הצגת המקור של הדף "גוי"

{{אין לבלבל עם|G0y|אחר=תת-תרבות בברזיל ובארצות הברית}}
{{מפנה|בן נח|מצוות בני נח|שבע מצוות בני נח}}
'''גוי''' או '''נוכרי''' הוא כינוי [[יהדות|יהודי]] לכל אדם שאינו-[[יהודי]].

המילה "גוי" מופיעה פעמים רבות במקרא בהקשרים שונים, כשמשמעותה המילולית היא '''[[עם]]''', ומכאן הכוונה לאדם המשתייך לעמי העולם, ולא-לעם ישראל.

משמעות המילה "נוכרי" היא '''זר'''.

==התפתחות הביטויים==
בשפה ה[[מקרא]]ית משמעות המילה "גוי" היא עם, ולפיכך גם [[עם ישראל]] נקרא "'''גוי'''"{{הערה|{{ציטוטון|וּמִי '''גּוֹי''' גָּדוֹל אֲשֶׁר לוֹ חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים צַדִּיקִם כְּכֹל הַתּוֹרָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם|{{תנ"ך|דברים|ד|ח}}}}; {{ציטוטון|... וְכָל יִשְׂרָאֵל עֹבְרִים בֶּחָרָבָה עַד אֲשֶׁר תַּמּוּ כָּל הַ'''גּוֹי''' לַעֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן|{{תנ"ך|יהושע|ג|יז}}}}}}. ב[[ספר בראשית]] הבטיח ה' ל[[אברהם]] "וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל וַאֲבָרֶכְךָ...", ובהמשך נכתב "וְאַבְרָהָם הָיוֹ יִהְיֶה לְגוֹי גָּדוֹל וְעָצוּם, וְנִבְרְכוּ-בוֹ כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ".

מזמן התנאים חל שינוי במשמעות המילה, והיא קיבלה גוון [[בדלנות|בדלני]] או [[לאומיות|לאומי]] המציין אדם שאינו-יהודי.

==היחס אל הגוי ביהדות==
מקורות שונים ביהדות מציגים צורות התייחסות שונות לגוי.

מצד אחד, על פי הכתוב ב[[משנה]], "חביב אדם שנברא בצלם"{{הערה|{{משנה|אבות|ג|יד}}}} וממנה משתמע כי כל אדם הוא חביב על ה' מאחר שנברא ב[[צלם אלוהים|צלמו]].

מצד אחר, [[ברכות השחר]] כוללות את ברכת "ברוך שלא עשני גוי". ברכה זו מתועדת כבר ב[[תוספתא]]{{הערה|תוספתא, ברכות, ו, יח.}}. בתלמוד הירושלמי הסבירו את הנוסח: 'שאין הגוים כלום. "כל הגוים כאין נגדו" ({{תנ"ך|ישעיהו|מ|יז|קצר=כן}})'{{הערה|{{ירושלמי|ברכות|ט|א}}. ושם נאמר שברכת 'שלא עשאני אשה' נאמרת מכיוון: שאין האשה מצווה על המצות. היו מן הראשונים (למשל רש"י על {{תלמוד בבלי|מנחות|מג|ב}}) שהסבירו את הברכה באופן שונה: הודיה על תרי"ג מצוות שבהן זכה היהודי, בעוד שהנוכרי חייב בשבע מצוות בני נח בלבד.}}.

בסידורי תפילה של הזרמים הלא אורתודוקסיים הומרה ברכה זו בדרך כלל בברכה חיובית "ברוך שעשני ישראל". נוסח זה קיים גם בדפוסים מצונזרים של התלמוד הבבלי ושל ספרות הראשונים{{הערה|ראו [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38521&st=&pgnum=119 דקדוקי סופרים למסכת מנחות מג, ב, עמ' 109–110, הע' ד]. }}. אף בקרב הציבור האורתודוקסי ישנם ביטויים של חוסר נחת מהברכה{{הערה|למשל: [[אברהם ברלינר]], "הערות על הסידור" בתוך הנ"ל, כתבים נבחרים, א, ירושלים, תש"ה, עמ' 21 [[צוריאל אדמנית]], בתוך הזרם ונגדו, תל אביב, תשל"ז, עמ' 105.}}{{הערה|השאלה עולה לא אחת בספרות השו"ת המקוונת, ראו למשל ב-[https://www.kipa.co.il/ask/show/167205-שלא-עשני-גוי שאלה שהופנתה] לרב [[יובל שרלו]].}}{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Joseph Tabory|שם=The benedictions of self-identity and the changing status of women and of Orthodoxy|כתב עת=Kenishta|כרך=1|עמ=107-138|שנת הוצאה=2001}}}}.

==התרחקות מעובדי אלילים==
{{ערכים מורחבים||ערכים=[[חוקות הגויים]]. [[הלכות הרחקה מגויים]]}}
[[התורה]] דרשה מעם ישראל להתרחק מ[[שבעת העממים|שבעת עמי כנען]] שב[[ארץ כנען]], כדי שלא יושפעו מ[[עבודה זרה|עבודת האלילים]] שלהם. ב[[משנה]] וב[[תלמוד]] נוספו גזירות רבות{{הערה|1=בעיקר ב[[מסכת עבודה זרה]].}}, שתכליתן [[הלכות הרחקה מגויים|להרחיק את ישראל מהשפעת הגויים]] ואליליהם. כמו כן, נאסר על יהודים להתקרב אליהם בימי [[חג]]יהם, ולאכול מ[[פת עכו"ם|פיתם]], מ[[סתם יינם|יינם]], מ[[חלב נוכרי|חלביהם]] ומ[[בישולי גויים|בישוליהם]]. בנוסף, נצטוו לנהוג זהירות כלפי הגויים, בנימוק שהם חשודים על [[רצח]] ועל [[גזל]].

==גרים==
{{ערך מורחב||ערכים=[[גיור]], [[גר תושב]], [[שבע מצוות בני נח]]}}
בתורה מוזהרים עם ישראל לנהוג בכבוד ואהבה יתירה לכל גוי שהתגייר ונעשה ישראל: "וכי יגור איתך גר בארצכם לא תונו אֹתו: כאזרח מכם יהיה לכם הגר הגר אתכם ואהבת לו כמוך כי גרים הייתם בארץ מצרים"{{הערה|{{תנ"ך|ויקרא|טז|לג|לד}}.}}. ב[[הלכה]], ישנו מעמד נוסף של גוי שקיבל על עצמו את [[שבע מצוות בני נח]], והוא נקרא [[גר תושב]], והוא רשאי לגור עם ישראל בארצם.

== דרכי שלום ==
{{הפניה לערך מורחב|דרכי שלום}}
[[חז"ל]] ציוו לתת לגויים יחס שווה במספר תחומים, על מנת למנוע שנאה ואיבה, וכך אמרו ב[[תלמוד בבלי|תלמוד]]: "מפרנסים עניי נוכרים עם עניי ישראל, מבקרים חולים נוכרים עם חולי ישראל וקוברים מתיהם עם מתי ישראל{{הערה|1={{בבלי|גיטין|סא|א}}}}.

וב[[תלמוד ירושלמי]] הוסיפו ששואלים בשלום גויים מפני [[דרכי שלום]]. [[גזל (משפט עברי)|גזל]] גוי אסור וכן אין לגנוב את דעתם של הגויים ולרמותם. [[אבידה|אבידת]] גוי מותרת ליהודי, אך [[חכמים]] הקפידו לנהוג [[לפנים משורת הדין]] ולהשיב לגוי את אבידתו כדי שיברך הגוי את אלוהי ישראל{{הערה|1={{תלמוד ירושלמי|בבא מציעא|ב|ה}}}}.

דעתו של [[מנחם המאירי|המאירי]] היא כי כל הדינים המפלים לרעה את הגוי ביחס ליהודי (כגון למאן דאמר גזל הגוי מותר וכדומה) תקפים אך ורק בזמן חכמי הגמרא, אז הגויים לא היו "גדורים בנימוסים" והיו גזלנים וכו' כך שכפי שהם נוהגים כך גם אנו נוהגים כלפיהם. אך בזמנינו שהגויים כבר גדורים בנימוסים ואינם גוזלים וחומסים, שוב יש להם דין של ישראל גמור ואסורה גזילתם ואבידתם כגזילתו ואבידתו של היהודי (בית הבחירה, בבא קמא דף לז: ובמקבילות רבות). עם זאת, שיטתו בנושא זה נתפרסמה בתקופה מאוחרת, ורוב העוסקים בעניין לא הכירוה ולא הלכו בדרך הדומה לדרכו.

==חסיד אומות העולם==
{{ערך מורחב|ערך=[[שבע מצוות בני נח]]}}
נוכרי המקיים בקפדנות שבע מצוות בני נח משום שהאל ציווה לשומרן הוא [[שבע מצוות בני נח|חסיד אומות העולם]] ויש לו חלק ל[[עולם הבא]], אך אם קיימן מכיוון שהגיע אליהן מהכרע הדעת, לפי דברי הרמב"ם, אינו אלא מחכמיהם{{הערה|{{רמב"ם|מלכים|ח|יא|ספר=שופטים}}.}}. גוי שעבר הליך גיור מול בית דין ([[ברית מילה|נימול]] ו[[טבילה (יהדות)|טבל]] לשם [[גיור]] וקיבל על עצמו לקיים את המצוות) הריהו כישראל גמור{{הערה|רמב"ם, הלכות איסורי ביאה, פרק יד.}}.

בכל הדיבור על גויים יש להבחין בין עכו"ם (='''ע'''ובדי '''כ'''וכבים '''ומ'''זלות), שנגדם נאמרו כל ההגבלות החמורות, לבין גויים שאינם עובדי אלילים, כגון [[מוסלמים]] ו[[סיקיזם|סיקים]] (וכן נוצרים [[אנטי-טריניטריזם|אנטי-טריניטריסטים]], בעיקר [[יוניטריאניזם|אוניטרים]]) המאמינים אף הם כיהודים [[מונותאיזם|באל אחד]], או חסרי דת. עקב ההאשמות שהטיחו הנוצרים ביהודים כי הביטויים העוינים לגוי שבתלמוד מכוונים נגדם, נהגו היהודים (על דרך ה[[אפולוגטיקה]]) בשתי דרכים:
# הסבירו כי הכוונה היא לעובדי אלילים בלבד.
# שינו בתלמוד את הכינוי "גוי" ל"נוכרי", "ערל", "עכו"ם" ועוד (אלא שגם כאן נמצאו נוצרים שאמרו ש[[נוטריקון]] של עכו"ם הוא: עובדי [[ישו|כריסטוס]] ו[[מרים, אם ישו|מרים]]). שינויי הכינויים נעשו לעיתים בכפייה על היהודים מצד הנוצרים שאיימו לשרוף את ספריהם.

==טומאת גויים==
{{ערך מורחב|ערך=[[טומאת זיבה#זבים מדרבנן|טומאת גויים]]}}
מן התורה גוי אינו מקבל [[טומאה]] ואינו מטמא כלל בחייו. הדבר נלמד מכך שבפסוקי המקרא על הטומאה נאמר שמצווה זו מופנית ל"בני ישראל"{{הערה|{{בבלי|שבת|פג|ב}}}}. עם זאת, [[תקנת חכמים|חכמים גזרו]] שגויים יחשבו כ[[טומאת זיבה|זב]]ים לכל דבר ועניין{{הערה|שם וב{{בבלי|שבת|יז|ב}}}}. גזירה זו נועד למנוע מגורים משותפים של ישראל וגויים, בגלל נוהגי פריצות שרווחו בקרב גויים{{הערה|{{בבלי|שבת|יז|ב}}}}. בפרט מסוים הקלו חכמים, שזרע היוצא מגופו של גוי אינו מטמא{{הערה|{{בבלי|נידה|לד|א}}}}. הדבר נועד להבליט את העובדה שזוהי גזירת חכמים, וכך ייזהרו שלא לשרוף [[תרומה (הלכה)|תרומה]] וקדשים על טומאה זו. הגזירה חלה על גויים זכרים מגיל תשע ועל הנקבות מגיל שלוש{{הערה|{{בבלי|עבודה זרה|לז|א}}, {{רמב"ם|מטמאי משכב ומושב|ב|י|ספר=טהרה}}.}}.

== הקרבת קורבן גוי ==
במספר מקומות ב[[נביאים]] מבואר שגויים מקריבים קורבנות לה' ב[[בית המקדש]]<ref>למשל ב{{תנ"ך|ישעיהו|ס|ז}}, וכן {{תנ"ך|זכריה|יד|טז}}</ref>. ב[[משנה]] ב[[מסכת שקלים]]<ref>{{משנה|שקלים|א|ה}}</ref> מבואר שקורבנות [[נדרים ונדבות]] מקבלים מיד הגויים ומקריבים אותם. אולם בגמרא ב[[מסכת מנחות]]<ref>{{תלמוד בבלי|מנחות|עג|ב}}</ref> נחלקו [[רבי עקיבא]] ו[[רבי יוסי הגלילי]] האם רק קורבנות [[קורבן עולה|עולה]] יכולים הגויים להקריב בבית המקדש (רבי עקיבא), או גם קורבנות [[קורבן שלמים|שלמים]] וכדומה (רבי יוסי הגלילי)<ref>להרחבה בעניין זה, ובטעמים מדוע לדעת רבי עקיבא גויים יכולים להקריב רק קורבן עולה, ראו במאמרו של הרב יאיר וייץ [https://yhb.org.il/shiurim/האם-גוי-יכול-להקריב-קרבן-לה/ האם גוי יכול להקריב קרבן לה'?], </ref>.

להלכה פסק ה[[רמב"ם]] שרק קורבנות עולה יכולים גויים להקריב:

{{ציטוט|תוכן=ואחד אנשים ואחד נשים או עבדים מביאין כל הקרבנות, אבל העכו"ם אין מקבלין מהן אלא עולות בלבד, שנאמר: "ומיד בן נכר לא תקריבו את לחם אלוהיכם", אפילו עולת העוף מקבלין מן הנכרי אף על פי שהוא עובד ע"ז, אבל אין מקבלין מהן שלמים ולא מנחות ולא חטאות ואשמות, וכן עולות שאינן באות בנדר ונדבה אין מקבלין אותן מן הנכרי, כגון עולת יולדת וכיוצא בה מעולות שאינן באות משום נדר ולא משום נדבה|מקור=משנה תורה הלכות מעשה הקורבנות פרק ג' הלכה ב'}}

==קיום מצוות על ידי גוי==
על אף שהגוי מצווה רק ב[[שבע מצוות בני נח]], אין איסור לגוי לקיים את כל תרי"ג המצוות. מלבד שתי מצוות שניתנו לישראל בלבד, וגוי שיקיים אותם מתחייב מיתה:

=== שמירת שבת לגוי ===
{{הפניה לערך מורחב|גוי ששבת חייב מיתה}}
גוי ששובת בשבת ממלאכה חייב [[מיתה בידי שמים]], וכך אמרו בתלמוד ב[[מסכת סנהדרין]]: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= ואמר [[ריש לקיש]]: גוי ששבת – חייב מיתה, שנאמר "ויום ולילה לא ישבותו". ואמר מר: אזהרה שלהן זו היא מיתתן. [[פשיטא]]. אמר [[רבינא]]: אפִלו בשני בשבת.|מקור={{בבלי|סנהדרין|נח|ב}}.}}

=== תלמוד תורה לגוי ===
{{הפניה לערך מורחב|איסור לימוד תורה לנוכרי}}
מצווה נוספת שקיים איסור על גוי לקיים היא [[מצוות תלמוד תורה]] (מלבד דברים השייכים לשבע מצוות בני נח שחייב בהם), גוי שעבר ולמד תורה חייב מיתה בידי שמים. וכך אמרו בתלמוד ב[[מסכת סנהדרין]]:{{ציטוט|תוכן=אמר [[רבי יוחנן]]: עובד כוכבים שעוסק בתורה חייב מיתה, שנאמר <small>({{תנ"ך|דברים|לג|ד}})</small>: "תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה מוֹרָשָׁה" - לנו <small>([[עם ישראל]])</small> מורשה, ולא להם <small>(הגויים)</small>.|מקור={{בבלי|סנהדרין|נט|א}}|מירכאות=כן}}

=== מילת גוי ===
{{ערך מורחב|מילת גוי}}
ישנה מחלוקת [[ראשונים]] ו[[אחרונים]] גדולה האם מותר ליהודי למול גוי לשם מצווה אך ללא [[גיור]]. מאז [[אמנציפציה ליהודים|האמנציפציה]] והתגברות תופעת [[נישואי תערובת ביהדות|נישואי תערובת]] בין יהודים לגויות התעוררה שאלה נוספת בדבר מילת בני היהודים והגויות, שגררה מספר [[פולמוס|פולמוסים]] בעיתונים ובכתבי עת שונים בתפוצות.

== ראו גם ==
*[[גר]]
*[[גר תושב]]
*[[שבע מצוות בני נח]]
*[[גוי של שבת]]
*[[טוב שבגויים הרוג]]
* [[גרינגו]]

==לקריאה נוספת==
* [[ישי רוזן-צבי|ישי רוזן צבי]], [[עדי אופיר]], '''מגוי קדוש לגוי של שבת האחר של היהודים: קווים לדמותו''', [[הוצאת כרמל]], 2021
* [[מנחם קלנר]], '''[[גם הם קרויים אדם – הנכרי בעיני הרמב"ם]]''', [[אוניברסיטת בר-אילן]], 2016

== קישורים חיצוניים ==
{{מיזמים|ויקימילון=נכרי}}
* {{אנצ יהודית|6585}}
* {{דעת|[[שמואל ספראי]]|daat/kitveyet/mahanaim/yahasey-2.htm|יחסי ישראל והאומות לאחר החורבן}}
* {{הארץ|[[עדי אופיר]] ו[[ישי רוזן-צבי]]|האם המציא פאולוס היהודי את הגוי?|1.1822957|12 בספטמבר 2012}}
* [[יוחנן גלוקר]], "מי המציא את הגוי?", '''[[לשוננו]]''', אדר ב' התשע"ד - תגובה למאמרם של אופיר ורוזן-צבי
* {{הארץ|תומר פרסיקו|הרגע שבו המציאו היהודים את הגוי|1.8086982|6 בנובמבר 2019}}
* {{קישור כללי|הכותב=ישי רוזן-צבי|כותרת=מגוי קדוש לגוי של שבת|אתר=[[ראשית]]|תאריך=15 במרץ 2021|כתובת=https://heb.hartman.org.il/from-a-holy-nation-goy-to-shabbes-goy-non-jew/}}
* {{מיקרופדיה}}
* {{אסיף}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{הבהרה הלכתית}}

{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:מעמדות ויוחסין ביהדות]]
[[קטגוריה:גוי (יהדות)]]
[[קטגוריה:סוגי טומאות]]