הצגת המקור של הדף "הספר הלבן (1939)"

{{אין לבלבל עם|הספר הלבן (1922)|הספר הלבן (1930)}}
[[קובץ:Against the White Paper, Jerusalem 1939.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מפקדות בארגון "[[ההגנה]]" מפגינות כנגד הספר הלבן, [[ירושלים]] [[1939]]]]
[[קובץ:Graffitti_british.jpg|שמאל|ממוזער|200px|[[גרפיטי]]: "הלאה האימפריאליזם האנגלי!" על קיר ב[[שכונת הבוכרים]] בירושלים (צולם ב-2007)]]
[[קובץ:British_out.jpg|שמאל|ממוזער|200px|רטרו-גראפיטי בשכונת [[נחלאות]] בירושלים, 2007]]
'''[[ספר לבן|הספר הלבן]] של 1939'''<ref>הביטוי "ספר לבן" הוא תרגום של הביטוי האנגלי  "White Paper"</ref> (מכונה גם '''הספר הלבן של מקדונלד''') או בשמו הרשמי "[[פלשתינה (א"י)|פלשתינה]], הצהרת מדיניות", הוא מסמך מדיניות שהוצג ל[[הפרלמנט של הממלכה המאוחדת|פרלמנט הבריטי]] על ידי שר המושבות [[מלקולם מקדונלד]] במאי [[1939]]. על פי הספר הלבן בכוונת הבריטים להקים בארץ ישראל מדינה אחת עבור כל תושביה, היהודים והערבים, להגביל באופן חמור את [[עלייה לארץ ישראל|עליית]] היהודים ולהגביל משמעותית רכישת קרקעות בבעלות ערבית, בידי יהודים<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://unispal.un.org/UNISPAL.NSF/0/EB5B88C94ABA2AE585256D0B00555536|הכותב=Secretary of State for the Colonies|כותרת=.PALESTIN - Statement of Policy|אתר=האומות המאוחדות|תאריך=May,1939}}</ref>. המסמך פורסם ב-[[17 במאי]] 1939 ואושר על ידי [[בית הנבחרים הבריטי|בית הנבחרים]] ב-[[23 במאי]] באותה השנה, ברוב של 281 מול 181<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://api.parliament.uk/historic-hansard/commons/1939/may/23/palestine|כותרת=פרוטוקול הדיון והצבעה בספר הלבן|אתר=פרלמנט הממלכה המאוחדת|תאריך=23 במאי 1939}}</ref>. המסמך התקבל בזעם על ידי [[היישוב|הישוב העברי בארץ ישראל]] שראה בו בגידה של הבריטים והפרה של התחייבויותיהם כפי שבאו לידי ביטוי ב[[הצהרת בלפור]]{{הערה|{{העולם|הועד הלאומי|ביום־פקודה|19390518|2}}}}. המסמך זכה לכינויי הגנאי '''ספר המעל''' או '''הספר השחור'''. ההגבלות על רכישת הקרקעות עוגנו ב[[תקנות העברת קרקעות|חוק הקרקעות]] שפורסם על ידי [[הנציב העליון לפלשתינה|הנציב העליון]] ב-[[28 בפברואר]] 1940.

מסמך זה היה השלישי במספר, וקדמו לו [[הספר הלבן הראשון]] שפורסם על ידי [[וינסטון צ'רצ'יל]] בשנת [[1922]], ו[[הספר הלבן של פאספילד]] משנת [[1930]].

הספר הלבן של מקדונלד פורסם בעקבות כישלון [[ועידת השולחן העגול]] ועל רקע המשך [[המרד הערבי הגדול|מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט]].

==עיקרי הספר==
עיקרי "הספר הלבן" היו:
* ארץ ישראל לא יכולה להיות שייכת ל[[ערבים]] או ל[[יהודים]]. ממשלת בריטניה מבהירה שאין בכוונתה להפוך את הערבים לנתינים במדינה יהודית בעל כורחם.
* תוך עשר שנים מפרסום הספר, תוקם בשטחי ארץ ישראל המנדטורית [[פתרון מדינה אחת|מדינה דו-לאומית]] לתושבי הארץ הערבים והיהודים. ה[[ערבים]] וה[[יהודים]] יחלקו בשלטון באופן שהאינטרסים החיוניים של שני הצדדים יישמרו. הקמת המדינה מותנת באישור חבר הלאומים. 
* מכסת ה[[עלייה לארץ ישראל|עלייה]] היהודית בחמש השנים הקרובות תעמוד על סך 75,000 נפש בסך הכל: במשך חמש שנים יורשו לעלות עשרת אלפים יהודים בכל שנה, ובנוסף כדי לסייע בפתרון בעיית הפליטים היהודים יתאפשר ל-25 אלף פליטים לעלות בכל התקופה. לאחר מכן לא תותר עליה יהודית נוספת, אלא אם כן יסכימו לכך הערבים. על פי מגבלות העלייה שהוטלו, במדינה המוצעת יהוו הערבים שני שלישים מהאוכלוסייה, והיהודים יהוו שליש ממנה. העלייה צריכה להיפסק ב-[[31 במרץ]] [[1944]] (אלא אם הערבים ירצו בהמשכה).{{הערה|ברנרד וסרשטיין, '''בריטניה ויהודי אירופה 1939–1945''', [[עם עובד]], 1982, עמ' 276.}}
* תוגבל רכישת קרקעות על ידי יהודים לעד 5% מכלל שטחה של ישראל (לא תתאפשר מכירת קרקעות ליהודים ב-95% משטח ארץ ישראל, בטענה כי לערבים [[ריבוי טבעי]] מהיר והם זקוקים לשטח).

בעקבות הספר הלבן צומצמה העלייה היהודית ולאחר שפורסמו [[תקנות העברת קרקעות]] בשנת 1940, היו מפעלות [[גאולת קרקע (ציונות)|גאולת הקרקע]] הציוניים בארץ ישראל, לכאורה, לכמעט בלתי אפשריים. תקנות אלו לא נאכפו וקק"ל רכשה מפרסום תקנות אלו ועד קום המדינה 420,000 [[דונם]].{{הערה|{{יוטיוב|hcc61VUyEuo|שם=מפגשים ציוניים - ההיערכות הכלכלית למדינה שבדרך - ד"ר דן גלעדי}}}}

==הספר הלבן והצהרת בלפור==

הספר הלבן נתן פרשנות מצמצמת מאוד למונח "[[בית לאומי לעם היהודי]]" שהופיעה ב[[הצהרת בלפור]], (ששולבה מאוחר יותר [[ועידת סן רמו#החלטות|בהחלטות ועידת סן רמו]]) ועוגן ב[[כתב המנדט]] שאושר על ידי [[חבר הלאומים]] בשנת 1922. בספר הלבן נקבע כי ההתחייבות להקמת "בית לאומי" אינה התחייבות להפיכתה של ארץ ישראל למדינה יהודית. הפרשנות כאילו משמעות המושג "בית לאומי" הוא מדינה יהודית ניתנה בחוסר סמכות. הממשל העצמי ממנו נהנה היישוב היהודי בארץ ישראל בזמן פרסום הספר - הכולל מוסדות פוליטיים ודתיים כמו [[ההסתדרות]], [[הסוכנות היהודית]] ו[[הרבנות הראשית לישראל|הרבנות הראשית]], התיישבות עירונית וכפרית, מערכת השכלה ועיתונות בעברית - היא כבר מהווה את "הבית הלאומי" במלואו ואל ליהודים לצפות לקבל יותר מזה. 

כמו כן בריטניה התחייבה בהצהרת בלפור ובכתב מהמנדט שמעמדם וזכויותיהם של קבוצות אחרות לא יפגעו. ומכוון שהעלייה היהודית ורכישת הקרקעות מתחילה לפגוע בערבים וגורמת לאלימות שפוגעת בכלכלה ובביטחון, הם מחויבים להגבילה.

כך, מנקודת ראותה של ממשלת בריטניה, הספר הלבן לא היווה ביטול של הצהרת בלפור אלא רק הבהרת משמעותם של ביטויים דו-משמעיים שהופיעו בהצהרה. לעומת זאת, ראשי התנועה הציונית ראו בספר הלבן בבחינת ביטול בפועל של הצהרת בלפור והתכחשות של בריטניה להבטחותיה.

==התגובות לספר==
הספר, שכונה בפי [[דוד בן-גוריון]] "ספר המעל", היה בגדר שינוי מוחלט של המדיניות הבריטית שראשיתה ב[[הצהרת בלפור]] מ-[[1917]] והשלמת הנסיגה ההדרגתית מה[[מדיניות]] הפרו-ציונית המקורית של בריטניה. לפיכך, עורר הספר והתקנות שנלוו אליו תגובת זעם ו[[מחאה]] ב[[היישוב|יישוב]] ובתנועה [[ציונות|הציונית]]. היישוב הכריז על שביתה כללית בכל הארץ ובערים הגדולות נערכו [[הפגנה|הפגנות]] ותהלוכות מחאה.
כהתרסה נגד הספר הלבן, הוקמו בחודש מאי 12 נקודות יישוב חדשות בארץ ישראל.{{הערה|שם=רוז 220}}

בעקבות הספר הלבן התאחד היישוב היהודי בארץ נגד הבריטים ונגד הספר הלבן. אך משפרצה [[מלחמת העולם השנייה]], החליטו "[[ההגנה]]" וה[[אצ"ל]] להפסיק את הפעולות נגד הבריטים ולהמשיך אך ורק בפעולות ה[[התיישבות]] ו[[העפלה|העלייה הבלתי-לגאלית]]. בן-גוריון טען אז, כי "עלינו לעזור לאנגלים במלחמה כאילו לא היה ספר לבן, ועלינו לעמוד נגד הספר הלבן כאילו לא הייתה מלחמה".<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=847|כותרת=אנציקלופדיה יהודית דעת - דוד בן גוריון ;|אתר=www.daat.ac.il|תאריך_וידוא=2023-10-20}}</ref> על רקע החלטה זו של האצ"ל פרשה ממנו תנועת "האצ"ל בישראל", אשר לימים התפצלה אף היא ויצאה ממנה תנועת ה[[לח"י]] ("לוחמי חירות ישראל").

גם [[ערביי ארץ ישראל|הערבים תושבי ארץ ישראל]] התנגדו ל"[[ספר לבן|ספר הלבן]]", ודרשו תחת זאת הפסקה מוחלטת של היתר העלייה מאירופה, ביטול הצהרת בלפור והחלטות ועידת סן רמו על ארץ ישראל כבית הלאומי של העם היהודי.
[[המופתי של ירושלים]] [[אמין אל-חוסייני]] דחה את הספר משום שלא העניק לערבים מדינה משלהם.{{הערה|שם=רוז 220}}

גם בבריטניה הושמעה ביקורת לספר, הן מצד האופוזיציה והן מצד המפלגה השלטת, שהתנגדו למדיניות של מקדונלד. בין הבולטים שבמתנגדים היו [[הנציב העליון]] לשעבר [[הרברט סמואל]] ושר המושבות לשעבר [[וינסטון צ'רצ'יל]].
העיתונות הבריטית תיארה אותו כ"הוגן", "הגיוני", "סביר" ו"פעולה מדינית נבונה מאין כמוה". ג'פרי דוסון, עורך ה[[הטיימס|טיימס]], כינה אותו "איוולת" וה"[[מנצ'סטר גרדיאן]]" הגדיר אותו "אסון".{{הערה|שם=רוז 220|נורמן רוז, '''חיים ויצמן''', פרק טז, עמ' 220.}}

ביוני 1939 קיימה ועדת ה[[מנדט חבר הלאומים|מנדטים]] שליד [[חבר הלאומים]] ב[[ז'נבה]] מספר ישיבות בנושא והגיעה להסכמה לפיה מדיניות הספר הלבן אינה עולה בקנה אחד עם פרשנות חבר הלאומים לכתב המנדט. הוועדה המליצה על דיון בנושא במליאת חבר הלאומים. אולם מליאה זו לא התכנסה עקב פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] ב-[[1 בספטמבר]].{{הערה|[[יעקב שביט]] ו[[יהודה ריינהרץ]], '''הדרך לספטמבר 1939''', [[עם עובד]], 2006 עמ' 244-245}}

<gallery widths="200px" perrow="5">
תמונה:Demonstration in Tel Aviv against the British mandate policy H ih 038.JPG|הפגנה ב[[תל אביב]] נגד מדיניות הספר הלבן, מאי 1939. מאוסף [[הספרייה הלאומית]]. טור של שוטרים בריטיים מתקדם לעבר המפגינים העבריים. בקדמת התמונה, קהל המתקהל סביב פצוע שהוכה על ידי השוטרים.
תמונה:Demonstration in Tel Aviv against the British mandate policy H ih 037.JPG|ההפגנה ב[[תל אביב]] נגד מדיניות הספר הלבן, מאי 1939. מאוסף [[הספרייה הלאומית]]. בראש הצועדים אנשי ציבור ובהם הרבנים הראשיים של תל אביב: הרב [[בן-ציון מאיר חי עוזיאל]] והרב [[משה אביגדור עמיאל]].
</gallery>

==ראו גם==
* [[מדינה עברית עלייה חופשית]]

==לקריאה נוספת==
* [[משה ליסק]] (עורך), '''תולדות היישוב היהודי בארץ-ישראל מאז העלייה הראשונה''', תקופת המנדט הבריטי, ג, ירושלים: הוצאת [[האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים]], [[מוסד ביאליק]], תשס"ח-2008.{{ULI|003752313}}

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים
|ויקיטקסט=en:British White Paper of Palestine of 1939|שם ויקיטקסט=הספר הלבן (אנגלית)
|ויקישיתוף=Category:White Paper of 1939|שם ויקישיתוף=הספר הלבן (1939)
}}
* {{הבקר||חוק הקרקעות של הספר הלבן קבל תוקף|1940/02/29|00100}}
* {{מטח||חוק הקרקעות, 1940 (מפה)|20658}}
* {{קתדרה|[[יוסף נבו (היסטוריון)|יוסף נבו]]|ערבי ארץ ישראל והספר הלבן של שנת 1939|12.5|12, יולי 1979}}
* {{קתדרה|רונלד צוויג|בריטניה, ה'הגנה' וגורל ה'ספר הלבן'|29.6|29, ספטמבר 1983, עמ' 172-145}}
* יוחאי בן גדליה, [http://segulamag.com/articles/%D7%94%D7%97%D7%AA%D7%95%D7%A0%D7%94-%D7%A9%D7%9C%D7%90-%D7%94%D7%99%D7%99%D7%AA%D7%94/ החתונה שלא הייתה] - על [[נישואים פיקטיביים]] בימי [[המנדט הבריטי]], כהתמודדות עם גזירות הספר הלבן, [[סגולה (מגזין)|מגזין להיסטוריה סגולה]]
* {{סרטונים}} [https://www.youtube.com/watch?v=eFuJYiJ3MKM לעליית אחים, לתקומה, לבניין!] הפגנה בתל אביב בהנהגת [[לוי אשכול]] (1945)

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{בקרת זהויות}}

{{הספרים הלבנים}}
{{תוכניות, מהלכים מדיניים והסכמים ישראל-ערב}}
{{ההעפלה}}
[[קטגוריה:הספרים הלבנים]]
[[קטגוריה:היישוב]]
[[קטגוריה:1939 בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:עלייה בתקופת המנדט הבריטי]]