ועצמאות מנהלית גדולה מבעבר. הליך מינוי זה עוגן ב[[חוק השופטים]] שנחקק באוגוסט 1953, בו נקבע כי השופטים בכל הערכאות ימונו על ידי [[הוועדה לבחירת שופטים|ועדה]] שבה יש רוב למשפטנים על פני פוליטיקאים: שלושה שופטי בית המשפט העליון (ובהם נשיאו), שני שרים (ובהם שר המשפטים), שני חברי כנסת ושני עורכי דין. בכך בוטלה המעורבות הישירה שהייתה לכנסת ולממשלה במינוי השופטים עד לאותה עת.<ref name=":0">{{צ-מאמר|מחבר=רון חריס|שם="המשפט הישראלי" בתוך צ. צמרת וח. יבלונקה (עורכים)|כתב עת=העשור הראשון: תש"ח-תשי"ח|מו"ל=יד יצחק בן צבי|שנת הוצאה=1997|עמ=262-243}}</ref>

במישור הפרסונלי, זמן קצר לאחר חקיקת חוק השופטים מונו לבית המשפט העליון ארבעה שופטים חדשים במינוי קבוע: [[יואל זוסמן]], [[משה לנדוי]], [[צבי ברנזון]] ו[[דוד גויטיין]]. זאת, במקביל לסיום כהונתם של שניים מחמשת השופטים הראשונים (דונקלבלום נפטר ב-1951, ואסף נפטר ב-1953). באוגוסט 1954 פרש [[משה זמורה]] ובמקומו מונה [[אלפרד ויתקון]]. השינויים הללו השלימו את החילופים המקיפים הראשונים בהרכב בית המשפט העליון. גרעין השופטים שהתגבש בבית המשפט העליון בשנים 1953–1954 כיהן ללא תוספת או גריעה עד שנת 1960. שישה מביניהם הוסיפו לכהן עד שנות ה-70, והנשיאים השני עד החמישי (אולשן, אגרנט, זוסמן ולנדוי) צמחו מתוך גרעין זה וכיהנו ברצף עד שנת 1982.

==מבנה בית המשפט העליון==
על פי [[חוק יסוד: ירושלים בירת ישראל]], ועל פי {{סחפ|חוק יסוד: השפיטה|סעיף 15}}, מושבו של בית המשפט העליון הוא ב[[ירושלים]].

בבית המשפט העליון מכהנים [[שופט]]ים במינוי של קבע, כשבראשם [[נשיא בית המשפט העליון]] (כיום ממלא מקום הנשיא הוא השופט [[יצחק עמית]]), ולצדו משנה לנשיא. בנוסף, לעיתים כיהנו בבית המשפט העליון שופטים מעטים במינוי זמני. בעבר היה זה תנאי לקבלת מינוי של קבע בעליון אך מאז שנת [[2007]], אז מינה [[שר המשפטים]] [[דניאל פרידמן]] את [[עורך דין|עורכי הדין]] מהשוק הפרטי [[חנן מלצר]] ו[[יורם דנציגר]] לשופטים בבית המשפט העליון מבלי שכיהנו קודם לכן במינוי זמני ואף לא כיהנו כשופטים כלל, הופסק הנוהג של מינוי זמני לעליון.

{{סחפ|חוק בתי המשפט|סעיף 13}} קובע כי כהונת שופט תסתיים בגיל 70. {{סחפ|חוק בתי המשפט|סעיף 15}} קובע כי בתום תקופת כהונתו מוקצבים לשופט שלושה חודשים נוספים כדי להשלים את פסקי הדין שהחל לכתוב לפני מועד יציאתו לגמלאות.

===מספר השופטים===
{{סחפ|חוק בתי המשפט|סעיף 26}} קובע כי: {{ציטוטון|בבית המשפט העליון יהיו שופטים במספר שקבעה הכנסת בהחלטה.}} כיום התקן למספר השופטים הקבוע עומד על 15, אך בפועל מכהנים רק 12 שופטים.

בעת הקמת בית המשפט העליון עמד מספר השופטים על שבעה, כאשר רק חמישה אוישו בפועל. בשנת [[1950]] עלה מספר השופטים ל-7 עם מינויים של [[שמעון אגרנט]] ו[[משה זילברג]]. בשנת 1953 הועלה מספר השופטים ל-9. כבר בשנת [[1958]] בקשו שר המשפטים ונשיא בית המשפט העליון להרחיב את מספר השופטים ל-11 בגלל עומס העבודה על השופטים,{{הערה|{{דבר||הממשלה תציע הגדלת מספר שופטי ביה"מ העליון ל-11|19581201|8}}}} אולם מספר השופטים הוגדל ל-10 רק בתחילת [[1963]].{{הערה|{{דבר||הממשלה תציע להגדיל מספר שופטי ביה"מ העליון ל-10|19630114|30}}}}{{הערה|{{דבר||ועדת החוקה, חוק ומשפט המליצה להגדיל מספר השופטים העליונים|19630307|20}}}} באמצע שנות השבעים הורחב מספר השופטים בבית המשפט העליון מ-10 ל-11 עם מינויו של [[מאיר שמגר]]. בית המשפט הורחב שוב בתחילת 1992 עם מינויו של [[מישאל חשין]] לשופט ה-12. בשנת [[1994]] הורחב מספר השופטים ל-14 ובשנת [[2009]] הועלה מספר השופטים ל-15.

לא תמיד היו כל תקני השופטים בבית המשפט העליון מאוישים. כך למשל בשנים [[1996]]–[[1999]] מונה רק שופט אחד לבית המשפט העליון, אף על פי שבשנים [[1997]]–[[1998]] פרשו שלושה שופטים, וכך ירד מספר השופטים ל-12. בשנת 2004 חזר מספר השופטים להיות 14, אולם לאחר פרישת ארבעה שופטים בשנים [[2004]]–[[2006]] ירד מספר השופטים ל-10 מכיוון שהוועדה לבחירת שופטים לא הגיעה להסכמה על מינוי שופטים.

בשנת 2023 נמנע [[שר המשפטים]], [[יריב לוין]], מלכנס את [[הוועדה לבחירת שופטים]], אף שהיה ידוע על פרישתם הצפויה של שופטים. כתוצאה מכך ירד במהלך השנה מספר שופטי בית המשפט העליון ל-13, עם פרישתן לגמלאות של השופטות [[ענת ברון]] ו[[אסתר חיות]]. בשנת 2024 כונסה הוועדה אך לא בחרה שופטים לבית המשפט העליון, ומספר השופטים בו ירד ל-12 עם פרישתו לגמלאות של השופט [[עוזי פוגלמן]].

=== שופטי בית המשפט העליון ===
====הכשרה====
ככלל, שופטי בית המשפט העליון הם עורכי דין מוסמכים. יוצא דופן היה [[שמחה אסף]] שלא היה עורך דין. לשם הכשרת מינויו נחקק חוק לאישור מינויי שופטים של בית המשפט העליון,{{הערה|[https://main.knesset.gov.il/Activity/Legislation/Laws/Pages/LawBill.aspx?t=LawReshumot&lawitemid=174513 חוק לאישור מינויי שופטים של בית המשפט העליון, התש"י-1950], באתר הכנסת}} שנתן [[חקיקה רטרואקטיבית|תוקף למפרע]] למינוי זה, וזכה לכינוי "חוק הרב אסף".{{הערה|[[שמעון שטרית]], '''על השפיטה - מערכת הצדק במשפט''', [[ידיעות ספרים]], 2004, עמ' 82–83}} בשנת 1953 נקבע ב[[חוק השופטים]] כי לכהונת שופט בית המשפט העליון יכול להיבחר גם אדם שהוא "משפטאי מובהק", כדוגמת הרב אסף. מאז מינויו של אסף לא נעשה שימוש בסעיף זה, אך בשנת 1994 הציע השופט [[אהרן ברק]] לרב הדיין [[שלמה דיכובסקי]] להתמנות לשופט בבית המשפט העליון,{{הערה|{{NFC|ענבל בר-און|הצעתי את דיכובסקי לעליון|195148|25 במרץ 2009}}}} אולם הרב דיכובסקי סירב לאחר ששאל בעצתו של הרב [[יוסף שלום אלישיב]].

מרבית שופטי בית המשפט העליון מגיעים לתפקיד לאחר שכיהנו שנים רבות בבתי משפט מחוזיים. בנוסף, רבים מאלו שכיהנו בתפקיד [[פרקליט המדינה]] או [[היועץ המשפטי לממשלה]] מונו ישירות כשופטים בבית המשפט העליון, בהם [[חיים כהן (משפטן)|חיים כהן]], [[מאיר שמגר]], [[גבריאל בך]], פרופ' [[אהרן ברק]], פרופ' [[יצחק זמיר]], [[אליקים רובינשטיין]], [[דורית ביניש]] ו[[עדנה ארבל]]. החוק תוקן וישנה [[תקופת צינון]] בת 18 חודשים על מינוי של היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה לבית המשפט העליון. מינוי עורכי-דין מהמגזר הפרטי ישירות לכהונת שופט בבית המשפט העליון הוא נדיר. ביוזמת [[משרד המשפטים|שר המשפטים]] [[דניאל פרידמן]] מונו בשנת [[2007]] לבית המשפט העליון השופטים [[חנן מלצר]] ו[[יורם דנציגר]], שהיו עורכי דין במגזר הפרטי. כמו כן בשנת [[2022]] מונה לבית המשפט העליון השופט [[יחיאל כשר]], אף הוא מהמגזר הפרטי.

==== בחירת שופטים לבית המשפט העליון ====
שופטי בית המשפט העליון נבחרים בידי [[הוועדה לבחירת שופטים]]. לפי תיקון בחוק משנת [[2008]], שיזם [[חבר הכנסת]] [[גדעון סער]], שופטי בית המשפט העליון נבחרים על ידי רוב מיוחס של חברי הוועדה לבחירת שופטים – כלומר, לפחות שבעה מבין תשעת חברי הוועדה. לפני הקמת הוועדה לבחירת שופטים בשנת [[1953]], שופטי בית המשפט העליון מונו על ידי [[משרד המשפטים|שר המשפטים]], באישור [[ממשלת ישראל]] ו[[הכנסת]].

====מינוי נשיא בית המשפט העליון====
[[נשיא בית המשפט העליון]] מתמנה על ידי [[הוועדה לבחירת שופטים]] מבין שופטי בית המשפט העליון המציעים את מועמדותם. כאשר נשיא מסיים את תפקידו, הנוהג בין השופטים הוא כי רק השופט הוותיק ביותר מציע את מועמדותו ("[[שיטת הסניוריטי]]"), וזאת כדי למנוע סכסוכים בין השופטים, להפחית את התלות בחברי הרשות המחוקקת והמבצעת, ולמנוע פגיעה במעמד בית המשפט שעלולה להיווצר בגין העלאת טענות נגד המועמדים במסגרת ההשוואה ביניהם. התוצאה היא ששופט שבעת מינויו לבית המשפט העליון הוא צעיר יותר מכל שופטי העליון המכהנים צפוי להפוך, בסופו של דבר, לנשיא.

תיקון בחוק משנת [[2007]], ביוזמת [[שר המשפטים]] [[דניאל פרידמן]], קצב את כהונת נשיא בית המשפט העליון והמשנה לנשיא, לתקופה מרבית של שבע שנים.

==== הדמוגרפיה של בית המשפט העליון ====
להרכבו של בית המשפט העליון נודעת לא רק משמעות משפטית, אלא גם משמעות ציבורית וחברתית, משום חשיבות הנושאים הנדונים בבית המשפט ובגלל עקרון התקדים. לפי גישת ה[[ריאליזם משפטי|ריאליזם המשפטי]], ביושבו על כס השיפוט, מביא איתו השופט לא רק את כישוריו המשפטיים, אלא גם את השקפת עולמו. על כן, לפי גישה זו, יש חשיבות לניתוח דמוגרפי של בית המשפט העליון.

עם הקמתו בשנת [[1948]] היה בית המשפט העליון מורכב משופטים גברים [[יהודים]] [[אשכנזים]] בלבד, שאחד מהם דתי. במהלך העשור הראשון למדינת ישראל לא כלל בית המשפט העליון אישה, איש עדות המזרח או ערבי.<ref>{{צ-ספר|מחבר=אליקים רובינשטיין|שם=שופטי ארץ: לראשיתו ולדמותו של בית המשפט העליון בישראל|מקום הוצאה=ירושלים-תל אביב|מו"ל=[[הוצאת שוקן]]|שנת הוצאה=1980|עמ=75-58}}</ref> בתקופה זו אף לא התמנו לבית המשפט העליון שופטים שזוהו עם מפלגות שחרגו מהמרכז הפוליטי, כגון [[מפ"ם]], "[[תנועת החרות|חרות]]", "[[אגודת ישראל]]", "[[פועלי אגודת ישראל]]" ו[[מק"י]].<ref name=":0" />

כעבור 14 שנה מונה שופט [[ספרדי טהור|ספרדי]] ראשון, [[אליהו מני (שופט)|אליהו מני]]. בהרכב הנוכחי (נכון לאוגוסט 2023) נכללים 11 שופטים ממוצא אשכנזי (בהם שניים שגדלו ב[[העלייה מברית המועצות בשנות ה-70|ברית המועצות]] וב[[יהדות אנגליה|אנגליה]] ועלו לישראל ואחד ממוצא [[יהדות הולנד|הולנדי]]), שלושה שופטים ממוצא [[מזרחים|מזרחי]]-ספרדי ושופט אחד [[ערביי ישראל|ערבי]]. עד לשנת 2012 כיהנו בבית המשפט העליון 5 שופטים מזרחים מתוך 82 שופטים (מתוכם 64 קבועים ו-18 זמניים).{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://hanizu.files.wordpress.com/2012/11/d796d795d791d799d793d794-d7a2d791d795d793d794-d792d799d7a8d7a1d794-d7a1d795d7a4d799d7aa1.pdf|הכותב=גלית גולדמן|כותרת=בחירת שופטים לבית המשפט העליון|אתר=|תאריך=פברואר 2012}}}}

[[אישה]] ראשונה, [[מרים בן-פורת]], מונתה לבית המשפט העליון בשנת [[1977]], 29 שנים לאחר הקמתו, ובשנת [[1982]] הצטרפה אליה [[שושנה נתניהו]]. לאחר פרישתה של נתניהו בשנת [[1993]] שב בית המשפט העליון להיות ללא ייצוג נשי, אולם בשנת [[1994]] מונו שתי שופטות חדשות – [[דליה דורנר]] ו[[טובה שטרסברג כהן]]. לאחר מינוין של [[דורית ביניש]] ([[1995]]) ו[[אילה פרוקצ'יה]] ([[2001]]) הגיע מספר השופטות המכהנות לארבע. בשנים [[2003]]–[[2004]] פרשו שטרסברג כהן ודורנר, ותחתיהן מונו [[מרים נאור]], [[עדנה ארבל]] ו[[אסתר חיות]], כך שבין השנים 2004–[[2011]] כיהנו בבית המשפט העליון חמש שופטות. בשנת 2011 פרשה פרוקצ'יה, בשנת 2012 פרשה ביניש, באותה השנה מונתה [[דפנה ברק-ארז]]. בשנת 2014 פרשה ארבל וב-2015 מונתה [[ענת ברון]]. בשנת 2017 פרשה נאור ומונתה [[יעל וילנר]]. ב-[[2022]] מונו [[גילה כנפי-שטייניץ]] ו[[רות רונן]].

נכון לאוקטובר [[2023]] מכהנות ארבע שופטות בבית המשפט העליון: דפנה ברק-ארז, יעל וילנר, גילה כנפי-שטייניץ ורות רונן. הגידול במספר הנשים משקף לא רק את השינוי ב[[מעמד האישה]], אלא גם את הגידול המשמעותי במספר הנשים במערכת המשפטית, בפרט בשירות המדינה. כהונה ראשונה של [[אישה]] בתפקיד נשיאת בית המשפט העליון החלה בספטמבר [[2006]], לאחר פרישתו של נשיא בית המשפט העליון [[אהרן ברק]]. במועד זה התמנתה לתפקיד [[דורית ביניש]], שהייתה השופטת הוותיקה ביותר בבית המשפט העליון באותה עת.

מבין 12 נשיאי בית המשפט העליון לאורך השנים, כיהנו שלוש נשים ([[דורית ביניש]], [[מרים נאור]] ו[[אסתר חיות]]).

בשנת [[2004]] מונה לראשונה שופט [[ערבים ישראלים|ערבי]], [[סלים ג'ובראן]], למינוי של קבע בבית המשפט העליון (השופט ג'ובראן השתתף בהרכבו של בית המשפט העליון גם קודם לכן, במינוי זמני. לפני כן כיהן במינוי זמני גם השופט הערבי [[עבד א-רחמן זועבי]]).

כיום מכהנים בבית המשפט העליון שלושה שופטים דתיים: [[נעם סולברג]], [[דוד מינץ]] ו[[יעל וילנר]].

=== ההרכב הנוכחי של בית המשפט העליון ===
{| class="wikitable sortable"
!width=7%| תפקיד
!width=10%| דיוקן
!width=13%| שם <small>(שנת לידה)</small>
!width=7%| תחילת הכהונה
!width=15%| מועד פרישה צפוי
!width=20%| תפקידים קודמים
!width=30%| הערות
|-
|ממלא מקום הנשיא
|[[קובץ:ISAAC_AMIT.jpg|מרכז|105x105 פיקסלים]]
|'''[[יצחק עמית]]''' {{ש}} <small>(1958)</small>
|2009
| 2028 (20 באוקטובר)
| שופט בית משפט מחוזי
|היה צפוי להתמנות לנשיא בית המשפט העליון בשנת 2023 לאחר שפוגלמן ויתר על התפקיד.
כיהן כיו"ר [[ועדת הבחירות המרכזית לכנסת]] ה-25

חבר [[הוועדה לבחירת שופטים]]
|-
|שופט
|[[קובץ:NOAM_SOHLBERG.jpg|מרכז|105x105 פיקסלים]]
|'''[[נעם סולברג]]''' {{ש}} <small>(1962)</small>
| rowspan="2" | 2012
| 2032 (22 בינואר)
| שופט בית משפט מחוזי
|צפוי להתמנות לנשיא בית המשפט העליון בשנת 2028
יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-26
|-
|שופטת
|[[קובץ:DAPHNE_BARAK-_EREZ.jpg|מרכז|105x105 פיקסלים]]
|'''[[דפנה ברק-ארז]]''' {{ש}} <small>(1965)</small>
| 2035 (2 בינואר)
|דיקאן הפקולטה למשפטים, [[אוניברסיטת תל אביב]]
|צפויה להתמנות לנשיאת בית המשפט העליון בשנת 2032
|-
|שופט
|[[קובץ:DAVID_MINTZ.jpg|מרכז|105x105 פיקסלים]]
|'''[[דוד מינץ]]''' {{ש}} <small>(1959)</small>
|2017
| 2029 (8 במאי)
|שופט בית משפט מחוזי
|-
|שופט
|[[קובץ:Yosef_Elron.jpg|מרכז|93x93px]]
|'''[[יוסף אלרון]]''' {{ש}} <small>(1955)</small>
| rowspan="2" | 2017
| 2025 (20 בספטמבר)
|נשיא בית משפט מחוזי
|-
|שופטת
|[[קובץ:YAEL_WILLNER.jpg|מרכז|105x105 פיקסלים]]
|'''[[יעל וילנר]]''' {{ש}} <small>(1959)</small>
| 2029 (22 בספטמבר)
|שופטת בית משפט מחוזי
|-
|שופט
|[[קובץ:Ofer Grosskopf 2 (cropped).jpg|מרכז|101x101 פיקסלים]]
|'''[[עופר גרוסקופף]]''' {{ש}} <small>(1969)</small>
| rowspan="2" | 2018
| 2039 (12 באוקטובר)
|פרופסור למשפטים, שופט בית משפט מחוזי
|צפוי להתמנות לנשיא בית המשפט העליון בשנת 2035
|-
|שופט
|[[קובץ:אלכס שטיין (cropped).jpg|מרכז|100x100 פיקסלים]]
|'''[[אלכס שטיין]]''' {{ש}} <small>(1957)</small>
| 2027 (27 באוקטובר)
|פרופסור למשפטים
| rowspan="5" |
|-
|שופטת
|[[קובץ:Gila Canfy Steinitz, June 2022 (GPOHA1 2904) (cropped).jpg|מרכז|104x104px]]
|'''[[גילה כנפי-שטייניץ]]'''
<small>(1958)</small>
| rowspan="4" |2022
|2028 (אוקטובר)
|סגנית נשיא בית משפט מחוזי
|-
|שופט
|[[קובץ:CHALED KABUB.jpg|מרכז|105x105 פיקסלים]]
|'''[[ח'אלד כבוב]]'''
(<small>1958)</small>
|2028 (3 במרץ)
|שופט בית משפט מחוזי
|-
|שופט
|[[קובץ:Yechiel Kasher, June 2022 (GPOHA1 2818) (cropped) (cropped).jpg|מרכז|100x100 פיקסלים]]
|'''[[יחיאל כשר]]'''
(<small>1961)</small>
|2031 (9 ביוני)
|עורך דין פרטי
|-
|שופטת
|[[קובץ:RUTH RONNEN.jpg|מרכז|105x105 פיקסלים]]
|'''[[רות רונן]]'''
(<small>1962)</small>
|2032 (נובמבר)
|שופטת בית משפט מחוזי
|}

לכל שופט צוות ובו שני עוזרים משפטיים (בכיר וזוטר) – שניהם עורכי דין בהסמכתם, וכן שני מתמחים לתקופה של שנה (כאשר לרוב החלפתם היא לסירוגין – אחד בכל חצי שנה) ומנהלת לשכה.

כ[[רשם (שיפוט)|רשמת]] בבית המשפט העליון מכהנת (החל מחודש יוני 2024) מורן יהב, המכהנת גם כשופטת בבית-משפט שלום.

=== שופטי בית המשפט העליון בעבר ===
{| class="toccolours sortable" border=1 cellpadding=4 cellspacing=0
|- bgcolor="#f0f0f0"
! שנת לידה || שם || תחילת כהונה בעליון || סיום כהונתו
!נשיא|| תפקידים קודמים || סיבת סיום
|-
|1888 || [[משה זמורה]] || rowspan="5" |1948 || 1954
|1948 - 1954||עורך דין פרטי, יו"ר בית הדין של [[ההסתדרות הציונית]] || פרש עקב מחלה
|-
|1895 || [[יצחק אולשן]] || 1965
|1954 - 1965|| rowspan="2" |עורך דין פרטי||הגיע ל[[גיל פרישה]]
|-
|1889|| [[מנחם דונקלבלום]] || 1951
| || rowspan="3" | נפטרו
|-
|1903 || [[שניאור זלמן חשין]] || 1959
| || שופט ב[[בית המשפט המחוזי]] בתל אביב
|-
|1889 || [[שמחה אסף]] || 1953
| || פרופסור ב[[האוניברסיטה העברית בירושלים|אוניברסיטה העברית בירושלים]]
|-
|1900 || [[משה זילברג]] || rowspan="2" | 1950 || 1970
| || שופט בבית המשפט המחוזי בתל אביב|| rowspan="3" | הגיעו לגיל פרישה
|-
|1906 || [[שמעון אגרנט]] || 1976
|1965 - 1976|| נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה
|-
|1907 || [[צבי ברנזון]] || rowspan="4" |1953|| 1977
| || עורך דין, תפקידים בשירות המדינה
|-
|1910 || [[יואל זוסמן]] || 1980
|1976 - 1980|| שופט בבית המשפט המחוזי || פרש עקב מחלה
|-
|1900 || [[דוד גויטיין]] ||1961
| || עורך דין פרטי, [[שגריר]] || נפטר
|-
|1912 || [[משה לנדוי]] ||1982
|1980 - 1982|| שופט בית המשפט המחוזי בחיפה|| rowspan="4" | הגיעו לגיל פרישה
|-
|1910 || [[אלפרד ויתקון]] || 1954 (החליף את זמורה) || 1980
| || שופט בבית המשפט המחוזי בירושלים
|-
|1911 ||[[חיים כהן (משפטן)|חיים כהן]] || 1960 (החליף את חשין) ||1981
| || היועץ המשפטי לממשלה
|-
|1907||[[אליהו מני (שופט)|אליהו מני]]|| 1962 (החליף את גויטיין) ||1977
| || נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים
|-
|1910||[[בנימין הלוי]]|| 1963 (הגדלת מספר השופטים)||1969
| || שופט בבית המשפט המחוזי || פרש
|-
|1905 ||[[יצחק קיסטר]]|| 1965 (החליף את אולשן)|| 1975
| || שופט בבית המשפט המחוזי בתל אביב || rowspan="12" | הגיעו לגיל פרישה
|-
|1913 ||[[יצחק כהן (נשיא בית המשפט העליון)|יצחק כהן]] ||1970 (החליף את הלוי)|| 1983
|1982 - 1983|| שופט בבית המשפט המחוזי בחיפה
|-
|1908 ||[[משה עציוני]] ||1971 (החליף את זילברג)|| 1978
| || נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה
|-
|1907 ||[[בן ציון שרשבסקי]]|| 1975 (החליף את קיסטר) || 1977
| || נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים
|-
|1925 ||[[מאיר שמגר]]|| 1975 (הגדלת מספר השופטים) ||1995
|1983 - 1995|| [[היועץ המשפטי לממשלה]]
|-
|1918 ||[[מרים בן-פורת]]|| 1977 (החליפה את אגרנט) ||1988
| || נשיאת בית המשפט המחוזי בירושלים
|-
|1910 ||[[שלמה אשר]]|| rowspan="2" | 1977 ||1980
| || שופט בבית המשפט המחוזי
|-
|1923 ||[[מנחם אלון]]||1993
| || פרופסור ל[[משפט עברי]]
|-
|1910 ||[[דוד בכור]]|| rowspan="2" | 1978 ||1980
| || שופט בבית המשפט המחוזי
|-
|1936 ||[[אהרן ברק]]||2006
|1995 - 2006|| היועץ המשפטי לממשלה
|-
|1921 ||[[משה בייסקי]]|| 1979 ||1991
| || rowspan="5" | שופטים בבית המשפט המחוזי
|-
|1933 ||[[שלמה לוין]]|| 1980 ||2003
|
|-
|1919 ||[[משה כהן (שופט)|משה כהן]]|| 1981 ||1982
| || נפטר
|-
|1914 ||[[יהודה כהן (שופט)|יהודה כהן]]|| rowspan="4" | 1982 ||1984
| || rowspan="5" | הגיעו לגיל פרישה
|-
|1925 ||[[דב לוין (שופט)|דב לוין]]||1995
|
|-
|1927 ||[[גבריאל בך]]||1997
| || [[פרקליט המדינה]]
|-
|1923 ||[[שושנה נתניהו]]||1993
| || rowspan="3" | שופטים בבית המשפט המחוזי
|-
|1919 ||[[אברהם חלימה]]|| rowspan="2" | 1984 (החליפו את יצחק ויהודה כהן)||1989
|
|-
|1931 ||[[אליעזר גולדברג]]||1998
| || התמנה ל[[מבקר המדינה]]
|-
|1923 ||[[יעקב מלץ]]|| 1988 (החליף את בן-פורת) ||1993
| || שופט בבית המשפט המחוזי, [[מבקר המדינה]] || rowspan="17" | הגיעו לגיל פרישה
|-
|1934 ||[[תיאודור אור]]|| 1989 (החליף את חלימה) ||2004
| || rowspan="2" | שופטים בבית המשפט המחוזי
|-
|1935 ||[[אליהו מצא]]|| 1991 (החליף את בייסקי)||2005
|
|-
|1936 ||[[מישאל חשין]]|| 1992 (הגדלת מספר השופטים) ||2006
| || [[משנה ליועץ המשפטי לממשלה]], עורך דין פרטי
|-
|1931 ||[[יצחק זמיר]]|| rowspan="5" | 1994 ||2001
| || היועץ המשפטי לממשלה
|-
|1934 ||[[דליה דורנר]]||2004
| || rowspan="3" | שופטים בבית המשפט המחוזי
|-
|1927 ||[[צבי טל]]||1997
|
|-
|1933 ||[[טובה שטרסברג-כהן]]||2003
|
|-
|1930 ||[[יעקב קדמי (שופט)|יעקב קדמי]]||2000
| || ראש אגף החקירות, שופט בבית המשפט המחוזי
|-
|1935 ||[[יעקב טירקל]]|| 1995 (החליף את דב לוין) || 2005
| || נשיא בית המשפט המחוזי בבאר שבע
|-
|1942 || [[דורית ביניש]] ||1995 (החליפה את שמגר) || 2012
|2006 - 2012|| פרקליטת המדינה
|-
|1933 ||[[יצחק אנגלרד]]|| 1997 (החליף את טל){{הערה|שם=גורלי|{{גלובס|משה גורלי|הסימטריה של השנאה|483822|15 באפריל 2001}}}} ||2003
| || פרופסור ב[[האוניברסיטה העברית בירושלים|אוניברסיטה העברית בירושלים]]
|-
|1942 || [[אליעזר ריבלין]] ||2000 || 2012
| || שופט בבית המשפט המחוזי
|-
| rowspan="2" |1941 ||[[אילה פרוקצ'יה]]|| rowspan="2" | 2001 || rowspan="2" |2011
| || שופטת בבית המשפט המחוזי
|-
|[[אדמונד לוי]]
| || שופט צבאי, שופט בבית המשפט המחוזי
|-
|1944 || [[עדנה ארבל]] ||2004 || 2014
| || שופטת בבית המשפט המחוזי, פרקליטת המדינה
|-
|1945 || [[אשר דן גרוניס]] || 2003 || 2015
|2012 - 2015|| שופט בבית המשפט המחוזי
|-
|1952|| [[צבי זילברטל]] || 2012 || rowspan="4" | 2017
| || סגן נשיא בבית משפט מחוזי || פרש
|-
| rowspan="3" |1947|| [[אליקים רובינשטיין]] || rowspan="2" | 2004
| || מזכיר הממשלה, שופט בבית המשפט המחוזי, היועץ המשפטי לממשלה|| rowspan="3" | הגיעו לגיל פרישה
|-
| [[סלים ג'ובראן]]
| || שופט בבית המשפט המחוזי
|-
|[[מרים נאור]]
|2003
|2015 - 2017
|סגן בכיר לפרקליט המדינה, שופטת מחוזי,{{ש}} סגנית נשיא לבית משפט לעניינים מנהליים
|-
|1953
|[[יורם דנציגר]]
|2007
| rowspan="2" |2018
|
|עורך דין פרטי, מרצה למשפטים
|פרש
|-
|1948|| [[אורי שהם]] || 2012
| || שופט בבית המשפט המחוזי, הפרקליט הצבאי הראשי|| rowspan="2" | הגיעו לגיל פרישה
|-
|1951 || [[חנן מלצר]] || 2007 || rowspan="2" | 2021
| || עורך דין פרטי
|-
|1955 || [[מני מזוז]] || 2014
| || [[היועץ המשפטי לממשלה]] || פרש
|-
|1952
|[[ניל הנדל]]
|2009
| rowspan="2" |2022
|
|סגן נשיא בית משפט מחוזי
|הגיע לגיל פרישה
|-
|1952
|[[ג'ורג' קרא]]
|2017
|
|סגן נשיא בית משפט מחוזי
|הגיע לגיל פרישה
|-
|1953
|[[ענת ברון]]
|2015
| rowspan="2" |2023
|
|שופטת בית המשפט המחוזי
|הגיעה לגיל פרישה
|-
| 1953
|[[אסתר חיות]]
| [[2003]]
|2017 - 2023
|שופטת בית המשפט המחוזי
|הגיעה לגיל פרישה
|-
| 1954
|[[עוזי פוגלמן]]
| [[2009]]
|[[2024]]
|
|מנהל [[מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה|מחלקת הבג"צים]] ב[[פרקליטות המדינה]], שופט בית משפט מחוזי
|הגיע לגיל פרישה
|}

=== שופטים שכיהנו במינוי זמני בבית המשפט העליון===
ראו הערה:{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://law.haifa.ac.il/images/Publications/Eli_Salzberger_Temporary_Appointments_and_Judicial_Independencel.pdf|הכותב=עלי זלצברגר|כותרת=מינויים בפועל בבית־המשפט העליון ועצמאות שיפוטית|אתר=|מידע נוסף=חלק גדול מהנתונים מקורו כאן, הנתונים עברו השוואה מול מקורות נוספים ונוספו שופטים שמונו לאחר פרסום מאמר זה|תאריך=}}}}
{| class="toccolours sortable" border=1 cellpadding=4 cellspacing=0
|- bgcolor="#f0f0f0"
! שנת לידה || שם || תחילת כהונה בעליון || סיום כהונה זמנית || תפקידים קודמים || הערות
|-
|1906 || [[שמעון אגרנט]] || rowspan="2" | 1948 || rowspan="2" | 1950 || נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה|| rowspan="2" | מונו במינוי קבע מיד אחר סיום המינוי הזמני
|-
|1900 || [[משה זילברג]] || שופט בבית המשפט המחוזי בתל אביב
|-
|1908 || [[צבי עלי בקר]] || 1950 || rowspan="2" | 1952 || משנה ליועץ המשפטי לממשלה ושופט בבית המשפט המחוזי בירושלים|| rowspan="2" | לא מונו במינוי קבע
|-
|1905 || [[בנימין זהר]]{{הערה|{{שופט|758e|בנימין זהר}}}} || rowspan="6" | 1951 || שופט בבית המשפט המחוזי בירושלים ובחיפה
|-
|1910 || [[יואל זוסמן]] || rowspan="2" | 1953 || שופט בבית המשפט המחוזי || rowspan="2" |כיהנו שנתיים במינוי זמני ומייד אחר כך מונו במינוי קבע
|-
|1912 || [[משה לנדוי]] || שופט בית המשפט המחוזי בחיפה
|-
|1904 ||[[ישראל לוין (שופט)|ישראל לוין]] || rowspan="3" | 1952 || שופט בבית המשפט המחוזי בתל אביב|| לא מונה במינוי קבע
|-
|1910 || [[אלפרד ויתקון]] || rowspan="2" | שופטים בבית המשפט המחוזי בירושלים|| לאחר כשנתיים מונה במינוי קבע
|-
|1907 ||[[בן ציון שרשבסקי]]|| לאחר 23 שנה מונה במינוי קבע
|-
|1909 || [[זאב צלטנר]] || rowspan="2" | 1952 || rowspan="2" | 1953 || שופט בבית המשפט המחוזי בתל אביב|| לא מונה במינוי קבע
|-
|1910||[[בנימין הלוי]]|| rowspan="2" | שופטים בבית המשפט המחוזי || לאחר 10 שנים מונה במינוי קבע
|-
|1913 || [[בנימין כהן (שופט)|בנימין כהן]]{{הערה|{{שופט|eb83|בנימין כהן}}}} || rowspan="2" | 1966 || 1966 || לא מונה במינוי קבע
|-
|1908 ||[[משה עציוני]] || 1967 || נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה|| לאחר שלוש שנים מונה במינוי קבע
|-
|1913 ||[[יצחק כהן (נשיא בית המשפט העליון)|יצחק כהן]] ||1967 || 1970 || || כיהן מספר קדנציות במינוי זמני שבסיומן מונה במינוי קבע
|-
|1910 ||[[שלמה אשר]]|| 1974 ||1975 || rowspan="2" | שופטים בבית המשפט המחוזי || לאחר שנתיים מונה במינוי קבע
|-
|1921 ||[[משה בייסקי]]|| 1975 ||1976 || לאחר 3 שנים מונה במינוי קבע
|-
|1918 ||[[מרים בן-פורת]]|| 1976 ||1977 || נשיאת בית המשפט המחוזי בירושלים|| rowspan="2" | מונו במינוי קבע מייד לאחר סיום המינוי הזמני
|-
|1910 ||[[דוד בכור]]|| rowspan="2" | 1977 || rowspan="2" |1978 || rowspan="2" | שופטים בבית המשפט המחוזי
|-
|1933 ||[[שלמה לוין]]||לאחר שנתיים מונה במינוי קבע
|-
|1935 ||[[יעקב טירקל]]|| rowspan="2" | 1980 || rowspan="2" | 1981 || שופט בבית המשפט המחוזי בבאר שבע || שימש בכהונה זמנית נוספת בין 1983 - 1984 ולאחר 10 שנים מונה במינוי קבע
|-
|1926 || [[הדסה בן-עתו]] ||שופטת בבית המשפט המחוזי בתל אביב|| לא מונתה במינוי קבע
|-
|1925 ||[[דב לוין (שופט)|דב לוין]]|| rowspan="4" | 1981 || rowspan="5" |1982 || שופט בבית המשפט המחוזי || מונה במינוי קבע מייד לאחר סיום המינוי הזמני
|-
|1913 || [[יצחק שמשון שילה]]{{הערה|{{שופט|0d85|יצחק שמשון שילה}}}} || שופט בבית המשפט המחוזי בתל אביב|| לא מונה במינוי קבע
|-
|1914 ||[[יהודה כהן (שופט)|יהודה כהן]]|| rowspan="2" | שופטים בבית המשפט המחוזי || rowspan="2" | מונו במינוי קבע מיד לאחר סיום המינוי הזמני
|-
| rowspan="2" |1923 ||[[שושנה נתניהו]]
|-
| [[אלישע שינבוים]] || rowspan="3" | 1982 || שופט בבית המשפט המחוזי בתל אביב|| לא מונה במינוי קבע
|-
|1919 ||[[אברהם חלימה]]|| rowspan="2" |1983 || rowspan="3" | שופטים בבית המשפט המחוזי || לאחר שנה מונה במינוי קבע
|-
|1934 ||[[תיאודור אור]]|| לאחר 6 שנים מונה במינוי קבע
|-
|1931 ||[[אליעזר גולדברג]]|| rowspan="2" | 1983 ||1984 || מונה במינוי קבע מייד לאחר סיום המינוי הזמני
|-
|1919 || [[חנה אבנור]] || 1983 || שופטת בבית המשפט המחוזי בתל אביב|| rowspan="2" | לא מונו במינוי קבע
|-
| || [[יהודה וייס]]|| rowspan="2" | 1984 || rowspan="2" | 1984 || שופט בבית המשפט המחוזי בירושלים
|-
|1933 ||[[טובה שטרסברג-כהן]]|| שופטת בבית המשפט המחוזי || לאחר 10 שנים מונתה במינוי קבע
|-
|1925 || [[מרדכי בן דרור]] || 1985 || 1985 || שופט בבית המשפט המחוזי בתל אביב || לא מונה במינוי קבע
|-
|1923 ||[[יעקב מלץ]]|| 1986 || rowspan="2" |1987 || שופט בבית המשפט המחוזי || מייד לאחר המינוי הזמני מונה למבקר המדינה ושנה לאחר מכן מונה במינוי קבע
|-
|1926 || [[אליהו וינוגרד]] || 1987 || rowspan="2" | שופטים בבית המשפט המחוזי בתל אביב|| rowspan="2" | לא מונו במינוי קבע
|-
|1925 || [[שולמית ולנשטיין]] || rowspan="2" | 1988 || rowspan="2" | 1989
|-
| rowspan="2" |[[1929]] || [[חנוך אריאל]] || שופט בבית המשפט המחוזי בחיפה|| לא מונה במינוי קבע אך 10 שנים אחר כך ב-1998 מונה שוב לכהונה זמנית עד 1999
|-
| [[שאול אלוני]] || rowspan="3" | 1989 || rowspan="2" | 1990 || שופט בבית המשפט המחוזי בתל אביב|| לא מונה במינוי קבע
|-
|1935 ||[[אליהו מצא]]|| rowspan="2" | שופטים בבית המשפט המחוזי || לאחר שנה מונה במינוי קבע
|-
|1930 ||[[יעקב קדמי (שופט)|יעקב קדמי]]|| 1989 || לאחר חצי שנה מונה למנהל בתי המשפט. החל משנת 1994 מונה במינוי קבע
|-
|1942 || [[מיכאל בן יאיר]] || 1990 || 1990 || שופט בבית המשפט המחוזי בירושלים|| לא מונה במינוי קבע
|-
|1927 ||[[צבי טל]]|| rowspan="2" | 1993 || rowspan="2" |1994 || rowspan="3" | שופטים בבית המשפט המחוזי || rowspan="2" | מונו במינוי קבע מייד לאחר סיום המינוי הזמני
|-
|1934 ||[[דליה דורנר]]
|-
|1936 || [[יוסף גולדברג (שופט)|יוסף גולדברג]] || 1997 || 1998 || החליף את בך.{{הערה|שם=גורלי}} לא מונה במינוי קבע
|-
|1951 || [[יוסף אלון]] || 2007 || 2008 || שופט בבית המשפט המחוזי בבאר שבע|| rowspan="3" | לא מונו במינוי קבע
|-
|1931 || [[מנחם אילן]] || 1998 || 1999 || נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב
|-
|1932 || [[עבד א-רחמן זועבי]] || rowspan="2" | 1999 || 1999 || סגן נשיא בית המשפט המחוזי בנצרת
|-
|1942 || [[אליעזר ריבלין]] || 2000 || rowspan="2" | שופטים בבית המשפט המחוזי || rowspan="3" | מונו במינוי קבע מייד לאחר סיום המינוי הזמני
|-
| rowspan="2" |1941 ||[[אילה פרוקצ'יה]]|| rowspan="2" | 2000 || rowspan="2" |2001
|-
|[[אדמונד לוי]]|| שופט צבאי, שופט בבית המשפט המחוזי
|-
|1947 || [[מרים נאור]] || 2001 || 2002 || שופטת בבית המשפט המחוזי בירושלים || לאחר כשנה מסיום הכהונה הזמנית מונתה במינוי קבע
|-
|1945 || [[אשר דן גרוניס]] || 2002 || 2003 || שופט בבית המשפט המחוזי|| מונה במינוי קבע מייד לאחר סיום המינוי הזמני
|-
|1946 || [[דבורה ברלינר]] || 2006 || 2007 || סגנית נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב || לא מונתה במינוי קבע
|-
|1947|| [[סלים ג'ובראן]] || rowspan="2" | 2003 || rowspan="2" | 2004 || שופט בבית המשפט המחוזי || rowspan="2" | מונו במינוי קבע מייד לאחר סיום המינוי הזמני
|-
|1953 || [[אסתר חיות]] || שופטת בבית המשפט המחוזי בתל אביב
|-
|1942 || [[יהונתן עדיאל]] || 2004 || 2005 || rowspan="3" | שופטים בבית המשפט המחוזי בירושלים || rowspan="2" | לא מונו במינוי קבע
|-
|1948 || [[דוד חשין]] || 2006 || 2007
|-
|1954 || [[עוזי פוגלמן]] || 2007 || 2008 || לאחר שנה מונה במינוי קבע
|-
|1955
|[[שאול שוחט]]
|2021
|2022
|סגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב
|לא מונה במינוי קבע
|}

== מעמדו הציבורי של בית המשפט העליון ==

תקדימים אחדים של בית המשפט העליון עוררו מחלוקת בקהילה המשפטית, ולעיתים הביאה פסיקה, שלא מצאה חן בעיני המחוקק, לתיקונו של החוק. דוגמאות:
* [[פסק דין אפרופים]], שניתן בשנת [[1995]] ושינה את ההלכה הנוהגת בפרשנות ה[[חוזה]]. מבקריו של פסק הדין טענו שהוא פוגע בעקרונות של ודאות מסחרית ומשפטית בהקשר לפרשנות חוזים. בינואר [[2011]] התקבל בכנסת תיקון ל[[חוק החוזים (חלק כללי)|חוק החוזים]] שנועד לשנות את הלכת אפרופים ולהגביר את הוודאות המשפטית, אולם עד שבית המשפט יפסוק בעניין זה, קשה להעריך אם מטרה זו הושגה.
* [[פסק דין ורד פרי]], שניתן בשנת 2009, הביא ל[[הוצאה מוכרת|הכרה בהוצאות]] של אם עובדת להשגחה על ילדיה. תוצאת הפסיקה לא הייתה לרוחה של [[רשות המסים בישראל]], לא רק בשל השפעתה הישירה על גביית [[מס הכנסה]] מהורים עובדים (להערכת האוצר התרת הוצאות השגחה על ילדים כרוכה באובדן הכנסות ממיסים בסך 2.5 מיליארד ש"ח בשנה), אלא גם בהשפעתה על הכרה בהוצאות נוספות בעלות אופי דומה (כגון הוצאות נסיעה למקום העבודה וחזרה). עקב כך תוקנה [[פקודת מס הכנסה]], ונקבע בה במפורש שהוצאה כזו לא תוכר.

חשיבותו של בית המשפט העליון בהוויה הציבורית בישראל רבה. לפי הסקרים אמון הציבור בבית המשפט העליון גבוה בהרבה מאמון הציבור בגופים אחרים (הכנסת, הממשלה, המפלגות) וגם נמצא בשחיקה מתמדת. לפי סקר "המרכז לחקר פשיעה, משפט וחברה" שנערך בשנת 2008 ירד האמון בבית המשפט מתחת ל-50%.{{הערה|{{הארץ|תומר זרחין|סקר: ירידה באמון שהציבור מביע במוסדות השלטון|1.1559174|8 באפריל 2008}}}} לפי סקר "מדד [[שלטון החוק]]" שערך הפרופסור [[אריה רטנר]], אמון הציבור בבית המשפט העליון ירד מאמון של 80% בשנת 2000 ל-60% בשנת 2014 ול-49% בשנת 2017.{{הערה|{{הארץ|נעה שפיגל|סקר: ירידה באמון הציבור בבית המשפט ובמשטרה|1.4107150|21 במאי 2017}}}} לפי סקר של [[המכון הישראלי לדמוקרטיה]] לשנת 2020 ירד אמון הציבור היהודי לרמה של 52% ואילו אמון הציבור הערבי עלה ל-60%.{{הערה|[[תמר הרמן]] ואחרים, [https://www.idi.org.il/media/15539/the-israeli-democracy-index-2020.pdf#page=50 מדד הדמוקרטיה הישראלית 2020], [[המכון הישראלי לדמוקרטיה]], 2020{{ש}}{{דיומא||מדד-דיומא – אמון הציבור בבית המשפט העליון על פי מדד הדמוקרטיה הישראלית של המכון הישראלי לדמוקרטיה|מדד-דיומא/636-מדד-דיומא-–-אמון-הציבור-בבית-המשפט-העליון-על-פי-מדד-הדמוקרטיה-הישראלית-של-המכון-הישראלי-לדמוקרטיה|12 בינואר 2021}}}}

לפתחו של בית המשפט העליון, בשבתו כ[[בג"ץ]], מגיעות פעמים רבות עתירות בעלות משמעות פוליטית, העוסקות בנושאים השנויים במחלוקת בציבור. על פסיקתו של בג"ץ בעתירות כאלה נמתחת ביקורת הן מהמתנגדים לעצם התערבותו בנושאים אלו, הן על ידי מי שהפסיקה אינה לרוחו.

בשנת [[2011]], במסגרת דיון בכנסת בחוקים שנועדו לשנות את פני בית המשפט העליון, מתח השר [[עוזי לנדאו]] ביקורת חריפה על בית המשפט העליון: "אין בהרכב שופטי בית המשפט העליון [[פלורליזם]], אלא יש בו אליטיסטיות אשכנזית. הוא שמאלני, פוליטי, מנותק מיהדות ולעיתים מהמציאות ומרשה לעצמו לפלוש לתחומים לא לו".{{הערה|{{ynet|מורן אזולאי|"חוקי בית המשפט" אושרו; נתניהו וברק ברחו|4148173|14 בנובמבר 2011}}}} בנאום יוצא דופן שנשאה נשיאת בית המשפט העליון, [[דורית ביניש]], כשבועיים לאחר מכן, אמרה כי "משך מספר שנים מתנהל מסע התופס תאוצה משנה לשנה, במטרה להחליש את מערכת המשפט ובראשה בית המשפט העליון. זהו מסע של דה-לגיטימציה שבראשו עומדים מספר פוליטיקאים, חברי כנסת ואף שרי ממשלה, שמנצלים את חסינותם ומוסרים לציבור הרחב מידע מוטעה ומטעה שהידרדר להסתה המופנית נגד בית המשפט, נגד חבר שופטיו ונגד עבודתו השיפוטית".{{הערה|{{mako|חדשות 2 {{!}}|ביניש: "מתנהל מסע הסתה נגד בית המשפט העליון"|ee71db624baf331017|news-law/legal|1 בדצמבר 2011}}}}

לעיתים, מי שהוגדרו כתומכי צמצום מעורבות בית המשפט העליון תמכו בפסקי דין שהתערבו בעבודת הממשלה.{{הערה|{{וואלה|ביני אשכנזי|החלטה דרמטית: בג"ץ ביטל את מינוי מזוז ליו"ר הוועדה למינוי בכירים|3532000|22 בספטמבר 2022}}}}{{הערה|{{כלכליסט|משה גורלי|פסילת מינוי מזוז: כשהימין תומך באקטיביזם שיפוטי|local_news/article/sy19a9t11j|22 בספטמבר 2022}}}}{{הערה|{{וואלה|ברוך קרא|שמרנות מרוחה בצביעות: הימין טוען שאסור לבג"ץ להתערב ואז רץ לבקש ממנו סעד|3534915|13 באוקטובר 2022}}}}

בקרב חלק מחוגי הימין ישנה תחושה כי בית המשפט העליון מקדם אידאולוגיה שמאלנית וכי מבחינה פוליטית חסר בו ייצוג מאוזן של חלקי העם. למשל, כתב [[מעריב]] לשעבר [[מנחם רהט]] כתב: "באמצעות מערכת משפטית אליטיסטית, שאיש לא בחר בה, והמשכפלת עצמה בשיטת חבר מביא חבר, מצליח השמאל הקיצוני להכניע את הדמוקרטיה".{{הערה|{{ערוץ7|מנחם רהט|היעד: העליון|518708|27 באוגוסט 2014}}}} גם ח"כ [[יריב לוין]] מתח פעמים רבות ביקורת חריפה על החלטות בית המשפט העליון ועל הליך המינויים של שופטיו. מנגד, חלק מחוגי השמאל סבורים שבית המשפט העליון מאמץ יותר מדי את [[עמדה (פסיכולוגיה)|עמדות]] [[מערכת הביטחון]], וכך למשל טען עורך הדין [[מיכאל ספרד]]: "בג"ץ הכשיר כל פרקטיקה, כל מדיניות, ב-99% מהמקרים צה"ל קיבל את מה שביקש... להבנתי, בג"ץ הוא אחת הרגליים המרכזיות שעליהן עומד הכיבוש".{{הערה|{{גלובס|אבישי מתיה|"בג"ץ הוא אחת הרגליים המרכזיות שעליהן עומד הכיבוש"|1000565943|11 ביוני 2010}}}}

אישי ציבור [[יהדות חרדית|חרדים]] נמנעים באופן מסורתי מלעתור לבית המשפט העליון נגד עוולות הפוגעות בציבור החרדי, בשל אי הכרה בסמכותו של בית המשפט (המבוססת על תפיסה שהסמכות העליונה היא הלכתית ולא אזרחית-ממלכתית{{דרוש מקור}}) ועקב חוסר אמון בבית המשפט. אפילו במרבית העתירות בנושאי חרדים (שהגישו גורמים לא חרדים), נמנעו אישי ציבור מלהציג את תשובתם בפני בית המשפט, ומתוך הנחה ש"המשחק מכור מראש".{{הערה|{{שחור כחול-לבן|328}}}}

== בניין בית המשפט העליון ==
[[קובץ:Israel Supreme Court.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבנה בית המשפט העליון בקריית הממשלה]]
{{הפניה לערך מורחב|בניין בית המשפט העליון}}
בית המשפט העליון שוכן ב[[גבעת רם]] שב[[ירושלים]], על אדמות הכפר [[שייח' באדר]].{{הערה|ראו למשל [https://www.lotem.net/?activities=הגבעה-הממלכתית כאן] ו[https://mida.org.il/2018/06/07/כל-מה-שצריך-לדעת-על-חוק-ההסדרה/ כאן]}} המבנה הוקם בתחילת [[שנות ה-90 של המאה ה-20]], בתכנונם של האדריכלים [[עדה כרמי-מלמד]] ואחיה [[רם כרמי]] שזכו בו ב[[תחרות אדריכלים]] בשנת 1986. עד להקמת בניין זה, שכן בית המשפט במשך עשרות שנים בבניין ותיק ב[[מגרש הרוסים]] שבעיר. קרן [[יד הנדיב]] הציעה לממן בניין חדש בקריית הממשלה, כדי להשלים את "המשולש הדמוקרטי" בגבעה: הרשות המחוקקת ([[הכנסת]]), הרשות המבצעת (הממשלה) והרשות השופטת (בית המשפט העליון); וכן בשל הרצון לשכן את הגוף השיפוטי הגבוה ביותר ב[[ישראל|מדינת ישראל]] במבנה שהוקם במיוחד לצורך מטרותיו (המבנה במגרש הרוסים שימש בעברו כאכסניית צליינים נוצרים).

הבניין הושלם ונחנך בשנת [[1992]]. חמשת אולמות המשפט, השונים זה מזה בגודלם בהתאם לצרכים, מתאפיינים בעיצוב זהה ובשימוש רב באור שמש טבעי. המבנה כולל גם את לשכות השופטים, 'חצר הקשתות', הספרייה ו[[חלון]] פנורמי המשקיף לעבר העיר.

== ראו גם ==
* [[בתי המשפט בישראל]]
* [[אקטיביזם שיפוטי]]
* [[בית המשפט העליון של ארצות הברית]]
* [[בית המשפט העליון של הממלכה המאוחדת]]

== לקריאה נוספת ==
* [[יצחק זמיר]], '''בית המשפט העליון''', [[הוצאת שוקן]], 2022
* {{אוניברסיטה משודרת|[[דפנה ברק-ארז]]|משפטי מפתח - ציוני דרך בבית המשפט העליון|2003}}
* [[גד ברזילי]], [[אפרים יער|אפרים יער-יוכטמן]], [[זאב סגל]], '''בית המשפט העליון בעין החברה הישראלית''', הוצאת פפירוס, 1994
* [[אליקים רובינשטיין]], '''שופטי-ארץ: לראשיתו ולדמותו של בית המשפט העליון בישראל''', [[הוצאת שוקן]], תשמ"א 1980
* [[פניה עוז-זלצברגר]] ועלי זלצברגר, "מקורותיו הגרמניים של בית המשפט העליון בישראל", '''[[עיוני משפט]]''' 21, 1998
* [[פנינה להב]], '''העוז והמשרה: בית-המשפט העליון בעשור הראשון לקיומו עיוני משפט''', י"ד, תשמ"ט, ע’ 479-501
* [[נעמי לויצקי]], '''[[העליונים: בתוככי בית המשפט העליון]]''', [[הוצאת הקיבוץ המאוחד]], 2006
* [[דניאל פרידמן]], '''[[הארנק והחרב|הארנק והחרב: המהפכה המשפטית ושִברה]]''', הוצאת [[ידיעות ספרים]], 2013.
* שלמה מזרחי ואסף מידני, '''מדיניות ציבורית בין חברה למשפט''', [[הוצאת כרמל]], 2006
* [[מנחם מאוטנר]], '''משפט ותרבות בישראל בפתח המאה ה-21''', הוצאת [[עם עובד]], 2008
* [[משה לנדוי]], "מגמות בפסיקתו של בית המשפט העליון", '''[[עיוני משפט]]''' ח, (תשמ"א-תשמ"ב)
* מחברים שונים, [[ללא גלימה|'''ללא גלימה - שיחות עם שופטי בית המשפט העליון''']], [[ידיעות ספרים|הוצאת ידיעות ספרים]], 2017
* [[דוד גליקסברג]], '''כיצד שופטים מחליטים? : עיונים אמפיריים בפסיקת בית המשפט העליון''', [[הוצאת נבו]], 2021

== קישורים חיצוניים ==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Israel supreme court|שם ויקישיתוף=בית המשפט העליון|ויקימילון=בית המשפט העליון}}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007263102305171|ישראל, בית המשפט העליון}}

'''פרסומים רשמיים על בית המשפט העליון'''
* {{אתר רשמי}}
* {{מממ|דינה צדוק|שיטות מינוי שופטים לערכאות עליונות - סקירה משווה|cd576b58-e9f7-e411-80c8-00155d010977/2_cd576b58-e9f7-e411-80c8-00155d010977_11_9628|5 במאי 2011}}

'''פרסומים כלליים על בית המשפט העליון'''
* [https://supreme.court.gov.il/museum/Magazine/200903.pdf מה במשפט - גיליון חגיגי לכבוד 60 שנה למערכת השיפוט], מרץ 2009
* אורן חייקין, "[http://idclawreview.org/2014/11/18/bagatzlive/ בג"ץ בשידור חי - רקע והיסטוריה]" [[משפט ועסקים]] (2014).

'''מדיה'''
* [http://www.jerusalemshots.com/cat_he76.html פורטל תמונות של ירושלים] בית המשפט העליון
* {{סרטונים}} [https://www.youtube.com/watch?v=DQaiWwb42Ag בית המשפט העליון ותפקידו בחברה הישראלית], מרצים: [[איל בנבנישתי]], [[ידידיה שטרן]], [[מנחם מאוטנר]], [[שמעון שטרית]], [[עלי זלצברגר]], יום עיון ב[[אוניברסיטת תל אביב]], מאי 2008
* {{בכור המהפכה|[[מרדכי קרמניצר]]|תפקיד בית המשפט העליון בחברה הישראלית|1483|5 במאי 2004}}

'''מאמרים אקדמיים על בית המשפט העליון'''
* {{הציונות|פנינה להב|העוז והמשרה: השנים הפורמטיביות של בית המשפט העליון, 1955-1948|יד/9|י"ד, 1989}}
* {{מאזני משפט|גיא זיידמן|מותבים מורחבים בבית המשפט העליון הישראלי|5g|ג, 2004-2003}}
* [[יורם שחר]], "[http://www.hapraklit.co.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/nun1_3.pdf מרחב הסמך של בית המשפט העליון, 2004–1950], '''[[הפרקליט]]''' נ(1) (2008), עמ' 29–69
* [[מנחם מאוטנר]], [http://idclawreview.org/2009/01/01/volume10_moutner/ בית המשפט העליון – שלוש תקופות: "זרות", "עימות", "הכלה"], '''[[משפט ועסקים]]''' י (2009), עמ' 585–598
* [[רון חריס]], [https://law.tau.ac.il/sites/law.tau.ac.il/files/media_server/law_heb/Article/HARIS.pdf העבר המדומיין של בית המשפט העליון: השימוש בנרטיבים היסטוריים על ידי מבקרי בית המשפט], "[[עיוני משפט]]"
* {{משפטים|יאיר שגיא|הסמכות והרשות: על הקמת בית המשפט העליון במדינת ישראל|1174|מ"ד, תשע"ד}}
* שאול שארף, [https://papers.ssrn.com/sol3/papers.cfm?abstract_id=3210476 "שופט פוליטי בחברה דמוקרטית"], '''[[מאזני משפט]]''' יד {{כ}}(2021).

'''כתבות על בית המשפט העליון'''
* {{TheMarker|עידו באום|משאגת אריה ועד עמנואל: האם הציבור איבד את האמון בבית המשפט העליון?|1.1485551|28 בספטמבר 2011}}
* {{הארץ|[[גידי וייץ]], שרון פולבר|שמרן, מתגונן וחושש להתעמת עם הממשלה והכנסת — בית המשפט העליון מודל 2016|1.2832782|28 בינואר 2016}}
* {{הארץ|עופר אדרת|ממינויים פוליטיים ועד רשימות חיסול - כך הוקם בית המשפט העליון של מדינת ישראל|1.6492191|23 בספטמבר 2018}}
* {{גלובס|צוות המשרוקית של גלובס|חמישה מיתוסים על מערכת המשפט - והאמת מאחוריהם|1001306419|10 בנובמבר 2019}}
* {{חדשות 13|ברוך קרא|קצינים על הכוונת: האם החוקים החדשים יסכנו את החיילים?|item/news/politics/state-policy/israel-supreme-court-903373009/|25 בדצמבר 2022}}
* {{וידאו}} [https://www.kan.org.il/content/kan/kan-11/p-13276/ שופטים בשר ודם - פרקים מלאים לצפייה ישירה], באתר [[תאגיד השידור הישראלי|כאן – תאגיד השידור הישראלי]]

'''מאמרי דעה על בית המשפט העליון'''
* {{Ynet|[[דניאל פרידמן]]|הפעם, התערבות בג"ץ מוצדקת וחיונית|5700619|24 במרץ 2020}}
* {{הארץ|מני מאוטנר ואור בסוק|בג"ץ רודף אחרי בשורה|0000017f-f2b6-d497-a1ff-f2b654bf0000|2 בינואר 2021}}

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

{{בית המשפט העליון}}
{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:בית המשפט העליון|*]]
[[קטגוריה:ישראל: ארגונים ממשלתיים]]
[[קטגוריה:ישראל: בתי משפט|עליון]]
[[קטגוריה:בתי משפט עליונים לפי מדינה|ישראל]]
[[קטגוריה:קריית הממשלה]]
[[קטגוריה:בתי משפט לחוקה|ישראל]]