הצגת המקור של הדף "הפקת נפט בישראל"

[[קובץ:Gusher at Heletz-Israel.jpg|שמאל|ממוזער|180px|נפט פורץ בחלץ, 23 בספטמבר [[1955 בישראל|1955]]]]
'''חיפושי נפט''' החלו ב[[ארץ ישראל]] בשלהי [[התקופה העות'מאנית בארץ ישראל|התקופה העות'מאנית]]. בשנת [[1955]] התגלה השדה הראשון ב[[שדה הנפט חלץ|חלץ]]. במשך יותר מ-50 שנה היה זה השדה הפעיל היחיד, שבו התקיימה הפקה מסחרית של נפט. מאגרי [[גז טבעי]], המהווה תחליף חלקי לנפט, בהיקף ניכר, נתגלו ב[[העשור הראשון של המאה ה-21|עשור הראשון של המאה ה-21]] ב[[הים התיכון|ים התיכון]] מול חופי [[אשקלון]] ומול חופי [[חיפה]].

למדינת ישראל מוטיבציה גבוהה להשקיע בחיפושי נפט ובהפקתו, לא רק עקב היתרון הכלכלי אלא גם עקב:
* הימצאותו של חלק ניכר מהנפט בעולם בידי מדינות ערביות שאינן מקיימות [[יחסים דיפלומטיים]] עם ישראל.
* עצם היותה של ישראל ב[[המזרח התיכון|מזרח התיכון]], עובדה המהווה יסוד סביר להניח כי אי שם מתחת לאדמתה ייתכנו מרבצי נפט.
* מצבה הפוליטי הבעייתי של מדינת ישראל, הגורם לרצון להקטין את התלות בשאר מדינות העולם.

==היסטוריה==
===ראשית החיפושים ושדה חלץ===
{{ערך מורחב|שדה הנפט חלץ}}
יוזמה ראשונה לחיפושי נפט בארץ ישראל התקיימה כבר ב־[[1914]] על ידי חברת הנפט האמריקאית [[סטנדרד אויל אוף ניו יורק]], שרכשה 15 זיכיונות לחיפוש נפט לפני פרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]] ו־49 נוספים נמצאו בשלבי משא ומתן שונים עם פריצתה{{הערה|{{צ-מאמר|שם=פרק מפרשת זיכיונות הנפט בארץ ישראל|מחבר=הרצל פישמן|כתב עת=המזרח החדש|כרך=2, חוברות 1–4|קישור=https://www.google.co.uk/books/edition/The_New_East_המזרח_החדש/fvGVyZ8j9awC?hl=iw&gbpv=0|שנת הוצאה=אוקטובר 1950 / חשון תשי"א}}|שם=חדש}}. אולם המיזם נעצר עקב המלחמה{{הערה|{{ישראל היום|דייויד סלע|מתחילים חיפושי הנפט|magazine/shishabat/article/13884111|29 במרץ 2023}}}}. לאחר [[כיבוש ארץ ישראל בידי הבריטים]] הפעילה החברה ו[[מחלקת המדינה של ארצות הברית]] לחץ על הבריטים לאפשר פיתוח זכיינותיהם, אך לבסוף ויתרה החברה על מאמצים אלו, ככל הנראה בעקבות היותה לשותף ב[[חברת הנפט העיראקית|חברת הנפט הטורקית]] והתחייבותה להימנע מחיפושי נפט עצמאיים בשטחי האימפריה העות'מאנית לשעבר שלא בשיתוף החברה{{הערה|שם=חדש}}. בשנת [[1933]] ערכה ממשלת [[המנדט]] [[סקר גאולוגי]] במסגרתו התגלתה אפשרות לקיומו של [[שדה נפט]] באדמות הכפר [[חוליקאת]] (כיום [[חלץ]] ב[[הנגב|נגב הצפוני]] מצפון ל[[שדרות]]) בשכבות מ[[יורה (גאולוגיה)|תקופה היורה]]. חברת הנפט העיראקית (Iraq Petroleum Company) שהייתה [[חברה (תאגיד)|חברת-בת]] של [[BP]], קיבלה את ה[[זיכיון (ממשל)|זיכיון]] והחלה [[קידוח נפט|לקדוח]] במקום. בשל קשיים טכניים, פרוץ [[המרד הערבי הגדול]] ופרוץ [[מלחמת העולם השנייה]], נעצרו העבודות שוב ושוב ולא חודשו לאחר [[1947]]. נפט או סימני נפט נתגלו גם בכורנוב (ממשית) וים המלח (באזור סדום){{הערה|{{הארץ1|נתן דונוביץ'|נפט: אוצר במעמקי אדמת ישראל?|19510430|22}}}}.

בשנת [[1952]] נחקק בישראל [[חוק הנפט]], לפיו הועברו כל הזיכיונות הבריטיים לידי המדינה. בשנת [[1953]] שבע חברות שונות קיבלו מהמדינה רישיונות לחיפוש נפט, שלוש חברות שנרשמו בישראל וארבע חברות מארצות הברית וקנדה{{הערה|{{הצופה||7 חברות  יפתחו בקידוחי נפט|19530903|5}}}}{{הערה|{{מעריב||נרשמה חברת נפט שלישית|19521022|11}}}}. כמו כן המדינה חולקה לארבעה אזורי חיפושים, ולכל חברה הותר לקבל עד שלושה רישיונות בכל אזור חיפוש. והוצאו 31 רישיונות חיפוש{{הערה|{{דבר||הוצאו 31 רשיונות לחיפושי־נפט|19530330|13}}}}. כדי לעודד את חיפושי הנפט, על פי חוק הנפט, שילמו החברות למדינה רק 12.5% תמלוגים ומס הכנסה בשיעור של מחצית מרווחי החברה, כמו כן שילמו חברות הנפט 5 לירות עבור כל דונם כדמי השכרת שדה הנפט.

ב-2 בנובמבר 1953 החל הקידוח הראשון לחיפושי נפט שנערך ב[[מדינת ישראל]] ליד [[סדום]] ונקרא "מזל 1"{{הערה|{{על המשמר||אחמול הוחל בקידוח נפט הראשון בארץ|19531103|19}}}}. על ידי שתי חברות לחיפושי נפט, "[[לפידות קפיטל|לפידות - חברה ישראלית לנפט בע"מ]]", שהוקמה בשנת 1952 על ידי [[אמפל - אמריקן ישראל קורפוריישן]], וחברת [[מקורות]], וחברת "מחפשי נפט בישראל בע"מ" שהוקמה על ידי [[סולל בונה]], [[יקותיאל פדרמן]] ומשקיעים נוספים. שתי החברות הקימו [[שותפות]] בשם "מצדה"{{הערה|{{חרות||פילוג רציני בהנהלת "מצדה" מסכן מליונים שכבר הושקעו בחיפושי נפט|19571002|73}}}} בקידוח נמצא מים ולא נפט והשותפות המשיכה בקידוחים נוספים ב[[הר הנגב]] ובנגב המערבי{{הערה|{{על המשמר||מחפשים נפט ומוצאים מים|19540813|77}}}}. ב-1954, בוצע קידוח ליד [[בארי (קיבוץ)|קיבוץ בארי]] שהגיעה לעומק 4 ק"מ ללא תוצאות והופסק{{הערה|{{למרחב||יופסקו קידוחי־הנפט בבארי הגיעו לעומק 4 ק"מ ללא תוצאות|19550207|67}}}}. באוגוסט 1955 החל בקידוח בסמוך לכפר הערבי [[חוליקאת]]{{הערה|{{דבר||קידוח נפט חדש ליד חוליקאת|19550823|45}}}}. בערב יום ה‘ 22 בספטמבר 1955 נמצא נפט בקידוח ובבוקר יום שישי, הוצאו צינורות הקידוח ונפט פרץ מעומק של 1,515 מטרים{{הערה|{{דבר||הד חזק בעולם לגילוי הנפט בישראל|19550925|1}}}}. ב-25 בנובמבר 1955 הגיעה לראשונה נפט מ[[שדה הנפט חלץ]] ל[[בתי זיקוק לנפט|בתי הזיקוק לנפט]] בחיפה{{הערה|{{קול העם||מיכליות ראשונות של נפט מחלץ הניעו לבתי הזיקוק בחיפה|19551127|36}}}}. בהמשך נמצא נפט בסמוך בקיבוץ [[ברור חיל]] ("שדה ברור") בקידוח "ברור 2" ביוני 1957{{הערה|{{מעריב|דב גולדשטיין|"הזהב השחור" בא לברור חיל, נפט מאיכות בינלאומית טובה זרם לואדיות|19570609|18}}}}{{הערה|{{קול העם||שדה נפט חדש בברור חיל|19570609|46}}}}, והוחל מיד בהפקת הנפט{{הערה|{{מעריב||נפט מברור חיל - תוד שבועיים|19570616|78}}}}. כמו כן נמצא נפט מצפון בסמוך ל[[כוכב מיכאל]] ("שדה כוכב"). בשנת 1965 סיפקו שדה ברור יחד עם [[שדה הנפט חלץ|שדה חלץ]] וכוכב הסמוכים 10% מתצרוכת הנפט של [[מדינת ישראל]]{{הערה|{{הצופה||. 10% מצריכת הנפט - מתפוקה מקומית|19650411|40}}}}. תפוקת השיא הייתה בתחילת 1966 כ-5,000 חביות נפט ליום{{הערה|{{דבר||תפוקת שיא של נפט בינואר בשדות "לפידות"|19660207|110}}}}.

מ[[שדה הנפט חלץ]], שהיקפו 229.6 אלף [[דונם]], הופקו עד שנת 2003 כ-17.2 מיליון [[חבית נפט|חביות נפט]] בשווי של 450 מיליון דולר, מתוך פוטנציאל של כ-19 מיליון חביות, אחוז זעיר מסך הצריכה השוטפת במדינה{{הערה|{{הארץ|עמירם כהן|לפידות מחדשת קידוחי נפט וגז בשדה חלץ|1.1558823|16 באוקטובר 2003}}}}. אולם ההצלחה הראשונית הביאה לתנופה של חיפושי נפט בכל רחבי מדינת ישראל.

===אבו רודס===
לאחר [[מלחמת ששת הימים]] השתלטה ישראל על שדות הנפט של [[אבו רודס]] ומתקני השינוע של [[א-טור]] שב[[דרום סיני]] והפיקה נפט לשימושה{{הערה|{{דבר|שלמה שפיר|50,000 חביות נפט ליום נשאבות על ידי ישראל בסיני|19671003|21}}}}, תפוקת הנפט הספיקה לכמחצית מהתצרוכת הארצית. בין מלחמת ששת הימים ל[[מלחמת יום כיפור]] הופעל השדה על ידי חברת [[נתיבי נפט]] ובמקום אף הוקם יישוב עבור העובדים בשם "[[שלהבת (יישוב)|שלהבת]]". במלחמת יום כיפור פונו המתקנים והיישוב ולא אויש שנית. במסגרת הסכם ההפרדה משנת [[1975]] הוחזרו הבארות למצרים.

===שדה "עלמה"===
ב-1977 החלה שאיבת נפט ממעמקי [[מפרץ סואץ]], מדרום לא-טור. באוגוסט 1979, חודשים ספורים לפני פינוי האזור, עמד קצב ההפקה של שדה "עלמה" על 40 אלף חביות נפט ביממה, כרבע מתצרוכת הנפט של ישראל{{הערה|{{דבר|דויד מושיוב|שדה עלמה מפיק 1/4 מצריכת ישראל|19790803|40}}}}.

===חיפושי נפט בישראל לאחר חלץ===
[[קובץ:מגד בשקיעה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שדה מגד של שותפות "גבעות עולם", 2011]]
במשך 50 שנותיה הראשונות של מדינת ישראל נעשו ניסיונות נוספים למציאת נפט, בהתחלה על ידי החברה הממשלתית חנ"ל, ולאחר מכן גם על ידי חברות ממשלתיות (כגון [[נפטא חברה ישראלית לנפט|נפטא]]) ופרטיות (כגון [[דלק קידוחים]]) שגייסו הון ב[[הבורסה לניירות ערך בתל אביב|בורסה]]{{הערה|{{דבר||בל"ל ו"כלל" משקיעים בחיפושי נפט|19800414|125}}}}. ניסיונות אלו לא הביאו למציאת נפט בכמויות מסחריות, ולכן לא הפסיקו את תלותה של ישראל באספקת נפט חיצונית.

מספר קידוחי הנפט הגיע לשיאו ב[[שנות ה-80 של המאה ה-20]], כאשר בשנת 1983 לבדה בוצעו 39 קידוחים לחיפושי נפט בכל רחבי המדינה{{הערה|{{מעריב|עודד שורר|39 קידוחים של תקווה|19830510|243}}}}.

התחום משך גם ספקולנטים כגון [[יואל (חברה)|חברת יואל]] ו[[ישראמקו]] של יוסף (ג'ו) אלמליח שגייסה בין השנים [[1982]]–[[1994]] כחצי מיליארד שקל מהציבור בבורסה ובסדרה של עסקאות. בין השאר ביצעו את ה[[קידוח ימי|קידוחים הימים]] הראשונים בישראל{{הערה|{{מעריב|עודד שורר ויואב יצחק|14 מיליון דולר ירדו לטימיון בקידוח ים 1|19890626|134}}}}. אלמליח מכר את החברות תמורת 17 מיליון דולר מבלי להפיק נפט ועזב לארצות הברית. משקיעים פרטיים אחרים הפסידו הון רב בתחום חיפושי הנפט{{הערה|1=[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=149682 ת"א-אלכסנדריה: ג'ו אלמליח גייס 122 מ' ד' לחברת נדל"ן בארצות הברית י.ו.א.ל, שאת השליטה בה מכר אלמליח באוגוסט 95', מחזיקה %7 מחברת השקעות השולטת במונפקת] גלובס, 21/07/1997 }}.

בקידוחי נפט ב[[אשדוד]] בסוף [[שנות ה-70 של המאה ה-20]] הופק נפט לתקופה קצרה מקידוח "אשדוד 2" ו"אשדוד 5"{{הערה|{{מעריב|עודד שורר|גדלה תפוקת הנפט ב"אשדוד 5" ובאשדוד 2"|19790820|139}}}}{{הערה|{{מעריב|עודד שורר|רק 40 חביות בבארות הנפט באשדוד|19791030|6}}}}, במקום נתגלה גם גז טבעי שלא הופק{{הערה|{{מעריב||גז מתאן פרץ בלחצים טובים בקידוח ליד "אשדוד 2"|19761118|57}}}}.

בקידוחי [[צוק תמרור]] בדרום [[מדבר יהודה]] נמצא נפט לראשונה ב-1981 והופקו כ-8,000 חביות נפט בקידוח "צוק תמרור 1"{{הערה|{{מעריב|עזרא ינוב|קידוח "צוק תמרור" 1 מפיק 90 חביות נפט ליום|19821222|76}}}}. מקידוח "צוק תמרור 3" הופקו כ-120,000 חביות בין 1996 ל-1999{{הערה|{{גלובס||חנ"ל - 130 חביות ליום בצוק תמרור|125249|27 בנובמבר 1996}}}}{{הערה|{{גלובס|דוד חיון|חנ"ל-ים המלח מחלקת רווחים מקידוחי נפט ברבעון השני|125247|6 באוגוסט 1997}}}} ושוב במשך תקופה קצרה ב-2010{{הערה|{{TheMarker|רם עוזרי|נחתם הסכם למכירת 160 חביות נפט ביום מקידוח צוק תמרור 3 בים במלח|1.592005|6 באוקטובר 2010}}}}.

החל מאמצע [[שנות ה-90 של המאה ה-20]] ערכה [[גבעות עולם חיפושי נפט]] קידוחי נפט ב[[שדה הנפט מגד]] שבאזור [[ראש העין]]. בסוף 2009 דיווחה השותפות כי גילתה מצבור נפט בקידוח [[מגד 5]]. הפקה מסחרית שלו החלה בנובמבר 2011. בחודש יוני 2011 הודיעה גבעות עולם כי השיגה הפקה יציבה של 800 חביות נפט ליום בתפוקה ממקטע אחד בלבד של הקידוח. מומחים בינלאומיים חיצוניים העריכו את פוטנציאל ההפקה של השדה{{הערה|[http://mayafiles.tase.co.il/rpdf/593001-594000/p593297-00.pdf Meged Field Reserve Classification]|כיוון=שמאל}}.

בשנת 2004 הופקו במדינת ישראל 3,200 חביות נפט ליום, פחות מ-0.004% מתפוקת הנפט העולמית. באותה שנה צרכה המדינה רבע מיליון חביות נפט ליום, המהוות כ-0.3% מצריכת הנפט העולמית.

===גילוי מרבצי הגז הטבעי===
{{ערך מורחב|גז טבעי בישראל}}
מאגר הגז הטבעי הראשון, "[[ראש זוהר]]", התגלה בשנת [[1958]], על ידי חברת הנפט לישראל (חנ"ל) חברת בת של חברת [[נפטא חברה ישראלית לנפט|נפטא]], שהייתה אז [[חברה ממשלתית]]{{הערה|{{דבר||נאום התקציב של שר האוצר - יוזלו ההוצאות לדלק|19590106|57}}.}}{{הערה|{{דבר||נפטא תמשיך במאמציה לאתר עורק גז ב"ראש זוהר"|1959/05/13|00407}}.}} גילוי הגז בשדה זוהר היה הראשון מסוגו באזור מזרח הים התיכון ובנוסף היה שדה הגז הגדול ביותר בישראל עד לגילוי שדות הגז הטבעי ב[[אגן הים התיכון]] בשנות האלפיים. הערכת נפח הגז בשדה הייתה במקור כ-59 מיליארד רגל קוב. בהמשך התגלו בסמוך שני שדות קטנים נוספים, שדה "כידוד" ושדה "קנאים", שמהם גם הופק גז.

מאגרי [[גז טבעי בישראל|גז טבעי]] המהווה תחליף חלקי לנפט, בהיקף ניכר, נתגלו בעשור הראשון של המאה ה-21 בים התיכון מול חופי [[אשקלון]] ומול חופי [[חיפה]]. תגלית זו מבשרת על שינוי יסודי במצב משק ה[[אנרגיה בישראל]], ובכלל זה הפחתה של התלות הישראלית באספקת נפט מבחוץ והפחתה משמעותית של הוצאות המשק על דלקים למיניהם. גז טבעי זול בהרבה מנפט, ומזהם פחות. הגז משמש תחליף ל[[מזוט]] בהפקת חשמל בתחנות כוח, וכן הוא מחליף תזקיקי נפט בהפקת אנרגיה המשמשת את צרכני האנרגיה הגדולים, ובהם: [[בית זיקוק|בתי הזיקוק]], [[מפעלי ים המלח]], ומתקני [[התפלה בישראל|התפלת מים]].

בניסיון למזעור התלות בנפט משתמשת [[חברת החשמל]] ב[[תחנת כוח|תחנות כוח]] המופעלות ב[[פחם]], עקב מחירו הנמוך יחסית של הפחם. [[תחנת הכוח אשכול]] שב[[אשדוד]] הוסבה לשימוש בגז טבעי.

==חקיקה==

להסדרת חיפושי הנפט בישראל נחקק בשנת [[1952]] [[חוק הנפט]]. החוק תוקן בשני תיקונים עיקריים, ב-[[1965]] וב-[[1989]]. החוק מסדיר את זכויותיהן וחובותיהן של חברות לחיפוש והפקת [[נפט]], [[גז טבעי]] ודלקים נוספים, וכולל התייחסות לנושא ה[[תמלוגים]] ממשאבי הטבע במדינת ישראל.

בשנת 2010 הוקמה [[הוועדה לבחינת המדיניות הפיסקאלית בנושא משאבי נפט וגז בישראל]] (ועדת ששינסקי), על מנת לבחון את נטל ה[[מס]] הראוי על הפקת נפט וגז טבעי בישראל (כולל [[מים כלכליים|המים הכלכליים]] שלה). בעקבות המלצות הוועדה להגדלת חלקה של המדינה ברווחים מהפקת נפט בישראל, נחקק [[חוק מיסוי רווחי נפט]], התשע"א-2011, ובוטלה התקנה המתירה ניכוי אזילה.

באוגוסט 2021, בוועידת האנרגיה השישית לאנרגיה וכלכלה, [[משרד האנרגיה והתשתיות|שרת האנרגיה]] [[קארין אלהרר]] הצהירה שהמדינה לא תעניק יותר זיכיונות לחיפושי נפט ביבשה<ref>{{גלובס|גיא ליברמן|שרת האנרגיה: מפסיקים מתן רישיונות לחיפושי נפט בישראל|1001383400|31 באוגוסט 2021}}</ref>. למרות הכרזה זו, אישר משרד האנרגיה זמן קצר לאחר מכן את הארכת זיכיון "איה" לחיפוש נפט וגז באילת ובערבה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/aya/he/aya_160223.pdf|כותרת=בקשה להארכת תוקף לרשיון 413-איה|אתר=gov.il משרד האנרגיה והתשתיות|תאריך=6.2.2022}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/aya/he/aya.pdf|כותרת=רשיון "איה" 413|אתר=gov.il משרד האנרגיה והתשתיות|תאריך=17.2.2019}}</ref>. שרת האנרגיה הצדיקה את הארכת הזיכיון באמרה שמדובר ברישיון ישן שעומד בתוקפו<ref>{{גלובס|שני אשכנזי|למרות הצהרות אלהרר, רישיון חיפושי הנפט בערבה הוארך|1001401649|9 בפברואר 2022}}</ref>.

==לקריאה נוספת==
* [[בצלאל לביא]], '''הזהב השחור בארץ ישראל''', [[הוצאת כרמל]], 1999

== קישורים חיצוניים ==
* {{מעריב|עודד שורר|חיפושי נפט: הזרים באים, הזרים באים|19821026|250}}
* {{מעריב|עודד שורר|נפט. 30 שנה של "סימנים מעודדים"|19900608|119}}
* {{TheMarker|אבי בר-אלי|400 קידוחים ב-60 שנה: האם יש נפט בישראל?|1.631559|26 באפריל 2011}}
*{{קתדרה|מיכאל ארן|הזכיונות לחיפושי אשלג ונפט בארץ-ישראל|31.9|31, אפריל 1984}}
* {{הארץ||איפה הם הרוקפלרים שלנו?|1.970999|2 ביוני 2004}}
*{{מערכות|[[שמואל הנדלר]]|ארץ ישראל במעגל הנפט|0/112640|, מאסף "מחנות", ינואר 1940, עמ' 69-72}}
* {{מערכות|[[שמואל אביצור]] (הנדלר)|מדור למשק ולכלכלה - אותות לנפט בארץ-ישראל בספרותנו העתיקה|7/110767|גיליון 6, מרץ 1941}}
* {{סרטונים}} [https://jfc.org.il/news_journal/61165-2/105801-2/ קידוח נפט ראשון בישראל, '''1953'''], באתר [[ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים]]

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:נפט בישראל|*]]
[[קטגוריה:ישראל: דלק]]
[[קטגוריה:איומים ומפגעים סביבתיים בישראל]]