הצגת המקור של הדף "האיחוד האירופי"

{{פירוש נוסף|נוכחי=התאגדות מדינות באירופה|אחר=מחתרת גרמנית אנטי-נאצית בתקופת מלחמת העולם השנייה|ראו=האיחוד האירופי (תנועת התנגדות)}}
{{אין לבלבל עם|גוש האירו}}
{{מפנה|הקהילה האירופית|ארגון האזורי שנוסד ב-1957 ונקרא "הקהילה האירופית" בשנים 1993–2009|הקהילה הכלכלית האירופית}}
{{מדינה
| שם = האיחוד האירופי
| מדינה = האיחוד האירופי
| שם בשפת המקור = <!--24 שפות רשמיות-->
| סוג מדינה =
| מוטו לאומי = "In varietate concordia" (מ[[לטינית]]: "מאוחדים בגיוון")
| המנון = [[האודה לשמחה]]
| קובץ המנון = Anthem of Europe (US Navy instrumental long version).ogg
| יבשת = [[אירופה]]{{ש}}(טריטוריות ב[[אפריקה]], [[אמריקה הדרומית]], [[אוקיאניה]] ו[[אנטארקטיקה]])
| שפה רשמית = [[#שפות|24 שפות לאומיות רשמיות]]
| עיר בירה = [[בריסל]], [[בלגיה]] ([[דה פקטו]]){{הערה|לאיחוד אין באופן רשמי עיר בירה, המושב הראשי של מרבית מוסדות השלטון המרכזיים נמצא בבריסל ועל כן לרוב מיחסים לה את מעמד הבירה, כמו כן קימים מוסדות שלטון מרכזיים גם ב[[שטרסבורג]] ו[[לוקסמבורג (עיר)|לוקסמבורג]]}}
| העיר הגדולה ביותר = [[ברלין]], [[גרמניה]]
| קואורדינטות של הבירה =
| משטר = משולב: [[פדרציה]], [[קונפדרציה]] ו[[ארגון בינלאומי]] בהתאם לתחום
| ראש מדינה =
| שם ראש מדינה =
| ראש הרשות המושלת = [[נשיא הנציבות האירופית]]
| שם ראש הרשות המושלת = [[אורסולה פון דר ליין]]
| אירועי הקמה = - הצהרה {{ש}} - הכרה
| הקמה = [[אמנת מאסטריכט]]
| תאריכי הקמה = [[7 בפברואר]] [[1992]] {{ש}} [[1 בנובמבר]] [[1993]]
| פירוק =
| אירועי פירוק =
| תאריכי פירוק =
| אחוז מים = 3.08%
| מטבע = [[אירו]]
| סימון מטבע = € <small> - בחלק מהמדינות</small>
| אזור זמן = עד [[UTC]]+4{{הערה|במרבית מדינות אירופה מונהג ה-CET - הזמן האירופי המרכזי (UTC+1), לעיתים בסתירה לקווי האורך.}}
| סיומת אינטרנט = eu
| קידומת טלפון = לכל מדינה קידומת משלה <small>(בדרך כלל עם תחילית 3 או 4)</small>
| תמונה =
| ישות קודמת =
| ישות יורשת =
| שליטים בולטים =
| שטח בעבר =
| תאריך שטח בעבר =
| דת =
| מפה נוספת = [[קובץ:Global European Union.svg|250px|מרכז]]
| דגל = [[קובץ:Flag of Europe.svg|220px]]
}}
{{ראו גם|אמנת שנגן}}
{{ארגונים בין-לאומיים באירופה}}
[[קובץ:Euro accession.svg|שמאל|ממוזער|350px|
{{מקרא|#0080C0|'''[[גוש האירו]]''' (20)}}
{{מקרא|#66BB66|'''מדינות האיחוד האירופי''', המחויבות להצטרף לגוש האירו בעתיד (6)}}
{{מקרא|#B24400|מדינות חברות באיחוד האירופי, בעלות פטור מהצטרפות לגוש האירו (1)}}
{{מקרא|Yellow|מדינות שאינן-חברות באיחוד האירופי, המשתמשות באירו בהתאם להסכם (4)}}
{{מקרא|Purple|מדינות שאינן-חברות באיחוד האירופי, המשתמשות באירו ללא-הסכם (2)}}]]
'''האיחוד האירופי''' הוא איחוד [[איחוד (פוליטיקה)|פוליטי]] וכלכלי [[על-לאומיות|על-לאומי]] של 27 מדינות ב[[אירופה]].<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://stats.oecd.org/|כותרת=OECD Statistics|אתר=stats.oecd.org|תאריך_וידוא=2024-04-05}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://european-union.europa.eu/principles-countries-history/principles-and-values/aims-and-values_en|כותרת=Aims and values {{!}} European Union|אתר=european-union.europa.eu|שפה=en|תאריך_וידוא=2024-04-05}}</ref> שטחו הכולל של האיחוד הוא 4,233,255 קמ"ר, עם אוכלוסייה מוערכת של למעלה מחצי מיליארד תושבים. האיחוד האירופי מתואר לעיתים קרובות כישות פוליטית חסרת תקדים, המשלבת את המאפיינים של [[פדרציה]] ו[[קונפדרציה]] כאחד.

בשנת 2020, תושבי המדינות החברות באיחוד האירופי היוו 5.8% מאוכלוסיית העולם וייצרו [[תוצר מקומי גולמי|תמ"ג]] (תוצר מקומי גולמי נומינלי) של כ-16.6 טריליון דולר,<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.imf.org/en/Publications/WEO/weo-database/2022/October/weo-report|כותרת=Report for Selected Countries and Subjects|אתר=IMF|שפה=en|תאריך_וידוא=2024-04-07}}</ref> כשישית מהתמ"ג העולמי. בנוסף, לכל מדינות האיחוד האירופי מלבד בולגריה יש [[מדד הפיתוח האנושי|מדד פיתוח אנושי]] גבוה מאוד לפי [[UNDP|תוכנית הפיתוח של האו"ם]] (UNDP). אבן היסוד של האיחוד, {{אנ|European Union Customs Union|איגוד המכס של האיחוד האירופי}}, סלל את הדרך להקמת [[השוק האירופי האחיד|השוק האירופאי האחיד]] המבוסס על [[משפט האיחוד האירופי|מסגרת חוקית וחקיקה בסיסית]] החלה בכל המדינות החברות בעניינים, ורק בעניינים, בהם הסכימו המדינות לפעול כאחד. מדיניות האיחוד האירופי שואפת להבטיח חופש תנועה של אנשים, סחורות, שירותים והון בתוך השוק האירופי האחיד,<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://web.archive.org/web/20071001122551/http://ec.europa.eu/internal_market/index_en.htm|כותרת=The EU Single Marker|אתר=web.archive.org|תאריך_וידוא=2024-04-07}}</ref> לחוקק חקיקה בענייני המשפט והפנים, ולקיים מדיניות משותפת בנושאי [[מסחר|סחר]],<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://web.archive.org/web/20090116092625/http://europa.eu/scadplus/glossary/commercial_policy_en.htm|כותרת=EUROPA - Glossary - Common commercial policy|אתר=web.archive.org|תאריך=2009-01-16|תאריך_וידוא=2024-04-07}}</ref> [[חקלאות]], [[דיג]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.consilium.europa.eu/policies/council-configurations/agriculture-and-fisheries|כותרת="Agriculture and Fisheries Council"}}</ref> ופיתוח אזורי.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://ec.europa.eu/regional_policy/home_en|כותרת=Inforegio - EU Regional and urban development|אתר=ec.europa.eu|תאריך_וידוא=2024-04-07}}</ref> ביקורת הדרכונים בוטלה עבור נסיעות בתוך [[אמנת שנגן|אזור שנגן]].<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://web.archive.org/web/20110810094618/http://ec.europa.eu/home-affairs/policies/borders/borders_schengen_en.htm|כותרת=Home Affairs - Policies - Borders & Visas - Schengen|אתר=web.archive.org|תאריך=2011-08-10|תאריך_וידוא=2024-04-07}}</ref> [[גוש האירו]] הוא קבוצה המורכבת מ-20 מדינות החברות באיחוד האירופי שמיישמות את האיחוד הכלכלי במלואו ומשתמשות במטבע ה[[אירו]] כמטבע אחיד. באמצעות מדיניות החוץ והביטחון המשותפת, האיחוד פיתח תפקיד משמעותי ביחסי חוץ וביטחון. האיחוד מקיים משלחות דיפלומטיות קבועות ברחבי העולם ומייצג עצמו באו"ם, ב[[ארגון הסחר העולמי]], ב-[[G7]] וב-[[G20]]. בשל השפעתו הגלובלית, האיחוד האירופי תואר על ידי כמה חוקרים כמעצמת על בהתהוות.

האיחוד האירופי הוקם, יחד עם היכולת לקבל {{אנ|European Union citizenship|אזרחות באיחוד}}, כאשר [[אמנת מאסטריכט]] נכנסה לתוקף ב-1993, והתאגדה כיישות משפטית אחידה עם כניסתה לתוקף של [[אמנת ליסבון]] ב-2009. את תחילתו של האיחוד ניתן לייחס לשש המדינות "הפנימיות" (בלגיה, צרפת, איטליה, לוקסמבורג, הולנד ו[[גרמניה המערבית|מערב גרמניה]]), שבתחילת {{אנ|European integration|האינטגרציה האירופית}} המודרנית ב-1948 סייעו להקים את ה{{אנ|Western Union (alliance)|איחוד המערבי}}, [[קהילת הפחם והפלדה האירופית]], [[הקהילה הכלכלית האירופית]] ו[[סוכנות האטום האירופית|הסוכנות האטומית האירופית]]. גופים אלה הלכו והתאחדו, ובאופן משפטי האיחוד האירופי ירש אותם. בין השנים 1973 עד 2013 האיחוד גדל משמעותית והצטרפו אליו 22 מדינות נוספות.

בשנת 2012 הוענק לאיחוד האירופי [[פרס נובל לשלום]].<ref>{{Cite news|title=EU collects Nobel Peace Prize in Oslo|url=https://www.bbc.com/news/world-europe-20664167|work=BBC News|date=2012-12-10|access-date=2024-04-07|language=en-GB}}</ref> ב-2020, הפכה בריטניה למדינה החברה היחידה שעזבה את האיחוד האירופי.<ref>{{Cite news|title=Brexit day: end of an era as United Kingdom leaves EU – as it happened|url=http://www.theguardian.com/politics/live/2020/jan/31/brexit-day-britain-prepares-leave-eu-live-news-updates|work=the Guardian|date=2020-02-01|access-date=2024-04-07|issn=0261-3077|language=en-GB|first=Kevin|last=Rawlinson|first2=Alexandra|last2=Topping|first3=Simon|last3=Murphy}}</ref> כיום, עשר מדינות שואפות או מנהלות משא ומתן להצטרף אליו.

== היסטוריה ==
[[קובץ:Royal Air Force Bomber Command, 1942-1945. CL3400.jpg|ממוזער|לאחר שתי [[מלחמת עולם|מלחמות עולם]] הרסניות, החלו רבים באירופה להעדיף אחדות בינלאומית שתהא ערובה לשמירת ה[[שלום]] ביבשת בצורה. בתמונה: [[המבורג]] ב-[[1943]]]]
{{הפניה לערך מורחב|היסטוריה של האיחוד האירופי}}

=== רקע: מלחמות העולם ואחריתן ===
[[אינטרנציונליזם]] וחזונות של אחדות אירופית היו קיימים הרבה לפני [[המאה ה-19]], אך קודמו במיוחד כתגובה ל[[מלחמת העולם הראשונה]] ותוצאותיה. לאור המלחמה, בוצעו התקדמויות ראשוניות לרעיון האינטגרציה האירופית. בשנת 1920, [[ג'ון מיינרד קיינס]] הציע ליצור איחוד מכס אירופי לכלכלות האירופיות שנאבקו לאחר המלחמה,<ref>{{צ-מאמר|מחבר=F. W. Taussig|שם=Keynes, The Economic Consequences of the Peace|כתב עת=The Quarterly Journal of Economics|כרך=34|שנת הוצאה=1920|עמ=381–387|doi=10.2307/1882372|קישור=https://www.jstor.org/stable/1882372}}</ref> ובשנת 1923 נוסד הארגון הוותיק ביותר לאינטגרציה אירופית, [[האיחוד הפאן-אירופי]], בראשותו של [[ריכרד ניקולאוס פון קודנהובה-קלרגי]], שלימים ייסד ביוני 1947 את האיחוד הפרלמנטרי האירופי (EPU*, כראש [[ממשלת צרפת]] ומחסידי האיחוד הפאן-אירופי, נשא [[אריסטיד בריאן]] (חתן פרס נובל לשלום על הסכמי לוקרנו) נאום ב[[חבר הלאומים]] בז'נבה ב-5 בספטמבר 1929 למען אירופה הפרדלית ועל מנת ליישב את האיבה הפרנקו-גרמנית ההיסטורית.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ieg-ego.eu/de/threads/europaeische-netzwerke/politische-netzwerke/europa-netzwerke-der-zwischenkriegszeit/matthias-schulz-briand-plan-und-voelkerbund-in-der-zwischenkriegszeit|כותרת=Der Briand-Plan und der Völkerbund als Verhandlungsarena für die europäische Einigung zwischen den Kriegen — EGO|אתר=EGO {{!}} Europäische Geschichte Online|שפה=de|תאריך_וידוא=2024-04-07}}</ref><ref>{{Cite news|title=Aristide Briand's plan for a United States of Europe - archive 1929|url=https://www.theguardian.com/theguardian/from-the-archive-blog/2019/sep/05/aristide-briands-plan-for-united-states-of-europe-september-9|work=The Guardian|date=2019-09-05|access-date=2024-04-07|issn=0261-3077|language=en-GB|first=Richard|last=Nelsson|first2=compiled by Richard|last2=Nelsson}}</ref>

עם מלחמה נוספת בקנה מידה גדול שהתנהלה באירופה בשנות ה-30 של המאה ה-20 והפכה למלחמת העולם השנייה, היה צורך להסכים על השאלה מול מה להילחם ולמה. הסכם ראשון היה {{אנ|Declaration of St James's Palace|הצהרת ארמון סנט ג'יימס}} משנת 1941, כאשר המדינות המתנגדות ל[[מדינות הציר]] התכנסו בלונדון. הדבר הורחב על ידי [[האמנה האטלנטית]] משנת 1941, ביסוס בעלות הברית ומטרותיהן המשותפות. ההסכמים הנ"ל הובילו גל חדש של מוסדות בינלאומיים וגלובליים כמו האומות המאוחדות (1945) או [[הסכם ברטון-וודס]] (1944).<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://history.state.gov/milestones/1937-1945/bretton-woods|כותרת="Milestones: 1937–1945"}}</ref>

במהלך [[ועידת מוסקבה (1944)|ועידת מוסקבה]] ו[[ועידת טהראן|ועידת טהרן]] ב-1943, התוכנית להקים מוסדות משותפים לעולם שלאחר המלחמה החלו לעלות יותר ויותר לסדר היום. הדבר הוביל להחלטה ב[[ועידת יאלטה]] ב-1944 להקים {{אנ|European Advisory Commission|ועדה מייעצת אירופית}}, שהוחלפה מאוחר יותר, לאחר הכניעה הגרמנית ו[[ועידת פוטסדאם|הסכם פוסטדאם]] ב-1945, על ידי {{אנ|Council of Foreign Ministers|מועצת שרי החוץ}}.

עד סוף המלחמה האינטגרציה האירופית נתפסה כתרופת נגד ללאומיות הקיצונית שגרמה למלחמה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.cvce.eu/de/obj/die_politischen_folgen-de-bafcfa2d-7738-48f6-9b41-3201090b67bb.html|כותרת=Die politischen Folgen|אתר=CVCE.EU by UNI.LU|תאריך=2016-08-07|שפה=de|תאריך_וידוא=2024-04-09}}</ref> ב-19 בספטמבר 1946 בנאום מוכר מאוד, [[וינסטון צ'רצ'יל]] חזר על קריאותיו מאז 1930 ל"איחוד אירופי" ו"מועצת אירופה". חודש לאחר מכן הוכרז על הקמת האיחוד הצרפתי על ידי [[הרפובליקה הצרפתית הרביעית]], כדי לכוון את הדה-קולוניזציה של המושבות שלה כך שיהפכו לחלקים מקהילה אירופאית.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Peo Hansen, Stefan Jonsson|שם=Bringing Africa as a &apos;Dowry to Europe&apos; : European Integration and the Eurafrican Project, 1920–1960|כתב עת=Interventions: International Journal of Postcolonial Studies|כרך=13|שנת הוצאה=2011|עמ=443–463|קישור=https://urn.kb.se/resolve?urn=urn:nbn:se:liu:diva-59237}}</ref>

בשנת 1947 התגלה קרע הולך וגובר בין בנות הברית המערביות לבין [[ברית המועצות]] כתוצאה {{אנ|1947 Polish parliamentary election|מהבחירות המזויפות לרשות המחוקקת הפולנית}} ב-1947, שהיוו הפרה גלויה של הסכם יאלטה. לאחר מכן, ב-12 במרץ 1947 הוכרזה [[דוקטרינת טרומן]] וב-4 במרץ 1947, על [[אמנת דנקרק]] בין צרפת לבריטניה לסיוע הדדי במקרה של תוקפנות צבאית עתידית נגד מי מהשתיים. הרציונל להסכם היה האיום של מתקפה צבאית עתידית, במיוחד כזו סובייטית, אם כי פורסמה על פי ההצהרות הרשמיות כהגנה מגרמניה.

מיד לאחר {{אנ|1948 Czechoslovak coup d'état|ההפיכה בפברואר 1948 של המפלגה הקומוניסטית}} ב[[צ'כוסלובקיה]], נערכה ועידת ששת המעצמות בלונדון, שהביאה לחרם הסובייטי על מועצת השליטה של בעלות הברית, אירוע המציין את תחילת [[המלחמה הקרה]]. שארית שנת 1948 סימנה את תחילתה של האינטגרציה האירופית הממוסדת.

=== השנים הראשונות ואמנת פריז ===
[[קובץ:1951 CECA ECSC.jpg|ממוזער|אמנת פריז, 1951]]
שנת 1948 סימנה את תחילתה של {{אנ|History of European integration (1948–1957)|האינטגרציה האירופית המודרנית הממוסדת}}. במרץ 1948, נחתם הסכם בריסל, שהקים את {{אנ|Western Union (alliance)|האיחוד המערבי (WU)}}. בנוסף, הוקם הארגון לשיתוף פעולה כלכלי אירופי (OEEC), קודמו של ה-[[הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי|OECD]], בשנת 1948 כדי לנהל את [[תוכנית מרשל]], שהופעלה כתגובת נגד ל[[קומקון]] - המועצה הכלכלית הסובייטית. {{אנ|Congress of Europe|קונגרס האג}} שהתקיים במאי 1948 היה רגע מרכזי באינטגרציה האירופית, שכן הוא הוביל להקמת [[קולג' אירופה]],<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://web.archive.org/web/20170113075500/http://www.isbnplus.com/9789080498310|כותרת=9789080498310 The College Of Europe = Le Collège D'Europe edited By Léonce Bekemans, Dieter Mahncke And Robert Picht : ISBNPlus - Free and Open Source ISBN Database|אתר=web.archive.org|תאריך=2017-01-13|תאריך_וידוא=2024-04-10}}</ref> ובנוסף לייסודה של [[מועצת אירופה]] ב-5 במאי 1948 (כיום התאריך הנ"ל הוא [[יום אירופה]]). מועצת אירופה הייתה אחד המוסדות הראשונים שהפגישו את האומות הריבוניות של (אז מערביות בלבד) אירופה, ועוררו תקוות גדולות ודיונים קדחתניים בשנתיים הבאות להמשך אינטגרציה אירופית.

מאז, מועצת אירופה הפכה לפורום רחב להמשך שיתוף פעולה ונושאים משותפים, והביא למשל לחתימה על [[האמנה האירופית לזכויות אדם]] בשנת 1950. [[הצהרת שומאן]] שנחתמה ב-9 במאי 1950 (למחרת [[יום הניצחון באירופה|יום הניצחון]] החמישי באירופה) והחלטת שש מדינות (צרפת, בלגיה, הולנד, לוקסמבורג, מערב גרמניה ואיטליה) ללכת בעקבות שומאן ולנסח את [[אמנת פריז (1951)|אמנת פריז]] היו חיוניות להולדתם של מוסדות האיחוד האירופי. אמנה זו יצרה בשנת 1952 את [[קהילת הפחם והפלדה האירופית]] (ECSC), שהחליפה את {{אנ|International Authority for the Ruhr|הרשות לניהול אזור הרוהר}}, שהוקמה על ידי בעלות הברית המערביות בשנת 1949 כדי להסדיר את תעשיות הפחם והפלדה של [[חבל הרוהר|אזור הרוהר]] במערב גרמניה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://european-union.europa.eu/principles-countries-history/history-eu/1945-59/schuman-declaration-may-1950_en|כותרת=Schuman declaration May 1950 {{!}} European Union|אתר=european-union.europa.eu|שפה=en|תאריך_וידוא=2024-04-10}}</ref> מגובה על ידי תוכנית מרשל עם כספים גדולים שהגיעו מארצות הברית מאז 1948, ה-ECSC הפך לארגון משמעותי, המאפשר פיתוח ואינטגרציה כלכלית אירופית והיה המקור של המוסדות העיקריים של האיחוד האירופי כמו הנציבות האירופית והפרלמנט.<ref>{{Cite news|title=Europe: How The Marshall Plan Took Western Europe From Ruins To Union|url=https://www.rferl.org/a/1084818.html|work=Radio Free Europe/Radio Liberty|date=2008-04-09|access-date=2024-04-10|language=en|first=Joel|last=Blocker}}</ref> {{אנ|Founding fathers of the European Union|האבות המייסדים של האיחוד האירופי}} הבינו שפחם ופלדה הם שתי התעשיות החיוניות למלחמה, והאמינו שעל ידי קשירת התעשיות הלאומיות שלהם יחד, מלחמה עתידית בין מדינותיהם הפכה הרבה פחות סבירה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://european-union.europa.eu/principles-countries-history/history-eu/1945-59_en|כותרת=History of the European Union – 1945-59 {{!}} European Union|אתר=european-union.europa.eu|שפה=en|תאריך_וידוא=2024-04-10}}</ref> במקביל לשומאן, תוכנית פלבן משנת 1951 ניסתה אך לא הצליחה לקשור את מוסדות הקהילה האירופית המתפתחת תחת הקהילה הפוליטית האירופית, שאמורה לכלול גם את קהילת ביטחונית אירופית, חלופה להצטרפות גרמניה המערבית לנאט"ו שהוקמה ב-1949. בשנת 1954 הפכה {{אנ|Treaty of Brussels|האמנה המתוקנת של בריסל}} את האיחוד המערבי (WU) ל[[האיחוד המערב-אירופי|איחוד המערב אירופי]] (WEU). גרמניה המערבית הצטרפה בסופו של דבר הן ל-WEU והן ל[[נאט"ו]] ב-1955, מה שגרם לברית המועצות ליצור את [[ברית ורשה]] ב-1955 כמסגרת לשליטה הצבאית שלה במדינות מרכז ומזרח אירופה.

=== אמנת רומא (1958-1972) ===
[[קובץ:Bundesarchiv Bild 183-45653-0001, Rom, Verträge über Zollpakt und Eurotom unterzeichnet.jpg|ממוזער|טקס החתימה על אמנת רומא, 1957]]
בשנת 1957, בלגיה, צרפת, איטליה, לוקסמבורג, הולנד ומערב גרמניה חתמו על [[אמנת רומא]], שיצר את [[הקהילה הכלכלית האירופית]] (EEC) והקים {{אנ|European Union Customs Union|איחוד המכס האירופי}}. בנוסף, נחתם הסכם נוסף שיצר את [[סוכנות האטום האירופית]] (Euratom) לשיתוף פעולה בפיתוח כוח גרעיני. שתי האמנות נכנסו לתוקף בשנת 1958. למרות שהקהילה הכלכלית האירופית וסוכנות האטום האירופית נוצרו בנפרד מקהילת הפחם והפלדה (ה-ECSC), הם חלקו את אותם בתי המשפט ואספה משותפת. בראש ה-EEC עמד ו[[וולטר האלשטיין|ולטר האלשטיין]] ({{אנ|Hallstein Commission|נציבות האלשטיין}}) ובראשו של Euratom עמדו {{אנ|Louis Armand|לואי ארמנד}} ({{אנ|Armand Commission|נציבות ארמנד}}) ולאחר מכן {{אנ|Étienne Hirsch|אטיין הירש}} ({{אנ|Hirsch Commission|נציבות הירש}}).<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.cvce.eu/en/obj/a_european_atomic_energy_community-en-19bc7f11-bea1-49c7-b534-18327c303f41.html|כותרת=A European Atomic Energy Community|אתר=CVCE.EU by UNI.LU|תאריך=2016-08-07|שפה=en|תאריך_וידוא=2024-04-11}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.cvce.eu/en/obj/a_european_customs_union-en-a11a5f17-d744-479e-ba75-2c70b6058608.html|כותרת=A European Customs Union|אתר=CVCE.EU by UNI.LU|תאריך=2016-08-07|שפה=en|תאריך_וידוא=2024-04-11}}</ref> ה-OEEC עבר בתורו רפורמה כאשר בשנת 1961 הפך ל[[הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי|ארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי]], הוא ה-OECD, והחברות בו הורחבה למדינות מחוץ לאירופה, דוגמת ארצות הברית וקנדה. במהלך שנות ה-60 החלו להופיע מתחים, כאשר צרפת ביקשה להגביל את הכוח העל-לאומי המתהווה. אף על פי כן, בשנת 1965 הושג הסכם, וב-1 ביולי 1967 יצרה {{אנ|Merger Treaty|אמנת המיזוג}} מערכת יחידה של מוסדות לשלוש הקהילות, שכונו ביחד {{אנ|European Communities|הקהילות האירופיות}}.{{הערה|שם=cbce|{{קישור כללי|כתובת=https://www.cvce.eu/en/obj/merging_the_executives-en-575850b6-f472-406a-936d-8c08a9e0db32.html|כותרת=Merging the executives|אתר=CVCE.EU by UNI.LU|תאריך=2016-08-07|שפה=en|תאריך_וידוא=2024-04-11}}}}{{הערה|שם=cbce}} {{אנ|Jean Rey (politician)|ז'אן ריי}} {{אנ|President of the European Commission|עמד בראש הנציבות}} הממוזגת הראשונה ({{אנ|Rey Commission|נציבות ריי}}).<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://ec.europa.eu/archives/commission_2004-2009/index_en.htm|כותרת=The Commissioners - Profiles, Portfolios and Homepages|אתר=ec.europa.eu|תאריך_וידוא=2024-04-11}}</ref>

=== הרחבה ראשונה ושיתוף פעולה אירופי (1973-1993) ===
[[קובץ:Photograph of President Gerald R. Ford and Members of the American Delegation Taking a Break at the Conference on Security and Cooperation in Europe in Helsinki, Finland - NARA - 7462031.jpg|ממוזער|ג'רלד פורד והמשלחת האמריקאית ל-CSCE בשנת 1975]]
בשנת 1973 הורחבו הקהילות כך שיכללו את [[דנמרק]] (כולל גרינלנד), [[אירלנד]] [[הממלכה המאוחדת|ובריטניה]].<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.cvce.eu/en/obj/the_first_enlargement-en-fa871903-53b5-497e-855f-01c9842c7b94.html|כותרת=The first enlargement|אתר=CVCE.EU by UNI.LU|תאריך=2016-08-07|שפה=en|תאריך_וידוא=2024-04-11}}</ref> נורווגיה ניהלה משא ומתן להצטרפות באותו זמן, אך הבוחרים הנורווגים דחו את החברות במשאל עם. ה[[אוסטפוליטיק]] וה[[דטאנט]] שלאחר מכן הובילו להקמת גוף כלל אירופי מלא ראשון, הוועידה לביטחון ושיתוף פעולה באירופה (CSCE), קודמתה של [[הארגון לביטחון ולשיתוף פעולה באירופה|הארגון המודרני לביטחון ולשיתוף פעולה באירופה]] (OSCE). ב-1979 נערכו הבחירות הישירות הראשונות לפרלמנט האירופי.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.cvce.eu/en/obj/the_new_european_parliament-en-e40aba1b-45f1-43bf-bbd1-a34bb52f15db.html|כותרת=The new European Parliament|אתר=CVCE.EU by UNI.LU|תאריך=2016-08-07|שפה=en|תאריך_וידוא=2024-04-11}}</ref> [[יוון]] הצטרפה בשנת 1981, בעוד בשנת 1985 עזבה [[גרינלנד|גרילנד]] את הקהילות בעקבות מחלוקת על זכויות הדיג. במהלך אותה שנה, [[אמנת שנגן]] סללה את הדרך ליצירת גבולות פתוחים ללא ביקורת דרכונים בין רוב המדינות החברות וחלק מהמדינות שאינן חברות.<ref>{{Cite news|title=Schengen agreement|url=http://news.bbc.co.uk/2/hi/in_depth/europe/euro-glossary/1230052.stm|date=2001-04-30|access-date=2024-04-11|language=en-GB}}</ref> בשנת 1986 נחתם ה{{אנ|Single European Act|חוק האירופי האחיד}}. [[פורטוגל]] ו[[ספרד]] הצטרפו ב-1986.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.cvce.eu/en/obj/negotiations_for_enlargement-en-19a4fd81-119d-4090-bfac-c7cc8ae64a20.html|כותרת=Negotiations for enlargement|אתר=CVCE.EU by UNI.LU|תאריך=2016-07-28|שפה=en|תאריך_וידוא=2024-04-11}}</ref> ב-1990, לאחר [[סתיו העמים|נפילתו של הגוש המזרחי]], הפכה [[גרמניה המזרחית|מזרח גרמניה]] לשעבר לחלק מהקהילות כחלק מגרמניה המאוחדת.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://european-union.europa.eu/principles-countries-history/history-eu/1980-89_en|כותרת=History of the European Union – 1980-89 {{!}} European Union|אתר=european-union.europa.eu|שפה=en|תאריך_וידוא=2024-04-11}}</ref>

=== אמנות מאסטריכט, אמסטרדם וניס (1993-2004) ===
[[קובץ:GER — BY — Regensburg - Donaumarkt 1 (Museum der Bayerischen Geschichte; Vertrag von Maastricht) (cropped).JPG|ממוזער|אמנת מאסטריכט (1992), הקמת האיחוד האירופי]]
האיחוד האירופי הוקם באופן רשמי כאשר אמנת מאסטריכט - שאדריכליה העיקריים היו [[הורסט קלר]],<ref>{{Cite news|title=IMF Candidate Koehler Brings Solid Experience - WSJ|url=https://www.wsj.com/articles/SB953070920392677459|work=WSJ|access-date=2024-04-12|language=en-US|first=This article was prepared by reporters Michael M. Phillips, Cecilie Rohwedder and Erik Portanger of The Wall Street Journal|last=.}}</ref> [[הלמוט קוהל]] ו[[פרנסואה מיטראן]] - נכנסה לתוקף ב-1 בנובמבר 1993.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://eur-lex.europa.eu/EN/legal-content/summary/treaty-of-maastricht-on-european-union.html|כותרת=Treaty of Maastricht on European Union {{!}} EUR-Lex|אתר=eur-lex.europa.eu|שפה=en|תאריך_וידוא=2024-04-12}}</ref> עם הרחבה נוספת שתוכננה לכלול את {{אנ|Communist state|המדינות הקומוניסטיות}} לשעבר של מרכז ומזרח אירופה, כמו גם קפריסין ומלטה, סוכמו ביוני 1993 [[קריטריוני קופנהגן]], שהם הקריטריונים בהם צריכה לעמוד מדינה מועמדת כדי להצטרף לאיחוד. הרחבת האיחוד האירופי הציגה רמה חדשה של מורכבות ומחלוקת. ב-1995, [[אוסטריה]], [[פינלנד]] ו[[שוודיה]] {{אנ|1995 enlargement of the European Union|הצטרפו}} לאיחוד האירופי.

ב-2002, שטרות ומטבעות [[אירו]] החליפו את המטבעות הלאומיים ב-12 מהמדינות החברות. מאז, [[גוש האירו]] גדל ומכיל כ-20 מדינות. מטבע האירו הפך למטבע הרזרבה השני בגודלו בעולם. בשנת 2004, האיחוד האירופי חווה את {{אנ|2004 enlargement of the European Union|ההרחבה הגדולה ביותר}} שלו עד כה כאשר [[קפריסין]], [[צ'כיה]], [[אסטוניה]], [[הונגריה]], [[לטביה]], [[ליטא]], [[מלטה]], [[פולין]], [[סלובקיה]] ו[[סלובניה]] הצטרפו לאיחוד.{{הערה|שם=europa|{{קישור כללי|כתובת=https://web.archive.org/web/20070211143505/http://europa.eu/abc/history/2000_today/index_en.htm|כותרת=EUROPA - The EU at a glance - The History of the European Union - 2000-today|אתר=web.archive.org|תאריך=2007-02-11|תאריך_וידוא=2024-04-12}}}}

=== אמנת ליסבון והברקזיט (2004 - הווה) ===
ב-2007 הפכו [[בולגריה]] ו[[רומניה]] לחברות באיחוד האירופי. מאוחר יותר באותה שנה אימצה סלובניה את האירו{{הערה|שם=europa}} ואחריה קפריסין ומלטה ב-2008, סלובקיה ב-2009, אסטוניה ב-2011, לטביה ב-2014 וליטא ב-2015.

ב-1 בדצמבר 2009, [[אמנת ליסבון]] נכנסה לתוקף ושיפרה היבטים רבים של האיחוד האירופי. במיוחד, היא שינתה את המבנה המשפטי של האיחוד האירופי וכללה את מיזוג {{אנ|Three pillars of the European Union|שלושת עמודי התווך של האיחוד האירופי}} ({{אנ|European Communities|הקהילות האירופיות}} הכלכליות לסוגן, [[מדיניות החוץ והביטחון המשותפת של האיחוד האירופי]], ו{{אנ|Area of freedom, security and justice|מדיניות החופש, החירות והצדק של האיחוד האירופי}}) לישות משפטית אחת בעלת אישיות משפטית. בנוסף יצרה האמנה {{אנ|President of the European Council|נשיא קבוע למועצה האירופית}}, הראשון שבהם היה [[הרמן ואן רומפיי|הרמן ואן רומפויי]], וחיזקה את עמדת [[הנציג העליון של האיחוד לענייני חוץ ומדיניות ביטחון|הנציב העליון של האיחוד לענייני חוץ ומדיניות ביטחון]].<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://arquivo.pt/wayback/20160515055515/http://government.zdnet.com/?p=6266|כותרת=Arquivo.pt|אתר=arquivo.pt|תאריך_וידוא=2024-04-12}}</ref><ref>{{צ-ספר|מחבר=Jean-Claude piris|שם=The Lisbon Treaty: A Legal and Political Analysis.|שנת הוצאה=2010}}</ref>

בשנת 2012, האיחוד האירופי קיבל את [[פרס נובל לשלום]] על כך ש"תרם לקידום השלום והפיוס, הדמוקרטיה וזכויות האדם באירופה".<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.nobelprize.org/prizes/peace/2012/summary/|כותרת=The Nobel Peace Prize 2012|אתר=NobelPrize.org|שפה=en-US|תאריך_וידוא=2024-04-12}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.nytimes.com/2012/10/13/world/nobel-peace-prize.html|כותרת="Nobel Committee Awards Peace Prize to E.U"}}</ref> בשנת 2013 הפכה [[קרואטיה]] לחברה ה-28 באיחוד האירופי.<ref>{{Cite news|title=Croatia: From isolation to EU membership|url=https://www.bbc.com/news/world-europe-22218640|work=BBC News|date=2013-04-19|access-date=2024-04-12|language=en-GB}}</ref>

מתחילת שנות ה-2010, לכידות האיחוד האירופי נבחנה בכמה נושאים, כולל [[משבר החוב האירופי|משבר חובות בחלק ממדינות גוש האירו]], [[משבר ההגירה באירופה|עלייה דרמטית בכמות המהגרים לאירופה מאפריקה ואסיה]] ו[[פרישת הממלכה המאוחדת מהאיחוד האירופי|פרישתה של בריטניה מהאיחוד האירופי]].<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.bbc.com/news/politics/eu_referendum/results|כותרת=EU Referendum Results - BBC News|אתר=www.bbc.com|שפה=en-GB|תאריך_וידוא=2024-04-12}}</ref> [[משאל העם על חברות הממלכה המאוחדת באיחוד האירופי (2016)|משאל העם בבריטניה על חברותה באיחוד האירופי]] נערך בשנת 2016, כאשר 51.9 אחוז מהמשתתפים הצביעו בעד עזיבה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.nytimes.com/2016/06/25/world/europe/britain-brexit-european-union-referendum.html|כותרת="Britain Votes to Leave E.U., Stunning the World"}}</ref> בריטניה הודיעה רשמית למועצה האירופית על החלטתה לעזוב ב-29 במרץ 2017, ויזמה את הליך הנסיגה הרשמי ליציאה מהאיחוד האירופי. בעקבות התהליך, בריטניה עזבה את האיחוד האירופי ב-31 בינואר 2020, אם כי רוב תחומי החוק של האיחוד האירופי המשיכו לחול על בריטניה לתקופת מעבר שנמשכה עד 31 בדצמבר 2020.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.nytimes.com/2020/01/31/world/europe/brexit-britain-leaves-EU.html|כותרת=At the Stroke of Brexit, Britain Steps, Guardedly, Into a New Dawn|אתר=The New York Times}}</ref>

בתחילת שנות ה-20 של המאה ה-20 קרואטיה אימצה את מטבע היורו.

לאחר המשבר הכלכלי שנגרם על ידי [[מגפת הקורונה]], מנהיגי האיחוד האירופי הסכימו לראשונה ליצור חוב משותף למימון תוכנית ההתאוששות האירופית הנקראת {{אנ|Next Generation EU|"הדור הבא של האיחוד האירופי"}} (NGEU).<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://commission.europa.eu/strategy-and-policy/recovery-plan-europe_en|כותרת=Recovery plan for Europe - European Commission|אתר=commission.europa.eu|שפה=en|תאריך_וידוא=2024-04-12}}</ref>

ב-24 בפברואר 2022, לאחר אימונים מקיפים בגבולות [[אוקראינה]], [[מלחמת אוקראינה–רוסיה|הצבא הרוסי פלש לאוקראינה]] והחל מלחמה בקנה מידה מלא.<ref>{{Cite news|title=Foreigners travelling to Ukraine to fight invasion will be given citizenship – as it happened|url=https://www.theguardian.com/world/live/2022/mar/08/ukraine-news-russia-war-vladimir-putin-volodymyr-zelenskiy-kyiv-russian-invasion-live-latest-updates|work=the Guardian|date=2022-03-09|access-date=2024-04-12|issn=0261-3077|language=en-GB|first=Royce|last=Kurmelovs|first2=Maanvi|last2=Singh|first3=Gloria|last3=Oladipo|first4=Jennifer|last4=Rankin|first5=Miranda|last5=Bryant|first6=Martin|last6=Farrer|first7=Royce Kurmelovs (now); Maanvi|last7=Singh|first8=Martin|last8=Farrer (earlier)}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.cnn.com/2022/02/14/world/gallery/ukraine-russia-crisis/index.html|כותרת=Photos: Russia invades Ukraine|אתר=CNN|תאריך=2022-02-15|שפה=en|תאריך_וידוא=2024-04-12}}</ref> האיחוד האירופי הטיל סנקציות כבדות על רוסיה והסכים על חבילת סיוע צבאית מאוחדת לאוקראינה עבור נשק קטלני הממומן באמצעות {{אנ|European Peace Facility|מכשיר השלום האירופי}} מחוץ לתקציב.<ref>{{Cite news|title=EU Approves 450 Million Euros of Arms Supplies for Ukraine|url=https://www.bloomberg.com/news/articles/2022-02-27/eu-approves-450-million-euros-in-lethal-military-aid-for-ukraine|work=Bloomberg.com|date=2022-02-27|access-date=2024-04-12|language=en}}</ref>

הכנת האיחוד להרחבה גדולה חדשה היא בראש סדר העדיפויות הפוליטי של האיחוד, במטרה להגיע למעל 35 מדינות חברות עד שנת 2030. נדונות רפורמות מוסדיות ותקציביות על מנת שהאיחוד יהיה מוכן לחברות החדשות.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://europeanwesternbalkans.com/2023/10/03/informal-meeting-of-european-council-in-grenada-to-discuss-eu-enlargement/|הכותב=EWB|כותרת=Informal meeting of European Council in Grenada to discuss EU enlargement|אתר=European Western Balkans|תאריך=2023-10-03|שפה=en-US|תאריך_וידוא=2024-04-12}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://jam-news.net/michel-eu-enlargement-by-2030/|הכותב=JAMnews|כותרת=Charles Michel: EU and accession candidates must be ready for enlargement by 2030|אתר=English Jamnews|תאריך=2023-08-28|שפה=en-US|תאריך_וידוא=2024-04-12}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.turkiyenewspaper.com/politics/16241|כותרת=EU should be ready to accept 10 new countries: Official|אתר=Türkiye Newspaper|תאריך=2023-09-01|שפה=en|תאריך_וידוא=2024-04-12}}</ref><gallery widths="165px" heights="170px" perrow="4" mode="nolines"> קובץ:Thefalloftheberlinwall1989.JPG|[[קריסת הגוש הקומוניסטי|נפילת מסך הברזל]] בשנת [[1989]] אפשרה את התרחבותו והתפשטותו של האיחוד האירופי למרכז ומזרח היבשת. בתמונה: [[נפילת חומת ברלין]]
 קובץ:Provin[[CIA|cia]]l Government Buildings on the Meuse.jpg|הבניין בו נחתמה [[אמנת מאסטריכט]] ב-[[7 בפברואר]] [[1992]]. אמנה זו היא למעשה המסמך המכונן של האיחוד האירופי המגדיר את אופיו וקווי פעילתו בתחומים השונים
 קובץ:Euro banknotes 2002.png|החל משנת [[2002]], המטבע החוקי של עיקר מדינות האיחוד האירופי הוא ה[[אירו]]. רכיב זה, המטבע המשותף, הוא אחד מיסודות האיחוד האירופי החשובים ביותר
 קובץ:2011 Greece Uprising.jpg|החל משנת [[2008]], על רקע [[המשבר הכלכלי העולמי (2008)|המיתון העולמי]] ו[[משבר החובות באירופה|משבר החובות ביבשת]], מתקשה האיחוד לקיים את כלכלתו. בתמונה: הפגנה ב[[אתונה]] נגד צעדי הצנע הכלכליים של הממשלה
 </gallery>

== פוליטיקה ==
האיחוד האירופי פועל באמצעות מערכת היברידית של קבלת החלטות [[על-לאומיות|על לאומית]] ובין-ממשלית, ועל פי עקרון ההקצאה (האומר שעל האיחוד לפעול רק בגבולות הסמכויות שמוקנות לו על פי אמנות האיחוד), ועל פי עקרון הסובסידריות (האומר שעל האיחוד לפעול רק כאשר מטרה לא יכולה להיות מושגת כראוי על ידי מדינה הפועלת לבדה). חוקים המועברים על ידי מוסדות האיחוד האירופי נכנסים לתוקף במספר דרכים. באופן כללי, ניתן לסווג את החוקים לשתי קבוצות: חוקים הנכנסים לתוקף ללא צורך באישור נוסף בתוך המדינות (תקנות), וחוקים הדורשים באופן ספציפי התאמות וחקיקה בתוך כל מדינה (הנחיות).

מדיניות האיחוד האירופי מתפרסמת באופן כללי על ידי הנחיות האיחוד האירופי, אשר מיושמות לאחר מכן בחקיקה הפנימית של המדינות החברות בו, ותקנות האיחוד האירופי, אשר ניתנות לאכיפה מיידית בכל המדינות החברות.

=== תקציב ===
לאיחוד האירופי היה תקציב מוסכם של כ-170.6 מיליארד אירו בשנת 2022, ובנוסף היה לאיחוד תקציב ארוך טווח של 1,082.5 מיליארד אירו לתקופה 2014–2020, המהווה 1.02% מהכנסות המדינות החברות באיחוד. בשנת 1960, תקציב הקהילה האירופית היה 0.03 אחוז מה[[תוצר מקומי גולמי|תמ"ג]].

מתוכם, מדיניות החקלאות של האיחוד מסובסדת ב-54 מיליארד יורו, מדיניות התחבורה, הבנייה ואיכות הסביבה ב-42 מיליארד יורו, חינוך ומחקר סובסדו ב-16 מיליארד יורו, 13 מיליארד יורו הוצאו על רווחה, 20 מיליארד יורו על מדיניות חוץ וביטחון, 2 מיליארד יורו במוסדות פיננסיים שונים, 2 מיליארד יורו הוצאו על מדיניות האנרגיה,1.5 מיליארד יורו בתשתיות וחברות תקשורת, ו-13 מיליארד יורו בניהול האיחוד.

כמו כן הוקמו גופים הנלחמים בהונאה, כולל [[OLAF|המשרד האירופי למניעת הונאה]] ומשרד התובע הציבורי האירופי. האחרון הוא גוף עצמאי של האיחוד האירופי, שהוקם במסגרת אמנת ליסבון בין 22 מתוך 27 מדינות האיחוד האירופי. משרד התובע הציבורי האירופי חוקר ומעמיד לדין הונאה נגד תקציב האיחוד האירופי ופשעים אחרים נגד האינטרסים הפיננסיים של האיחוד האירופי, לרבות הונאה הנוגעת לכספי האיחוד האירופי של למעלה מ-10,000 אירו ומקרי הונאת מע"מ חוצי גבולות הכוללים נזקים של מעל 10 מיליון אירו.

=== ממשל ===
המדינות החברות שומרות עקרונית על כל הסמכויות שלהן, למעט אלו שהן הסכימו באופן קולקטיבי להאציל לאיחוד בכללותו, אם כי הסמכויות המדויקות הופכות לפעמים לנושא מעורר מחלוקות משפטיות.

בתחומים מסוימים, המדינות העניקו כשירות בלעדית ומנדט בלעדי לאיחוד. אלו תחומים שבהם המדינות החברות ויתרו לחלוטין על יכולתן לחוקק חקיקה. בתחומים אחרים, האיחוד האירופי והמדינות החברות בו חולקות את הסמכות לחוקק. בעוד ששתיהן יכולות לחוקק, המדינות החברות יכולות לחוקק רק במידה שבה האיחוד האירופי לא העביר חקיקה בנושא. בתחומי מדיניות אחרים, האיחוד האירופי יכול רק לתאם, לתמוך ולהשלים פעולה של מדינות החברות, אך אינו יכול לחוקק חקיקה במטרה לאחד את החוקים הלאומיים. העובדה שתחום מדיניות מסוים נכנס לקטגוריה מסוימת של סמכות אינו מעיד בהכרח על איזה הליך חקיקה משמש לחקיקת חקיקה בתוך אותו תחום מדיניות. הליכי חקיקה שונים משמשים באותה קטגוריה של סמכות, ואפילו עם אותו תחום מדיניות. חלוקת הסמכויות בתחומי מדיניות שונים בין המדינות החברות והאיחוד מחולקת לשלוש הקטגוריות הבאות:
{| class="wikitable"
|+
!יכולת בלעדית
!יכולת משותפת
!יכולת תומכת
|-
|לאיחוד יש יכולת בלעדית להוציא הנחיות ולהעביר
חקיקה והסכמים, כאשר הנושא הופקע לגמרי מסמכות
המדינות החברות
|ישנה סמכות משותפת לאיחוד ולמדינות החברות בו.
ישנם נושאים בהם המדינות החברות לא יכולות לפעול
אם האיחוד החליט על חקיקה מסוימת, וישנם נושאים שכן.
|האיחוד יכול לבצע פעולות כדי לתמוך 
או להשלים את פעולות המדינות החברות
|-
|
* איחוד המכס
* קביעת כללי התחרות הדרושים לתפקוד השוק הפנימי
* מדיניות מוניטרית למדינות החברות שהמטבע שלהן הוא האירו
* שימור משאבים ביולוגיים ימיים במסגרת מדיניות הדיג המשותפת
* מדיניות מסחרית משותפת
* כריתת הסכמים בינלאומיים מסוימים
|
* תיאום מדיניות כלכלית, תעסוקתית וחברתית
* מדיניות חוץ, ביטחון והגנה משותפת
* שיתוף פעולה לפיתוח כלכלי, סיוע הומניטרי
* חקלאות ודיג, למעט שימור משאבים ביולוגיים ימיים
* איכות סביבה
* הגנת הצרכן
* תחבורה
|
* תעשייה
* תרבות
* תיירות
* חינוך, נוער, ספורט והכשרה מקצועית
* הגנה אזרחית (מניעת אסונות)
* שיתוף פעולה מינהלי
|}
לאיחוד האירופי שבעה גופי קבלת החלטות עיקריים, שהם מוסדותיו: [[הפרלמנט האירופי]], [[המועצה האירופית]], [[מועצת האיחוד האירופי]], [[הנציבות האירופית]], [[בית הדין לצדק של האיחוד האירופי]], [[הבנק המרכזי האירופי]] ו[[בית המשפט האירופי לביקורת]]. הסמכות לתיקון חקיקה (הרשות המחוקקת) משותפת בין מועצת האיחוד האירופי והפרלמנט האירופי, בעוד שמשימות הרשות המבצעת מבוצעות על ידי הנציבות האירופית. המדיניות המוניטרית של גוש האירו נקבעת על ידי הבנק המרכזי האירופי. הפרשנות והיישום של חוקי האיחוד האירופי והאמנות מובטחות על ידי בית המשפט לצדק של האיחוד האירופי. תקציב האיחוד האירופי נבדק על ידי בית המשפט האירופי לביקורת. ישנם גם מספר גופים נלווים המייעצים לאיחוד האירופי או פועלים בתחום ספציפי.

=== הרשויות האירופיות ===
==== הרשות המבצעת ====
[[קובץ:Charles Michel (49467991288).jpg|ממוזער|שארל מישל, נשיא המועצה האירופית הנוכחי]]
הרשות המבצעת של האיחוד מאורגנת כמערכת ניהולית, כאשר הסמכות המבצעת נחלקת במשותף על ידי מספר אנשים. הרשות המבצעת מורכבת מ[[המועצה האירופית]] ומ[[הנציבות האירופית]].
[[קובץ:Ursula von der Leyen 2024.jpg|ימין|ממוזער|292x292 פיקסלים|אורסולה פון דר ליין, נשיאת הנציבות האירופית מאז 2019]]
המועצה האירופית קובעת את הכיוון הפוליטי הרחב של האיחוד. היא מתכנסת לפחות ארבע פעמים בשנה וכוללת את נשיא המועצה האירופית (כיום [[שארל מישל]]), [[נשיא הנציבות האירופית]] (כיום הנשיאה [[אורסולה פון דר ליין]]) ונציג אחד לכל מדינה חברה (ראש המדינה או ראש הממשלה של אותה מדינה). גם [[הנציג העליון של האיחוד לענייני חוץ ומדיניות ביטחון]] (כיום [[ז'וזפ בורל|ג'וזפ בורל]]) לוקח חלק בפגישותיו. המועצה מתוארת כ"המנהיגות הפוליטית העליונה" של האיחוד, ומעורבת באופן פעיל במשא ומתן על שינויי אמנה ומגדירה את סדר היום והאסטרטגיות המדיניות של האיחוד האירופי. תפקיד המנהיגות שלה כרוך בפתרון מחלוקות בין המדינות החברות והמוסדות, ופתרון כל משבר פוליטי או אי הסכמה על נושאים ומדיניות שנויים במחלוקת. המועצה פועלת כ"ראש מדינה קולקטיבי" ומאשרת מסמכים חשובים (לדוגמה, הסכמים ואמנות בינלאומיות). משימותיו של נשיא המועצה האירופית הן הבטחת הייצוג החיצוני של האיחוד האירופי, יצירת קונצנזוס ופתרון חילוקי דעות בין המדינות החברות, הן במהלך פגישות המועצה האירופית והן לאורך התקופות ביניהן. אין לבלבל בין המועצה האירופית למועצת אירופה, ארגון בינלאומי בלתי תלוי באיחוד האירופי שבסיסו בשטרסבורג.

הנציבות האירופית פועלת הן כרשות המבצעת של האיחוד האירופי, האחראית על התנהלותו השוטפת של האיחוד האירופי, והן כיוזמת החקיקה, בעלת הסמכות הבלעדית להציע חוקים לדיון. הנציבות היא 'שומרת האמנות' ואחראית לתפעולן ולאכיפתן.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.europarl.europa.eu/about-parliament/en/powers-and-procedures/legislative-powers|כותרת=Legislative powers|אתר=Legislative powers|שפה=en|תאריך_וידוא=2024-06-16}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://commission.europa.eu/law/law-making-process/planning-and-proposing-law_en|כותרת=Planning and proposing law - European Commission|אתר=commission.europa.eu|שפה=en|תאריך_וידוא=2024-06-16}}</ref> יש לה 27 נציבים אירופיים לתחומי מדיניות שונים, אחד מכל מדינה חברה, אם כי נציבים מחויבים לייצג את האינטרסים של האיחוד האירופי בכללותו ולא את האינטרסים של מדינת הבית שלהם. מנהיג ה-27 הוא נשיא הנציבות האירופית (כיום אורסולה פון דר ליין, שמכהנת בתפקיד מאז 2019), שהוצעה על ידי המועצה האירופית, בעקבות ובהתחשב בתוצאות הבחירות באיחוד האירופי, ולאחר מכן נבחרה על ידי הפרלמנט האירופי. נשיא הנציבות שומר, כמנהיג האחראי על הקבינט כולו, את המילה האחרונה בקבלת או בדחיית מועמד שהוגש לתיק נתון על ידי מדינה חברה. אחרי הנשיא, הנציב הבולט ביותר הוא הנציג הגבוה של האיגוד לענייני חוץ ומדיניות ביטחון, שהוא ''בעצמו'' סגן נשיא הנציבות האירופית ונבחר גם על ידי המועצה האירופית.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://en.wikisource.org/wiki/Consolidated_version_of_the_Treaty_on_European_Union/Title_III:_Provisions_on_the_Institutions|כותרת=Consolidated version of the Treaty on European Union/Title III: Provisions on the Institutions - Wikisource, the free online library|אתר=en.wikisource.org|שפה=en|תאריך_וידוא=2024-06-16}}</ref> 25 הנציבים האחרים ממונים לאחר מכן על ידי מועצת האיחוד האירופי בהסכמה עם הנשיא המיועד. 27 הנציבים כגוף אחד כפופים לאישור (או אחרת) בהצבעה של הפרלמנט האירופי. כל הנציבים מועמדים תחילה על ידי ממשלת המדינה החברות בהתאמה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.citizensinformation.ie/en/government-in-ireland/european-government/eu-institutions/european-commission/|הכותב=Citizensinformation.ie|כותרת=European Commission|אתר=www.citizensinformation.ie|שפה=en|תאריך_וידוא=2024-06-16}}</ref>

=== הרשות המחוקקת ===
[[מועצת האיחוד האירופי]] (לא [[המועצה האירופית]]), הנקראת גם "מועצת השרים", היא הבית העליון של בית המחוקקים של האיחוד האירופי. הוא מורכב מהנציבים השונים כפי שפורטו למעלה, ונפגש בהרכבים שונים בהתאם לתחום המדיניות הנידון. אף על פי שלמועצה פנים רבות, היא נחשבת לגוף אחד. בנוסף לתפקידי החקיקה, לחברי המועצה יש גם אחריות ביצועית, כגון פיתוח מדיניות חוץ וביטחון משותפת ותיאום מדיניות כלכלית רחבה בתוך האיחוד-. נשיאות המועצה מתחלפת בין המדינות החברות, כאשר כל אחת מחזיקה בה במשך שישה חודשים. החל מ-1 בינואר 2024, התפקיד מנוהל על ידי [[בלגיה]], כאשר תחליף אותה לאחר מכן [[הונגריה]].
[[קובץ:Roberta Metsola 2022 (cropped).jpg|ממוזער|רוברטה מצולה, נשיאת הפרלמנט האירופי מאז 2022]]
[[הפרלמנט האירופי]] הוא אחד משלושה מוסדות חקיקה של האיחוד האירופי, אשר יחד עם מועצת האיחוד האירופי מוטלת עליו המשימה לתקן ולאשר את הצעות הנציבות האירופית. 705 חברי הפרלמנט האירופי נבחרים ישירות על ידי אזרחי האיחוד האירופי כל חמש שנים על בסיס ייצוג יחסי. חברי הפרלמנט נבחרים על בסיס לאומי והם יושבים לפי קבוצות פוליטיות ולא לפי הלאום שלהם. לכל מדינה יש מספר מוגדר של מושבים והיא מחולקת לאזורי בחירה תת-לאומיים כאשר הדבר אינו משפיע על האופי היחסי של שיטת ההצבעה. בהליך החקיקה הרגיל, הנציבות האירופית מציעה חקיקה, הדורשת אישור משותף של הפרלמנט האירופי ומועצת האיחוד האירופי כדי לעבור. תהליך זה חל כמעט על כל התחומים, כולל תקציב האיחוד האירופי. נשיא הפרלמנט האירופי ממלא את תפקיד הדובר בפרלמנט ומייצג אותו כלפי חוץ. הנשיא וסגני הנשיא נבחרים על ידי חברי הפרלמנט בכל שנתיים וחצי.

=== הרשות השופטת ===
[[קובץ:Koen Lenaerts (cropped).jpg|ימין|ממוזער|קון לנרטס, נשיא בית המשפט האירופי לצדק]]
הרשות השופטת של האיחוד האירופי נקראת באופן רשמי [[בית הדין לצדק של האיחוד האירופי]] (CJEU) והוא מורכב משתי ערכאות: [[בית הדין האירופי לצדק]] ובית המשפט לנושאים כלליים. בית המשפט לצדק הוא בית המשפט העליון של האיחוד האירופי בנושאי דיני האיחוד האירופי. כחלק מה-CJEU, מוטלת עליו המשימה לפרש את חוקי האיחוד האירופי ולהבטיח את יישומו האחיד בכל המדינות החברות באיחוד האירופי על פי סעיף 263 של אמנת התפקוד של האיחוד האירופי. בית המשפט הוקם בשנת 1952, והוא ממוקם ב[[לוקסמבורג]]. הוא מורכב משופט אחד לכל מדינה חברה- כיום 27- למרות שבדרך כלל היא בית המשפט שומע תיקים בהרכבים של שלושה, חמישה או חמישה עשר שופטים. בית המשפט מנוהל על ידי הנשיא {{אנ|Koen Lenaerts|קון לנרטס}} מאז 2015. בית הדין של האיחוד האירופי הוא בית המשפט העליון של האיחוד האירופי בנושאי דיני האיחוד. הפסיקה שלו קובעת שלחוק האיחוד האירופי יש עליונות על כל חוק לאומי שאינו עולה בקנה אחד עם דיני האיחוד האירופי. לא ניתן לערער על החלטות בתי המשפט הלאומיים ב-CJEU, אלא בתי המשפט הלאומיים מפנים שאלות על דיני האיחוד האירופי ל-CJEU. האמנות מעניקות ל-CJEU את הכוח ליישום עקבי של חוקי האיחוד האירופי בכל האיחוד האירופי. בית המשפט פועל גם כבית משפט מינהלי וחוקה בין שאר מוסדות האיחוד האירופי לבין המדינות החברות ויכול לבטל או לפסול מעשים בלתי חוקיים של מוסדות, גופים, משרדים וסוכנויות של האיחוד האירופי.

בית המשפט לנושאים כלליים הוא בית משפט מכונן של האיחוד האירופי. הוא עוסק בפעולות שננקטו נגד מוסדות האיחוד האירופי על ידי יחידים ומדינות חברות, אם כי עניינים מסוימים שמורים לבית המשפט לצדק. על החלטות בית המשפט הכללי ניתן לערער לבית המשפט לצדק, אך רק בשאלה משפטית.

=== ענפי שלטון נוספים ===
[[קובץ:Christine Lagarde (cropped).jpg|ממוזער|[[כריסטין לגארד]], נשיאת [[הבנק המרכזי האירופי]]]]
[[הבנק המרכזי האירופי]] (ECB) הוא [[בנק מרכזי|המוסד המוניטארי המרכזי]] של האיחוד האירופי, המרכיב העיקרי של מערכת האירו ומערכת הבנקים המרכזיים האירופית. זהו אחד הבנקים המרכזיים החשובים בעולם. דירקטוריון ה-ECB קובעת [[מדיניות מוניטרית]] עבור גוש האירו והאיחוד האירופי, מנהלת את יתרות [[יתרות מט"ח|המט"ח]] של מדינות החברות באיחוד האירופי, עוסקת בפעולות מטבע חוץ ומגדירה את שיעור הריבית העיקרי של האיחוד האירופי. {{אנ|Executive Board of the European Central Bank|מועצת המנהלים של ה-ECB}} אוכפת את המדיניות וההחלטות של מועצת המנהלים, ורשאית להנחות את הבנקים המרכזיים הלאומיים במידת הצורך. ל-ECB יש את הזכות הבלעדית לאשר הנפקת שטרות אירו. מדינות חברות יכולות להנפיק מטבעות אירו, אך מספר השטרות חייב להיות מאושר על ידי ה-ECB מראש. הבנק מפעיל גם את {{אנ|TARGET2|מערכת התשלומים TARGET2}}. המערכת האירופית של הבנקים המרכזיים (ESCB) מורכבת מה-ECB והבנקים המרכזיים הלאומיים (NCBs) של כל 27 המדינות החברות באיחוד האירופי. ה-ESCB אינו הרשות המוניטרית של גוש האירו, מכיוון שלא כל המדינות החברות באיחוד האירופי הצטרפו ליורו. מטרת ה-ESCB היא יציבות מחירים בכל האיחוד האירופי. בנוסף, מטרת ה-ESCB היא לשפר את שיתוף הפעולה המוניטרי והפיננסי בין מערכת האירו ומדינות החברות מחוץ ל[[גוש האירו]].

[[בית המשפט האירופי לביקורת]] (ECA) הוא [[מבקר המדינה|ענף הביקורת]] של האיחוד האירופי. הוא הוקם בשנת 1975 בלוקסמבורג במטרה לשפר את הניהול הפיננסי של האיחוד האירופי. יש לו 27 חברים (אחד מכל מדינה חברה באיחוד האירופי) הנתמכים על ידי כ-800 עובדי איחוד. המשרד האירופי לבחירת כוח אדם (EPSO) הוא גוף הגיוס של שירות המדינה של האיחוד האירופי. {{אנ|European Ombudsman|נציב קבילות הציבור האירופי}} הוא ענף קבילות הציבור של האיחוד האירופי המקיים דין וחשבון על המוסדות, הגופים והסוכנויות של האיחוד האירופי, ומקדם מנהל תקין. נציב תלונות הציבור מסייע לאנשים, עסקים וארגונים המתמודדים עם בעיות עם הממשל של האיחוד האירופי על ידי חקירת תלונות, כמו גם על ידי בדיקה יזומה של סוגיות מערכתיות רחבות יותר. נציב תלונות הציבור הנוכחי הוא {{אנ|Emily O'Reilly|אמילי אוריילי}}.

=== חוק ===
====== מאמר מרכזי: [[משפט האיחוד האירופי]] ======
מבחינה חוקתית, האיחוד האירופי מזכיר שילוב של [[קונפדרציה]] ו[[פדרציה]], אך לא הגדיר את עצמו רשמית כאחד מהם (אין לאיחוד חוקה רשמית: מעמדו מוגדר על ידי [[אמנת מאסטריכט|אמנת האיחוד האירופי]] והאמנה על תפקודו של האיחוד האירופי). היא מאוחדת יותר מקונפדרציה של מדינות לפי ההגדרה המסורתית. היא פחות אחידה ממדינה פדרלית כי היא אינה מדינה בפני עצמה: הריבונות ממשיכה לזרום 'מלמטה למעלה', משמע מהמדינות הנפרדות, ולא משלם יחיד בלתי מובחן. זה בא לידי ביטוי בעובדה שהמדינות החברות שומרות על השליטה בשימוש בכוח צבאי; הן שומרות על השליטה במיסוי; ועל זכות הפרישה מהאיחוד באופן חד צדדי לפי סעיף 50 של אמנת האיחוד.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://uk.practicallaw.thomsonreuters.com/Browse/Home/PracticalLaw?transitionType=Default&contextData=(sc.Default)|כותרת=UK Home|אתר=Practical Law|שפה=en-US|תאריך_וידוא=2024-07-27}}</ref>

=== יחסי חוץ ===
[[קובץ:Josep Borrell (49468484246).jpg|ממוזער|[[ז'וזפ בורל]], [[הנציג העליון של האיחוד לענייני חוץ ומדיניות ביטחון]]]]
שיתוף הפעולה במדיניות החוץ בין המדינות החברות החל מהקמת הקהילה ב-1957, כאשר מדינות החברות ניהלו כגוש משא ומתן על סחר בינלאומי במסגרת המדיניות המסחרית המשותפת של האיחוד האירופי. צעדים לתיאום רחב יותר ביחסי חוץ החלו ב-1970 עם ייסוד הגוף לשיתוף הפעולה הפוליטי האירופי (EPC) שיצר תהליך התייעצות לא פורמלי בין המדינות החברות במטרה ליצור מדיניות חוץ משותפת. בשנת 1987 הפך שיתוף הפעולה הפוליטי האירופי לרשמי על ידי החוק האירופי. ה-EPC מכונה כיום [[מדיניות החוץ והביטחון המשותפת של האיחוד האירופי]] (CFSP) כחלק מאמנת מאסטריכט.

המטרות המוצהרות של ה-CFSP הן לקדם הן את האינטרסים של האיחוד האירופי עצמו והן את אלה של הקהילה הבינלאומית כולה, לרבות קידום שיתוף פעולה בינלאומי, כיבוד זכויות אדם, דמוקרטיה ושלטון החוק. ה-CFSP דורשת תמימות דעים בין המדינות החברות לגבי המדיניות המתאימה שיש לנקוט בכל נושא מסוים. האחדות שנדרשת והסוגיות המורכבות שטופלו במסגרת ה-CFSP מובילים לעיתים לחילוקי דעות, כמו אלה שהתרחשו במהלך [[מלחמת עיראק|המלחמה בעיראק]].<ref>{{Cite news|title=Divided EU agrees Iraq statement|url=http://news.bbc.co.uk/2/hi/europe/2697667.stm|date=2003-01-27|access-date=2024-07-30|language=en-GB}}</ref> יחד עם זאת, בשנת 2023 סייע האיחוד לשלטון החמאס הפלסטיני בעזה לפתח יכולות לתקיפת ישראל מהאוויר.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://forbes.co.il/outgoing-eu-envoy-paraglides-off-of-gazas-coast/|הכותב=מערכת פורבס|כותרת=צפו: כך לימד שליח האיחוד האירופי את העזתים לצנוח במצנחי רחיפה|אתר=Israel Forbes|תאריך=12/10/2023}}</ref>

[[הנציג העליון של האיחוד לענייני חוץ ומדיניות ביטחון]] הוא המדבר בשם האיחוד האירופי בענייני מדיניות חוץ וביטחון, ותפקידו לבטא את העמדות של המדינות החברות על תחומי חוץ וביטחון. הנציג הגבוה עומד בראש [[שירות החוץ האירופי]] (EEAS),<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://euobserver.com/eu-and-the-world/ar41aca216|כותרת=EU states near agreement on diplomatic service|אתר=EUobserver|תאריך=2009-10-23|שפה=en|תאריך_וידוא=2024-07-30}}</ref> מחלקה ייחודית של האיחוד האירופי שפועלת באופן רשמי מאז 1 בדצמבר 2010 לרגל יום השנה הראשון לכניסתו לתוקף של [[אמנת ליסבון]].

מלבד המדיניות הבינלאומית המתגבשת של האיחוד האירופי, ההשפעה הבינלאומית של האיחוד האירופי מורגשת גם באמצעות הרחבת האיחוד. היתרונות הנתפסים בהצטרפות לאיחוד האירופי משמשים כתמריץ לרפורמה פוליטית וכלכלית במדינות המעוניינות לעמוד בקריטריוני ההצטרפות לאיחוד האירופי, ונחשבים לגורם חשוב התורם לרפורמה של מדינות אירופה הקומוניסטיות לשעבר. השפעה זו על ענייני הפנים של מדינות אחרות מכונה בדרך כלל "[[עוצמה רכה]]".<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://web.archive.org/web/20070609135542/http://www.cer.org.uk/articles/bildt_ft_1june05.html|כותרת=Europe must keep its 'soft power'|אתר=web.archive.org|תאריך=2007-06-09|תאריך_וידוא=2024-07-30}}</ref>

==== סיוע הומניטרי ====
מחלקת הסיוע ההומניטרי וההגנה האזרחית של הנציבות האירופית, או ECHO, מספקת סיוע הומניטרי מהאיחוד האירופי ל[[מדינה מתפתחת|מדינות מתפתחות]]. בשנת 2012, תקציב המחלקה הסתכם ב-874 מיליון אירו, כאשר 51 אחוז מהתקציב הלך לאפריקה ו-20 אחוז לאסיה, אמריקה הלטינית, הקאריביים ו[[אוקיאניה]], ו-20 אחוז למזרח התיכון ואזור הים התיכון.

הסיוע ההומניטרי ממומן ישירות מהתקציב (70 אחוז) כחלק מהשקעת כספים ביחסי חוץ וגם על ידי קרן הפיתוח האירופית (30 אחוז). בשנת 2016, הממוצע בקרב מדינות האיחוד האירופי היה 0.4 אחוזים וחמש עמדו ביעד של 0.7 אחוזים או עברו אותו: דנמרק, גרמניה, לוקסמבורג, שוודיה ובריטניה.

==== שיתופי פעולה בינלאומיים ====
האיחוד האירופי משתמש בסוגי מדיניות שונים ביחסי החוץ שלו. לדוגמה, [[מדיניות השכנות האירופית]] המבקשת לקשור את מדינות שאינן צפויות להצטרף לאיחוד בקרוב אך נמצאות באזורים הסמוכים לו, בעיקר ממזרח ומדרום לאיחוד, להשתלב ולהתקרב לאיחוד האירופי ומוסדותיו. מדינות אלה, שהן בעיקר מדינות מתפתחות, כוללות כמה שמבקשות להפוך יום אחד למדינה חברה באיחוד. האיחוד האירופי מציע סיוע כספי למדינות בשכונה האירופית, כל עוד הן עומדות בתנאים הנוקשים של רפורמה ממשלתית, רפורמה כלכלית ונושאים אחרים הקשורים לשינוי חיובי. תהליך זה מושתת בדרך כלל על ידי תוכנית פעולה מוסכמת.

== המדינות החברות ==
[[קובץ:European Union enlargement.gif|ממוזער|התפתחות האיחוד האירופי לאורך השנים]]
{| class="wikitable"
|+המדינות החברות ותאריך הצטרפותן
!שנת הצטרפות
!מדינות חברות
|-
|[[1957]]
|המדינות המייסדות: {{דגל|איטליה||+}}; {{דגל|בלגיה||+}}; {{דגל|גרמניה המערבית||+}}; {{דגל|הולנד||+}}; {{דגל|לוקסמבורג||+}}; {{דגל|צרפת||+}}
|-
|[[1973]]
|{{דגל|אירלנד||+}}; {{דגל|דנמרק||+}}; {{דגל|הממלכה המאוחדת||+}} (פרשה מהאיחוד ב-[[2020]])
|-
|'''[[1981]]'''
|{{דגל|יוון||+}}
|-
|[[1986]]
|{{דגל|ספרד||+}}; {{דגל|פורטוגל||+}}
|-
|'''[[1990]]'''
|{{דגל|גרמניה}} [[גרמניה|גרמניה המאוחדת]]
|-
|'''[[1995]]'''
|{{דגל|אוסטריה||+}}; {{דגל|שוודיה||+}}; {{דגל|פינלנד||+}}
|-
|'''[[1 במאי]] [[2004]]'''
|{{דגל|אסטוניה||+}}; {{דגל|הונגריה||+}}; {{דגל|לטביה||+}}; {{דגל|ליטא||+}}; {{דגל|מלטה||+}}; {{דגל|סלובניה||+}}; {{דגל|סלובקיה||+}}; {{דגל|פולין||+}}; {{דגל|צ'כיה||+}}; {{דגל|קפריסין||+}}
|-
|'''[[1 בינואר]] [[2007]]'''
|{{דגל|בולגריה||+}}; {{דגל|רומניה||+}}
|-
|-
|'''[[1 ביולי]] [[2013]]'''
|{{דגל|קרואטיה||+}}
|}

== חברות עתידיות ==
ההצטרפות לאיחוד האירופי מותנית בעמידה ב[[קריטריוני קופנהגן]], אשר מגדירים את התנאים לקבלת מדינה חדשה כחברה באיחוד.

=== מדינות מועמדות ===
שבע מדינות אירופאיות אושרו כמועמדות להצטרפות לאיחוד:
* {{דגל|מקדוניה הצפונית||+}} הגישה רשמית בקשה ב-[[22 במרץ]] [[2004]] להצטרפות לאיחוד, וב-[[17 בדצמבר]] [[2005]] אושר מעמדה כמדינה מועמדת.
* {{דגל|מונטנגרו||+}} הגישה בשנת [[2008]] בקשה להצטרפות לאיחוד,{{הערה|{{ynet||מונטנגרו הגישה בקשה רשמית להצטרף לאיחוד האירופי|3638931|15 בדצמבר 2008}}}} וקיבלה מעמד של מדינה מועמדת ב-[[17 בדצמבר]] [[2010]].
* {{דגל|סרביה||+}} הגישה בקשה להצטרפות ב-[[2009]],{{הערה|{{ynet||סרביה הגישה בקשה להצטרף לאיחוד האירופי|3823456|22 בדצמבר 2009}}}} וב-[[1 במרץ]] [[2012]] קיבלה מועמדות מלאה.
* {{דגל|אלבניה||+}} הגישה בקשה בשנת [[2009]], וקיבלה מעמד של מדינה מועמדת ראשית ביוני [[2014]].
* {{דגל|אוקראינה||+}} הגישה בקשה ב-[[28 בפברואר]] [[2022]],{{הערה|{{ynet||זלנסקי הגיש בקשה רשמית לצירוף אוקראינה לאיחוד האירופי|60861530|28 בפברואר 2022}}}} וקיבלה מעמד של מדינה מועמדת ב-[[23 ביוני]] 2022.{{הערה|{{ynet||הוכרז רשמית: אוקראינה מועמדת להצטרף לאיחוד האירופי|news/article/syhacxgc5|23 ביוני 2022}}}}
* {{דגל|מולדובה||+}} הגישה בקשה ב-[[3 במרץ]] [[2022]],{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=Alexander Tanas|כותרת=With war on its doorstep, Moldova applies for EU membership|אתר=[[רויטרס]]|תאריך=3 במרץ 2022|כתובת=https://www.reuters.com/world/europe/moldovan-president-says-moldova-applies-eu-membership-2022-03-03/|שפה=אנגלית}}}} וקיבלה מעמד של מדינה מועמדת ב-[[23 ביוני]] 2022.
* {{דגל|בוסניה והרצגובינה||+}} הגישה בקשת הצטרפות ב-15 בפברואר 2016 וקיבלה מעמד של מדינה מועמדת ב-15 בדצמבר 2022.{{הערה|{{סרוגים|אוריאל בארי|מדינה נוספת מועמדת להצטרף לאיחוד האירופי|741174-מדינה-נוספת-מועמדת-להצטרף-לאיחוד-האיר|13 בדצמבר 2022}}}}
* {{דגל|גאורגיה||+}} הגישה בקשת הצטרפות ב-[[3 במרץ]] [[2022]]{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://civil.ge/archives/477258|כותרת=Georgia’s PM Signs Application to Join the EU|אתר=באתר civil.ge|תאריך=3 במרץ 2022|שפה=אנגלית}}}} וקיבלה מעמד של מדינה מועמדת ב-8 בנובמבר 2023.

=== מדינות שהסירו את מועמדותן ===
מדינות שקיבלו מעמד של מדינה מועמדת להצטרפות לאיחוד אך החליטו לבסוף לבטלו על דעת עצמן:
* {{דגל|איסלנד||+}} הגישה בקשת הצטרפות לאיחוד ביולי [[2009]],{{הערה|{{ynet||איסלנד הגישה בקשה רשמית להצטרפות לאיחוד האירופי|3751126|23 ביולי 2009}}}} וביוני [[2010]] היא קיבלה מעמד של מדינה מועמדת. המשא ומתן לצירוף איסלנד לאיחוד החל אחרי כחודש, אך הושהה לאחר מכן. ב-[[2015]] הסירה איסלנד את מועמדותה.{{הערה|{{וואלה||הפנתה גב לאירופה: איסלנד ביטלה הצטרפותה לאיחוד|2837685|14 במרץ 2015}}}}

=== מדינות שהגישו בקשה להצטרפות ===
מדינה אחת הגישה מועמדות להצטרפות לאיחוד, אך מועמדותה טרם אושרה.
* {{דגל|קוסובו||+}} הגישה בקשה ב-15 בדצמבר 2022.{{הערה|{{וואלה|רויטרס|קוסובו הגישה בקשה להצטרפות לאיחוד האירופי|3546321|15 בדצמבר 2022}}}}

=== מדינות שהליך הצטרפותן הוקפא ===
* {{דגל|נורווגיה|3=+}} הגישה ב-[[1994]] בקשה להצטרף לאיחוד אולם הליך ההצטרפות של נורווגיה הוקפא ויכול להמשיך מהמקום בו הפסיק, אם נורווגיה תבקש זאת. [[משאל עם]] בשנת 1994 פסל את ההצטרפות ברוב קטן. סקרים שנערכים מאז מראים עלייה בהתנגדות אזרחי נורווגיה, השיא הגיע כאשר פורסם כי 70% מתנגדים.{{הערה|{{גלובס|שירות גלובס|גם נורבגיה רוצה להתרחק מהאיחוד האירופי, והיא לא חלק ממנו|1001107291|2 במרץ 2016}}}}
* {{דגל|טורקיה||+}} הגישה לראשונה בקשה להצטרפות לאיחוד כבר ב-[[14 באפריל]] [[1987]], הדיונים עברו תהפוכות רבות, ב-[[1999]] קיבלה טורקיה מעמד של מדינה מועמדת, ובאוקטובר [[2005]] החלה בניהול משא ומתן להצטרפות לאיחוד. באוקטובר [[2012]] איים [[ראש ממשלת טורקיה]], [[רג'פ טאיפ ארדואן]], כי אם מדינתו לא תתקבל לאיחוד עד [[2023]] היא תסיר את מועמדותה.{{הערה|{{mako||"קבלו את טורקיה לאיחוד עד 2023 או שתאבדו אותה"|1df79fcfae3ba31004|news-world/international|31 באוקטובר 2012}}}} ב-2019 החליט [[הפרלמנט האירופי]] על השעיית השיחות עם טורקיה עד להודעה חדשה.
[[קובץ:EU Member states and Candidate countries map.svg|400px|ממוזער|מרכז|
{{מקרא|#94a9d3|המדינות החברות באיחוד האירופי}}
{{מקרא|#efd389|מדינות מועמדות להצטרפות לאיחוד האירופי}}
]]

== מבנה האיחוד ==
=== תחומי הפעולה והגדרת האיחוד ===
תחומי הפעולה של האיחוד האירופי כיום כוללים את כל תחומי העשייה הציבורית, מבריאות, תרבות ומדע, המשך בתחומי החקיקה והכלכלה ועד למדיניות חוץ ומדיניות הגנה משותפת, אולם עוצמתו של האיחוד שונה באופן מובהק בין תחומי פעילותו השונים, כאשר בתחום המדיניות המוניטרית, החקלאות והסחר אופיו דומה מאוד למדינה אחת משותפת, בעוד בתחום מדיניות החינוך, ובתחום המדיני והצבאי, רבה יותר ריבונותן של המדינות החברות.

עקב כך, שונה אופיו של האיחוד בהתאם לתחומי פעולתו השונים, ודומה ל:
* [[פדרציה]] - בתחומי המדיניות המוניטרית, חקלאות, סחר ומדיניות סביבה.
* [[קונפדרציה]] - בתחומי המדיניות הסוציאלית, המדיניות הכלכלית, מדיניות הגירה והגנת ה[[צרכן]].
* [[ארגון בינלאומי]] - בתחומי מדיניות חוץ והגנה.

פעילות מרכזית של האיחוד היא השוק המשותף המתבטא במטבע אחיד (בחלק ממדינות השוק), באיחוד מכס, בגבולות פתוחים, ובמדיניות חקלאית משותפת.

=== מבנה פוליטי ===
{{ערך מורחב|ערכים=[[ פוליטיקה של האיחוד האירופי]], [[מוסדות האיחוד האירופי]]}}
ארבעה מוסדות מרכזיים לאיחוד האירופי.

שני מוסדות, תפקידם לבטא את האינטרסים של המדינות המרכיבות את האיחוד האירופי:
* '''[[המועצה האירופית]]:''' הגוף המדיני העליון של האיחוד האירופי. המועצה מורכבת מ[[ראש מדינה|ראשי מדינות]] ו[[ראש ממשלה|ממשלות]] של המדינות החברות באיחוד האירופי לצד נשיא [[הנציבות האירופית]].{{הערה|[http://www.consilium.europa.eu/uedocs/cms_data/docs/pressdata/en/ec/111607.pdf%20Official%20European%20Council%20statement%20on%20the measures taken regarding the implementation of the Treaty of Lisbon]|כיוון=שמאל}}{{הערה|[http://www.consilium.europa.eu/uedocs/cmsUpload/cg00014.en07.pdf Treaty of Lisbon amending the Treaty on European Union and the Treaty establishing the European Community], Article 9 B|כיוון=שמאל}}
* '''[[מועצת האיחוד האירופי]]:''' [[בית עליון|הבית העליון]] של האיחוד האירופי, כלומר חלק מן [[רשות מחוקקת|הרשות המחוקקת]] שלו (המורכבת גם מ[[הפרלמנט האירופי]], שהוא [[בית תחתון|הבית התחתון]], ומ[[הנציבות האירופית]]). עם זאת, המועצה איננה בית עליון רגיל. במועצה חברים [[שר]]ים מן [[רשות מבצעת|הרשויות המבצעות]] של המדינות החברות באיחוד האירופי.

בנוסף לשני אלו, עומדים כאמור שני מוסדות נוספים, אשר תפקידם לבטא את האינטרסים המשותפים של האיחוד האירופי:
* '''[[הפרלמנט האירופי]]:''' ה[[פרלמנט]] של האיחוד ומהווה בו את [[בית תחתון|הבית התחתון]], כלומר הוא חלק מן [[רשות מחוקקת|הרשות המחוקקת]] (המורכבת גם מ[[מועצת האיחוד האירופי]], שהיא [[בית עליון|הבית העליון]], ומ[[הנציבות האירופית]]). הפרלמנט הוא הגוף היחיד באיחוד האירופי שנבחר ישירות על ידי תושביהן של מדינות האיחוד. ה[[בחירות]] לפרלמנט נערכות מדי חמש שנים, מאז שנת [[1979]]. בפרלמנט יש כרגע 766 חברים, ולכל מדינה מוקצים מספר מושבים בפרלמנט בהתאם לגודלה. עובדות אלה הופכות את הפרלמנט האירופי לפרלמנט הדמוקרטי הרב-לאומי הגדול ביותר בעולם, ולשני מבחינת גודל האוכלוסייה שהוא מייצג (אחרי הודו).{{הערה|[http://www.europarl.europa.eu/sides/getDoc.do?language=EN&type=IM-PRESS&reference=20070615IPR07837 "Professor Farrell: "The EP is now one the of the most powerful legislatures in the world""]. European Parliament. 18 June 2007. Retrieved 5 July 2007.|כיוון=שמאל}}{{הערה|Brand, Constant and Wielaard, Robert (8 June 2009). [http://www.washingtonpost.com/wp-dyn/content/article/2009/06/07/AR2009060702402.html "Conservatives Post Gains In European Elections"]. ''The Washington Post''. Associated Press. Retrieved 17 August 2010.|כיוון=שמאל}}
* '''[[הנציבות האירופית]]:''' [[רשות מבצעת|הרשות המבצעת]] של האיחוד האירופי והיוזמת של מרבית חוקיו (מה שהופך אותה גם לחלק מן [[רשות מחוקקת|הרשות המחוקקת]] של האיחוד). כמו כן אחראית הנציבות על קיום [[אמנה (הסכם)|אמנות]] האיחוד וניהולו השוטף. הנציבות מתפקדת כממשלה ביצועית, כלומר אינה עוסקת בקביעת מדיניות-העל של האיחוד האירופי אלא בעיקר מיישמת את ההחלטות שמתווה [[המועצה האירופית]] (המורכבת ממנהיגי מדינות האיחוד). עם זאת, לחבריה יש סמכויות ביצועיות נרחבות.

מלבד ארבעת המוסדות מרכזיים אלו, פועלים גם תחת האיחוד האירופי מספר ארגונים, גופים ומוסדות נוספים; פיננסיים, משפטיים ואחרים, אשר תפקידם לסייע לאיחוד לכוון את מדיניותו, כגון: [[הבנק המרכזי האירופי]], [[בנק ההשקעות האירופי]], [[בית הדין האירופי לצדק]] ו[[בית המשפט האירופי לביקורת]].

<center>
<gallery widths="155px" heights="150px" perrow="5">
 קובץ:Bundesarchiv B 145 Bild-F075760-0010, Brüssel, Sitzung des Europarates.jpg|תמונה קבוצתית של [[המועצה האירופית]] ב{{ה|ארמון המלכותי בבריסל}}, [[1987]]
 קובץ:European-parliament-brussels-inside.JPG|מליאת הפרלמנט האירופי בבניין פול-אנרי ספאק, [[בריסל]], [[בלגיה]].
 קובץ:Justus Lipsius, Eastern side.jpg|צדו המזרחי של הבניין בו שוכן מטה [[מועצת האיחוד האירופי]]
 קובץ:Eurotower_in_Frankfurt.jpg|[[הבנק המרכזי האירופי]] ב[[פרנקפורט]], [[גרמניה]]
 </gallery>
</center>

== דמוגרפיה ==
=== דת ===
{{להשלים|נושא=מדינות אירופה}}
לאיחוד האירופי אין קשר רשמי לדת כלשהי. סעיף 17 של האמנה בדבר תפקודו של האיחוד האירופי מכיר ב"מעמד לפי החוק הלאומי של כנסיות ואגודות דתיות" וכן במעמד של "ארגונים פילוסופיים ולא קונספציוניים".

ההקדמה לאמנה על האיחוד האירופי מזכירה את "הירושה התרבותית, הדתית וההומניסטית של אירופה". הדיון על טיוטת הטקסטים של החוקה האירופית ומאוחר יותר חוזה ליסבון כלל הצעות להזכיר את הנצרות או אל, או שניהם, בהקדמה של הטקסט, אך הרעיון נתקל בהתנגדות וירד.

הנוצרים באיחוד האירופי מחולקים בין חברי הקתוליות (הן הפולחן הרומי והן המזרחי), זרמים פרוטסטנטיים רבים (אנגליקנים, לותרנים ורפורמים המהווים את עיקר הקטגוריה הזו), והכנסייה האורתודוקסית המזרחית. בשנת 2009, באיחוד האירופי היו אוכלוסייה מוסלמית מוערכת של 13 מיליון, ואוכלוסייה יהודית מוערכת של למעלה ממיליון. שאר הדתות העולמיות של בודהיזם, הינדואיזם ו[[סיקיזם]] מיוצגות גם הן באוכלוסיית האיחוד האירופי.

על פי סקרים חדשים על דתיות באיחוד האירופי בשנת 2015 על ידי Eurobarometer, הנצרות היא הדת הגדולה ביותר באיחוד האירופי, ומהווה 71.6 אחוז מאוכלוסיית האיחוד האירופי. הקתולים הם הקבוצה הנוצרית הגדולה ביותר, המהווים 45.3 אחוזים מאוכלוסיית האיחוד האירופי, בעוד שהפרוטסטנטים מהווים 11.1 אחוזים, המזרח-אורתודוקסים מהווים 9.6 אחוזים, ונוצרים אחרים מהווים 5.6 אחוזים.

סקרי דעת הקהל של Eurostat הראו ב-2005 ש-52% מאזרחי האיחוד האירופי האמינו באל, 27% ב"איזושהי רוח או כוח חיים", ול-18% אין צורה של אמונה. מדינות רבות חוו ירידה בכמות הנוכחות והחברות בכנסייה בשנים האחרונות. המדינות שבהן הכי מעט אנשים דיווחו על אמונה דתית היו אסטוניה (16 אחוז) וצ'כיה (19 אחוז). המדינות הדתיות ביותר היו מלטה (95 אחוז, בעיקר קתוליות) וכן קפריסין ורומניה (שתיהן אורתודוקסיות ברובן) כל אחת עם כ-90 אחוז מהאזרחים שהצהירו על אמונה באל בהתאמה. ברחבי האיחוד האירופי, האמונה הייתה גבוהה יותר בקרב נשים, אנשים מבוגרים, בעלי חינוך דתי, אלו שעזבו את בית הספר בגיל 15 או 16, ואלו "הממקמים את עצמם בצד ימין של הסקאלה הפוליטית".[[קובץ:Religions UE.png|200px|ממוזער|מפת הדתות המרכזיות באיחוד האירופי
{{מקרא|#0000ff|[[נצרות קתולית]]}}
{{מקרא|#000066|[[נצרות פרוטסטנטית]]}}
{{מקרא|#008080|[[נצרות אורתודוקסית]]}}
]]

=== שפות ===
[[קובץ:Rectified Languages of Europe map-he.png|ממוזער|200x200 פיקסלים|מפת הלשונות המדוברות באיחוד האירופי]]
לאיחוד האירופי 24 שפות רשמיות: [[בולגרית]], [[קרואטית]], [[צ'כית]], [[דנית]], [[הולנדית]], [[אנגלית]], [[אסטונית]], [[פינית]], [[צרפתית]], [[גרמנית]], [[יוונית]], [[הונגרית]], [[איטלקית]], [[אירית]], [[לטבית]], [[ליטאית]], [[מלטית|מלטזית]], [[פולנית]], [[פורטוגזית]], [[רומנית]], [[סלובקית]], [[סלובנית]], [[ספרדית]] ו[[שוודית]]. מסמכים חשובים, כגון חקיקה, מתורגמים לכל שפה רשמית והפרלמנט האירופי מספק תרגום למסמכים ולישיבות מליאה.

בשל ריבוי השפות הרשמיות, רוב המוסדות משתמשים רק בקומץ של שפות עבודה. הנציבות האירופית מנהלת את עסקיה הפנימיים בשלוש שפות פרוצדורליות: אנגלית, צרפתית וגרמנית. בדומה לכך, בית המשפט לצדק של האיחוד האירופי משתמש בצרפתית כשפת העבודה, בעוד שהבנק המרכזי האירופי מנהל את עסקיו בעיקר באנגלית.

למרות שמדיניות השפה היא באחריותן של המדינות החברות, מוסדות האיחוד האירופי מקדמים רב לשוניות בקרב אזרחיו. בשנת 2012, אנגלית הייתה השפה המדוברת ביותר באיחוד האירופי, כשהיא מובנת על ידי 51 אחוזים מאוכלוסיית האיחוד האירופי, כאשר סופרים דוברי שפת אם ושאינם שפת אם. עם זאת, בעקבות יציאתה של בריטניה מהחסימה בתחילת 2020, אחוז אוכלוסיית האיחוד האירופי שדיברה אנגלית כשפת האם שלהם ירד מ-13 אחוז ל-1 אחוז. גרמנית היא שפת האם המדוברת ביותר (18% מאוכלוסיית האיחוד האירופי), והשפה הזרה השנייה הכי מובנת, ואחריה צרפתית (13% מאוכלוסיית האיחוד האירופי). בנוסף, שתיהן שפות רשמיות של מספר מדינות חברות באיחוד האירופי. יותר ממחצית (56 אחוז) מאזרחי האיחוד האירופי מסוגלים לנהל שיחה בשפה שאינה שפת אמם.

בסך הכל עשרים שפות רשמיות של האיחוד האירופי שייכות למשפחת השפות ההודו-אירופיות, המיוצגות על ידי הבלטו-סלאביות, האיטלקיות, הגרמניות, ההלניות, והקלטיות סניפים. רק ארבע שפות, כלומר הונגרית, פינית, אסטונית (שלושתן אורלית) ומלטזית (שמית), אינן שפות הודו-אירופיות. שלושת האלפביתים הרשמיים של האיחוד האירופי (קירילי, לטינית ויוונית מודרנית) נובעים כולם מהכתבים היווניים הארכאיים.

לוקסמבורגית (בלוקסמבורג) וטורקית (בקפריסין) הן שתי השפות הלאומיות היחידות שאינן שפות רשמיות של האיחוד האירופי. ב-26 בפברואר 2016, פורסם כי קפריסין ביקשה להפוך את הטורקית לשפה רשמית של האיחוד האירופי, ב"מחווה" שיכולה לסייע בפתרון חלוקת המדינה. כבר ב-2004 תוכנן שטורקית תהפוך לשפה רשמית כשקפריסין תתאחד.

מלבד 24 השפות הרשמיות, יש כ-150 שפות אזוריות ומיעוטים, המדוברות על ידי עד 50 מיליון איש. קטלאנית, גליצית ובסקית אינן שפות רשמיות מוכרות של האיחוד האירופי אך בעלות מעמד רשמי במדינה חברה אחת (ספרד): לפיכך, מתורגמים להן תרגומים רשמיים של האמנות ולאזרחים יש את הזכות להתכתב עם המוסדות בשפות אלו. האמנה האירופית לשפות אזוריות או מיעוטים שאושררו על ידי רוב מדינות האיחוד האירופי מספקת הנחיות כלליות שמדינות יכולות לפעול לפיהן כדי להגן על המורשת הלשונית שלהן. יום השפות האירופי מתקיים מדי שנה ב-26 בספטמבר ומטרתו לעודד למידת שפות ברחבי אירופה.
{| border="0" cellpadding="4" width="60%" align="Cenetr"
| valign="top" width="25%" |
{| class="wikitable " width="250"
! colspan="3" | האמונות הדתיות הרווחות ביותר באיחוד האירופי
|-
! !! דת !! אחוז מאמינים
|-
| 1 || [[נצרות קתולית]] || 48%
|-
| 2 || [[נצרות פרוטסטנטית]] || 12%
|-
| 3 || [[נצרות אורתודוקסית]] || 8%
|-
| 4 || זרמים נוצריים אחרים || 4%
|-
| 5 || [[אסלאם]] || 2%
|-
| 6 || [[אתאיזם]] / [[אגנוסטיציזם]] || 23%
|-
| 7 || אחר / לא ידוע || 3%
|}
| valign="top" width="25%" |
{| class="wikitable " width="250"
! colspan="4" | השפות המדוברות ביותר באיחוד האירופי
|-
! !! שפה !! [[שפת אם|דוברים כשפת אם]] !! דוברים סה"כ
|-
| 1 || [[גרמנית]]|| 18% || 32%
|-
| 2 || [[צרפתית]]|| 13% || 26%
|-
| 3 || [[איטלקית]]|| 12% || 16%
|-
| 4 || [[ספרדית]]|| 8% || 15%
|-
| 5 || [[פולנית]]|| 8% || 9%
|-
| 6 || [[רומנית]]|| 5% || 5%
|-
| 7 || [[הולנדית]]|| 4% || 5%
|-
|8
|[[יוונית מודרנית|יוונית]]
|3%
|4%
|-
| 9 || [[הונגרית]] || 3% || 3%
|-
| 10 || [[פורטוגזית]] || 2% || 3%
|}
| valign="top" width="25%" |
{| class="wikitable " width="250"
! colspan="3" | ה[[מטרופולין|מטרופולינים]] הגדולים ביותר באיחוד האירופי
|-
! !! עיר !! אוכלוסייה
|-
| 1 ||{{דגל|צרפת}} [[פריז]]|| 12,183,893
|-
| 2 ||{{דגל|ספרד}} [[מדריד]]|| 6,549,520
|-
| 3 ||{{דגל|ספרד}} [[ברצלונה]]||5,514,881
|-
| 4 ||{{דגל|גרמניה}} [[ברלין]]||5,259,363
|-
| 5 ||{{דגל|גרמניה}} [[חבל הרוהר]]||5,113,487
|-
| 6 ||{{דגל|איטליה}} [[רומא]]|| 4,355,725
|-
| 7 ||{{דגל|איטליה}} [[מילאנו]]|| 4,336,121
|-
| 8 ||{{דגל|יוון}} [[אתונה]]|| 3,576,590
|-
| 9 ||{{דגל|גרמניה}} [[המבורג]]|| 3,309,215
|-
| 10 ||{{דגל|הולנד}} [[אמסטרדם]]|| 3,242,852
|}
| valign="top" width="25%" |
{| class="wikitable " width="250"
! colspan="3" | עשר המדינות המאוכלסות ביותר באיחוד האירופי
|-
! !! מדינה !! אוכלוסייה
|-
| 1 || {{דגל|גרמניה||+}} || 83,019,214
|-
| 2 || {{דגל|צרפת||+}} || 67,028,048
|-
| 3 ||{{דגל|איטליה||+}}|| 60,359,546
|-
| 4 || {{דגל|ספרד||+}}|| 46,934,632
|-
| 5 || {{דגל|פולין||+}}|| 37,972,812
|-
| 6 || {{דגל|רומניה||+}}|| 19,401,658
|-
| 7 || {{דגל|הולנד||+}}|| 17,282,163
|-
|8 || {{דגל|בלגיה||+}} ||11,467,923
|-
| 9 ||{{דגל|יוון||+}}|| 10,722,287
|-
| 10 ||{{דגל|צ'כיה||+}}|| 10,649,800
|}
|}

== כלכלה ==
{{הפניה לערך מורחב|כלכלת האיחוד האירופי}}
בצירוף כלל המדינות המרכיבות את האיחוד האירופי, כלכלת האיחוד היא למעשה הכלכלה הגדולה בעולם (תמ"ג כולל של 17.2 טריליון דולר בשנת 2012).{{הערה|שם=Retrieved 26 April 2011|Retrieved 26 April 20111=[http://epp.eurostat.ec.europa.eu/tgm/refreshTableAction.do?tab=table&plugin=1&init=1&pcode=tec00001&language=en "Eurostat – Tables, Graphs and Maps Interface (TGM) table"]. Epp.eurostat.ec.europa.eu. Retrieved 26 April 2011.|כיוון=שמאל}} בין מדינות האיחוד מתקיים שיתוף פעולה הדוק, הכולל תנועה חופשית של [[הון]], [[סחורה|סחורות]] ו[[אדם|אנשים]]; [[נורמה|נורמות]] ו[[סטנדרטיזציה|סטנדרטים]] אחידים; מימון פרויקטים משותפים; ובמרבית מדינות האיחוד גם [[איחוד מוניטרי]] הכולל מטבע משותף – ה[[אירו]].

עם זאת, ישנם הבדלים משמעותיים בין המדינות המרכיבות את האיחוד. מרבית המדינות החדשות שהצטרפו לאיחוד ב[[שנות ה-2000]], בדגש על מדינות [[מזרח אירופה|מזרח היבשת]], סובלות מסטנדרטים כלכליים ירודים משמעותית מאלו שבחמש עשרה מדינות האיחוד האירופי הוותיקות. עם זאת, עם ראשית המאה העשרים ואחת נרשמה צמיחה גבוהה יותר דווקא במדינות מזרח אירופה.

==יחסי חוץ==
{{הפניה לערך מורחב|יחסי החוץ של האיחוד האירופי}}
אף על פי שלמדינות החברות באיחוד האירופי יש מידה רבה של אוטונומיה בקביעת מדיניות החוץ, המדינות לרוב חוברות זו לזו על מנת להחיל עמדה מדינית מגובשת וחזקה יותר. בשנים האחרונות מתקיימים מהלכים לגיבוש והחלת מדיניות חוץ כוללת ומגובשת לכלל המדינות החברות באיחוד האירופי, בעיקר בתחום הביטחון וזאת על מנת להגדיל את תפקיד האיחוד האירופי ביתר התחומים, וזאת מלבד הכלכלי. דוגמה למהלכים אלו היא הקמתו של [[שירות החוץ האירופי]], שדרוג נציגויות האיחוד האירופי ברחבי העולם לדרגת שגרירויות [[הסכם שיתוף פעולה מובנה וקבוע (PESCO)|והגברת התיאום בפיתוח יכולות צבאיות]].

== האיחוד האירופי בחיי היום־יום ==
עבור האזרח הפשוט החברות באיחוד האירופי מורגשת בחיי היום־יום. בניגוד ל[[ארצות הברית]], שם ניתן חופש חוקתי רב למדינות המרכיבות את האיחוד לגבי חיי היום־יום, כפי שנהוג ב[[המשפט המקובל|משפט המקובל]], באיחוד האירופי יש נטייה הפוכה לתקנן כמה שיותר תקנים משותפים, לפי גישת [[המשפט הקונטיננטלי]]. דוגמה קיצונית לכך היא כי ברגע שהצטרפה [[צ'כיה]] לאיחוד, נאסר על חנויות המזון בה לאפשר לקונים לבחור את הסופגניות המקומיות על ידי מישוש בידיים, מנהג שהיה נהוג במקום אבל נגד את תקנות התברואה של האיחוד.
{{אמנת שנגן}}
מעבר לנושאים החוקיים ולמטבע המשותף, אחד מהשינויים העיקריים שהנהיג האיחוד הם בפתיחת הגבולות בין רוב חברות האיחוד (ראו: [[אמנת שנגן]]), ביניהן ניתן לנוע בחופשיות מלאה וללא ביקורת גבולות. ל[[חופש התנועה]] יש גם משמעויות בתחום התעסוקה. רוב המדינות באיחוד מאפשרות לתושבי מדינות אחרות באיחוד לעבוד ולחיות ללא הגבלות למעט החובה להיות מסוגל להתפרנס ולא לעשות שימוש במערכת הרווחה ובכספי מענקי רווחה. חלק מן החברות הוותיקות באיחוד הטילו מגבלות זמניות (עד 2010) על הגירת עובדים מעשר החברות החדשות. למרות חששם של כמה גופים פוליטיים מפני גל הגירה גדול של מבקשי עבודה ממזרח למערב, גל כזה לא התרחש. הפחד מגל הגירה יותר גדול, שיגביר את האבטלה הוא אחד הגורמים לעיכוב בכניסתה של [[טורקיה]] לאיחוד. גבולות האיחוד נשמרים על ידי סוכנות [[Frontex]], האחראית לאבטחת גבולות המדינות החברות באיחוד, בשיתוף פעולה עם משמרות הגבול של מדינות האיחוד.

במרץ [[2019]] הודיע האיחוד האירופי כי החל מראשית שנת [[2021]], אזרחיהן של יותר מ-60 מדינות, ובהן [[ישראל]] ו[[ארצות הברית]] שרוצים לבקר באירופה, צריכים להנפיק מראש אישור [[אינטרנט|מקוון]] לצורך זה. מסמך זה יתקבל באמצעות בקשה ל[[מערכת מידע והרשאות נסיעה לאירופה]], ETIAS.{{הערה|{{TheMarker||החל מ-2021: אזרחי ארה"ב יצטרכו להוציא אישור כדי להיכנס לאיחוד האירופי|0000017f-e28a-df7c-a5ff-e2fab16a0000|8 במרץ 2019}}}} מועד הטמעת המערכת נדחה מספר פעמים, כאשר התאריך המשוער האחרון הוא עד שנת 2025.

== האיחוד האירופי וישראל ==
{{ערך מורחב|יחסי האיחוד האירופי–ישראל}}
לאיחוד האירופי ול[[ישראל]] היסטוריה משותפת ארוכה, המתאפיינת בתלות הדדית ובשיתוף פעולה הולכים וגוברים מחד, ובקיטוב ואיומי חרם מאידך. לשיתוף הפעולה תורמים ערכי ה[[דמוקרטיה]] המשותפים, הכבוד לחירות ו[[שלטון]] ה[[חוק]], ושניהם מחויבים למערכת כלכלה חופשית, החל מקפיטליזם וכלה בסוציאל-דמוקרטיה בינלאומית פתוחה המבוססת על עקרונות השוק. מובילים [[ישראלים]] בתחום ה[[פוליטיקה]], ה[[תעשייה]], ה[[מסחר]] וה[[מדע]] עומדים בקשרים הדוקים עם אירופה. למעלה מחמישה עשורים של מסחר, חילופי [[תרבות]], שיתוף פעולה פוליטי ומערכת הסכמים מפותחת ביצרו את היחסים הללו. מאידך קיימת ביקורת עזה באיחוד על מדיניות ישראל כלפי ה[[פלסטינים]], ותרעומת בישראל על יחס מוטה ולא יחסי על ביקורת זו. קיטוב זה בא לידי ביטוי מעשי בהכרת פרלמנט האיחוד ב[[מדינה פלסטינית]], וכן בהחלטה על [[סימון מוצרים]] מן ההתנחלויות.{{מקור|נושא=מדינות אירופה|נושא2=מדעי החברה}}

==תרבות==
שיתוף פעולה תרבותי בין מדינות חברות היה אינטרס של האיחוד האירופי מאז הכללתו כסמכות קהילתית באמנת מאסטריכט. הפעולות שבוצעו בתחום התרבותי על ידי האיחוד האירופי כוללות את תוכנית שבע השנים של Culture 200 אירוע חודש התרבות האירופי, ותזמורות כמו תזמורת הנוער של האיחוד האירופי. תוכנית בירת התרבות האירופית בוחרת ערים אחת או יותר בכל שנה כדי לסייע לפיתוח התרבותי של אותה עיר.

== ראו גם ==
* [[חברות מיוחדות באיחוד האירופי]]
* [[תקציב האיחוד האירופי]]
* [[בירת התרבות של אירופה]]
* [[הקהילה הכלכלית האירו-אסייתית]]
* [[פדרליזם של האיחוד האירופי]]
* [[רפורמת מקשרי]]

==לקריאה נוספת==
* עידית חנוכה, '''האיחוד האירופי: ניסוי בדמוקרטיה על-לאומית''', תל אביב: [[רסלינג]], 2014.
* שרה קאהן־ניסר, '''האיחוד האירופי: היסטוריה, מוסדות ומדיניות''', רעננה: [[האוניברסיטה הפתוחה]], 2016.

== קישורים חיצוניים ==
{{מיזמים|ויקימסע=האיחוד האירופי}}
* {{אתר רשמי}}
* [http://europa.eu/comm/world/enp/index_en.htm אתר מדיניות השכנות האירופית]
* [http://www.delisr.ec.europa.eu/hebrew/default.asp אתר משלחת הנציבות האירופית למדינת ישראל]
* [http://www.europeana.eu/portal/ אתר של האיחוד האירופאי הנותן סקירה על התרבות האירופית]
* [http://www.idi.org.il/Parliament/2009/Pages/2009_62/Parliament_Issue_62.aspx "מאוחדים בשונות"], פרלמנט גיליון 62, אתר [[המכון הישראלי לדמוקרטיה]]
* {{TheMarker|[[אקונומיסט]]|28 מדינות, 24 שפות, 500 מיליון אזרחים - וכאב ראש אחד גדול|1.2985544|24 ביוני 2016}}
* {{דבר ראשון|יונתן קירשנבאום|ייאוש, פערים ולאומנות משגשגת: 5 המפות שמספרות מה באמת קורה באירופה|169229|19 בינואר 2019}}
* {{הארץ||האזינו: מה יקרה אם רוסיה תסגור את ברז הגז ומי מהווה את האיום האמיתי על האיחוד?|0000017f-f88e-d318-afff-fbefb4060000|22 ביוני 2021}}
* {{ביו-נובל}}
* {{בריטניקה}}
* {{סופר פרויקט גוטנברג}}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007260954805171|האיחוד האירופי}}
* יותם רונזר, עדי קונטר, '''[https://www.inss.org.il/he/publication/האיחוד-האירופי-בצל-משבר-ההגירה/ האיחוד האירופי בצל משבר ההגירה]''', באתר '''[[המכון למחקרי ביטחון לאומי|המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS)]]''', תל אביב, מאי 2018

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

{{מדינות האיחוד האירופי}}
{{פרס נובל לשלום}}

{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:האיחוד האירופי|*]]
[[קטגוריה:האיחוד האירופי: כלכלה|איחוד האירופי, ה-]]
[[קטגוריה:זוכי פרס נובל לשלום]]
[[קטגוריה:חברות ה-G20]]
[[קטגוריה:חברות ה-G7|+]]
[[קטגוריה:משקיפים בעצרת הכללית של האומות המאוחדות]]