הצגת המקור של הדף "ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון308"

{{ארכיון הכה את המומחה}}
== מלחמת העצמאות: תותחי נ״ט עם צלבי קרס ==

קראתי את [https://www.zman.co.il/253727/] והוא מספר שם שבזמן מלחמת העצמאות הוא היה ביחידת [[נ"ט]] ושהם קיבלו תותחים מ[[צ'כוסלובקיה]] שיוצרו במקור עבור [[גרמניה הנאצית]] ולכן היו עליהם [[צלב קרס|צלבי קרס]]. מדובר על דברים שקרו לפני יותר משבעים שנים ולכן ברור שיש בעיה להסתמך על זכרונו. איכשהו אני נוטה יותר לסמוך על הזכרון של צלבי קרס, וגם על התפקיד הכללי של היחידה. אבל לא מצאתי שום אזכור לתותחי נ"ט ב[[עסקת הנשק הצ'כוסלובקית-ישראלית]]. היו מקלעי [[מגל"ד]] שאולי שימשו גם נגד מטוסים, אבל לא נראה לי שנגד טנקים (והם גם לא הגיעו מאוחר. אבל את את פריט המידע הזה אפשר להסביר גם בדרכים אחרות בהנחה שמקבלים חלקים אחרים מהסיפור: אולי רק אז הם קיבלו אז הנשק שהיה קודם במקומות אחרים). האם יש אישוש לסיפור הזה? או בכלל לשימוש בנשק שהיו עליו צלבי קרס (ולא נמחקו) ב[[מלחמת העצמאות]]? [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 12:59, 21 בספטמבר 2021 (IDT)
:ב[[יד לשיריון]] מוצג כלי כזה. כך לפחות טוענים המדריכים. {{אלמ}}
::בלי קשר לציורים של סמלים, רוב הנשק ששימש את צה"ל במלחמת 48 הגיע מצ'כוסלובקיה (באישור בריה"מ), והיה מיועד במקור לגרמניה. {{אלמ}}

==נישואים והגבול בין מוצרי יסוד למוצרי מותרות==

אם במודל ה"מודרני" גבר הוא מפרנס יחיד המפרנס את הבית ומממן לכל הפחות לו, לאשתו ולילדיו מזון, לבוש, פארמה, שירותי חינוך ושירותי רפואה (כולל ביטוח) ואשתו אחראית על קניית כל אלה, איך אפשר להגדיר בצורה ברורה את הגבול בין "הכרחי" ל"מותרות" כדי למנוע טענות ל"ניצול", "פינוק" ו"חומרנות" ומכאן גם מלחמות של ממש בין הגבר לאשה? {{אלמ}}:
:ואם לא? [[משתמש:עמית אבידן|עמית]] - [[שיחת משתמש:עמית אבידן|שיחה]] 16:02, 21 בספטמבר 2021 (IDT)
::ואם לא כלומר אם זה לא המודל המודרני או ואם לא כלומר שאי אפשר להגדיר את הגבול? בתודה, {{אלמ}}
:::ואם זה לא "המודל המודרני"? המודל שאתה מציג מתאר לא רע את [[שנות החמישים של המאה העשרים]], מאז עברו שבעים שנה, דברים השתנו. לא בטוח שההגדרות של מה הכרחי ומה מותרות כיום דומות לאלו של שנות החמישים. [[משתמש:עמית אבידן|עמית]] - [[שיחת משתמש:עמית אבידן|שיחה]] 17:19, 21 בספטמבר 2021 (IDT)
: לא ברור איזה סוג תשובה אתה מצפה לקבל. גם אוסף ההנחות שלך טיפה מיושן ולא רלוונטי (מרבית הנשים הנשואות בחברה מודרנית עובדות, מפרנסות ומשלמות מסים) וגם לא לחלוטין ברור מה המטרה של השאלה. מה אתה רוצה לשמוע, איזה גבול?  ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 17:57, 21 בספטמבר 2021 (IDT)
::כן, איזה גבול ביחס למודל ה"מודרני" (אני מבדיל בזהירות בין מודרני לפוסט מודרני). {{אלמ}}

לא צריך להגדיר, אלא לתמחר. הבעל הוא, כאמור, מפרנס יחיד, והוא יהיה אחראי לניהול הפיננסי של משק הבית. האשה, שהיא לפי המודל הזה ספקית שירותי משפחה, חדרנות וזוגיות (להלן שירותי מחו"ז), תפרסם ברשומות מחירון מפורט לכל שירות, כגון הפעלת מכונת הכביסה, הכנת ארוחת ערב, חליצת נעליו של הבעל עם שובו מיום העבודה המפרך, וכדומה. הבעל יהיה אחראי לרשום ולדווח על רגעי נחת מהילדים או תחושת סיפוק על היותו עמוד התווך הכלכלי של המשפחה, ואלו יתומחרו כחלק מרשימת שירותי המחו"ז. האשה תתקצב את הוצאות הבית על פי תזרים המזומנים. חריגה מהתקציב תחשב ל"פינוק" (וחריגה מעבר ל-25%, "פינוק חומרני"). [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 19:43, 21 בספטמבר 2021 (IDT)
: [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]], אבל השואל ביקש לחשב [[גבול (מתמטיקה)|גבול]]... ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 19:57, 21 בספטמבר 2021 (IDT)
::עוזי מומחה בחישובי גבול, בפרט כאשר משך הנישואים שואף לאינסוף. [[משתמש:דוד שי|דוד שי]] - [[שיחת משתמש:דוד שי|שיחה]] 21:22, 21 בספטמבר 2021 (IDT)
:לא בית דין רבני או בית דין לענייני משפחה אמור לעסוק בכך? וזה יכול להשתנות בהתאם למקרה. לדוגמא, יש מקרים שבהם בת הזוג הייתה רגילה לרמת חיים מסויימת, ובגירושים נדרשו מזונות שיוכלו לאפשר את המשך קיום רמת החיים שהורגלה אלייה. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 23:12, 21 בספטמבר 2021 (IDT)

===שנות ה-50 האמנם?===
הטענה המעניינת לעיל על שנות ה-50 יכולה להיות יחסית למשל לארה"ב, בריטניה, קנדה וכדומה אבל לא בהכרח למדינות אחרות.

קשה לדעת מה צופן העתיד הקרוב (2025-2050) --- התחזקות המגמה הקיימת או היחלשותה בשל עלייה משמעותית באוטומציה שתביא לאובדן מקומות עבודה רבים וקאמבק של הדפוס הקודם, לפחות לגבי הורים ואז חוזרת השאלה, "היכן עובר הגבול" כשמדובר על מפרנס\ת יחידנ\ית (זו הייתה טעות לדבר רק על גברים) ועל טפלנ\ית בית. {{אלמ}}

== קצינים דוברי רוסית ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

האם הקטגוריה של "קציני צה"ל מעל סא"ל שנולדו בברית המועצות ומשרתים היום" כוללת רק את [[רומן גופמן]]? 

האם קיימים קציני משטרה בכירים (סנ"צ פלוס) דוברי רוסית בכלל?

:א. לא.
:ב. כן. 
:[[מיוחד:תרומות/87.71.94.38|87.71.94.38]] 09:16, 22 בספטמבר 2021 (IDT)
:א. כן. 
:ב. לא שידוע. אבל אולי במעבדות, סייבר, רפואה וכד'?
::בדקת את כל הקצינים מעל סא"ל בצה"ל? כל הכבוד! מדובר במאות קצינים שחלק משמותיהם חסויים. שאפו. [[מיוחד:תרומות/2.52.72.8|2.52.72.8]] 07:14, 23 בספטמבר 2021 (IDT)

:::לא ברור לי מה הצורך האנציקלופדי בקטגוריה כזאת.  דני [[משתמש:Danny-w|Danny-w]] - [[שיחת משתמש:Danny-w|שיחה]] 09:54, 14 באוקטובר 2021 (IDT)

== תשואות ב"גמל להשקעה" ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

האם התשואה מחושבת לפי "ריבית דריבת" או לפי ההפקדה הראשונית?
נניח לצורך החישוב מישהו השקיע 10,000 שקלים והתשואה היא 10% שנתית. אז כעבור שנה יהיה לו 11,000 שקלים. אבל כעבור שנתיים זה יהיה 12,000 או 12,100? לצורך החישוב נניח אין תזרים כספים נוסף ונניח שהתשואה היא קבועה, ללא דמי ניהול. סתם להבין את העקרון.
:פשוט קרא/י את [[ריבית#ריבית דריבית|ריבית דריבית]] [[משתמש:Shannen|Shannen]] - [[שיחת משתמש:Shannen|שיחה]] 19:53, 22 בספטמבר 2021 (IDT)
תודה אבל לא מציון שם שמדובר בגמל להשקעה. בפסקה לפני כן מצוינת ריבית פשוטה ובהמשך עוד מספר סוגי ריביות, ללא התייחסות לסוג הקופה.
:קופות גמל להשקעה משקיעות בשוק ההון ולא מבטיחות תשואה קבועה, ולכן אין משמעות לריבית דריבית. [[משתמש:דוד שי|דוד שי]] - [[שיחת משתמש:דוד שי|שיחה]] 06:32, 23 בספטמבר 2021 (IDT)
:: אז איך זה הולך? נניח בשנה א' יש ריבית 10% ובשנה ב' 2%. האם החישוב הוא <math>10,000+10,000*10\% +10,000*2\%</math> או <math>10,000+10,000*10\% +11,000*2\%</math> כשהאיבר השלישי הוא השאלה המרכזית. כלומר התשואה כל שנה היא בהתאם להפקדה או בהתאם למה שיש בקופה. אגב לפי מה שכתבת יש הבדל בין "ריבית" לבית "תשואה" בהקשר של החישוב?
:::קופות גמל לא משלמות ריבית אלא הן משיגות רווחים או הפסדים על מה ואיך שהן משקיעות (הרווח או ההפסד מכונה תשואה, שיכולה להיות חיובית או שלילית). השאלה שלך מתאימה לפיקדון, ואז בדרך כלל מחשבים לפי ריבית דריבית שנתית. כל שנה הריבית מצטרפת לקרן ומתחיל חישוב על הקרן יחד עם הריבית שנצברה. דפי הדוגמה השנייה שלך - בסוף השנה הראשונה שווי הפיקדון הוא 10,000 בתוספת 10% שהם 1000 וביחד זה 11,000 ועל הסכום החדש של 11,000 מחשבים 2% בתום השנה השנייה שהם 220, כך שאחרי שנתיים שווי הפיקדון הוא 11,220. [[מיוחד:תרומות/84.94.45.134|84.94.45.134]] 18:38, 23 בספטמבר 2021 (IDT)
::::תוכניות כמו קופת גמל להשקעה, שמשקיעות בשוק ההון, מפרסמות אמנם תשואה שנתית, אבל למעשה התשואה בהן משתנה בכל יום שיש בו מסחר בניירות הערך שבהם מושקע כספן, ובכל יום הסכום המושקע שווה לתוצאה של סוף היום הקודם (כלומר מעין ריבית דריבית בחישוב יומי). [[משתמש:דוד שי|דוד שי]] - [[שיחת משתמש:דוד שי|שיחה]] 11:54, 24 בספטמבר 2021 (IDT)
:::::@[[משתמש:דוד שי|דוד שי]]: ממש לא נכון ומטעה. זה שינוי יומי - ולא ריבית דריבית בחישוב יומי. המושגים "ריבית" ו"ריבית דריבית" לא שייכים לקופות גמל.[[מיוחד:תרומות/84.94.45.134|84.94.45.134]] 17:46, 4 באוקטובר 2021 (IDT)
::::::כתבתי "מעין ריבית דריבית", אם זה מפריע לך, התעלם מזה. [[משתמש:דוד שי|דוד שי]] - [[שיחת משתמש:דוד שי|שיחה]] 19:51, 4 באוקטובר 2021 (IDT)
:קופות גמל (רגילות וגם להשקעה) יכולות להשקיע גם באיגרות חוב נושאות ריבית, וגם במניות נושאות דיבידנד, ובמקרה זה תהיינה להן הכנסות דמויות ריבית. בניגוד להשקעות פרטיות באפיקים דומים, ההכנסות האלה לא מגיעות לחשבונו של המשקיע בקופת הגמל (ולא יורד מהן מס רווחי הון אגב כך) אלא מושקעות מחדש כחלק מהנכסים של קופת הגמל. לכן נוצר מצב דומה לריבית דריבית. אם קופה למשל השיגה בשנתיים האחרונות תשואה שנתית של 20%, אז התשואה הכוללת (ברוטו) למשקיע היא 44%, בדיוק כמו בחישובי ריבית דריבית, והמיסוי הוא על ההפרש בין מחירי המכירה והקניה. אבל, בניגוד להשקעה "קלאסית", התשואה על רוב נכסי הקופות לא ידועה מראש (גם אם קופה משקיעה רק באג"ח, הריביות בשוק משתנות) ולכן אין דרך לחשב את התשואה הצפויה בעזרת נוסחאות ריבית דריבית; אפשר רק לומר שהתשואה צפויה להיות גבוהה יותר מאשר בהשקעה ישירה באותם נכסים, בגלל ה"ריבית דריבית" והמיסוי הדחוי (אם כי יש גם דמי ניהול שצריך להביא בחשבון). [[משתמש:Laugh Tough|צחקשוח]] - [[שיחת משתמש:Laugh Tough|שיחה]] 00:22, 10 באוקטובר 2021 (IDT)
:: האם יכול להיווצר גם מצב הפוך שבו ככל שמושקע יותר, ככה ההפסד יותר גדול? נגיד מישהו השקיע 50 אלף, ובגלל תשואות הגיע ל60 אלף. עכשיו שנת משבר והתשואה הפכה לשלילית. אילו היה לו רק 50 אלף בחשבון היה מספיק 10 אלף, אבל מכיוון שזה גדל ל-60 אז הוא מפסיד 12 אלף. האם המצב יתכן? שתשואה גובהה יותר דווקא תוביל להפסדים גדולים יותר? [[מיוחד:תרומות/2A0D:6FC0:6F9:C600:441C:C404:4610:5164|2A0D:6FC0:6F9:C600:441C:C404:4610:5164]] 00:39, 10 באוקטובר 2021 (IDT)

== ניאנדרתל ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

האם אפשר לשבט אדם ניאנדרטל דרך דגימות DNA שנמצאו? למה הניסוי לא בוצע?
:בינתיים נמשוא מאוד בחיתולים. קראו [[שיבוט]]. [[משתמש:Shannen|Shannen]] - [[שיחת משתמש:Shannen|שיחה]] 19:56, 22 בספטמבר 2021 (IDT)
::אני לא חושב שיש טכנולוגיה קיימת לשבט ניאנדרטלים, כי ככל הידוע לי אין אפילו תאים ניאנדרטלים שלמים עם כל ה-DNA. זאת בניגוד לתאי רקמות של בעלי חיים שנכחדו בזמן האחרון, או תאים של ממותות שנשמרו בהקפאה בקרח. הרצף של הגנום הניאנדרטלי פוענח ממספר עצום של מקטעי DNA קטנים, שאין דרך מעשית לחבר אותם.{{ש}}גישה אלטרנטיבית שהוצעה היא לקחת תא של אדם או של שימפנזה, ולהכניס שינויים ברצף ה-DNA כך שיתקבל הרצף הניאנדרטלי. גם במקרה הזה, למיטב ידיעתי עדיין לא קיימת טכנולוגיה להכניס כל-כך הרבה שינויים, אך יש הטוענים שניתן לפתח אותה.{{ש}}בהנחה שניתן, במדינות המערב אין להערכתי סיכוי לקבל אישור אתיקה לפרוייקט כזה. במשטרים לא-דמוקרטים – מי יודע? (בטח לא אני). אך במשטרים כאלו צפויים לשאול: למה לנו להשקיע בפרוייקט כזה, מן הסתם הרבה מיליונים? מה ייצא לנו מזה? [[משתמש:H. sapiens|H. sapiens]] - [[שיחת משתמש:H. sapiens|שיחה]] 20:55, 22 בספטמבר 2021 (IDT)
::: יש [https://edition.cnn.com/2021/09/13/world/woolly-mammoth-resurrect-deextinction-scn/index.html מיזם] שמנסה לגדל מעיין [[ממותות]]. מה שהם רוצים לעשות זה לשחזר גנים של ממותות מתאים של ממותות שהשתמרו ולערוך תאי [[פיל אסייתי|פילים]] כדי להוסיף להם כל מיני תכונות מממותות (צמר, אוזניים קטנות יותר, ועוד) כדי להתאימם לחיים ב[[סיביר]], ואז יש אז השלב המאתגר הבא של פיתוח [[רחם מלאכותי]], כי אין עודפי פילות. עם אנשים גם מיזם כזה שהוא פחות שאפתני משיבוט רחוק מהצלחה: יש לנו מספר עצמות שהתגלו ושבכל אחת ה־[[DNA]] כבר לא לגמרי שלם. גם אם לא היו מכשולים אתיים, אני לא בטוח שהיה שווה להשקיע בזה. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 21:07, 22 בספטמבר 2021 (IDT)
::::המיזם המדובר הוא של [[ג'ורג' צ'רץ']] {{אנ|George Church (geneticist)}}, אותו גנטיקאי מהרווארד שהציע פרוייקט להנדסה גנטית של ילד ניאנדרטל, ולהבנתי בשיטה דומה. החדשות הן שהוא קיבל 15 מיליון דולר למיזם של הממותות (ממי? לא ראיתי בכתבה). ניסיון מראה שהשקעת כסף לא בהכרח מצליחה להזניק מיזם שהטכנולוגיה שלו עדיין לא בשלה. [[משתמש:H. sapiens|H. sapiens]] - [[שיחת משתמש:H. sapiens|שיחה]] 14:03, 23 בספטמבר 2021 (IDT)
::::: אבל מה חסר לנו? הפריות מעבדה הן ממציאות היום-יום. פילה פונדקאית אפשר למצוא בכל גן חיות. קיימת טכנולוגיה של [https://gizmodo.com/scientists-have-created-the-first-artificial-embryo-wit-1793058724 זיגוטה מלאכותית]. מה עוד צריכים לפתח? ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 14:51, 23 בספטמבר 2021 (IDT)
::::::אני לא ממש מהתחום, אבל ממה שאני מבין, בתחום הזה יש אחוזי הצלחה לא גבוהים במיוחד. לכן נדרשת יותר מפילה אחת (ואפילו הרבה יותר). ו[[פיל אסייתי]] הוא כרגע מין בסכנת הכחדה (מה לגבי [[פיל אפריקאי]]? האם יש בעיות להשתמש בו? הוא קצת פחות על סף הכחדה. ועדיין לא ברור לי עד כמה מעשי זה יהיה לתחזק לצורך הניסוי הזה עדר פילים). [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 15:11, 23 בספטמבר 2021 (IDT)
::::::הפרייה מלאכותית, שיבוט ו"זיגוטה מלאכותית", כולן טכנולוגיות שמסתמכות על קיום תאים חיים ומתפקדים, בין אם תאי מין או תאים סומטיים, של האורגניזם שתורם את ה-DNA.{{ש}}ייתכן שבמקרים מיוחדים ניתן להשתמש גם בתא לא-חי שעדיין נשמר בו גנום שלם ובלתי-פגוע. אבל במקרה של הממותות, מה שיש זה תאים קפואים מלפני עשרות אלפי שנים, ומן הסתם הגנום בהם כבר לא במצב טוב במיוחד.{{ש}}לפחות לפי הפרטים ששוחררו לתקשורת, צ'רץ' מצהיר על אסטרטגיה אחרת לחלוטין: "עריכה" של גנום קיים בתאים של מין קרוב שחי כיום. זו [[קריספר|טכנולוגיה שקיימת בעיקרון]] אבל כאן מדובר בהיקף שחורג בהרבה, מבחינת כמות הרצף שרוצים לערוך, מכל מה שנעשה היום.{{ש}}ייתכן גם שצ'רץ' עדיין חושב על הפרוייקט של הנדסת ניאנדרטלים, שם למיטב ידיעתי אין אפילו תאים קפואים או גנום שלם, והוא רוצה לפתח טכנולוגיה שתתאים גם להם. [[משתמש:H. sapiens|H. sapiens]] - [[שיחת משתמש:H. sapiens|שיחה]] 11:34, 24 בספטמבר 2021 (IDT)

== חרקים באוכל ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
בסוגים רבים של אוכל אבקתי/עמילני (למשל ב[[קמח]]) מופיעים לא פעם חרקים שחורים קטנים, לפעמים אחרי איחסון במשך זמן מה, לפעמים כבר בחבילה שנקנתה בחנות. אני תוהה לגבי המקרה של אחסון קמח לאורך זמן בכלי אטום (גם ל[[אור]]): מאיפה החרקים הגיעו לשם? [[משתמש:עמית אבידן|עמית]] - [[שיחת משתמש:עמית אבידן|שיחה]] 22:46, 22 בספטמבר 2021 (IDT)
:או שהחרקים (ביצים/זחלים) כבר היו בקמח לפני שנכנס לכלי האטום או שהכלי לא באמת אטום. אגב אני לא מכיר כלי מטבח אטום לגמרי, כלומר מסוגל להחזיק ווקום לאורך זמן בלי שיכנס אוויר. [[משתמש:Assafn|Assafn]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Assafn|שיחה]] 22:54, 22 בספטמבר 2021 (IDT)
:: אגב אני קונה רק כאלה עם הכשר, ומעולם לא מצאתי כלום גם אחרי ניפוי בנפה הדוקה. [[משתמש:המאו&#34;ר|המאו&#34;ר]] - [[שיחת משתמש:המאו&#34;ר|שיחה]] 00:18, 24 בספטמבר 2021 (IDT)
:::המלצת יודעי דבר היא לאחסן קמח ומוצרים דומים במכל אטום במקרר או במקפיא, תלוי בתדירות השימוש. ראה למשל [https://www.foodisgood.co.il/general/ingredients-storage/ כאן].

== צפון תימן ודרום תימן ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
בגלל שמצב הערכים [[צפון תימן]] ו[[דרום תימן]] בכי רע, ומדובר בערכים שטחיים ביותר, אולי פה אקבל מענה: מדוע היו שתי מדינות לעם התימני? איך [[נפילת מסך הברזל]] תרמה לאיחודן? ובכללי, למה תימן מדינה כל כך נחשלת גם היום? חג שמח, [[מיוחד:תרומות/2A10:8009:9277:0:E51E:1963:2BB3:C6D2|2A10:8009:9277:0:E51E:1963:2BB3:C6D2]] 23:00, 22 בספטמבר 2021 (IDT)
:[[איחוד תימן|עוזר]]? [[משתמש:מוכני|מוכני]] - [[שיחת משתמש:מוכני|שיחה]] 23:06, 22 בספטמבר 2021 (IDT)
:מתוך הערך [[דרום תימן]] (ר’ קישורים שם): דרום תימן הורכבה מהמושבה לשעבר עדן (אנ'), ושטחי החסות הבריטיים, המערבי והמזרחי של עדן, דהיינו "פרוטקטורט עדן" (אנ') (כולל אלה שלא הצטרפו ב-1962 לפדרציה של דרום ערב (אנ')), וגם האיים פרים, קאמראן וסוקוטרה, השוכנים מול חופיה של עדן. שטח החסות המזרחי של עדן היה רובו מדבריות והרים צחיחים.
:כלומר: צפון תימן הייתה שטח עות’מני ובהמשך מדינה עצמאית, ודרום תימן הייתה מושבה בריטית. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 23:07, 22 בספטמבר 2021 (IDT)

== איך ניתן להבחין בקלות בין קנאביס אינדיקה לקאנביס סאטיבה? ==

הבנתי שכיום יש זנים רבים בעולם (מאות או אלפים) של קנאביס אינדיקה וסאטיבה המשמשים לטיפול רפואי מסחרי (אני נמנע לעסוק במין רודראליס בשאלה זו).

אם אדם קונה קנאביס רפואי מסחרי ובא לו לדעת אם זה אינדיקה או סאטיבה, איך הוא יוכל לאשר זאת בסבירות גבוהה? (בדיקה אנטומית\גנטית\כימית, לא "פסיכואקטיבית"). תודה. {{אלמ}}
:נראה לי שרוב הזנים בימינו הם הכלאות. אינני מומחה, אבל למיטב זיכרוני לאחד משני זני הבסיס יש אחוזי CBD גבוהים הרבה יותר, ובדיקה כימית תוכל לחשוף זאת. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   22:38, 23 בספטמבר 2021 (IDT)
באינדיקה יש יותר CBD מאשר בסטיבה. אבל רוב הירוק הרפואי שמשווק גם ככה זה ערבוב של שני הזנים
::אדם ב"עניינים" טוען שאין יותר דבר כזה אינדיקה טהור או סאטיבה טהור, רק הכלאות שלכל היותר הן דומיננטיות חאחד מהשניים. מישהו יכול לאשר/להפריך? אולי גם הרחבה לגבי סיבת השינוי? מקורות יתקבלו בברכה אם ידרש עדכון בערך. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   11:38, 27 בספטמבר 2021 (IDT)

== מה זה נישואים? ==

# מחויבות? (חלק מה"נשואים" לא מזהים עצמם מחויבים)
# אהבה? (אנשים מסוימים אוהבים אחד את השני "רומנטית" גם בלי נישואים)
# מגורים משותפים? (לא נגיד שכל שניים או יותר שותפים באיזו דירה "נשואים" זה לזה)
# סקס? (לא נגיד שכל זוג אנשים שעושים סקס הם "נשואים")
# ילדים? (יש זוגות "נשואים" שאין להם ילדים, לפחות במסגרת נישואים נתונה)
# רישום ביורוקרטי? (טקסי נישואים התקיימו על הפלנטה הזאת לפני שכל ביורוקרטיה מדינית יושמה)

האם יש הגדרה ברורה לזה? אשמח לתשובות מלומדות.
:מה לגבי הכרה של ממסד בקשר זוגי (מדינה, דת, קהילה)? יש הטבות מסוימות לזוגות נשואים. זו אחת הסיבות לרצון לקדם הכרה בנישואים אזרחיים ונישואים גאים. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 05:28, 23 בספטמבר 2021 (IDT)
::אני לא חושב שבכל מדינה יש הטבות לזוגות שמצד אחד מוגדרים "נשואים" אבל מצד שני אין להם ילדים וגם אם כן, לי אישית לא ברור למה בכלל צריכות להתקיים הטבות כאלה (הרי לא מדובר על עזרה שהולכת בסופו של דבר לילדים).
:::נישואים הם הסכמה חוזית לחיים משותפים. המרכיבים שמנה השואל הם חלק מהפעולות שניתן לכלול במסגרת חוזה זה, אך הם אינם הכרחיים ואינם בלעדיים. הם יותר רלוונטיים לשאלה מהם [[ידועים בציבור]]. [[משתמש:דוד שי|דוד שי]] - [[שיחת משתמש:דוד שי|שיחה]] 06:29, 23 בספטמבר 2021 (IDT)
::::אני מניח שב"חיים משותפים" התכוונת ל"מגורים משותפים" (רק שבניגוד אלי ציינת "הסכמה חוזית ל" ואני ציינתי רק "מגורים משותפים") אבל אז זה מחזיר אותנו לעניין של מה ההבדל בין "נשואים" לבין "קבוצת בני עשרים הגרים יחדיו בקומונה?" {{אלמ}}
:::::אתה מוזמן לעיין בערך [[נישואים]]. ההסכמה החוזית היא העניין המהותי, וחיים משותפים אינם בהכרח מגורים משותפים.[[מיוחד:תרומות/2.52.72.8|2.52.72.8]] 06:59, 23 בספטמבר 2021 (IDT)
::::::המשפט הראשון ממש בערך סותר את ההגדרה שהציג [[משתמש:דוד שי]] כי הוא כולל גם את הביטוי "להקים משפחה" ובהגדרתו המשתמש הנ"ל לא הזכיר את מושג המשפחה, אז מה הם המאפיינים של "חיים משותפים" בהקשר זה ב'''מינימום'''? {{אלמ}}
:::::::גם זוג יכול להיות משפחה. הגדרתו של דוד שי נראית לי כקרובה למינימום. [[מיוחד:תרומות/2.52.72.8|2.52.72.8]] 07:16, 23 בספטמבר 2021 (IDT)
::::::::גם אם נוסיף לשיח את המילה "זוג" זה לא מבהיר את משמעות המונח "נשואים" (במינימום); במה מתאפיין היות שני אותם בני אדם כ"נשואים" (או כ"זוג") בהקשר זה, כלומר במה מתאפיינים אותם "חיים משותפים" עליהם דיבר [[משתמש:דוד שי]] ב'''מינימום'''?
:::::::::בהלכה נקבע מינימום שמחייב את הגבר: [[שאר כסות ועונה]]. למי שאינו יהודי דתי אין מינימום, מעבר להסכמה על חיים משותפים הכל נתון להסכמת הצדדים. בפקודת מס הכנסה מוגדר בן זוג "אדם נשוי החי ומנהל משק בית משותף עם מי שהוא נשוי לו", ומכאן אפשר ללמוד שלדעת המחוקק ייתכנו נישואים ללא משק בית משותף. [[משתמש:דוד שי|דוד שי]] - [[שיחת משתמש:דוד שי|שיחה]] 07:44, 23 בספטמבר 2021 (IDT)
::::::::::אם כך לפי דבריך המונח "חיים משותפים" ריק מתוכן כי ממילא כולם חולקים עולם זה בין אם גרים באותו מבנה או לא, אלא אם מחליפים את חיים משותפים ל"נאמנות כמוגדר בחוזה", אבל אז המונח נישואים מתייתר כי אין הבדל מהותי בין חוזה זה לכל חוזה אחר. {{אלמ}}
::::::::::הוא לא מתייתר, כי הוא חוזה מסוג מסויים. כמו שהמושג "חוזה אחזקה" לא מתייתר בגלל שהוא חוזה כמו כל חוזה אחר.[[מיוחד:תרומות/87.70.13.18|87.70.13.18]] 09:04, 23 בספטמבר 2021 (IDT)
:::::::::::הוא כן מתייתר כי אין חובה לכתוב כותרת (זה פשוט נוהג ארגון מידע '''כתוב''') ועוד יותר כי אין חובה בכלל למסמך כתוב. {{אלמ}}
:הגדרת הנישואים שונה מתרבות לתרבות וממדינה למדינה. ללא ציון ספציפי יותר ("בחוקי מדינת ישראל", "בשבט האראפש" וכך הלאה) לא ניתן לענות על השאלה. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   01:29, 24 בספטמבר 2021 (IDT)
::נקודה מהותית היא ש"נישואים" הם לכל הפחות '''מוסד חברתי''', בדרך כלל גם מוסד '''משפטי''' ובמקרים רבים (אני מנחש שהרוב) גם '''דתי'''. זה מחייב שההגדרה הדוייקת תהיה שונה בין כל המשתנים האלו. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   01:33, 24 בספטמבר 2021 (IDT)

===ציטוט מדיון מארכיון 305===
בארכיון 305 נכתב תחת הדיון "''דייטינג בעולם העתיק''":

{{ציטוט|תוכן="במזרח הקדום, בעולם ההלני, באירופה ואף בהודו עד לאחרונה ובחלקים מסוימים עד היום, הנישואין היו חוזה עסקי בין שתי משפחות שנועד להסדיר את חלוקת המשאבים שלהן, כך שבמקרה הגרוע מעט ככל האפשר יאבד, ובמקרה הטוב כמות המשאבים העומדת לרשותן תגדל. בכל הדבר הזה, אין שום משמעות להיכרות מוקדמת בין הבעל והאישה. הורים לא באו "להציע נישואין" כדבריך: מה שעמד על הפרק היה ביזנס}}

אם זה היה המקרה בכל העולם ולא רק באזורים הנ"ל, אז הנישואים ה"טבעיים" ה"מינימליים" הם חוזה עסקי בין שני זוגות הורים, ללא מסמך כתוב (ללא "כותרת" ולכן גם ללא הביטוי החד-מילתי "נישואים") ולא '''חוזה בין בני זוג''' כי למעשה אין זוגיות לפני נישואים. {{אלמ}}
: מתח בין "נישואי חוזה" ל"נישואי אהבה" קיים בכל התרבויות (עיין: מרווין האריס: בני מיננו, Donald E. Brown: Human Universals). מתח זה לרוב מוכחש על ידי ההורים, אבל תופעה נפוצה למדי של בריחה מהבית למטרת נישואים בניגוד לרצון ההורים מזימה טענה זו. ככלל, נישואים הם העיסקה החשובה ביותר שנעשית בחייו של אדם. אפילו בחברות המערב המשוחררות פירושם של נישואים הוא חלוקה מחדש של הרכוש בין האשה לגבר. מבחינה כלכלית זה מהותי יותר מכל משכנתא. מבחינה חוקית בחברות רבות נישואים יוצרות מסגרת חדשה לגמרי למצבו המשפטי של אדם (למשל אצלנו תוספת רצינית למספר האנשים שמותר להם משפטית להסתיר מידע מרשיע, אפילו בפלילים) ומנקודת מבט אבולוציונית - בחירה של השותף הגנטי. פסיכולוגיה אבולוציונית מקישה מהעובדה האחרונה לגבי כל השאר, כולל תחזית ברורה מאד לכך שיהיה קיים מתח בין האינטרס הגנטי של ההורים, עבורם צאצא ספציפי יכול להידחק לתחתית סולם החשיבות בהינתן עיסקה טובה עבור צאצא אחר, לבין האינטרס הגנטי של הצאצאי/ים שמבחינתם עיסקה לא מוצלחת פרושה פגיעה חזקה ולעתים קרובות בלתי הפיכה באינטרס העצמי שלהם להעמיד צאצאים מוצלחים. {{ש}} <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   10:18, 25 בספטמבר 2021 (IDT)

::אני מסכים איתך, אבל אני לא מבין איך בעולם העתיק, שברובו לא היה דבר ממה שנכנה כיום "דייטינג", היו יכולים להתקיים נישואי אהבה, בטח כאשר חיתנו לרוב נערים ונערות ממש עם תחילת הבגרות המינית (כשההורמונים היו בשיא ולכן קל להסביר איך הביאו כל כך הרבה ילדים). {{אלמ}}
:::אהבות עזות בתחילת הנעורים זכורות לי אישית. גיל החיתון הממוצע עמד על 16 שנים. בעולמם של ציידים לקטים ובמידה פחותה בחברות מסורתיות, אדם נאלץ לתפקד כבוגר עשור או שניים לפני מה שנדרש כיום בחברות של מדינות מפותחות. בהתאם גם תחושת זכותו לאוטונומיה הגיעה מוקדם יותר. <br>בחברות ציידים/לקטים היה נהוג ארוע שנתי של מפגש כל השבט או מפגש עם שבטים סמוכים, אירוע בו הזדמן לנער/ה להכיר אנשים חדשים בני גילה. בחברות אחרות היו ארועים כדוגמת ט' באב. <br>התרשמתי שבכל מקרה נישואים כפויים לבן/בת זוג שאינם אטרקטיביים (מבוגרים מדי למשל, או מעוררי דחיה) יכלו להניע את ההמתבגר/ת להאחז בקש על מנת להימלט מרוע הגזרה.{{ש}} <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   16:24, 25 בספטמבר 2021 (IDT)
::::כללית אני נמנע מלהגדיר "קראשים" יצריים ומיניים בקרב נערים כ"אהבה" אפילו שזה יכול להיות, לפחות אם זה מתפתח לאט ויש [[היקשרות]]. {{אלמ}}
:::::אני מסכים בהחלט שקראשים של גיל הנעורים בדרך כלל אינם אהבה, אבל הנער/ה לא יודע זאת, מחמת חוסר נסיון. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   16:55, 25 בספטמבר 2021 (IDT)

== דרוזים ותנ"ך ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

האם [[הדת הדרוזית]] מכירה במקרא כספר קדוש  (ברמה כזאת או אחרת)? ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 13:32, 23 בספטמבר 2021 (IDT)

:ב[[אסלאם]] לגווניו השונים [[התנ"ך]] (היהודי או הנוצרי) לא נחשב ספר קדוש, להבנתי. המסורות המקודשות נמצאות בקוראן ובספרות שמשתלשלת ממנו. לדוגמה: חוגגים את [[חג הקורבן]] שמציין מעשה שלא עולה בקנה אחד עם המסופר ב[[ספר בראשית]] על [[עקדת יצחק]]. הדרוזים חוגגים גם הם את חג הקורבן. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 15:17, 23 בספטמבר 2021 (IDT)
:: זה מעניין. משכיל נוצרי יודע להגיד מי הם מתושלח, אהרון ואסא בלי מאמץ. עבור מוסלמי מלומד זה לא יהיה כך? ודרוזים שהתפצלו מן האיסלאם לא ידעו להגיד אפילו מי הם משה ויעקב? ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 20:28, 23 בספטמבר 2021 (IDT)
::: עד כמה שידוע לי גם האיסלאם מכיר בתנ"ך, אך טוען שבני אדם עיוותו אותו. [[משתמש:המאו&#34;ר|המאו&#34;ר]] - [[שיחת משתמש:המאו&#34;ר|שיחה]] 00:19, 24 בספטמבר 2021 (IDT)
::::בסורה הברזל מוזכר "הספר". באמת חבל שבערכים בוויקיפדיה לא מתורגמים הסימוכין. לי זאת עבודה גדולה מדי. [[משתמש:Shannen|Shannen]] - [[שיחת משתמש:Shannen|שיחה]] 12:02, 24 בספטמבר 2021 (IDT)
::::הקוראן הושפע מאד מהתנ"ך, אך אין באסלאם התייחסות ישירה לתנ"ך כספר קדוש.--[[משתמש:שמש מרפא|שמש מרפא]] - [[שיחת משתמש:שמש מרפא|שיחה]] 04:14, 26 בספטמבר 2021 (IDT)

== בנט ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

למה בנט ונתניהו אף פעם לא הסתדרו ביחד?
:בגלל סגנון התסרוקת השונה: שניהם קרחים למדי, אבל נתניהו מנסה להסתיר זאת ולאחז עיניים כאילו ראשו מכוסה שיער, ואילו בנט מציג לציבור את האמת העירומה, ללא כחל ושרק. איך שני אנשים כה שונים יכולים להסתדר ביחד? [[משתמש:דוד שי|דוד שי]] - [[שיחת משתמש:דוד שי|שיחה]] 11:44, 24 בספטמבר 2021 (IDT)
:: כמדומני שבראשית דרכו של בנט כראש המטה של ביבי הם עבדו יחד והסתדרו. [[משתמש:המאו&#34;ר|המאו&#34;ר]] - [[שיחת משתמש:המאו&#34;ר|שיחה]] 13:29, 24 בספטמבר 2021 (IDT)
::: עוד לא הייתה הקרחת... [[משתמש:דרדק|דרדק]] • [[שיחת משתמש:דרדק|שיחה]] • י"ח בתשרי ה'תשפ"ב • 13:32, 24 בספטמבר 2021 (IDT)
::::התמונה הכי ישנה שיש לנו של [[נפתלי בנט]] ([[c:Category:Naftali Bennett|קטגוריה]]) שיש לנו היא [[:קובץ:NaftaliBennett.jpg|תמונה]] שהוא העלה בשנת 2011 (מתקופת [[ישראל שלי]]?). שם יש עוד שרידי שיער. נראה לי שאז הוא כבר היה מסוכסך נתניהו (או שלהפך: נתניהו איתו. או גם וגם). [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 14:47, 24 בספטמבר 2021 (IDT)
אז כל הריבים שלהם זה רק בגלל השיער?
:מה זאת אומרת "רק"? זה לא מספיק חשוב? [[משתמש:אסף השני|אסף השני]] - [[שיחת משתמש:אסף השני|שיחה]] 18:23, 24 בספטמבר 2021 (IDT)

== עזרה ברכישת רמקול ==

אני מחפש רמקול טוב שיהא אפשר לשמוע ממנו שירים ושיעורים, אני רוצה שיהא לו חיבור של דיסק און קיי, וחשוב יכולת ניווט טובה בין השירים (צריך מסך טוב ותפריט טוב וכו'), ורצוי שיהיה אפשר להמשיך את השיעור מהמקום בו נעצר קודם.
האם q28 טוב?
:ויקיפדיה איננה גורם מסחרי או שיווקי, ואין מתפקיד העורכים להביע דעה ולהמליץ על מותגים. פנה לחנויות או אתרי אינטרנט המתמחים בציוד כזה.--[[משתמש:Bynadav|נדב]] - [[שיחת משתמש:Bynadav|שיחה]] 12:18, 25 בספטמבר 2021 (IDT)
::אני לא מחפש המלצה על מותג, אני מחפש דגם שיש בו יכולת ניווט טובה מלבד יכולת השמעה, וכן יכולת חיבור לדיסק און קיי. {{אלמ}}
:::אין לי יותר מדי ניסיון, אבל מהמעט שראיתי, יכול להיות ששווה לוותר על יכולת ניווט בין השירים ולהסתפק בהשמעת שירים ממקור חיצוני (דרך [[בלוטות']], אבל אולי גם פשוט דרך כבל [[Aux]] {{אנ|3.5 mm audio jack}}) ולשלוט על הנגינה מטלפון או אפילו מנגן יעודי (אולי נגנים פשוטים עדיין יותר זולים מטלפונים).
::::תודה על העזרה. אבל אני צריך בשביל מישהו שאין לו טלפון חכם, והנגנים החדשים (clip sport וכו') גרועים בהרבה מהסוג הישן (sansa clip (+)) אם אתה יודע איך להשיג את הדגמים הישנים זה יהיה טוב. {{אלמ}}
:::::אז אפשר לקחת טלפון חכם יד שניה ללא סים (צריך רק לוודא שסוללתו תקינה, אלא אם יהיה לו חיבור קבוע לחשמל) וזה כבר לא עולה יותר מדי (וזה גם מעשה טוב: למחזר טלפון כזה במקום שייזרק לפח המחזור). [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 14:57, 26 בספטמבר 2021 (IDT)
::::::תודה רבה, ובכל זאת בלי טלפון חכם, לא יד ראשונה ולא שנייה.{{אלמ}}

: [https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=65&t=57447 אתה יכול לנסות לשאול בפורום אוצר החכמה...] [[משתמש:המאו&#34;ר|המאו&#34;ר]] - [[שיחת משתמש:המאו&#34;ר|שיחה]] 16:01, 26 בספטמבר 2021 (IDT)

== מה היא תוכנת ה VoIP הכי מתחרה בוואטסאפ רק שלא מצריכה מספר טלפון כלל? ==

הכי מתחרה בוואטסאפ פירושו הכי הרבה משתמשים אחרי וואטסאפ, רק שההזדהות היא רק באמצעות אימייל בלי מספר טלפון.

תודה, {{אלמ}}
:[[VoIP]]--[[משתמש:Bynadav|נדב]] - [[שיחת משתמש:Bynadav|שיחה]] 12:11, 25 בספטמבר 2021 (IDT)
::לא הבנתי מדוע קישרת לערך, הרי המסר העקיף שוואטסאפ היא VoIP ויש לה מתחרות, איננו מסר שגוי...
:::[[דיסקורד]]? [[משתמש:TheStriker|TheStriker]] - [[שיחת משתמש:TheStriker|שיחה]] 13:57, 27 בספטמבר 2021 (IDT)

== סירחון של ביוב ביתי ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

למה הביוב בבית מסריח? מה זה הריח האופיני הזה? בטח התשובה הראשונה שתקפוץ לכם זה קקי. אבל זה ריח אחר לגמרי והוא גם בא ממקומות שבהם אין שום קקי. לדגומה פתחתי את פיר המקלחת בשביל להוציא שיערות וזה היה מסריח ממש חזק עם ביוב. גם כשפתחתי את הצינור של מכונת הכביסה היה ריח דומה.

מה זה הריח הזה? [[מיוחד:תרומות/87.70.115.241|87.70.115.241]] 11:57, 25 בספטמבר 2021 (IDT)
:חומר אורגני רקוב. אם יש בעייה של עליית ריח מפתחי ניקוז באמבטיה ניתן לרכוש מחסום ריח. בביוב תקין וזורם לא אמורה להיווצר בעייה. במקרה של סתימה הרקבון נוצר תוך ימים ספורים בקיץ. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   15:06, 25 בספטמבר 2021 (IDT)
::כמו שנאמר הסירחון נובע מגזים הנפלטים בתהליך של פרוק חומר אורגני על ידי חיידקים (ריקבון). הריחות השונים קשורים להרכב הגזים הנפלטים. הרכב זה תלוי בסוג החומר האורגני ובסביבה בה מתבצע הפרוק (דלה או עשירה בחמצן).מקור הסירחון בצנרת הביוב הביתית הוא החומר האורגני הנצמד לדופן הצינורות והוא יכול להכיל תאי עור מתים, תאי שיער ותאים נוספים ממקור אנושי הנמצאים במים הנשטפים בכיור או במקלחת(במערכת ביוב תקינה אין נוכחות של גושי צואה שאמורים להישטף אל מחוץ לצנרת הביתית)  --[[משתמש:בן אביגדור|בן אביגדור]] - [[שיחת משתמש:בן אביגדור|שיחה]] 11:33, 28 בספטמבר 2021 (IDT)

== [[אושפיזין]] ==

למה לא ב[[פסח]]? [[משתמש:המאו&#34;ר|המאו&#34;ר]] - [[שיחת משתמש:המאו&#34;ר|שיחה]] 01:26, 26 בספטמבר 2021 (IDT)
:אתה רוצה לארח אנשים ולהגיש להם רק מצות? לא עסק.
:וברצינות, נראה לי שזה קשור לקונספט שצריך לארח בסוכה.[[משתמש:david7031|david7031]] • [[שיחת משתמש:david7031|שיחה]] • כ' בתשרי ה'תשפ"ב • 10:36, 26 בספטמבר 2021 (IDT)
:: יש הסבר נורמלי? [[משתמש:המאו&#34;ר|המאו&#34;ר]] - [[שיחת משתמש:המאו&#34;ר|שיחה]] 14:57, 26 בספטמבר 2021 (IDT)
:::כשיהיה הסבר נורמלי לאושפיזין... [[משתמש:דרדק|דרדק]] • [[שיחת משתמש:דרדק|שיחה]] • כ' בתשרי ה'תשפ"ב • 16:43, 26 בספטמבר 2021 (IDT)

==קוקה קולה==
האם נכון להכליל שמלבד מים וחומרי טעם, המרכיבים העיקריים בכל מתכוניי הקולה השונים בעולם הם סוכר חום וחומצה זרחתית?
:ראה [[קולה (משקה)]] [[מיוחד:תרומות/87.70.24.16|87.70.24.16]] 13:58, 26 בספטמבר 2021 (IDT)
::לפי דעתי זו לא תשובה לשאלתי הנקודתית ולמעשה המשפט הראשון בערך המקושר {{ציטוטון|קולה הוא משקה קל מוגז המכיל קפאין וקרמל}}, אשר היה אמור להכיל תשובה לשאלה, רק מעיד כמה שאלתי חשובה.
:::עכשיו אני באמת רואה כמה שאלתך חשובה. אני מתנצל על "תשובתי" הקודמת ומקווה שתסלח לי. [[מיוחד:תרומות/87.70.24.16|87.70.24.16]] 15:47, 26 בספטמבר 2021 (IDT)
::::מסכים. לדעתי אחת מעשר השאלות החשובות ביותר שנשאלו במדור. [[מיוחד:תרומות/192.114.182.2|192.114.182.2]] 15:57, 26 בספטמבר 2021 (IDT)
:::::אולי לא מהעשר החשובות ביותר, אבל ללא ספק חשובה ביותר. [[מיוחד:תרומות/2.53.13.217|2.53.13.217]] 16:31, 26 בספטמבר 2021 (IDT)
::::::אתם פשוט מתוקים {{אלמ}}

== לאכול ביצה אחת שקול לעישון 5 סיגריות ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

קיימת טענה טבעונית לפיה אכילת ביצה אחת מזיקה לבריאות ברמה של לעשן 5 סיגריות. ברור שהטענה לא נכונה וזה בערך כמו להשוות שחיה בים לקבלת מכת שמש. השאלה היא מאיפה הטענה הזאת מגיעה ואיך נעשתה ההשוואה? לגבי קיום הטענה (אני מכיר את הדף, ויודע שאתם ישר תשאלו): [https://www.facebook.com/tikktalks/photos/eggs-a-lot-of-myths-regarding-eggs-are-there-there-are-people-who-hate-eggs-then/197010481056301/ פה], [https://mercyforanimals.org/blog/heres-why-eating-1-egg-per-day-is-just-as/ פה], [https://scontent.ftlv5-1.fna.fbcdn.net/v/t1.6435-9/242953329_10209335382337694_6713850751181862484_n.jpg?_nc_cat=103&ccb=1-5&_nc_sid=825194&_nc_ohc=yZYMrbT5KW0AX_y3-GU&_nc_ht=scontent.ftlv5-1.fna&oh=66d18c253f0350e5d29d5d6ca06f1fc3&oe=61760A45 פה] ועוד. 

לא צריך לשכנע אותי. אני יודע שיש בעלי חיים ניזונים מביצים קבוע ושביצה עשירה בחלבונים וויטמינים. אנשים ניזונים מביצים כבר אלפי שנה. אני שואל רק על סמך מה מגיעה ההשוואה. [[מיוחד:תרומות/87.71.3.115|87.71.3.115]] 15:44, 26 בספטמבר 2021 (IDT)
:קישור [https://mercyforanimals.org/blog/heres-why-eating-1-egg-per-day-is-just-as/ זה] שהבאת בעצמך מסביר זאת. [[מיוחד:תרומות/192.114.182.2|192.114.182.2]] 16:00, 26 בספטמבר 2021 (IDT)
:: הוא לא. הוא רק טוען ביצה אחת מזיקה כמו ש-5 סיגריות מזיקות ללא פירוט איך הגיעו ל-5 דווקא או בכלל איך סיגריות רלוונטיות. עשו אולטרסאונד ל 1,231  אנשים ו..מה? איך ה-5 סיגריות הגיעו? [[מיוחד:תרומות/87.71.3.115|87.71.3.115]] 16:05, 26 בספטמבר 2021 (IDT)
:::יש הפנייה למחקר המלא בהתחלה. [[מיוחד:תרומות/192.114.182.2|192.114.182.2]] 16:09, 26 בספטמבר 2021 (IDT)
:קראתי את הקישור האמצעי בלבד יען כי אני לא אוהב את הריגול של פייסבוק אחרי. הוא מסתמך על [https://www.atherosclerosis-journal.com/article/S0021-9150(12)00504-7/fulltext  המאמר הזה] שנראה שדורש הרשמה. לפי תמציתו, ובהנחה שהמחקר היה תקין ושממצאיו יאוששו במחקרים נוספים (לא הנחות טריוויאליות. וגם שהבנתי כמו שצריך את מה שכתוב שם) - במחקרים של תזונה והתנהגות אנושית קשה לנהל מחקר מסודר עם ביקורת טובה, ולכן לוקחים כל מיני הנחות. מה שהם עשו זה ביקשו מנבדקים שהגיעו אליהם לבית חולים לבדוק משהו עם עורקים (לא הבנתי בדיוק, אני לא מהתחום) למלא שאלון על הרגלי חיים. בין השאר היו שם הרגלי עישון (כמה מעשנים כל יום, אם בכלל) וכמה ביצים (ליתר דיוק: [[חלמון|חלמוני]] [[ביצה (מזון)|ביצה]]) אוכלים כל יום. אני מניח שהם שאלו על כמה דברים אחרים, אבל הם לא מוזכרים בתמצית. לפי התמצית, הם מצאו מתאם גבוה יותר למחלות לב בין אכילה אפילו של חלמון אחד ביום מאשר של עישון של חמש קופסאות ביום.
:* יש הבדל בין [[מתאם]] ל[[סיבתיות]]. יכול להיות שמבין אותה אוכלוסיה, מי שאוכלים יותר ביצים גם אוכלים יותר בשר, לדוגמה.
:* [[עישון]] [[השפעות בריאותיות של עישון טבק|גורם]] גם להיצרות כלי דם. אבל ההשפעה החמורה והמובהקת ביותר שלו היא על הריאות וכל האיברים האחרים שמושפעים מהעשן. לכן הסתכלות רק על ההשפעה של העישון על כלי הדם מטעה.
:[[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 16:11, 26 בספטמבר 2021 (IDT)
::וכמובן שמה שאפשר לעשות זה לבדוק יותר ממחקר אחד. נקודת ההתחלה היא, כמובן, הערך הרלוונטי. בערך [[חלמון]] (גם באנגלית) אין כלום. אבל בערך האנגלי המקביל ל[[ביצה (מזון)]] יש פרק תמציתי: [[w:Egg as food#Cardiovascular risk]]. הממצאים לא חד משמעיים: לפי סיכומים עדכניים אין בעיה, אבל קצת לפניהם ראו כמה בעיות קטנות. לא היה לי זמן לבדוק מעבר לקריאת הערך אבל יש שם קישורים בשפע ומילות מפתח למכביר. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 16:55, 26 בספטמבר 2021 (IDT)
::: רגע, אבל איך מחקר כזה בכלל התפרסם? אם הבנתי אותכם, מה שהם עשו זה: בחרו מתוך כלל הנבחנים (שהיו חולים) את אלו שמעשנים 5 סיגריות ליום. בחורו מכלל הנבחנים את אלו שאוכלים יותר מ-3 ביצים לשבוע והראו שהסימפטומים שלהם דומים? איך שיטת מחקר כזאת בכלל ברת פרסום? זה כמו להשוות בין אוכלוסיה של אנשים עם קרחת לבין אוכלוסיה של אנשים צולעים לפי לחץ דם. [[מיוחד:תרומות/87.71.3.115|87.71.3.115]] 18:30, 26 בספטמבר 2021 (IDT)
:::: אבל תודה בכל מקרה, עניתם לי על השאלה. האמירה הקודמת היא שאלה רטורית. [[מיוחד:תרומות/87.71.3.115|87.71.3.115]] 18:32, 26 בספטמבר 2021 (IDT)
:::::צודק. זה [https://www.zoeharcombe.com/2012/08/egg-yolk-consumption-carotid-plaque-bad-science/ מחקר] [https://sciencebasedmedicine.org/eggs-and-atherosclerosis/ גרוע]. הם התמקדו בחלמוני ביצה ולחוקר האמור יש עניין מחקרי בחלמוני ביצה. אחד הדברים שהמחקר שלו הראה זה שהכמויות החלמונים השונות שאוכלים לא משפיעות כמעט על רמת ה[[כולסטרול]] (הן HDL והן LDL) וה[[טריגליצרידים]] בדם. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 19:30, 26 בספטמבר 2021 (IDT)
::::::על אותו משקל, כדי לקזז את הנזק הרפואי של אכילת הביצה, [[An apple a day keeps the doctor away|אפשר לאכול מייד אחריה תפוח]], ובכך יימנע הצורך לראות רופא. זה מדעי באותה מידה... {{חיוך}} [[משתמש:Danny-w|Danny-w]] - [[שיחת משתמש:Danny-w|שיחה]] 13:26, 3 באוקטובר 2021 (IDT)
:::::::[[משתמש:Danny-w|Danny-w]], אם נכנסים למעמקי המדע, אז [https://www.kosher.com/lifestyle/egg-substitutions-and-when-to-use-them-print-out-1144 ביצה אחת שווה חצי בננה]. כלומר לעשן 10 סיגריות זה שקול ללאכול בננה אחת. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 14:23, 3 באוקטובר 2021 (IDT)

==הבדלים בהשחלת חוט למחט==
{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
ב[[הרפתקאותיו של האקלברי פין]] וגם ב[[בן המלך והעני]] כתוב שיש הבדל בצורת השחלת חוט למחט בין נשים לגברים: נשים בדרך כלל מחזיקות את המחט במקום ומקרבות אליה את החוט, ואילו גברים עושים להפך. יש לזה איזשהו בסיס? [[משתמש:יהודית1000|יהודית1000]] - [[שיחת משתמש:יהודית1000|שיחה]] - [[ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/מיזם BTS|💜]] 17:06, 26 בספטמבר 2021 (IDT)
:לפי משאל קטן שעשיתי - כנראה שלא. יכול להיות שהיתה אגדה אורבנית כזו. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   23:13, 26 בספטמבר 2021 (IDT)
::תודה רבה! [[משתמש:יהודית1000|יהודית1000]] - [[שיחת משתמש:יהודית1000|שיחה]] - [[ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/מיזם BTS|💜]] 21:54, 28 בספטמבר 2021 (IDT)

== למה Facebook Rooms מחייבת וידאו? ==

אף תוכנת [[VoIP]] שאי פעם נתקלתי בה לא מחייבת וידאו, מה קרה שפייסבוק פתאום מחייבים וידאו? האם הם פרסמו איזו שהיא "הצהרת כוונה" בנושא או האם יש ביקורת על המהלך הזה? 

לא מצאתי משהו בחיפוש מהיר עם הביטוי "Why facebook rooms obligates video?".

בתודה. {{אלמ}}
:ע"פ הערך האנגלי מדובר בתוכנת VC. זום, לצורך העניין, היא תוכנת webconf. לא התנסיתי בתכונה הזו של פייסבוק (שנראה שהיא משוייכת למסנג'ר), לא ניתן לקיים שיחה מבלי לאפשר פתיחה של המצלמה? בכל מקרה יש לך את כל יכולות ה IM של המסנג'ר. ויש יכולות אחרות של קבוצה שם. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 12:12, 27 בספטמבר 2021 (IDT)

== טעינה אוטומטית במרכבה ==

{{הועבר|מ=ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון307}}
{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
למה ל[[מרכבה (טנק)|מרכבה]] אין [[:en:Autoloader|טעינה אוטומטית]] כמו למשל ל[[T-90]]? בתודה, {{אלמ}}
:שמעתי שני הסברים שונים: אחד שמנגנוני טעינה אוטומטיים מתקלקלים יותר מדי, והשני שממילא לפי הגדרת המרכבה הפנים גדול דיו לטען-קשר ולכן אין הגיון במנגנון שעיקר היתרון שלו הוא חיסכון במקום. אינני יודע מי מהם (אם בכלל) הוא הנכון. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   17:40, 19 בספטמבר 2021 (IDT)

::א. יש את ה[[ATMOS]] שיש לו טעינה אוטומטית, ואם צה"ל בחרו אותו כנראה הוא מספיק אמין.
::ב. גם אם אין בעיה של מקום, זה יכול לחסוך חיי אדם בשדה הקרב (כל טנק שנפגע יש שלושה נפגעים במקום ארבעה) {{אלמ}}
{{סוף העברה}}
::עדיין לא קיבלתי תשובה מספיקה, אז החזרתי את זה לפה {{אלמ}}

:::אני לא שריונר, אבל קראתי בוויקיפדיה כי ל[[T-90]] יש קצב ירי מירבי של כשמונה פגזים לדקה, דומה לזה הנטען במהדורה האנגלית של הערך על T-62 {{אנ|T-62#Limitations}}. לעומת זאת, לטנקים מערביים מקבילים יש קצב ירי גבוה יותר. בערך [[שוט קל]] נטען כי "קצב האש של צוות מיומן בעזרת התותח הזה היה גבוה, ועמד על מעל ל־15 פגזים בדקה" וכי ליתרון זה היתה השפעה ניכרת על קרבות השיריון במלחמת יום הכיפורים. לא הצלחתי לאתר את קצב האש הטיפוסי לטנקי מרכבה, אבל בכלל לא בטוח שבימינו צה"ל נערך ל[[קרב שיריון בשיריון|קרבות שיריון בשיריון]] נוסח מלחמת יום הכיפורים. הגיוני יותר להשמיד את רק"מ האויב באמצעות חימוש מונחה מדויק ובפרט באמצעות חימושים שטווח הירי שלהם עולה על הטווח היעיל של האויב. טנקי המרכבה ישמשו להשמדת מטרות רכות הצצות בשדה הקרב ולחיפוי על כוחות רגלים.

:::כמו כן, טעינה אוטומטית מאפשרת לוותר על אחד מארבעת אנשי הצוות בטנק מרכבה, אך כשיש שלושה אנשי צוות אי אפשר להשאיר שניים ערים ושניים ישנים בשעת מארב.

:::ב[[כרמל (רכב קרבי משוריין)|כרמל]] אמורים להיות 2-3 אנשי צוות בלבד ומכאן שיסתמך כנראה על טעינה אוטומטית, אם המיזם יתממש. חג שמח, [[משתמש:ליאור|ליאור]] [[פורטל:ביתא ישראל|<big>पॣ</big>]] • כ"א בתשרי ה'תשפ"ב • 14:12, 27 בספטמבר 2021 (IDT)
::::בכרמל אמור להיות [[תותח אוטומטי]], ששונה מתותח עם טעינה אוטומטית בכך שהוא בקליבר יותר קטן (בדרך כלל 20 - 40 מ"מ) אבל יורה צרורות בקצב גבוה מאוד. [[משתמש:ישרול|ישרול]] - [[שיחת משתמש:ישרול|דברו איתי]] • כ"ד בתשרי ה'תשפ"ב • 08:29, 30 בספטמבר 2021 (IDT)

== האלפים אצל טולקין ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

קראתי את שר הטבעות, סיפורים שלא נשלמו וילדי הורין ועדיין לא הבנתי ממש איך הולכת החלוקה של קבוצות האלפים כיוון שבגלל שינויי הגרסאות יש די הרבה בלאגן. הנה מה שהבנתי בכל מקרה.

יש את הנולדור שהם אלו שהיו בולינור ויצרו את הסילמרילים, ברחו לבלריאנד, ואז חזרו שוב לולינור ואז שוב לבלריאנד (?)

יש את הסינדר (=טלרי?) שאם אני לא טועה אלו האלפים שמעולם לא הגיעו לולינור והעדיפו להשאר בארץ התיכונה.

יש עוד קבוצה בשם אלפי הים רק שלא הבנתי האם הם קשורים לאחת משתי הקבוצות שציינתי לעיל.

ויש את האלפים מיער אופל שמוזכרים בהוביט ובשר הטבעות בעיקר, שאם אני לא טועה לגולס נמנה עימם. ( - עוד קבוצה של אלפים שלא הגיעה לולינור בעידן הראשון ויכול להיות שאפילו לא היתה בבלריאנד?)

אשמח אם מישהו שקצת מבין יעשה לי סדר בראש, בטוח יש פה חובב טולקין אחד או שניים שמסתובבים פה
:מצאתי את התמונה הזו בערך Sundering of the Elves {{אנ|Sundering of the Elves}} בויקיאנגלית, מקווה שזה יעשה לך טיפה סדר בראש. יכול להיות שיהיה שווה לתרגם את התמונה הזו...
:מתייג גם את {{א|Lilijuros}}, הוא יותר בר סמכא ממני בנושא. [[משתמש:TheStriker|TheStriker]] - [[שיחת משתמש:TheStriker|שיחה]] 13:51, 27 בספטמבר 2021 (IDT)
[[קובץ:Sundering of the Elves diagram.svg|400px|ממוזער|מרכז|סיעות העלפים אצל טולקין]]
:כמה תיקונים - בלריאנד הייתה רק הקצה המערבי של הארץ התיכונה. הנולדור באו מהארץ התיכונה לואלינור, חזרו לארץ התיכונה, לבלריאנד ויתכן שחלק גם לאריאדור ורהודאור. ואז בלריאנד שוקעת ואלו מהם ששרדו את העידן הראשון (לא הרבה....) עוברים למה שכעת הוא החלק המזרחי של הארץ התיכונה - אריאדור. מיעוט קטן אך חשוב (כולל את גלאדריאל ותרנדואיל, אביו של לגולאס) חוצה את הרי הערפל אל לוריין ורהודאור, שם הוא מצטרף לבני הלילית משבט סילבאן, שהם חלק מעם הטלרי. עם סיום שר הטבעות כל בני הלילית שנותרו (או לפחות אלו שמוזכרים בסיפורים) שבים לואלינור.
:חשוב לזכור שמזמן גלות הנולדור ועד חזרתם עברו אלפי שנים. גם עבור הנולדור שהיו בעבר הרחוק בואלינור היא הייתה זכרון רחוק ועמום.
:הסינדאר היו חלק מהטלרי. הטלרי הם עם בני הלילית המפוצל ביותר - חלק הגיעו לואלינור במסגרת הסיפורים (כלומר לפני העידן הרביעי) וחלק לא. חלק נעלמו ממש מוקדם מהסיפורים ונטשו את המסע מערבה ממזרח להרי הערפל, בעוד אחרים נטשו את המסע מאוחר יותר, אחרי שהגיעו לבלריאנד ולכן מופיעים בסיפורי העידן הראשון (למשל בני הלילית של תינגול) וכך הלאה - אפשר בקלות להבין את הבלבול שלך, זה בלגן גדול למדי... <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   14:54, 27 בספטמבר 2021 (IDT)

:כה גדול ומבלבל... עד שגם אני לא יודע בעל פה... {{א|TheStriker}}, התמונה שמצאת יקרה מפז, ואשמח אם מישהו מהסדנה לגרפיקה יוכל לתרגם אותה, אני כמובן אעזור עם השמות. יכול להיות שבאמת אכתוב ערך על סיעות העלפים. [[שיחת משתמש:Lilijuros|Glaðírsheijmmárni]] ⸗ [[משתמש:Lilijuros|Liljurós]] &rlm; 15:46, 27 בספטמבר 2021 (IDT)

תותחים אתם!!!! תודה לכל העונים. התמונה שהמגיב הראשון פרסם ממש עזרה בלהבין את כל הבלאגן, זה מחולק ומסודר ממש יפה, אני מחכה לתרגום בקוצר רוח, לדעתי זה יעזור ממש לכל מי שבדיוק כמוני קרא בטולקין מעבר לשר הטבעות ולא ממש הבין מה הולך

== האם כמות מולקולות המים בכדור הארץ פעם הייתה גבוהה משמעותית או נמוכה משמעותית? ==

או שמא, מרגע היווצרותו של כדור הארץ כפלנטה ועד עצם היום הזה כמות מולקולות המים בו היא באופן כללי (נניח 99%) יציבה?

אנא תייגו מומחים בגיאולוגיה\גיאוגרפיה\פיזיקה.

בתודה,

''סלומוניקו'',
: לא מרגע היווצרות כדור הארץ, אבל כן מסיום "ההפצצה הגדולה" - מטרות השביטים והמטאוריטים הגדולים שהיו בראשית קיומו של כדור הארץ.{{ש}}עם זאת כמות המים על פני השטח השתנתה. עקב [[טקטוניקת הלוחות]] מים נבלעים באזורי שקיעה, ונפלטים באזורי בקיעה ומהרי געש. חלק לא מבוטל ממי כדור הארץ מצויים במאגמה שמתחת לקרום כדור הארץ. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   14:40, 27 בספטמבר 2021 (IDT)
:: זה כבר חפירה בנושא "מהוא רגע היווצרות הפלנטה" שאין לה גבול חד. לצורך העניין אני אדון בתקופה משמעותית אחרי [[ההפגזה הכבדה המאוחרת]] ולצורך עניין זה מסת כדור הארץ נשמרה יחסית קבועה מאז. ההנחה הזאת לא מדויקת כי גם היתה תקופה בה מים רבים התנדפו. ההערכה היא שכדור הארץ איבד בזמנו [https://arxiv.org/abs/1809.06960 אוקיינוס שלם] בתהליך של [[נידוף באור]]. 
:: פשוט אני מרגיש שמרכז ההשאלה היא לגבי היווצרות, ספיחה ופירוק של מולקולות מים על פני כדור הארץ כבר בתקופה מאוחרת בהרבה להפגזה המאחרת ([[ארכאיקון]]?) ולא לגבי מים "חיצוניים".
::אז: כמו שאתם יודעים, ישנן תגובות כימיות שמסוגלות להפיק או לפרק מים (כדגומת [[שריפה]], [[פוטוסינתזה]] ו[[מיום מינרלי]]), כך שכמות מולקולות המים יכולה להשתנות אם תגובות כימיות כאלה נפוצות מספיק. דוגמה חשובה בהקשר הזה היא [[אסון החמצן]], שהוא אחד משינויי האקלים הקיצוניים ביותר ששינה מהותית את ההרכב הכימי של הפלנטה שלנו בזמנו. אז התשובה היא שלילית: כמות מולקולות המים לא קבועה לאורך כל התקופות הגאולוגיות מכיוון שפעילות ביו-כימית שונה שינתה את ההרכב הכימי של האטמוספרה בצורה ניכרת מספר פעמים. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 15:30, 27 בספטמבר 2021 (IDT)

== מה זה [[צו בית משותף]]? ==

"אמצעי לחלוקת קרקע לתת חלקות (יחידות)".

מכיוון שקרקע אינה בית, אני לא מבין אם בחוק הישראלי המושג משקף חלוקת קרקע ליחידות מוגדרות, משקף חלוקת בית ליחידות מוגדרות, או יכול לשקף את שניהם? בתודה. {{אלמ}}
: צו בית משותף הינו אמצעי —-לחלוקת קרקע —-לתת חלקות (יחידות). מבנה שיש בו שתי יחידות ויותר על חלקה בשלמות יירשם כבית משותף.

== סיכון מול תשואה ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

שאלה קצת במתמטיקה. נגיד יש שני מסלולים להשקעה. האחד הוא ה"כללי" שנחשב לסיכון בינוני: כלומר יש סיכוי נמוך יחסית לתשואה שלילית, אבל מצד שני התשואה החיובית היא נמוכה יחסית. יש מסלול "מניות" שבו יש סיכון גבוה, כלומר סיכוי גובה שתהיה תשואה שלילית ומצד שני, החיובית היא גבוהה משמעותית יותר. בשני המסלולים הסיכויים להצלחה גדולים מהכישלון.

אני מחפש איזה "אלגוריתם" חכם כביכול לאיך לפצל את החיסכון ככה שיהיה סיכוי אופטימלי לרווח. מה אני מכתוון: נגיד 60 אחוז במניות ו-40 בכללי או להפיך. משהו שמצד אחד יתן ביטחון ומצד שני יתן רווח. יש לכם איזשהו רעיון לחישוב? [[מיוחד:תרומות/77.125.190.146|77.125.190.146]] 11:53, 28 בספטמבר 2021 (IDT)

:אם יש לך כימות של הסיכון ושל התשואה, אתה יכול לחשב כל מיני דברים (לדוגמה: מהי [[תוחלת]] הרווח אבל גם מה ההסתברות שהרווח יעלה מעל לסף מסוים או ירד מתחת לסף אחר). אבל קשה לי להאמין שיש לך כימות מדויק של שני אילו. לכן לטעמי השאלה היא פחות שאלה של מתמטיקה ויותר שאלה של הבנת הכלכלה. האם השאלה בכל זאת עוסקת במתמטיקה בהנחה שיודעים מהי ההסתברות לכל תשואה בכל אחד מהמסלולים? [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 15:45, 28 בספטמבר 2021 (IDT)
: אלו שאלות יסודיות ב[[מתמטיקה פיננסית]] - בניית [[פורטפוליו]] עם תוחלת רווח מקסימלית עבור שונות נתונה. [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 12:18, 29 בספטמבר 2021 (IDT)
:: תודה עוזי. אמו שצפריר ציין ובצדק, לא נתתי שום נתון מספרי. הסיבה היא שאני לא יודע בדיוק אילו מספרים צריך בשביל להעריך את מה שאני מעוניין: בניית מסלול "אופטימלי". אז אחת השאלות המרכזיות היא אופטימיזציה לפי מה צריך לעשות? שנית, אילו נתונים מהקופות אני צריך לקחת בחשבון כאשר אני עושה את החישובים? [[מיוחד:תרומות/77.125.190.146|77.125.190.146]] 12:43, 29 בספטמבר 2021 (IDT)
:::אני לא מתמטיקאי ולא כלכלן, אך אני רואה שבתשובות שמעלי (וגם בשאלה שלך) אין התייחסות לאופק ההשקעה. בטווח הארוך (מעל עשרים שנה), חיסכון מנייתי משיג תשואה עודפת על פני אגרות חוב והשקעות "בטוחות" אחרות. בטווח הקצר (פחות מעשור) נפילות בבורסה והיחלשות הדולר עשויים לשחוק את הרווח ואף להסתכם בהפסד. בפרט, מדד ה-[[S&P 500]] היום גבוה ב-47% מכפי שהיה לפני שנתיים בעוד שהמשק נפגע מהמגיפה העולמית, וקיים חשש לפקיעת ה[[בועה כלכלית|בועה]] בטווח הקצר. יתכן כי הערך על [[המודל הצ'יליאני]], והמקורות שהוא מצטט, יעניינו אותך. [[משתמש:ליאור|ליאור]] [[פורטל:ביתא ישראל|<big>पॣ</big>]] • כ"ג בתשרי ה'תשפ"ב • 12:59, 29 בספטמבר 2021 (IDT)
:: אפשר ללמוד את הנושא [https://www.eurospanbookstore.com/book/detail/portfolio-theory-and-arbitrage/?k=9781470460143 כאן]. [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 12:51, 30 בספטמבר 2021 (IDT)

== אילו [[טכנולוגיה מסייעת|טכנולוגיות מסייעות]] קיימות בכדי למנוע typos? ==

כולנו נופלים ב [[טעות דפוס|typos]] מדי פעם, זה טבעי וסביר, במיוחד בסמארטפון עם מקלדת וירטואלית בה המקשים הוירטואליים קטנים ולפעמים האותיות קטנות מדי לצופה.

אילו טכנולוגיות מסייעות יש למנוע תופעה זו, הן לדסקטופים והן לסמארטפונים?

בתודה,

''חתאמי'',
:שלום לך אנונימי, שאלה טובה! אני אישית ועוד הרבה כמוני משתמשים ב[[גרמרלי]]. גרמרלי היא חברת [[טכנולוגיה]] המפתחת [[בודק איות]] באמצעות [[בינה מלאכותית]] [[עיבוד שפה טבעית|ועיבוד שפה טבעית]]. זאת אומרת מתקנת את השגיאות שלך על פי אוצר מילים רחב במיוחד! לי היא מאוד עוזרת.
:אפשר להוסיף לכרום פה: https://www.grammarly.com/ [[משתמש:אקסינו|אקסינו]] - [[שיחת משתמש:אקסינו|שיחה]] 12:08, 29 בספטמבר 2021 (IDT)
:היום כל המקלדות הווירטואלית נותנות הצעות מילים. לא בטוח אם בכל מקום, אבל גם באנדרואיד יש קו מקושקש אדום מתחת למילים שאינו מכיר. גם המילון של המקלדות מתעדכן בהתאם לשימוש חוזר במילים וגם ההצעות. יצאה לפני שנים גם מקלדת שנטען שהיא מיועדת לכתיבה בשגיאות, ומראש הכל צפוף ואין מקום לכתוב נורמלי, אך זה נובע מהרצון שהמקלדת לא תשתלט על חצי מסך, נקרא minuum, אם אני זוכר. מעניין אם הפרויקט הזה עדיי פעיל. אז, זה עלה כסף להוריד את המקלדת הזו. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 04:10, 30 בספטמבר 2021 (IDT)

== משהו שלא הבנתי מפתיח הערך [[בועת הדוט-קום]] ==

{{ציטוט|תוכן="במהלך שנים אלה נרשמה בבורסות לניירות ערך עלייה מהירה במחירי מניות סקטור האינטרנט החדש ובסקטורים הקשורים אליו תוך ניתוק גדל והולך מהשווי הכלכלי ה"אמיתי" של החברות הנסחרות"}}

מה זאת אומרת השווי הכלכלי ה"אמיתי"? הרי גם ההשקעות בגלל פיתוחים בתחום האינטרנט דאז היו שווי אמיתי. תודה. {{אלמ}}
:[[אדם סמית']] טבע את פרדוקס המים והיהלומים: מים הם הדבר השימושי ביותר, אך אי אפשר לקנות תמורתם דבר. יהלום איננו שימושי כלל אך ניתן לרכוש באמצעותו דברים רבים. יש תיאוריות שונות כיצד נקבע ערכו האובייקטיבי של מוצר או שירות. עקרונית, הערך הזה הוא שקלול של מרכיבי התועלת הכלכלית לרוכש ולמוכר. ובלי להרחיב: שווי העבודה שהושקעה, שווי העבודה שהוא חוסך לרוכשו, השפעתו על תזרים המזומנים, ובכלל, איזו תועלת אפשר להפיק מהמוצר או השירות, באופן שיצדיק את המחיר. בסופו של דבר, הפרמטרים האלה הם כוחות שמאזנים זה את זה, ומהשקלול שלהם נובע מחיר שנחשב "סביר" לשלם בעד המוצר/שירות, והוא מתקבע כ"[[מחיר השוק]]": כמה שווה לי להשקיע כדי לקנות, כך שארוויח מהקנייה באופן סובייקטיבי, ולחלופין, בכמה אהיה מוכן למכור. בועה כלכלית נוצרת כאשר מסיבות שונות, שווי המוצר/שירות עולה הרבה מעבר למחיר השוק שנקבע על בסיס התועלת הכלכלית המשוקללת שלו, בגלל התערבות של אינטרסים המנתקים את הערכת המחיר מהשיטות הקונבנציונליות להערכת שווי. [https://easyconomy.com/%D7%AA%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%A2%D7%A8%D7%9A/ קרא כאן בהרחבה].--[[משתמש:Bynadav|נדב]] - [[שיחת משתמש:Bynadav|שיחה]] 15:54, 29 בספטמבר 2021 (IDT)
::שלום ותודה ! עלי להעיר שאני לא שואל על הגדרות ערך כספי, אני שואל על כסף שהיה '''בפועל''' באותן חברות; כלומר, אם באותן חברות כבר הושקע כסף דרך קניות מניות (לצורך פיתוחים בתחום האינטרנט דאז), הרי שהחברות החזיקו יותר כסף בפועל אז למה נכתב 'תןך ניתוק מהשווי הכלכלי ה"אמיתי" של החברות הנסחרות' אם שוויין הכלכלי עלה בפועל?. {{אלמ}}
:::החברות הללו קיבלו כסף מבעלי [[מניות]] כדי ליצור עבורם ערך נוסף ולא כחיסכון. אותו כסף נועד להשקעה בתשתיות החברה (לדוגמה: תשלום משכורות וקניית ציוד) מתוך הבנה שהחברה תרוויח הרבה כסף בעתיד ובעלי המניות ירוויחו מכך (איך? ישירות ממכירת מניות או אולי מ[[דיווידנד]]ים). אבל החברות הללו (במקרה „הטיפוסי״ הגרוע) שילמו משכורות גבוהות לעובדים אבל לא הרוויחו כסף ולמעשה בכלל לא חשבו איך להרוויח כסף. ברור שזה לא נכון לכולן. לדוגמה: [[אמזון]] הייתה רווחית מהתחלה. [[גוגל (חברה)|גוגל]] אמנם התמקדה ברכישת „עיניים״ בחינם, אבל נראה שדי מהתחלה הייתה לה תוכנית עסקית. ובסופו של דבר הרבה חברות שלא יכלו להראות איך הן תוכלנה להרוויח כסף, התמוטטו. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 09:29, 30 בספטמבר 2021 (IDT)

== "חיסון" לעומת "תרכיב" ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
לאחרונה התגבשה אצלי הבנה, שבעברית יש בלבול בין שני המושגים. באנגלית בכלל, ובוויקיפדיה בפרט, יש Immunization – שזו פעולת החיסון, לעומת Vaccine – תרכיב, החומר המוחדר לגוף בפעולת החיסון. בויקיפדיה  העברית, "[[חיסון]]" מוגדר כ"אמצעי מונע" (שזה בעצם התרכיב), ואפילו מובהר ש"...לואי פסטר התבסס על עבודתו של ג'נר ויצר תרכיבים..." (אבל אין ערך "[[תרכיב]]"). התוצאה היא שבבינויקי, הדף [[חיסון]] מקושר ל-{{אנג|Vaccine||0}}, ולעומת זאת, אין כלל ערך עברי המקושר ל-{{אנג|Immunization||0}}. להבנתי. ויקיפדיה קיבעה את הטעות הרווחת שלא מבחינה בין פעולת החיסון לבין תרכיב החיסון. במקורות שונים באנגלית, קראתי שכאשר הרשויות פוצחות במבצע חיסונים, זה נקרא Vaccine immunization Program. אני סבור, אם כך, שיש מקום לבחון שינוי שם ערך ועיון מחודש בערך עצמו, אבל בכוונת מכוון אני נמנע בשלב הזה לפתוח דיון שינוי שם בדף השיחה או במזנון, משום שאני מעוניין קודם לבחון את ההבנה שלי מההיבט הלשוני. {{בעלי ידע|אנגלית}}, {{בעלי ידע|רפואה}}, {{בעלי ידע|ביולוגיה}}, תודה מראש.--[[משתמש:Bynadav|נדב]] - [[שיחת משתמש:Bynadav|שיחה]] 13:37, 29 בספטמבר 2021 (IDT)

:לא יודע איך לפתור את זה. אבל יש אפילו סיבוך נוסף: פעולת הכנסת התרכיב (הזרקה למשל) נקראת בשפה המקצועית אינוקולציה (Innoculation) והיא קודמת בזמן ליצירת החיסוניות (Immunization). [[משתמש:Tsabarn|Tsabarn]] - [[שיחת משתמש:Tsabarn|שיחה]] 16:39, 29 בספטמבר 2021 (IDT)
::{{א|Tsabarn}} אכן כך. זאת ועוד: באנגלית יש גם Vaccination. דהיינו, באנגלית יש שלושה מונחים שבעברית "חיסון" מכסה את כולם. ההתלבטות התחילה כשקראתי את הערך {{אנג|Anthrax Vaccine Immunization Program||0}} והתחלתי לדלג בין מושגים שונים. התברר שבוויקיפדיה העברית אין ערך "[[תרכיב]]", ואילו הערך "[[חיסון]]" כשם עצם, מקושר לדף Vaccine. אני אסתפק באפשרות לבחון ולפתור את ההשערה שלי, שצריך לשנות את שם הערך "חיסון" ל"תרכיב", ואז לכתוב ערך "חיסון" כפעולת ה-Vaccination, אבל זה אומר לשכתב את הערך הקיים מהיסוד. חוץ מזה, אנסה לשאול את גוגל באנגלית מה ההבדל בין שלוש המילים האנגליות (Immunization, Vaccination, Innoculation). הבעיה הפרטית שלי היא שאני שוקד כבר זמן רב על ערך חדש ומפורט, ובכל פעם שנדמה שהערך עומד בפני סיום, אני נתקל בסוגיה חדשה ששולחת אותי לעשות שיעורי בית, כי המילה חיסון נשנית בערך פעמים רבות בהשוואה למילה תרכיב, ונראה לי שפשוט שוגים בתפיסת המושגים השונים, ומחליפים "תרכיב" ב"חיסון".--[[משתמש:Bynadav|נדב]] - [[שיחת משתמש:Bynadav|שיחה]] 17:32, 29 בספטמבר 2021 (IDT)
:::{{א|Tsabarn}}, נראה [https://www.dictionary.com/e/vaccinate-vs-inoculate-vs-immunize/ שהדף הזה] מסביר יפה את ההבדלים. אז, 1) אני צריך להחליף בכמה מקומות בערך שלי את "חיסון" ב"תרכיב",  2) יהיה נכון לשנות את שם הערך [[חיסון]] ל[[תרכיב]], ואז יהיה אפשר לכתוב ערך חדש שיבדיל בין החומר לפעולה. בקצרה: Immunization זה התהליך שעובר הגוף. Vaccination זו הפעולה של החדרת החומר לגוף. Inoculation זו החדרת מיקרואורגניזם (למשל: נגיף מוחלש) לתוך גוף חי/צומח. לכן אני צריך חוות דעת של בעלי ידע ברפואה ובמיקרוביולוגיה. אבל אני חושב שיהיה לי קל יותר לתקן בערך שאני כותב, מאשר לשכנע כאן לשנות שם ערך...--[[משתמש:Bynadav|נדב]] - [[שיחת משתמש:Bynadav|שיחה]] 18:01, 29 בספטמבר 2021 (IDT)
::::{{א|Tsabarn}} [https://www.health.gov.il/unitsoffice/hd/ph/epidemiology/td/docs/360_influenza.pdf בבקשה]: Vaccine = תרכיב.--[[משתמש:Bynadav|נדב]] - [[שיחת משתמש:Bynadav|שיחה]] 18:14, 29 בספטמבר 2021 (IDT)
:::::לפי מה שניתן להבין מ[https://hebrew-academy.org.il/keyword/%D7%94%D6%B4%D7%AA%D6%B0%D7%97%D6%B7%D7%A1%D6%BC%D6%B0%D7%A0%D7%95%D6%BC%D7%AA האקדמיה], Immunization היא ״התחסנות״. [[משתמש:Gil mo|Gil mo]] - [[שיחת משתמש:Gil mo|שיחה]] 12:47, 30 בספטמבר 2021 (IDT)
::::::אחלה, {{א|Gil mo}}, נעלם מעיניי במבול התוצאות בגוגל. אז יש "התחסנות" כתהליך שהגוף עובר, ויש "חיסון" כפעולה יזומה של הכנסת חומר לגוף, ויש "תרכיב" שהוא חומר שמכניסים לגוף, מה שמחזק אצלי את הדעה שמה שבוויקיפדיה העברית הוא "[[חיסון]]" צריך להיות בעצם [[תרכיב]].--[[משתמש:Bynadav|נדב]] - [[שיחת משתמש:Bynadav|שיחה]] 01:08, 1 באוקטובר 2021 (IDT)

== הימנעות מכוונת מסדר מתמטי בשיום היררכיות ==

להלן כמה נושאים היררכיים:

* '''ביולוגיה''': ממלכה ← מערכה ← מחלקה
* '''פוליטיקה''': משפחה ← שבט ← עם
* '''ויקיפדיה''': ביורוקרט ← מפעיל מערכת ← מנטר

בכל אחת מהמערכות ניתן להכניס עוד ועוד קבוצות מקיפות ו\או קבוצות ביניים בשמות שונים אבל אני שם לב שהשמות לא באמת משנים אלא מה שמשנה זה הרמות; רמה 1, רמה 2, רמה 3 וכו'.

אני אישית מזהה בעיה בכך שכל אדם שמגדיר מערכת מגדיר בה שמות לרמות היררכיות כאוות נפשו כי הרי אחר כך יכול להיגרם עומס טרמינולוגי כשמקיימים שיח רחב המערב בתוכו שמות של דרגות היררכיות מנושאים שונים ואף לבלבול אם לפחות שני נושאים כוללים את אותם מונחים לתיאור דרגות אלה ולכן חשוב לי לשאול האם פילוסופים ומתמטיקאים הגדירו ''בעיית הגדרת שמות שונים לאותו דבר בדיוק (רמות היררכיה שונות) עד אין סוף'' ואם כן אשמח לקרוא ערך על בעיה כזאת. בתודה, {{אלמ}}
: "שמות שונים לאותו דבר בדיוק" הוא [[איזומורפיזם]] (בדוגמאות שנתת - של [[קבוצה סדורה|קבוצות סדורות]]). [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 00:52, 1 באוקטובר 2021 (IDT)

== האם הטלת מס שבח על קונה דירה היא פרקטיקה נפוצה? ==

יכול להיות שבעל דירה ידרוש מרוכש פוטנציאלי לשלם לו את המס שבח ואחרת לא ימכור לו הדירה?
: הליך מכירת נכס מקרקעין (דירה) מוגדר בחוק. כך שמחיר הדירה יכלול את השווי של מס השבח, ומס השבח יחושב על המחיר הכולל, כך גם מס הרכישה. אפשר כמובן לעבור על החוק ולשלם בשחור. [[משתמש:שנילי|שנילי]] - [[שיחת משתמש:שנילי|שיחה]] 10:42, 1 באוקטובר 2021 (IDT)
::ולשאלה המקורית, כן זה ייתכן. קיימים מקרים שבהם מוסכם על מחיר "נטו" של נכס מקרקעין, כשהקונה מתחייב לשאת גם בתשלומים שהמוכר חייב בהם. זה לא דבר נפוץ בכלל ובפרט לא במכירה סטנדרטית של דירות. זה אופייני במקרים שבהם הקונה הוא יזם וחישוב השבח עשוי להיות מורכב, כמו בעסקאות קומבינציה. [[משתמש:אמיר מלכי-אור|אמיר מלכי-אור]] - [[שיחת משתמש:אמיר מלכי-אור|שיחה]] 14:28, 3 באוקטובר 2021 (IDT)

== מכירת מנייה מבלי להיות טריידר מניות ==

אם המקצוע שלי איננו טריידר מניות ומעולם לא היה טריידר מניות, אך מכרתי מנייה (לא במסגרת העסק שלי אלא כעיסוק צדדי פר-אקסלנס ואולי אף חד פעמית בלבד), האם עלי להוציא עליה קבלה?

בוודאי שאני אמור לתעד את ההכנסה מן המכירה ב[[ספר חשבונות]] לפי הוראות המס של כל מדינה סבירה בפלנטה אבל האם מדינות שונות מחייבות להוציא '''גם''' קבלה מ[[ספר קבלות]] על מכירת מנייה? תודה. {{אלמ}}

== כוח אדם אקדמאי בישראל ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

איך ישראל עומדת מבחינת כוח אדם אקדמאי: האם יש יותר  בוגרי תואר ראשון מאשר משרות לבעלי תואר ראשון או להפיך? 

מה לגבי בוגרי תואר דוקטור? האם יש יותר דוקטורים מאשר משרות שדורשות דוקטורט או הפוך?
: התשובה הדי-משעממת ודי-צפויה היא "תלוי". יש מקצועות שבהם יש עודף בוגרים, ויש מקצועות שבהם הביקוש לבוגרים עולה על ההיצע. לכן יש משרות שמציעות שכר גבוה מאד לבעלי תואר אקדמי, ומנגד יש אקדמאים מובטלים. למי שמתלבט, משיקולי תעסוקה, האם ללמוד לתואר אקדמי, הייתי ממליץ לבצע ניתוח עדין יותר. [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 20:43, 4 באוקטובר 2021 (IDT)

== למה סביל נחשב לאנגלית יותר גבוהה? ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

שמתי לב שבכתיבה מדעית יש העדפה לסביל ביחס לפעיל. במקום לכתוב we calculated the average and tested the results יכתבו: the average value was calculated and the results were examined. 

מה היתרון של הסביל? למה הוא נחשב ל"יותר טוב"? [[מיוחד:תרומות/77.127.18.110|77.127.18.110]] 15:52, 3 באוקטובר 2021 (IDT)

:בקורס כתיבה מדעית באוניברסיטת ת"א מלמדים להעדיף את הנוסח הפעיל על פני הסביל. כך גם ממליצים [[סטראנק וווייט]] {{אנ|The Elements of Style}} ב[http://grammarguide.copydesk.org/2012/09/07/strunk-and-white-into-the-elements-again/ כלל מספר 14]. קיימות שפות שאינן אנגלית בהן הנוסח הסביל מועדף על פני הפעיל. בספרה על [[מגילת אסתר]] ממחישה [[תמר עילם גינדין]] כיצד בשפה הפרסית מועדף הנוסח הסביל על פני הפעיל. [[משתמש:ליאור|ליאור]] [[פורטל:ביתא ישראל|<big>पॣ</big>]] • כ"ח בתשרי ה'תשפ"ב • 17:18, 3 באוקטובר 2021 (IDT)
::בכתיבה אקדמית לא מקובל להשתמש בגוף ראשון-מדבר/ים, וההנחיות הן להימנע מכך ככל האפשר, אלא אם יש דרישה כזו במקרים מסוימים. אלה גם ההנחיות במדריכי הכתיבה האקדמית לכן משתמשים בסביל או בגוף שלישי, למשל: "החוקרים חישבו", במקום "חישבנו". מותר להשתמש בגוף ראשון, למשל בהצגת שאלת המחקר וההשערה: "במאמר זה אבדוק/נבדוק".--[[משתמש:Bynadav|נדב]] - [[שיחת משתמש:Bynadav|שיחה]] 17:24, 3 באוקטובר 2021 (IDT)

:::[https://doi.org/10.1371/journal.pcbi.1003408 הנה חיבור מצוין במדעי המוח]. המילה "we" מופיעה בו 330 פעם, לרוב בתחילת המשפט או הפסוקית. אפשר היה לנסח את המאמר מחדש בגוף סביל ובכך להפוך אותו מקריא ביותר לקריא בקושי. כדי לוודא שלא מדובר בדוגמא מקרית, בחרתי באקראי עשרה מאמרים המצוטטים בדוקטורט שלי ובדקתי כמה פעמים מופיעה בכל אחד מהם המילה "אנחנו":  [https://dx.doi.org/10.1002%2Fjbio.201900108 13], [https://doi.org/10.1016/j.cma.2016.07.009 2], [https://doi.org/10.1038/s41592-019-0728-9 15], [https://doi.org/10.1152/jn.00692.2017 24], [https://doi.org/10.1364/BOE.9.001992 23], [https://doi.org/10.1177%2F0271678X18810615 49],[https://elifesciences.org/articles/60533 83],[https://doi.org/10.1126/science.aaz9468 36],[https://doi.org/10.1523/ENEURO.0447-17.2018  65], [https://dx.doi.org/10.1364%2FBOE.6.004317 13]. לא נירמלתי את התוצאות לפי אורך המאמר או מספר הציטוטים שקיבל, אך נראה לי שעולה מהמדגם הקטן הזה שלשון "מדדנו", "מצאנו" ו-"אנו מדווחים כי" שכיחה למדי. וטוב שכך. [[משתמש:ליאור|ליאור]] [[פורטל:ביתא ישראל|<big>पॣ</big>]] • כ"ח בתשרי ה'תשפ"ב • 20:50, 3 באוקטובר 2021 (IDT)
::::גם בכתיבה מדעית קיימות אסכולות, דורות ואופנות שונות. במשך לפחות מאה שנה אכן היה נהוג בכתיבה מדעית להשתמש בצורה הסבילה, שהיא כביכול יותר אובייקטיבית, ומצניעה את עורכי המחקר בהשוואה לממצאים ולשיטות. כיום זהו סגנון "שמרני" שמזוהה יותר עם מדע באירופה, ואולי עם תחומים ומוסדות שמרניים יותר בארה"ב. לעומת זאת, בעיקר בארה"ב, ובתחומים מדעיים מתקדמים כמו נוירוביולוגיה וביולוגיה מולקולרית, נפוץ כיום סגנון חדש יותר, שמעדיף את הצורה הפעילה. יש בו גם העדפות נוספות, למשל שימוש במילים פשוטות יותר למושגים שאינם מדעיים. [[משתמש:H. sapiens|H. sapiens]] - [[שיחת משתמש:H. sapiens|שיחה]] 14:11, 4 באוקטובר 2021 (IDT)
::::: תמיד הורג אותי שצריך לסרבל משפטים ושמשפט כמו we found that x is bigger than y נחשב לנחות ביחס למשפט Our findings indicate that x is grater than y. לדעתי צריך לשים ככלל עריכה שמשפטים צריכים להיות כמה שיותר קצרים, נהירים ובאנגלית כמה שיותר פשוטה סטייל [[ויקיפדיה באנגלית פשוטה‎]]. מאמר מדעי הוא לא יצירה ספרותית, המטרה שלו להעביר מידע בצורה כמה שיותר מדויקת, לא להרשים על ידי צורת כתיבה ואוצר מילים בלטינית. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 14:36, 4 באוקטובר 2021 (IDT)
::::::בדוגמה שנתת, התחושה שלי היא שהמשפט השני לא מנסה לסרבל או להרשים, אלא לרכך. למשל מצב ש x>y איננה התוצאה הנמדדת, אלא מסקנה שנובעת מהתוצאה הנמדדת, לאחר שלבים נוספים של הסקה. להעביר מידע בצורה מדוייקת זה גם להעביר דקויות של משמעות. בתור מי שבעצמו כותב מאמרים בסגנון החדש (ומתקן שותפים שלו שעדיין כותבים בסגנון הישן...), אני לא חושב שמילה אחת נוספת במשפט היא מחיר גבוה מדי להעביר ניואנס חשוב. [[משתמש:H. sapiens|H. sapiens]] - [[שיחת משתמש:H. sapiens|שיחה]] 10:39, 5 באוקטובר 2021 (IDT)

:::::::למיטב הבנתי הביטוי [https://scholar.google.co.il/scholar?q=%22our+findings+suggest%22&hl=iw&as_sdt=0%2C5&as_ylo=2012&as_yhi= "our findings suggest"] משתייך לנוסח הפעיל, גם אם הוא מסויג יותר מאשר "we discovered that". [[משתמש:ליאור|ליאור]] [[פורטל:ביתא ישראל|<big>पॣ</big>]] • כ"ט בתשרי ה'תשפ"ב • 11:19, 5 באוקטובר 2021 (IDT)
: לאו דווקא בכתיבה מדעית. צורות סביל (בשפות שהן קיימות) נלמדות מאוחר הרבה יותר מצורות פעיל שקיימות בכל השפות. אני משער שבאופן ישיר זה תורם לכך ששפת סביל נראית בוגרת ומתוחכמת יותר מפעיל. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   17:21, 4 באוקטובר 2021 (IDT)
::והערת אגב שלא קשורה לגמרי: בעברית, הלשון הסבילה נועדה בעיקר לשמש במקרים שבהן מבצע הפעולה לא ידוע או לא חשוב. זה מה שמסביר את זה שאין תרגום עברי למילה האנגלית by. [[משתמש:אביתרג|אביתר ג']] • [[שיחת משתמש:אביתרג|שיחה]] •  21:20, 6 בנובמבר 2021 (IST)

== מערכת בריאות בארה"ב ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

בארץ אם מישהו רוצה לפנות לרופא, הוא יכול באתר קופת חולים להזמין תור מראש. ואז לגשת ולשלם משהו יחסית סמלי. מצד שני, הוא משלם קבוע ביטוח לאומי ומס בריאות.

איך זה הולך בארה"ב? האם קיימת דרך לשלם קבוע ואז לקבל שירותים במחיר סמלי? [[מיוחד:תרומות/77.127.18.110|77.127.18.110]] 23:04, 3 באוקטובר 2021 (IDT)
: כן, תוכניות ביטוח רפואי שונות, שניתנות ע"י חברות ביטוח פרטיות (ולא קופות חולים כמו אצלנו). <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   17:22, 4 באוקטובר 2021 (IDT)
::תוכניות ביטוח הבריאות, בארצות הברית, נחלקות באופן גס לשני סוגים: [[w:Health maintenance organization|HMO]] ו-[[w:Preferred provider organization|PPO]]. קרא עליהן באנגלית. [[משתמש:אומרים ישנה|אומרים ישנה]] - [[שיחת משתמש:אומרים ישנה|שיחה]] 17:58, 4 באוקטובר 2021 (IDT)


:בישראל, כמו באירופה, המדינה רואה את תחום הבריאות כחלק מחובותיה כלפי האזרח, כמו חינוך, רווחה ותשתיות. האספקה של בריאות בסיסית היא חלק מחובות המדינה, וכלולה בתקציב הבסיס של המדינה. במקביל, המדינה לוקחת מכולם מס בריאות וכן ביטוח לאומי (המכסה טיפול במקרים של נכות וכו'), וכן מס הכנסה גדול יותר. 
:בארצות הברית, הדבר "הטוב" הוא שאין בכלל מס בריאות, הביטוח הלאומי קטן מאוד, ומס ההכנסה קטן אף יותר. אנשים משלמים מס הכנסה של 6 אחוז, 8 אחוז וכו' (לפי מדרגות מס), בעוד שבארץ ובאירופה משלמים פי שלושה וארבעה. אבל הדבר "הרע" הוא, שתחום הבריאות אינו חלק מחובות המדינה כלפי האזרחים. הכל פרטי.
:אמנם, חוק ה[[חוק הגנת החולה וטיפול בר השגה|אובמה-קייר]] ניסה לתקן זאת, אבל [[דונלד טראמפ]] הצליח לעקר גם אותו מרוב התוכן. חוק הבריאות האמריקאי המתוקן הוא כבר לא חובה, ולכן אמריקאים עניים (בעיקר אם הם רפובליקאים) אינם בהכרח רוכשים אותו. כך שעדיין ניתן לראות לעתים  אמריקאים (לדוגמה עם מחלות נפשיות או הלומי קרב) שאינם עובדים ומתגוללים  ברחובות; וכאשר הם זקוקים לטיפול רפואי יקר קבוע, לדוגמה, לרכישת אינסולין באופן קבוע בגלל סוכרת, הם עלולים למות צעירים. (נכון, יש [[המגזר השלישי|מוסדות או עמותות חסד]], בעיקר דתיות, שמנסות לעזור. הן לא מקבלות כל מימון מהמדינה, ולא תמיד יש להן יכולת, או שיש לאזרח העני נגישות אליהן). 
:החלום האמריקאי הוא "חלום" בעיקר אם אתה צעיר ובריא ויכול לעבוד בלי לשלם כמעט מס הכנסה. אבל הוא כבר לא "חלום" אלא יותר [[סיוט|סיוטי לילה]] - למי שעני, לא עובד, עם בעיות רפואיות, ואין לו ביטוח בריאות. דני [[משתמש:Danny-w|Danny-w]] - [[שיחת משתמש:Danny-w|שיחה]] 08:12, 9 בנובמבר 2021 (IST)

== [[מקורות העם העברי]] - תאוריה חד משמעית? ==

* [[בני קדם]] (בארץ כנען)
* [[שסו יהו]] (דרום אדום)
* [[יעקב אל]]
* ועוד "שבטים" שמקורם בתקופה ה[[נאלותית קרמית]] (Pottery Neolithic)?

האם יש תאוריה רצינית ומסודרת בנושא? תודה, {{אלמ}}
:השפה ה[[עברית]] היא שפה מקבוצת השפות [[שפות כנעניות|השפות הכנעניות]] (כמו, לדוגמה ה[[אדומית]], [[מואבית]] וה[[פיניקית]]). זה רומז שהעם הגיע גם הוא מכאן, אבל לא לא מעבר לרמז, מכיוון ששפות אפשר לרכוש. למיטב הבנתי התאוריה המקובלת במחקר היא ש[[ממלכת ישראל]] ו[[ממלכת יהודה]] החלו להתגבש באזור ההר (היכן שבזמן [[מכתבי אל עמרנה]] שכנו ממלכת שכם וממלכת ירושלים). מעבר לכך יש המון השערות אבל פחות מידע להתבסס עליו.
:האחרים שהזכרת:
:* [[בני קדם]]: זה מונח שמוזכר בתנך מספר פעמים ונראה שהוא מתייחס בבירור לזרים ולא למי שקשורים לעם.
:* שסו יהו: יש לנו ערך על [[ההשערה המדיינית-קינית]]: יש שם כל מיני השערות מעניינות, אבל בינתיים מעט אישושים. בשנים האחרונות יש ממצאים חדשים במתחמי כריית ועיבוד הנחושת ב[[תמנע]](?). אין לי מושג עד כמה ממצאים משם מחזקים או מחלישים את ההשערה הזו.
:* יעקב אל: נראה שהשם [[יעקב#שמו|יעקב]] היה קיים באזור. [[ישראל קנוהל]] בונה, לדעתי המאוד לא מקצועית, תילי תילים על אחד האזכורים הללו והופך אותה לשבט שלם.
:* [[עפירו]]: נראה שמדובר בעיקר על קבוצות של אנשים שפועלים ככנופיות ולפעמים גם כמיליציות. במכתבי אל עמרנה כל מיני מלכים מאשימים את יריביה בשימוש בעפירו. הייתה פעם טענה שעם ישראל נוצר מבני המעמד הזה, אבל היא לא הצליחה להתבסס.
:* [[התקופה הנאוליתית]]? אנחנו בסוף [[תקופת הברונזה]] ([[תקופת הברונזה המאוחרת בארץ ישראל]]) או בתחילת [[תקופת הברזל]].
:[[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 04:35, 4 באוקטובר 2021 (IDT)
::מכיוון שהזכרת תקופה נאוליתית: אם רוצים ללכת קצת יותר אחורה, ומקבלים את ההנחה ששפות קשורות לעמים (שעובדת במקרים שונים ושגויה במקרים אחרים): אפשר להסתכל במעלה עץ השפות: [[שפות כנעניות]] נחשבות [[שפות שמיות צפון-מערביות]] (כמו גם ארמית) שהן [[שפות שמיות מערביות]] (כמו ערבית). היה עוד ענף עיקרי ל[[שפות שמיות]]: [[שפות שמיות מזרחיות]]. הבלשנים מקבצים את משפחת השפות הזו כחלק ממשפחת שפות גדולה יותר: [[שפות אפרו-אסיאתיות]] (שכונו בעבר „שפות חמיות–שמיות״). הן מדוברות בחלקים מהמזרח התיכון וצפון אפריקה. ההשערה המקובלת במחקר היא שמקור השפות הללו הוא דווקא בצפון אפריקה ולא במזרח התיכון. מתי ואיך בדיוק הגיעו דוברי השפות השמיות ל[[לבנט]]? מתי היה הפיצול בין שפות מערביות ומזרחיות? בין צפון ודרום מערביות? שאלות טובות. יש מעט עדויות והרבה השערות. החלקים הקדומים של השאלה הם כנראה עדיין בתקופה הנאוליתית (סתם משער. בכלל לא בדקתי). [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 11:12, 4 באוקטובר 2021 (IDT)
::::לואיג'י לוקה (לוצ'ה?) קאוולי-ספורצה, פחות או יותר האבא של תחום הגנטיקה של אוכלוסיות אדם, כתב טיפה על הסוגייה ואמר ששאיסוף ריצופים רבים מהלבנט ואפריקה יוכל לתת אינדיקציה טובה מאוד לתשובה. זה בספר משנת 98 או משהו כזה ומאז עברו יותר מ 20 שנה - אולי הנתונים נאספו מאז ורק ממתינים לפענוח. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   17:26, 4 באוקטובר 2021 (IDT)
:::::תגובה בעניין הניאולית, לא קשור לשאלה המקורית: קוואלי-ספורצה חקר את השונות הגנטית באוכלוסיות בנות-ימינו ובכך טעה, מפני שהוא התייחס לאוכלוסיות קדם-קולוניאליות במקום נתון כייצוגים סטטיים של האוכלוסיה שהיתה באותם מקומות בעבר הרחוק. לפעמים זה עובד, אבל לא באזור מקושר ורב תהפוכות כאזורנו. המחקרים החדשים ב[[פלאוגנטיקה]] מראים במקרים רבים שחילופי אוכלוסיה והתערבבות אוכלוסיות היו שכיחות בפרהיסטוריה המאוחרת ובתקופת הברונזה. כלומר, תפוצת דוברי השפות השמיות בצפון אפריקה (למשל) מייצגת תערובת של נדידות, הגליות מכוונות, מסעות כיבוש ודחיקת אוכלסוהי שקטה עוד לפני הופעת התיעוד הכתוב (וכמובן גם אחרי), לאו דווקא את אזור המוצא המשוער של דוברי האפרו-אסיאתית. לדעתי, במצב כזה השאלה הבלשניית למעשה בלתי פתירה. השלדים לא יכולים לדבר - גם במקרה שחילצנו דנ"א אנושי עתיק ויש לנו ספריות להשוואה לשלדים עתיקים אחרים, לא נוכל לדעת באיזו שפה דיבר המנוח. [[משתמש:Reuveny|Reuveny]] - [[שיחת משתמש:Reuveny|שיחה]] 19:11, 4 באוקטובר 2021 (IDT)
::::::אאז"נ קוואלי-ספורצה התייחס לסוגיה, וטען שמדד טוב הוא שונות גנטית נמוכה ליחידת שטח או משהו כזה - אני לא ממש זוכר מה הייתה השורה התחתונה. יש ברשותך את הספרים הפחות ישנים שלו? <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   23:16, 4 באוקטובר 2021 (IDT) 
:תוכל לקרוא סקירה בהירה של הדעות השונות על מקור עם ישראל בספרו של [[אדם זרטל]], '''עם נולד - מזבח הר עיבל וראשית ישראל'''. [[משתמש:Reuveny|Reuveny]] - [[שיחת משתמש:Reuveny|שיחה]] 19:15, 4 באוקטובר 2021 (IDT)

== ביקורת על הטענה לפיה מסחר במניות הוא הימור ==

בציבור הכללי שלא עוסק בהשקעה ארוכת טווח '''לפחות''' במניות, נפוצה טענה כמו "מניות זה הימור ואפשר להפסיד את כל הכסף בזה".

אני חושב שהמשפט הזה בצורתו הכללית שגוי כי הוא מכיל בעיקר למסחר יומי \ סווינג \ השקעה פחות משנתיים ולאנשים שבכל מקרה אין להם ידע מדעי ו\או הנדסי בתחום בו הם השקיעו כסף (ובעיקר מתאר תקופות עבר בהן לא היה אינטרנט שמאפשר לבצע fact checking לגבי חברות שונות במיידי עם הכלים הנכונים ובטח לא לעיין בדוחות כספיים שלהם), לכן זה לא הימור (נטו), זו שותפות רק בקנה מידה "גדול" וכמו עם כל שותפות ולו הקטנה ביותר (שותף אחד בלבד) יהיה זה יאה ונאה להבין במה האדם נכנס שותף; פספסתי משהו? {{אלמ}}
:המשפט שגוי? אין אפשרות להפסיד את כל הכסף (או לפחות את חלקו הגדול)? [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 04:38, 4 באוקטובר 2021 (IDT)
: ראשת, כמובן שיש הימור מסוים ברכישת מניה. כל אחד ואחד מרוכשי מניות של חברה שפשטה רגל בנה על זה שהוא ירוויח, אבל במציאות הוא מפסיד. אין דבר כזה השקעה ללא סיכון. שנית, אתה מדבר על משהו אחר וזה ש[https://www.bizportal.co.il/marketopionion/news/article/782158 הבורסה אינה קזינו]. וכולנו נותנים לביתי השקעות להמר על הכסף שלנו. קוראים לזה [[קרן פנסיה]]. החסכונות שלנו משמשים לצורך סחר בניירות ערך. וכולנו נהנים מזה, אחרת הפנסיה שלנו היתה נשחקת לאפס עם השנים. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 10:59, 4 באוקטובר 2021 (IDT)
:: יש הימור בלהשאיר את הכסף בבנק, יש הימור בלהשאיר אותו מתחת לבלטות. התפיסה שהבאת כאן היא תפיסה רווחת בציבור, שרואה בטווח הקצר את המניות עולות ויורדות. בטווח של עשרות שנים, הסיכון לא גבוה יותר מהשקעות אחרות, והרווח לרוב גדול יותר. [[משתמש:שמש מרפא|שמש מרפא]] - [[שיחת משתמש:שמש מרפא|שיחה]] 11:16, 4 באוקטובר 2021 (IDT)
:::זה מבוסס על ההתנהגות בעבר ולא על איזשהו חוק טבע. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 11:31, 4 באוקטובר 2021 (IDT)
:::: כל עוד לא מדובר במדע מדוייק, אין לנו אלא להתנהל לפי תקדימים. כאמור, החלופות לא פחות מסוכנות. [[משתמש:שמש מרפא|שמש מרפא]] - [[שיחת משתמש:שמש מרפא|שיחה]] 13:25, 4 באוקטובר 2021 (IDT)
::: אני מניח שלא קראת את התוכן בקישור. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 12:19, 4 באוקטובר 2021 (IDT)

:כל עוד אתה קונה תעודות סל או מניות ומקפיד לפצל את ההשקעה שלך על פני מגוון רחב דיו של נכסים, הסיכון שתאבד את כל כספך קטן ולא קיים חשש שתיקלע לחובות. [[מכירה בחסר]] ומסחר ממונף עשויים להסתכם בהפסדים העולים על 100% ובכך להכניס אותך לחובות. דו"חות כספיים משפיעים במידה מסוימת על שער המנייה, אבל קיים [[מתאם]] חלקי בלבד בין ביצועי החברה בהווה לבין ביצועי המנייה שלה, הן בשל הציפיות המשתנות של המשקיעים בנוגע לביצועי החברה בעתיד והן בגלל תנודות במסחר המנותקות מביצועי החברה.

:בכל אופן, לא מומלץ להשקיע את כל כספך במניות אחדות, גם אם התמזל מזלך להבין מצוין בתחום עיסוקם והקפדת לעקוב אחר הדו"חות הכספיים שלהן. למשל, מי שעקב אחר שוק האנרגיה הסולארית לפני כחמש עשרה שנה היה יכול להניח (בצדק) שהביקוש ללוחות סולאריים צפוי לנסוק ולהסיק מכך (בשוגג) שמניית LDK {{אנ|LDK Solar Co}} היא השקעה נהדרת. החברה שגשגה ומנייתה עלתה בבורסת [[NYSE]], עד שההיצף בשוק ריסק את מחירי הלוחות ומוטט את החברה. מי שרכש את מניות החברה בחמש דולר למנייה ביוני 2010 יכול היה להתבשם בתשואה של 260% על השקעתו בפברואר 2011, אולם מאז צנח מחיר המנייה לכ-0.01$ למנייה. [[משתמש:ליאור|ליאור]] [[פורטל:ביתא ישראל|<big>पॣ</big>]] • כ"ח בתשרי ה'תשפ"ב • 13:00, 4 באוקטובר 2021 (IDT)
:: אף בית השקעות רציני לא יתן למשקיע להכנס לחובות, ולכן ההשקעות יונזלו לפני שההפסד יגדל לכדי חוב. [[משתמש:שמש מרפא|שמש מרפא]] - [[שיחת משתמש:שמש מרפא|שיחה]] 13:22, 4 באוקטובר 2021 (IDT)
:::בתי השקעות רציניים כבר הכניסו אנשים לחובות בנפילת הבורסה בתחילת שנות התשעים (נראה לי שאין ערך על כך): יועצי השקעות בבנקים עודדו את הציבור ללוות כסף כדי להשקיע במניות (זה עבד ל[[אליעזר פישמן]]). [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 13:44, 4 באוקטובר 2021 (IDT)
:::: אם אדם '''לווה''' כסף זה עניינו האישי, ואף אחד לא יכול למנוע ממנו.  בשנות ה-90 המערכות אכן לא היו משוכללות מספיק, כיום זה פשוט קורה אוטומטית. [[משתמש:שמש מרפא|שמש מרפא]] - [[שיחת משתמש:שמש מרפא|שיחה]] 23:25, 4 באוקטובר 2021 (IDT)

אני מודה למגיבים על דבריהם. {{אלמ}}

== מה ההבדל בין תוכנת מסחר במניות כמו "רצף" לבין תוכנת מסחר במניות כמו "קולמקס"? ==

מה ההבדל חוץ מזה שהראשונה מטעם גוף ציבורי (הבורסה לניירות ערך בתל אביב) והשנייה מטעם גוף פרטי (מכללת פסגות)? הרי עם שתיהן סוחרים בבורסה (ישראלית ו\או לא ישראלית).

תודה !!! מלרשטיין.

:אולי התשובה נמצאת בהגדרת המונח "חבר בורסה" [https://www.milononline.net/do_search.php?vid=1352684&Q=%E7%E1%F8%20%E1%E5%F8%F1%E4 לפי מילון אבניאון בקישור זה]:

{{ציטוט|תוכן=מי שנתקבל לבורסה פעילה לניירות ערך ויכול לקנות ולמכור ניירות ערך באותה בורסה, על־ פי תנאי הקבלה וכללי הפעילות הקבועים בתקנון הבורסה. בבורסה לניירות ערך בתל-אביב יש, למשל, דרישות לגבי ההון המונפק והנפרע של חבר שהוא תאגיד וכן צורך בהמלצה של שני חברי בורסה. החברות היא עניין הנתון לשיפוטה של הבורסה בה מבקשים להתקבל. הבורסה היא מוסד סגור ובה משתתפים חברי הבורסה בלבד, או אנשים שקיבלו הרשאה מיוחדת לכך.{{ש}}
אדם המחזיק בנייר ערך או בחשבון ניירות ערך בבנק, ורוצה למכור אותו או לרכוש נייר ערך אחר, אינו יכול לפנות ישירות לבורסה אלא חייב לעשות זאת דרך חבר בורסה, שהוא סוחר מורשה לביצוע עסקות.}}

מלרשטיין.

== JMR-Medium-Light ==

בערך האנגלי [[:en:Future Vertical Lift|Future Vertical Lift]] מופיע שאחת מהתצורות של התוכנית זה JMR-Medium-Light, ולא מפורט מה זה. לאחר גיגול של כחצי שעה הצלחתי למצוא אותו בכמה אתרים, אבל ברובם לא הופיע לגביו כלום, באתר [https://en.topwar.ru/172357-vozdushnyj-blickrig-vintokrylye-mashiny-buduschego-na-sluzhbe-armii-ssha.html הזה] הופיע שהפרטים והמצב הנוכחי לא ידועים, [https://theavgeeks.com/2019/10/20/the-first-public-demo-of-the-bell-v-280-valor-tilt-rotor/ פה] הופיע שזה מחליף את ה[[בל UH-1 אירוקוי|יואי]] ו[http://www.nationshield.ae/index.php/home/details/research/future-vertical-lift-modernising-the-u.s.-army/en פה] הופיע שזה מחליף את הסיהוק, מה נכון? {{אלמ}}
: אולי פשוט אין פרטים חשופים? על כל פנים אם לשפוט מהפתיח JMR התעדכן ליוזמת FVL ויתכן שהמינוח JMR-Medium-Light התיישן עוד לפני שנוצק בו תוכן של ממש. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   17:54, 4 באוקטובר 2021 (IDT)

== האם קיימת דרך לשלם כרטיס מהמטרונית בקריות לתל אביב ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

קיים כרטיס חופשי-יומי תל אביב חיפה. ניתן לרכוש אותו ברכבת ישראל והוא כולל קריות. בעיה היא שצריך להגיע מהקריות לרכבת ישראל בשביל לרכוש אותו, ולא מקבלים החזר על הנסיעה מקריות לרכבת. האם קיימת דרך לרכוש אותו מראש?

שמעתי שיש אפשרות עם movit, ואולי משהו עם האתר של רב קן. אבל לא הבנתי איך עושים את זה.[[מיוחד:תרומות/176.228.183.202|176.228.183.202]] 15:32, 5 באוקטובר 2021 (IDT)
:הדרך הפשוטה ביותר לקנות ולהטעין כל חוזה של רב-קו בכל מקום ובכל זמן זו האפליקציה "רב-קו אונליין" שאותה ניתן להתקין על כל טלפון חכם (אנדרואיד או iOS). האפליקציה מאפשרת טעינת כסף (ערך צבור), כרטיסי נסיעה ספציפיים או כרטיסי מנוי (יומיים, שבועיים או חודשיים) לכל אזור בארץ, ליום הטעינה או לתאריכים עתידיים. אפשרות נוספת היא באמצעות רכישת קורא כרטיסי רב-קו באחד ממרכזי השירות של רב-קו (10 ש"ח) אותו ניתן לחבר למחשב ביתי ולטעון את הכרטיס באמצעות גלישה לאתר ravkavonline.co.il ובחירת החוזה שאתה רוצה. בברכה, [[משתמש:Easy n|Easy n]] - [[שיחת משתמש:Easy n|שיחה]] 09:47, 6 באוקטובר 2021 (IDT)

== מחיר ממוצע ל[[בנייה לפי מטר רבוע]] מקבלן רשום עם היתר בנייה בישראל (נדל"ן מגורי) ==

פעם הבנתי שהמחיר הסופי ('כולל מע"מ') הממוצע נע בין 5000 ל-7500 ש"ח למטר רבוע לנדל"ן מגורי בישראל. האם זה נכון? בתודה, {{אלמ}}

== כמה בורסות לניירות ערך פועלות בישראל? ==

* יש את [[הבורסה לניירות ערך בתל אביב]] עם תוכנות שהיא משווקת ("רצף" ו'מאי"ה'); עברתי על עץ הקטגוריות של הערך עליה ולא מצאתי קטגוריה כגון {{קוד|[[בורסות לניירות ערך בישראל]]}} משמע שאולי היא היחידה. עם זאת, ידוע לי כי ישנן "בורסות וירטואליות" ישראליות (כגון [[קולמקס]]?) וייתכן שיש עוד ולכן השאלה בכותרת. תודה מראש על עזרה. {{אלמ}}

:קולמקס ישראל מקבוצת קולמקס הבינלאומית הנה זירת סוחר —-בחוזי הפרשים—- על מדדים, סחורות, מט"ח ומניות
::תודה. {{אלמ}}
:::זו בורסת ניירות הערך הציבורית היחידה בישראל. יתכנו בורסות פרטיות, אבל אני לא מכיר כאלו. [[משתמש:Matanya|מתניה]] <small>•</small>  [[שיחת משתמש:Matanya|שיחה]]  13:57, 6 באוקטובר 2021 (IDT)

== למה שני ימים ראש חודש ==
אני מכיר את יסודות הלוח העברי. אבל למה בעצם יש שני ימים שאנחנו חוגגים ראש חודש? רק בגלל שהיום השלושים הוא פוטנציאלית ראש חודש?[[משתמש:david7031|david7031]] • [[שיחת משתמש:david7031|שיחה]] • ל' בתשרי ה'תשפ"ב • 11:38, 6 באוקטובר 2021 (IDT)
:יש [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3949338,00.html כאן] משהו: {{ציטוטון|כיצד היו מודיעים בימים ההם על זמן תחילת החודש? בראשונה היו משיאים משואות על ראשי ההרים - כדי להודיע לגולה אימתי נקבע ראש חודש, "ועל ידי כך היו יודעים כל בני הגלויות הקרובים והרחוקים את קביעות החודש - ולא היו עושים אלא יום טוב אחד בכל מקום, כדין תורה. משקלקלו הכותים והדליקו אף הם משואות שלא בזמן החודש כדי להטעות את ישראל, ביטלו את המשואות והתקינו שיהיו שלוחים יוצאים לגולה להודיע שם את זמן קביעות החודש, ובני המקומות הרחוקים שלא הגיעו אליהם השלוחים עד יום טוב, היו עושים שני ימים טובים מפני הספק, לפי שלא היו יודעים באיזה יום קבעו בית דין את החודש, ונקראו שני ימים טובים של גלויות, לפי שאין עושים אותם אלא בני הגלויות הרחוקים מבית דין". (אנציקלופדיה תלמודית כרך כג).}} [[מיוחד:תרומות/192.114.182.2|192.114.182.2]] 13:56, 6 באוקטובר 2021 (IDT)

== הייתכן מנהל תיקי השקעות שאינו יועץ השקעות? ==

יש כאן את הערך [[יועץ השקעות]] אך הוא לא עוסק בנושא או בקושי עוסק בו אבל אין כאן את הערך [[מנהל תיקי השקעות]] ולכן השאלה. {{אלמ}}
:כן, למשל [[חברה לנאמנות|נאמן]]. [[משתמש:Matanya|מתניה]] <small>•</small>  [[שיחת משתמש:Matanya|שיחה]]  13:55, 6 באוקטובר 2021 (IDT)

== [[שער (בורסה)]] ==

לא הבנתי למה להשתמש במונח "עליות שערים" ולא למשל "עליות [[שיעור (פירושונים)|שיעורים]]".{{ש}}
גם בדף [[שער|שער (פירושונים)]] לא מצאתי רמז למה שער עדיף על שיעור במקרה זה. תודה. {{אלמ}}
:עכשיו יש שם: בקישור ל[[wikt:שער#שַׁעַר_ב|ערך המילוני]]. כמו, לדוגמה, ב[[מאה שערים]]. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 17:17, 6 באוקטובר 2021 (IDT)
:תודה. {{אלמ}}

== פוליטיקה בקבלת החלטות ב-FDA ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
מאחר שהחלטות [[מנהל המזון והתרופות האמריקאי]] מתקבלות בהכרעת רוב, האם קיים מידע על קבלת החלטות, או שינוי החלטות, עקב לחצים פוליטיים וכלכליים שעמדו בסתירה להמלצות הפרמקולוגיות/רפואיות?--[[משתמש:Bynadav|נדב]] - [[שיחת משתמש:Bynadav|שיחה]] 19:24, 6 באוקטובר 2021 (IDT)

:לפי מה שכתוב [https://www.nature.com/articles/s41591-020-01200-w פה], תמיד תהיה סוג של השפעה של הממשל על ה-FDA, שכן הקונגרס זה שקובע לו את התקציב, ולנשיא נשמרת הזכות לבחור את הוועדה של ה-FDA, ולמשרד הבריאות האמריקאי הזכות לבטל כל החלטה של ה-FDA. דוגמאות ספציפיות לא מצאתי, אבל ההתערבות היא בלתי נמנעת. [[משתמש:אלון סול|אלון סול]] - [[שיחת משתמש:אלון סול|שיחה]] 19:34, 6 באוקטובר 2021 (IDT)
::אני מתעניין בעיקר בלחצים של יצרניות תרופות ותרכיבים לאשר מוצר שלהן, בניגוד לחוות דעת של מומחים. בשנת 2001 הוציא שופט פדרלי צו מניעה נגד שימוש בחיסון, מכיוון שהחברה המייצרת שינתה את תהליך ייצור החיסון שלא על דעת ה-FDA, והפלא ופלא, ה-FDA אישר את הייצור בדיעבד.--[[משתמש:Bynadav|נדב]] - [[שיחת משתמש:Bynadav|שיחה]] 19:48, 6 באוקטובר 2021 (IDT)
:::למה "הפלא ופלא"? אתה מכיר את נסיבות המקרה ויודע לומר שיש משהו לא בסדר בתהליך החיסון? [[מיוחד:תרומות/2.53.128.218|2.53.128.218]] 06:36, 7 באוקטובר 2021 (IDT)

== פעם היה גיבור על אמתי? ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

פעם היה מישהו שהתחפש ולבש ומסיכה והתחיל בעצמו להילחם בפשע? ככה שהוא לא נתפס בסוף?[[מיוחד:תרומות/87.71.18.20|87.71.18.20]] 00:38, 7 באוקטובר 2021 (IDT)
:[[:en:Real-life superhero]] [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 01:16, 7 באוקטובר 2021 (IDT)

== למה צריך [[בורסת יהלומים]] בשביל לסחור ביהלומים? ==

אפשר לסחור ביהלומים בחנויות (היום גם דרך האינטרנט), כמו שסוחרים בכל דבר אחר, הרי לא מדובר על ניירות ערך שהמסחר בהם מצריך ביורוקרטיה. אז למה?

(לא מבין בגמולוגיה, אולי צריך בדיקות גמולוגיות ויש בבורסה מעבדות לכך?).

תודה. {{אלמ}}
:צריך מקום מאובטח. המלה בורסה מטעה כאן
::תחליף את המילה בורסה במילה שוק. [[משתמש:Matanya|מתניה]] <small>•</small>  [[שיחת משתמש:Matanya|שיחה]]  10:55, 7 באוקטובר 2021 (IDT)
:::[[משתמש:מתניה]] אם התכוונת אלי יוצר השאלה --- אני כבר עושה זאת, בשבילי "בורסה" כיום זה בעיקר מילה חלופית \ מונח מקביל ל "שוק" ולמרות זאת אני עדיין לא יודע למה נדרש מתחם בורסה ובניינים ייעודיים בשביל זה; האנונימי מעלי העלה את נושא ה''אבטחה'' שהוא נושא סביר ואני מניח שזה באמת הכיוון העיקרי או לפחות אחד הכיוונים העיקריים. {{אלמ}}
::::במקור היו מסביב לבורסה גם בתי מלאכה לליטוש יהלומים. כמוכן בבורסה ליהלומים סגרו הרבה עסקאות בעל פה. את זה יותר נוח לעשות בסמיכות. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 11:44, 7 באוקטובר 2021 (IDT)

== בנוגע למשדר החדשות של ynet ==

ההיגיון אומר שניתן לצפות במשדר החדשות של ynet המשודר מדי בוקר, באתר ynet, ולא רק ביוטיוב. חיפשתי בכל האתר של ynet ולא מצאתי היכן ניתן לצפות במשדר המלא של חדשות ynet. מישהו יודע אם הדבר אפשרי? [[מיוחד:תרומות/147.236.232.254|147.236.232.254]] 08:58, 7 באוקטובר 2021 (IDT)
:אוקיי, מצאתי. https://www.ynet.co.il/tags/%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%A4%D7%9F_ynet [[מיוחד:תרומות/147.236.232.254|147.236.232.254]] 09:08, 7 באוקטובר 2021 (IDT)
: זה היגיון מיוחד מאד אם הוא יודע להכריע בשאלות כאלה. הייתי משווק אותו בחבילה עם הזיכרון הדו-כיווני של המלכה הלבנה. [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 09:41, 8 באוקטובר 2021 (IDT)

== בית השקעות וגביית ריבית ==

האם ייתכן שבית השקעות יטען לחוב עם ריבית מלקוח בגלל הפסד לאחר קניית [[נייר ערך]] ואם כן אז באילו סיטואציות זה יכול לקרות? תודה. {{אלמ}}

== [[קניית מניה]] ==

איך בורסות בינלאומיות כגון נאסד"ק מבצעות העברות כסף בין קונים למוכרים שנמצאים במדינות שונות? מזומן ואשראי בטח לא מעורבים פה אלא רק העברות בנקאיות, אבל מי עושה אותם ואיך? הרי העברה בנקאית בין אנשים שנמצאים במדינות שונות זה משהו שאורך בדרך כלל יממה לפחות, לא מיידי.

תודה מראש על הסבר לעניין הזה !!! ''סמיאלי''.
:הפעילות בבורסה לא מתבצעת ישירות בין קונים ומוכרים אלא באמצעות ברוקרים שמבצעים ביניהם את הסליקה הכספית ושל ני"ע תחת מערכת הסכמים והתחייבויות מסועפת. בסוף באמת עוברים הכסף וני"ע בין הלקוחות הסופיים אבל כל מה שבאמצע זה קצת יותר מורכב.--[[משתמש:כ.אלון|כ.אלון]] - [[שיחת משתמש:כ.אלון|שיחה]] 18:51, 7 באוקטובר 2021 (IDT)
::תודה רבה, האם כיום זה תמיד חייב להיות ככה? למשל, אם אדם קונה מניות דרך תוכנה והכל מקוון (עד סכום קטן יחסית כמו 500 ש"ח) זה עדיין חייב תמיד להיות ככה? ''סמיאלי''.
:::ברור. מה זה תוכנה? זה אמצעי טכני להעברת הוראות. אין קשר לסכום העסקה, גם פעולה באמצעות אתר בנק זה תוכנה...--[[משתמש:כ.אלון|כ.אלון]] - [[שיחת משתמש:כ.אלון|שיחה]] 12:45, 8 באוקטובר 2021 (IDT)
::::אני חושב שאני הסברתי עצמי לא מדויק ו\או אתה לא הבנת אותי נכון (אני שם כרגע בצד את העובדה שעבורי "תוכנה" זה "הגדרה אחת או יותר המורה למחשב איך לעבד קלט לכדי פלט"); אני שואל, אם במקרה שהכל נעשה מקוון ודרך תוכנה (אכן, גם אתר אינטרנט של בנק זה תוכנה), '''בהכרח''' מעורבים ברוקרים אנושיים בתהליך?{{ש}}
::::כמובן, אני לא מדבר על תהליך ההעברת הכסף מחשבון לחשבון, אז ברור לי שיש איזו שהיא מידה של פיקוח אנושי בבנקים לפחות החל מסכומים מסוימים;{{ש}}
::::מה שאני שואל עליו זה רק האם בהכרח יש ברוקר אנושי שמטפל בבקשת הקניה וברוקר אנושי שמטפל בהליך הרכישה או שמא '''לפעמים''' (נניח, בסכומים קטנים מאד) תוכנות יעשו את כל זה אוטומטית, כולל הפנייה אל הבנק לבצע העברה בנקאית כפנייה אוטומטית? הרי פעם הבנתי שיש מאמצים רבים להכניס אוטומציה ואינטליגנציה מלאכותית לתחום זה. תודה. ''סמיאלי''
:::::כיום כל הפעילות הבורסאית נעשית באופן ממוחשב ומי שמבצע כזו ישירות במערכת או דרך סוחרים הכל מתנקז למערכות קניה ומכירה ממוחשבות. מערכות אלו מזרימות את הבקשות למערכת המרכזית של כל בורסה וזו עושה את כל הפעולות ובהתאם להקיפי הקניות והמכירות קובעת גם את שער סוף היום. התמונות של אנשים צועקים על רצפת חדר המסחר המרכזי של הבורסה ומנופפים פתקאות כבר לא קיימות היום. [[משתמש:Danny Gershoni|Danny Gershoni]] - [[שיחת משתמש:Danny Gershoni|שיחה]] 12:38, 9 באוקטובר 2021 (IDT)

== מלבי ופנקוטה ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

מה ההבדלים המהתותיים בין [[פנקוטה]] לבין [[מלבי]]? שמתי קישורים לטובת העונים. האם ההבדל הוא רק קורנפולר מול ג'לטין?
:בגדול כן. מלבי מסמיכים עם קורנפלור (מה שנותן לו את ה"ג׳לטיניות" שלו) ואילו לפנקוטה מוסיפים ג׳לטין כחלק מתהליך ההכנה של המנה. מה גם שמלבי יכול להכיל חלב. [[משתמש:ארז האורז|'''<span style="color:#284A96;">ארז האורז</span>''']] • [[שיחת משתמש:ארז האורז|'''<span style="color:#c12fa0;">שיחה</span>''']] 15:00, 9 באוקטובר 2021 (IDT)

== גוף ראשון עתיד, רבים, נקבה: יש צורה כזאת? ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

בזכר אומרים "אנחנו נאכל. אנחנו נעשה". האם יש לזה צורת נקבה? אם שתי נשים מדברות על העתיד, האם הן צריכות לומר "נלכנה" ו"נקפוצנה" (בדומה ל"תלכנה" ו"תאכלנה") או "נלך" ו"נקפוץ"?
:נלכנה נראה לי. {{בעלי ידע|לשון והגהה}} [[מש:ספסף|<font color="green">ספסף</font>]] • [[שמש:ספסף|<font color="Blue">ספספוני בספסופיכם</font>]] • [[מי:תרומות/ספסף|<font color="FF 8C 00	">מה עשיתי?!</font>]] 18:39, 7 באוקטובר 2021 (IDT)
:לא. [[משתמש:דגש|דגש]] - [[שיחת משתמש:דגש|שיחה]] 08:55, 8 באוקטובר 2021 (IDT)
: לא דובר כאן על בינוני או הווה, אלא על מדברות, גם בעתיד. [[משתמש:שמש מרפא|שמש מרפא]] - [[שיחת משתמש:שמש מרפא|שיחה]] 11:06, 8 באוקטובר 2021 (IDT)
:אם השאלה היא על גוף ראשון, התשובה היא לא. בגוף ראשון זכר ונקבה הם אותה צורה בעתיד כמו בעבר (אם כי לא בבינוני, בו כל הגופים זהים). לכן הלכתי, הלכנו, אלך, נלך - זכר ונקבה. "נלכנה" זו טעות (אולי בהשפעת העתיד/ציווי). [[משתמש:Laugh Tough|צחקשוח]] - [[שיחת משתמש:Laugh Tough|שיחה]] 12:27, 8 באוקטובר 2021 (IDT)
:: כתוב "נֵלֲכָה נָּא דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בַּמִּדְבָּר". [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 17:10, 8 באוקטובר 2021 (IDT)
::: לא מדובר שם על נקבות. [[משתמש:שמש מרפא|שמש מרפא]] - [[שיחת משתמש:שמש מרפא|שיחה]] 20:00, 9 באוקטובר 2021 (IDT)
:בלי "נה". אין הבדל בנטיות הפועל בין זכר לנקבה. לא מכיר צורה כזו של עתיד מוארך. לכאורה ראיה מהכתוב: וַתֹּאמַרְנָה לָּהּ כִּי אִתָּךְ '''נָשׁוּב''' לְעַמֵּךְ ({{תנ"ך|רות|א|י}}), לעומת שֹׁבְנָה שבפסוק אחריו. [[מש:קובץ על יד|קובץ על יד]] • [[שמש:קובץ על יד|שיחה]] •  21:26, 9 באוקטובר 2021 (IDT)ע

:תגובה נוספת: (הבניינים: פעל נפעל, פיעל פועל, הפעיל הופעל, התפעל) 
:גוף ראשון: אני או אנחנו.
:גוף ראשון עתיד (זכר ונקבה כאחד): אשבור, אֶשָבֵר, אֲשַבֵּר, אֲשוּבַּר, אשביר, אושבר, אשתבר.
:בינוני (כולל: גוף ראשון יחד/רבים, עתיד), לנקבה (בשונה מזכר): שוברת/שוברות, נשברת/נשברות, מְׁשַבֶּרֶת/מְשַׁבְּרוֹת, משוברת/משוברות, משבירה / משבירות... -- ([[משתמש:pashute|משתמש:פשוט [משה]]] • [[שיחת משתמש:pashute|שיחה]]) • ח' בחשוון ה'תשפ"ב • 02:33, 14 באוקטובר 2021 (IDT)

== [[בורסה לשותפויות]] ==

בבורסה למניות ניתן לקנות בעלות על רווחים אפשריים מחברה, בתמורה להשקעה בחברה (מה שנקרא בעברית "לקנות מניה" ובאנגלית shareholding) אבל מה לגבי ניירות ערך מסוג [[הסכם שותפות]] כך שחברה תצרף אדם או ישות כשותף מלא (בעלים מלא ולא רק על רווחים כספיים)? יש סחר ציבורי בזה איפה שהוא בעולם? תודה. {{אלמ}}
: https://m.ynet.co.il/articles/1940795
::נא לקרוא

== התרחבות ה[[חלל]] ==

ידוע לי שהחלל כל הזמן מתרחב ומשום כך הכוכבים מתרחקים ובעתיד כנראה שכבר אי אפשר יהיה לראות כוכבים מכדור הארץ אבל השאלה האמיתית היא:למה החלל מתרחב? מה גורם לתופעה הזאת לקרות? ‏'''[[מש:2547119nirniki |<span style="color:#F87217;">ניקי</span>]] - [[שמש:2547119nirniki|<span style="color:green;">שיחה</span>]] - <span style="color:blue;">הצטרפו למיזם</span> <span style="color:#3BB9FF;">"סיפורי פוגי-פדיה"!!!</span>'''‏ 10:44, 8 באוקטובר 2021 (IDT)
:זה לא החלל אלא ה[[יקום]] ; היקום מתפשט בחלל עצמו \ במרחב עצמו.{{ש}}
:מה שגרם לזה לפי המקובל כיום זה [[המפץ הגדול]]; אני לא מכיר תאוריה מדעית מקובלת לגבי מה גרם למפץ הגדול (בדתות מסוימים אומרים, אלוהים נצחי). {{אלמ}}
::מדובר באחת השאלות הקשות ביותר ב[[קוסמולוגיה]]. באופן כללי שאלות של "למה" הרבה פעמים נתקלות בפיזיקה (בייחוד תצפיתית) בתשובה "כי זה מה שרואים". [[התפשטות היקום]] היא תופעה שמתקיימת ביקום החל מראשיתו. השם המקובל לאותה הסיבה להתרחבות הוא "[[הקבוע הקוסמולוגי]]" שלא ממש מסביר דבר, אלא רק מנסח את ההתרחבות באופן מתמטי. היפותזה מודרנית היא קיום של גורם קצת מסתורי בשם "[[אנרגיה אפלה]]" שגורם לכך שקצב התפשטות היקום הולך וגדל. אבל זה שנתו לזה שם והגדירו יחידות של אנרגיה לא ממש מסביר את [[חוק האבל]], אלא שוב, רק מנסח אותו. 
:: דבר אחרון שאני צריך לציין: אמרת "כוכבים". הכוכבים בתוך הגלקסיה שלנו לא באמת מתרחקים מאיתנו בקצב משמעותי. הקצב ה"רציני" הוא התרחקות של גלקסיות מהגלקסיה שלנו. קצב ההתפשטות מעורך להיות כ-70 קילומטר לשנייה, ל'''מיליון''' [[פרסק]]. אם נקח לדוגמה את [[קפלר-11]], הוא נמצא במרחק של כ-613 פרסק ממערכת השמש. בוא תעשה תרגיל מתמטי: כמה זמן יקח לו להתרחק פי 2 מאיתנו? ומה גיל היקום? ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 14:54, 8 באוקטובר 2021 (IDT)
:::אם כבר נשאל, אז אפשר להרחיב בעוד 2 שאלות באותו הקשר?: אם החלל מתרחב (אני מניח שזה קורה בכל נקודה במרחב, נכון?), אז למה לא רואים התרחבות על גבי נקודות בהן יש מסות גדולות - כוכבים, פלנטות...? או שיש ואני לא מבין איך רואים את זה? ואם הכל מתרחק אחד מהשני, איך עדיין יש התקרבות בין גלקסיות לעיתים? גלקסיות עדיין יכולות להצטרף לצביר גלקסיות או להתקרב עד כדי מיזוג עם גלקסיה אחרת (כמו שצפוי לקרות בין שביל החלב ואנדרומודה). [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 00:07, 9 באוקטובר 2021 (IDT)
[[קובץ:Hubble constant.JPG|ממוזער|מהירות התרחקות מאיתנו של גלקסיות אחרות]]
:::: שאלה מעולה, נעשה מיני-הרצאה. אז התשובה היא בגרף משמאל. הגרף מתאר את המהירות בה גלקסיות מתרחקות מאיתנו כפונקציה של המרחק מהן אל הצופה (אנחנו). מהירות המדוברת היא מה שנקרא "Redshift velocity", כלומר מהירות שנצפתה בעקבות אפקט דופלר. כמו בכל גרף לינארי (שזה קירוב גס וטיפה לא מעודכן, אבל סביר), מה שחשוב הוא שיפוע ונקודות חיתוך עם הצירים. וכמו בכל גרף בפיזיקה, הדבר החשוב ביותר הוא היחידות.
:::: אז: הגרף עובר בראשית, כלומר עבור אובייקטים קרובים מהירות היא אפס. והיחידות בציר ה-x הם '''מגה'''-פרסק. בשביל להגיע למהירות של 500 קילומר לשניה צריך להיות במרחק של כ-8 '''מיליון''' פרסק. לצורך השוואה, גלקסיית אנדרומדה נמצאת במרחק של כ-770 '''אלף''' פרסק. מה שזה אומר שעבור אובייקטים קרובים-קרובים כמו כוכבים ופלנטות אפשר להגיד שהסחה לאדום היא אפס ממש. בעיקר מכיוון שמהירות התנועה שלהם (בעקבות סיבוב סביב מרכז המאסה) גדולה משמעותית (כמה סדרי גודל) מההסחה הקוסמולוגית לאדום. כשגלקסיות קרובות (כמו [[הקבוצה המקומית]]) האפקט של התרחבות המרחב הוא קטן ביחס לאפקטים אחרים כמו כבידה. כשמדברים על מרחקים גדולים יותר כמו [[צביר הבתולה]], אז אפשר לראות שההסחה לאדום הופכת למשמעותית. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 12:46, 9 באוקטובר 2021 (IDT)
: תוספות חשובות למדי למיני הרצאה של העורב: מאחר ועיקום החלל המקומי מושפע ממסות קרובות, '''נכון לעכשיו''' המרחב לא מתפשט בתוך גלקסיות (השיפוע המקומי>1). עם זאת מפני שהתפשטות המרחב מואצת (מה שמכונה אנרגיה אפלה) המצב לא עתיד להישאר כך. ככל שהזמן יעבור התפשטות המרחב תנצח את הכבידה המקומית, ותתחיל להופיע בתוך גלקסיות, ולאחר מכן צבירי כוכבים, במערכות פלנטריות, בכוכבים עצמם ולקינוח בין כל מה שנספר כחקלקיקי חומר. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   20:08, 9 באוקטובר 2021 (IDT)
::בהנחה שההתרחבות הזו תמשיך באותה צורה. אנחנו לא ממש מבינים אותה. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 12:08, 10 באוקטובר 2021 (IDT)
::: מסכים עם ההערה של צפריר. בעבר היה מקובל לחשוב שקצב ההתפשטות הוא קבוע ולינארי. ממצאים מעשורים האחרונים מרמזים שהקצב הולך ועולה עם הזמן. חוץ מ[[אקסטרפולציה]] אין לנו שיטה להעריך את הקצב בעתיד הרחוק מאוד. אבל מצד שני, גם לא יודע על מנגנון שידע להוריד את קצב ההתפשטות ככה ש[[מות החום של היקום|מוות תרמי של היקום]] היא היפותזה הגיונית. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 15:51, 10 באוקטובר 2021 (IDT)
:::::כן. זה בפירוש מיסתורין. אם קצב ההתרחבות ימשיך לגדול בסוף גם לא יהיו גרעיני אטומים, אבל למה הוא גדל בכלל? נתנו לזה שם "אנרגייה אפלה", אבל חוץ מתווית נחמדה אין לנו שום דבר. 
:::::יש לנו גרביטציה אפלה (שאולי היא חומר אפל ואולי משהו אחר) ויש אנרגיה אפלה, בסך הכל - אנחנו מגששים באפלה.
: <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   16:58, 10 באוקטובר 2021 (IDT)

== [[השקעה במדד]] לעומת [[השקעה בחברה]] (קניית מניה) ==

מה ההבדל ובמיוחד מה יותר פשוט לביצוע (פחות טרמינולוגיה, פחות ביורוקרטיה \ עקומת למידה פחות תלולה).

תודה ! ''סמיאלי''
:באפשרות של מניה צריך לקבל החלטה האם להשקיע את כספי הדיודנד שיתקבלו במניה או לקחת אותם. בהשקעה במדד אין דיודנד.  [[מיוחד:תרומות/46.114.150.115|46.114.150.115]] 11:01, 9 באוקטובר 2021 (IDT)
::להשקיע במניה זה "לשים את הביצים בסל אחד" בעוד שמדד משמעותו השקעה בסל שכולל את כל המניות באותו מדד. אם למדת היטב חברה מסויימת ואתה מאמין בעתידה תשקיע במניה שלה. אם לא עדיף להשקיע בסל. בכל מקרה תהליך הקניה/מכירה כמעט זהה. [[משתמש:Danny Gershoni|Danny Gershoni]] - [[שיחת משתמש:Danny Gershoni|שיחה]] 12:45, 9 באוקטובר 2021 (IDT)
:::תודה, אבל לא ממש הבנתי למה הכוונה "השקעה בסל שכולל את כל המניות באותו מדד", מה זאת אומרת "כל המניות באותו מדד"? תודה. ''סמיאלי''


[[מדד ניירות ערך]]

== מצב תאימות של וורד - איך מבטלים? ==

אני מנסה לעזור למתרגמת עמיתה: הקובץ שהיא מתרגמת ממנו (קובץ המקור) הוא במצב תאימות בוורד, והיא לא מצליחה לבטל את מצב התאימות. האם מוכר למישהו? אני מנסה להסביר לה כיצד לבטל. מדובר בגרסה ישנה של וורד - לעומת גרסה חדישה יותר. לא הצלחתי לעזור בינתיים. [[משתמש:Eldad|אלדד]] • [[שיחת משתמש:Eldad|שיחה]] 11:23, 9 באוקטובר 2021 (IDT)
: בלי נדר, אם אני זוכר נכון, יש "לשמור בשם" את הקובץ ולבחור בפורמט DOCX. תהיה אזהרה בה יש לאשר את השמירה בפורמט החדש. הקובץ החדש יהיה משוחרר ממצב תאימות. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   20:04, 9 באוקטובר 2021 (IDT)
::תודה רבה, [[משתמש:אילן שמעוני|אילן]]. [[משתמש:Eldad|אלדד]] • [[שיחת משתמש:Eldad|שיחה]] 21:53, 9 באוקטובר 2021 (IDT)

== מלחמת העולם השנייה ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

מתי התחילו להשתמש בשם "מלחמת העולם השנייה"?
:השימוש הראשון בשם כדי לתאר את המלחמה עצמה התרחש ב-4 בספטמבר 1939, ביום שבו צרפת והממלכה המאוחדת הכריזו מלחמה על גרמניה. השתמשו במונח לראשונה בעיתון הדני Kristeligt Dagblad: "The Second World War broke out yesterday at 11 a.m."{{ש}}כבר ב-1919 הזכירו את מלחמת העולם השנייה כמלחמה עתידית, כשם שלפעמים מזכירים את "[[מלחמת העולם השלישית]]". [[משתמשת:Byc63|Byc63]] • [[שיחת משתמשת:Byc63|שיחה]]  15:48, 9 באוקטובר 2021 (IDT)

באותו הקשר, מוכרת השאלה לגבי המצבה שעל גבי [[קבר האחים (באר שבע)|קבר האחים בבאר שבע]].  ([https://commons.m.wikimedia.org/wiki/File:Beersheba_mass_grave_02.jpg לתמונת המצבה על גבי הקבר משנת 1917]). כאשר קברו את המטפלים בשנת 1917 בקבר האחים, איך ידעו לכתוב שהמלחמה הזאת היא ראשונה. (ההסבר לגבי המצבה, בערך). [[משתמש:Danny-w|Danny-w]] - [[שיחת משתמש:Danny-w|שיחה]] 19:51, 11 בנובמבר 2021 (IST)

:שמות של מלחמות זה עסק מוזר. לפעמים בני הזמן קוראים לאירוע בשם מסוים ואלה שבאים אחריהם משנים את העניין ונותנים למלחמה שם חדש. מלחמת העולם הראשונה היא באמת אחת כזאת. דוגמה נוספת למלחמה ששמה שונה לאחר שהיא הסתיימה היא מלחמת מאה השנים. בני הזמן לא השתמשו בשם הזה. הרי מי שנולד בתחילת המלחמה לא שרד עד סיומה (היא נמשכה הרבה יותר מ100 שנים). כך שמראש לא יכול היה לתת לה את השם הזה. לא רק מלחמות זוכות לתענוג המפופק. גם מדינות עשויות לסבול משינוי השם. דוגמה מובהקת לכך היא האימפריה הביזנטית. תושבי האימפריה לא קראו לעצמם "ביזנטים". הם אפילו לא ידעו מה זה. הם קראו לעצמם רומאים. לעיר בירת הם לא קראו ביזנטיון, אלא קונסטינופול. "האימפריה הביזנטית" הוא שם מאוחר שהחוקרים הדביקו לאימפריה כדי להבדיל בינה לבין האימפריה הרומית. כך שהביזנטים איבדו לא רק את עצמאותם אלא גם את שם המדינה שבה גרו. יש דוגמאות נוספות לשינויים ומעניין איך השמות שאנחנו משתמשים בהם היום ישתנו בעוד 1000 או 2000 שנים. [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 06:13, 12 בנובמבר 2021 (IST)

== [[זעקה פתוחה (שוק ניירות ערך)]] ==

הבנתי שבעבר, עד בערך 2007 חלק ניכר מהמסחר במניות התבצע במה שנקרא [[זעקה פתוחה (שוק ניירות ערך)]] {{אנ|Open outcry}} עם הגעה פיזית לבורסה, צעקות ופתקים; תופעה שכיום לא קיימת בשל שימוש נרחב בתוכנות מסחר.

משהו אחד לא ברור לי לגבי זה.

איך הייתכן שברוקרים מבתי השקעות מתחרים עמדו וצעקו זה מול זה מה הולך להיות התהליך העסקי הבא שלהם?, הרי מבחינת "הטבע האנושי" אסטרטגיה עסקית היא משהו שבית עסק בדרך כלל ירצה להסתיר מהמתחרים שלו, אז איך קרה כאן אפקט הפוך שצעקו הכל בריש גלי זה מול זה? תודה, {{אלמ}}
:ההסבר היחיד שאני מכיר הוא שהברוקרים הללו היו חלק מכל "חבר בורסה" שעבד עבור לקוחו, כך שחבר הבורסה קנה או מכר מניות עבור לקוחו; האסטרטגיה העסקית של הלקוח נשארה בינו לבין בית ההשקעות (ואף נסתרת משאר לקוחות בית ההשקעות) ולכן לא הייתה בעיה שהברוקר יצעק מה "הוא" קונה ומה הוא מוכר. {{אלמ}}

== יונקים עידן היורה ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

האם בעידן היורה היו כבר כמה משפחות מקבילות של יונקים? מי היה האב הקדמון של פרימטים באותן התקופות?
:כן, היו כבר יונקים ממשפחות שונות ב[[תור היורה]], ראה [[אאוטריקונודונטים]]. היו ככל הנראה יונקים אף בעידן ה[[טריאס]] שקדם לו, אם כי לעיתים קרובות יש ויכוח אם לסווגם כיונקים או כזוחלים [[דמויי יונקים]]. הויכוח הזה קצת סמנטי מכיוון שקשה לדעת משלדים מאובנים אם אותם מינים הניקו את ולדותיהם.{{ש}}לא מוכרים פרימטים בתור היורה. ב[[קרטיקון עליון]] חי [[פורגאטוריוס]], שאולי היה אב קדמון של הפרימטים. [[משתמש:H. sapiens|H. sapiens]] - [[שיחת משתמש:H. sapiens|שיחה]] 20:52, 9 באוקטובר 2021 (IDT)
::[[משתמש:H. sapiens|H. sapiens]], האם תוכל לעבור על הערך [[אאוטריקונודונטים]]? הוא כולל כמה טענות שאני לא ממש מבין כמו " מינים נוספים מילאו את הגומחות של החדפים, החולדות, דובי הנמלים, העצלנים והפנגולינאים. ". מה הכוונה? שיש משרות של עצלן ודוב נמלים שצריכה להיות מאוישת על ידי מין כלשהו? ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 17:23, 10 באוקטובר 2021 (IDT)
:::הכוונה כמובן ל[[גומחה אקולוגית]]. יותר נכון שיש "משרות" של מטפסים על עצים או אוכלי חרקים, אשר העצלן או דוב הנמלים ישמחו למלא במידה ויש תקן פנוי. אני אעבור על הערך. [[משתמש:H. sapiens|H. sapiens]] - [[שיחת משתמש:H. sapiens|שיחה]] 18:24, 10 באוקטובר 2021 (IDT)
::::ואני רואה שמישהו זריז כבר הקדים אותי. [[משתמש:H. sapiens|H. sapiens]] - [[שיחת משתמש:H. sapiens|שיחה]] 18:25, 10 באוקטובר 2021 (IDT)
:::::הבהרה לאחר קריאה נוספת: הכוונה המקורית ב[[אאוטריקונודונטים]] (כנראה בערך האנגלי ובוודאי במחקרים מדעיים שראיתי כבר לפני שנים) היא שהם היו מגוונים מבחינת הגומחות האקולוגיות שלהם. בניגוד לתפיסה שרווחה הרבה זמן אצל פלאונטולוגים, שכל היונקים הקדומים היו יצורים קטנים שנראו והתנהגו כמו [[חדפיים]] או "אוכלי-חרקים" דומים, מסתבר שחלקם היו גולשים כמו [[סנאים דואים]] מודרניים, חלקם דמו ל[[גירית|גיריות]] של היום, חלקם ל[[לוטרה|לוטרות]]. הנחה סבירה היא שהדמיון הזה איננו מקרי, אלא הוא תוצאה של [[אבולוציה מתכנסת]], כלומר המינים האלו אכן מילאו גומחות אקולוגיות דומות לאלו שממלאים הרבה יונקי שלייה ויונקי כיס מודרניים, למרות שהם לא היו יונקי שלייה או יונקי כיס, אלא ענף נפרד וקדום יותר. [[משתמש:H. sapiens|H. sapiens]] - [[שיחת משתמש:H. sapiens|שיחה]]

== יפת וחם ==

שבוע טוב! כיצד הפסטה מגיעה אלי חמה אחרי 20 דקות על הפס ועוד 40 דקות בדרכים? תודה, טובי
: תכולה גבוהה של מים. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   19:13, 10 באוקטובר 2021 (IDT)

== בטחון כסף בבית השקעות ==

האם יש כאן ערך שעונה על שאלות אלה?

* מהן ההגנות החוקיות על כסף שהעברנו לבית השקעות?
* האם נוכל למשוך את כספנו מבית השקעות תמיד בלי בעיה (אולי למעט עמלה)?
* איך הייתכן שלבית השקעות יהיה חשבון בנק שאיננו נחשב לנכס שלו כך שאם יבצע "פשיטת רגל" הכסף לא יגיע אליו אלא ללקוחות (אלא אם הצליח למשוך אותו טרם פשיטת הרגל)?

תודה. {{אלמ}}
:הבקרה על פעילות השקעות בניירות ערך ועל הגופים העוסקים  בכך בישראל נתונה בידיי [[הרשות לניירות ערך]]. יש להבחין בין [[בית השקעות]] שמנהל את תיק הלקוח כשהכסף וניירות הערך מופקדים בחשבון הבנק של הלקוח. לבית ההשקעות אין אפשרות למשוך את הכסף מחשבון זה אלא לצורך רכישת ניירות ערך, שכאמור אף הם מופקדים בחשבון הבנק של הלקוח. זאת לעומת [[קרן השקעות פרטיות]] המשתמשת בכסף שמזרימים אליה המשקיעים. [[משתמש:שנילי|שנילי]] - [[שיחת משתמש:שנילי|שיחה]] 12:15, 12 באוקטובר 2021 (IDT)

== איך להציג תו ירוק באנדרואיד? ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

הורדתי את תעודת המתחסן לטלפון. אבל במקומות רבים מבקשים להראות אותה.

אני מנסה להבין מה הדרך הנוחה ביותר להציג אותה? איפה אני מוצא את זה בטלפון?
:בשביל זה יש את אפליקציית הרמזור. מורידים, מתחברים עם הקופת חולים, ואז אם יש לך תו ירוק בתוקף אז תוכל להראות את התעודה דרך האפליקציה בלחיצת כפתור. רוב המקומות מקבלים את זה. [[משתמש:אלון סול|אלון סול]] - [[שיחת משתמש:אלון סול|דברו איתי!]] - [[ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/מיזם BTS|💛]] 18:07, 10 באוקטובר 2021 (IDT)
:: האם יש דרך בלי אפליקציה חיצונית? מחשב זה כל: עם העכבר נכנסים ל"הורדות", ושם קליק עם קובץ PDF. אבל בטלפון הם איכשהו סיבכו את זה לרמה שאדם סביר לא רואה תיקיות אפילו.
: בישומי גוגל באנדרואיד יש מציג PDF. גם בג'ימייל. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   19:11, 10 באוקטובר 2021 (IDT)
::זה תלוי חברה שיש לך. באנדרואיד "טהור" (למשל במכשירי פיקסל) יש files->download שם בוחרים את הקובץ ומציגים בעזרת google drive. {{כ}} [[משתמש:Shannen|Shannen]] - [[שיחת משתמש:Shannen|שיחה]] 04:57, 11 באוקטובר 2021 (IDT)
::: אבל איך נכנסים ל"files" באנדרואיד?
::::מנהל הקבצים (files manager) <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   16:20, 11 באוקטובר 2021 (IDT)

== [[סלנג אימהי]] (?) ==

לפעמים אני שומע נשים אומרות "קטנטונת", "ממזרונת", "קטנטנים", "צוציקים" וכדומה.

מנין נובע הצורך להרחיב את המילים שכבר קיימות בשפה? \ האם זה באמת בעיקר אצל נשים?

מבקש ערך המכיל נתונים בלשניים בנושא. תודה. {{אלמ}}
: ראה [[צורת הקטנה]]. [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 10:26, 11 באוקטובר 2021 (IDT)

== מה זה [[התפלגות מועדפת]] (preferential distribution) בחוק הישראלי? ==

אם בכלל יש דוגמה לכך בחוק הישראלי? תודה. {{אלמ}}
:לא מצאתי. חיפשתי [https://he.wikisource.org/w/index.php?search=%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%9C%D7%92%D7%95%D7%AA%20%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%A4%D7%AA&title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93%3A%D7%97%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A9&fulltext=1&ns0=1&ns100=1&ns106=1&ns108=1&ns110=1&ns112=1 התפלגות מועדפת] בוויקיטקסט ולא מצאתי. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 09:47, 12 באוקטובר 2021 (IDT)


A preferential distribution is an actual distribution, or a consent distribution, or a combination of the two, which involves a preference to one or more shares of stock as compared with other shares of the same class or to one class of stock as compared with any other class of stock.    כאן יש הגדרה הנוגעת לשוק ההון צריך להפנות את השאלה לאקדמיה העברית
: אם כך זו [[התפלגות העדפות]]. [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 13:04, 12 באוקטובר 2021 (IDT)

===הסבר למונח===
ממה שהבנתי משמעות המונח היא "מניות עדיפות" או "בעלי מניות עדיפים", למשל:

במקרה שחוזה מחייב תשלום דיבידנדים ויש כסף לשלמם, בעלי מניות עדיפים יזכו לקבל דיבידנדים ראשונים בתור, לפני כל מי שמניותיהם אינם עדיפים (או עדיפים פחות).

כמו כן, בעלי מניות עדיפות אולי יזכו לטיפול מועדף \ יקבלו פיצוי כספי ראשונים (ומאד ייתכן שגם אחרונים) אם חברה נכנסת להליך "פשיטת רגל". {{אלמ}}

== איזה סוג אופציות בשוק ההון הוא הכי פחות הימור או לא הימור כלל? ==

תודה. סמי.
: להשאיר את הכסף בעובר בשב בבנק. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 11:36, 12 באוקטובר 2021 (IDT)
::אם אני מבין נכון דווקא השקעה במנייה לטווח ארוך (אחרי חקירה עמוקה על החברה וכל מה שמסביבה, במיוחד כשהועשה כן מומחה לנושא) זה פחות הימור מאופציות. התכוונתי לשאול רק על אופציות. האם כל סוגי האופציות הן הימור באותה מידה? אם כן, אז במקרה '''הזה''' אני מסכים שעדיף להשאיר כסף בבנק. ''סמי''.
:::בשוק ההון אין הימורים. [[מיוחד:תרומות/84.94.45.134|84.94.45.134]] 13:19, 12 באוקטובר 2021 (IDT)
:::: כל השקעה בשוק ההון היא הימור. [[מיוחד:תרומות/2A0D:6FC0:82A:800:91E2:A2A:8F87:11C3|2A0D:6FC0:82A:800:91E2:A2A:8F87:11C3]] 13:23, 12 באוקטובר 2021 (IDT)

האם כל סוגי האופציות הן הימור באותה מידה? אין סוגי אופציות שהן אפילו קצת בטוחות יותר מאחרות? ''סמי''
: לא כל השקעה בשוק ההון היא הימור, וגם לא כל השקעה באופציות היא הימור. לעיתים קרובות האופציות נעשות דווקא לצורך גידור: אם קרן הון-סיכון למשל רוצה לבטח את עצמה מפני נפילה בשווקים, היא תקנה אופציה בחסר. רוב הסיכויים שזה ילך לפח עם הפקיעה, אבל במקרה הגרוע שהמניות שהיא מחזיקה יפלו - האופציות יפצו על כך. בכל מקרה כל תחום האופציות זה למטיבי לכת בלבד. [[משתמש:שמש מרפא|שמש מרפא]] - [[שיחת משתמש:שמש מרפא|שיחה]] 01:21, 14 באוקטובר 2021 (IDT)
::שלום לך !
::
::כתבת פה כמה דברים שאני אישית מוצא כמאד מעניינים
::'''1.''' {{ציטוטון|אם קרן הון-סיכון למשל רוצה לבטח את עצמה מפני נפילה בשווקים, היא תקנה אופציה בחסר}} ; מה זאת אומרת "אופציה בחסר" וכן איך זה יעזור לה "לבטח" עצמה מפני נפילה בשווקים (לא היה אקזיט?)
::
::'''2.''' {{ציטוטון|בכל מקרה כל תחום האופציות זה למטיבי לכת בלבד}} אני מכיר את המונח לכת במובן של הליכה או כוכב לכת, למה הכוונה כאן?
::
:: בתודה ! {{אלמ}}

== הפסדים בקופות פנסיה בחודש האחרון ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

לאחרונה התחלתי להתעסק בפנסיה שלי. שמתי לב שבחודש האחרון הכסף ב:קופת גמל להשקעה, קרן השתלמות וגם קרן פסניה (בכל השלושה!) הסכום נמוך מהסכום שההיה קודם. לרמה שהשקעתי 70 אלף בקופת גמל להשקעה ועכשיו יש של 68.900! הם הפסידו לי 1000 שקל בחודש. כלומר היה משתלם לי במקום זה להחזיק את הכסף חודש בחשבון הבנק מאשר להעביר להם. למה זה קרה?
: הדרך הטובה ביותר להשקיע בשוק ההון היא רטרואקטיבית. מכיוון שהקופות אינן נוקטות בשיטה הזו, כדי שיוכלו להרוויח הן צריכות להסתכן; מה שאתה רואה הוא בסך הכל סיכון שהתממש. [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 11:24, 12 באוקטובר 2021 (IDT)
:: כמובן, השאלה היא מה קרה? למה כל הקופות (שנמצאות בבתי השקעות שונים!) ספגו הפסדים בחודש ספטמבר? מה קרה לשוק?

::: על פי הדוגמא שהבאת, ההשקעה שלך בקופת הגמל איבדה 1.6% מערכה בשעה ש[[מדד נאסד"ק 100]] ירד בכחמישה אחוזים. ההסבר הסביר לכך הוא שקופת הגמל, קרן ההשתלמות וקרן הפנסיה שלך מושקעים חלקית בשוק המניות האמריקאי ולכן חשופות להפסדים כשהוא יורד. בשלושת המקרים, מומלץ לא לגעת בכסף עד גיל הפרישה (לפחות) ולכן תנודתיות בשוק בטווח הקצר לא אמורה להשפיע על הכסף שתספור במדרגות בעוד 30-50 שנה. במידה וברצונך לברר איזה מכשיר השקעה השיג '''בעבר''' יותר תשואה ליחידת סיכון, תוכל להיעזר ב[[מדד שארפ]] המתעדכן מעת לעת. עם זאת, המדד הזה משקף את ביצועי העבר של הקרן ולא את התשואה העתידית שתניב לך.
::: לחילופין, תוכל לחפש עבודה בחברה המחלקת אופציות עם [[בקדייטינג|תיארוך לאחור]] לעובדיה. בהצלחה! [[משתמש:ליאור|ליאור]] [[פורטל:ביתא ישראל|<big>पॣ</big>]] • ז' בחשוון ה'תשפ"ב • 23:20, 12 באוקטובר 2021 (IDT)
בנוסף לירידה במניות בשווקי העולם הייתה ירידה ב[[אג"ח]] ממשלתי ישראל שקלי. לעומת זאת לא היו ימי מסחר מספיקים בבורסה בתל אביב, כך שלמרות עליות במניות הן לא הספיקו לאזן את הירידות בחו"ל ובאג"ח. כלכלנים יודעים תמיד להסביר מה קרה ומתקשים לחזות מה יקרה. [[משתמש:שנילי|שנילי]] - [[שיחת משתמש:שנילי|שיחה]] 17:18, 13 באוקטובר 2021 (IDT)

== מספר אי-רציונלי ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

האם ההגדרה של מספר אי-רצינלי הוא "מספר ממשי שאי אשפר להציג כמנה של שני שלמים"? כלומר אין צורך להוכיח שמספר לא יכול להיות בו זמנית רציונלי וגם אי-רציונלי? 

אם כך, הטענה "כל מספר ממשי הוא או רציונלי או אי-רציונלי" מובנת מאליה, נכון?
:דייקת בכל המשפטים. [[מיוחד:תרומות/2.53.130.73|2.53.130.73]] 16:29, 12 באוקטובר 2021 (IDT)

== חברת תעופה destinations ו countries served ==

[[אתיופיאן איירליינס]] {{אנג|Ethiopian Airlines}} היא מקום ראשון באפריקה במספר ה-destinations served, ומקום רביעי בעולם במספר ה countries served.
{{ש}}מה פירוש countries served? תודה -[[משתמש:La Nave Partirà|La Nave Partirà]] [[שיחת משתמש:La Nave Partirà|שיחה]] 14:28, 12 באוקטובר 2021 (IDT)
:הניחוש שלי הוא ש-destinations served מתייחס למספר נמלי התעופה שהחברה הזאת טסה אליהם, ו-countries served מתייחס למספר המדינות השונות שהיא טסה אליהם - שהוא מספר שונה כי יש מדינות שיש בהן יותר מנמל תעופה אחד. [[מש:שוקו מוקה|💛🤍שוקו מוקה💜🖤]] • [[שמש:שוקו מוקה|שיחה]] • [[וק:ממו|הצטרפו למיזם משחקי הוידאו!]] •  14:37, 12 באוקטובר 2021 (IDT)
::הגיוני. -[[משתמש:La Nave Partirà|La Nave Partirà]] [[שיחת משתמש:La Nave Partirà|שיחה]] 15:20, 12 באוקטובר 2021 (IDT)

== הכושים והאינדיאנים בזמן מלחמת העצמאות של ארצות הברית ==

איפה היו הכושים והאינדיאנים בזמן שהלבנים עסוקים בלטבוח אלה באלה? מדוע שתי הקבוצות הנרמסות האלה לא ניצלו את ההזדמנות על מנת למרוד ולהשתחרר?--[[מיוחד:תרומות/2A00:A040:196:351E:51BF:1697:2D70:C20B|2A00:A040:196:351E:51BF:1697:2D70:C20B]] 16:14, 12 באוקטובר 2021 (IDT)
:זה מצחיק שאתה מצטדק וקורא להם קבוצות נרמסות בעוד שבאותה נשימה אתה קורא להם "כושים". לנושא, יש סיכוי שזה בגלל שבאותו זמן העבדים השחורים היו במיעוט יחסי, ורוב השבטים האינדיאניים ישבו הרחק במערב, מעבר לשטחים בהם התרחשה מלחמת העצמאות בהם "הלבנים היו עסוקים בלטבוח אלה באלה". המפגשים העיקריים בין הלבנים לאינדיאנים היו בעיקר במסגרת ההתפשטות מערבה (תקופת "[[המערב הפרוע]]" העליזה) שהתרחשה בשלב הרבה יותר מאוחר. [[משתמש:TheStriker|TheStriker]] - [[שיחת משתמש:TheStriker|שיחה]] 16:40, 12 באוקטובר 2021 (IDT)
::ממש לא מצטדק. ציינתי עובדה. לא הבעתי דעה לכאן או לכאן. תודה על תשובתך.--[[מיוחד:תרומות/2A00:A040:196:351E:51BF:1697:2D70:C20B|2A00:A040:196:351E:51BF:1697:2D70:C20B]] 16:44, 12 באוקטובר 2021 (IDT)
::מה לכל הרוחות בעייתי בלכתוב כושים?? <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   18:09, 12 באוקטובר 2021 (IDT)
::: לאחרונה (כשני עשורים אחרונים) המילה [[כושי]] התחילה להיחשב למילת גנאי. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 18:46, 12 באוקטובר 2021 (IDT)
:::כן, גם בישראל, בהשפעת האנגלית אני מניח. לא התלוננתי או משהו, אבל אני מנסה באותה מידה לדמיין את הסיטואציה המצחיקה שהיתה נוצרת אם שואל השאלה היה שואל את אותה שאלה בפורום דובר אנגלית תוך שימוש ב"N word"... {{כ}} [[משתמש:TheStriker|TheStriker]] - [[שיחת משתמש:TheStriker|שיחה]] 19:04, 12 באוקטובר 2021 (IDT)
:::: למילים [[Nigger]] ו[[כושי]] אין  היסטוריה משותפת. כשדובר אנגלית יכתוב ניגר, אפשר להגיד כמעט בוודאות שהמטרה שלו היא להוריד מכבודו של אדם אחר. זה באמת השפעה אמריקאית לנסות לעשות תרגום בדיעבד תוך כדי השוואה קצת פגומה של היסטוריה. אבל מצד שני, יוצאי אתיופיה רואים במילה "כושי" מילה פוגענית ומזלזלת. מצד שלישי, שמעתי אתיופים משתמשים במונח הזה בהקשר של מסתננים אפריקאים. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 19:16, 12 באוקטובר 2021 (IDT)
:::::הדיון ה"חשוב" הזה שייך לשאלה שלי? אם לא יודעים את התשובה, זה בסדר, לא חייבים לענות. לא צריך לכתוב בכוח דברים לא קשורים ולהסית את הדיון לנושא שלא קשור בכלל לשאלה.--[[מיוחד:תרומות/2A00:A040:196:351E:F94B:E24B:3197:B8F1|2A00:A040:196:351E:F94B:E24B:3197:B8F1]] 22:35, 12 באוקטובר 2021 (IDT)
::::::תגובה שלא במקום. אין שום כלל ששולל התפתחות דיונים.
::::::יש לנו די והותר בעיות כאן בלי לייבא בעיות שהן אמריקאיות פר-אקסלנס. פסילת המינוח "כושי" - פייסבוק הגדילו לעשות וחסמו כאלו שהשתמשו בה - היא בדיוק יבוא מיותר כזה. אנחנו לא צריכים לתת יד לכך. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   09:46, 13 באוקטובר 2021 (IDT)
:יש על כל ערך באנגלית {{אנג|Slavery during the American Civil War}}. היו יחידות המורכבות משחורי עור ב[[צבא האיחוד]] {{אנג|United States Colored Troops}}. ראה ערך מלא בנושא הזה באנגלית {{אנג|Military history of African Americans in the American Civil War}}. {{כ}} ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 17:45, 12 באוקטובר 2021 (IDT)
::וגם: [[w:Indian Territory in the American Civil War]]. מסתבר שחלק מהאינדיאנים (אין לי בעיה עם המילה הזו. בעברית יש הבדל גדול בין האינדוס להודו. אבל אם יש לכם בעיה, אש קשטו עצמכם תחילה דוברי אנגלית ורחמו על ה[[סלאבים]]) גם החזיקו עבדים. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 18:13, 12 באוקטובר 2021 (IDT)
:::שאלתי על מלחמת העצמאות ולא על מלחמת האזרחים.--[[מיוחד:תרומות/2A00:A040:196:351E:F94B:E24B:3197:B8F1|2A00:A040:196:351E:F94B:E24B:3197:B8F1]] 22:36, 12 באוקטובר 2021 (IDT)
::::בפתיח הערך [[מלחמת העצמאות של ארצות הברית]] נכתב שמשתי הקבוצות לחמו בשני הצדדים. באופן כללי אין מה לדבר על קבוצה אחת של אינדיאנים באותה תקופה. מדובר על הרבה שבטים במערכי בריתות שונים ומשונים. רק קצת יותר מעשר קודם לכן הם היו מעורבים (שוב: קבוצות שונות משני עברי המתרס) ב[[מלחמת הצרפתים והאינדיאנים]]. השחורים היו חלק מאוכלוסיית המושבות וכמו שאר תושבי המושבות נחלקו בין מורדים לנאמנים. אני מניח שתמצא עוד מידע על כך בערכי ויקיפדיה האנגלית. המתאימים. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 08:01, 13 באוקטובר 2021 (IDT)
:::::תודה רבה, צפריר.--[[מיוחד:תרומות/2A00:A040:196:351E:9D0C:B923:EDF0:7AD5|2A00:A040:196:351E:9D0C:B923:EDF0:7AD5]] 19:34, 16 באוקטובר 2021 (IDT)
האינדיאנים אכן ניסו לנצל את המלחמה, ואף קיימת טענה שמלחמת העצמאות של ארה"ב הייתה למעשה שתי מלחמות בו-זמנית: נגד הבריטים (והלויאליסטים) ונגד האינדיאנים:
{{אנג|American Indian Wars#American Revolutionary War (1775–1783)}}.
אבל האינדיאנים היו מפולגים לשבטים רבים שלא הצליחו להגיע לתיאום ביניהם. באופן טבעי אלו שחיו באזורי השליטה של הבריטים רצו להילחם נגד הבריטים, ואלו שחיו באזורי השליטה של המהפכנים רצו להילחם נגד המהפכנים, והתוצאה הסופית לא הייתה יעילה.{{ש}}לגבי העבדים השחורים, לא ידוע לי על פעולה מאורגנת שלהם בזמן המלחמה. צריך לזכור שבאותה תקופה היו מעט מהם בצפון אמריקה (כותנה עדיין לא הייתה גידול כל כך רווחי כמו במאה ה-19). אולי הם קיוו לשחרור אחרי המלחמה אם יתנהגו יפה (וושינגטון וג'פרסון למשל שיחררו את העבדים שלהם).{{ש}}אגב, זו שאלה שאפשר לשאול על כל הקולוניאליזם: למה הלא-אירופים בכל העולם לא ניצלו את המלחמות הנפוצות בין הקולוניאליסטים. התשובה שלי היא שבכל מקום שבו הם הצליחו לעשות זאת, המלחמה בין הקולוניאליסטים נפסקה כי כבר לא הייתה רווחית. [[משתמש:H. sapiens|H. sapiens]] - [[שיחת משתמש:H. sapiens|שיחה]] 08:34, 13 באוקטובר 2021 (IDT)
::תודה רבה, סאפיינס.--[[מיוחד:תרומות/2A00:A040:196:351E:9D0C:B923:EDF0:7AD5|2A00:A040:196:351E:9D0C:B923:EDF0:7AD5]] 19:34, 16 באוקטובר 2021 (IDT)
:לעניין השחורים: [[סחר העבדים האטלנטי]] כבר כמעט נפסק באותן שנים (בדיוק השנים שבהן החל לעלות ייצור הכותנה). ליתר דיוק: החל מבערך שנת 1808 נאסר יבוא של עבדים לארצות הברית. אבל עדיין נותרה פרצה של ייבוא דרך [[פלורידה]] הספרדית. לאחר סיפוחה נעצר כמעט לחלוטין ייבוא העבדים. אבל בכל מקרה בשלב זה הגידול הטבעי של אוכלוסיית השחורים (עבדים וחופשיים) היה גדול בהרבה מכל מה שהגיע דרך הסחר.
:וחוץ מזה: [[האיטי]]. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 10:54, 13 באוקטובר 2021 (IDT)

== סים איטלקי בספרד ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
שאלה: האם כרטיס סים שרכשתי ברומא (ליתר דיוק: ברשת הסלולר הכלל-אירופאית VodaPhone) יעבוד גם בברצלונה? הבנתי שיש כרטיסי'סים שפועלים בכל האיחוד האירופי. תודה, [[משתמש:ניב|ניב]] - [[שיחת משתמש:ניב|שיחה]] - [[משתמש:ניב/מכחילים את הקונגרס|מכחילים את הקונגרס]] 01:46, 13 באוקטובר 2021 (IDT)

== איך להגדיר חידה? ==

בפתיח הערך חידה נכתב:

{{ציטוט|חידה היא בעיה המוצגת לשם שעשוע וכאתגר חשיבה[דרוש מקור].}}

לאו דווקא בעיה ולאו דווקא לצורך שעשוע; עצם ההנחה שחידה היא בעיה ו\או שעשוע עבור מי שהיא מוצגת בפניו (אולי בכפייה) חסרת בסיס מלבד דימיון המניח. 

אולי פשוט "אתגר חשיבה" וזהו? תודה. {{אלמ}}
:"תאר את האכסיומות של תורת הקבוצות ונמק את נחיצותן" - זהו אתגר חשיבה שאיננו חידה. "כתוב מנוע חיפוש שיחליף את גוגל" זהו עוד אתגר שמצריך חשיבה רבה ואינו חידה. 
:חידה היא תמיד בעיה, משום שאם אין בעיה אין צורך בפתרון, והצורך בפתרון הוא מרכיב יסודי של חידה. 
:חידה מוצגת בדרך כלל לשם שעשוע. החידות שהציג ה[[ספינקס]] לקורבנותיו אולי שעשעו אותו, אבל בוודאי לא שעשעו את מי שהחידות הוצגו להם, אבל אנחנו מתמקדים במשמעות העיקרית, ולא במשמעויות שוליות (שניתן למצוא גם במושגים אחרים). [[משתמש:דוד שי|דוד שי]] - [[שיחת משתמש:דוד שי|שיחה]] 19:24, 13 באוקטובר 2021 (IDT)

:[[חידת שמשון]], למשל, לא הייתה כל־כך משעשעת. באבן־שושן אין זכר לעניין השעשוע. {{ציטוטון|1. שאלת ניחוש, שאלה המכילה רמזים ותיאורים עוקפים לחפץ או מושג מסוים ולפיהם על הנשאל לפתור ולגלות את הדבר. 2. דבר סתום ומופלא שקשה להבינו. 3. משל, אלגוריה. 4. סוד, תעלומה.}} [[משתמש:דגש|דגש]] - [[שיחת משתמש:דגש|שיחה]] 19:39, 13 באוקטובר 2021 (IDT)
:: אופציה 2 מתארת את אשתי במדויק.
::נשמע כמו [[חפש את המטמון]] או [[חדר בריחה]], כלומר חידות שפתרונן אמור לקדם אותך לעבר משהו, או להניע עלילה, כחלק מהרפתקה (בעיקר במיתולוגיה, נראה גם בסרטים שעוסקים בעתיקות, כמו [[טומב ריידר]] או [[אוצר לאומי (סרט)]], נראה לי גם ב[[הרפתקאות ג'קי צ'אן]] (שם הוא היה ארכיאולוג), [[העולם האבוד (ספר)]] - אני זוכר שבסדרה המצויירת היה אזכור לחידה המפורסמת מ[[אנטיגונה]], נראה לי שהחידה הזו גם קשורה ליצור מיתולוגי כלשהו במיתולוגיה היוונית ולא מופיעה רק במחזה) וכיו"ב. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 04:15, 14 באוקטובר 2021 (IDT)
:::אגב, לעיתים חידות יכולות להיות פשוט [[קריפטוגרפיה|קריפטוגרמה]] ולא משהו בעל ניסוח מעורפל, שדורש חשיבה יצירתית מחוץ לקופסא כדי להבין את הפתרון/משמעות. כעיקרון, גם הרמזים ב[[הזמר במסכה (תוכנית טלוויזיה ישראלית)]] יכולות להיחשב חידות, רק שהקשר בינם לפתרון רופף במקרה הטוב. האם יש קשר בין המערכון הזה של שלמה למשהו, כשנאמר שם "הלכנו לחדר לחוד חידות", האם זה מתייחס למשהו שמוזכר בתנ"ך או שזו סתם בדיחה? [https://www.youtube.com/watch?v=N_Mi-TOlypA] גם מצוטט [[q:היהודים באים|כאן]]. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 04:35, 14 באוקטובר 2021 (IDT)
::::[[חידת שמשון]] ניתנה בוודאי כשעשוע, שהרי הוצגה במשתה חתונתו של שמשון, כחלק מהבידור לאורחים. 
::::באשר להגדרה שבמילון, מעבר לכך שהיא מכילה משמעויות לא רלוונטיות לענייננו, ההגדרה העיקרית ממש שגויה, משום שבדרך כלל אין שמץ של ניחוש בחידה. [[משתמש:דוד שי|דוד שי]] - [[שיחת משתמש:דוד שי|שיחה]] 05:28, 14 באוקטובר 2021 (IDT)
:::חידה יכולה לשמש גם כדרך לבחינת אופן החשיבה, ומשמשת כדרך מיון לגיטימית במקומות בהן נדרש לבחון זאת, כמו עבור מתכנתים. לדוגמא, אירועי CTF, משחקים שבהם המטרה בכל שלב זה לנסות להבין לבד איך מגיעים לשלב הבא, או מה מילת המפתח כדי לעבור שלב. זה משהו שהשבכ והמוסד עושים מידי שנה, כשמפרסמים את האתגר שלהם שמטרתו מיון כדי לגייס. יש הרבה שמנסים רק כדי לאתגר את עצמם ולא כדי למצוא עבודה במוסדות האלו, ויש גם אנשים מחו"ל שמנסים לפתור את החידות האלו. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 10:45, 15 באוקטובר 2021 (IDT)
::::לטעמי ברגע שחידה משמשת ככלי מיון למועמדים לעבודה היא הופכת מחידה לבעיה, כי נעלם אלמנט השעשוע. כשם שאנחנו לא מתייחסים לבחינה הפסיכומטרית או בחינת הבגרות במתמטיקה כאוסף חידות, כך בעיות המוצגות ככלי מיון אינן חידות. [[משתמש:דוד שי|דוד שי]] - [[שיחת משתמש:דוד שי|שיחה]] 19:30, 16 באוקטובר 2021 (IDT)
:::::זו לא חייבת להיות שאלה קונקרטית לפתור בעיה בנושא מתמטי או אלגוריתמי. למשל, יש חידה מוכרת, איך להעביר חבילה דרך נהר שבו יש דיג מבלי שהוא יוכל לקחת את תוכן החבילה, כאשר לא ניתן להעלות אדם נוסף לסירה, שזה מסתבר בעיה באבטחת מידע (אומרים שזה קשור ל SSL, אבל ממש אין קשר אם מכירים את האלגוריתם של RSA. מעניין מאיפה זה באמת מגיע...). גם שאלה על סידור אנשים לפי כל מיני אילוצים יכולה להיות חידה אם מוציאים אותה מההקשר של מבחן פסיכומטרי. ולמה לא להסתכל על ההגדרה בערך האנגלי, שם לא נראה שזה מוגדר לפי העניין של שעשוע או פנאי. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 20:31, 16 באוקטובר 2021 (IDT)
:::::אולי אפשר להתייחס אל חידה כאל משהו שדורש התבוננות לא שגרתית על מה שתואר, כזה שדורש פתרון כתוצאה מ[[חוויית "אהא!"]] (או סתם "אהה..." אם מגלים לך את הפתרון כשאתה לא מצליח). [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 20:58, 16 באוקטובר 2021 (IDT)
אל דוד שי:

אם אתם מתמקדים במשמעות העיקרית אז תכתבו "המונח חידה בעיקר מתאר" (בתוספת מקור, כי אחרת לפי הסטנדרטים שלכם זה "מחקר מקורי"), מעבר לכך דומי שהתעלמת מהעובדה שחידה היא לא בהכרח בעיה לכל מי שהיא מופיעה בנפשו. {{אלמ}}

== חיסון עדר בישראל ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

כיום יש כ-5.6 מיליון מחוסנים (במנה שניה) ועוד כ-800 אלף מחלימים. בישראל יש 9.3 מיליון, כלומר נכון להיום כ-31 אחוז מהישראלים כלל לא מחוסנים.

בהנחה ש: א) החיסון הוא לתקופה ממושכת ב) מרבית התחלואה היא בקרב הבלתי מחוסנים ג) קצב ההדבקה יחסית קבוע ד) הבלתי מחוסנים לא יתחסנו מעולם:

כמה זמן יקח עד עד שהאוכלוסיית ישראל תגיע לחסינות עדר? [[מיוחד:תרומות/2A0D:6FC0:83B:9800:2C21:B4D1:E692:4EE1|2A0D:6FC0:83B:9800:2C21:B4D1:E692:4EE1]] 14:19, 13 באוקטובר 2021 (IDT)
: אם היו יודעים המצב היה טוב יותר. [[משתמש:דרדק|דרדק]] • [[שיחת משתמש:דרדק|שיחה]] • ז' בחשוון ה'תשפ"ב • 14:21, 13 באוקטובר 2021 (IDT)
:תלוי מה מידת הקביעות שלו.. [[משתמש:אקסינו|אקסינו]] - [[שיחת משתמש:אקסינו|שיחה]] 14:21, 13 באוקטובר 2021 (IDT)
:חסינות העדר תלויה בעוד כמה דברים, כמו למשל יעילות החיסון - חיסון שמגן ב95 אחוז ידרוש הרבה פחות מחוסנים מאשר חיסון שמגן ב-60 אחוז על מנת להגיע לחסינות עדר.
:בנוסף לכך עלינו להתייחס למגזרים בנפרד - בקרב היהודים (הלא חרדים) הבוגרים, אחוז המתחסנים הוא בוודאי גבוה מאוד ושם יש חסינות עדר. אך בקרב חרדים ערבים ילדים וקבוצות נוספות שפחות מתחסנות אין חסינות. כך שיכול להיות שבעירך וסביבתך יש חסינות עדר ובערים אחרות בארץ אין.
:לשאלתך, חסינות עדר היא רף מסוים של אחוז אנשים שצריכים להתחסן כדי שהמחלה תדעך מעצמה, אם הבלתי מחוסנים לא יתחסנו לעולם אנחנו כנראה לא נגיע לשם. לפי מחקרים צריך בין 70 ל-90 אחוז מחוסנים בחברה הכללית בכדי להגיע לחסינות עדר. [[משתמש:אלון סול|אלון סול]] - [[שיחת משתמש:אלון סול|דברו איתי!]] - [[ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/מיזם BTS|💛]] 14:24, 13 באוקטובר 2021 (IDT)
:: לא לא נגיע? הסבירות לכך שמישהו ישרוד את המחלה מבלי לפתח חסינות נמוכה. ככה שבסופו של דבר  חלק גדול מתוך אותם ה-31 אחוז ידבקו ובכך יתחסנו. לפי הבנתי (הנחות המודל)- כל מי שיכול היה להתחסן עם זריקה כבר התחסן, ונשאר רק להמתין שהמחלה תחסן את מי שלא קיבל זריקה, וככה נגיע ל-80% מחוסנים (לרבות מחלימים). אני רוצה לעשות הערכה גסה לזמן שזה יקח התהליך עם הנחות יחסית גסות ששמתי. רק סדרי גדול. זה יותר תרגיל במתמטיקה מה שאני מבקש פה ולא נבואה. וכתבתי את מידת הקביעות שלי, איזה עוד הנחות צריך לצורך החישוב? [[מיוחד:תרומות/2A0D:6FC0:83B:9800:2C21:B4D1:E692:4EE1|2A0D:6FC0:83B:9800:2C21:B4D1:E692:4EE1]] 14:35, 13 באוקטובר 2021 (IDT)
:::חיסון עקב חולי, בדיוק כמו החיסונים הרגילים, אינו נשאר לנצח - עם חלוף הזמן יעילותו פוחתת. מביטים על הדוגמה של [[מאלטה]] שאכן הגיעה לחסינות עדר, ורואים שאחוזי החיסון שנדרשים גבוהים במידה משמעותית ממה שקיים כיום בארץ. בהנחה שאוכלוסיית הלא זהיהרים/מתנגדים תתמיד בהתנהגותה לעולם לא נגיע לחסינות עדר. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   15:08, 13 באוקטובר 2021 (IDT)
:::לא כל מי שיכל להתחסן התחסן, יש כמעט מיליון לפי מה שידוע לי שלא עשו זאת.
:::בהנחה שהחסינות נשמרת זמן רב גם אם חולים (ואני לא מניח שזה נכון, אנחנו מעגלים פה יותר מדי פינות) ואנחנו רק ממתינים שאנשים שלא התחסנו יחלו, מדובר בעוד 10 אחוז מהמדינה שצריכה לחלות (אם מניחים שכל הנדבקים הם לא מחוסנים - שזה גם לא נכון), כלומר 900,000 איש נוספים שצריכים לחלות, מתוכם בוודאי ימותו עוד אלפים ועשרות אלפים יתפסו מיטות בבתי חולים. אז אחרי כל ההנחות האלה אומר לך, להמתין שהלא מתחסנים יחלו כדי להגיע לחסינות עדר זו לא הדרך. עלינו לשכנעם להתחסן. [[משתמש:אלון סול|אלון סול]] - [[שיחת משתמש:אלון סול|דברו איתי!]] - [[ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/מיזם BTS|💛]] 15:19, 13 באוקטובר 2021 (IDT)
:::: אין לי ספק שהמצב האופטימלי ש-2.5 מליון בלתי מחוסנים ילכו ויתחסנו עוד היום. אבל לא זאת הנקודה שלי. אני מנסה להשוות בין הערכה לשני זמנים: תקופת יעילות החיסון מול תקופה שיקח לבלתי מחוסנים להתחסן באופן "טבעי" (כלומר לעבור את המחלה). אם מדובר בהבדל של חצי שנה מול חמש שנים, אז ברור שלא נגיע לחסינות מעולם. אם מדובר בחצי שנה מול שנה, אז חסינות העדר היא באופק. ככה שמה שאני מנסה לחשב פה (באופן גס ביותר, בהינתן הנחות מופשטות) הוא פחות או יותר כמה זמן יקח לאחוז מספיק של בלתי מחוסנים להחלים. [[מיוחד:תרומות/2A0D:6FC0:83B:9800:2C21:B4D1:E692:4EE1|2A0D:6FC0:83B:9800:2C21:B4D1:E692:4EE1]] 16:00, 13 באוקטובר 2021 (IDT)
:::::כרגע אנחנו גם לא יודעים כמה זמן יחזיק החסינות שמביא החיסון השלישי. יכול להיות שזה יהיה חצי שנה כמו בין החיסון השני לשלישי, ויכול להיות שזה יהיה כמה שנים טובות בדומה לחיסונים אחרת (כדוגמת חיסון נגד פפילומה אני חושב) שעושים מנה אחת, מנה שנייה אחרי חצי שנה, ולאחר מכן זה מחזיק כמה שנים. [[משתמש:אלון סול|אלון סול]] - [[שיחת משתמש:אלון סול|דברו איתי!]] - [[ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/מיזם BTS|💛]] 16:08, 13 באוקטובר 2021 (IDT)
::::::אני מניח שכרגע יש יותר מדי נעלמים מכדי לדעת אם ובאיזה רמה נגיע לחיסון עדר, אחרת מישהו רציני כבר היה יוצא עם החישוב הזה. בכל מקרה אני בטוח שבייחוד בישראל, בה יש גם אחוז גבוה של ילדים וגם אחוז משמעותי של סרבני חיסונים, לא נגיע לחיסון עדר בלי לחסן גם את הילדים מתחת לגיל 12. באוירה שיש היום במדינה, אם נודיע שצריך נאמר 90% מחוסנים, לפחות 20% ינסו להיות (או לפחות שהילדים שלהם יהיו) בין ה-10% שלא מתחסנים. לכן אין מנוס להערכתי ממבצע גיוס/חיוב אנשים להתחסן. פורטוגל לאחרונה הדגימה שהדבר ניתן לביצוע, כאשר חיסנה בשני חיסונים 98% מפוטנציאל החיסון שהם 86% מהאוכלוסיה הכללית. [[משתמש:H. sapiens|H. sapiens]] - [[שיחת משתמש:H. sapiens|שיחה]] 22:46, 13 באוקטובר 2021 (IDT)

==Why?==
https://edition.cnn.com/2021/10/12/business/global-supply-chain-nightmare/index.html
:לפני ששואלים למה: יש לנו ערך על זה? [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 15:35, 13 באוקטובר 2021 (IDT)
::יש לנו את הערך [[שרשרת אספקה]]. בוויקי האנגלית יש כשלושים ערכים על נושא זה, אך ערך על [[משבר שרשרת האספקה]] לא מצאתי. [[משתמש:דוד שי|דוד שי]] - [[שיחת משתמש:דוד שי|שיחה]] 19:10, 13 באוקטובר 2021 (IDT)

== כשוחטים פרים וחזירים, מה עושים עם הפין? ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

אני יודע שמגישים במסעדות יוקרה אשכים. סביר להניח שהם נלקחים מגורים שעוברים סירוס בגיל צעיר. אבל כשהחיה נשחטת בסוף: מה עושים עם הפין? הוא משמם למאכל גם?

אני יודע שמעיים הולכים לנקניקיות, ריאות, לב, כבד ומוח נמכרים למאכל. באיטליה מקובל לבשל את הקיבה. רגליים הולכות למרק. עור משמש לבגדים. אבל לגבי הפין לא ידוע לי.
: נאמר לי ש"מרק זנב שור" הוא למעשה פין. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   22:20, 13 באוקטובר 2021 (IDT)
:: לא כך במתכונים המופיעים ברשת. [[מיוחד:תרומות/176.230.83.126|176.230.83.126]] 10:37, 15 באוקטובר 2021 (IDT)
:::אני לא חושב שיש עניין בפין כמאכל. מבחינת הגודל הוא לא משהו, ובניגוד לבלוטות המשמשות למאכל כמו [[כבד (מאכל)|כבד]], [[מוח (מזון)|מוח]] ו[[שקדי עגל|שקדים]] הרקמות מהן הוא עשוי לא מאוד טעימות. [[משתמש:עמית אבידן|עמית]] - [[שיחת משתמש:עמית אבידן|שיחה]] 14:10, 16 באוקטובר 2021 (IDT)
::::מרק גיד תימני מבוסס על פין הפר. פין = גיד. [[משתמש:Gil mo|Gil mo]] - [[שיחת משתמש:Gil mo|שיחה]] 01:06, 13 בנובמבר 2021 (IST)
:::::[[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] זנב השור הוא חלק בשרני עם עצמות. מתאים מאוד לבישול ארוך ודומה במובנים רבים לאוסו בוקו. אכלתי זנב בספרד. זה די טעים ואין שום קשר לפין. [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 06:05, 13 בנובמבר 2021 (IST)

==מנדבושקס==
איך יתכן שמנדבושקס עדיין לא נכחדו?
: על אף שהיו כמה מחקרים שהצביעו על קשר בין האופנה של הסרת שיער ערווה לבין התפוצה של [[כינת הערווה]], לא סביר שאוכלוסיית הכינים נמצאת בסכנה. רוב אוכלוסיית העולם לא מסירים לחלוטין את שיער הערווה והכינים יודעות לשרוד יפה ולהפיץ את עצמן מנשא לנשא, בעיקר דרך יחסי מין. האמינות של המחקרים הנ"ל מוטלת בספק. אף אחד לא יודע מה היקף התפוצה של הכינים, אך משערים שהן נמצאות אצל כ-2% מאוכלוסיית העולם. [https://www.wired.com/2014/09/pubic-lice-still-not-going-extinct/ מקור]. [[משתמש:Politheory1983|פוליתיאורי]] - [[שיחת משתמש:Politheory1983|שיחה]] 06:55, 14 באוקטובר 2021 (IDT)

== האם רוב הצימרים בישראל מארחים רק משפחה אחת בכל זמן אירוח או יותר? ==

אם אין סטטיסטיקה חד משמעית על הענף שתתן מידע כזה אשמח לפחות לדעת המומחה המלומדת.

סלים אל-קרעי

== [[משפחת בני האדם הראשונה]] ==

מי שקורא על [[אדם וחווה]] בתנ"ך וגם מי שלומד על התפתחות ה[[אדם נבון|הומו ספיאנס-ספיאנס]] לפי [[הסיפור האבולוציוני]], אבל גם יודע שהזדווגות בין משפחה גרעינית יכול לגרום לפגמים גנטיים קשים בדגש על הפרעות תפקודיות ופסיכיאטריות קשות (עם סיכון מופחת לכך בהזדווגות בין בני דודים אני מניח) עדיין יכול לתהות, עם מי הזדווגו בני האדם הראשונים (ילדיה של המשפחה האנושית הראשונה כמין נפרד שלא יכל להזדווג עם מינים דומים אחרים)? בתודה, {{אלמ}}
:התחלתי לכתוב תשובה ואז ראיתי שהיא כבר כתובה ב[[חווה המיטוכונדריאלית#כשלים נפוצים]] ובסעיף שמתחתיה [[אדם כרומוזום Y|אדם של כרומוזום Y]], לפחות מבחינת האבולוציה. מבחינת הבריאה: ברצות אלוהים, אפילו מטאטא יוצר [[מגוון גנטי]]. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 12:46, 14 באוקטובר 2021 (IDT)
::אין לי ידע הרקע בגנטיקה בשביל להבין מה נאמר בפרקים אלה. אם יש הסבר פשוט יותר לשאלה ששאלתי, אשמח לקרוא. {{אל}}
:::לא צריך שום ידע בגנטיקה, מספיק להסתכל בשרטוט שיש שם. [[מיוחד:תרומות/176.230.83.126|176.230.83.126]] 10:35, 15 באוקטובר 2021 (IDT)
::::אני לא מסכים איתך, התרשים עצמו כולל את הביטויים MtDNA ו MRCA; את הראשון פירשתי כ DNA מיטוכונדריאלי ואינני מכיר את השני וגם לא ברור לי מהתרשים מאיפה באו כל כך הרבה זכרים מאותו מין (בני אדם) שיכלו להזדווג עם קרובות משפחה (?) בלי ליצור פגמים גנטיים קשים. {{אלמ}}
:::::אבולוציונית, כל החיים התחילו בכלל מ[[רבייה אל-זוויגית]], כך שכל הסיפור של הזדווגות בתוך משפחה גרעינית חסר משמעות בהינתן שהתפתחות אבולוציונית מתרחשת גם בדרכים פרימיטיביות בהרבה. [[משתמש:עמית אבידן|עמית]] - [[שיחת משתמש:עמית אבידן|שיחה]] 14:02, 16 באוקטובר 2021 (IDT)
:::::אם קדמונית משותפת. לדוגמה: האם הקדמונית המשותפת לך ולבן הדוד שלך היא הסבתא המשותפת שיש לכם. לכל אוכלוסיה יש אב קדמון משותף ואם קדמונית משותפת: פשוט צריך ללכת אחורה מספיק. אותה אם קדמונית הייתה חלק מאוכלוסיה שלמה, ואיכשהו במקרה יצא שכל מי ששרדו היו צאצאים שלה (אבל לא רק שלה. כמו שהתרשים מראה). [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 14:05, 16 באוקטובר 2021 (IDT)
:זה בד"כ לא עובד במנגנון שתיארת, שמופיע מין חדש שלא יכול להזדווג עם הקודם. במנגנון כזה כמעט אף פעם לא היו נוצרים מינים חדשים, ובוודאי לא מינים עם כשירות גדולה יותר. במנגנון הנפוץ ביותר, קודם האוכלוסיה כולה הופכת למין החדש (ע"י התפשטות באוכלוסיה של המוטציות החדשות) ורק אח"כ נוצר בידוד רבייתי של האוכלוסיה החדשה מאוכלוסיות אחרות שלא עברו את אותו תהליך.{{ש}}אם נניח הופעת האדם הנבון הייתה כתוצאה מהתפתחות מוח גדול יותר, או היכולת לרכוש שפה סימבולית, או כמעט כל יתרון סביר אחר, למה שיתרון כזה יפריע לבעליו לעשות ילדים אם מי שלא עבר אותו? [[משתמש:H. sapiens|H. sapiens]] - [[שיחת משתמש:H. sapiens|שיחה]] 08:31, 17 באוקטובר 2021 (IDT)
:במציאות, צוואר בקבוק רבייתי של זוג בודד היה משאיר חותם מאוד קל לזיהוי על ה[[מגוון גנטי|מגוון הגנטי]] המודרני (ומן הסתם מעודד מאוד תאוריות פסאודו-מדעיות של סיפור בראשית או המבול). [[גנטיקה של אוכלוסיות]] מאפשרת כיום לשחזר את גודל האוכלוסיה המתרבה שלנו מאות אלפי שנים לאחור, ואנחנו יודעים שאפילו בתקופות הגרועות ביותר היא הייתה בגודל של כמה אלפים. לעומת זאת, דווקא הרעיון של בידוד רבייתי סופג בשנים האחרונות מכות אמפיריות, לנוכח ראיות גנטיות ברורות ל[[רביית כלאיים#בבני אדם]]. [[משתמש:H. sapiens|H. sapiens]] - [[שיחת משתמש:H. sapiens|שיחה]] 08:50, 17 באוקטובר 2021 (IDT)

== למה פנה קוטה מתפצלת לשכבות? ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

הכנתי [[פנה קוטה]] ואני מנסה להבין למה זה התפצל לשכבות:

שמתי שקית אחת של ג'לטין בחצי כוס חלב לחצי שעה עד שהוא התמוסס. בסיר חיממתי 250 גרם של שמנת (38%) עד שהופיעו בועות (לא רתיחה). הוספתי סוכר (כרבע כוס) ותמצית וניל. שפכתי את הג'לטין עם החלב לתוך השמנת ואז עוד קצת "שטפתי" את הכוס עם חלב קר והוספתי לתעבורת. שוב הבאתי למצב של כמעט רתיחה והפסקתי.

מזגתי הכל לכוסות (דרך מסננת שלא יהיו גושים של ג'לטין). התערבות היתה אחידה לחלוטין בכל הכוסות. שמתי אותם בחוץ לחצי שעה להתקרר עם ניילון נצמד מעל. ואז העברתי למקרר לשעה וחצי. אחרי זה שמתי מעל קצת "ריבה" (תעבורת מבושלת קלות של אוכמניות עם סוכר) והחזרתי למקרר ללילה שלם.

בבוקר התגלה שהעיסה התפצלה לשכבות ברורות: העליונה לבנה ו"שמנה". התחתונה הרבה יותר שקופה והרבה יותר ג'לית (יותר מרגל קרושה). מה עשיתי לא נכון? עשיתי גוגל והתשובות כולן לא נכונות: א) כן המתנתי שהג'לטין יתמוסס בחלב קר ב) כן ערבבתי ולא היו לי שום גושים או אי-אחידות בעיסה החמה ג) לא היה לי שום ג'לטין שלא התמוסס. 

מה עשיתי לא נכון? [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 19:06, 14 באוקטובר 2021 (IDT)

:להערכתי - השתמשת ביותר מדי ג'לטין ואז המתנת עם הג'לטין יותר מדי זמן בחלב הקר. אתמול הכנתי פנה קוטה עם כפית ג'לטין מומסת בחצי כוס מים בטמפ' חדר פחות או יותר, המתנתי עד לחימום של כוס שמנת (42%) והוספתי את הג'לטין - יצא מוש. [[משתמש:עמית אבידן|עמית]] - [[שיחת משתמש:עמית אבידן|שיחה]] 13:52, 16 באוקטובר 2021 (IDT)

== האם ג'ל אלוורה יכול לפרק מולקולות חומץ (acetic acid)? ==

לפרק אותן בצורה כזאת שהן יהיו פחות משפיעות על מיקרואורגניזמים כך שאם נשפוך תמיסת '''ג'ל אלוורה וחומץ''', על מצע מיקרואורגניזמי, החומץ פחות ישפיע. {{אלמ}}
:לא. [[מיוחד:תרומות/176.230.83.126|176.230.83.126]] 10:32, 15 באוקטובר 2021 (IDT)

== חומצת חלב בשריר ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

שמתי לב שכאשר עולים ממש מהר במדרגות יש תחושה של שריפה ברגליים. להבנתי זה חומצת חלב שמופרשת ומפרקת חלקים מזעריים מהרקמות השריר.

אז איך יתכן שמשהו מחמיץ במהירות כל כך גבוה? או שיש לנו מצבורים של חומצה שפשוט מופרשים כשעושים שריר? מה התהליך הכימי ולמה החומצה הזאת מופרשת בכלל?
:רק הערה, גוף האדם מייצר מגוון חומרים במהירות אדירה כמו שנייה או פחות מכך (למשל, ביוסינתזה של מוליכים עצביים\רוק\זיעה\דם וכו') פשוט כי ברמת המיקרו הכל מהיר יותר. אני לא יודע מה התהליך הכימי אבל אני מניח שהחומצה מופרשת כדי לשמור על הגוף ממאמץ יתר. {{אלמ}}
:תגובות כימיות, במיוחד בזירוז אנזימים, מתרחשות בחלקיקי שניה. אם אני זוכר נכון חומצת החלב מופקת בתהליך הזירחון החמצני בעת שהוא לא מושלם עד סופו בשל מחסור בחמצן. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   20:57, 15 באוקטובר 2021 (IDT)

== מחפש ביטוי נאצי ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

בסרט אחד לא זוכר את שמו היה קצין נאצי שהוציא להורג כל אדם עשירי במנחה על ניסיון בריחה. הוא נימק את זה כמעשה "קשוח, אבל צודק" או משהו כזה. אני מחפש את הביטוי המקורי, בהנחה שזה לא המצאה ספרותית אלא משהו מתועד היסטורית.
: Grausam, aber richtig. ?

== קרן פנסיה: "מנייתי" או "מחקה מדד S&P500"? ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

בקרן פנסיה של מגדל ישנם שני מסלולים שאני מתלבטת ביניהם: "מחקה מדד S&P500" ופשוט "מניות". איזה מהמסלולים משתלם יותר לטווח הארוך (30 שנה)?
:ההבדל בין שני המסלולים הוא שמסלול המניות כולל הן מניות שנסחרות בבורסה הישראלית, והן בבורסות זרות. ע"פ הרשום בויקיפדיה העברית, מדד [[ת"א 100]] עלה ב-20 השנים שבין 2000 ל-2020 בממוצע ב-6% בשנה, בעוד שמדד [[S&P 500]] עלה ב-20 השנים 1996 - 2016 בממוצע ב-7.68% בשנה, אבל זה אומר משהו רק אם את מניחה שמה שהיה הוא מה שיהיה, ואף אחד לא מבטיח את זה. [[משתמש:עמית אבידן|עמית]] - [[שיחת משתמש:עמית אבידן|שיחה]] 19:04, 16 באוקטובר 2021 (IDT)
::הבדל נוסף: מדד S&P500 הוא השקעה דולרית, מדד מניות הוא בעיקר השקעה שקלית. בשנים האחרונות הדולר היה השקעה גרועה לישראלים, עקב התחזקות השקל. כמו שאמר עמית, גם כאן זה אומר משהו רק אם את מניחה שמה שהיה הוא מה שיהיה, ואף אחד לא מבטיח את זה. [[משתמש:דוד שי|דוד שי]] - [[שיחת משתמש:דוד שי|שיחה]] 19:25, 16 באוקטובר 2021 (IDT)
:::האם קיימת הנחה יותר טובה מ"שמה שהיה הוא מה שיהיה"? האם היא פחות סבירה מהנחה מתחרה "מה שהיה הולך להשתנות"?
::::שאלה יפה. בטווח הארוך כנראה שהתשובה היא לא. אבל כמו שאת רואה ההבדל בין שתי האופציות קטן, ושינויים לכאן או לכאן יעלו ויורידו. הייתי פעם בהרצאה של פרופ' [[ישראל אומן]] ובדיוק למצבים האלה הייתה לו המלצה: תטילי מטבע. הוא לא אמר זאת בצחוק. לפעמים, עצם חוסר היכולת לקבל החלטה גורם יותר נזק מהחלטה '''קצת''' פחות טובה. שנית, ושוב - בטווח הארוך, אם בכל פעם שתתלבטי בין שתי אופציות פחות או יותר דומות תטילי מטבע, הרי שב-50% מהמקרים תקבלי את ההחלטה היותר טובה, וב-50% את ההחלטה הפחות טובה. וזה אומר שלפחות 50% מההחלטות שלך היו נכונות... [[משתמש:עמית אבידן|עמית]] - [[שיחת משתמש:עמית אבידן|שיחה]] 21:58, 16 באוקטובר 2021 (IDT)

::::מעולם לא לקחתי קורס בכלכלה או בשוק ההון, אולם לעניות דעתי עלייך לנסות לאפיין כיצד החיסכון שלך יושפע מעליות ומירידות עתידיות בשוק האמריקאי והישראלי, ולא לנסות לנחש מה יקרה בפועל. אם תשקיעי רק במדד S&P500 ובעוד שלושים שנה תחיי בארצות הברית, את אמורה כמדומני להיות אדישה להתחזקות/היחלשות אפשרית של השקל לעומת הדולר. אם תחיי בישראל, כדאי לך לעניות דעתי להפנות חלק מהחיסכון להשקעות שקליות, כדי להיות חשופה פחות לתנודות בשערי המטבע. בנוסף, הכלכלה הישראלית צומחת למרות שיש עליה משקולות שאין למדינות מפותחות אחרות (הוצאות בטחוניות, תת-תעסוקה בגילאי 18-22, חוסר יעילות בנמלים, פוטנציאל תיירותי לא ממומש, אוליגופולים בתחום הבנקאות, המזון ועוד). יתכן שחלק מהמשקולות הללו ייחלשו במרוצת שלושים השנים הקרובות, ואז הצמיחה במשק הישראלי תואץ. לא הייתי מהמר על כך לו הייתי חי במדינה אחרת, אך באופן אישי אני חש בנוח עם העובדה שחלק מכספי הפנסיה שלי קשורים בגורלו של המשק הישראלי. [[משתמש:ליאור|ליאור]] [[פורטל:ביתא ישראל|<big>पॣ</big>]] • י"א בחשוון ה'תשפ"ב • 08:55, 17 באוקטובר 2021 (IDT)

== מדוע לא נשמע קולם של הקורבנות ברחבי העולם? ==

תמיד כששואלים מדוע יש אובססיה נגד ישראל בתקשורת העולמית ובאו"ם, התשובה הקבועה היא שלפלסטינים יש מכונת תעמולה משומנת ויעילה שעובדת נון-סטופ ומשפיעה על דעת הקהל בעולם המערבי.{{ש}}
זה כמובן הגיוני שהפלסטינים מפעילים תעמולה בשביל לגייס לצדם את דעת הקהל. מה שלא הגיוני זה שהם היחידים שעושים זאת. השאלה שלי היא איך זה שמכל העולם רק לפלסטינים יש תעמולה? עשרות מיליוני אם לא מאות מיליוני בני אדם בצפון קוריאה, בסין ובכל רחבי העולם המוסלמי מפקיסטן שבמזרח ועד לסודאן שמערב סובלים מרמיסת זכויות אדם ברמות מחרידות ובהיקפים המוניים. איפה הם? מדוע קולם לא נשמע? מדוע אין להם תעמולה? מדוע הם לא מפוצצים את התקשורת המערבית בתמונות מזעזעות, בסרטוני זוועה ובעדויות על מה שהם עוברים בארצותיהם? למה הם לא מארגנים תנועות חרם נגד המשטרים שמתעללים בהם? למה עשרות מיליוני המהגרים המוסלמים באירופה מפגינים נגד ישראל ולא נגד המשטרים שמהם הם ברחו? באוניברסיטאות בארה"ב יש "שבוע האפרטהייד הישראלי". למה אין "שבוע מחנות הריכוז בצפון קוריאה" או "שבוע סקילת ילדות בסומליה"?{{ש}}
ואפילו התעמולה הפלסטינית עוסקת אך ורק בפלסטינים תושבי יש"ע ולא במיליוני הפלסטינים שנרקבים במחנות הפליטים בלבנון, סוריה וירדן.{{ש}}
שימו לב שהשאלה לא מתמקדת במערב, שיכול להיות מוטה בגלל סיבות כאלה ואחרות, אלא דווקא במיליוני הקורבנות ברחבי העולם שזה האינטרס שלהם להשמיע את זעקתם.--[[מיוחד:תרומות/2A00:A040:196:351E:9D0C:B923:EDF0:7AD5|2A00:A040:196:351E:9D0C:B923:EDF0:7AD5]] 19:30, 16 באוקטובר 2021 (IDT)
:התשובה לשאלה "למה" היא (כמעט) תמיד "'''כסף'''". ואידך זיל גמור. [[משתמש:עמית אבידן|עמית]] - [[שיחת משתמש:עמית אבידן|שיחה]] 19:43, 16 באוקטובר 2021 (IDT)
::הפלסטינים הם היחידים בעולם שיש להם כסף?--[[מיוחד:תרומות/2A00:A040:196:351E:9D0C:B923:EDF0:7AD5|2A00:A040:196:351E:9D0C:B923:EDF0:7AD5]] 23:36, 16 באוקטובר 2021 (IDT)
::וממתי צריך כסף בשביל לעשות את הפעולות השונות שמניתי?--[[מיוחד:תרומות/2A00:A040:196:351E:9D0C:B923:EDF0:7AD5|2A00:A040:196:351E:9D0C:B923:EDF0:7AD5]] 23:36, 16 באוקטובר 2021 (IDT)
:::מי עמד מאחורי הפלסטינאים כל השנים? סעודיה, האמירויות, לוב וכיוצ"ב - מדינות נפט עשירות. מי עומד מאחוריהם היום? איראן - מדינת נפט עשירה שעקב פעולות המערב נתונה בקשיים. מי תומך בצפון קוריאנים? מי תומך בטיבטים? זה הכל כסף. בשביל לשחד אנשי התקשורת והדיפלומטים בכל רחבי העולם שיעסקו רק בנושא הפלסטיני צריך הרבה מאוד כסף. [[משתמש:עמית אבידן|עמית]] - [[שיחת משתמש:עמית אבידן|שיחה]] 12:32, 17 באוקטובר 2021 (IDT)
::::מה שאתה כותב מחזק מאד את הטיעון שהבעיה הפלסטינית היא בעיה מלאכותית שמדינות האסלאם מתחזקות בכוונה כדי לפגוע בישראל. ולשאלתי- האם אתה בעצם אומר שהדרך היחידה להגיע לכותרות היא בעזרת מימון ממדינה כלשהי? האם לקורבנות הרדיפות ברחבי העולם אין שום דרך להגיע לכותרות כי אין מדינה שתממן את הגעתם לכותרות?--[[מיוחד:תרומות/2A00:A040:196:351E:8877:5948:7BC6:59A6|2A00:A040:196:351E:8877:5948:7BC6:59A6]] 14:23, 17 באוקטובר 2021 (IDT)
:בקשר לצפון קוריאה, דווקא יש תעמולה מאורגנת, רק בעד המשטר. תראה את הסרט "החפרפרת בצפון קוריאה". יש עריקים שמספרים את הסיפור שלהם, ומהם רוב הידע על מה שקורה במדינה המסוגרת. כמובן שכנראה אין להם מספיק השפעה. רוב העניין סביב המדינה זה הנזק שהמשטר עושה למדינות אחרות והאיום הגרעיני. פחות מעניין הסבל של האזרחים שם והשואה שהם עוברים, בטח את ארה"ב שכבר עשתה את הטעות שבלהתערב במלחמה שם ומואשמים על ידי המשטר בביצוע פשעי מלחמה נגד קוריאנים, חלק מזה דווקא בצדק. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 20:23, 16 באוקטובר 2021 (IDT)
::כל מה שכתבת לא מסביר למה פליטי צפון קוריאה לא עושים את מה שהפלסטינים עושים.--[[מיוחד:תרומות/2A00:A040:196:351E:9D0C:B923:EDF0:7AD5|2A00:A040:196:351E:9D0C:B923:EDF0:7AD5]] 23:37, 16 באוקטובר 2021 (IDT)
:::זו בדיוק הטענה, ישנם כנראה גופים ברחבי העולם עם מטרה ברורה להעלות את המאבק הפלסטיני ואת ה"כיבוש". האנטישמיות לא נעלמת רק נהיית מתוחכמת יותר. [[משתמש:אור חדש|אור חדש]] - [[שיחת משתמש:אור חדש|שיחה]] 08:05, 17 באוקטובר 2021 (IDT)
::::סבבה, אין ויכוח לגבי זה. אבל הרי את פליטי צפון קוריאה לא מעניינים הפלסטינים. למה הם לא מארגנים תעמולה נגד צפון קוריאה כמו שהפלסטינים עושים נגד ישראל? ואותה שאלה כמובן תקפה לגבי כל המדינות שמניתי, שיש להן עשרות מיליוני קורבנות עם אינטרס ברור למשוך את תשומת לב של דעת הקהל, ומשום מה לא עושים זאת.--[[מיוחד:תרומות/2A00:A040:196:351E:492A:751B:C8C8:478D|2A00:A040:196:351E:492A:751B:C8C8:478D]] 08:25, 17 באוקטובר 2021 (IDT)
:::::פליטי [[צפון קוריאה]] הם בעיקרם עניין פנימי של צפון קוריאה. השוואה טובה יותר תהיה ל[[טיבט]]. ואמנם יש מחאה ניכרת נגד הכיבוש הסיני של טיבט (מתחילת שנות החמישים של המאה העשרים, כלומר ותק דומה כמו של הבעיה הפלסטינית). אבל יש עוד עניין: [[מה שמותר ליופיטר אסור לשור]]. אם בעבר הצליחו לגרום להחרמה או כמעט החרמה של אולימפיאדות על רקע זה, זה הולך ונעשה קשה יותר.
:::::מעבר לכך, ישראל, לעומת לבנון, ירדן וסוריה, מתיימרת להיות מדינה נאורה ושוויונית. זה בכלל לא המצב בגדה המערבית. במובן הזה יש הבדל ברמת הציפיות. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 09:23, 17 באוקטובר 2021 (IDT)
::::::מה זה "עניין פנימי של צפון קוריאה"?! האם הפליטים רואים את עצמם כרכוש פרטי של קים ג'ונג איל?! מן הסתם, לא, אחרת לא היו בורחים. אז למה הם לא עושים את מה שהפלסטינים עושים?
::::::באשר ל[[גזענות של ציפיות נמוכות]] שנגעת בה בשורה האחרונה שלך, שים לב שלא שאלתי למה העולם לא בא בטענות אל לבנון, סוריה וירדן, אלא למה הפלסטינים שחיים במחנות פליטים בלבנון, סוריה וירדן לא מתלוננים בעולם על האפליה הקשה נגדם (איסור לצאת מהמחנות, הגבלות קשות על לימודים ותעסוקה וכיו"ב)?--[[מיוחד:תרומות/2A00:A040:196:351E:8877:5948:7BC6:59A6|2A00:A040:196:351E:8877:5948:7BC6:59A6]] 14:30, 17 באוקטובר 2021 (IDT)
:::::::* פתרונה של הבעיה יצריך להרוס את צפון קוריאה. אם הורסים את צפון קוריאה, פוגעים ברוסיה ובסין. רוסיה וסין הם יופיטר. גם ל[[סהרה המערבית|מרוקו]] יש פטרון משל עצמה: צרפת. אבל הסהרווים היום מעורבים בפוליטיקה הפנימית (הם נתמכו בידי [[אלג'יריה]]. מרוקו בתגובה תומכת בבדלנים שונים בתוך אלג’יריה). ויש את ה[[כורדים]] לגווניהם השונים שמראים עד כמה היחס לבדלנים קשור לפוליטיקה.
:::::::* הפלסטינים בלבנון מחו. זו הייתה אחת הסיבות ל[[מלחמת האזרחים בלבנון]]. ואם קצת תקשיב להם תראה שהם ממשיכים להתלונן (אבל בלבנון של היום יש פליטים סורים מסכנים יותר). דווקא בירדן אין להם מגבלות קשות והם קיבלו אזרחות.
:::::::[[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 15:14, 17 באוקטובר 2021 (IDT)
::::::::כל מה שאתה כותב נכון, אבל לא עונה לשאלה שלי.
::::::::* באשר לצפון קוריאה- שוב, שים לב שלא שאלתי למה העולם לא פועל נגד צפון קוריאה, זה ברור לגמרי שהזוועות שם לא מעניינות אף אחד, גם ללא קשר לרוסיה וסין. שאלתי למה הקורבנות עצמם לא פועלים נגד רודפיהם, ולא עושים הסברה בעולם.
:::::::::אגב, גם לישראל יש פטרון- ארה"ב. האם תמיכת ארה"ב בישראל מונעת את קיומו של BDS? האם היא מונעת את ההפגנות ההמוניות נגד ישראל באירופה? האם היא מנעה את המשט ה"הומניטארי" לרצועת עזה? האם היא מונעת את קיום "שבוע האפרטהייד הישראלי" באוניברסיטאות בתוך ארה"ב עצמה (!)? התשובה כמובן ידועה. כך שעם כל הכבוד לתשובות המושקעות שלך (ברצינות, בלי ציניות), הן פשוט לא עונות על השאלה שלי.
::::::::* באשר לפלסטינים בסוריה ולבנון (נניח שבירדן המצב פחות חמור)- "פלסטינים בלבנון מחו... הם ממשיכים להתלונן"- באוזני מי? איפה התנועה הבינלאומית לחרם על סוריה ולבנון? איפה ההפגנות ההמוניות באירופה נגד סוריה ולבנון? איפה המשטים ההומניטאריים לסוריה ולבנון? איפה "שבוע האפרטהייד הסורי והלבנוני"? מי במערב בכלל שמע על קיומם של פלסטינים בסוריה ולבנון למעט אנשים שממש מתעניינים אקטיבית בפוליטיקה של המזרח התיכון?--[[מיוחד:תרומות/2A00:A040:196:351E:8877:5948:7BC6:59A6|2A00:A040:196:351E:8877:5948:7BC6:59A6]] 18:11, 17 באוקטובר 2021 (IDT)
:::::::::מצד אחד אתה שואל מה עושים הקוריאנים, ומצד שני אתה שואל מה עושים אחרים עולם.
:::::::::* ברור שיש תעמולה מצד צפון קוריאנים. אז מה? מה היא כבר יכולה לעשות?
:::::::::* ה־BDS קיים במידה רבה גם בגל רדיפתו על ידי ישראל ושלוחיה. למתנגדי רעיון שתי המדינות בישראל נוח להקצין את כל המתנגדים לה ולנפח אותם.
:::::::::* על סוריה יש סנקציות. לבנון במצב כזה חמור שלא רוצים להטיל עליה סנקציות. על ישראל אף אחד לא חולם להטיל סנקציות.
:::::::::אנחנו לא רוצים להיות באותה ליגה כמו סוריה. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 19:24, 17 באוקטובר 2021 (IDT)
:אין פה שום מכונת תעמולה, מה שיש זה נטו [[הכיבוש הישראלי|כיבוש]], אבל גם הכסף הוא מניע גדול בסיפור הזה כמו שאמר עמית. [[משתמש:אקסינו|אקסינו]] - [[שיחת משתמש:אקסינו|שיחה]] 18:14, 17 באוקטובר 2021 (IDT)
::לאיזה כיבוש אתה מתכוון? זה של 1967 או זה של 1948? ובטיבט אין כיבוש? הטיעון שלך לא קשור לעובדות. [[משתמש:עמית אבידן|עמית]] - [[שיחת משתמש:עמית אבידן|שיחה]] 13:49, 18 באוקטובר 2021 (IDT)

== טיעון מוזר של טבעונים ==

"ביצה יוצאת מתחת של תרנגולת"? למיטב ידיעתי ביצה יוצאת מפות התרנגולת ולא מפי הטבעת שלה ובכלל, מה המטרה בטיעון הזה? זה לא הפריע גם לצמחונים אדוקים שנמנעו מחלב כבר מהעת העתיקה. {{אלמ}}
:לעופות [https://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/life_sci/%D7%90%D7%99%D7%9A-%D7%A2%D7%A7%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%9D-%D7%AA%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%A2%D7%95%D7%A4%D7%95%D7%AA-%D7%A2%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%9D-%D7%A6%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D איבר הפרשה יחיד], המשמש גם לרבייה. חוצמזה, הטיעון אכן מטופש. [[משתמש:אסף השני|אסף השני]] - [[שיחת משתמש:אסף השני|שיחה]] 08:01, 17 באוקטובר 2021 (IDT)
::אם לדייק, לעופות (וזוחלים, ודוחיים, ו[[יונקי ביב]]) יש כמובן מערכות עיכול, הפרשה ומין נפרדות כמו לכולנו, אבל כולן מתנקזות בסוף ל[[פתח ביב|פתח יציאה יחיד]].{{ש}}מי שמוטרד מזיהומים צריך להיות אסיר תודה שהביצה מתפתחת בתוך רקמות חיות עם מערכת חיסונית, ומתעטפת בקליפה סידנית לפני שהיא עוברת בפתח הביב. הלוואי שירקות היו זוכים לאותה מידה של הגנה. [[משתמש:H. sapiens|H. sapiens]] - [[שיחת משתמש:H. sapiens|שיחה]] 09:17, 17 באוקטובר 2021 (IDT)
:::טוב, אני ממש לא הייתי צריכ.ה לדעת את כל האינפורמציה הזאת. [[מש:שוקו מוקה|💛🤍שוקו מוקה💜🖤]] • [[שמש:שוקו מוקה|שיחה]] • [[וק:ממו|הצטרפו למיזם משחקי הוידאו!]] •  20:13, 17 באוקטובר 2021 (IDT)
:מה זה משנה מאיפה יוצאת הביצה? העיקר שזה טעים ומזין. [[משתמש:עמית אבידן|עמית]] - [[שיחת משתמש:עמית אבידן|שיחה]] 13:57, 18 באוקטובר 2021 (IDT)
::עמית, אתה כמובן צודק, אבל אתה יודע, בני אדם לא תמיד רציונליים. טבעוניים משתמשים גם בטיעון דומה לגבי [[דבש]]: "הה, מה אתה יודע, דבש הוא הקיא של הדבורה!". בוא נגיד שישנם טיעונים טובים יותר, נגיד הטיעון הסביבתי והאקולוגי, אבל מי אני שאשפוט, אוכל בשר שכמותי. [[משתמש:אביתרג|אביתר ג']] • [[שיחת משתמש:אביתרג|שיחה]] •  18:14, 18 באוקטובר 2021 (IDT)

== רציף ==

בהקשר פיזיקה \ עיבוד אותות, אם ב"דיגיטלי" יש לפחות שני מצבים אז ב"רציף" יש רק מצב אחד (מצב ''רצף'') לא? 

בתודה, {{אלמ}}
:לא, כמו שבדיגטלי אין "מצב אחד, 'מצב דיגיטל' " [[משתמש:אסף השני|אסף השני]] - [[שיחת משתמש:אסף השני|שיחה]] 09:09, 17 באוקטובר 2021 (IDT)

== גזענות במתמטיקה ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

לפי מה ששמעתי קיימת מגמה מודרנית לחפש גזענות לבנה במתמטיקה. רצים ברשת ציטוטים כמו:

 "The concept of mathematics being purely objective is unequivocally false, and teaching it is even much less so. [...] Upholding the idea that there are always right and wrong answers perpetuate objectivity as well as fear of open conflict."

האם מישהו יכול לתת דוגמה למשהו במתמטיקה שהוא לא אובייקטיבי, אבל אפשר לתקן אותו להיות פחות גזעני?
: אולי הכוונה לפרס הראש הלבן. במקום להתמודד עם ציטוטים ש"רצים ברשת", קרא ב[https://equitablemath.org/ מקור]. [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 17:33, 17 באוקטובר 2021 (IDT)

:לאלא, הכוונה כמו שהוא אמר, יש אנשים שטוענים שמתמטיקה היא גזענית וכבר שמעתי אנשים אומרים (ברצינות) ש"מתמטיקה היא גזענית כי האדם הלבן השתמש בספירה כדי לספור את העבדים השחורים"...
:דברים לא אובייקטיבים במתמטיקה? אולי דברים שלא הוכיחו אותם עוד, כמו [[המשפט האחרון של פרמה]], שלמרות שהוא הוכח רק ב1995 אנשים התייחסו אליו כנכון. אני לא רואה איך משהו במתמטיקה קשור לגזענות אבל. [[משתמש:אלון סול|אלון סול]] - [[שיחת משתמש:אלון סול|דברו איתי!]] - [[ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/מיזם BTS|💛]] 20:22, 17 באוקטובר 2021 (IDT)

== [[מתמטיקה יהודית]] ==

הנאצים ניסו להציג שיש "[[פיזיקה יהודית]]" כפרשנות לממצאים אמפיריים שמטרתם לתת צידוק ל"מוסר יהודי", אבל היה גם ניסיון שפחות שומעים עליו לנסות להציג "מתמטיקה יהודית", מה זה בכלל יכל להיות? {{אלמ}}
: הביטוי מתייחס לעבודה של [[פליקס האוסדורף]], יהודי, מראשוני הטופולוגים. ראה [http://www.ms.uky.edu/~dhje223/Hausdorff.pdf כאן] ו[https://www.jstor.org/stable/231607?seq=1#metadata_info_tab_contents כאן]. [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 21:26, 17 באוקטובר 2021 (IDT)

== הצבא הכי מוסרי בעולם! ==

חדשות לבקרים ניתן לשמוע אנשים מכנים את צה"ל "הצבא המוסרי בעולם". למשל בגוגל ניתן למצוא את זה הרבה (גם אם לפחות פעם אחת זה בסרקזם). אז האם ידוע מי הראשון שאמר את זה, מתי ובאיזה הקשר? או שסתם מתישהו זה נעשה דבר פופולרי לומר (ואם כן אז מתי)? תודה, אבנר --[[מיוחד:תרומות/2A0D:6FC2:4C20:E400:BBE4:D862:BF6B:3019|2A0D:6FC2:4C20:E400:BBE4:D862:BF6B:3019]] 21:23, 17 באוקטובר 2021 (IDT)
:נדמה לי שאהוד ברק. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   01:15, 18 באוקטובר 2021 (IDT)

== אריה סקרן כמו חתול? ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

האם האריה הוא סקרן כמו החתול?

מדוע חיות אחרות כמו כלב ופרה לא סקרנים כמו חתולים?
:יש הרבה דמיון בהתנהגות בין חתולים קטנים (חתולי הבית) לגדולים. התשובה המתבקשת היא שכן, אבל אני לא בטוח בזה. אין תשובה בערך [[סקרנות]]? אני חושב שזה מאפיין של יונקים, כמו [[שעמום]], שנראה רק אצל יונקים. גם [[הומור]] הוא ייחודי, רק לקופים ולבני אדם - מה היתרון שהוא מעניק? השאלה, האם זה נותן יתרון הישרדותי כלשהו לאותם בעלי חיים. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 03:51, 18 באוקטובר 2021 (IDT)
::לא זכורה לי תוצאה ב[[אתולוגיה]] לפיה יונק אחד יותר סקרן מיונק אחר (אם כי מקובל שיונקים אכן חוקרים את סביבתם הרבה יותר מזוחלים, מה שמתאפשר ע"י ה[[הומותרמיות]] שלהם). בתור מי שהיו לו גם כלבים וגם חתולים, לא התרשמתי שהאחרונים סקרנים מהראשונים. וכרפתן לשעבר אני יכול להעיד שפרות חוקרות כל דבר חדש בסביבתן (תרגיל: עמדו בשקט עשר דקות מעבר לגדר מכלאה ברפת. אל תשכחו להביא מגבת כי תצטרכו אותה אחרי שכל הפרות בעדר יטעמו אותכם). לא ברור לי למה דווקא חתולים הפכו סמל לסקרנות (מעבר ל[[אליטרציה]] העממית "curiosity killed the cat"). [[משתמש:H. sapiens|H. sapiens]] - [[שיחת משתמש:H. sapiens|שיחה]] 19:11, 18 באוקטובר 2021 (IDT)

== (אי) הפרדת הרשויות כמו בישראל ==

בישראל רוב חברי הממשלה וסגניהם הם חברי כנסת. האם התופעה שבה הרשות המבצעת היא חלק מהרשות המחוקקת קיימת בעוד מדינות דמוקרטיות?
:בכל [[דמוקרטיה פרלמנטרית]], לא? ולא חייבים למנות ח"כ לתפקיד השר, למעשה כל אזרח יכול להיות ממונה ע"י הכנסת לשר, גם אם אינו ח"כ, למעט תפקיד רה"מ, שמחויב להיות ח"כ. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 03:47, 18 באוקטובר 2021 (IDT)
::למיטב ידיעתי, בבריטניה ובמדינות האחרות שבהן נוהגת השיטה הבריטית (ניו זילנד, אוסטרליה), לא ניתן למנות שר שאינו חבר אחד מבתי הפרלמנט (אלא אם הוא מתמנה לחבר פרלמנט תוך זמן קצר לאחר המינוי). למעשה רק לפני חודשים הועלתה בבריטניה הצעה לשנות עניין זה. [[משתמש:אמיר מלכי-אור|אמיר מלכי-אור]] - [[שיחת משתמש:אמיר מלכי-אור|שיחה]] 09:03, 18 באוקטובר 2021 (IDT)

== האם עצם העובדה שבורסות ניירות ערך הן "סגורות" רק ל"חברים" הופכת את התחום ללא כדאי בכללותו? ==

כל שוק ("בורסה"), הוא מעצם טבעו מקום פתוח. כל אחד, בכללי, יקנה וימכור, לא רק "חברי השוק".

האם נטען טיעון לפיו עצם העובדה שכלל שווקי ניירות ערך הם שווקים סגורים שמצריכים קניות עקיפות דרך "חברי בורסה" (בנקים, בתי השקעות) שלוקחים עמלות על פתיחת תיק, דמי ניהול, קנייה, מכירה ("עסקה"), המרה ומשיכה ועוד, פשוט הופך את המסחר בבורסות כאלה דרכם ללא כדאי בכללותו (למעט אולי לבנקים ולבתי ההשקעות עצמם אפילו אם המסחר ייעשה דרך אפליקציה שתחתוך את העמלות ב-25% נניח)?

ועוד לא דיברתי [[מס רווחי הון]] 25% ודברים כמו [[הרצת מניות]].

תודה, ''סמי''.
:האם העובדה שמתים הופכת את החיים ללא כדאיים בכללותם? האם העובדה שחלק ניכר מהבננה, כלומר קליפתה, מושלך לאשפה הופכת את הבננה ללא כדאית בכללותה? האם העובדה שבין המילים יש מרווחים שאין בהם מידע הופכת את הכתיבה ללא כדאית בכללותה? האם העובדה שלמרות שאכלתי ארוחת בוקר אהיה רעב בצהריים הופכת את האכילה ללא כדאית בכללותה? האם העובדה שלחלק מהשאלות אין תשובות הופכת את הדף הזה ללא כדאי בכללותו? [[משתמש:דוד שי|דוד שי]] - [[שיחת משתמש:דוד שי|שיחה]] 06:56, 18 באוקטובר 2021 (IDT)

== שינויים בעלות משכנתא ==

מה הם הגורמים העיקריים לכך שאם אדם לקח משכנתא הוא בסוף ישלם משמעותית יותר מהעלות המקורית המוצהרת?{{ש}}
גורם אחד הוא כמובן פיגור בתשלום חודשי מסוים, מה שיגדיל את התשלום החודשי העוקב בשל [[ריבית]], '''אבל מה עוד?'''
:כאשר המשכנתא צמודה למדד, העלות הנומינלית שלה תלויה בשיעור עליית המדד, שאינו מובר בחשבון בלוח הסילוקין המקורי.
:כאשר המשכנתא היא בריבית משתנה, בהתאם לשינוי בריבית הפריים, עליית שיעור הריבית תגדיל את ההחזר הכולל. [[משתמש:דוד שי|דוד שי]] - [[שיחת משתמש:דוד שי|שיחה]] 17:59, 18 באוקטובר 2021 (IDT)
:הכי הכי בפשטות: הבנק רוצה להרוויח משהו מהכסף שאותו הוא מלווה לך. אם היית מחזיר בדיוק מה שלווית, מה הבנק הרוויח ומה האינטרס שלו להלוות? וזה מבלי להביא בחשבון שערך הכסף יורד לעיתים, כך שהבנק אפילו יפסיד אם הוא יקבל בדיוק מה שהוא הלווה. ניתן לראות הלוואה כסוג של מכירה, כמו שבמכירה של כל דבר אחר, מכירת הנכס נעשית ביותר מערכו של הנכס, כדי להרוויח, גם כאן: הבנק מוכר לך כסף ביותר מערכו כדי להרוויח. ליתר הרחבה, עיין בערך [[הלוואה]] או [[הלוואה בריבית]]. [[משתמש:אביתרג|אביתר ג']] • [[שיחת משתמש:אביתרג|שיחה]] •  18:08, 18 באוקטובר 2021 (IDT)
::אני מבין שהדבר היחיד שרלוונטי לשאלתי מתגובתך הוא עניין ה[[הצמדה למדד]] ולכן שכל השאר פשוט לא רלוונטי ואני ממליץ למחוקו. {{אלמ}}

== הגעה ליד ושם מהקריות ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
מה הדרך הזולה ביותר להגיע ליד ושם מהקריות ובחזרה? האם זה חופשי יומי ארצי (59 שקל)?
[[מיוחד:תרומות/2A0D:6FC0:829:3B00:C55A:E7EB:A27B:DABF|2A0D:6FC0:829:3B00:C55A:E7EB:A27B:DABF]] 11:10, 18 באוקטובר 2021 (IDT)
:הליכה ברגל תהיה כנראה האופציה הכי זולה. [[מיוחד:תרומות/87.70.113.84|87.70.113.84]] 12:46, 18 באוקטובר 2021 (IDT)
::תלוי כמה שווה הזמן שלו (כשבעים שעות הליכה דרך כלא עופר), עלויות הלינה והצריכה הקלורית. אם הבנתי נכון מ[https://prices.ravpass.co.il/transit_prices/prices-result המחשבון הזה], נסיעה הלוך ושוב מתחנת הרכבת של קריית מוצקין תעלה 64 ש"ח בלי חופשי יומי ו-58.5 ש"ח עם. [[משתמש:ליאור|ליאור]] [[פורטל:ביתא ישראל|<big>पॣ</big>]] • י"ב בחשוון ה'תשפ"ב • 13:50, 18 באוקטובר 2021 (IDT)
:::וחופשי יומי יכסה גם את עלות הנסיעה לרכבת קריית מוצקין וממנה. [[מיוחד:תרומות/87.70.113.84|87.70.113.84]] 14:34, 18 באוקטובר 2021 (IDT)

== שניצל תירס ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
ניסיתי לשפר את [[שניצל תירס]], אבל מצאתי שההיסטוריה המוצגת בערך שונה מהותית מזאת שקיימת בערך המגביל האנגלית {{אנג|Corn schnitzel}}. האם מישהו היה במוצב מודע לפני 1993 ויכול להעיד שהוא פגש בשניצל תירס לפני שנה זו? ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm;
:מילדותי בקיבוץ בשנות ה-70 זכורים לי במטושטש corn patties שהוגשו כאלטרנטיבה לצמחונים. ייתכן שקראנו להם "שניצל תירס" אבל אני לא בטוח. גם לא זכור לי שראיתי אותם באריזה המקורית אז אינני יודע מי ייצר אותם. אני בעיקר זוכר שהם היו יבשים להחריד ואפילו צמחונים אכלו אותם רק מחוסר אלטרנטיבה. טבעול אכן היתה חלוצת השניצל תירס במראה ובמרקם שאפילו מזכירים את הדבר האמיתי. [[משתמש:H. sapiens|H. sapiens]] - [[שיחת משתמש:H. sapiens|שיחה]] 11:39, 19 באוקטובר 2021 (IDT)

== מסכת פנים כמוטיב בסרטי אימה ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

בזמן האחרון יצא לי קצת לצפות בקטעים מסדרות אימה וותיקות כמו [[יום שישי ה-13 (סדרת סרטים)|יום שישי ה-13]], [[ליל המסכות (סדרת סרטים)|האלווין]], [[צעקה (סדרת טלוויזיה)|צעקה]], ועוד. שמתי לב, שבכל הסדרות שציינתי, ואף באחרות (נגיד [[מז"ל טוב]]), הדמות של הרוצח עוטה מסכה על פניה. מהי הסיבה לזה? האם זה אמור להגביר את הפחד? [[משתמש:אביתרג|אביתר ג']] • [[שיחת משתמש:אביתרג|שיחה]] •  18:57, 18 באוקטובר 2021 (IDT)
: לי זה נראה די ברור למה דמות אדם עם מסיכה מגבירה את המתח והפחד: א) לא יודעים מי מאחורי המסיכה. אולי זאת אחת מהדמויות שכבר ראית על המסך? ב) אנחנו רגילים לראות הבעה ולפיה להעריך את מצב רוחו של אדם מולנו. כאשר הנבל עוטה מסיכה המכסה את פניו, אנחנו לא יודעים מה עובר עליו. הדבר גורם לאי נוחות ברורה ג) מסיכות מקושרות רבות עם פשע. לא פלא שרעולי פנים נראים לנו מסוכנים. אם עכשיו דופקים לך על הדלת והאיש העומד יהיה עם מסיכה המכסה את כל פניו: לא תחשוב מיידית שהוא בא לעשות משהו רע? אני הייתי נבהל. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 19:47, 18 באוקטובר 2021 (IDT)
::וגם בגלל שאחד הסרטים המוצלחים הראשונים ב[[סרט סלאשר|ז’אנר]], האלווין, כלל רוצח בסכין עם מסכה (וגם בקודמו, [[המנסרים מטקסס]], היה רוצח אכזרי במסכה, אם כי שונה). אם זה הצליח, למה לא לחקות את זה? [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 09:21, 19 באוקטובר 2021 (IDT)

== עירום בקולנוע הישראלי ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

אפשר בקלות למצוא סצנות עירום של שחקניות הוליווד מצליחות כמו [[ג'ניפר טילי]], [[ג'ינה גרשון]], [[שרון סטון]] ומי לא. אף אחד לא מופתע משדיים חשופים של [[אמיליה קלארק]] או [[קירסטן דנסט]]. זה סוג של מובן מאליו שיש.

אבל בקולנוע הישראלי נראה שיש איזה טאבו על הצגת עירום נשי. שחקניות ישראליות הן יפות לא פחות, אבל לא תראו את [[נלי תגר]], [[חן אמסלם-זגורי]], [[ג'ייד דייכס וויקס]] ו[[אניה בוקשטיין]] חשופות חזה בסצנות מין חושניות.

מה הסיבה לכך? האם צנזורה? שמרנות בחברה? חוסר רצון לאבד קהל יעד חרדי? גישה שונה לקולנוע או להצגת עירום נשי?
:ראית את אניה בוקשטיין בסרט [[הסודות]]? או את נלי תגר בסרט [[בשורות טובות (סרט)|בשורות טובות]] ? [[משתמש:שושושושון|שושושושון]] - [[שיחת משתמש:שושושושון|שיחה]] 23:16, 18 באוקטובר 2021 (IDT)

== היסטוריה של מודליי [[Application Service Provider|ASP]] ו [[תוכנה כשירות|SaaS]] בשיווק תוכנה לארגונים ==

ב[[SaaS#היסטוריה]] נכתב (גרסה מ: 19 בדצמבר 2020, בשעה 11:59):

{{ציטוט|בשנות ה-70 וה-80 של המאה הקודמת היו נפוצות לשכות שירות, בהן בוצעו עבודות מחשוב של ארגונים במקום רכישת מחשבים ותוכנה.}}

אני רוצה לחפש על זה מידע, אפשר מקור לזה?

בתודה, {{אלמ}}

:זאב רפואה. יליד 8.6.1942, ישראל. בעל השכלה משפטית (ll.b). התמחה בדיני חברות באוניברסיטת תל אביב (1978). בשנים 1985-1964 ייסד את חברת ניקוב מחשבים (ישראל) בע"מ, וכיהן בתפקיד יו"ר ומנכ"ל.  ניקוב הייתה מהחברות הראשונות בישראל שהציעה שירותי מחשב לחברות גדולות.  [[מיוחד:תרומות/46.114.145.181|46.114.145.181]] 11:48, 19 באוקטובר 2021 (IDT)
::מה תהיה דוגמה לשירות כפי שנזכר בציטוט לעיל? {{אלמ}}
:::דוגמה - סוכנות פורד הראשית הוציאה מחירון לחלקי חילוף למכוניות שלה. חברת ניקוב יכלה לבצע עדכון מחירים וחלקי חילוף, להדפיס מחירונים ולחלקם פיזית בסוכניות בארץ. זה לא נשמע מסובך היום אבל אז זה היה מהפכה
::::ממה שאני מבין מהציטוט, מדובר על מקרה בו חברה B שכרה חברה (חברה A) שתתקין ''אצלה'' (אצל חברה B) מחשבים ותוכנה, תתחזק אותם מדי פעם ואולי אף תשאיר אדם בעסק החברה הלקוחה שיעשה עבודות עבור אנשי החברה הלקוחה (כך שבסיום ההתקשרות בין שתי החברות הציוד והתוכנה לא יהיו שמישים עוד לחברה B).
::::
::::אם טעיתי אז אני מניח ששווה לשנות קצת את ניסח הציטוט ולהוסיף מקורות. {{אלמ}}
:::::בשנות ה-60 וה-70 היו מעט מחשבים, ורק ארגונים גדולים מאוד החזיקו מחשב בארגון. לשכות שירות שקמו בשנים אלה (בישראל: יבמ, מל"ל, דאטה מיכון, ניקוב, חילן, תלם מחשבים) היו בעלות מחשב, והם נתנו באמצעותו שירותים לארגונים חסרי מחשב, בתחומים כלליים כמו הנהלת חשבונות, שכר, ניהול מלאי, ובתחומים ייחודיים לפי הזמנת הלקוח. התקנת תוכנה במחשב הלקוח החלה כאשר מחשבים נעשו נפוצים יותר, מאמצע שנות ה-70. [[משתמש:דוד שי|דוד שי]] - [[שיחת משתמש:דוד שי|שיחה]] 13:33, 21 באוקטובר 2021 (IDT)

== שכונת בתים פרטיים בלב תל אביב ==

ישנה "שכונת" בתים פרטיים בלב תל אביב, מאחורי בית החולים איכילוב, אשר מצפון לדרום רחובותיה הם:

* התמר
* הרימון
* הגפן
* הזית
* התאנה

אפשר קצת מידע על השכונה הזאת, מתי היא הוקמה, איך הייתכן שמהנדס העיר אישר בתים פרטיים באזור כל כך מרכזי המוקף בניינים גבוהים? תודה. {{אלמ}}
:ראה [https://sites.google.com/a/tlv100.net/tlv100/new_north/neve-david כאן]. [[משתמש:Shannen|Shannen]] - [[שיחת משתמש:Shannen|שיחה]] 15:27, 20 באוקטובר 2021 (IDT)

== מערכת דיגיטלית לעומת מערכת אנלוגית ==

האם נכון להגיד שמערכת דיגיטלית היא מערכת אשר ''ניתן לספור את מצביה'' (כ[[אות (עיבוד אותות)|אות]], מצביה ספרתיים) ומערכת אנלוגית היא מערכת אשר ''לא ניתן לספור את מצביה''? בתודה, {{אלמ}}
:ההגדרה שלך קצת לא פורמלית אבל בגדול כן. [[מיוחד:תרומות/192.114.182.2|192.114.182.2]] 13:33, 20 באוקטובר 2021 (IDT)

:וליתר דיוק: תמיד אפשר להתייחס למערכת כאנלוגית: להסתכל על הזרמים והמתחים בכל נקודה מעניינת בכל פרק זמן. מערכת דיגיטלית מספקת לנו רמת [[הפשטה]] נוחה יותר שבה היא עוברת בצורה מסודרת בין מצבים שונים (לדוגמה: יש אות שקוראים לו [[אות שעון|שעון]] ובכל פעם שהוא עולה לרמת מתח מסוימת, המתחים בנקודות מוגדרים צריכים להיות בטווחים שמוגדרים כ־0 או 1). במערכת כזו נוח להתעלם מכל שינויי המתחים ומבחינתנו יש רק אותות ספרתיים שיכולים להשתנות בכל מחזור שעון. כמובן שלפעמים מועיל להסתכל עליה גם כמערכת אנלוגית (לדוגמה: אם משהו משתבש, או אם רוצים לנסות להשתמש בקצב שעון מהיר יותר). [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 15:39, 20 באוקטובר 2021 (IDT)
::מעניין, אשלב בערך הרלוונטי [[משתמש:אסף השני|אסף השני]] - [[שיחת משתמש:אסף השני|שיחה]] 09:55, 22 באוקטובר 2021 (IDT)

== האם חייבים גרין קארד בשביל אזרחות אמריקנית? ==

או שמא יש דרכים להוציא את האזרחות אם "מוכיחים רצינות בעניין" לרשויות ההגירה בארה"ב גם בלי גרין קארד (למשל, לעבוד בתוך ארה"ב 4-5 שנים עם ידע מספיק באנגלית, נניח)?

תודה. {{אלמ}}
: To become a U.S. citizen, you must:

Have had a Permanent Resident (Green) Card for at least five years, or for at least three years if you’re filing as the spouse of a U.S. citizen. 
t

== פיקדון קצר מועד ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

מה הדרך המשתלמת ביותר להפקיד כספים לתקופה של שנה-שנתיים?

באתר הבנק הם מציעים תוכנית ל-36 חודשים ללא מועדי יציאה עם ריבית שנתית של 0.35% או עם 0.17% שנתי למשיכה במשך השנה הקרובה.  בהפועלים הם לא מציינים דמי ניהול, אבל מציינים שיש 15% מס על הריבית.

זה ממש ריבית אפסית ביחס לתכניות כמו קרן השתלמות, גמל להשקעה או סתם קרן פנסיה. לרוב הם מציעים משהו כמו 5-12% שנתיים בניקוי דמי ניהול.

אז... מה הדרך לקבל ריבית סבירה לפיקדון מסדר גדול של כ-20,000 שקלים לתקופה של שנתיים-שלוש? [[מיוחד:תרומות/2A0D:6FC0:79B:1500:4DD6:ED37:7A39:70C7|2A0D:6FC0:79B:1500:4DD6:ED37:7A39:70C7]] 12:54, 21 באוקטובר 2021 (IDT)

:אין אף קרן השתלמות, גמל להשקעה או סתם קרן פנסיה שמתחייבות ל-5-12% או מתחייבות למשהו – למעט התחייבות לגבות דמי ניהול. [[מיוחד:תרומות/87.69.242.88|87.69.242.88]] 15:42, 21 באוקטובר 2021 (IDT)

== האם קרן הפנסיה יכולה להתאפס או להפוך לשלילית? ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

ידוע שהכסף שאנחנו מפקידים לפנסיה הולך לשוק ההון, נכון? יש לשוק ההון תנודתיות ותמיד קיימת אופציה סבירה בהחלט שהקרן תספיד במקום להרוויח. אז יכול להיווצר מצב שאני מפקיד לקרן 20 אלף ש"ח ואז הקרן מהמרת על כל הכסף שלי, מפסידה הכל ואני מקבל 0 בחשבון ועוד דרישה לתשלום דמי ניהול? [[מיוחד:תרומות/2A0D:6FC0:79B:1500:4DD6:ED37:7A39:70C7|2A0D:6FC0:79B:1500:4DD6:ED37:7A39:70C7]] 15:38, 21 באוקטובר 2021 (IDT)

:כתבת "שהקרן תספיד", מי שיספיד אם הקרן תפסיד זה אתה. אל דאגה – דמי הניהול מחושבים ללא מינימום אלא כאחוז מסוים מהשווי כך שאם הקרן שווה אפס לא תשלם דמי ניהול. [[מיוחד:תרומות/87.69.242.88|87.69.242.88]] 15:46, 21 באוקטובר 2021 (IDT)
::אם אני לא טועה קיים חוק שמתיר לקרנות הפנסיה "להמר" (בגרשיים כי זה לא הימור, אלא השקעות כלכליות חכמות (לרוב) שקרנות הפנסיה עושות) רק עד 80% מהכסף שהפקדת. [[משתמש:אלון סול|אלון סול]] - [[שיחת משתמש:אלון סול|דברו איתי!]] - [[ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/מיזם BTS|💛]] 15:56, 21 באוקטובר 2021 (IDT)
:::יש בקרנות כל מיני מסלולים ולרוב יש חלק של אג"ח (בד"כ אג"ח מדינה) ובכללי חלק זה פחות תלוי בבורסה ולכן הוא עוגן שמבטיח שהקרן לא תתאפס. לגבי המניות רוב הקרנות משקיעות בסלים כך שלא סביר שערך של סל ירד לאפס. [[משתמש:Danny Gershoni|Danny Gershoni]] - [[שיחת משתמש:Danny Gershoni|שיחה]] 23:42, 22 באוקטובר 2021 (IDT)

== קראנצ'יות ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
למה כיף לדרוך על עלים יבשים? [[משתמש:יהודית1000|יהודית1000]] - [[שיחת משתמש:יהודית1000|שיחה]] - [[ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/מיזם BTS|💜]] 23:45, 21 באוקטובר 2021 (IDT)

== אם אני פותח חשבון בנק בישראל אבל לא משתמש בו כלל במשך פרק זמן מסוים, מה הבנק יעשה עימו? ==

יש כללים בנושא? חקיקה? פסיקה? תודה. {{אלמ}}
:https://www.boi.org.il/he/BankingSupervision/BankingLegislation/DocLib/110.pdf

== האם יש הבדל בין נוסחה לאלגוריתם ==

האם יש ההבדל בין נוסחה (פורמולה) לאלגוריתם?

במדע\הנדסה,

תודה.
:נוסחה היא פונקציה, ביטוי אלגברי שתציב בו את הערכים הנדרשים, ותקבל תוצאה. אלגוריתם היא שיטה, שלאו דווקא פועלת על העקרון הזה ([[תכנות פונקציונלי]]), כמו ב[[תכנות אימפרטיבי]], יכול לכלול שימוש במשתנים, לולאות ותנאים ולבצע עיבוד מורכב יותר. אם כי נוסחה יכולה להיות רקורסיבית, מעט שונה מנוסחה/פונקציה רגילה. לא מכיר יותר מידי אלגוריתמים במתמטיקה שמשמשים כנוסחאות. מה שעולה לי לראש, זה רק [[אלגוריתם אוקלידס]] לחישוב GCD. בכל מקרה, בשני המקרים מדובר בקופסה שחורה - יש קלט ופלט, משהו קורה באמצע ומקבלים תוצאה. רק השאלה מה אתה מעוניין לקבל, שזה מה שמגדיר נוסחה. או שאתה מדבר גם על משהו שיכול להיות גם בכימיה, נוסחה שיכולה להיות גם מעיין מתכון, ואז זה יכול להיות אלגוריתם. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 17:38, 23 באוקטובר 2021 (IDT)

== מיסוי על פנסיה ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

מישהו יודע אם משלמים מס על הפנסיה ואיך זה הולך?

אני מקבל מלגה, שזה אומר שאני פטור ממס הכנסה. אבל לא מקבל שום הפרשה פנסיונית. קיימת אופציה לעשות הפקדה ב"עצמאי" בקרן פנסיה ושם אני מחליט כמה אני מעביר כל חודש. 

עכשיו לשאלה המרכזית: הכסף שאני מעביר כרגע פטור ממס הכנסה כי מלגה לא נחשבת לפרנסה לצורכי מס. אבל בפרישה כן יקחו מהכסף הזה מס? כלומר אני לוקח כסף פוטר ממס ומתנדב לשלם עליו מסים. נכון?

האם הדבר בכל זאת משתלם כלכלית בנחה שאני כן יכול להרשות לעצמי לעשות הפרשות חודשיות ומתוך תקווה שהתשואות בקרן הפנסיה יהיו גבוהות יחסית? (השאלה היא אינה יעוץ פנסיוני כפי שמוגדר בחוק וכל הבלה בלה. סתם להבין את העיקרון) [[מיוחד:תרומות/2A0D:6FC0:7D4:B900:F801:F2E9:F479:9FB|2A0D:6FC0:7D4:B900:F801:F2E9:F479:9FB]] 12:30, 24 באוקטובר 2021 (IDT)
:כאשר ההפקדות בקופת גמל העניקו לעמית הקלות מס לפי סעיפים 45(א) או 47 לפקודת מס הכנסה, הפנסיה הנובעת מהן חייבת במס הכנסה, לאחר פטור לפי סעיף 9א לפקודה. 
:פנסיה שמקורה ב[[קופת גמל להשקעה]] פטורה ממס. 
:המסקנה מדברי אלה היא שאם אתה רוצה לחסוך לפנסיה, עשה זאת, בשלב זה של חייך, בקופת גמל להשקעה ולא ב[[קופת גמל לעצמאים]]. [[משתמש:דוד שי|דוד שי]] - [[שיחת משתמש:דוד שי|שיחה]] 16:13, 24 באוקטובר 2021 (IDT)
:: דיברתי על קרן פנסיה, לא על קופת גמל. אבל אם כבר הזכרת גמל להשקעה וציינת דבר מעניין: אז אם הנבתי אותך נכון, אדם אשר הפקיד כספים לגמל להשקעה ויבחר לקבל '''קצבה''' ולא למשוך אותם יקבל קצבה פטורה ממס? או שהכוונה שלך היתה למשיכה חד פעמית אחרי גיל הפרישה?
:: בנוסף אני ארחיב את השאלה להשוואה בין קרן הפנסיה לבין גמל להשקעה. דמי הניהול של קרן הפנסיה נמוכים פי 13 מדמי הניהול של גמל להשקעה. ואני לא מגזיםL זה הבדל בין "0.06% מהצבירה + 0.8% מההפקדה" בקרן הפנסיה אל מול "0.8% מהחיסכון" שמציעים בגמל להשתלמות במרבית ביתי ההשקעות. אז הפקדה חד פעמית נראה לי שקרן הפנסיה מנצחת בענק. אבל עכשיו עם הקטע של המס אני לא יודע להעריך איזה מהכלים ינצח. [[מיוחד:תרומות/2A0D:6FC0:7D4:B900:F801:F2E9:F479:9FB|2A0D:6FC0:7D4:B900:F801:F2E9:F479:9FB]] 16:43, 24 באוקטובר 2021 (IDT)
:::מבחינת החוק, קרן פנסיה היא סוג של קופת גמל. 
:::משיכת פנסיה חודשית (קצבה) מקופת גמל להשקעה, לאחר שהעמית הגיע לגיל 50, פטורה ממס הכנסה. 
:::כאשר פנסיה היא ההכנסה החייבת היחידה של האדם, והוא לא משך פיצויי פיטורים פטורים ממס, בערך 9,000–10,000 ש"ח מהפנסיה החודשית פטורים ממס, אבל על יתר הפנסיה חל המס השולי, שמתחיל ב-10% ועלול להגיע ל-50% כאשר הפנסיה גבוהה מאוד. [[משתמש:דוד שי|דוד שי]] - [[שיחת משתמש:דוד שי|שיחה]] 17:36, 24 באוקטובר 2021 (IDT)
:::: תודה! עשיתי גוגל ואני חושב שהמשפט הראשון שלך לא נכון. בקישור הזה: https://www.kolzchut.org.il/he/%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%AA_%D7%92%D7%9E%D7%9C_%D7%9C%D7%94%D7%A9%D7%A7%D7%A2%D7%94 הם מבדילים מאוד בין קרן פנסיה לבין קופת גמל. " מי שיבחר לקבל את הכספים כקצבה חודשית ייהנה מפטור ממס רווחי הון על הרווחים שהצטברו בקופה, וגם הקצבה עצמה תהיה פטורה ממס הכנסה (בניגוד לקצבת פנסיה, אשר מנוכה ממנה מס הכנסה)." כלומר הם מבחינים בחוק בין שני סוגי קצבאות שונים מאוד - האחת מגיעה מגמל והשניה מפנסיה. אז מבחינת מס יותר משלתם לשים את הכספים בגמל להשקעה כי הם אומרים חד וחלק שהקצבה תהיה פטורה ממס הכנסה. אבל מבחינת תשואות ודמי ניהול?
:::::בציבור נהוג להשתמש במונח "קופת גמל" לקופת גמל לתגמולים, כלומר קופה הונית, אבל זו אינה לשון החוק. לעניין הגדרת קופת גמל בחוק ראה {{סחפ|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)}}, סעיפים 1 ו-13. [[משתמש:דוד שי|דוד שי]] - [[שיחת משתמש:דוד שי|שיחה]] 07:54, 26 באוקטובר 2021 (IDT)

== שכר עולה וגם המחירים. איך יודעים אם האינפלציה היא לטובה או לרעה? ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

פעם המחירים בסופר היו הרבה יותר נמוכים. אבל מצד שני גם המשכורות היו הרבה יותר נמוכות. 

אז איך יודעים אם המצב השתפר או התדרדר עבור הישראלים? נגיד כמה שקיות חלב היו בשכר חודשי ממוצע או איזשהו מדד כזה או אחר שיודע לקחת משהו אובייקטיבי ולראות כמה המחיר שלו משתנה לא בשקלים, אלא ביחס לשכר.
:זה לא [[כוח קנייה]]? אותו דבר אפשר להגיד גם על אירופה. המחירים שם יותר נמוכים מבישראל, אבל גם המשכורות. אבל יש גם התפלגות של המשכורות. גם זה ההגיון מאחורי סחר בינלאומי. עדיף לקנות ממדינות בהן כוח העבודה הוא זול כי אז עלות ייצור המוצר הוא זול. בגלל זה יש הרבה שימוש בסין בייצור ובגלל זה מביאים עובדים זרים, כמו לחקלאות או לפרויקטי בנייה כמו הרכבת התחתית. אם אדם מגיע ממדינה בה הוא מרוויח יותר (גם אם ביחס לשער החליפין זה פחות משתקף, אבל ביחס למשכורות הממוצעות) ועובר לגור במדינה בה המשכורת היא יחסית נמוכה אז הוא יוכל לחיות ברמת חיים גבוהה יותר, תלוי כמה הוא חסך, או אם הוא עובד מרחוק ומקבל את המשכורת מחברה במדינה אחרת, פרילאנסר וכו'. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 16:28, 24 באוקטובר 2021 (IDT)

== פיצויים על מוות ברנדון לי ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
כמה פיצויים קיבלה משפחתו של [[ברנדון לי]] על מותו ? [[מיוחד:תרומות/31.154.102.140|31.154.102.140]] 23:10, 24 באוקטובר 2021 (IDT)
:בערך באנגלית יש כמה מקורות משנות ה-90 ([https://www.orlandosentinel.com/news/os-xpm-1993-10-27-9310270523-story.html למשל זה] ובהם כתוב שהאם הגישה תביעה שהסתיימה בהסדר פשרה שלא פורסם. ככל הנראה הסכום לא פורסם מאז. טל <small>([[משתמש:רונאלדיניו המלך|רונאלדיניו המלך]] • [[שיחת_משתמש:רונאלדיניו המלך|שיחה]])</small> 12:40, 25 באוקטובר 2021 (IDT)

== האם רק היהודים נכלאו בגטאות? ==

או גם אוכלוסיות אחרות שיועדו להשמדה? אם הצוענים וההומואים לא נכלאו בגטאות, איך בבוא היום הנאצים ידעו לדוג אותם מתוך האוכלוסיות הכבושות ולשלוח למחנות?--[[מיוחד:תרומות/2A00:A040:196:351E:E107:1721:66B3:C7A|2A00:A040:196:351E:E107:1721:66B3:C7A]] 23:57, 24 באוקטובר 2021 (IDT)
: הצוענים וההומאים נכלאו במחנות ריכוז ולא בגטאות. [[מש:ס.ג'יבלי|ס.ג'יבלי]] - [[שיחת משתמש:ס.ג'יבלי|שיחה]] - '''הצטרפו ל[[וק:סי|מיזם סין]]''' 16:32, 25 באוקטובר 2021 (IDT)
::חזרה על המידע שכבר מופיע בשאלה לא עונה עליה.--[[מיוחד:תרומות/2A00:A040:196:351E:F94B:E24B:3197:B8F1|2A00:A040:196:351E:F94B:E24B:3197:B8F1]] 15:35, 28 באוקטובר 2021 (IDT)

== מחלוקות בהוראת המתמטיקה בעניין שלביות הנושאים ==

לגבי אילו נושאים במתמטיקה הנלמדים במוסדות השכלה תת-אוניברסיטאיים (בתי ספר יסודיים\ביניים\תיכוניים) יש דעות סותרות בשאלה האם נכון ללמדם לפני תואר ראשון או כחלק מתואר ראשון?

בתודה, {{אלמ}}
: אפשר לנחש שהתשובה הקצרה היא "כולם". דוגמא בולטת: משרד החינוך החליט לפני כמה שנים להוציא את האינדוקציה המתמטית מתוכנית הלימודים לבגרות (5 יח'). אני חושב שעל הנושא הזה יש קונצנזוס בקהילה המתמטית שהוא צריך לחזור לשם. [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 13:05, 25 באוקטובר 2021 (IDT)
: פרופ' [[אביב צנזור]] מוכר בין היתר בזכות הביקורת שלו על מערכת החינוך התיכונה וניסיון של ממש לחנך מורים. ראה [https://www.youtube.com/watch?v=crls61U3-gk כאן]. יוצא שרבים ממסיימי התיכונים מגעים לאקדמיה עם בורות מתמטית מטרידה. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 14:17, 25 באוקטובר 2021 (IDT)

== השוואה בין דמי ניהול של קופות גמל ==

{{/מצב|חדש}}%
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

מה הדרך להשוות בין דמי הניהול של קופות גמל להשקעה? יש את "גמל.נט" אבל שם דמי הניהול לא נכונים (איזה ממוצע או משהו). נגיד באתר של "אנליסט" כשנרשמים לגמל להשקעה אז בעמוד האחרון-אחרון הם חושפים שדמי הניהול הם 0.9%. האם יש אתר מעודכן שיודע להשוות בין ההצעות של חברות שונות? משהו בסגנון "זאפ" אבל לקופות גמל שהוא גם עם מספרים רלוונטיים? או שאולי אני לא יודע להשתמש בגמל.נט כי שם זה נראה מספרים לא קשורים.

== חומרי בניין בישראל ==

אילו חומרי בניין לא מיוצרים בישראל כלל והם מיובאים ממדינות אחרות?

אני מדבר על דברים יסודיים כמו מלט, בלוקים, מקלות ברזל, רשתות ברזל צבע בניין ועץ לבניין.

:יש פה חשבון משתמש שאפשר לתייג של מישהו שבטח ידע לענות על זה? יש פה תבנית "בעלי ידע" כל שהיא ששווה לנסות לתייג?
::אני לא יודע לענות על השאלה כל כך, אבל מה שאני כן יודע שמלט בישראל הוא תוצרת כחול-לבן (בעיקר על ידי [[נשר מפעלי מלט ישראליים]]). &rlm;[[משתמש:HiyoriX|HiyoriX]] • [[שיחת משתמש:HiyoriX|שיחה]] • חציל-צילון • 21:19, 4 בנובמבר 2021 (IST)

== יחסי סטלין אוקראינה- מדוע סטלין שונא את אוקראינה ומהן הסיבות שהוא רצח שם המונים במהלך חיו ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
:תשובה לשאלתך בעלת הכותרת בלבד: קרא את הערך [[הולודומור]]. [[משתמש:TheStriker|TheStriker]] - [[שיחת משתמש:TheStriker|שיחה]] 15:26, 26 באוקטובר 2021 (IDT)

== השאלה האם יחסו של סטלין לאוקראינה מעיב על יחסי פוטין על אוקראינה ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
:תשובה לשאלה השנייה שלך ששוב מכילה כותרת בלבד: אני כמעט בטוח שכן. חלק גדול מהשנאה אותם רוחשים האוקראינים לרוסים נובע בין היתר מהזיכרון הכואב שהותיר ההולודומור. אפשר להגיד שהם שונאים את הרוסים יותר מאשר אנחנו שונאים את הגרמנים. בעוד שאנחנו עוד הספקנו לסלוח להם כקולקטיב ואף לקיים עם "גרמניה האחרת" יחסים דיפלומטיים חמים במישור המדיני, האוקראינים עודם שומרים טינה חזקה לרוסים ורואים בכל התערבות רוסית בענייניהם פגע רע. [[משתמש:TheStriker|TheStriker]] - [[שיחת משתמש:TheStriker|שיחה]] 15:31, 26 באוקטובר 2021 (IDT)

:רוסיה כבשה לאוקראינה את [[חצי האי קרים]], כך שבניגוד לישראל וגרמניה, שתי המדינות לא ממש מתאמצות לשקם את היחסים ביניהם. [[מש:ס.ג'יבלי|ס.ג'יבלי]] - [[שיחת משתמש:ס.ג'יבלי|שיחה]] - '''הצטרפו ל[[וק:סי|מיזם סין]]''' 15:40, 26 באוקטובר 2021 (IDT)
:: ניכר מהתשובות שלכם שלא אתם ולא ההורים שלכם חיו ב[[ברית המועצות]]... לפני כ-35 שנה מלחמה בין אוקראינה ורוסיה היה נשמעה כמו בדיחה טיפשית. אקריאנה היתה אחת הרפובליקות המשפיעות ביותר ב[[ברית המועצות]]. ראשי ברה"מ כמו [[ניקיטה חרושצ'וב]] ו[[ליאוניד ברז'נייב]] היו נציגים של הפלגה הקומוניסטית של אוקראינה. לא היה שום קונפליקט רציני בין [[בוריס ילצין]] לבין [[ליאוניד קרבצ'וק]] שפירקו יחדיו (ויחד עם ו[[אלכסנדר לוקשנקו]]) את החבילה. 
:: [[חצי האי קרים]] צורף לאוקראינה ללא שום קונפליקט בתקופת [[ניקיטה חרושצ'וב]], וסופח חזרה לרוסיה על ידי [[ולדימיר פוטין]] בדרך של כיבוש צבאי שלאחריו באו בלבולי מוח. ככה שלסטאלין אין שום קשר לדבר.
::  דבר אחרון לגבי ה"שונאים רוסים": היו לא מעט תנועות לאומניות של אוקראינה סמוך לתקופות של שתי מלחמות העולם. השלטון הקומוניסטי של אוקראינה דיכא אותם בכוח. הקונפליקט המודרני בין רוסיה לבין אוקראינה הוא המצאה של המאה ה-21. אפילו [[הולודומור]] התעורר כנושא קונפליקט בין רוסיה לבין אוקראינה רק במאה ה-21 ולפני כן היה מוכר בעיקר כתולדה של מדניות [[חיסול מעמד הקולאקים]]. אוקראינה המודרנית אוהבת להתכחש לכך שהיא עצמה היתה המדינה השניה בגודלה בברית המועצות ומנסה להציג את עצמה כאיזור כיבוש. מי שאחראי על ההרעבה ההמונית באוקראינה זה מנהיגי [[הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האוקראינית]], שביצעה הוראות של [[המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות]] ולא גורם חיצוני. זה לא שאזרחי [[הרפובליקה הסובייטית הפדרטיבית הסוציאליסטית הרוסית]] באו לאוקראינה בשביל להוציא אוקראינים להורג. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 16:31, 26 באוקטובר 2021 (IDT)
:::אם ככה, כיצד [[הנטינגטון]] חזה את המשבר מזרח-מערב באוקראינה בשנות ה-90? <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   03:11, 29 באוקטובר 2021 (IDT)

== מתמטיקה ==

יש לנו סל וגם 19 ביצים בצבעים שונים. אנחנו יכולים לשים בסל 0 ביצים (אפשרות 1) או את כל הביצים (אפשרות 2) או כל שילוב של ביצים. כמה אפשרויות לסידור הסל יש לנו?
:אם לא מתחשבים בצבעים - 20. בין 0 ל- 19 בייצים בסל. אם מתחשבים בצבעים, מחלקים את הבעיה לכל צבע בנפרד ומכפילים - עבור 10 ביצים בצבע ארגמן ו- 9 בז', 11*10. [[מיוחד:תרומות/192.114.182.2|192.114.182.2]] 07:30, 26 באוקטובר 2021 (IDT)
::מה?
::אם יש ביצים בשלושה צבעים זה נותן לנו 8 אפשרויות: ללא (1), כולן (2), אדום וכחול (3), אדום וירוק (4), כחול וירוק (5), רק אדום (6), רק כחול (7) או רק ירוק (8). ואם יש 19 צבעים? אני לא חושב שזו שאלה קשה ובכיתה ז' הייתי מצליח לפתור אותה. זאב
::: אני חושב שאתה צריך לנסח קצת יותר טוב את השאלה. אם הבנתי אותך נכון: ישנן 19 ביצים, לכל ביצה יש צבע אחר. ניתן לבחור מתוכם כל מספר של ביצים, לרבות 0 ל-19. והשאלה היא: כמה קומבינציות ישנן לבחירה הביצים בסל? הבנתי אותך נכון? ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 18:28, 26 באוקטובר 2021 (IDT)
::::כן. זאב
::::: אז מה שאתה מחפש נמצא בערך [[קומבינטוריקה‎]], תחת הכותרת "צירופים" (בלי חזרות). במקרה שלך n =19 ו-k זה כמה ביצים אתה מעוניין לבחור בכל ניסוי. נגיד אתה שואל כמה אפשרויות יש לבחור 2 ביצים מתוך 19 אז הצבה לנוסחה <math>{n! \over k!(n-k)!}</math> נותנת <math>{n! \over k!(n-k)!}={19! \over 2!(19-2)!}=171</math> אפשרויות. מכיוון שאתה מעוניין לחשב את כלל כמות האפשרויות לבחור בין 0 לבין 19 ביצים עליך לחשב את כמות האפשריות לכל k ואז לסכום על כולם. בנוסחה:
::::: <math>\sum_{k = 0}^{19}  {19! \over k!(19-k)!}= {19! \over 0!(19-0)!}+{19! \over 1!(19-1)!}+... +{19! \over 19!(19-19)!}</math> ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 19:43, 26 באוקטובר 2021 (IDT)
:::::: להיות (בסל) או לא להיות, שואלת את עצמה כל אחת מ-19 הביצים. לכן מספר האפשרויות הוא 2 בחזקת 19. אכן, זה הסכום של המקדמים הבינומיים (לכל ערך של 19). [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 20:48, 26 באוקטובר 2021 (IDT)
::::::: קרי 524,288 אפשרויות. תודה לקורבוס על ההשקעה ולעוזי על התשובה. זאב

== מה פרוש המשפט ב[[ברכת המזון]] , ( נותן לחם לכול בשר )?? ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
מה פרוש המשפט נותן לחם לכול בשר ?? {{אלמ}}
:כל בשר: כל יצור חי או כל אדם. השווה לשם הרחוב [[הנשמות הטהורות|הידוע]] „דרך כל בשר״. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 14:04, 26 באוקטובר 2021 (IDT)
:לחם: לאו דווקא. [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 15:10, 26 באוקטובר 2021 (IDT)
::במסעדת פועלים נותן לחם לכל בשר פירושו שאופה הפיתות מכין מספיק פיתות לכל הקבב בפיתה שמתכוונים למכור בארוחת הצהריים. [[משתמש:דוד שי|דוד שי]] - [[שיחת משתמש:דוד שי|שיחה]] 10:35, 29 באוקטובר 2021 (IDT)

== למה לא עושים רכבים מגומי ופלסטיק? ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

אם תעשיית הפולימירים של היום כבר לא בעיה לייצר פלסטיקים עמידים בחום. לרוב "חומרים גומיים" יהיו קלים יותר מהמתכות, כנראה זולים יותר ויותר קלים לעיבוד ויציקה. ובנוסף "בונוס" שחומר יותר גמיש ורך כנראה יבלום זעזועים יותר טוב מחומר קשיח.

אז למה הרכבים של היום הם מתכתיים? ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 13:15, 26 באוקטובר 2021 (IDT)
:חומר אלסטי הוא בחירה איומה למרכב רכב מסיבה בטיחותית טהורה - במקום לספוג אנרגיית התנגשות חומר אלסטי משמר אותה. זה עונה על השאלה? חומרים פלסטיים שאינם אלסטיים בהחלט באים בחשבון, אבל בשיקלול כולל של משק-חוזק-עלות פלדה עדיין מנצחת. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   03:09, 29 באוקטובר 2021 (IDT)

== איזו פונקציה מתמטית היא אלמנטרית יותר מבין פונקציה קבועה ופונקציית זהות? ==

בדומה למוסכמה שכפל אלמנטרי יותר מחילוק, איזו פונקציה מתמטית היא אלמנטרית יותר מבחינה לימודית?

<pre dir="ltr">
Constant function f(x)=1
Identity function f(x)=x
</pre>
: תלוי בהקשר, אבל הזהות אינה צריכה קבועים. [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 15:03, 26 באוקטובר 2021 (IDT)
::תודה

== איך מבדילים בין אדם שישן לבין אחד שהתעלף ==

נניח רואים אדם שוכב ברחוב ואינו מגיב לדיבור. איך יודעים אם הוא מעולף או ישן? נניח האיש אינו מגיב לכאב קל, לא לרעש ולא לניסיון לשנות את תנוחתו. [[משתמש:שואל השאלות|שואל השאלות]] - [[שיחת משתמש:שואל השאלות|שיחה]] 14:58, 26 באוקטובר 2021 (IDT)

:אני לא אור את זה מידיעה מוחלטת, אבל בדרך־כלל אדם מעולף אינו זז. [[משתמש:דגש|דגש]] - [[שיחת משתמש:דגש|שיחה]] 15:01, 26 באוקטובר 2021 (IDT)
::לחיצה בטרפזים אמורה להעיר אדם ישן, אדם מעולף פחות. [[משתמש:התו השמיני|התו השמיני]] ♫ [[שיחת משתמש:התו השמיני|הבה נשוחח]] ♫ [[משתמש:התו השמיני/דיווח על טעויות|דיווח על טעויות]] 15:13, 26 באוקטובר 2021 (IDT)
:::בקורס מע"רים לימדו אותנו 1. להאיר בפנס לתוך האישון ולבדוק אם הוא מתכווץ. 2. לצבוט בכוח ולסובב (אאוץ'!) פיטמה. אני חושב שבימינו זה נחשב לתקיפה מינית או משהו, אבל לא יודע איזה מבחן החליף את הסדיזם השימושי הזה. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   03:06, 29 באוקטובר 2021 (IDT)
::::מבחן הסבירות: אם אדם שוכב באמצע הרחוב כנראה שהתעלף. [[משתמש:Gil mo|Gil mo]] - [[שיחת משתמש:Gil mo|שיחה]] 17:02, 3 בנובמבר 2021 (IST)

== דעיכת ההי-טק הישראלי? ==

אין חולק שישראל הייתה מעצמת הי-טק בין בערך 1978-2012 (אם טעיתי בטווח אשמח לתיקון), אך אני מניח מסיבות שונות שהיצרנות הישראלית בתחום זה קטנה במידת מה (למשל, עליית תחום הרובוטיקה שישראל איננה מעצמה בו, עליית מתחרים במדינות אחרות, ירידה בפריון העבודה בישראל מסיבות שונות). האם יש ערך המכיל נתונים בנושא? {{אלמ}}
:בישראל יש עד היום פריחה בהיי-טק שגדלה עוד ועוד והיא עודנה מעצמה במובנים מסויימים, בין אם מדובר בכמות חברות סטארט-אפ שהולכת וגדלה (בין היתר גם כמות אקזיטים וכמות החברות שמונפקות או נמכרות לתאגידים), במספר האנשים העובדים בחברות הייטק, ובמספר הסטודנטים הלומדים את מקצועות ההייטק באוניברסיטאות (26% בכל מה שקשור למדעי המחשב והנדסה, וכמובן תוסיף/י לזה עוד מקצועות הקשורים בעקיפין, כמו כלכלה, כימיה וביולוגיה, מנהל עסקים וכו'). בשנים האחרונות יש יותר חברות חד קרן ישראליות שמגיעות מההייטק, ועם שנת הקורונה מספרן צמח משמעותית (הייתה על כך כתבה בערוץ היוטיוב של כאן 11 שפירטה לעומק על הנושא), ולכן אני חושב שאין צורך "להספיד" את ההייטק הישראלי (כרגע לפחות). לדוגמות שהצגת אין לי תשובה עליהן, לכן אשמח לשמוע עוד מישהו. [[משתמש:ארז האורז|'''<span style="color:#284A96;">ארז האורז</span>''']] • [[שיחת משתמש:ארז האורז|'''<span style="color:#c12fa0;">שיחה</span>''']] 17:21, 26 באוקטובר 2021 (IDT)
::[https://www.themarker.com/technation/.premium-1.10325789 תחום הרובוטים] בישראל מתפתח. יש כ-20 חברות סטארטאפ ישראליות בנטשא אחסון ש[https://www.themarker.com/coronavirus/1.8773445 חלקן] שווה מעל מיליארד דולר. [https://www.themarker.com/labels/cloud/1.10164754 כולל בצפון] ולא רק בת"א. יש [https://regatta.dev/ חברות] שיזמיהן אחרי 3 ו-4 אקזינטים מוצלחים. כך שלומר שההיטק בירידה זאת הנחה שאיננה מבוססת. [https://www.themarker.com/technation/.premium-1.9654029 ללא ההיטק] מדינת ישראל הייתה עוברת את תקופת הסגרים בצורה הרבה פחות טובה ככל הנראה. [[משתמש:Shannen|Shannen]] - [[שיחת משתמש:Shannen|שיחה]] 06:55, 27 באוקטובר 2021 (IDT)
:::איפה מייצרים רובוטים בישראל או לכל הפחות חלקים לרובוטים? אני לא יודע אם אתה צודק שלומר את זה זאת הנחה לא מבוססת שהרי אם ההי-טק מכניס למדינה פחות כסף מבעבר (פחות 10% לפחות ממה שהכניס ב-1998 נניח) הוא בירידה; למרות ההיפ העיתונאי סביב משבר הקורונה אני לא חושב שהוא באמת כזה משבר כלכלי כמו שעשו ממנו, תיירות היא לא מקור תל"ג עיקרי לכלל מדינות העולם ויש הרבה "בכייניי קורונה" מחוץ לענף התיירות. {{אלמ}}
::::חלקי רובטטים? אלו בעיקר מפעלי יצור. ישראל אף פעם לא הייתה באמת טובה ביצור (מכוניות זה המקרה הקלאסי), אבל [https://bluewhiterobotics.com/technology/ הנה דוגמא]. [https://cdn.nanalyze.com/uploads/2020/03/market-map.jpg יש מספר מכובד] של חברות הזנק בתחום. לכל התעשיות הצבאיות יש נגיעה כזאת או אחרת בנושא. אני לא מכיר לעומק את נושא הרובוטיקה בארץ, אלא מפי השמועה, אך לא נראה לי שיש מי שמחוסר עבודה בתחום. אך רובוטיקה היא נושא אחד בלבד בענף. יש הייפ (גדול מדי לטעמי) בסייבר (במיוחד ההתקפי) וזה ברור במדינה ש"חלומה של כל אם" שבנה ישרת ב-8200. כמו שהראיתי יש מס' גדול של חברות בתחום האחסון. גם אם הנתח יורד (לא בדקתי אם אכן זה כך) אין זה אומר שההייטק בירידה, אלא פשוט ענפים אחרים עלו. מן הסתם כי יצוא גז למשל לא היה לפני 30 שנה. אני רואה מה קורה בסביבתי הקרובה. אינטל בונה עוד בניינים בחיפה. מיקרסופט מגייסת בהמונים, קשה למצוא משרדים היום במת"ם לחברות צעירות. אני לא הייתי מזלזל בהשפעת משבר הקורונה. גם אם התיירות היא גורם מס' 6 בתל"ג של ישראל. נדמה לי שגלשנו לתחום של "כיכר העיר", כך שלפחות את חלקי בהצגת טיעוניי סיימתי. [[משתמש:Shannen|Shannen]] - [[שיחת משתמש:Shannen|שיחה]] 07:44, 27 באוקטובר 2021 (IDT)
:::::חברות הזנק שאינני יודע מה עושות ברובוטיקה (אני בספק שנכון להשוות אותם לחברות ההזנק ברובוטיקה בשוודיה, סין, פינלנד, ארה"ב ועוד). אני מסכים שבישראל יש הייפ סביב פיתוח תוכנות סייבר. ירידת נתח חברות הענן אינה בהכרח מבשרת עליית תחומים אחרים. אני מאמין לך לגבי מת"ם, אפשר לתהות מה יהיה ב-2025. לגבי תיירות, לפי דעתי, בישראל המקום שלה בתל"ג לא ממש משנה (אני מניח שהוא אפילו יותר בכיוון 12), זה עדיין בקושי מכניס כסף לקופת המדינה ביחס להוצאתיה; שוב, זו הערכתי הסקפטית לגבי תיירות בישראל. {{אלמ}}

::::סייבר התקפי זה תחום מאוד בולט, אבל נראה לי ש[[NSO]], [[ורינט]] ודומותיהן עדיין לא מתקרבות ל[[צ'ק פוינט]] או אפילו (אם מסתכלים לפי שווי שוק, שהוא בעייתי לחברות צעירות כאלו) חברות הזנק מהסוג של [[סנטינל וואן]]. עיקר השוק בסייבר הוא בהגנה. והנתח לא יורד.
::::אבל האלמוני שאל שאלה. בתשובה לה: הערך [[כלכלת ישראל]] כמעט לא מזכיר את המגזר הזה. [[היי-טק בישראל]] לא עוזר לענות על השאלה. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 13:11, 27 באוקטובר 2021 (IDT)

:הבעיה האמיתית היא שרוב חברות ההזנק בישראל הן לא באמת ישראליות. המטה שלהן מבוסס בחו"ל והיישויות בישראל הן רק נותנות שירות למטה, קרי, ניתנות להחלפה בקלות יחסית. וזה קורה, משרות רבות זולגות החוצה בשנים האחרונות. [[משתמש:Dollarsign8|Dollarsign8]] - [[שיחת משתמש:Dollarsign8|שיחה]] 22:39, 27 באוקטובר 2021 (IDT)
::למה שחברה זרה ובין לאומית תרצה מטה שירות דווקא בישראל? יוקר המחיה בישראל הוא מהגבוהים ב"מערב" וכך גם הנדל"ן המשרדי בה; המדינה די ביורוקרטית וצינית כלפי משקיעים זרים אז מה הסיבה באמת? {{אלמ}}
:::לפי מספר חדי הקרן (חברות בשווי מיליארד דולר) שמתפרסמים מדי שבוע, ההיי-טק הישראלי נמצא בשיאו. גם לפי השכר המוצע למתכנתים בעלי ניסיון של שנה, הביקוש למתכנתים נמצא בשיאו. [[משתמש:דוד שי|דוד שי]] - [[שיחת משתמש:דוד שי|שיחה]] 07:37, 28 באוקטובר 2021 (IDT)
::::{{א|דוד שי}}, מתוך סקרנות: מה השכר המוצע היום למתכנתים בעלי נסיון של שנה? מאיפה הנתונים? [[משתמש:עמית אבידן|עמית]] - [[שיחת משתמש:עמית אבידן|שיחה]] 09:55, 28 באוקטובר 2021 (IDT)
::::לא הבנתי את המשפט {{ציטוטון|לפי מספר חדי הקרן (חברות בשווי מיליארד דולר) שמתפרסמים מדי שבוע}}, מתפרסמים איפה? אני אישית לא יכול להאמין שאפילו כל חודש חברת הי-טק ישראלית חדשה פתאום תהפוך שווה מיליארד דולר  (גם מה זה בכלל "שווה מיליארד דולר" בהקשר זה? בחשבון הבנק שלה יש מיליארד דולר? עיתון מסוים מעריך את שווי מכירתה כמיליארד דולר? אולי הנתונים מפוברקים?) {{אלמ}}
:::::[[משתמש:עמית אבידן|עמית]], ראה למשל ב[https://www.alljobs.co.il/User/SalaryCompound/SalarySurvey.aspx#Software אתר alljobs] וב[https://www.jobinfo.co.il/%D7%98%D7%91%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%9B%D7%A8.aspx אתר jobinfo]: שכר של 20 אלף ש"ח לחודש. 
:::::אנונימי: הפרסום הוא כמובן באמצעי התקשורת, ומבוסס על גיוסי הון. זה לא חברה חדשה, אלא חברה בת שנים אחדות. ראה טבלה בערך [[חד-קרן (כלכלה)|חד-קרן]]. [[משתמש:דוד שי|דוד שי]] - [[שיחת משתמש:דוד שי|שיחה]] 10:08, 28 באוקטובר 2021 (IDT)
:::רובן המוחלט אינן יישויות ישראליות כלל וכלל, והכסף לא נכנס לחשבון בנק ישראלי. [[משתמש:Dollarsign8|Dollarsign8]] - [[שיחת משתמש:Dollarsign8|שיחה]] 11:57, 28 באוקטובר 2021 (IDT)
::::דבריך סבירים כי השקל די יציב בעשר השנים האחרונות. {{אלמ}}
::::אני מסתכל על השלוש הראשונות ב[[:קטגוריה:חברות חד קרן ישראליות]]: [[eToro]]: מטה בישראל, 750 עובדים בישראל מתוך 1200. [[Snyk]]: אין נתונים, מדלג. [[WalkMe]]: מטה בקליפורניה, 900 עובדים, רובם בישראל. [[Wiz (חברה)]]: אין נתונים, עובר הלאה. [[אוגורי סיסטמס]]: מטה: בחיפה ובניו יורק. עובדים: 200, לא ברור כמה מהם בישראל (החברה רכשה גם סטרטאפ אמריקאי). מעבר לכך למרכזי הפיתוח הישראליים יש לפחות כיום ביקוש גבוה. חברות כמו אינטל ומיקרוסופט עם מרכזי פיתוח בישראל לוקחות אמנם רווחים לחו״ל אבל משאירות כאן משכורות וכח אדם מיומן שייסד חברות מקומיות אחרות. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 14:19, 28 באוקטובר 2021 (IDT)

:::::עוד באותו עניין: [https://newmedia.calcalist.co.il/magazine-28-10-21/m01.html עונת הציד], ב"כלכליסט". [[משתמש:דוד שי|דוד שי]] - [[שיחת משתמש:דוד שי|שיחה]] 14:49, 28 באוקטובר 2021 (IDT)
:::::@[[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] נכון שיש עדיין משרות רבות בישראל וזה חשוב ומחזיק את התעשייה(למרות שלעיתים בשימוש בתמריצים שיש ביקורת עליהם כמו עם אינטל, או הימנעות מגביית מיסים/יישום משטר רגולטורי מקל), אבל זה מאד שברירי בדיוק בגלל מה שציינתי לגבי מבנה החברות. ה"עלות" של מעבר למקום אחר נמוכה וזה קרה בלא מעט מקרים בשנים האחרונות (חברות שפשוט סגרו/העבירו משרות לחו"ל, זה כמעט לעולם לא מתפרסם בתקשורת) ומשק ההייטק הישראלי איבד אלפי משרות לחו"ל. [[משתמש:Dollarsign8|Dollarsign8]] - [[שיחת משתמש:Dollarsign8|שיחה]] 18:47, 28 באוקטובר 2021 (IDT)
::::::יש ביקוש גדול לתוכניתנים: לאותם עובדים יש מקום בחברות אחרות. ברור גם שבמצב כזה יהיו חברות שיעדיפו לעבור למקומות אחרים בגלל העלויות הגבוהות. אינטל היא מקרה מיוחד וההקלות ניתנות לה בעיקר למפעלים. אבל מיקרוסופט, גוגל, ודומותיהן לא מקבלות את אותה הנחה שמקבלת אינטל ועדיין מרחיבות פה את מרכזי הפיתוח שלהן. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 18:56, 28 באוקטובר 2021 (IDT)
:::::::אינטל קיבלה תמריצים להקמת מפעלי ייצור שעלותם מיליארדים רבים. בנוסף אינטל מעסיקה בישראל אלפי מפתחים, ולהעסקה זו לא ניתנו תמריצים. 
:::::::העברת פעילות של פיתוח וייצור למדינה אחרת אפשרית לא רק בהיי-טק. תעשיית הטקסטיל הענפה שהייתה בישראל עברה כמעט כולה למדינות אחרות. נראה לי שהעברת פעילות היי-טק למדינה אחרת קשה יותר מאשר העברת פעילות low-tech למדינה אחרת. [[משתמש:דוד שי|דוד שי]] - [[שיחת משתמש:דוד שי|שיחה]] 09:57, 29 באוקטובר 2021 (IDT)

== למה פלט על מסכים הוא לפי פיקסלים ולא לפי מטרים? ==

למשל, למה לא לייצג פלט לפי מטרים רבועים? (מילימטר רבוע או אפילו מיקרומטר רבוע). תודה. {{אלמ}}
:כי הפיקסלים מדברים לאו דווקא על גודל הפיזי של המסך, אלא על איכות התמונה. 
:פעם טלויזיות או מסכים פעם צוינו איכות על פי סטנדרטים שונים לדוגמא HD Ready זה שווה ערך ל-720 פיקסל, FULL HD זה בערך שווה ערך ל-1080 פיקסלים, 4K זה 3840 פיקסל. אם תשים תמונה באיכות HD פיקסל מול תמונה של 4K פיקסל כאשר כל פיקסל הוא בגודל זהה בין שניהם, אז תראה שהתמונה של HD פיקסל היא רבע מגודל התמונה של ה4K. אבל כל פיקסל בסטנדרטים הללו הוא לאו דווקא גודל מוגדר ויכול להיות שונה בין מכשיר ומכשיר ואף באותו מכשיר. במחשב ניתן לכוון שני חלונות שמציגים תמונה אחת ב-HD ואחת ב-4K והחלונות באותו גודל יכול מאוד להיות שהתמונות יהיו באותו גודל, אבל האיכות של ה-4K תהיה גבוהה יותר. [[משתמש:Lirdon|&lrm;Lirdon]] - [[שיחת משתמש:Lirdon|שיחה]] - [[ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/להבות בשחקים|הצטרפו למלחמה האווירית]] 00:10, 27 באוקטובר 2021 (IDT)
::אבל יש היגיון במדד של צפיפות פיקסלים, כמה פיקסלים ביחידת שטח, כי זה גם מעיד על איכות התמונה. לדוגמא, המסכים גדולים, כמו באולפני טלוויזיה אפשר לראות שהפיקסלים יותר גדולים. מדד כזה גם יכול להעיד על גודלו של פיקסל בודד. אני חושב שיש מדד כזה, אבל ליחידת אורך, ראיתי אזכור למושג בשם [[dpi|ppi]]. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 18:04, 27 באוקטובר 2021 (IDT)

== עד כמה העלאת שכר המינימום מעלה את יוקר המחיה? ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

היו הרבה העלאות שכר בארץ בשנים האחרונות. האם קיימת הערכה מספרית לעד כמה הצרכן נפגע מכך כלכלית? 

במילים אחרות, אם שכר המינימום עולה ב25 אחוז - בכמה אחוז עולים המחירים? האם זה יהיה גם 25% או יותר?

בנוסף האם נמצא גל פיטורים מיד לאחר העליות?
: אם שכר המינימום עולה ב-25%, ההוצאות עולות בהרבה פחות מ-25% משום שרק חלק (ולפעמים רק חלק קטן) מהעובדים מרוויח שכר הקרוב לשכר המינימום. לכן אפשר לצפות שהמחירים יעלו בעיקר בתעשיות שבהן השכר הממוצע נמוך. [https://research.upjohn.org/up_workingpapers/260/ כלכלנים חקרו את השאלה הזו], ואם אני קורא נכון את הטבלאות, מדווחים על עליית מחירים של בערך 1% לעליה של 25% בשכר המינימום (חפש $10 והטבלאות בסוף המאמר). [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 00:35, 27 באוקטובר 2021 (IDT)
::התייחסת לעליית מחירים הנובעת מגידול בעלויות הייצור, אבל יש להביא בחשבון גם עליית מחירים הנובעת מגידול בביקוש למוצרים החביבים על עניים, שהרי לעניים יש יותר כסף בעקבות העלאת שכרם. [[משתמש:דוד שי|דוד שי]] - [[שיחת משתמש:דוד שי|שיחה]] 07:28, 28 באוקטובר 2021 (IDT)
אשמח למקור לטענה ש רק חלק קטן מהעובדים מתפרנסים ממינימום. אולי מכיוון שאני מגיע ממשפחה עניה יש לי תחושה שמינימום זה "השכר הרגיל". אשמח לדעת מה התפלגות השכר. בראיה שלי שיא ההיסטוגרמה אמור להיות שכר מינימום.
:::מי שמרוויח שכר מינימום נמצא בעשירונים ה-1 וה-2 שזה אומר 20% מהאוכלוסיה. ראו [https://www.mako.co.il/finances-money/Article-be93db3073b9931006.htm כאן]. [[משתמש:Danny Gershoni|Danny Gershoni]] - [[שיחת משתמש:Danny Gershoni|שיחה]] 13:42, 28 באוקטובר 2021 (IDT)

== הוצאת ויזה לארצות הברית בישראל ==

קראתי את כלל הערך [[שגרירות ארצות הברית בישראל]] אך לצערי לא מצאתי בו כמעט כל מידע על החווייה הכללית של הוצאת ויזה בישראל, בעיקר חסר לי מידע זה:

* באיזו משתי השגרירויות יש פחות מבקרים בדרך כלל (תורים פחות ארוכים)?
* באיזו משתי השגרירויות תהליך הבידוק הביטחוני מהיר ויעיל יותר (יותר אוטומציה, יותר מהירות)
* באיזו משתי השגרירויות תהליך הוצאת הויזה מהיר יותר (יותר יעילות, יותר כוח אדם)
* לאן נוח יותר להגיע עם מכונית \ תחבורה ציבורית (ירושלים? תל אביב?)

אם מישהו כאן יכול לענות על השאלות האלה זה ממש יעזור לי ואני מודה מראש על עזרה זו. {{אלמ}}
:אני לא יודע לענות על שאלותיך, אך אני יכול לומר שברור שלא מצאת תשובות בערך שחיפשת. ערכי ויקיפדיה אינם מודיעין. [[משתמש:Shannen|Shannen]] - [[שיחת משתמש:Shannen|שיחה]] 06:57, 27 באוקטובר 2021 (IDT)

===שלום, בבקשה, מישהו יכול לסייע?===
להפנות קרוב שלו לשאלה הזאת?

== האם אדם בוגר יכול לגבוהה? ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

יש לא מעט סרטונים כמו [https://www.youtube.com/watch?v=J3JOKJUUH7w זה] ו[https://www.youtube.com/watch?v=0uiG1_Xm4L4 פה] הטוענים לכך שאנשים בוגרים יכולים לגבוהה מעט על ידי ביצוע מתיחות יוגה לא מסובכות. האם מישהו בירר את העניין בצורה מדעית? האם זה אפשרי להוסיף 4-3 ס"מ לגובה בגיל מבוגר? [[מיוחד:תרומות/2A0D:6FC0:69D:5E00:C50D:D708:8682:785D|2A0D:6FC0:69D:5E00:C50D:D708:8682:785D]] 16:57, 27 באוקטובר 2021 (IDT)

:דבר כזה איננו אפשרי. [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 17:00, 27 באוקטובר 2021 (IDT)
:ארחיב מעט: לאחר גיל מסוים לוח הגדילה ב[[סחוס הגדילה]] נסגר ולא ניתן לפתוח אותו מחדש. עד שהלוח לא נסגר האדם יכול להמשיך לגבוהה. שום מתיחה לא תפתח את הלוח הזה. אין גם הורמון מסוים שיכול לפתוח אותו. מהרגע שנסגר זהו זה. אדם שיש לו הפרשה לא תקינה של הורמון הגדילה יגדל לרוחב ולא לגובה. למחלה זו קוראים [[אקרומגליה]]. כן אפשר לאבד גובה. זה קורה בגלל שברי דחיסה. אדם זקן, במיוחד אישה זקנה, יכולה לסבול מזה כתוצאה מ[[אוסטאופורוזיס]]. [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 19:12, 27 באוקטובר 2021 (IDT)

== האם פתיחת עסק שבעיקר מפסיד כסף יכול להיות שיטה להלבנת הון? ==

== הוראת חיבור וחיסור לילדים ==

המצרים הקדומים ואחרים בנו בניינים מתוחכמים ואדירים שהצריכו ידע מלא מוצק וגמישות חשיבה מצוינת באריתמטיקה; לא היה להם שפע נייר לפתירת תרגילים אנכית ואופקית (חלקם אולי לא השתמשו בכלל בשיטה עשרונית). כמו כן, אני בספק שכיום המון מבוגרים שלמדו פתירה אנכית\אופקית על נייר בילדותם יזכרו איך לעשות זאת ויצטרכו ריענון לכך.

האם יש אסכולה בהוראת המתמטיקה לפיה לימוד ילדים חיבור\חיסור תהיה מוצלחת רק אם היא תהיה נטולת נייר\מחשב (כלומר נפשית בלבד) ולימוד חיבור וחיסור דרך נייר ופתירה אנכית ואופקית דווקא תחבל ביכולת הנפשית לחבר ולחסר גם במספרים גדולים (עד 10,000 נניח)?

תודה, {{אלמ}}
:נטולת נייר? כלומר: לעשות את כל הפעולות הללו בראש? זה אפשרי, אבל הרבה יותר מסובך ולא נוח ללמוד ככה. בזמנם של המצרים הקדמונים ילדים מתו בהמוניהם מכל מיני מחלות שאנו מונעים היום עם [[גהות]] טובה. לא צריך לאמץ את כל מנהגי הקדמונים. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 14:24, 28 באוקטובר 2021 (IDT)

:בעת העתיקה לא השתמשו בנייר אבל אפשר היה לכתוב על לוחות עץ מצופים בשעווה. זה לא כזה יקר. הדברים האלה שימשו גם להוראה. הינה: [[:en:Wax tablet]]. [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 16:48, 28 באוקטובר 2021 (IDT)

אינני יודע על מה מסתמך [[משתמש:Tzafrir]] בטענתו שזה יותר מסובך, יש ביקורת על הפשטת יתר של לימודי אריתמטיקה וכן מורים המבקרים שיטות שעלו בעת המודרנית ללימוד אריתמטיקה; טעימה לכך הובאה בספר [[חשבון להורים]] מאת פרופסור [[רון אהרוני]]. {{אלמ}}

== אדם יכול לשרוד בלי בשר וחלב? ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

נניח מישהו נתקע על אי בודד למשך שנים והוא לא מסוגל לדוג. באי הבודד אין בעלי חיים (לא יודע עד כמה זה ריאליסטי מבחינה אקולוגית, אבל נניח). באי יש פירות וירקות. אין סויה, חיטה ושעורה. אין כמובן תוספי מזון עם B12 וכדו'. האם אפשרי לשרוד במצב כזה לאורך שנים? או שאדם ימות מהיעדר ויטמינים, שמנים וחלבון?
:בעולם יש מיליוני טבעונים. סטטיסטית הם בריאים יותר מהממוצע.--[[מיוחד:תרומות/2A00:A040:196:351E:F94B:E24B:3197:B8F1|2A00:A040:196:351E:F94B:E24B:3197:B8F1]] 15:32, 28 באוקטובר 2021 (IDT)
:: הם כולם אוכלים תוספי תזונה ומקפדים מאוד על תזונה נכונה, בדגש על מקורות חלבון. באי בודד אין אפשרות כזאת
:::לא ניתן לשרוד ללא ויטמין B12. אם האדם התאורטי ישאר באי האמור ללא הגבלת זמן הוא ימות. [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 16:45, 28 באוקטובר 2021 (IDT)
::::כל אדם שנשאר בכל מקום ללא הגבלת זמן ימות בסוף. למעשה, כל אדם מת בסוף. אך האיש המסוים הזה לא יאריך חיים אם לא יחלצו אותו.[[מש:ס.ג'יבלי|ס.ג'יבלי]] - [[שיחת משתמש:ס.ג'יבלי|שיחה]] - '''הצטרפו ל[[וק:סי|מיזם סין]]''' 20:51, 28 באוקטובר 2021 (IDT)
:טיבעונות אפשרית אך ורק בחברת השפע המודרנית, אחרי טיפוח זני חיידקים שמפיקים B12. בנוסף טבעוני '''חייב''' להקפיד מאד על תפריט שיספק לו את כל תשע חומצות האמינו החיוניות (קרי: הרבה קטניות מסוגים מגוונים).  <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   03:15, 29 באוקטובר 2021 (IDT)
::אם יש לו מספיק פירות וירקות הוא ישרוד, כי בכל מזון יש את כל חומצות האמינו החיוניות ברמות שונות, אפילו בחסה, ואם הוא יאכל מספיק הוא יקבל את כולן. בטבע B12 נמצא באדמה ובמים בכל מקום שיש בו בעלי חיים, ובהנחה שאין לו חומרי חיטוי וההיגיינה שלו לא סטרילית, הוא יקבל כמה שהוא צריך. אם אין באי ההיפותטי שום בעל חיים בכלל, אפילו לא חרקים וזוחלים, תהיה לאיש הזה בעיה. אבל אם הוא בא מהציווילזציה, יש בגופו מאגר B12 לכמה שנים. -[[משתמש:La Nave Partirà|La Nave Partirà]] [[שיחת משתמש:La Nave Partirà|שיחה]] 15:54, 4 בנובמבר 2021 (IST)

== מבטא דרומי ==

בסרטים על ארצות הברית של המאות 18-19 לכל הדמויות יש מבטא שהיום מזוהה כמבטא דרומי, גם כשהעלילה בפירוש מתרחשת בצפון ארה"ב. האם יש לזה בסיס היסטורי, כלומר, האם בעבר זה היה המבטא של כל האמריקאים, והמבטא המוכר לנו כיום התפתח רק במאה ה-20?--[[מיוחד:תרומות/2A00:A040:196:351E:F94B:E24B:3197:B8F1|2A00:A040:196:351E:F94B:E24B:3197:B8F1]] 15:30, 28 באוקטובר 2021 (IDT)

:לא. המבטאים השונים במזרח ארצות הברית התפתחו בעיקרם מקהילות שהיגרו מחלקים שונים של בריטניה למושבותיה. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 17:47, 28 באוקטובר 2021 (IDT)
::אני חושב שמבטא דרומי הוא בעיקרו דווקא "שרידי מבטא" למבטא הולנדי וגרמני; בצפון ארה"ב יש הרבה אמריקנים עם רקע גרמני אז זה יכול להסביר את הדמיון למבטא דרומי (גרמני בצפון לעומת גרמני והולנדי בדרום). {{אלמ}}
:::ר’ [[w:Southern American English]]. יש שם פרק היסטוריה קצר. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 18:43, 28 באוקטובר 2021 (IDT)
[[קובץ:Louisiana Purchase Hebrew.jpg|שמאל|ממוזער|100px|צרפת החדשה בשנת 1750]]
::::לצרפתית השפעה ניכרת. עד [[רכישת לואיזיאנה]] בשנת 1803, ובשנים הסמוכות, הייתה [[צרפתית]] שפת השילטון, החינוך והתרבות. האנגלית הפכה לשפת העם בתהליך איטי. האופן שבו הוגים (ובעיקר '''לא הוגים''') עיצורים בצרפתית, הוא אחד המאפיינים של '''[[דרום ארצות הברית#שפה|השפה בדרום ארצות הברית]]'''. (אגב, דוברי הגרמנית הגיעו יותר לצפון, והם דווקא השפיעו על האנגלית כפי שהיא מבוטאת בצפון). בברכה, דני [[משתמש:Danny-w|Danny-w]] - [[שיחת משתמש:Danny-w|שיחה]] 14:54, 4 בנובמבר 2021 (IST)

== מדדי מרכז בסטטיסטיקה ==

האם נהוג לעבד יחדיו ממוצע וחציון איך שהוא? כלומר, האם יש איזה שהוא מדד מאד נפוץ לשימוש שמבוסס על שניהם יחדיו בצורה כל שהיא? תודה. {{אלמ}}

== זכויות יוצרים - CC - חלק מהיצירה יכול מוגן? ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

נניח צילמתי תמונה רחבה באיכות גובהה מאוד, עם פרטים רבים והעלתי אותה תחת רישיון CC0 (לא CC-BY-SA).

מישהו אחר לגמרי (נקרא לו בוב), לוקח את הצילום שלי, מגדיל בו חלק קטן מאוד ועליו יש לוגו של חברת נעליים "ניו בוביס", לוגו שסביר להניח מוגן בזכויות יוצרים. בוב משנה את הצבע ומוכר את היצירה כשלו לחברת "אביבוס" ברישיון C (כל הזכויות שמורות).

עכשיו: היתה פה גניבה. יצירה מסחרית שחברת הנעליים "ניו בוביס" שילמה עליה מיליונים הפכה לשייכת לחברת "אביבוס". אני שצילמתי ופרסמתי לא גנבתי כלום. בוב לקח יצירה חופשית ולא הפר שום זכויות מכיוון שכל שימוש ב-CC0 לרבות מסחרי נחשב לתקין. חברת "אביבוס" שרכשה את היצירה של בוב לא עשתה דבר בלתי חוקי.

אבל בכל זאת היתה גבינה. איך זה?
:[[סמל מסחרי]]. מר בוב עבר על החוק. [[מש:ס.ג'יבלי|ס.ג'יבלי]] - [[שיחת משתמש:ס.ג'יבלי|שיחה]] - '''הצטרפו ל[[וק:סי|מיזם סין]]''' 20:45, 28 באוקטובר 2021 (IDT)

== מאפיינים מרכזיים של כל מערכת [[POS]] ==

אני מניח שכל מערכת POS חייבת לעשות את כל הפעולות הבאות בתהליך רב-ערוצי יחיד (כולל האופציה לבטלן בתהליך רב-ערוצי יחיד):

# חיוב כספי מן הלקוח במזומן \ לחשבון בנק \ לחברת כרטיסי חיוב
# רישום קבלה ב[[ספר קבלות]]
# רישום הכנסה ב[[ספר חשבונות]]

אשמח לדעת אם טעיתי \ החסרתי משהו
:[[w:POS]]. אני מניח שהתכוונת ל[[מסדר ציון]] {{אנ|Priory of Sion}}, אבל אולי במקרה התכוונת דווקא ל[[w:Point of sale]]{{כ}}. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 14:41, 30 באוקטובר 2021 (IDT)
::תודה, התכוונתי ל Point Of Sale

== המלחמה האחרונה של נלסון ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

בסרט הדוקומנטרי הזה מוצג ראיון עם פרופ' וחיד רפאת. מישהו יודע מה מקור הראיון/קישור אליו?

תודה.

== לאַפּסערדאַק ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

יש מין חלוק חרדי אשכנזי בשם "לאַפּסערדאַק". איך קוראים לו בעברית ישראלית?{{אלמ}}
:lapserdak - a traditional Jewish black kaftan כפתן {{אלמ}}
::[[קפטן]] (כמו [[קפוטה]])? [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 09:36, 31 באוקטובר 2021 (IST)

== אלכוהול וכושר ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

אומרים ש לשתות  אלכוהול מזיק לבניית מסת שריר. זה נכון ואם כן אז למה?
:אני לא מכיר נזק ספציפי של אלכוהול לשרירים, אבל באופן עקרוני שתייה מוגזמת יכולה לגרום לשלל בעיות, בין היתר אני מניח שזה יכול להגיע לשרירים. שתיה מתונה שהכבד מסוגל לטפל בה לא אמורה לגרום לנזק. [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 22:17, 30 באוקטובר 2021 (IDT)

== מטוס VS חללית ==

האם חללית זה בעצם מטוס שהמנוע שלו מספיק חזק ומיכל הדלק שלו מספיק גדול בשביל לטוס אל מעל האטמוספירה, או שיש הבדלים מהותיים בין שני המכשירים? האם חללית חייבת להכיל כל מיני פונקציות שלא קיימות במטוס? ועוד שאלה באותו נושא- לפי התמונות שמופיעות בערך [[חללית]], הצורה של החללית היא כשל מעין חץ ארוך, צר וחד, בדומה למטוס. אני מסיק שזאת צורה שטסה למעלה נגד כוח המשיכה ביעילות גבוהה יותר מצורות אחרות. האם המוטיב של החללית העגולה, בצורת כדור או דיסק, שמופיעה בהרבה סרטים היא קשקוש חסר קשר למציאות?--[[מיוחד:תרומות/2A00:A040:196:351E:756C:54EA:43A1:C75|2A00:A040:196:351E:756C:54EA:43A1:C75]] 22:15, 30 באוקטובר 2021 (IDT)

:[[מטוס]] טס ב[[אוויר]]. הוא צריך להתגבר על [[גרר (כוח)|התנגדות האוויר]] לתנועה. צורת הכנף יוצרת [[כוח עילוי]] באמצעות זרימת האוויר. כמעט כל המטוסים משתמשים ב[[מנוע]]ים ששורפים דלק באמצעות [[חמצן]] מהאוויר.
:החל מגובה מסוים אין כבר כמעט אוויר. לכן צריכים לסחוב לא רק דלק אלא גם חמצן. כמוכן אין כמעט חיכוך וצורתם של [[לוויין|לוויינים]] לא מושפעת משיקולים דומים. אולם המראה ונחיתה מחייבות אותם לעבור באוויר במהירות רבה שיוצרת רב כתוצאה מהחיכוך עם האוויר. צורה [[חרוט]]ית עוזרת להפחית את החיכוך. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 23:50, 30 באוקטובר 2021 (IDT)
לגבי השאלה השניה שלך אני רק אוסיף שהמוטיב הספרותי/קולנועי של חלליות בצורת עיגול/דיסק מבוסס בעיקר על תצפיות עב"מים שהפכו ממש לשיגעון בשנות ה40 (תקרית רוזוול, תצפיות "פו פייטרס" ממלחמת העולם השנייה וכו'). רוב העצמים שנצפו היו בצורת דיסק ומכאן המוטיב החוזר בקולנוע ובספרות על "צלחות מעופפות" . עכשיו התיאוריות בנושא מגוונות ולא כולן טוענות שמדובר בכלי טיס מהחלל, יש למשל עב"מולוגים הטוענים שמדובר בניסויים סודיים של הצבא האמריקאי ואפילו ניסויים שביצעו הנאצים בפיתוח כלי טיס עם מנועים נוגדי כבידה (תחפש nazi ufos בגוגל) אבל איכשהו התיאוריה על המקור החוצני היא זו שתפסה בתרבות.
:זה לא מדוייק, יש כמה סוגים של צורות מוכרות לעב"מים, למשל יש גם צורה משולשת לחלק מהעב"מים הנצפים. בטח ניתן למצוא בקלות את המידע הזה בחיפוש באינטרנט. מה שכן, המקרה במפורסם ברוזוול פרסם את המושג "צלחת מעופפת" (flying disc), שמייחס צורה עגולה. לפי מי שעוסקים בתאוריות בנושא של חוצנים, ייתכן שזה מעיד על גזעים שונים של חוצנים או על תפקידים שונים בתוך צי של חלליות, כי בחלל אין ממש משמעות לצורה של כלי הרכב (אין יתרון כלשהו לצורה מסויימת מבחינת תכונות פיזיקליות שזה נותן, כפי שזה משפיע כשיש אטמוספירה, לא שאני מבין בזה. אולי זה משנה מבחינה הנדסית). [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 22:12, 1 בנובמבר 2021 (IST)
::בלי קשר לעב"מים, היתרון התאורטי של צורת כדור בחלל היא שזו הצורה עם הכי הרבה נפח לשטח פנים נתון. היינו הכי הרבה מקום בפנים אבל הכי פחות משקל ומבנה, והכי פחות שטח קיר עם החלל, שבו מועדות להיווצר כל-מיני בעיות. בנוסף, הסימטריה של כדור מתאימה למצב בו לא קיימת כבידה בכיוון מסויים. לכן חללית שלא מיועדת לעבור באטמוספירה, לא מיועדת להאיץ בסביבות g אחד או יותר, ולא מיועדת ליצור [[כבידה מלאכותית]], יש היגיון מסויים לתכנן אותה ככדור, לפחות בקירוב. לגבי דיסק, אני לא מכיר הגיון מיוחד שתומך בו, והוא כנראה נטו מיתולוגיה עב"מית. [[משתמש:H. sapiens|H. sapiens]] - [[שיחת משתמש:H. sapiens|שיחה]] 17:26, 2 בנובמבר 2021 (IST)
הסיבה העיקרית למה רקטות הן בצורת צילינדר היא מכיוון שהדלק שבו משתמש הרכב הוא או נוזלי או גזי ולכן מפעיל לחץ על דפנות המיכלים. אם רוצים ליצור רכב חללי שהוא קל ככל הניתן, צורת צילינדר היא היעילה ביותר, שכן היא מפזרת את הלחץ על הדפנות בצורה שווה ולא יוצרת נקודות בהן מתרכז המאמץ. עם צורות אחרות צריך לחזק את מיכלי הדלק, מה שיעלה את משקל הרכב. החרוט בראש הרכבים הללו מאפשר גרר נמוך יותר בשלב בו הטיל מאיץ ועולה דרך האטמוספרה. זאת הסיבה למה טילים נראים איך שהם נראים. [[משתמש:Lirdon|&lrm;Lirdon]] - [[שיחת משתמש:Lirdon|שיחה]] - [[ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/להבות בשחקים|הצטרפו למלחמה האווירית]] 20:00, 2 בנובמבר 2021 (IST)

== איך עובד שעון חורף? ==

אני לא מבין - עכשיו השעה 1:40 שבעצם הייתה צריכה להיות 2:40 בעוד 3 שעות אמורה להיות השעה  5:40 ולהיות זריחה אבל בעצם השעה תהיה 4:40, אז כבר בשעה זו תהיה זריחה? אני לא מבין.. [[מיוחד:תרומות/188.120.129.79|188.120.129.79]] 01:43, 31 באוקטובר 2021 (IST)
:אפנה אותך לערך [[שעון קיץ]]. בקצרה, חלוקת היממה ל-24 שעות היא [[מוסכמה]], וכשם שאנחנו יכולים להחליט ולהסכים שהשעה עכשיו היא x, אנחנו באותה מידה יכולים להחליט שהשעה היא y. באותו אופן, בישראל יכולים להחליט שהמדינה משתייכת ל[[אזור זמן]] UTC+2, בדומה למדינות אחרות באותו [[קו אורך]], אך בימי הקיץ לאזור זמן UTC+3. מקווה שעכשיו יותר ברור. [[משתמש:Kulystab|Kulystab]] • [[שיחת משתמש:Kulystab|שיחה]] • כ"ה בחשוון ה'תשפ"ב • 08:59, 31 באוקטובר 2021 (IST)

== יש לי שאלה ==

מי הוא sb737?

https://www.famousbirthdays.com/people/sb737.html

== שמן קנולה ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

האם יש תרומה בריאותית כלשהי לשמן קלנולה חוץ מהספקת קלוריות? [[מיוחד:תרומות/132.66.140.54|132.66.140.54]] 17:56, 31 באוקטובר 2021 (IST)
:הגדר "תרומה בריאותית". [[משתמש:עמית אבידן|עמית]] - [[שיחת משתמש:עמית אבידן|שיחה]] 18:48, 31 באוקטובר 2021 (IST)

== בקשת התרגום ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

אנא
סְלִיחָה

עברית

  : mi ne parol'as עברית'n ;

mi skrib'as en Esperanto, mi dev'as akir'i traduk'aĵ'o'j'n je tekst'o kio est'as en la Franci'a, sed ĉar mi est'as handikap'a kaj mi ne pov'as labor'i, mi ricev'as nur mon'atribu'o'n por handikap'it'o'j kaj mi ne pov'as pag'i la traduk'ad'o'j'n je ĉiu'j la lingv'o'j kiu'j'n mi bezon'us hav'i pri la medicin'a tekst'o kiu'n mi bezon'as kaj ceter'e ali'a'j person'o'j ankaŭ (tio est'as io ankoraŭ mal'sam'a ol mi'a handikap'o, fakt'e). Mi met'is la tekst'o'n ĉi tie, bonvolu : https://www.dailymotion.com/video/x853ycf  (tajp'i spac'et'o'n kiam iu pet'as al vi pas'vort'o'n) [[מיוחד:תרומות/185.199.100.105|185.199.100.105]] 20:14, 31 באוקטובר 2021 (IST)

== השקעה למתחילים ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

מה הדרך הכי פשוטה עבור ורווחית עבור מתחילים (ללא שום ניסיון בשוק ההון) להשקיע סכום של כ-20,000 שקל לתקופה של שנה?

יש תוכניות פיקדון פשוטות מאוד בבנק. אבל הריבית שם היא אפסית כמעט ביחס לתשואות. עבור 20 אלף שח, מקבלים משהו כמו 200 שקל וזה עוד לפני מס. אז לא מדובר ברווח בעל משמעות. התוכנית אמנם קלה מאוד לביצוע (מספר לחיצות עכבר), אבל גם התוצאה לא מניחה את הדעת.

קיימת אופציה יותר מורכבת בשם "קופת גמל להשקעה" עם רווח יותר גדול, אבל את האופציה הזאת אני שומר לגמל בלבד וכבר הפקדתי 70 אלף שנתיים. 

מה האופציה הנוספת לסכום שציינתי (20 אלף)? חשוב לציין שלתקופה של שנה-שנתיים כנראה עדיף סיכון נמוך. [[מיוחד:תרומות/87.71.112.222|87.71.112.222]] 12:41, 1 בנובמבר 2021 (IST)

== חוזק השקל החדש הישראלי ==

הרצתי בגוגל את השאילתא ''strongest currencies'' וקיבלתי רשימה עם כמה מטבעות שהש"ח '''לא''' היה ביניהם, בין מטבעות אלה:

<div dir="ltr" style="background: whitesmoke; padding: 10px 25px 10px 25px">
* Swiss Franc (CHF)
* Euro (EUR)
* Cayman Islands Dollar (KYD)
* Pound Sterling (GBP)
* Jordanian Dinar (JOD)
* Omani Rial (OMR)
* Bahraini Dinar (BHD)
* Kuwaiti Dinar (KWD)
</div>

===שאלות===

# זה עדכני בכלל?
# איך הייתכן שהשקל החדש הישראלי אינו במקום אחד ממטבעות אלה (בהתחשב בכל ה"הייפ" סביב תעשיית ההי-טק הישראלית)?
# איך הייתכן שירדן מופיעה בחמישייה הפותחת? זאת מדינה שכנה לישראל, בערך בגודל של ישראל, ללא מוצא לים, שאם אני לא טועה אין בה תעשיית הי-טק מפותחת כמו בישראל, אין לה סיוע כלכלי מאסיבי מ"יהודים עשירים" ו"ארצות הברית" כמו ישראל וגם יש לה תחרות מהאמירויות כמעט בכל מובן אפשרי

תודה, {{אלמ}}
:מהי מבחינתך ההגדרה של [[כסף (אמצעי תשלום)|מטבע]] חזק? [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 15:19, 1 בנובמבר 2021 (IST)
:תיקון קל - לירדן יש מוצא לים (לפחות מבחינת נמל) ב[[עקבה]]. הרשימה הזו נראית לי מצוצה מהאצבע. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   21:45, 1 בנובמבר 2021 (IST)
::אני אגדיר מטבע חזק כמטבע ש"מצביו" דומים בכללותם לאלה של הדולר האמריקני (אני בכוונה אמרתי "מצביו" ולא "עלותו" כי אני יודע שכלכלנים מגדירים כמה מצבים\קריטריונים לחוזק מטבע ולא רק "עלות" יחסית בקרב כלל הקונים הפוטנציאליים).
::
::למה הכוונה שהרשימה מצוצה מהאצבע? {{אלמ}}
:::עדיין לא מובן, מה הכוונה ב"מצביו"? הדולר האמריקאי מאבד במהירות מערכו (כלומר שער החליפין הולך ונוטה לרעת הדולר ואינפלציה גורמת להעלאות מחירים ניכרות), תוצאה של הדפסת כספים מטורפת מצד הבנק המרכזי של ארה"ב, החוב הלאומי המטורף והלוואות תדירות (בצורת מכירת אג"ח) מאסיביות. לעומת זה, למשל, השקל שלנו שומר על ערכו טוב מאוד. אבל אולי זו לא הכוונה שלך ב"מטבע חזק", לכן מתבקשת הבהרה. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   10:12, 2 בנובמבר 2021 (IST)
::::לגבי "מצביו", אני לא יודע מה הם כל הקריטריונים בקרב כלכלנים למטבע חזק אבל אני אניח מצבים אלה:
::::* מחיר ביחס לדולר אמריקני (עבור כלל הקונים)
::::* יציבות לאורך תקופה מקובלת כגון 25 שנה (רבעון מאה)
::::* תחזיות לעתיד המבוססות על השקעות בחברות במדינת המטבע
::::* ועוד
::::
:::: {{אלמ}}
:::::לפי הגדרות אלה הדולר חלש, חלש מאוד. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   12:56, 2 בנובמבר 2021 (IST)
::::::אז איך רוב\כל העולם כל כך מתלהב ממנו? אולי קיבעון מחשבתי, בני אדם טובים בזה. {{אלמ}}
:::::::1. ארה"ב היא הכלכלה הגדולה בעולם. 2. בעקבות [[תוכנית מרשל]], במדינות רבות השתמשו בדולר בהתאם לסיוע האמריקאי. כתוצאה משתי אלה (ואולי סיבות נוספות שלא חשבתי עליהן, אבל אני חושב ששתי אלה די בהן) הדולר הפך למקביל המוניטרי של [[לינגואה פרנקה]], וכל עוד ארה"ב תמשיך להיות הכלכלה הגדולה בעולם אני לא חושב שזה הולך להשתנות. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   08:15, 3 בנובמבר 2021 (IST)
::::::::אוקיי, האם הנחת היסוד שארה"ב היא [[גודל כלכלה|הכלכלה הגדולה בעולם]] באמת נכונה בסוף 2021 עם התחרות הגוברת, לאורך השנים, מצד סין, רוסיה והאיחוד האירופי? האין צניחת הדולר מבשרת היטב על נפילה כואבת או כזו שעתידה לבוא? {{אלמ}}
:::::::::זאת שאלה מצויינת. מצד אחד החלשות הדולר וזה שכלכלת סין צומחת ובעתיד תשיג את ארה"ב לא מבשר טובות. מצד שני התמוטטות כלכלית בארה"ב תהייה כואבת '''מאוד''' לכל העולם. השוק האמריקאי קונה חלק עצום מהסחורות (גם מוצרים וגם חומרי גלם) שמיוצאות בעולם, והתמוטטות שלו תפגע קשות בכל מדינה שכלכלתה מבוססת על יצוא. באמת שעדיף לקוות שקטסטרופה כזו לא תקרה, וההחלשות תמשיך בקצב נתון. כמובן שעדיף להתפלל שהאמריקאים יצאו מהסרט שהם חיים בו והכלכלה האמריקאית תתחזק, אבל אני לא רואה את זה קורה. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   12:58, 3 בנובמבר 2021 (IST)
::::::::::שכחתי להוסיף: מכיוון שהתמוטטות תהייה כואבת לכולם, צפוי שכל העולם יחלץ לעזרת ארה"ב אם יהיה סיכון ממשי של התמוטטות כזו. אפילו סין. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   13:00, 3 בנובמבר 2021 (IST)

== אקלים חם ואירועי קיצון ==

מדברים על כך הרבה שמשבר האקלים מאופיין באסונות טבע מרובים וקיצוניות של תופעות טבע. האם זה היה מאפיין את כדור הארץ בתקופות קדומות יותר בהם הוא היה הרבה יותר חם מכיום (וגם בתקופות בהם היה הרבה יותר קר)? אם כן, איך היצורים החיים התמודדו עם ריבוי אסונות טבע? והאם כל שינוי כזה באקלים הוא שינוי רדיקלי שמוביל להכחדות המוניות? [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 18:43, 1 בנובמבר 2021 (IST)
:אני לא חושב שאפשר למדוד שכיחות של אירועי אקלים קיצוניים בכלים שעומדים לרשותנו. שחזור האקלים מתבצע לפי אינדיקטורים שממצעים (מלשון ממוצע) עונות רבות ושנים רבות בדרך כלל, ולא יכולים לתעד אירועים מסויימים. גם במקרה שיש עדות גיאלוגית לאירוע קיצון לפני מיליוני שנים - למשל צונמי - קשה מאוד לתארך אותו לזמן מדויק ולחשב את השכיחות שלו.
:כן ידוע שתנודות האקלים העולמיות היו לפרקים חדות ומהירות הרבה יותר מהיום, למשל בחלקים ניכרים של ה[[פליסטוקן]], דווקא כשכדור הארץ היה קר הרבה יותר מהיום. [[משתמש:Reuveny|Reuveny]] - [[שיחת משתמש:Reuveny|שיחה]] 19:05, 1 בנובמבר 2021 (IST)
:ההגיון מאחורי אקלים חם=>ארועי קיצון הוא שחום הוא המנוע של האטמוספירה. יותר חם => זרמי אוויר (באופן כולל) חזקים יותר ולכן יותר ארועי קיצון. יש מקומות שקל לראות את הקשר כמו ההוריקנים והציקלונים, אבל מובן שההשפעות הן כלל פלנטריות. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   21:43, 1 בנובמבר 2021 (IST)

== יש צבירה בביטוח לאומי? ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

האם כמות החודשים שאדם משלם ביטוח לאומי משפיעה על גודל הקצבה שהוא יקבל בפרישה?

האם כמות הכסף שמועברים לביטוח לאומי (שתלויה בשכר) משפיעה על הקבצה שיקבל פולני בגיל פרישה?

(הבהרה: אני לא מדבר על פנסיה שהוא מקבל מקרונות למיניהם. אך ורק ביטוח לאומי)

:לגבי שאלה 1, לפי הידוע לי, לפחות לפי החוק היבש לא (ואני בטוח שהמוסד לביטוח לאומי לא יהיה, מטעם עצמו, נדיב עם תושב ישראל).
:
:לגבי שאלה 2, לפי הידוע לי, לא, הקצבאות הבסיסיות (כגון קצבת "אזרח ותיק") אחידות לכולם והמיוחדות (כמו סיוע בשכר דירה) ניתנות רק למי שעומד בתנאים, אם כי אולי אני טועה.
:
:{{אלמ}}
::[[קצבת אזרח ותיק]] בסיסית מותנית בתקופת אכשרה [https://www.btl.gov.il/benefits/old_age/Conditions_of_eligibility/achshara/Pages/default.aspx], כלומר רק מי שהיה מבוטח תקופה שעולה על תקופת האכשרה יהיה זכאי לקצבה. בנוסף הקצבה כוללת תוספת ותק, שתלויה במספר השנים שבהם האדם היה מבוטח. [https://www.btl.gov.il/benefits/old_age/Pages/tosefetVetek.aspx]
::[[קצבת אזרח ותיק]] אינה תלויה בגובה השכר המבוטח (כלומר בקצבה זו בעלי השכר הגבוה מסבסדים את בעלי השכר הנמוך). [[משתמש:דוד שי|דוד שי]] - [[שיחת משתמש:דוד שי|שיחה]] 20:18, 3 בנובמבר 2021 (IST)
"ואני בטוח שהמוסד לביטוח לאומי לא יהיה, מטעם עצמו, נדיב עם תושב ישראל"- משפט שגוי ומטעה שמשריש טעות נפוצה- ביטוח לאומי לא מחליט למי לשלם וכמה לשלם! ביטוח לאומי זה בסה"כ צינור שדרכו הכסף עובר מקופת המדינה לאזרחים. מי שמחליט על אופן חלוקת הכסף זה לא ביטוח לאומי אלא הממשלה!--[[מיוחד:תרומות/2A00:A040:196:351E:D491:1F9F:3578:4970|2A00:A040:196:351E:D491:1F9F:3578:4970]] 15:25, 5 בנובמבר 2021 (IST)
:גם הממשלה אינה מחליטה לבדה - כללי הקצבאות נקבעים ב[[חוק הביטוח הלאומי]], שאותו מחוקקת הכנסת. המוסד לביטוח לאומי ממונה על ביצוע החוק, כולל החלטה האם התקיימו באדם מסוים התנאים המזכים בקצבה. המוסד רשאי להפגין נדיבות עם מי שלא מתקיימים בו התנאים, ב[https://www.btl.gov.il/benefits/hankaMitaameTzedek/Pages/default.aspx הענקה מטעמי הצדק]. [[משתמש:דוד שי|דוד שי]] - [[שיחת משתמש:דוד שי|שיחה]] 03:50, 6 בנובמבר 2021 (IST)

== אוצר מדינה לעומת תקציב מדינה ==

אם אני לא טועה, הגדרה טובה לאוצר מדינה היא סך הכסף והנכסים שהמדינה מחזיקה בתוך גבולותיה וייתכן שאף מחוץ לגבולותיה (להוציא עמלות משיכה על טיפול בנכסים מחוץ לה אם יש כאלה).

'''בדרך כלל''', כמה מתוך אוצר מדינה הוא תקציב מדינה? '''עשירית'''? '''חמישית'''? כלומר, מה נכון לגבי רוב המדינות?
:"אוצר המדינה" אינו מונח כלכלי אלא עיתונאי-פופוליסטי, ולכן הגדרתו נסמכת בעיקר על כוונות המשתמש. "תקציב המדינה" הוא מונח כלכלי-פוליטי ולכן אין למעשה קשר בין שני המונחים הללו--[[משתמש:כ.אלון|כ.אלון]] - [[שיחת משתמש:כ.אלון|שיחה]] 19:40, 3 בנובמבר 2021 (IST)
::אני מוצא את דבריך אלה מפוקפקים כי יש למדינות נכסים, משרדיי אוצר ותקציבים שמפורשים מכך (בעיקר ככסף). {{אלמ}}

== איך עובד גלאי מתכות ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
הערך [[גלאי מתכות]] לא מסביר מספיק, אז תסלחו להדיוטה או הדיוטית שנשארה עם שאלות:
{{ש}}א. האם הסוללה חייבת להעביר זרם חילופין? אם כן למה.
{{ש}}ב. אם א' כן, מה זה סוללה לזרם חילופין, והאם ב-1940 היו סוללות כאלה.
{{ש}}ג. הגלאי מורכב משני סלילים, בסליל "המשדר" עובר זרם, נוצר סביבו שדה מגנטי, וכשמניעים את הגלאי מעל האדמה (או בגלל זרם החילופין?) השדה החשמלי משתנה, לכן השדה המגנטי משתנה, וכך מושרה זרם במתכת שרוצים לגלות. הזרם המושרה המשתנה הזה משרה בתורו שדה מגנטי משתנה, שמשרה זרם בסליל "הקולט". שאלה: איך השדה המגנטי שנוצר בסליל המשדר לא משפיע על הסליל הקולט, ואיך השדה המגנטי שמשרה החפץ המתכתי לא משפיע על הסליל המשדר. או אם הוא משפיע איך מקזזים את זה (בטכנולוגיה של 1940).
{{ש}}ד. איך הזרם בסליל הקולט מומר לצפצוף ולא לרעש סתמי (כנ"ל בטכנולוגיה של 1940)
{{ש}}תודה! -[[משתמש:La Nave Partirà|La Nave Partirà]] [[שיחת משתמש:La Nave Partirà|שיחה]] 19:02, 3 בנובמבר 2021 (IST)
:{{א|La Nave Partirà}}{{ש}}
* הסוללה לא חייבת לספק זרם חילופין. הזרם שמגיע לסליל המשדר חייב להיות '''במתח משתנה בתדירות קבועה'''. ניתן לעשות זאת דרך מעגל שמקבל זרם ישר קבוע, כמו בספקי כוח שמתחברים לשקע מצת במכונית ומוציאי 220V זרם חילופין להפעלת מכשיר ביתי בתוך מכונית. 
*גם ב 1940 היו פתרונות לסעיף הקודם. היום הפתרונות יותר נוחים וזולים.
* מעגל שהופך את התדר של הסליל המשדר מורכב ביציאה של הסליל הקולט, ובכך מבטל (ראי [[התאבכות]]) את השפעת הסליל המשדר על התוצאה.
* מעגל מיתוג מופעל ע"י עצם קיום זרם בכניסה שלו ומפיק תדירות צפצוף שיוצאת אל זמזם או רמקול.
* בשמחות! <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   14:54, 4 בנובמבר 2021 (IST)
*:בשמחות אילן, תודה כל ההסבר! יש לי בעיה בערך [[גלאי המוקשים הפולני]] כי במקורות ייחסו את השינוי בשדה המגנטי להזזה של הגלאי. זה יתכן? -[[משתמש:La Nave Partirà|La Nave Partirà]] [[שיחת משתמש:La Nave Partirà|שיחה]] 15:56, 4 בנובמבר 2021 (IST)
:::לא אפשרי. על מנת להפיק שדה מגנטי על הזרם להשתנות. זרם קבוע אינו מפיק שדה מגנטי. את התופעה גילה לגמרי במקרה [[הנס כריסטיאן ארסטד|מורה דני]] בשעת שיעור רגיל בחשמל. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   00:48, 5 בנובמבר 2021 (IST)
::::בפעם האחרונה שלמדתי פיזיקה המרצה טען שכל זרם יוצר סביבו שדה מגנטי. [[חוק אמפר]] הוא קרא לזה. הופתעתי לשמוע שהחוק בוטל. בברכה, [[משתמש:Easy n|Easy n]] - [[שיחת משתמש:Easy n|שיחה]] 09:01, 5 בנובמבר 2021 (IST)
:::::אני חושב שזו טעות. אני מצטט מהפתיח: "התיקון שמקסוול הכניס הוא הכללה לפיה מקור של שדה מגנטי הוא שדה חשמלי '''המשתנה בזמן''' (ההדגשה שלי). בניסוי ארסטד למשל, מחט המצפן סוטה מהצפון (המגנטי) אך ורק כשמחברים/מנתרים את המעגל. שנאי לא עובד בזרם ישר, למשל.<span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   09:13, 5 בנובמבר 2021 (IST)
::::::זו לא טעות. אם תסתכל בתיקון של מקסוול, תראה שגם שם יש רכיב של זרם (שיכול להיות ישר, כלומר קבוע בזמן) ורכיב של נגזרת השדה החשמלי בזמן (שיכולה להיות 0) בדומה לכך ששדה חשמלי יכול להיווצר ממטענים קבועים וגם משדה מגנטי שמשתנה בזמן. הסיבה לכך ששנאי לא עובד בזרם ישר היא שלמרות שזרם ישר יוצר שדה מגנטי (קבוע), שדה מגנטי קבוע לא משרה שדה חשמלי ולכן גם לא משרה זרם חשמלי (כמו ששדה חשמלי קבוע נוצר ממטענים, אבל לא יוצר מטענים). בברכה, [[משתמש:Easy n|Easy n]] - [[שיחת משתמש:Easy n|שיחה]] 09:00, 6 בנובמבר 2021 (IST)

== כמה ערכים פונטציאליים על יחסי מדינות יש בוויקיפדיה? ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
לאחרונה נכתב הערך ה-4,400 בתחום יחסי המדינות. שאלתי היא: מה הפוטנציאל? כלומר, איך מחשבים את זה מבחינה מתמטית? נגיד יש 200 מדינות, ולכל אחת מהן קשרים עם או היעדר קשרים עם 200 מדינות נוספות, זה כבר 40 אלף. אז האם יש מספר מקסימלי? [[משתמש:ניב|ניב]] - [[שיחת משתמש:ניב|שיחה]] - [[משתמש:ניב/מכחילים את הקונגרס|מכחילים את הקונגרס]] 11:30, 4 בנובמבר 2021 (IST)
: החישוב הוא 200*199 חלקי 2. אבל זה המספר לחסרי הדמיון. [[עמדתה של ארה"ב באשר ליחסי רוסיה-סין]] הוא ערך חשוב, ומיד בעקבותיו -- [[עמדתה של זמביה באשר לעמדתה של צרפת על יחסי מונקו עם האיים הקריביים]]. [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 11:44, 4 בנובמבר 2021 (IST)
:וכמה חברי פרלמנטים היו בכל המדינות הללו, לדורותיהם? [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 17:08, 4 בנובמבר 2021 (IST)
200 בחזקת 200. למדינה הראשונה יש 200 מדינות לדבר איתן, למדינה השניה יש 200 מדינות לדבר איתן, וכן הלאה. לפי פייתון, זה יוצא בעך 16069380442589902755419620923411626025222029937827928353013760000000000000000000000000000
00000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000
00000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000
00000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000
00000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000
0000000000000000 אפשרויות (אחרי עיגול מסוים). זה די הרבה בסך הכל...
:לחלק ל-2.. [[משתמש:אקסינו|אקסינו]] - [[שיחת משתמש:אקסינו|שיחה]] 13:47, 4 בנובמבר 2021 (IST)
:זה לא לחלק ל-2 כי כל ישראל-יוון זה לא יוון-ישראל. מצד שני, גם אם מחלקים ב-2 (ישראל-יוון זה כן יוון-ישראל), זה עדיין יוצא יותר אפסים ממה שאני מסוגל להגיד :)
::אם (ישראל-יוון זה כן יוון-ישראל), אז נניח מדינה 200 אפשר לכתוב 199 ערכים על יחסי חוץ. על מדינה 199 אפשר לכתוב 198. על מדינה 198 אפשר לכתוב 197... וכן הלאה. לכן זה 199!, או 3.9432893368239525177618160696609e+372. [[משתמש:פרצטמול|פרצטמול]] - [[שיחת משתמש:פרצטמול|שיחה]] 16:05, 4 בנובמבר 2021 (IST)
:::אבל, יש גם ערכים על יחסים בין מדינה לגוף בינלאומי (לדוגמה: [[יחסי ישראל-נאט"ו]]) ולכן בספירה שלי יוצא שיש בסביבות 808 גופים שיכולים להיות ביניהם יחסי חוץ, משמע 1.6744306803768647256323941472031e+1997 יחסי חוץ. אני מבין שאין זו הכוונה המקורית אבל... לא אין לי אבל. [[משתמש:פרצטמול|פרצטמול]] - [[שיחת משתמש:פרצטמול|שיחה]] 16:20, 4 בנובמבר 2021 (IST)
:::: זה מה שקורה כשמתבדחים עם קומבינטוריקה. למה אתה מכפיל את מספרי הערכים ולא מחבר אותם? [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 16:31, 4 בנובמבר 2021 (IST)
:::::תודה רבה על התיקון. אם אתה מחבר אותם אתה מקבל 326028 ערכים. [[משתמש:פרצטמול|פרצטמול]] - [[שיחת משתמש:פרצטמול|שיחה]] 16:39, 4 בנובמבר 2021 (IST)
:::::: החישוב שלך מוזר. אפשר היה להבין זאת בך שהתוצאה היא מסדר גדול של 10 בחזקת 1997, שזה מספר הזוי: ביקום הנצפה כולו משהו כמו של 1e80 חלקיקים. התשובה שלך גדולה בכמעט 2000 סדרי גדול מכמות החלקיקים ביקום הידוע לאנושות.
:::::: אם יש לך 808 אובייקטים ואתה שואל כמה זוגות יש, אז יש  <math>{n \choose k}</math> אפשרויות לבחור לבחור k עצמים מתוך n עצמים שונים בלי חזרות. נוסחה [[קומבינטוריקה|קומבינטורית]] קלסית. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 17:12, 4 בנובמבר 2021 (IST)
:::::::אני התבלבלתי בין הנוסחה למספר משולשי לעצרת. תציב 807 באחד, תקבל מספר סביר (326028) תציב בשני... ותקבל מספר גדול בצורה מגוחכת. [[משתמש:פרצטמול|פרצטמול]] - [[שיחת משתמש:פרצטמול|שיחה]] 18:07, 4 בנובמבר 2021 (IST)
::::::::עכשיו ראיתי שיש גם ערכים על יחסי חוץ של מדינות לשעבר (לדוגמה: [[יחסי יוגוסלביה–ישראל]]), אז המספר של המספר של ערכי יחסי חוץ פוטנציאליים גדול יותר. [[משתמש:פרצטמול|פרצטמול]] - [[שיחת משתמש:פרצטמול|שיחה]] 18:46, 4 בנובמבר 2021 (IST)
::::::: זה נימוק שאף פעם לא הבנתי. יש הרבה יותר אוספים של תת-קבוצות של אצבעות שתי הידיים, מאשר חלקיקים ביקום. אז מה? [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 18:50, 4 בנובמבר 2021 (IST)

== הצבעות תקציב המדינה ==

הגיעו עכשיו לסעיף 63 ולהסתייגות 1115. כמה עוד נשאר עד שזה יסתיים?
:באמת? מה, הם קיבלו השראה מ[[מותק בול באמצע]], או שככה זה באמת עובד? [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 14:46, 4 בנובמבר 2021 (IST)
::זוהי טכניקת [[פיליבסטר]] ידועה ומוכרת ולכותבי „מותק בול באמצע״ היה על מה להתבסס. ר’ גם [[פיליבסטר#התמודדות הכנסת עם הפיליבסטרים]]: נעשה שימוש בסעיף הזה כדי להגביל את משך הנאומים אתמול. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 15:38, 4 בנובמבר 2021 (IST)
:::הפלא ופלא, זה הסתיים. [[משתמש:דוד שי|דוד שי]] - [[שיחת משתמש:דוד שי|שיחה]] 13:51, 5 בנובמבר 2021 (IST)

== אם מדינות העולם יתאחדו ליצירת מטבע אחד לכל המדינות, איך זה ישפיע על כלכלת ישראל? ==

תודה {{אלמ}}
:אפשר לבדוק זאת על המטבע [[אירו]], שהפך למטבע אחד לכל המדינות שעברו אליו. [[משתמש:דוד שי|דוד שי]] - [[שיחת משתמש:דוד שי|שיחה]] 13:50, 5 בנובמבר 2021 (IST)
::המטבע הלאומי הוא מכשיר כלכלי ומדיני בידי המדינה - מעבר למטבע לא לאומי ישמוט מידי המדינה את היתרונות, שהיו לה - יכולת לפחת את המטבע ביחס למטבעות אחרים וכך לעודד את הייצוא ולדכא את הייבוא, היכולת להדפיס כסף לפי הצורך ועוד. בברכה. [[משתמש:אריה ענבר|ליש]] - [[שיחת משתמש:אריה ענבר|שיחה]] 15:57, 5 בנובמבר 2021 (IST)
:::כלומר: ר’ [[בנק מרכזי]], [[בנק ישראל]] ועוד. בנק ישראל שומר בכוח על שער החליפין של הדולר לעומת השקל על ידי רכישת דולרים בשקלים. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 17:48, 5 בנובמבר 2021 (IST)
:::חשוב לציין שמטבע עולמי לא בהכרח יהיה מטבעי ושטרי, למעשה סביר לי להניח שיהיה וירטואלי (יתרה מכך, אם מיזם כזה ייצא לפועל סביר להניח שאז כבר כלל מדינות העולם המירו את מטבעותיהן המקומיות לוירטואליות. {{אלמ}}
::::יצא לי דווקא לקרוא מאמר על למה אין מטבע גלובלי, לא ממש זוכר כי זה היה ממזמן, אבל יש הרבה בעיות עם זה, ממה שאני זוכר זה קשור לאופי הכלכלי של כל מדינה ושצריך מידה מסויימת של התערבות של הבנק המרכזי. בעיות שעולות לי, מי מחליט ואיך על ייצור כסף, כי זה משפיע על כל העולם, איך זה ישפיע אם תהיה הידלדלות של כמות הכסף במדינה בגלל סחר בין מדינות ומה עושים במקרה כזה? ויש כבר מקומות בהן יצרו מטבע קריפטוגרפי מקומי, חלק רשמי וחלק לא. אולי גם אפשר להבין מחוסר היציבות והתנודתיות של ביטקוין ואתריום (ואם זו בועה) מה המשמעות של מטבע גלובלי. במטבעות הללו לא ממש משתמשים כמטבע ראשי - אולי זו הסיבה למה שקורה לו? וחוסר היציבות גם גורם לכך שלא משאירים כסף שהועבר דרכו בד"כ בביטקוין וממירים אותו למטבע מקומי - יש גם שירותים שעושים את זה עבור עסקים כדי לאפשר תשלום בביטקוין ללא סיכון של שינוי בערך המטבע. אולי גם העובדה שהגופים שעוסקים בהמרת מטבעות כאלה אינם פועלים תחת רגולציה כלשהי. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 22:09, 6 בנובמבר 2021 (IST)

== [[ספרים חיצוניים]] ==

מהו הספר החיצוני העתיק ביותר או לפחות מה הם עד חמשת הספרים החיצוניים שמקובל להניח כעתיקים ביותר? תודה. {{אלמ}}
:בטוח מסתובב פה איזה משתמש שחוקר בנושא ויכול לעזור... תיוג יסייע... {{אלמ}}
::באופן כללי זמן חיבורם של רבים מהספרים לא ברור. [[ספר חנוך א']], [[ספר בן סירא]], [[ספר טוביה]] ו[[איגרת אריסטיאס]] חוברו ככל הנראה לפני [[גזירות אנטיוכוס]]. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 18:17, 5 בנובמבר 2021 (IST)

== תשואות העבר לא מנבות את תשואות העתיד: איך בודקים את הטענה? ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

אני רוצה לבדוק מכלים מתמטיים את הטענה "תשואות העבר אינן מבנות את תשואות העתיד" בהקשר של בחירת קרן (פנסיה/השקעה/השתלמות ומה לא). טענה זו עולה בפורומים רבים והייתי רוצה לבדוק עד כמה היא מוצדקת. סתם לראות שהיו תשואות של 25% למשך שנתיים ואז -2% למשך שנה ולהסיק "אין קשר בין העבור לעתיד" זה שיטה טיפשית.

סביר להניח שבשביל לבדוק את הטענה אני אזדקק לנתוני תשואה של הקרן לאורך זמן. 
נניח וקיבלתי טבלה של תשואות בכל חודש למשך 100 חודשים אחרונים של 3-4 קרנות מתחרות. השיטה שלי תהיה ככל הנראה לבדוק אם 97 החודשים הראשונים מצליחים לנבא בהסתברות סבירה את ה-3 החודשים האחרונים. ואז אני אשווה בין הניבוי לבין מה שהיה במציאות.

אבל מה הכלים המתמטיים המתאימים למקרה הזה? איך "מנבאים"? (להסר הספק. אני לא סטטיסטיקאי. אבל אני יודע מה זה פונקציית התפלגות, מה זה CDF, PDF ואני יכול לעשות סימולציית מונטה-קרלו פשוטה במטאלב).
:כאשר תשואות העבר מנבאות את תשואות העתיד, גרף התשואות אמור להיות לינארי (ב[[קירוב]]). אם הוא אינו לינארי, פירוש הדבר שהעבר אינו מנבא את העתיד. [[משתמש:דוד שי|דוד שי]] - [[שיחת משתמש:דוד שי|שיחה]] 13:56, 5 בנובמבר 2021 (IST)
: ראה [[רגרסיה לינארית#רגרסיה מרובה]]. [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 15:50, 5 בנובמבר 2021 (IST)

== למה תמיד כולם תוקפים את רוסיה דווקא ממערב? ==

למה כל הזמן מדינות אירופאיות תוקפות את רוסיה מכיוון מערב (שוודיה, צרפת, בריטניה, גרמניה), ואילו כל הגבולות הדרומיים האינסופיים שלה שקטים לחלוטין?--[[מיוחד:תרומות/2A00:A040:196:351E:D491:1F9F:3578:4970|2A00:A040:196:351E:D491:1F9F:3578:4970]] 14:57, 5 בנובמבר 2021 (IST)
:אולי משום שמדינות אלה נמצאות ממערב לה? יפן, שנמצאת ממזרח לה, תקפה אותה, ב-1905, ממזרח. בברכה. [[משתמש:אריה ענבר|ליש]] - [[שיחת משתמש:אריה ענבר|שיחה]] 15:58, 5 בנובמבר 2021 (IST)
:אני לא בטוח, אבל נראה לי שהסיבה היא שלמדינות אירופאיות יותר נוח לתקוף מכיוון אירופה. ועם זאת, הגבולות הדרומיים שלה לא תמיד היו שקטים, ראה [[רוסיה בעת הכיבוש המונגולי]], [[מלחמת רוסיה–יפן]], [[מלחמת גאורגיה–רוסיה]]. מתייג את {{בעלי ידע|היסטוריה צבאית}}. [[משתמש:פרצטמול|פרצטמול]] - [[שיחת משתמש:פרצטמול|שיחה]] 15:59, 5 בנובמבר 2021 (IST)
:הגבולות לא היו שקטים: ב[[קווקז]] היו לרוסיה מלחמות נגד [[האימפריה העותמנית]] ונגד השליטים התורנים ב[[איראן]]. מזרחה משם, ב[[אפגניסטן]] (ומאוחר יותר: גם באיראן עצמה), היה [[המשחק הגדול]]: אלו היו מדינות חיץ בין [[האימפריה הבריטית]] מהודו לאימפריה הרוסית. ובכלל מרגע שרוסיה כבשה את [[סיביר]] במאה ה־17, היא החלה להילחם עם שכנותיה מדרום (היום הסטאנים השונים: [[קזחסטן]], [[טורקמניסטן]] ועוד) כדי להרחיב את השטח דרומה. המלחמות הללו נמשכו במאות השנים הבאות. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 18:32, 5 בנובמבר 2021 (IST)
::זה לא נכון. השטח הרוסי לא תמיד הותקף מהמערב. לפעמים הייתה התקפה מהמזרח. הוזכרה כאן מלחמת רוסיה-יפן אך היא לא היחידה. לפני כיבוש סיביר על ידי המדינה הרוסית היא בהחלט הותקפה מהמזרח (ספציפין מקזאן - ראו [[חאנות קאזאן]]) היו התקפות נוספות על הגבול המזרחי של רוסיה, למשל במלחמת קרים. אין ערך עברי מקביל אך הינה ערך באנגלית: [[:en:Siege of Petropavlovsk]]. בנוסף, רוסיה הותקפה גם מהדרום. למשל מחצי האי קרים. היו גם התקפות מהצפון. השוודים למשל תקפו את רוסיה מצפון ומצפון מערב. לאחר כיבוש סיביר במאה ה16 נוצר קושי משמעותי לתקוף את רוסיה מהמזרח כי גם התקפה מוצלחת נגד המזרח הרחוק הרוסי נוצר קושי להגיע למרכזי האוכלוסיה של רוסיה או למרכזי התעשייה שלה. צריך לעבור אלפי קילומטרים בקור מקפיא. גם התקפות מהדרום פסקו לאחר שהרוסים הביסו את הנוודים של הערבה האירו-אסיאתית הגדולה וכבשו חלק ניכר מהשטחים שלהם (כל מיני מדינות שמסתיימות ב-סטאן כמו קירגיזסטאן) וכבשו את חצי האי קרים. לאחר הכיבושים האלה הרוסים גבלו בצדם הדרומי בטורקים (שאכן המשיכו להתקיף אותם מהדרום) ובאירן. האירנים שמרו בדרך כלל על שקט ולא תקפו את הרוסים, אך היו שתי מלחמות לפחות בין הצדדים האלה במאה ה19. אפשר להזכיר גם את מלחמת ברה"מ באפגניסטן שגם היא נמצאת מדרום לרוסיה. ציינתי פה רק קומץ מקרים, יש הרבה מאוד דוגמאות נוספות שלא נכנסתי אליהן. לכן, הטענה המרכזית לפיה רוסיה הותקפה אך ורק מהמערב איננה נכונה. [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 18:25, 10 בנובמבר 2021 (IST)

==[[פול מדשש]]==
אם אני לא טועה, בערבית שדיברו יהודי לוב היה נהוג להגיד "פול מדשש" (Ful meda-shash) כדי לתאר מנת פול מבושל וכתוש/טחון מתובל.

אם בערבית כללית (תקנית?/מצרית?) השם שונה, מה השם של המנה הזאת בערבית כללית?

אולי פול מהרושון (مهروسة)? תודה, {{אלמ}}
:אולי [[פול מדמס]]? טל <small>([[משתמש:רונאלדיניו המלך|רונאלדיניו המלך]] • [[שיחת_משתמש:רונאלדיניו המלך|שיחה]])</small> 10:07, 6 בנובמבר 2021 (IST)
::אם אני לא טועה פול מדמס בדרך כלל אינו טחון. {{אלמ}}

== לא יכול להוריד ממך את העיניים ==

{{/מצב|נענה}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
בשיר (המדהים) של מאיר אריאל מצויינת השורה "וכשאת תופסת מרחק את לא כאן בכלל, אז אני כמו החתן המרחף מהציור של [[מארק שגל]]". על איזה ציור מדובר? [[משתמש:ארז האורז|'''<span style="color:#284A96;">ארז האורז</span>''']] • [[שיחת משתמש:ארז האורז|'''<span style="color:#c12fa0;">שיחה</span>''']] 20:57, 6 בנובמבר 2021 (IST)
: אני מניח שהכוונה לתמונות שמופיעות [https://www.goldentimestyle.com/2019/08/15/אהבת-בלה-ושאגאל/ כאן]. [[משתמש:Danny Gershoni|Danny Gershoni]] - [[שיחת משתמש:Danny Gershoni|שיחה]] 23:20, 6 בנובמבר 2021 (IST)
::@[[משתמש:Danny Gershoni|Danny Gershoni]] תודה רבה. [[משתמש:ארז האורז|'''<span style="color:#284A96;">ארז האורז</span>''']] • [[שיחת משתמש:ארז האורז|'''<span style="color:#c12fa0;">שיחה</span>''']] 23:23, 7 בנובמבר 2021 (IST)

== כיוונים בחלל ==

לפני כמה שנים שאלתי פה האם בחלל יש משמעות למושגים "למעלה", "למטה", כמו גם לרוחות השמים. האם אפשר לומר על גרם שמים שהוא נמצא מתחת הירח או ממזרח לשמש? והתשובה שקיבלתי היא חד משמעית לא. אבל בעצם אם לא- אז לפי מה ממפים את החלל? האם יש מפה של החלל? איך יודעים לאן לכוון את החלליות?--[[מיוחד:תרומות/2A00:A040:196:351E:F168:64AC:80D9:45E|2A00:A040:196:351E:F168:64AC:80D9:45E]] 21:02, 6 בנובמבר 2021 (IST)
:הבנתי שניתן להשתמש ב[[קוואזר]]ים לניווט בחלל, בדומה לאופן שבו יוצרים מערכת ניווט של GPS לאיכון על פני כדוה"א. כנראה גם ע"פ תמונת השמיים אפשר לדעת את המיקום שלך. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 21:56, 6 בנובמבר 2021 (IST)
::בגדול נכון להיום משתמשים לרוב ברדיו פולסים בתזמונים מדוייקים בשביל לחשב את המיקום של כלי חלל. כלומר מכשיר רדיו מיוחד משדר פולס לחלל, לעיתים בכיוון הכללי של החללית, ומאז מתזמנים את התשובה של הכלי. זה נותן כיוון וזמן. בנוסף לזה לעיתים משתמשים גם בחיישנים אופטיים המסתכלים על כוחבים מסוימים בשמיים שיודעים את מיקומם המדוייק לאורך זמן, ובשילוב עם שעון מדוייק ניתן לחשב מיקום. שמעתי על ההצעה להשתמש בפולסארים בצורה דומה ללוויני GPS בגלל התזמון המדוייק של הבזקי האור שלהם, אבל לא ידוע לי אם יש כלי חללי שמשתמש בזה כרגע. [[משתמש:Lirdon|&lrm;Lirdon]] - [[שיחת משתמש:Lirdon|שיחה]] - [[ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/להבות בשחקים|הצטרפו למלחמה האווירית]] 22:57, 6 בנובמבר 2021 (IST)
:::חוץ מלצרכי ניווט בזמן אמת, משתמשים במערכות קואורדינטות שונות לתאר מיקום של עצמים שונים בחלל. כאשר צופים מכדור הארץ, משתמשים לרוב ב[[מערכת קואורדינטות משוונית|מערכת הקואורדינטות המשוונית]], אבל אם רוצים לתאר מיקום של עצמים ביחס לשמש אז אפשר להשתמש ב[[מערכת הקואורדינטות ההליוצנטרית]], שבה השמש במרכז מערכת הקואורדינטות, הקטבים של [[מישור המילקה]] הם קוטבי המערכת (ציר Z) וקו האפס במישור המילקה הוא הקו שבין השמש וכדור הארץ ב[[נקודת שוויון האביב]]. אם רוצים לתאר מיקום של עצמים ביחס לשביל החלב, משתמשים ב[[מערכת הקואורדינטת הגלקטית]] {{אנ|Galactic coordinate system}}, שגם בה השמש במרכז מערכת הקואורדינטות, אבל הקטבים של מערכת הקואורדינטות (ציר Z) הם הקטבים של מישור הגלקסיה וקו האפס במישור הגלקסיה הוא הקו המחבר את השמש עם מרכז הגלקסיה. קיימת גם מערכת הקואורדינטות הסופר-גלקטית {{אנ|Supergalactic coordinate system}}, אבל עליה אני לא ממש יודע. בברכה, [[משתמש:Easy n|Easy n]] - [[שיחת משתמש:Easy n|שיחה]] 17:17, 7 בנובמבר 2021 (IST)

== הבעת פנים וחתולים ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

האם חתולים יכולים להבין הבעת פנים של אדם?

אני יכול לראות בחתול שני הבעה של "משחקיות", של אגרסיה (ממש רואים. לרבות מצב "קרבי תוקף" ו"נסיגה במידי"), סקרנות ו"מסכנות" (כשהוא מבקש אוכל). וזה לא שאני מדמיין. כל מי שיש לו חתול יודע שיש לו פנים כועסות ופנים שמחות שונים.

והגיוני לשאר שאם החתול מתקשר בצורת הבעת פנים, אז חתול אחר אמור לדעת לזהות הבעת פנים. אז כשהחתול מסכל לך בעיניים - האם הוא יודע לקרוא הבעת פנים כועסת או שמחה? [[מיוחד:תרומות/2A0D:6FC0:743:B00:825:EC9B:7BBB:62|2A0D:6FC0:743:B00:825:EC9B:7BBB:62]] 00:52, 7 בנובמבר 2021 (IST)

:'''לא תשובה רצינית''', הוא בהחלט יכול, פשוט לא אכפת לו. וברצינות, שאלה מעניינת. החתולים שלי מבינים נימת קול, אבל אני לא חושב שהם מבינים הבעות. זו תשובה שמתבססת על תחושות ולא על מדע, אז מעניין מה יענו המומחים. '''<span style="color:purple;">[[משתמש:GHA|GHA]] - [[שיחת משתמש:GHA|שיחה]]</span>''' 01:19, 7 בנובמבר 2021 (IST)
: יש הבעה אחת שלהם שניתן לחקות, והם מבינים - אבל אני לא חושב שהם מבינים הבעות פנים שלנו. ההבעה (או התנועה) שאני מתכוון אליה היא מצמוץ קצת איטי. בחתולית המובן הוא "אני בסדר איתך" או "אני בעדך". החתולים שלי נרגעים אם הם חוששים שאני כועס (למשל כשהם מפילים משהו) ואני ממצמץ אליהם. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   12:01, 7 בנובמבר 2021 (IST)
:: אני בטוח שיש סיבה למה חתול מסתכל לך בעיניים ולא ברגליים. ואבולוציונית זה מיותר לדעת לעשות פרצופים אם אף אחד לא יודע לקרוא פרצופים. ככה שסביר להניח שמשפחת החתוליים מתקשרת באמצעות הבעות פנים. אבל לא לחלוטין ברור אם הם יודעים לאתר הבעות פנים אנושיות. אם אני לא טועה, כלבים לעתים מפרשים חיוך (עם חשיפת שיניים) כתוקפנות. השיניים שלי כנראה לא מרשימות במיוחד את החתול שלי, אז הוא נשאר אדיש לחלוטין. לעתים מסתכל בסקרנות קלה על הניסיונות שלי לעשות לו פרצוף. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 14:57, 7 בנובמבר 2021 (IST)
:[[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]], מסתבר השאלה הזאת אפילו הובילה ל[https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC7401521/ מחקר]. התשובה היא חיובית: Results showed that cats are able to cross-modally match pictures of emotional faces with their related vocalizations, particularly for emotions of high intensity. {{כ}} ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 14:17, 8 בנובמבר 2021 (IST)
::יש בעלי חיים שמסוגלים ללמוד על מאפיינים והתנהגות אנושית ולהתאים עצמם. לדוגמא, עורב מסוגל לזהות בני אדם לפי הפנים. ברור שזה לא האופן בו הם מזהים עורבים אחרים. והם דווקא לא ממש חיים עם בני אדם. אני לא בטוח, הם מבוייתים? כי הם חיים בסביבה של בני אדם, כמו יונים. בארץ, הם (עורב אפור) גם מין פולש. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 23:48, 8 בנובמבר 2021 (IST)

== האם קונסוליית ארה"ב מחייבת תלושי שכר \ ספרים חשבונאיים לעצמאי? ==

אם אין ערך שמפרט על כך, האם מישהו פה אי פעם הוציא ויזה לארה"ב (כל ויזה שהיא) ודרשו זאת ממנו? תודה. {{אלמ}}

== [[הספרים החיצוניים]] ==

# מה הייתה מטרת כתיבתם? מבחינה טכנית איזו "בעיה תאולוגית" הם באו לפתור?
# האם יש חוקרים שהגדירו את ספר איוב כמעין ספר חיצוני שבכל זאת נכנס לתנ"ך?
# האם מלבד הספרים החיצוניים וספרי הישועים (הקנוניים והאפוקריפיים) יש עוד חיבורים חוץ תורניים \ חוץ מקראיים מהתקופה? אולי ה[[גינזה רבה]] של המנדעים?

תודה, {{אלמ}}
:הספרים החיצוניים הם פשוט הספרים שאנחנו מכירים אבל לא נכנסו לאוסף הספרים (כלומר: המגילות) שהוא [[נוסח המסורה]] של [[התנ"ך]]. חלק מאותם ספרים נכנסו לאוספים אחרים. חלק השתמרו במקרה למרות שלא התקדשו. ואחרים ככל הנראה לא שרדו בכלל (ולכן לא שמענו עליהם). לכן בהגדרה אין עוד ספרים מלבד הספרים החיצוניים. אבל אנחנו יודעים שבכל אוסף כתבים גדול שמצאנו ([[מגילות ים המלח]], [[גניזת קהיר]], [[ספריית נגע חמאדי]]), מצאנו ספרים שלא הכרנו.
:אין סיבה טובה מאוד ש[[מגילת אסתר]] ו[[ספר דניאל]] נכנסו לתנך אבל [[ספר יהודית]] לא נכנס לשם. ספרים נכתבו בתקופות שונות ולמטרות שונות. אי אפשר להכליל את כולם בסל אחד.
::שמעתי (מחוקר תנ"ך) טענה שספר יהודית לא נכלל מפני שבתקופת חתימת התנ"ך היה ידוע שהוא בדותה. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   12:04, 7 בנובמבר 2021 (IST)
:::אני לא מכיר טענה שספר נכתב '''בהכרח''' על מנת לפתור בעיה תאולוגית. ספרי המקרא, ולפחות חלק מהספרים החיצוניים אכן נערכו על מנת לשמש מטרות תאולוגיות, אבל אף אחד לא יכול להיות בטוח שזו הייתה מטרת הכותב המקורי (דפי השיחה לא שרדו). מהפולמוס המשתקף בספרי שמואל ומלכים בין ממלכת ישראל לממלכת יהודה, למשל, בהחלט אפשר לקבל רושם שבמקורו מדובר בפולמוס פוליטי יותר מאשר תאולוגי.
:::בשאלתך על חיבורים אחרים מהתקופה, אני מניח שכוונתך לחיבורים העוסקים ספציפית בעם ישראל, כי ברור שלא חסרים חיבורים קדומים בהרבה, בני אותן תקופות ומאוחרים יותר מכל העולם הקדום. [[משתמש:עמית אבידן|עמית]] - [[שיחת משתמש:עמית אבידן|שיחה]] 13:12, 7 בנובמבר 2021 (IST)

== החיים יפים ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

האם הסרט "החיים יפים" הוא קומדיה דל'ארטה? [[מיוחד:תרומות/87.71.82.63|87.71.82.63]] 12:11, 7 בנובמבר 2021 (IST)

== רחצה בטבע ==

במשך רוב ההיסטוריה לרוב האנושות לא היו מקלחות בבית. איך בני אדם התקלחו? אני מניח שהתשובה היא באגמים ובנהרות. אבל הרי לפחות חצי מהאנושות חיה במקומות קרים, ואפילו במקומות חמים כמו המזרח התיכון, רוב האגמים והנהרות קרים, בטח בחורף. אז איך אפשר? וזה מוביל לשאלה איך בעלי החיים מתרחצים? ברור שלבעלי חיים צפוניים שחיים במקומות קרים זה לא בעיה להיכנס למים קרים, אבל מה עושים בעלי החיים שלא בנויים לקור?--[[מיוחד:תרומות/2A00:A040:196:351E:78EA:D877:55F0:5FB4|2A00:A040:196:351E:78EA:D877:55F0:5FB4]] 14:11, 7 בנובמבר 2021 (IST)
: הנושא של צנרת עד הבית יחסית חדש בהיסטוריה האנושית כך שלאורך ההיסטוריה רוב בני האדם לא התרחצו באופן סדיר (או כמו שאמרה מלכת בריטניה "אני מתקלחת פעם בחודש אם צריך או לא") והלכלוך, הסרחון והכינים חגגו. במדינות קרות היו מביאים פעם בשבוע מים מהבאר/נהר לגיגיות ומחממים על עצים כדי להתרחץ. תקראו בספר של [[יצחק קרונזון]] "אמא, שמש ומולדת" איך בילדותו היו מחממים אמבטיה אחת לכל המשפחה וכולם היו מתרחצים בה אחד אחרי השני. לגבי חיות הן בנויות לקור של הסביבה הן לאוויר והן למים כך שזה לא אישו. [[משתמש:Danny Gershoni|Danny Gershoni]] - [[שיחת משתמש:Danny Gershoni|שיחה]] 15:02, 10 בנובמבר 2021 (IST)
::זה לא מדויק. רחצה הייתה תופעה נפוצה מאוד בחלקים גדולים מאוד של העולם. לא חייבים צנרת עד הבית. אפשר להתרחץ בבית מרחץ ציבורי. דבר כזה היה מקובל עוד בעת העתיקה ונשמר למעשה עד היום. [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 18:18, 10 בנובמבר 2021 (IST)

== תיבת דואר בחו״ל ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
האם יש בחו״ל (ספציפית בפולין, ספציפית בורוצלאב) תיבות דואר לתיירים, שאפשר לשלוח אליהן חבילה שהתייר יכול בהגיעו לאותה ארץ לאסוף? [[משתמש:Gil mo|Gil mo]] - [[שיחת משתמש:Gil mo|שיחה]] 14:12, 7 בנובמבר 2021 (IST)

:תתחיל מכאן: https://en.wikipedia.org/wiki/Poste_restante#Poland. [[מיוחד:תרומות/87.69.242.88|87.69.242.88]] 18:38, 7 בנובמבר 2021 (IST)
:והמשך מכאן: https://jaki-kod.pl/pocztapl/urzad-pocztowy-wroclaw-6. [[מיוחד:תרומות/87.69.242.88|87.69.242.88]] 18:53, 7 בנובמבר 2021 (IST)
::תודה רבה, אבדוק! [[משתמש:Gil mo|Gil mo]] - [[שיחת משתמש:Gil mo|שיחה]] 09:02, 8 בנובמבר 2021 (IST)

== איך קוראים לקבל אזניות "דו צדדי"? ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

סליחה על בעיות המינוח. יש בטלפון חריץ עגול לאוזניות. ויש חוט המחבר את האוזניה לטלפון שמסתיים ב"מקל" שנכנס לתוך החריץ. ויש חוט שבו יש את אותו ה"מקל" משני צידיו. האחד נכנס לאוזניות והשני לתוך הטלפון. אז החוט הזה הלך לי ואני רוצה אחד חדש ולא יודע איך קוראים לו בשביל להזמין. איך קוראים לחוט עם שני מקלות?

תודה וסליחה על ניסוח העקום. [[משתמש:שואל השאלות|שואל השאלות]] - [[שיחת משתמש:שואל השאלות|שיחה]] 15:48, 7 בנובמבר 2021 (IST)
: כבל PL 3.5 מ"מ זכר-זכר<br>או סתם כבל אודיו PL 3.5 מ"מ <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   16:27, 7 בנובמבר 2021 (IST)
::וחוץ מזה: [[כבל]] ולא [[קבל]]. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 18:18, 7 בנובמבר 2021 (IST)

== מה ההיגיון בשעון חורף? ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
אולי זה עושה טוב למי שמתעורר מוקדם אבל זה עושה רע לילדים ולאימהות שחוזרים אחר הצהריים. אז למה באמת ממשיכים עם זה? טובית
:לפי דעתי לא רק שאין היגיון אלא שבכלכלה גלובלית זה סתם מתסבך מערכות זמן ותיאום פגישות מרחוק בין אנשים במדינות שונות. {{אלמ}}
::כפי שכתבתי למעלה (הרבה פעמים), התשובה לשאלה "למה?" היא כמעט תמיד '''[[כסף (אמצעי תשלום)|כסף!]]'''. המעסיק הגדול ביותר בכל [[כלכלה#משק|משק]] הוא [[המגזר הציבורי]]. המגזר הציבורי כפוף לשעות עבודה קבועות. שעון חורף מאפשר חיסכון ניכר בהוצאות [[חום (פיזיקה)|חימום]] ו[[תאורה]]. ילדים ואימהות מעניינים את הסבתא. [[משתמש:עמית אבידן|עמית]] - [[שיחת משתמש:עמית אבידן|שיחה]] 09:44, 8 בנובמבר 2021 (IST)
:::שעון חורף הוא השעון המקורי. השאלה שצריכה להישאל היא האם יש היגיון כלכלי במעבר לשעון קיץ (או אם כבר עוברים, מה הם התאריכים המיטביים למעבר לשעון קיץ, ולחזרה לשעון חורף). להבנתי, בכלכלה המודרנית, בבנייני המשרדים שבהם ממוקמים רוב עובדי המשק, ממילא התאורה דולקת בכל משך שעות העבודה, וכנ"ל מערכות מיזוג האוויר, בלי קשר למצב התאורה של השמש באותה שעה, ובלי קשר לטמפרטורה בחוץ. ממילא, אין שום היגיון כלכלי לקיים שתי מערכות של שעונים. מצד שני, גם אין בכך שום נזק אמיתי. אף פעם לא הבנתי מה מתווכחים על זמן המעבר לשעון חורף או לשעון קיץ. [[משתמש:אביתרג|אביתר ג']] • [[שיחת משתמש:אביתרג|שיחה]] •  14:43, 8 בנובמבר 2021 (IST)

== פרס דרווין ישראל ==

בוקר טוב,

מהתרשמותי האישית נראה שלאחרונה יש בגוש דן בכלל ובתל אביב בפרט הרבה יותר שמנדריקים שנוסעים במהירות על קורקינט/אופניים/קטנוע חשמליים נגד כיוון התנועה, באור אדום, בלי קסדה ובלי אלוהים. האם בזכותם התקצרו התורים להשתלות איברים בישראל, למעט השתלות ריאה כמובן? בתודה, [[משתמש:ליאור|ליאור]] [[פורטל:ביתא ישראל|<big>पॣ</big>]] • ד' בכסלו ה'תשפ"ב • 09:42, 8 בנובמבר 2021 (IST)
:לא נראה לי. ההתרשמות האישית שלי היא שהם רוכבים בעיקר על המדרכות, ושאם הם מואילים בטובם לרדת לכביש כי פתאום גירד להם לעבור באדום, הנהגים בתל אביב ממש מלאכים ומצליחים לא לפגוע בהם. [[משתמש:עמית אבידן|עמית]] - [[שיחת משתמש:עמית אבידן|שיחה]] 09:51, 8 בנובמבר 2021 (IST)
::מצאתי קצת נתונים סטטיסטיים ([https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001368530],[https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001370077],[https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001307843]) ומהם עולה שמדובר אמנם באלפי נפגעים בשנה בבי"ח איכילוב לבדו, אך בעשרות הרוגים בשנה בלבד. יש [https://www.health.gov.il/Subjects/Organ_transplant/transplant/Pages/waiting_for_transplants.aspx למעלה מ-1200 ממתינים להשתלה], אבל למעלה מ-900 מתוכם ממתינים להשתלות כלייה, שניתן לתרום מהחי. אז במבחן התוצאה, התורים לא התקצרו עדיין. נחיה (אי"ה) ונראה. [[משתמש:ליאור|ליאור]] [[פורטל:ביתא ישראל|<big>पॣ</big>]] • ח' בכסלו ה'תשפ"ב • 10:43, 12 בנובמבר 2021 (IST)

== אגדת ששת הימים ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
במקורות מחקר רבים, (למשל בקובץ המאמרים "'''שישה ימים – שלושים שנה: מבט חדש על מלחמת ששת הימים'''", אשר ססר (עורך), תל אביב: עם עובד, 1999), חוזרת ונשנית הטענה כי "אף אחד מהצדדים לא היה מעוניין במלחמה". בכל האמור בישראל, הנסיונות והמאמצים לפתור את המשבר באמצעים דיפלומטיים ידועים וגלויים. יש בהחלט לא מעט הצהרות '''בדיעבד''' של הצד הערבי לסכסוך כי לא הייתה כל כוונה לפתוח במלחמה נגד ישראל - אך אני מעולם לא נתקלתי בתיעוד של הצהרה מטעם מנהיג ערבי כלשהו שקראה לפתרון דיפלומטי של המשבר שהופיעה '''בטרם''' פרוץ המלחמה.  האם מישהו מכיר הצהרה כזו? שיתוף פעולה כלשהו עם נסיון לפתרון המשבר? משהו שקדם למלחמה, שמעיד שאכן פני מצרים לא היו למלחמה כוללת? [[משתמש:עמית אבידן|עמית]] - [[שיחת משתמש:עמית אבידן|שיחה]] 10:32, 8 בנובמבר 2021 (IST)
:לא ידוע לי על כך. למיטב זכרוני בשיחת הטלפון שיורטה בין חוסיין לנאצר סוכם בפירוש על יציאה למלחמה. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   13:00, 9 בנובמבר 2021 (IST)
::המשבר עם מצרים היה המשך למשבר המים עם סוריה, שניסתה להסיט מקורות מים מישראל. שם ישראל איימה לכבוש את סוריה ולהחליף את המשטר שלה. בריה"מ נבהלה מהאפשרות הזאת (של אובדן ההשפעה שלה בסוריה), ולחצה על מצרים להכניס צבא לסיני כדי לאיים על ישראל (בלי לצאת למלחמה נגדה), כך שישראל תעביר תשומת לב וצבא פיזי מהצפון לדרום, והמשבר בצפון יירגע. כשנאצר ראה שהעולם מתעלם מהכנסת הצבא לסיני (בניגוד לכללים שנקבעו לאחר מלחמת 56), הוא הגדיל את הכוח הצבאי שם והמשיך לאיים במלחמה. לא ניתן לדעת אם היה באמת תוקף בסוף או לא (בדיעבד ברור שהצבא שלו לא היה מוכן פיזית ומוראלית למלחמה). במצב כזה לישראל לא הייתה ברירה אלא לתקוף, משום שכדי לנסות להתמודד עם מצרים היא חייבת לגייס מילואים, והיא לא הייתה יכולה לקיים את המשק האזרחי לזמן ארוך כשכל צבא המילואים מגוייס. {{אלמ}}

== האם שכר מרצה זהה לכולם? ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

האם מרצה לכימיה בטכניון יקבל את אותו השכר כמו מרצה לכימיה באוניברסיטת תל-אביב?
: כן, בהנחה ששניהם בעלי אותם מאפיינים (דרגה, ותק, עבודה מחוץ למוסד, קריטריונים אקדמיים שונים (אבל אחידים), מענקים ותפקידים נוספים במוסד). יש טבלאות שכר אחידות שחלות על כל האוניברסיטאות. [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 14:49, 8 בנובמבר 2021 (IST)

:חשוב להזכיר שזה המצב בישראל. במדינות אחרות יש שיטות שונות לתגמול מרצים. בארה"ב למשל סביר שיהיה פער בין המרצים לפי תחום שבו הם עוסקים. [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 18:16, 10 בנובמבר 2021 (IST)

== איך מחברים צפיפות? ==

{{/מצב|נענה}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

אם יש לי תערובת של 20 אחוז סלע (צפיפות 2.5 גרם לסמ"ק) ו80 אחוז מים (צפיפות 1.2 גרם לסמ"ק): מהי צפיפות התערובת?
: זו עזרה בשיעורי בית, לא? אז אנחה אותך רק בעיקרון הכללי. הצפיפות הכוללת תהיה הסכום של הכפלה של חלקו היחסי של כל מרכיב (נגיד 20% אחוז סלע שצפיפותו 2.5 גר'/סמ"ק = 0.2x2.5 = 0.5 גר'/סמ"ק, ואז להוסיף אותו חשבון עבור הרכיבים האחרים. בהצלחה. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   13:47, 8 בנובמבר 2021 (IST)
::ושאלת אגב: ממתי צפיפות של מים היא 1.2 גר' לסמ"ק? הצפיפות המרבית של מים היא 1 גר' לסמ"ק (בטמפרטורה של 4 מעלות), למיטב ידיעתי. האם הערבוב עם המלחים של הסלע גורם לצפיפות של המים לעלות? [[משתמש:אביתרג|אביתר ג']] • [[שיחת משתמש:אביתרג|שיחה]] •  14:58, 8 בנובמבר 2021 (IST)
::: צפיפות המים היא לא 1.0 גרם לסמ"ק, אלא "תלוי נסיבות". צפיפות הנוזל תלויה בטמפרטורה ולחץ, בהתאם ל[[משוואת המצב]]. ראה לדגומה [https://www.engineeringtoolbox.com/fluid-density-temperature-pressure-d_309.html כאן]. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 16:46, 8 בנובמבר 2021 (IST)
::::כתבתי "הצפיפות '''המרבית''' של המים", משום שמעל 4 מעלות ומתחת ל-4 מעלות הצפיפות רק יורדת בשל [[האנומליה של המים]]. אתה צודק שגם לחץ האוויר משפיע, אבל גם בדוגמה שהבאת, אפילו בלחץ של 200 בר (כמעט 200 אטמוספרות), הצפיפות '''המרבית''' של המים (כשמגיעים לטמפ' שקרובה ל-0 מעלות) היא 1.01 גר' לסמ"ק. אם כך, השאלה שלי חוזרת: איך הגיעו לצפיפות של 1.2 גר' לסמ"ק? או שמדובר בשאלה בתנאי קיצון מבחינת לחץ אוויר, או שעירוב של מלחים במים השפיע על הצפיפות שלהם. [[משתמש:אביתרג|אביתר ג']] • [[שיחת משתמש:אביתרג|שיחה]] •  17:02, 8 בנובמבר 2021 (IST)
:::::גם 1.2 זה לא [https://www.researchgate.net/profile/Vincent-Holten/publication/232233485/figure/fig2/AS:279204601057288@1443578972863/Density-of-cold-and-supercooled-water-as-a-function-of-temperature-and-pressure-Black_W640.jpg בשמים]. לא נאמר בשאלה אם מדבור במים נוזליים או בקרח. לדגומה קרח VI {{אנג|Ice VI}} הוא בעל צפיפות של 1.3 גרם לסמ"ק. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 17:14, 8 בנובמבר 2021 (IST)
::::::אתה כותב "לא בשמיים" ומביא גרף שמראה שכדי להגיע קרוב ל-1.2 גר' לסמ"ק צריך לחץ של כ-400MPa (כלומר כ-40,000 אטמוספרות) וכ-<math>-73</math> מעלות צלזיוס (200 מעלות קלווין). אתה מביא לדוגמה "קרח VI", ולא רואה שבערך שלו כתוב שהוא מתקיים סביב 10,000 בר (כמעט 10,000 אטמספרות). מה יהיה? [[משתמש:אביתרג|אביתר ג']] • [[שיחת משתמש:אביתרג|שיחה]] •  17:51, 8 בנובמבר 2021 (IST)
:::::::ככה זה אסטרופיזיקאים. [[כדור הארץ]] הוא חמים וקטן ולכן התנאים של ~10E5 בר ותחום טמפרטורות של 130-355K נשמעות לך כמו משהו הזוי. מדובר בתנאים סבירים ביקום. כשאנחנו נגיד בונים מודלים מתמטיים של ענקי קרח בהם הליבה כוללת מים אז משוואות המצב צריכות לכלול גם תאנים כאלה. לכן צפיפות של 1.2 למים לא פסולה בעיניי. קרח VI וקרח V אפילו נמצאים במערכת השמש. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 18:40, 8 בנובמבר 2021 (IST)
::::::::כל זמן שאין קרח 9 כמו ב[[עריסת חתול]], דיינו. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   19:54, 8 בנובמבר 2021 (IST)
:::::::::אוקיי. אני מקבל. לא העליתי בדעתי שבשאלה במדעי הטבע יתייחסו לתנאים שבעיני כבוגר כימיה נראים חריגים, אבל אם אתה אומר שבאסטרופיזיקה מתייחסים לתנאי לחץ וטמפרטורה כאלה כאל דבר שבשגרה, מי אני שאחלוק. אולי בכל זאת מישהו יכול להתייחס לשאלה המשתמעת מדברי: האם כשמוסיפים למים (נוזליים או מוצקים) מלחים, הדבר יכול להעלות באופן משמעותי את הצפיפות שלהם? אני יודע שהוספת מלחים למים מוצקים (ובפרט ל[[שלג]]) מורידה ברמה ניכרת את [[טמפרטורת היתוך|טמפרטורת ההיתוך]] שלהם, ובטריק הזה משתמשים כשרוצים להיפטר מהשלג החוסם את הכבישים, אז נראה הגיוני בעיני שהוספת המלח גם משנה עוד פרמטרים של המים. [[משתמש:אביתרג|אביתר ג']] • [[שיחת משתמש:אביתרג|שיחה]] •  11:18, 9 בנובמבר 2021 (IST)
:::::::::: כן, [[תמלחת]] צפופה יותר ממים. ראה [https://chemistry.stackexchange.com/questions/109736/how-to-reduce-specific-gravity-of-a-brine-solution כאן] טבלה. כבר בריכוז של כ- 25% מלח וטמפרטורות של כ- 270K אפשר להגיע לצפיפות של 1.2 גרם לסמ"ק. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 14:25, 9 בנובמבר 2021 (IST)
:::::::::::אז מה? גם עופרת צפופה יותר ממים. מים הם תרכובת כימית שהכתיב הכימי שלהם הוא H<sub>2</sub>O. תמלחת זה לא מים. [[מיוחד:תרומות/87.69.242.88|87.69.242.88]] 16:57, 9 בנובמבר 2021 (IST)
:::::::::::: שלום לך אנונימי. [[משתמש:אביתרג|אביתר ג']] שאל לגבי צפיפות של תמלחת. איך המידע לגבי עופרת רלוונטי לנו? ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 17:36, 9 בנובמבר 2021 (IST)
:::::::::::::וכמו בניסוי המפורסם של ערבוב כהל במים, עצם הערבוב משנה את הצפיפות של המים "כשלעצמם", גם בלי קשר לצפיפות המינרלים. [[משתמש:אביתרג|אביתר ג']] • [[שיחת משתמש:אביתרג|שיחה]] •  17:53, 9 בנובמבר 2021 (IST)

== מניות פאסיבי ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

מה זה "מניות פאסיבי" בהקשר של קופת גמל ואיך זה שונה מ"מניות" רגיל? איזה מהם יותר משתלם לטווח הקצר ואיזה לארוך? [[מיוחד:תרומות/87.71.82.63|87.71.82.63]] 23:28, 8 בנובמבר 2021 (IST)
:ראה [[השקעה פסיבית]]. [[משתמש:דוד שי|דוד שי]] - [[שיחת משתמש:דוד שי|שיחה]] 07:55, 10 בנובמבר 2021 (IST)

== אות הוקרה אלוף בשומר חומות 2021 ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

במהלך מבצע שומר חומות קיבלו 2 אזרחים אות הוקרה מטעם אלוף פיקוד דרום על מבצע חילוץ חיילים שנפגעו מטיל נ"ט במושב נתיב העשאה איך מוסיפים את זה לערך אות הוקרה אלוף

== ספוטניק ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
איך קרה שרק החיסון הרוסי קיבל שם? לפחות לפי מה שאומרים בתקשורת, יש ״ספוטניק״ ויש ״החיסון של חברת פייזר״. נכון שיש שמות מסחריים לחיסונים האחרים אבל אף אחד לא מכיר אותם. [[משתמש:Gil mo|Gil mo]] - [[שיחת משתמש:Gil mo|שיחה]] 10:45, 9 בנובמבר 2021 (IST)

:@[[משתמש:Gil mo|Gil mo]] אני חושב שלכל חיסון יש שם רשמי כלשהו. הוא פשוט לא נפוץ בשפת היום יום [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 12:28, 14 בנובמבר 2021 (IST)

:יש גם את חיסון סינוואק (Sinovac) תוצרת סין ויש גם כמה חיסונים תוצרת קובה כמו אבדלה (Abdala). {{אלמ}}
: כי ספוטניק נשמע כמו "פוטניק" וזה נגזר משם "פוטין" (תשובה לא רצינית).

== האם ביטקויין הוא הונאת פונזי? ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

האם ביטקויין הוא משחק סכום אפס? זו הונאת פונזי שבה כולם רק מעבירים אחד לשני כסף וכל מי שמרוויח נהנה מהכסף של משקיעים אחרים שהפסידו?
: לא, מאחר והוא משמש לרכישות של ממש. מטבעות דיגיטליים הם הימור גדול עם סיכון גבוה, אבל הם לא הונאה. הערך של כל מטבע - דולר, שקל, יורו, ווטאבר - נובע מאמון הציבור בו, ראה [[כסף פיאט]]. מטבע דיגיטלי אינו שונה במובן זה. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   12:57, 9 בנובמבר 2021 (IST)
:: אבל גם במניות של חברה פיקטיבית לחלוטין אפשר לעשות מסחר. וגם בטבעות מדינה רגילים. הונאת פונזי המקורית היתה בדולרים: מטבע אמין ומוכר.
::רוכשים את הביטקויין במטרה למכור אותו לאחר מכן, לא במטרה לרכוש בעצמאותו נכסים פיזיים. וכאשר הם מוכר את הביט ברווח, אז הרווחים שלהם מגיעים מאדם אחר שבא עם מטרה זהה: לקנות בזול ולמכור ביוקר. לכן השאלה. זה כמו בערך "הונאת פונזי" כתוב " כספים שמתקבלים ממשקיע אחד משמשים כדי לשלם את הבטחת ההחזר של משקיעים קודמים" - כיצד זה שונה מרכישת ביטקויין? {{אלמ}}
:::איך יכול להיות שהערך של בית קיים בארץ ממשיך לעלות לאורך השנים? הרי הוא רק הולך ומתיישן ודורש שיפוצים. אבל הבית הוא יותר מסתם חתיכת בטון. הוא מספק ערך לדיירים ואם הערך הזה גדל, הם עשויים להחליט לשלם יותר עבור אותו בית. באותה מידה, הערך של [[ביטקוין]] עולה ככל שיש יותר דברים לעשות איתו. יש כמות מוגבלת של מטבעות. הערך הכולל של כולם כיום הוא 1,200 מיליארדי דולרים. שזה המון. אבל הרבה יותר נמוך מכמות הדולרים שבמחזור. אם ביטקוינים יתחילו לשמש להרבה יותר העברות כספים, נצטרך ערך כולל גבוה יותר שלהם. לי אישית לא נראה שזה יקרה. אבל מי שמהמר על מחיר ביטקוין גבוה מהמר, בעיקרון, על תרחיש כזה.
:::בפועל, כמעט כולם מנסים להרוויח כסף מ[[סחורה]] שמחיריה משתנים בצורה קיצונית ואפשר לקוות לקנות בזול ולמכור ביוקר. אבל גם כאן לא מדובר על הונאת פונזי.
:::אפשר לנסות לשאול האם הערך של ביטקוין באמת עלה. כלומר: האם המחירים הגבוהים יותר משקפים יכולת לקנות יותר דברים עם ביטקוין ויותר העברות שאינן סתם עסקאות ספקולנטיות. שאלה טובה. אין לי מושג. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 22:23, 9 בנובמבר 2021 (IST)
:: זה לא כמו שוק ההון. ערכה של מניה לא נובע רק מאמון הציבור. המנייה היא "חתיכה" מחברה וערכה עולה או יורד בהתאם לביצועי החברה (הקיף מכירות עלה, יותר עובדים מקצועיים, רכישת חברה אחרת, עדכון טכנולוגיית ייצור, פרישה לפנסיה של מנהלים, וכד'). אילו ביצועים השתפרו כאשר ערך הביטקויין עלה מ-15,000 ל-60,000?
: ובכן, [[סבר פלוצקר]], הפרשן הכלכלי של [[ידיעות אחרונות]] קבע כי ביטקויין הוא הונאת פונזי בתורו בשבועי ב"ממון שישי", לפני כשנה חצי. בחירתו של כל אחד האם לסמוך עליו. אני כן. <span>יגאל ([[וק:מסדר ניקיון/תבניות מחפשות קטגוריה|בקשת עזרה]], [[מש:IKhitron|IKhitron]] ו[[שמש:IKhitron|שיחה]])</span> 20:13, 9 בנובמבר 2021 (IST)
::בהנחה שביטקוין הוא הונאת פונזי, האם הוא יותר הונאת פונזי משטרות שמדפיס בנק ישראל (או בנק מרכזי אחר) או שההונאה בו דווקא פחותה יותר? [[משתמש:דוד שי|דוד שי]] - [[שיחת משתמש:דוד שי|שיחה]] 07:53, 10 בנובמבר 2021 (IST)
::: דוד, לדעתי ההשוואה בין השקל לבין ביטקויין מפספסת את העיקר: את הביטקויין קונים לצרוך מכירתו בהמשך, כשערכו יעלה. כלומר רואים בו השקעה בלבד. את השקל מחזיקים בשביל להמיר אותו למוצרים. מרבית הצרכנים של השקל לא בונים על זה שערך השקל יעלה ביחס למטבעות אחרים. בשקל פשוט קונים. בביטקוין לא קונים, מכיוון שלא רואים בו מטבע אמין. רואים בו דרך מהירה להתעשר ללא מאמץ. [[מיוחד:תרומות/87.71.82.89|87.71.82.89]] 13:04, 10 בנובמבר 2021 (IST)
::::את אותו דבר בדיוק אתה יכול להגיד על מניות. רוב מי שמשקיעים במניות לא סומכים יותר מדי על דיווידנדים או מנסים [[שאול אמסטרדמסקי|להשפיע על התנהלות]] החברות באספות מניות. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 13:36, 10 בנובמבר 2021 (IST)
::::: זה נכון, אבל [https://www.hasolidit.com/%D7%94%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%94-%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%A0%D7%94-%D7%A7%D7%96%D7%99%D7%A0%D7%95-%D7%90%D7%9C%D7%90-%D7%90%D7%9D-%D7%AA%D7%A8%D7%A6%D7%95-%D7%A9%D7%AA%D7%94%D7%99%D7%94 בורסה אינה קזינו]. השקעה בשוק המניות איננה משחק סכום אפס. השקעות של אזרחים פרטיים בשוק ההון הן למעשה מימון המונים לפרויקטים מועלים, אשר מניבים הן מוצרים חדשים לצרכנים והן רווח ליצרנים. האם אפשר להגיד את אותו הדבר לגבי מטבע וירטואלי? [[מיוחד:תרומות/87.71.82.89|87.71.82.89]] 17:40, 10 בנובמבר 2021 (IST)
::::::חלק גדול ממה שהיא כותבת על מניות אפשר להסב גם על ביטקוין (עם הרבה יותר הסתייגויות). היא לא כותבת שם שהבורסה משמשת להשקעת כספי ציבור במיזמים מסחריים. יש מקבילה של [[מטבע מבוזר|מטבעות מבוזרים]] ל[[הנפקת מניות]]: [[הנפקת מטבעות]] {{אנ|Initial coin offering}} =. אבל גם כאן וגם שם מדובר על גיוס הון ראשוני ולא על עיקר המסחר בשוק. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 18:42, 10 בנובמבר 2021 (IST)
:לא. כסף בכללותו מהווה חליפין עבור עמל של עובדים שיצרו מוצר, פחת אמצעי יצור + מיסים למדינה. זאת בנוסף לעובדה שגם את כסף צריך ליצר - להדפיס שטרות, להטביע מטבעות, לרכוש שרתים של בנק ולתחזק אותם. החל מנשיא ניקסון - Nixon Shock הדולר האמריקאי קשור לנפט במקום זהב - Petrodollars. ביצירת ביטקוין הושקע הרבה מאוד חשמל וזמן המעבדים. ממה נוצר חשמל?  בנוסף לאחרונה מדינת אל סלבדור אימצה רישמית את ביטקוין כאמצעי תשלום שלה, עד אז היה רק דולר שם.  ועוד דבר - לביטקוין יש יתרון וערך נוסף על פני מטבעות אחרות - מחיר זול של העברתו. [[מיוחד:תרומות/2A0D:6FC2:44C0:9A00:7CAE:5E79:4EBD:E3B5|2A0D:6FC2:44C0:9A00:7CAE:5E79:4EBD:E3B5]] 22:00, 11 בנובמבר 2021 (IST)

== איסור על אדם להביא ילדים (לא סירוס פיזי וגם לא סירוס כימי) ==

אם אני לא טועה יש אנשים שלפחות במדינות מסוימות ישנה חקיקה או לכל הפחות הסכמה רחבה כי לפחות בתקופה נתונה אסור להם, להביא ילדים לעולם,

למשל:

* מכורים לסמים קשים הנמצאים בגמילה בדרגה גבוהה ביותר
* אנשים הנמצאים באשפוז פסיכיאטרי בכפייה (למשל, אנשים שרצחו מישהו ונידונו לאשפוז פסיכיאטרי לתקופת "מאסר עולם")
* אנשים שהורשעו בגילוי עריות אך טרם עברו ענישה ושיקום
* איסורים דתיים שונים?

האם יש פה ערך על התופעה הזאת? תודה. {{אלמ}}
:יש ערך מאוד כללי על [[פיקוח ילודה]] וכמובן ערך על [[הגבלת ילודה בסין]]. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 18:44, 10 בנובמבר 2021 (IST)

== האם אדם שעשה תואר ראשון במדעי המחשב הוא בהכרח מתכנת? ==

עקרונות לגבי עבודת מחשב אינם תוכנה ומודלים מתמטיים ואלגוריתמיי pseudocode אינם בהכרח תוכנה או או אינם תוכנה במובן המקובל, לכן השאלה.
: לא בהכרח. הוא יכול להיות מתכנת, ובסיכוי טוב להיות מתכנת טוב מאוד. במסגרת מעבדות המיחשוב השונות בתואר ראשון מתכנתים הרבה מאוד ("מרביצים קוד") אבל הוא גם יכול להפוך לחוקר בתחום. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   15:37, 9 בנובמבר 2021 (IST)
: כל מסיים תואר במדמ"ח כתב כמה מאות תוכנות בגודל כזה או אחר במהלך לימודיו, אז אפשר לקרוא לו [[מתכנת]] במובן שזה אדם שמתעסק בכתיבת תכונה. האם בוגר תואר במדמ"ח יעסוק ב[[תכנות]] כמשלוח יד? לאו דווקא. כמו שאמרת, יש עוד הגדרות מקצוע (כמו [[אלגוריתמאי]] ומפתחי מודלים לדגומה) שדורשות ידע מעמיק בתוכנה, אבל עיקרם הוא לא כיתבת קוד. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 19:25, 9 בנובמבר 2021 (IST)

== קרן השתלמות מול גמל להשקעה ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

אם המטרה של החוסך היא להעביר את כספו הזמין כיום ואז לקבל את הכסף כקצבה - לאיפה יותר משתלם לו להפקיד: לגמל להשקעה או לקרן השתלמות?

שאלה מספר 2:

האם אפשרי להעביר כסף מקרן השתלמות לקרן פנסיה בשביל להנות מדמי ניהול נמוכים יותר?
:קרן השתלמות אינה מאפשרת משיכת כספים כקצבה.
:לשאלה 2 יש לברר האם קרן פנסיה מוכנה לתת פנסיה על בסיס תשלום חד-פעמי של העמית. אין זה משנה מה מקור התשלום (קרן השתלמות, חיסכון אחר או זכייה בפיס). [[משתמש:דוד שי|דוד שי]] - [[שיחת משתמש:דוד שי|שיחה]] 07:48, 10 בנובמבר 2021 (IST)

== פנסיה יכולה להיגמר? ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

כשמישהו מקבל פנסיה מקרן, אז מה שזה אומר שבית ההשקעות לקוח את הכסף שהאיש צבר ומשלם לו אחוז מסוים מזה. האם יכול להיווצר מצב שבו הפנסיה נגמרת עוד בהיותו פנסיונר? כלומר נגיד מישהו חי עד גיל 92 ומקבל מכתב "מצטערים, נשארו לך 12 שקלים בפנסיה"?
:ביטוח פנסיוני שגרתי מבטיח את תשלום הפנסיה למבוטח למשך כל חייו, כך שכל עוד קרן הפנסיה לא הגיעה לפשיטת רגל, לא יקרה התסריט שהציג השואל. 
:בפנסיית שאירים בקרנות הפנסיה הוותיקות, גם הפנסיה לאלמן או אלמנה של מבוטח היא לכל ימי חייהם. עם זאת, בביטוח מנהלים יכול אדם לבחור בפנסיה לכל ימי חייו, עם קביעה ששאיריו יקבלו פנסיה רק במשך עשר שנים, כך שבמקרה זה בהחלט קורה שאלמן או אלמנה מקבלים הודעה על סיום תשלומי הפנסיה (לא משום שאזל הכסף, אלא משום שהסתיימה התקופה).

:לפני שנים אחדות נקבע מסלול פנסיוני נוסף (אינני יודע עד כמה הוא מופעל למעשה) לפיו אדם יכול לחסוך בביטוח פנסיוני שבו הוא קובע שהפנסיה תשולם לו במשך מספר שנים קבוע מראש (כלומר הוא אוכל את הכספים שנצברו לו בקרן הפנסיה, ובתום התקופה החיסכון מתרוקן והפנסיה נפסקת). בהיתר למסלול זה נקבע שמי שבוחר בו חייב לבטח עצמו למקרה חיים, כלומר אם יאריך ימים לאחר שיאכל את כל כספי החיסכון הפנסיוני, תשלם לו חברת הביטוח פנסיה לשארית חייו. [[משתמש:דוד שי|דוד שי]] - [[שיחת משתמש:דוד שי|שיחה]] 07:45, 10 בנובמבר 2021 (IST)
::בעבר, הייתה אפשרות לקבלת פנסיה הונית, כלומר, אדם שחסך לפנסיה קיבל את כל הסכום ביום שבו פרש לפנסיה. ראו שאנשים אינם יודעים לנהל את הכסף ומבזבזים אותו, ולכן החליטו לחייב פנסיה קצבתית. אין היום אפשרות לקבל באופן חד-פעמי את כל הכסף, אלא מקבלים כל חודש קצבה קבועה. כשאדם פורש לפנסיה, מעריכה קרן הפנסיה לפי פרמטרים אקטואריים (גיל, מין, מעשן\לא מעשן) כמה חודשים נותרו לו לחיות, ומחלקת את כל הכסף שצבר בקרן הפנסיה, קרן ותשואות (חוץ ממה שנצבר לטובת השארים, כמובן) בכמות חודשים זו. כל חודש מקבל הפנסיונר את הקצבה שחושבה לו. אם נניח מקדם הקצבה שלו היה 200, כלומר מצאו שמבוטח בעל פרמטרים דומים חי בממוצע 200 חודשים, והוא צבר בקרן הפנסיה 1,000,000 ש"ח, הוא יקבל כל חודש 5,000 ש"ח עד מותו. לכן, אם המבוטח חי יותר מ-200 חודשים לאחר פרישתו לפנסיה, הוא יקבל יותר ממה שהוא חסך בפועל, ואם הוא חי פחות מ-200 חודשים הוא יקבל פחות ממה שהוא חסך בפועל, אבל לעולם לא יהיה מצב (אא"כ מגיעים למצב קטסטרופלי שקרן הפנסיה פשטה רגל, מבטח המשנה של קרן הפנסיה גם הוא פשט רגל, וגם המדינה פשטה רגל ולא יכולה לתמוך במבוטחי הקרן) שמבוטח יחיה "יותר מדי" ולא יקבל קצבה. [[משתמש:אביתרג|אביתר ג']] • [[שיחת משתמש:אביתרג|שיחה]] •  09:49, 10 בנובמבר 2021 (IST)
:::מה שאביתר כתב זה נכון. כשיש מקדם קצבה יש "הימור" של חברת הביטוח אם המבוטח יאריך חיים או לא ולכן מ-1/1/2013 לא ניתן יותר לפתוח ביטוח פנסיוני עם מקדם קצבה. המשמעות היא שכל הריסק עובר לאחריות המבוטח כך שביום שאדם פורש לפנסיה עליו להחליט מה יהיה האופן שבו הוא ישתמש בכסף שצבר ויתכן מצב שאם חישב לא נכון הוא יישאר ללא קצבה. [[משתמש:Danny Gershoni|Danny Gershoni]] - [[שיחת משתמש:Danny Gershoni|שיחה]] 14:34, 10 בנובמבר 2021 (IST)

== מסחר בניירות ערך ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

האם אזרח פשוט שאינו איש עסקים יכול להרשות לעצמו מסחר בניירות ערך?

נניח שהוא מעוניין להשקיע סכום של 10,000 לא בגמל להשקעה, אלא במדד מניות כלשהו. האם קיימת אופציה כזאת ואם כן, איך עושים אותה בפועל?
:בכלל הבורסות לניירות ערך (כל הבורסות לניירות ערך בעולם?) השקעה כזאת מתבצעת רק דרך "[[חבר בורסה|חברי בורסה]]" (שלוקחים על כך עמלות); חברי בורסה הם בנקים ובתי השקעות; ניתן לסחור דרך אפליקציות של חברי בורסה ואז העמלות פחותות, אך ככלל עדיין קיימות.
:ועוד דבר: אני אישית לא "קונה בשיט" את העניין הזה של "חברי בורסה", מבחינתי עצם העובדה שסוגרים את השוק רק לחברים ש"סוחרים בשביל הסוחר" ומרוויחים מעמלות מסמל פתח להונאה אם לא הונאה (או קנוניה בין חברי הבורסה לבורסה ששניהם מרוויחים ממנה) ולכן אני אישית לעולם לא אסחר בשום בורסה לניירות ערך אם אני או חברה שפתחתי לא יכולים להיות חברים בה; מבחינתי עדיף כבר למצוא אנשים בעלי אותו תחום עניין עסקי שניתן לסמוך עליהם ולהקים חברה בשותפות או פשוט להצטרף לחברה קיימת אם כי זה כמובן מצריך קשרים.

:כל אדם יכול לקנות נייירות ערך דרך חשבון הבנק שלו. העמלות כנראה יהיו גבוהות. קרא עוד [https://www.hasolidit.com/%d7%90%d7%99%d7%9a-%d7%9c%d7%94%d7%a9%d7%a7%d7%99%d7%a2-%d7%91%d7%91%d7%95%d7%a8%d7%a1%d7%94-%d7%9e%d7%93%d7%a8%d7%99%d7%9a-%d7%9c%d7%9e%d7%aa%d7%97%d7%99%d7%9c%d7%99%d7%9d פה]. [[משתמש:Matanya|מתניה]] <small>•</small>  [[שיחת משתמש:Matanya|שיחה]]  13:16, 11 בנובמבר 2021 (IST)
:: לרכוש מניות דרך אתר הבנק זה אחד המוסרבלים. תראה איזה קל לפתוח חשבון באקסלנס ומיטב דש: נכנסים לאתר, ממלאים את הפרטים ויש לך חשבון. באתר של בנק הפועלים זה פשוט מכה בראש. עדיף לא לנסות לסחור דרכם, עד שהם יהיו מעוניינים מספיק בשביל להשקיע במעצב אתרים מקצועי שיודע מה זה "ידידותי למשתמש". 
:: ובאופן כללי, עבור אדם שאינו בקיא בהשקעות, הדרך המומלצת זה חשבון השקעות מנוהל. חשבון ההשקעות המנהול הנפוץ ביותר זה קרן פנסיה. השני שעולה לגדולה זה "קופת גמל להשקעה" שזה פשוט שם לקרן מנוהלת שבה יש כמה גרולציות ובלמים שמונעים תשואה גדולה מדי מצד אחד, אבל גם מונעים קריסה גדולה מדי מצד שני.

==האם הייתה חקלאות בלי מעמדות איפה שהוא בהיסטוריה האנושית?==
כיום יש מגמה לעשות חקלאות עם רובוטים וכמה שפחות עובדים אנושיים אבל האם בהיסטוריה האנושית חקלאות '''בהכרח''' פירושה מעמדות?
: לא. במקומות בהן החקלאות ממש זעירה יש דוגמאות לחקלאות נטולת מעמדות, למשל בשבטים קטנים ביאווה. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   19:50, 10 בנובמבר 2021 (IST)
::מה זה יאווה? אולי התכוונת Java Indonesia?
:::נכון. [[ג'אווה]] או יאווה. אני די בטוח שגם בגידולים קסווה לא סביר שהתקיימו מעמדות. [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 21:29, 10 בנובמבר 2021 (IST)
::::אני מניח שב"קסווה" [[משתמש:Gilgamesh]] התכוון ל Casava שהיא למעשה [[טפיוקה]]. {{אלמ}}
:::::קסווה היא טפיוקה וטפיוקה היא קסווה, ותעתיק לעברית ראוי יותר מסתם לכתוב אותו שם באותיות לטיניות. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   12:35, 11 בנובמבר 2021 (IST)

== [[פרדוקס מוראבכ]] ==
Moravec's paradox is the observation by artificial intelligence and robotics researchers that, contrary to traditional assumptions, reasoning requires very little computation, but sensorimotor and perception skills require enormous computational resources. The principle was articulated by Hans Moravec, Rodney Brooks, Marvin Minsky and others in the 1980s. Moravec wrote in 1988, "it is comparatively easy to make computers exhibit adult level performance on intelligence tests or playing checkers, and difficult or impossible to give them the skills of a one-year-old when it comes to perception and mobility".[1]

מבקש קצת הסבר ודוגמה פרקטית טובה, כי כן קיימים [[רובוטים מהלכים]] (walking robots) ורובוטים כן עושים פעולות אנושיות מורכבות כמו הזזת חפצים, קטיף, ניקיון ועוד.
: הם קיימים, ומקדישים את רוב יכולת החישוב לפענוח מיידע חיישנים - כלומר הם דוגמה לקיום הפרדוקס ולא דוגמה נגדית. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   19:54, 10 בנובמבר 2021 (IST)
:מה לגבי תפישה אבסטרקטית, שפה, ממים. מרבית העולם האנושי מתרחש בתודעה, ומסתמך על מערכות וירטואליות שקיימות רק בראש שלנו (מעיין מציאות רבודה, הדברים הללו מתקיימים במציאות בצורה היותר פשוטה שלהם אבל המשמעות העמוקה שאנו נותנים להם היא רק בתודעה), כמו כסף, מותגים, חברות, כתב, מידע, חלוקה לעמים ומדינות, חלוקה חברתית ומעמדית ועוד... אגב, תפישה אבסטרקטית אצל בני אדם מתגבשת בגיל יחסית מאוחר. לא זוכר בדיוק. קשור לטיעון בסוף, לגבי יכולות שמתגבשות בינקות. כמובן שגם הפעולות המורכבות שתוארו, לא נפתרים באופן שבו בן אדם עושה זאת, לפחות כשבני אדם כותבים את הקוד. התהליך אינו זהה, ואינו skill, ואינו מערב יצירתיות, או למידה מהעבר ורכישת ניסיון. גרסאות יותר מתקדמות של למידת מכונה כן הצליחו להציג דברים שכאלה, לדוגמא Alpha Go, אבל עדיין עקומת הלמידה של מחשב היא יותר "איטית" - נדרשות לו המון התנסות ודוגמאות כדי ללמוד מה שלאדם לוקח הרבה פחות זמן. אבל גם לתוכנת מחשב מייצרים הרבה פחות נוירונים מאשר יש במוח האנושי, אז קשה לדעת אם מחשב מסוגל להגיע לרמה האנושית בשיטה הזו, שמחקה את אופן פעולת המוח, או שיש משהו מעבר לרק ההרכב הפיזי של המוח (זו שאלה פילוסופית שכן קיימת בהקשר הזה של פיתוח בינה מלאכותית במכונות, אז לא בטוח שזה רק עניין דתי או רוחני, אלא משהו שנבחן בצורה יותר עמוקה, אבל מעניין מה באמת כבר יכול להיות בקונטקסט הזה, משהו שקשור לתופעות קוונטיות שחלק מייחסים למבנה המוח?). [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 19:51, 12 בנובמבר 2021 (IST)

== מותו של [[אברהם אליהו קפלן]] ==

{{/מצב|נענה}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

איך וכיצד מת? מוות טבעי?. [[מיוחד:תרומות/192.114.7.2|192.114.7.2]] 15:57, 10 בנובמבר 2021 (IST)
:[https://web.archive.org/web/20070928014414/http://www.aishdas.org/rygb/RAEK-H1.pdf מוות טבעי, כנראה משטף דם במוח]. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   22:28, 10 בנובמבר 2021 (IST)

== האם יש הגבלת גיל לאחזקת נשק? ==

האם יש הגבלת גיל להחזקת נשק? לדוגמה, האם אפשר להגיד לאדם בן 100 שיוותר על רישיון הנשק שלו בגלל גילו? [[מיוחד:תרומות/188.120.129.79|188.120.129.79]] 16:06, 10 בנובמבר 2021 (IST)

:למה שתהיה דווקא מגבלת גיל? מה שכן, לפי [[רישיון נשק#רישיון נשק בישראל]], אחד התנאים לקבלת רישיון (ולחידוש?) הוא: חתימה על הצהרת בריאות החתומה על ידי רופא, אשר עיין בתיקו הרפואי של מבקש הרישיון, לרבות התחייבות לעדכון פקיד הרישוי במקרה של שינוי במצב הבריאותי שהוצהר. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 18:50, 10 בנובמבר 2021 (IST)

==מתוך ספרי התורה (חומש) מה הוא הספר העתיק ביותר?==
תודה, אלקסלסי
:על פי המסורת, כל חמשת ה[[חומש (יהדות)|חומש]]ים נכתבו על־ידי [[משה]]; אכן, ישנן דעות לפיהן ה[[תורה]] שבכתב נכתבה בשלבים, כך שחומש [[בראשית]] נכתב עשרות שנים לפני חומש [[דברים]].
:על פי [[השערת התעודות]] ושאר תיאוריות המקובלות במחקר, חמשת החומשים מורכבים מחומרים ספרותיים קדומים יותר, אך ניתן להניח כי החומרים הקדומים ביותר נמצאים בספר בראשית.
:ניתן לקרוא עוד על כך בערך '''[[תיארוך ספרי התנ"ך]]'''; ב[[מיוחד:תרומות/דג ירוק|ברכה]] וב[[משתמש:דג ירוק/שיחות פתוחות|תודה]], [[משתמש:דג ירוק|דג ירוק]] ([[שיחת משתמש:דג ירוק|שיחה]]) • 20:57, יום רביעי בשבת, ו' בכסלו ה'תשפ"ב (IST).
::כמוכן, צריך לזכור שבעולם העתיק (עד המצאת הדפוס) ספרים הועתקו ידנית ובמקרים רבים המעתיקים שינו את הנוסח (לעתים בטעות ולפעמים גם בכוונה: נוסח שנראה להם נכון יותר). לדוגמה, סביר מאוד להניח ש[[ספר ירמיהו]] אכן נכתב במקור בסמוך לחורבן הבית הראשון. אבל זה לא אומר שזה היה הנוסח הסופי: הנוסח של ספר ירמיהו ב[[תרגום השבעים]] משקף גרסה שונה מאוד מזו של [[נוסח המסורה]]. קטעים מהספר שהתגלו ב[[מגילות ים המלח]] דומים בחלקם יותר לנוסח המסורה ובחלקם יותר לנוסח תרגום השבעים. כלומר: כאשר הספר תורגם ליוונית (תרגום השבעים לשאר התנך מאוחר מזה של התורה. מתישהו במאות הראשונות לפני הספירה) עדיין לא היה נוסח אחיד ומקובל של ספר ירמיהו. הסתובבו כמה נוסחים שונים. במאות שנים יש עשרות דורות של העתקות. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 22:45, 10 בנובמבר 2021 (IST)

נכתב לעיל:

{{ציטוט|על פי [[השערת התעודות]] ושאר תיאוריות המקובלות במחקר, חמשת החומשים מורכבים מחומרים ספרותיים קדומים יותר, אך ניתן להניח כי החומרים הקדומים ביותר נמצאים בספר בראשית.}}

אם אני לא טועה ספר בראשית מורכב משני חלקים; סיפור בריאת העולם וסיפורי האבות, אך גם את החלוקה הזאת ניתן לחלק לכמה חלוקות משנה.

אם אכן ספר בראשית הוא הקדום ביותר '''בכללותו''' האם יש הסכמה לגבי מה הכי קדום בו? {{אלמ}}
:לא ברור לי כלל שיש הסכמה כזו במחקר. לעניות דעתי השערת התעודות כבר לא מקובלת כפשוטה על רוב החוקרים. [[ספר דברים]] מספר גרסה משלו לסיפור, אבל לא מתייחס כמעט ל[[סיפורי האבות]]. בכל הסקירה ההיסטורית הארוכה בתחילת ספר דברים מוזכר רק סיפור יציאת מצרים, ושום פירוט על מה שהוא עשה עבור הדורות שלפני מצרים. גם הסיפורים המקבילים בספרי שמות עד במדבר לא מתייחסים יותר מדי לסיפורי האבות. נראה שהיו במקור מסורות נפרדות: סיפורי האבות וסיפור יציאת מצרים. גם בסיפורי האבות: כבר פרשנים תמהו על כך שאברהם לא פוגש את יעקב (הוא היה בחיים כשיעקב נולד, לפי מניין השנים בספר בראשית). להבנתי הדעה המקובלת במחקר היא שסיפורי יעקב קדמו, והם מתייחסים לקשר ל[[ארם דמשק|ארם]] היריבה וגם לזכויות על לב הממלכה: שכם, בית אל ומחניים שבעבר הירדן. סיפורי אברהם נוצרו (או הותאמו) אליהם מאוחר יותר: אברהם עושה כל מה שיעקב עושה, אבל יותר. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 17:21, 12 בנובמבר 2021 (IST)

:התשובה לשאלה הרבה יותר מסובכת משנראה במבט ראשון. על השאלה איזה ספר הוא העתיק ביותר, יש שתי תשובות אפשריות: הראשונה, איזה ספר הועלה ראשון על הכתב או שעריכתו הסתיימה ראשונה, והשניה, '''תוכנו''' של איזה ספר הוא העתיק ביותר, כלומר איזה מסיפורי המקרא מקורו הכי קדום. בנוסף, כל אחד מהחומשים מורכב מסיפורים רבים ונפרדים, לעיתים מגרסאות שונות לאותו הסיפור, ואז בהנתן גרסאות שונות אנחנו עשויים לשאול את עצמנו מה היתה הגרסה הראשונה. שאלה נוספת מבדילה בין סוגי הסיפורים: חלק מהסיפורים מבוססים על סיפורים שהיו נפוצים בסביבה (סיפורי הבריאה והמבול הם המוכרים ביותר) - איזה מהמסורות הישראליות הן העתיקות ביותר? מי ה[[אפונים|אפונימוס]] הקדום ביותר של עם ישראל: אברהם? יעקב? יהודה? יוסף? משה? ואולי בכלל דוד או ירבעם? נכון להיום, לכל חוקר דעה משלו ונימוקים משלו מדוע יהיה זה או אחר הראשון. [[משתמש:עמית אבידן|עמית]] - [[שיחת משתמש:עמית אבידן|שיחה]] 19:27, 12 בנובמבר 2021 (IST)

== עכבר אלחוטי ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

יש דבר כזה עכבר אלחוטי שהוא נטען מUSB? לכמה זמן הסוללה שלו מספיקה?
:יש 2 סוגים של עכברים אלחוטיים:  כאלו עם סוללות נשלפות (ואז אין להן אפשרות לחיבור USB) וכאלו עם סוללה פנימית שלא ניתנת לשליפה - כאן חייב להיות חיבור USB. לגבי זמן סוללה זה תלוי באיזה עכבר. לרוב זמן הסוללה מצויין באתר היצרן. &rlm;[[משתמש:HiyoriX|HiyoriX]] • [[שיחת משתמש:HiyoriX|שיחה]] • חציל-צילון • 21:36, 11 בנובמבר 2021 (IST)

== עישון קנאביס בלי טבק וגם בלי תחליף טבק ==

אם מישהו לא רוצה להוסיף לאבקת הקנאביס טבק עם אבקת חומר בעירה בשביל להכין ג'וינט אלא רוצה רק אבקת קנאביס עם חומר בעירה וזהו (בלי "תחליף טבק" ובלי שום דבר שדומה לטבק), איך אפשר לעשות זאת? תודה. {{אלמ}}
:ניתן לביצוע אבל התוצאה איומה. מתקבלת סיגריה מתפוררת והעשן מחניק. זה מידע מלפני 20 שנים אבל קשה לי להניח שמשהו השתנה מאז... יתכן שמכשיר אידוי (ופורייזר) הוא הפתרון. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   08:30, 12 בנובמבר 2021 (IST)
::מה זאת אומרת התוצאה איומה? הרי למיטב ידיעתי עלי טבק מיובשים אינם חומר בעירה בעצמם, אז למה הם נדרשים? למשל, אפשר היה לשלב עלי קמומיל במקום עלי טבק ועדיין היה צריך חומר בעירה... {{אלמ}}
:ניתן לעשן קנאביס באמצעות [[באנג]] ללא צורך בתוספות כלשהן. בברכה, [[משתמש:Easy n|Easy n]] - [[שיחת משתמש:Easy n|שיחה]] 09:21, 12 בנובמבר 2021 (IST)
::הבעיה עם באנגים שהם קצת "לא אסתטיים", הם עשויים לרוב מחומרי פלסטיק שקופים שמזהמים את הסביבה ובקלות נוצר בהם מעין טחב ולפעמים לא ברור מי השתמש בהם לפני מי; זה לא כמו בדל ג'וינט שאפשר פשוט לזרוק לפח ואחר כך יהפוך לזבל אורגני. {{אלמ}}
:::אם תשתמש בבאנג מזכוכית או ממתכת, הוא לא יזהם את הסביבה ובדרך כלל גם יהיה אסתטי. אם תדאג לנקות אותו מדי פעם לא יתפתח בו טחב, עובש, או משקעים של אפר קנאביס. אם תשתמש רק בבאנג שלך ולא תחלוק אותו עם אחרים, אז יהיה ברור לך מי השתמש בו קודם. אם אתה לא אוהב באנגים ורוצה רק ג’וינטים, אז תצטרך לדלל את הקנאביס עם חומר (אני חושב שעלי קנאביס מיובשים יעבדו טוב כמעט כמו עלי טבק מיובשים) ולנשום את עשן הנייר הבוער. בברכה, [[משתמש:Easy n|Easy n]] - [[שיחת משתמש:Easy n|שיחה]] 14:59, 12 בנובמבר 2021 (IST)
::::אני מציע למחוק את {{ציטוטון|אם תשתמש רק בבאנג שלך ולא תחלוק אותו עם אחרים, אז יהיה ברור לך מי השתמש בו קודם}} יחד עם תגובתי זו כי אני תופש זאת כמזלזל --- אתה מציג אותי כאילו אני צריך אותך לדעת מה ברור לי, למרות שאני לא ולכן אני מציע שתכבד את עצמך ותמחק זאת (שוב, יחד עם תגובתי זו). {{אלמ}}
:::::אין בכתוב מעלה עלבון, החשדנות אינה במקומה.
:::::שאלת מה פשר "התוצאה איומה"? הכוונה היא בדיוק להמשך המשפט "מתקבלת סיגריה מתפוררת והעשן מחניק". לגבי ופורייזר - אין לי ניסיון ואני לא יכול לתת חוות דעת מוצקה. שמעתי דעות לכאן ולכאן, אבל דבר אחד ברור - זו שיטה בריאה יותר, מכיון שבטמפרטורה נכונה (190-190 מעלות) אין עשן אלא רק אדים. בהמשך נאמר לי שופורייזרים זולים אינם פועלים טוב (או בכלל) כך שכנראה זו שיטה יקרה. באנג - אני מופתע שלא חשבתי על זה. יש באנגים יפיפיים מזכוכית, קרמיקה, פלסטיק איכותי, ומתכת. חשוב לבחור אחד שבנוי לפירוק קל לצורך ניקוי, אחרת זה נעשה מגעיל. אם מעוניינים לשתף בחוויה ונרתעים בשל היגיינה ניתן לקנות מספר פיות ושכל משתמש/ת ירכיב פייה אחרת בתורו. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   13:20, 14 בנובמבר 2021 (IST)
::::::זו דעה להגיד שאין עלבון; לגבי ופורייזר, אני לא יודע אם זה באמת בריא יותר כי זו השיטה הכי ממכרת שאני מכיר לצרוך קנאביס. {{אלמ}}
:::::::על זה אינני יודע להשיב תשובה מוסמכת, אבל אני לא שמעתי על כך. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   15:45, 14 בנובמבר 2021 (IST)
:::::::במה לכל הרוחות אתה מוצא עלבון? הערכה שלי: למעלה מ95% מהאנשים לא ימצאו בדבריו עלבון אפילו אם יחפשו בנרות. אדם מתגייס לענות לשאלותיך. אין זה יאה. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   15:45, 14 בנובמבר 2021 (IST)
::::::::[[משתמש:אילן שמעוני]] בדומה למה שציינתי, להגיד לבן אדם מה יהיה לו ברור לגבי שמירת חפציו האישיים בצורה מחנכת זה מבחינתי עלבון כי זה סוג של התנשאות; אין ל[[משתמש:Easy n]] מושג מי אולי ישתמש בלי רשות בבאנג של מי בלי ידיעתו (זה יכול להיות אפילו הבן שלו או הבת שלו או חברה של אשתו כשהוא לא בבית או ווטאבר מה). אני בחיים לא אגיד לבן אדם דבר כזה ואין לי כוונה להתווכח בנושא. {{אלמ}}
: אם אני לא טועה, קנאביס לא רפואי אסור בשימוש במדינת ישראל. רק אומר. [[מש:ס.ג'יבלי|ס.ג'יבלי]] - [[שיחת משתמש:ס.ג'יבלי|שיחה]] - '''הצטרפו ל[[וק:סי|מיזם סין]]''' 16:54, 12 בנובמבר 2021 (IST)
::כמו שזה נכון ככה זה לא רלבנטי (וגם לא חכם). <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   13:20, 14 בנובמבר 2021 (IST)
:::הבהרה - האיסור לא חכם, לא המגיב שמעלי. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   13:22, 14 בנובמבר 2021 (IST)

==קנאביס==
ניסיתי מספר ומספר פעמים לעשן קנביס. אבל אני פשוט לא מרגיש כלום. ממש כאילו שזה לא עושה שום דבר: אולי טיפה קלה של רוגע וגם זה אולי אני מדמיין. ברור שזה לא החוויה שבגינה אנשים מסתכנים להיכנס לכלא.  איך זה יתכן?
:1. לאנשים שונים תגובה שונה. 2. זה נפוץ מאד שבפעמים הראשונות לא חשים שום השפעה, וזו גם הייתה החוויה שלי. 3. יתכן שניסית חומר באיכות נמוכה עם תכולת חומרים פעילים נמוכה. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   15:46, 14 בנובמבר 2021 (IST)

== שיתוף מסך בוואטסאפ ==
לפי מה שאני יודע, אי אפשר לשתף מסך בוואטסאפ עצמה (כמו שמשתפים בזום). 

עם זאת, לפעמים אני כן צריך לשתף מסך.

מצד אחד אני לא משתמש בזום כלל (וגם לא מעוניין להשתמש בה) ומצד שני אני כן פתוח לחלופה כל שהיא לזום בהקשר זה.

האם יש כאן ערך על תוכנה שתהווה עבורי פיתרון? אולי [[סקייפ]]? תודה. {{אלמ}}
:כל תוכנת web conferencing תיתן לך את הפונקציונליות הזאת. כמה דוגמאות עבורך: MS Teams, Adobe Connect, WebEx, Facebook Rooms (אני לא בטוח לגביהם, נראה לי הם רק VC. יכול להיות שהגרסה הארגונית שלה כן תומכת, אבל זה פחות רלוונטי כאן). [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 19:26, 12 בנובמבר 2021 (IST)
:ולגבי סקייפ, אני חושב שמיקרוסופט השביתו את השירות לטובת Teams. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 19:32, 12 בנובמבר 2021 (IST)
::סקייפ קיים, רק ששיחת וידאו אפשרית רק לשני אנשים כמדומני. {{אלמ}}
:::[[דיסקורד]]. [[משתמש:TheStriker|TheStriker]] - [[שיחת משתמש:TheStriker|שיחה]] 21:26, 15 בנובמבר 2021 (IST)

==האם ניתן להשתמש ב[[מספר טלפון וירטואלי]] להתקנת וואטסאפ?==
או שמא וואטסאפ יחסמו זאת? כמו כן האם סביר להניח שאם המון אנשים יעשו זאת אז וואטסאפ יחסמו לגמרי את האפשרות להשתמש במספרי טלפון וירטואליים (האם בכלל יש להם את האפשרות לחסום את זה?)
:איך הם יכולים לזהות את זה? ולא עדיף להשתמש ב WhatsApp for Business אם יש הרבה אנשים שישתמשו באותו חשבון ויש צורך להסתיר את המספר? אני מניח שזה הצורך כאן. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 19:29, 12 בנובמבר 2021 (IST)
::למה שהם לא יוכלו לזהות זאת אם למספר לכאורה יש country code (פיקטיבי) ואינו מתנגש עם מספר קיים זהה לכאורה?
:::לא הבנתי. לאיזה מספר טלפון אין CC ומתנגש עם מספר אחר? ממה שהבנתי זה עובד כמו פרוקסי. למה שתוכל לדעת? למרות שיש אתרים שמזהים שימוש ב webproxy, לא יודע מה השיטה שהם נוקטים. אולי זה קשור ל metadata שהם מצליחים לשלוף דרך בקשת ה HTTP, יחד עם מידע שהם מוציאים בצורה ידנית ב JS, ורואים פער מסויים. לא משהו שרלוונטי כ"כ במקרה הזה, כי הם לא יכולים לדעת לאיזו אנטנה אתה משדר, במקסימום את ה IP שלך, ומשם את המדינה והספק שלך, אבל עדיין אפשרי שאתה פשוט בחו"ל עם מספר טלפון של מדינת המקור שלך, או שאתה משתמש ב VPN. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 12:05, 13 בנובמבר 2021 (IST)
:למה זה אמור להפריע להם? [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 10:30, 13 בנובמבר 2021 (IST)

== מספר טלפון סלולרי גלובאלי (לא בין לאומי, גלובאלי) ==

מספר טלפון סלולרי גלובאלי (טלפוניה ממש, לא VoIP) בלי קוד מדינה, כלומר בלי [[קידומת טלפון בינלאומית]].

האם יש דבר כזה?

בחיפושי לא מצאתי דבר, לצערי. {{אלמ|49.230.28.2}}
:אין דבר כזה למיטב ידיעתי. מה הצורך בכזה? [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 10:30, 13 בנובמבר 2021 (IST)
::זה יכול לתת "יציבות טלפונית" למי שנע תכוף בין מדינות (אחת לשנתיים-3) ולמי שלא רוצה לבוא באינטראקציה עם חברות טלפוניה במדינה ספציפית. {{אלמ}}
:::הצורך בזה יורד. רוב השימוש בטלפון כיום הוא לצרכי אינטרנט. זה כן עובד עם רשתות בינלאומיות, אתה מזדהה מול ספק סלולרי עם המעבר למדינה אחרת. שימוש נוסף הוא הזדהות, דרך הודעות טקסט, לפחות הזדהות ראשונית עד למעבר לשיטה הבטוחה יותר עם קודים מתחלפים, או עם token כך שרק נדרש ללחוץ על כפתור בטלפון לאשר. ו whatsapp שנשארה מאחור עם מזהה שהוא מספר הטלפון שלך. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 11:57, 13 בנובמבר 2021 (IST)
::::הבעיה היא שספקים סלולריים במדינות שונות אולי יהיו מאד חשדניים, לעתים תחץ לחץ חוקי הגירה מחמירים, לספק חבילות טובות ל"זרים", לכן התהליך מול ספק חדש במדינה זרה הוא לא בהכרח חלק ויכול להיות מאד מתסכל ואף לכלול הונאות. אני כן מקווה שלאחר תומו המוחלט של משבר הקוביד-19 (2023?) תהיה יותר גמישות גם בשל עלייה בסטנדרטיזציה וגם בשל מהפכת ה-[[eSIM]] הבאה וקרבה. {{אלמ|49.230.28.2}}
:::::מערכת הטלפוניה העולמית מסודרת לפי מדינות ומוסדרת כך (לדוגמה: [[w:E.164]]). לא ברור לי מהי הבעיה עם VoIP באופן כללי. ספקי VoIP שמספקים מספר טלפון מתחברים לרשת הטלפוניה במדינה שבה „נמצא״ המספר. אבל זה דבר די מקובל: חברה עם [[מרכזיה]] פרטית יכולה לקבל מספק הטלפוניה טווח של מספרי קווים. פעם חיבור כזה היה נעשה בקווים דיגיטליים ייעודיים כגון [[w:E-carrier|E1]] אבל היום ספקי טלפוניה מחברים מרכזיות פרטיות של לקוחות עסקיים ב־VoIP. גם התשתית הפנימית בתוך ספקי הטלפוניה הומרה בעיקרה מקווים בכל מיני קווים מיוחדים שעובדים עם [[מיתוג מעגלים]] ל־VoIP (אבל על חומרה אמינה מאוד). בתחום הזה יש המון ספקים ברמות איכות ואמינות שונות ועם סוגי הצעות שונים.
:::::ועכשיו לרמת הסים: כרטיס [[סים]] לא קשור דווקא למפעיל אחד. התקנים מאפשרים לספקי הטלפוניה לאפשר לכרטיס להתחבר גם אצל ספק אחר. במקרה הזה מתרחשת [[נדידה (תקשורת)|נדידה]]: הספק שאצלו התחברת מזהה אותך בעזרת הספק המקומי שלך. זה בדרך כל משהו שעולה יותר כסף. אין בעיקרון בעיה ליצור סים שיעבוד אצל כל ספק אחד בעולם, אבל אז המחירים הם בהתאם (חפש international sim card). אם אתה נמצא כמעט כל הזמן באותה הארץ, עדיף להשתמש בסים מקומי. ושוב: אפשר להשתמש בסים מקומי כדי לקבל חיבור נתונים, ולשמור על מספר קבוע דרך ספק VoIP.
:::::אבל יש מספר טלפון גלובלי אמיתי: [[טלפון לווייני]]. זה יקר, מסורבל ולא נוח, אבל זה גלובלי. [[Starlink]] כבר נותן רק חיבור נתונים, כי העתיד הוא VoIP{{כ}}. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 22:46, 13 בנובמבר 2021 (IST)

== מוזיקה ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

מוזיקה היא אוניברסל אנושי, נכון?

מה היתרון האבלוציוני בלחבב אוסף צלילים בעלי מקצב כלשהו ויחסים מוגדרים בין אורכי גל? למה זה טוב לנו?
: אין הסבר מקובל, והשערות יש למכביר. אוסיף שחלק מהיונקים והציפורים מגלים יכולת לזהות תווים יותר מאשר "סתם צלילים". הם מקשרים בין אותו תו בהפרש של אוקטבה, אבל לא לא-תו בהפרש של אוקטבה. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   15:50, 14 בנובמבר 2021 (IST)
::לא הגיוני שאם יש ליצור יכולת לתקשר באמצעות צלילים ויכולת אבחנה בצלילים, שזה יהיה קיים. ציפורים זו דוגמא טובה. ידוע גם שיש קשר בין מוזיקה להשפעות מסויימות שיש על המוח. גם ללמידה של נגינה בגיל צעיר יש השפעות חיוביות, בתחומים שאינם קשורים לכאורה למוזיקה. היה גם לדוגמא ביוון העתיקה פילוסוף (לא זוכר מי) שטען שלכל דבר יש את המוזיקה שלו, בפרט התייחס לפלנטות. בדיעבד, מסתבר שצדק, ויש להם ויברציה מסויימת. גם ברמה התת-אטומית נראה שזה נכון (ובכלל בתיאוריית המיתרים, אם כי היא רק השערה), ובכלל נראה שפיזיקאים כן מחבבים את המוזיקה (ו[[תורת המוזיקה]]) ורואים בה הקבלה טובה לדברים אחרים. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 22:33, 16 בנובמבר 2021 (IST)


== מהפכת ה [[eSIM]] ==
בן אדם שמחליף מדינה תכוף (אחת לשנה-שנתיים) קנה סמארטפון עם eSIM:

# איך יתבצע תהליך החלפת המפעיל הסלולרי בכל פעם שבעל המכשיר עובר לגור במדינה אחרת?
# במקרה של multiple-SIM איך יוכלו להיות לו כמה חבילות בו זמנית, נניח אחת ממדינה X, אחת ממדינה Y ואחת ממדינה Z, בתוך eSIM אחד? {{אלמ|182.232.60.192}}

== הפרכת המושג מין בביולוגיה ==

לא פעם נחשפתי לטענה שמין (species) מוגדר רק לפי "היכולת של פרטים מאותה קבוצה להזדווג" אבל אפשר לטעון שאם נשארו בעולם רק שני בני אדם, גבר ואישה ושניהם עקרים באופן מוחלט, אז הם עדיין בני אדם ואין בכלל קשר להזדווגות ולכן הטענה הזאת נופלת. בהתחשב בכך, מה מגדיר באופן מוחלט ובלתי מעורער מין? {{אלמ|49.230.28.2}}
: Species concept. ראה בוויקי האנגלית {{אלמ|46.114.146.163}}
:: ישנן לפחות 26 תפיסות בנושא. [1] תפיסת מינים הפועלת היטב עבור אורגניזמים המתרבים מינית כגון ציפורים עשויה להיות חסרת תועלת עבור מינים המתרבים באופן א-מיני, כגון חיידקים.
:::תודה, אתה רק מחזק את דברי, אם כך. טוב, אולי לעולם לא נדע מה זה באמת species אם בכלל יש דבר כזה... {{אלמ|49.230.28.2}}
::::כל הגדרות המיון בביולוגיה נועדו רק לנוחות שלנו ולא קיימות באמת בטבע. בהרבה מקרים ההגדרה הזו מאוד מועילה ולכן משתמשים בה. המלבן שבו אני כותב את ההודעה לא באמת קיים: אם נסתכל ברזולוציה מתאימה נראה שהקו האפור והרקע הלבן עשויים מאוסף של נקודות קטנות בצבעים שונים. אבל מרחוק זה נראה לי מלבן עם אותיות בתוכו ונוח לי להתייחס אליו ככזה. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 07:03, 16 בנובמבר 2021 (IST)
:::::ממש לא. דווקא הגדרת המין אינה סתמית. אולי אינה חדה כמו שהיינו רוצים, אך בהחלט לא סתמית. [[מיוחד:תרומות/192.114.182.2|192.114.182.2]] 07:36, 16 בנובמבר 2021 (IST)
::::::איפה ראית שצפריר אמר שהגדרת המין סתמית? מה שהוא טען שאין בטבע או בביולוגיה גבול חותך ("הגדרה חדה", כמו שאמרת) בין אורגניזמים מאותו מין לאורגניזמים שלא מאותו מין, ושהגדרת המין בעיקר נועדה לסייע לביולוגים (שגם הם מהמין של בני האדם, הייתי חייב) לתת שמות ולהגדיר הגדרות ולעשות מחקרים. קשה לעשות מחקר על מין מסוים, אם לא הוגדר עד הסוף מה נכלל במין הזה ומה לא. לכן, לצורך הנוחות צריך להשתמש בהגדרה מסוימת. שוב, ברור ש[[טיגריס]] אינו ממינו של ה[[אריה]], וש[[טיגריס סיבירי]] ו[[טיגריס בנגלי]] הם מאותו מין, אך באזור המעורפל שבו אחת מהפרטים הקדומים מהסוג [[תנין (סוג)|תנין]] החלה להשריץ פרטים נוספים, חלקם דומים יותר לאמם, חלקם דומים פחות, לא תמיד היה ברור מי מהפרטים הללו שייך למינה של האם, ומי - לא. זה כמו גבולות בין מדינות, שלא תמיד הם ברורים או מוסכמים או צמודים לקו גבול טבעי כלשהו (נהר, הר גבוה וכדומה), אך תמיד הם לא סתמיים (=שרירותיים) ונובעים מהתפתחות היסטורית מסוימת ומהקשר מסוים. [[משתמש:אביתרג|אביתר ג']] • [[שיחת משתמש:אביתרג|שיחה]] • 12:37, 17 בנובמבר 2021 (IST)
:::::::גם המושג "ארץ" מופרך, אין דבר כזה ארצות: גדרות או ציוריי גבולות על מפה אינם באמת ארץ כי הגבול לא התקיים לפני קביעתו, תמיד יכול להשתנות ותמיד יוכל להימחק. מה שכן יש זה קבוצות שתופסות בפועל שטח מסוים ("ארץ") וכל פרט מפרטים אלה יכול לזהות פרט אחר כבן קבוצתו בטעות או שלא בטעות, לכן כשאדם אומר נולדתי בארץ ישראל הוא התכוון שהוא נולד בשטח שבאותו זמן שלטו בו מי שהיו מזהים אחד את השני כ"ישראלי" (וגם גרו בו).
:::::::עם זאת, אני חושב שבניגוד למונח ארץ, המונח מין כן מתאר משהו מהותי רק אני פשוט לא יודע להגדיר מה כי עניין הרביה לכאורה הופרך. {{אלמ|2001:44c8:4014:6e4f:b2ac:8f97:1dc:94e1}}
::::::::איך אתה יכול להגיד שהוא אומר משהו מהותי בלי לדעת מה הוא אומר בכלל? [[מיוחד:תרומות/2A02:ED0:4335:F200:90B7:A83B:C7B2:A2E7|2A02:ED0:4335:F200:90B7:A83B:C7B2:A2E7]] 07:29, 27 בנובמבר 2021 (IST)
:::::::::שאלה יפה, במקרה הזה זה נטו אינטואיציה. {{אלמ}}
::::::::::הרבה מעבר לנטו אינטואיציה. הכללות '''ברמת וודאות גבוהה''' הן מעשיות. מייצרות הרבה מאוד תועלת ומעט מאוד שגיאות. ההכללה "מין" היא משהמשובחות - שבריר קטן של טעויות כל עוד מדובר על רב תאיים. בחד תאיים זה מסתבך. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span> [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]  16:30, 28 בנובמבר 2021 (IST)

== האם חוזה עבודה יכול למנוע מהעובד להתפטר מרצונו? ==
{{מצב|נענה}}

נניח מישהו מעוניין להתקבל לעבודה, ואז להתפטר אחרי חודש אם הוא לא אוהב את התעסוקה.

האם יכול להיות סעיף בחוזה המונע מהעובד להתפטר מרצונו החופשי? [[משתמש:שואל השאלות|שואל השאלות]] - [[שיחת משתמש:שואל השאלות|שיחה]] 18:46, 15 בנובמבר 2021 (IST)
:די בטוח שגם אם היה קיים סעיף כזה - זה לא חוקי ולא קביל. כל עובד רשאי להתפטר מרצונו החופשי, גם אם הוא חתם על "התחייבות". &rlm;[[משתמש:HiyoriX|HiyoriX]] • [[שיחת משתמש:HiyoriX|שיחה]] • חציל-צילון • 20:26, 15 בנובמבר 2021 (IST)
::מקומות עבודה עוקפים זאת לפעמים על ידי הגדרת פרק זמן מסוים כ"הכשרה בתשלום", ואם העובד ממשיך אחרי סוף תקופת ההכשרה אז הוא פטור מהתשלום. על כל פנים, יש גבול כמה אפשר למתוח את הטריק הזה. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span> [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]  23:12, 15 בנובמבר 2021 (IST)
שמעתי שבארה"ב זה מקובל מאוד שהעובד מתחייב נגיד לשנה במקום עבודה מסוים וצריכים כל מיני תנאים מיוחדים בשביל שיהיה מותר לו להתפטר. [[מיוחד:תרומות/87.71.112.247|87.71.112.247]] 00:41, 16 בנובמבר 2021 (IST)
:ארה"ב היא לא דוגמה לכלום. זורקים שם אנשים בסכנת חיים מבתי חולים אם אין להם כסף לשלם את החשבון, לוקחים על אינסולין פי 10 ממחירו הריאלי וחולי סכרת מתים בגלל זה. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span> [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]  01:12, 16 בנובמבר 2021 (IST)
:שמעת? {{מקור}}. תמיד אפשר לקום וללכת. אבל אם אני עושה את זה אני לא עומד בהתחייבויתי למעסיק (לדוגמה: הודעה 30 ימים לפני מועד כניסת ההתפטרות לפועל, אם כך כתוב בחוזה בינינו)ולכן הוא לא חייב לתת לי את הפיצויים הנדרשים לסיום העבודה (נכון? אני לא מומחה בדיני עבודה). ויש כמובן גם את העניין שלא רוצים לצאת מעבודה עם המלצות גרועות. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 06:59, 16 בנובמבר 2021 (IST)
::להתפטרות בישראל יש כללים, ואחד מהם הוא מתן הודעה מוקדמת, שאורכה תלוי בוותק ומגיע לפי חוק עד ל-30 ימים. בעונש על אי מתן הודעה מוקדמת הוא שלילת משכורת בגובה המשכורת שהייתה משולמת בתקופת ההודעה המוקדמת. בחוזה העבודה ניתן לקבוע תקופת הודעה מוקדמת ארוכה יותר, אבל לא ברור עד כמה התחייבות כזו מחייבת את העובד (ראו: [[חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות]]). [[משתמש:דוד שי|דוד שי]] - [[שיחת משתמש:דוד שי|שיחה]] 04:52, 18 בנובמבר 2021 (IST)

== איפה ב-DNA האנושי מקודדת ה"אנושיות"? ==

מה ב DNA האנושי מאפשר לבני אדם לדבר כמו שהם מדברים \ לבנות מבנים צמודי קרקע הכוללים ריצוף, קירות וגג \ לבצע פעולות מתמטיות מאד מורכבות וכו'? גם אם אין זיהוי מדויק, האם לפחות יש זיהוי כללי? תודה, {{אלמ|49.230.28.2}}
:קיים גן בשם FOXP2 שידוע שקשור ליכולות שפה. באופן כללי, כמעט שאין זיהוי של הגנים ששאלת עליהם. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span> [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]  06:19, 16 בנובמבר 2021 (IST)
::אילן, לתשומת ליבך, {{אלמ|49.230.28.2}}, [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 07:07, 16 בנובמבר 2021 (IST)
:::תודה. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span> [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]  07:15, 16 בנובמבר 2021 (IST)
::גנים של בניית מבנים צמודי קרקע...? [[משתמש:ראובן מ.|ראובן מ.]] - [[שיחת משתמש:ראובן מ.|שיחה]] 18:11, 21 בנובמבר 2021 (IST)

== איך מחשבים ריבית דריבית? ==

{{מצב|נענה}}

אם מישהו הפקיד 100 שקל והריבית היא 2% לחודש, אז כמה יהיה לו אחרי 20 חודשים? {{אלמ|87.71.19.145}}
:100 כפול (1.02 בחזקת 20) [[מיוחד:תרומות/2.53.25.107|2.53.25.107]] 16:52, 16 בנובמבר 2021 (IST)

== מה זה "שער" בהקשר של מדדים? ==

{{מצב|נענה}}

באתר [https://www.globes.co.il/portal/instrument.aspx?instrumentId=4353] פה כתוב "שער" 490.85. מה זה המספר הזה ומה היחידות שלו? {{אלמ|87.71.19.145}}

בדרך כלל, קובעים באופן שרירותי איזשהו מספר עשרוני חסר יחידות (1,000 או 10,000 או מספר אחר) כשער ההתחלתי של מדד מסוים, באותו תאריך שבו התחילו להשתמש בו. בימים הבאים, אם המדד הנ"ל עולה פי x, גם שער המדד עולה פי x, ולהיפך, כמובן. זה אומר, בדוגמה שלך, שאם קבעו את המדד ההתחלתי ל-1,000, ובתאריך מסוים הגיע שער המדד ל-490.85, פירושו של דבר שערכו של המדד ירד פי 2.037~ מאז שהתחילו להשתמש בו ועד התאריך הנ"ל. [[משתמש:אביתרג|אביתר ג']] • [[שיחת משתמש:אביתרג|שיחה]] • 12:13, 17 בנובמבר 2021 (IST)

== הלוח היוליאני (והגרגוריאני בעקבותיו) ==

{{מצב|נענה}}

למה הלוח היוליאני מתחיל עשרה ימים מאוחר מדי? למה ה1 בינואר עשרה ימים אחרי [[יום ההיפוך]] (לפי הלוח - 21 בדצמבר) ולא ביום ההיפוך עצמו? 
{{ש}}השאלה כמובן האם מישהו יודע למה בימי יוליוס קיסר בחרו כך.[[משתמש:david7031|david7031]] • [[שיחת משתמש:david7031|שיחה]] • י"ג בכסלו ה'תשפ"ב • 00:23, 17 בנובמבר 2021 (IST)
:השנה הרומית התחילה בחודש מרס. רק בתקופת הנצרות התחילו לספור מינואר. [[משתמש:יואלפ|יואלפ]] - [[שיחת משתמש:יואלפ|שיחה]] 07:56, 17 בנובמבר 2021 (IST)
::[[הלוח היוליאני]] קדם לנצרות, כידוע. אבל החודשים ינואר ופברואר נוספו, ונוספו לתחילת השנה, עוד הרבה לפני כן, ולא ברור בדיוק מתי ואיך. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 10:55, 17 בנובמבר 2021 (IST)

:עשרת הימים המפרידים בין הלוחות הם תוצאה של סחיפה כתוצאה מעיבור לא מדוייק של הלוח היוליאני. לגבי יום ההיפוך, עד כמה שידוע לי מתכנני הלוח לא כיוונו את 1 בינואר ליום ההיפוך, ועשרת הימים בין אחד לינואר ליום ההיפוך אינם קשורים לעשרת הימים שהפרידו בין שני הלוחות. [[משתמש:אסף השני|אסף השני]] - [[שיחת משתמש:אסף השני|שיחה]] 21:28, 17 בנובמבר 2021 (IST)
::זה בדיוק מה ששאלתי. למה לקחת בתור עוגן "עשרה ימים אחרי יום ההיפוך. (או, אם יואלפ צודק, אז "עשרים יום לפני יום השיווין"? או אם הם לא התייחסו לימי הקטבים האסטרונומיים, אז מה כן הייתה הסיבה לקביעת העוגן?[[משתמש:david7031|david7031]] • [[שיחת משתמש:david7031|שיחה]] • י"ד בכסלו ה'תשפ"ב • 17:06, 18 בנובמבר 2021 (IST)

:::(אמלק: אין לי תשובה לשאלתך).
:::אכן סיקרנת אותי, והשאלה נשאלת באינטרנט [https://www.quora.com/Why-isnt-January-1st-on-the-Winter-Solstice-the-shortest-day-of-the-year-in-the-northern-hemisphere-wouldnt-that-be-the-logical-time-to-start-the-year לא מעט]. יוליוס עשה מאמצים להתאים יום השוויון ל- 25 במרץ - תאריך ידוע וחשוב שחל בלוח השנה הרומי הקדום. בחודש מרץ נחגגו חגים רבים ראה כאן: {{אנ|Hilaria}}. אולי, פשוט, הרעיון להתחיל את השנה ביום הקצר ביותר, שנראה לנו טבעי, לא היה מה שהחליטו עליו הרומאים לבסוף, למרות שידעו היטב על קיומו. ייתכן (ספקולציה שלי) שהתאריך שנקבע (25) הוא תוצאה של ברדק שחל שם לפני הלוח היוליאני. ראה [[לוח השנה הרומי]]. [[משתמש:אסף השני|אסף השני]] - [[שיחת משתמש:אסף השני|שיחה]] 20:47, 18 בנובמבר 2021 (IST)

== עדכון ועריכה ==
{{הועבר|ש:ספריית בית אריאלה#עדכון ועריכה}}

== החיים הם כלי ההכרה ==

{{מצב|נענה}}


למה ניטשה מתכוון כאשר הוא אומר שהחיים הם כלי ההכרה? (מתוך המדע העליז IV 324-"ההכרה עצמה: [יתכן לרבים הוא עניין של מרגוע, בידור ובטלה] בשבילי היא עולמם של סכנות ונצחונות, עולם בו לרגשות ההירואיים אולמות-ריקודים וזירות-קרב משלהם. 'החיים הם כלי ההכרה'") --[[משתמש:עורך20|עורך20]] - [[שיחת משתמש:עורך20|שיחה]] 13:08, 17 בנובמבר 2021 (IST)

:דרך התפלספותו של ניטשה מיוחדת במינה וראויה לתשומת לב, אולם מוליכה בנקל לאי-הבנות ולסילופים. כתיבתו האפוריסטית המקוטעת עלולה ליצור רושם שניתן להבין כל קטע וקטע מחוץ להקשרו וללא התייחסות להשקפתו הכוללת של ניטשה.
: כתיבה מקוטעת זו איננה מתבססת על טיעונים רצופים ומעלה לפעמים סברה, שלפיה דבריו של ניטשה פתוחים להערכות ולפירושים שונים, וכולם נכונים באותה מידה. יתירה מזו: שפתו של ניטשה עשירה מאוד מבחינה ספרותית ורוויה במטאפורות ובדימויים קונטרוברסאליים. היא מעוררת לעתים קרובות תגובות חזקות של סלידה או של התלהבות. תגובות אלו הן הגורמות לסילוף מחשבתו. גוגל מצא. לא ברור כמה את/ה כבר מבין/ה את ניטשה {{אלמ|46.114.151.143}}

== מה ההבדל בין "קרן נאמנות" ל"נייר ערך" ו"אגרת חוב"? ==

{{מצב|נענה}}

בבקשה, אל תשימו הפניה לערכים, כבר קראתי אותם. אני שואל ספציפית על '''ההבדלים''' בין המונחים. כיצד שלושת המונחים נבדלים זה מזה?

דוגמה ספציפית: מזה "קסם KTFי צמודות מדד ממשלתיות (סימול:5113329)"? זה אג"ח, ני"ע או ק"נ? [[מיוחד:תרומות/176.228.160.181|176.228.160.181]] 14:42, 17 בנובמבר 2021 (IST)
:נייר ערך זה שם כללי למגוון של מכשירים פיננסיים, אג"ח הוא סוג של נייר ערך שמשמעותו הלוואה, וקרן נאמנות היא קבוצה של ניירות ערך. קפיש? [[משתמש:עמית אבידן|עמית]] - [[שיחת משתמש:עמית אבידן|שיחה]] 14:57, 17 בנובמבר 2021 (IST)
האם קרן נאמנות עצמה נחשבת לנייר ערך? כאשר מישהו רוכש "קרן נאמנות", אז הכוונה היא שהוא בעצמו קונה את כל הקבוצה של ניירות הערך שיכולים להיות אגרות חוב? [[מיוחד:תרומות/176.228.160.181|176.228.160.181]] 15:30, 17 בנובמבר 2021 (IST)

:מכל בחינה מעשית אפשר להסתכל על קרן נאמנות כעל נייר ערך. כשמישהו רוכש יחידה של קרן נאמנות הוא '''לא''' קונה את כל הקבוצה של ניירות הערך, אבל שוב - מהבחינה המעשית זה כאילו שהוא כן קנה אותם. [[משתמש:עמית אבידן|עמית]] - [[שיחת משתמש:עמית אבידן|שיחה]] 15:36, 17 בנובמבר 2021 (IST)
:: הסבר בבקשה את הטענה האחרונה. אז מה הוא כן קונה? ולמה זה "כאילו". [[מיוחד:תרומות/176.228.160.181|176.228.160.181]] 15:47, 17 בנובמבר 2021 (IST)
:: :מה שהוא קונה זאת יחידת השתתפות בקרן. קרן נאמנות היא מנגנון שבו מתארגנים משקיעים רבים להשקעה משותפת בניירות ערך על ידי הפקדת כספם בידי בעל מקצוע שינהל את הרכישות (אני כמובן מפשט את הדברים). הקרן היא שקונה את ניירות הערך ולא המשקיעים הבודדים, אך כיוון שלכך אחד מהם יש חלק בקרן, מבחינה כלכלית אם קרן שיש בה 1000 יחידות קנתה מניה, הרי כל בעל יחידת השתתפות קנה אלפית מניה. לכן שווי יחידת השתתפות מתאים לשווי של ניירות הערך שמוחזקים על ידי הקרן. [[משתמש:אמיר מלכי-אור|אמיר מלכי-אור]] - [[שיחת משתמש:אמיר מלכי-אור|שיחה]] 16:05, 17 בנובמבר 2021 (IST)
:::: אהא. הבנתי. עכשיו לעוד שאלה קשורה: '''ממי''' קונה מישהו כשהוא מעביר את כספו לקרן נאמנות? והאם הקרן יכולה "להיגמר" במובן שכמות היחידות נגמרה, ואז צריכים לפתוח "קבוצת רכישה" חדשה? {{אלמ|176.228.160.181}}
::::: זה תלוי בסוג הקרן. יש קרנות שיש להן מספר קבוע של יחידות השתתפות. כשהן מוקמות לראשונה הן מוכרות את היחידות הללו ואחר כך אם אתה רוצה לקנות יחידה בקרן אתה קונה אותה מהבעלים הקודם שלה (בדומה לכל נייר ערך אחר) ויש קרנות שבהן אפשר להוסיף יחידות גם תוך כדי חיי הקרן. [[משתמש:אמיר מלכי-אור|אמיר מלכי-אור]] - [[שיחת משתמש:אמיר מלכי-אור|שיחה]] 23:25, 17 בנובמבר 2021 (IST)

===שאלה אחרת===

האם מניות ואגרות חוב יכולות להיגמר? כשמישהו רוכש מניה בבורסה אז הוא רוכש אותה מאדם שמוכר, נכון? כלומר אין "מניות ללא בעלים"?

אז נגיד ויש קרן נאמנות שהיא "מחכה מדד תל אביב 125" - זה אומר שמנהלי הקרן צריכים לקנות 125 מניות של החברות המצליחות ביותר בתל אביב, נכון? אז מה קורה אם המניות "גמרו" כי כולם יודעים ש125 החברות המצליחות ביותר בתל אביב הם הם השקעה בטוחה ואף אחד לא רוצה למכור? [[מיוחד:תרומות/176.228.160.181|176.228.160.181]] 16:42, 17 בנובמבר 2021 (IST)
: מחקה ולא מחכה. הרעיון הכלכלי הוא שלמוצר יש מחיר. אם "אף אחד לא רוצה למכור" תציע אחוז אחד יותר וחזור חלילה. [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 17:15, 17 בנובמבר 2021 (IST)

== [[דולר אמריקני|הדולר האמריקני]] מתקרב ל 2.99 ביחס ל[[שקל חדש|ש"ח]] ==

מה כבר אנשים לא רוצים להשקיע בענקיות טכנולוגיה אמריקניות כמו ההבאות?

* IBM
* AT&T
* Intel
* AMD
* Canonical
* Microsoft
* Google
* Apple
* Dell
* Nvidia
* Adobe
* Amazon
* חברות אמריקניות רבות אחרות

'''אז במי הם משקיעים במקום?'''

תודה, ''אלי קופטר'' 
: אאז"נ זה קשור מאוד לנפח המטבע (פונקציה של גודל הכלכלה וכמות המטבעות). להשקעה בסכום נתון של משקיע ישראלי בארה"ב יש השפעה קטנה הרבה יותר מאותו סכום שישקיע אמריקאי בישראל. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span> [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]  08:16, 18 בנובמבר 2021 (IST)
::האם התכוונת לטעון שההשקעות בארה"ב עדיין גבוהות ביותר מבכל מדינה אחרת רק פשוט ארה"ב ייצרה יותר מדי כסף ולכן ערכו ירד? ''אלי קופטר''
:השאלה היא לא מה גודל החברה אלא מה פוטנציאל הצמיחה שלה. [[מיוחד:תרומות/192.114.182.2|192.114.182.2]] 13:32, 18 בנובמבר 2021 (IST)

:אם אני לא טועה, החברות שציינת נכללות כולן במדד [[S&P 500]], והמדד הולך ועולה עם הזמן (למרות התנודות ולמרות המשברים ולמרות הנפילות הגדלות והקטנות). ועצם התחזקות השקל לא אומרת כלום על ביצועי השוק האמריקאי. גם הפרנק השוויצרי נפל ביחס לשקל בשנה הזאת: מ-3.70 בינואר ל3.33 כיום (וזה המון). ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 16:04, 18 בנובמבר 2021 (IST)
::אם המדד אכן הולך ועולה אז איך זה שהדולר צונח (כמובן, לא רק ביחס לש"ח)? הרי אלה ענקיות טכנולוגיה שאני לא מכיר תחרות נרחבת להן מחוץ לארה"ב, ''אלי קופטר''
::: האמנם הדולר צונח ביחס לכל מטבע? [https://www.xe.com/currencycharts/?from=USD&to=EUR&view=10Y כאן] יש השווה לאירו למשך 10 שנים. יש מגמת עליה לא מובהקת במיוחד. ביחס לפנק שווייצרי אפשר לראות [https://www.xe.com/currencycharts/?from=USD&to=CHF&view=10Y כאן] שהיתה תקופה בה הם היו 1:1, אבל לפני 10 שנים והים היחס הוא 1:0.8 לטובת הפרנק. ביחס ל[https://www.xe.com/currencycharts/?from=USD&to=JPY&view=10Y יאן יפני] יש מגמת התחזקות מאוד ברורה. אז לא הייתי קובע חד משמעית שערך הדולר תמיד צונח. יש כל הזמן עליות וירידות. ספציפית המגמה שרואים בשבועות האחרונים הוא שערך השקל עלה בצורה דרסטית. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 18:40, 18 בנובמבר 2021 (IST)
::::אם אני לא טועה הדולר האמריקני היה בשיאו באמצע שנות ה 90 ומאז נחלש כללית ביחס למטבעות רבים אחרים. ''אלי קופטר''

== תעודת סל מול קרן נאמנות ==

{{מצב|נענה}}
מה ההבדל בין תעודת סל לבין קרן נאמנות? {{אלמ|147.161.8.169}}
:לא מומחה, אז קח את דבריי בערבון מוגבל. פשוט ראיתי שלא ענו זמן רב, אז החלטתי להיות איש במקום שאין אנשים: ב'''קרן נאמנות''' אתה נותן כסף לקבוצת אנשים שאתה סומך עליהם, אנשים ש"נאמנים" עליך, והם משקיעים את הכסף לפי מיטב הבנתם. תמורת העבודה שלהם אתה נותן להם כל חודש דמי ניהול שהם אחוזים מסויימים מכל הכסף שנמצא בקרן (ד"נ מצבירה), אחוזים מסויימים מההפקדה חודשית שלך לקרן, אם יש כזו (ד"נ מהפקדה), או אחוזים מסויימים מהרווחים שלך, מהשקעתם הנבונה (ד"נ מתשואה). לעומת זאת, בתעודת סל יש איזשהו תמהיל קבוע של השקעות, כמו "סל" של השקעות: כשאתה משקיע בסל מסוים, אתה יודע מראש שאחוז מסוים מהכסף מושקע במניות של חברה X, אחוז אחר מושקע באג"ח ממשלתי, אחוז אחר מושקע באג"ח חוץ של מדינה פלונית, או של חברה מסוימת, עוד אחוז מושקע בהון-סיכון של סטרט-אפ פלוני, עוד אחוז מושקע במטבע מסוים וכו' וכו'. במקרה כזה, כל האחריות של האנשים שמנהלים את הסל היא לוודא בכל רגע נתון, לפי העלייה והירידה של ערכי המניות ואגרות החוב, שתמהיל ההשקעות שלך לא ישתנה מהתמהיל שבחוזה של הסל (ה"תעודה"). הם לא חושבים או משקיעים לפי איזשהי אסטרטגיה, אלא רק לפי התמהיל שנקבע מראש. נראה הגיוני שבמצב כזה, אתה יותר אחראי על מה שקורה עם הכסף שלך, כי אתה זה שבוחר מראש את הסל המתאים לך מבין הסלים שחברת ההשקעות מציעה לך. ממילא, דמי הניהול שהחברה תגבה הם יותר קטנים, כי אין פה איזשהי השקעה נבונה או מחשבה שמעורבת בניהול הכסף, אלא רק הפעלה של "מכונת השקעות" שמוכרת וקונה מניות ואג"חים כדי לווסת את אחוזי הכסף שמושקעים בכל רכיב של הסל לפי התמהיל שנקבע מראש. [[משתמש:אביתרג|אביתר ג']] • [[שיחת משתמש:אביתרג|שיחה]] • 12:08, 22 בנובמבר 2021 (IST)

== שאלה לבעלי ידע ב[[פוטבול]] אמריקאי ==

{{מצב|נענה}}
בפוטבול יש תפקיד שנקרא Lineman {{אנ|Lineman (gridiron football)}}. שחקן בתפקיד הזה משחק על {{אנג|Line of scrimmage||0}}, ולכן ממדי גופו גדולים במיוחד. תרגום והסבר, מישהו? {{בעלי ידע|ספורט}}--[[משתמש:Bynadav|נדב]] - [[שיחת משתמש:Bynadav|שיחה]] 15:11, 18 בנובמבר 2021 (IST)

:אולי {{א|Tomtom}} יוכל לסייע. [[משתמש:Little Savage|עמרי]] • [[שיחת משתמש:Little Savage|שיחה]] 17:07, 18 בנובמבר 2021 (IST)
::עמדות הפתיחה בפוטבול כוללות שתי שורות של שחקנים, אחת מול השנייה, התקפה מול הגנה, זה נקרא קו המגע (line of scrimmage. מאחורי קו המגע נמצאים בעלי תפקידים אחרים למשל הרץ האחורי והקוורטרבק בהתקפה, והקורנרים והסייפטי בהגנה. שחקני ההתקפה וההגנה שניצבים בקו המגע מכונים ליינמן, והם בדרך כלל השחקנים המסיבים ביותר הן בקבוצת ההתקפה והן בקבוצת ההגנה שכן הם מתגוששים עם מקביליהם, ותפקידם כולל פחות ריצה ויותר כוח. &rlm;[[משתמש:Tomtom‏ |Tomtom‏ ]]&rlm; • [[שיחת משתמש:Tomtom‏ |שיחה]] 19:37, 18 בנובמבר 2021 (IST)
:::מצוין, תודה. וסתם מתוך סקרנות שלא קשורה לשאלה שלי: האם ה"קורנרים" הם אלה שרואים אותם מקבלים את הכדור ופותחים בריצה סמוך לשולי המגרש, ועוקפים את ההגנה כדי להגיע לטאץ'-דאון?--[[משתמש:Bynadav|נדב]] - [[שיחת משתמש:Bynadav|שיחה]] 11:44, 19 בנובמבר 2021 (IST)
::::לא הקורנרים הם שחקני הגנה, הם מנסים למנוע מהתופסים של ההתקפה לתפוס/לקבל את הכדור. לגבי התיאור שלך הוא שחקני התקפה &rlm;[[משתמש:Tomtom‏ |Tomtom‏ ]]&rlm; • [[שיחת משתמש:Tomtom‏ |שיחה]] 21:32, 19 בנובמבר 2021 (IST)

== האם רקטות זאב 500 שימשו השראה לרקטות עתירות משקל של חזבאללה והג'יהאד האיסלאמי? ==

{{מצב|נענה}}
שלום וברכה,

למראית עין, קיים דימיון בין המפרט והתכלית של רקטות [[זאב (רקטה)|זאב]] לבין [[רקטה עתירת משקל|רקטות עתירות משקל]] הנמצאות בשימוש חזבאללה וארגוני חסות אחרים של איראן. האם הדימיון הוא תולדה של [[אבולוציה מתכנסת]], או שמישהו שם החליט לאמץ את הפיתוח הישראלי? האם מדינות נוספות פיתחו רקטות דומות, לפני או אחרי הזאב? בתודה, [[משתמש:ליאור|ליאור]] [[פורטל:ביתא ישראל|<big>पॣ</big>]] • ט"ו בכסלו ה'תשפ"ב • 18:30, 18 בנובמבר 2021 (IST)
:אכן, הדמיון נובע מהתפתחות אבולוציונית, לאור שיקולים הנוגעים למטרת הרקטה המיוצרת. הרקטות של חזבאללה הן תוצרת סורית, על בסיס ידע וטכנולוגיה של רקטות רוסיות. רקטות כאלה נורו בשפע על ישראל במהלך [[מלחמת לבנון השנייה]]. אני מניח שהג'יהאד האסלאמי הצליח להשיג ידע לייצור רקטות, אבל הן נחותות בהרבה מהרקטות שבידי חזבאללה, משום בעיית זמינות חומרים ורכיבים, בין שהם מיוצרים מקומית, ובין שהם מוברחים לרצועת עזה בדרך-לא-דרך. אין קשר לרקטות הישראליות. כמו כן, ראה [[זאב (רקטה)]].--[[משתמש:Bynadav|נדב]] - [[שיחת משתמש:Bynadav|שיחה]] 11:32, 19 בנובמבר 2021 (IST)

== באילו אפליקציות אין צנזורת "מתנגדי חיסונים"? ==

פייסבוק, יוטיוב וכל המיינסטרים מצנזר כל מי שהוא מכנה "מתנגד חיסונים", איפה אין צנזורה כזו? תודה, {{אלמ|49.230.212.147}}
:לגמרי לא נכון. התנגדות לחיסונים באופן כללי, נחשבת עמדה לגיטימית, ולא מצנזרים הבעת דעה. אני משער שאת/ה מתכוונ/ת לחיסונים נגד קורונה, משום שכבר שנים רבות קיימת אידיאולוגיה המתנגדת לחיסונים, ואיש לא צונזר במדיה החברתית. הבעיה היא הפצת מידע כוזב והסתה, שהן עבירות פליליות. יתרה מכך הרשתות החברתיות יידרשו לכך במקרים קיצוניים ביותר, משום שלאף רשת אין אינטרס בתדמית של סותמת פיות. לגבי פייסבוק, הרשת אכן מחקה קבוצות של מתנגדי חיסונים, אבל ההצדקה למחיקה הייתה הפצת מידע שקרי. מה שאומר, שמומלץ לבדוק מידע שמתקבל אצל המשתמשים, לפני שמשתפים אותו בקול תרועה רמה.--[[משתמש:Bynadav|נדב]] - [[שיחת משתמש:Bynadav|שיחה]] 16:13, 19 בנובמבר 2021 (IST)
::איפה אין את הצנזורה למידע שאתה כינית כאן "מידע כוזב", "מידע שקרי" ו"הסתה"? זו השאלה. {{אלמ|49.230.212.147}}
:::בגוגל. &rlm;[[משתמש:HiyoriX|HiyoriX]] • [[שיחת משתמש:HiyoriX|שיחה]] • חציל-צילון • 11:19, 20 בנובמבר 2021 (IST)
::::אנא, תרשה לי לפקפק (עם כל אהבתי לגוגל). {{אלמ|2001:44c8:4014:6e4f:b2ac:8f97:1dc:94e1}}
:::::יש לך איזשהן ראיות לזה שגוגל מעלים מידע? או שאתה סתם אוהב לשחק את הפקפקן? [[מיוחד:תרומות/192.114.182.2|192.114.182.2]] 11:28, 21 בנובמבר 2021 (IST)
באפליקציית הפנס אין צנזורת "מתנגדי חיסונים" [[מיוחד:תרומות/192.114.182.2|192.114.182.2]] 07:23, 22 בנובמבר 2021 (IST)
:גם במחשבון {{חיוך}} [[משתמש:אביתרג|אביתר ג']] • [[שיחת משתמש:אביתרג|שיחה]] • 12:11, 22 בנובמבר 2021 (IST)
::ובמצפן 🙂 [[משתמש:פרצטמול|פרצטמול]] - [[שיחת משתמש:פרצטמול|שיחה]] 18:30, 24 בנובמבר 2021 (IST)

== מה זה זרם חשמלי? ==
{{הועבר|מ=וק:ככ#מה זה זרם חשמלי?}}
לי תמיד סיפרו שזהו זרם אלקטרונים, ובויקיפדיה בערך [[זרם חשמלי]] כתוב "במעגלים חשמליים חלקיקים טעונים נעים בתווך מוליך כתוצאה מהמתח החשמלי, או הפרש הפוטנציאלים, השורר בין שני קצות המוליך". זה לא נכון, האלקטרונים בקושי זזים!

היוטיובר [[דרק מולר|וריטסיום]] העלה אתמול סרטון שצבר 2 מיליון צפיות תוך יממה, והוא עושה סדר - [https://www.youtube.com/watch?v=bHIhgxav9LY <u>כאן הסרטון</u>].

&rlm;- [[משתמש:La Nave Partirà|La Nave Partirà]]&rlm; (תיוג במייל: LaNavP)&rlm; 19:00, 20 בנובמבר 2021 (IST)
:[[ElectroBOOM]] עשה [https://www.youtube.com/watch?v=IOb3-JZPY0Y סרטון על זה] לפני שנתיים. &rlm;[[משתמש:HiyoriX|HiyoriX]] • [[שיחת משתמש:HiyoriX|שיחה]] • חציל-צילון • 23:18, 20 בנובמבר 2021 (IST)
:[[זרם ישר]]? אז כן. [[זרם חילופין]]? כל הזמן מטרטרים אותם והם לא מצליחים להחליט לאיזה כיוון לזוז. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 00:49, 21 בנובמבר 2021 (IST)
::הוא אומר שהאלקטרונים "נסחפים" בגלל השדה החשמלי בתוך המוליך, בקצב של עשירית מילימטר לשנייה. &rlm;- [[משתמש:La Nave Partirà|La Nave Partirà]]&rlm; (תיוג במייל: LaNavP)&rlm; 08:39, 21 בנובמבר 2021 (IST)
:::לדעתי הדיון הזה מתאים יותר לדף [[וק:הכה|הכה את המומחה]]. [[משתמש:ניב|ניב]] - [[שיחת משתמש:ניב|שיחה]] - [[משתמש:ניב/מכחילים את הקונגרס|מכחילים את הקונגרס]] 16:46, 21 בנובמבר 2021 (IST)
:בעקרון זרם זה תנועה של מטענים. זה יכול להיות בגלל תנועה של אלקטרונים, אבל לא רק אלקטרונים.
:מה שבסרטון הוא מדבר זה לא כל כך על הזרם, אלא על מעבר האנרגיה. [[משתמש:Eman|eman]]<small> • [[שיחת משתמש:Eman|שיחה]] • </small>[[משתמש:Eman/♥|♥]] 17:57, 21 בנובמבר 2021 (IST)
::נכון, אבל הזרם הזה נע במהירות של מטר ב-3 שעות. לדעתי צריך להוסיף את זה לערך. &rlm;- [[משתמש:La Nave Partirà|La Nave Partirà]]&rlm; (תיוג במייל: LaNavP)&rlm; 01:30, 22 בנובמבר 2021 (IST)
{{הועבר|סוף}}

== מסחר בבורסה, דמי ניהול ==

{{מצב|נענה}}
נניח אזרח פותח חשבון מסחר בבית השקעות אקסלנס (לא פרסומת). והוא מעביר לבית ההשקעות 1,000 שקלים במטרה לרכוש בעזרתם קרן מחקה מדד ת"א 35.

איך יודעים כמה דמי ניהול הפעולה הזאת תיקח? אשמח להסבר.


שאלה 2:

להבנתי אם כאשר מוכרים מניות עם רווח, אז משלמים 25% מס הכנסה. האם המס נלקח כאשר הכסף עובר מבית השקעות לעו"ש של הלקוח או שזה רלוונטי גם אם הלקוח עושה איזונים בתוך התיק (מוכר מניות ורוכש אג"ח לדגומה). {{אלמ|2a0d:6fc0:7ff:6e00:e9af:4d39:1e4a:c1db}}
:דמי הניהול מורכבים מ-2 חלקים: מרכיב קבוע ומרכיב משתנה. המרכיב הקבוע נגבה בכל מקרה, והמשתנה בהתאם לפעולות שמבוצעות. תכל'ס העלות של החשבון כמה עשרות שקלים בשנה, ועלות הפעולות היא עמלה על הפעולה. ספציפית באקסלנס למשל, יש עמלת מינימום של 3 ש"ח לפעולה (למעט יוצאי דופן ללא עמלה כלל).
:מס תשלם (או תזוכה) בכל ביצוע של פעולת מכירה. בית ההשקעות יחשב את המס ויגבה אותו ישירות מהחשבון שמתנהל אצלו. [[משתמש:עמית אבידן|עמית]] - [[שיחת משתמש:עמית אבידן|שיחה]] 10:56, 20 בנובמבר 2021 (IST)
:: לגבי" איזונים" - אין זה משנה אם התמורה שימשה לרכישת ני"ע אחר. אבל בחשבון המנוהל נעשה חישוב שנתי מצטבר של המס והפסדים הנוצרים במכירה מקוזזים כנגד רווחים. [[משתמש:שנילי|שנילי]] - [[שיחת משתמש:שנילי|שיחה]] 08:18, 21 בנובמבר 2021 (IST)
:::וגם את זה צריך בסופו של דבר להכניס לחישוב שנתי שכולל את כל השקעות ההון, דבר שלא בית ההשקעות בו מתנהל החשבון עושה. [[משתמש:עמית אבידן|עמית]] - [[שיחת משתמש:עמית אבידן|שיחה]] 08:24, 21 בנובמבר 2021 (IST)

== מדד אג"ח? ==

{{מצב|נענה}}


האם לאגרות חוב יש מדד דומה לתל אביב 125 וכד'? אם כן, איך קוראים לו? {{אלמ|176.228.6.107}}
: https://www.globes.co.il/portal/quotes/bond-indexes {{אלמ|46.114.151.176}}

== התפתחות תינוקות ==

מה הם הגילאים הממוצעים ליניקה, הליכה ודיבור? {{אלמ|49.230.192.242}}
:ויקיפדיה לא מיועדת לייעוץ רפואי. הכתובת היא רופא/ת משפחה.--[[משתמש:Bynadav|נדב]] - [[שיחת משתמש:Bynadav|שיחה]] 19:43, 20 בנובמבר 2021 (IST)
::שומו שמיים, על איזה ייעוץ רפואי אתה מדבר? אני מעוניין לקרוא ערך שמכיל מידע בנושא המבוסס על מחקרים. הכתובת היא ממש לא רופא משפחה. {{אלמ|2001:44c8:4280:902a:d93b:2f68:2010:1e15}}
:::זה לא מה שכתבת מלכתחילה. ראה [[התפתחות הילד]].--[[משתמש:Bynadav|נדב]] - [[שיחת משתמש:Bynadav|שיחה]] 21:17, 20 בנובמבר 2021 (IST)
::::מה שמופיע כעת זה בדיוק מה ששאלתי (לא ערכתי). {{אלמ|2001:44c8:4280:902a:d93b:2f68:2010:1e15}}
מישהו יכול להסביר מה עניינה של "האנציקלופדיה הארמנית הסובייטית" לערך [[התפתחות הילד]]? [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 01:18, 21 בנובמבר 2021 (IST)
:{{א|עוזי ו.}} משעשע למדי (ולא ברור). זה נשאב מוויקינתונים: '''התפתחות גופנית בינקות (Q407784)''', שם נכתב שההסבר מופיע באנציקלופדיה הזו. אני לא בקי בוויקינתונים ואין לי מושג איך זה התגלגל, אבל זה צריך להיעלם משם.--[[משתמש:Bynadav|נדב]] - [[שיחת משתמש:Bynadav|שיחה]] 18:42, 21 בנובמבר 2021 (IST)
::ההפניה המיותרת לאנציקלופדיה הארמנית הסובייטית מופיעה ב[https://he.wikipedia.org/w/index.php?search=%22%D7%94%D7%90%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94+%D7%94%D7%90%D7%A8%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%AA+%D7%94%D7%A1%D7%95%D7%91%D7%99%D7%99%D7%98%D7%99%D7%AA%22&title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93%3A%D7%97%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A9&profile=advanced&fulltext=1&ns0=1 עוד 31 ערכים]. יש לנכש אותה מכולם לפי [https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=%D7%9E%D7%9E%D7%91%D7%A8%D7%A0%D7%94_%D7%91%D7%99%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%AA&type=revision&diff=32669609&oldid=29908058 דוגמה זו]. [[משתמש:דוד שי|דוד שי]] - [[שיחת משתמש:דוד שי|שיחה]] 04:40, 26 בנובמבר 2021 (IST)

== גמל להשקעה מול חשבון השקעות פרטי בבית השקעות ==

{{מצב|נענה}}


מעל איזה סכום דמי הניהול של גמל להשקעה מתחילים לעלות על אלו של חשבון השקעות פרטי?
:תלוי בתנאים שקיבלת. [[משתמש:Matanya|מתניה]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Matanya|שיחה]] 11:26, 25 בנובמבר 2021 (IST)

== משהו לא הגיוני ==

150 גרם צימוקים - הכוונה למסה, משקל או נפח? (זאת שאלה שהייתה במבחן, אז כנראה זה לא משקל)

סליחה, שחכתי לחתום. [[משתמש:Eitanbb|Eitanbb]], [[שמש:Eitanbb|שיחה]], [[ויקיפדיה:ערכים לא קיימים/לטיפול דחוף|יאללה לכתוב!]] 11:18, 21 בנובמבר 2021 (IST)
:גרם הוא יחידת מסה. זה בטח משהו (מאד בסיסי) שלמדתם. [[מיוחד:תרומות/192.114.182.2|192.114.182.2]] 11:26, 21 בנובמבר 2021 (IST)
::מסה מן הסתם. השאלה אם אתה מבין למה זה לא השניים האחרים. [[משתמש:ארז האורז|'''<span style="color:#284A96;">ארז האורז</span>''']] • [[שיחת משתמש:ארז האורז|'''<span style="color:#c12fa0;">שיחה</span>''']] 11:32, 21 בנובמבר 2021 (IST)
: משקל, אלא אם מדובר בספר מתכוני ירח לאסטרונאוטים. (גרם הוא גם יחידת משקל). [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 17:17, 21 בנובמבר 2021 (IST)
:: מה רע בספר מתכונים לאסטרונאוטים? בדרך כלל בשאלות מהסוג הזה המורים רוצים להראות את ההבדל בין משקל לבין מסה, ככה שסביר להניח ש[[קילוגרם-כוח]] פחות רלוונטי. המורה התכוון לגרם במובן של מסה. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 18:02, 21 בנובמבר 2021 (IST)
:'''כמות שזה נכתב לא ניתן לדעת'''. אין טעם לנחש. אם הסוגיה מסה/כוח רלבנטית לפתרון השאלה אז לדרוש תשובה מהמורה ושלא ישחק בקקה. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span> [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]  19:34, 21 בנובמבר 2021 (IST)
::מה? גרם זו יחידת מסה. אם רוצים להתבלבל עם משקל, היחידה (הנדירה למדי בפיסיקה) היא גרם כח. בוודאי כשמדובר בכמות של צימוקים ולא בבלימה של קטר. כמו ש"שנה" היא יחידת זמן, למרות שקיימת יחידת האורך "שנת אור". [[מיוחד:תרומות/2.53.21.235|2.53.21.235]] 06:27, 22 בנובמבר 2021 (IST)
::: זה מה שקורה כשנותנים לפשוטי העם לכתוב ספרי מתכונים. לא 150 גרם צימוקים, אלא 1.4 קילוגרם-מטר צימוקים לשניה בריבוע. [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 13:11, 22 בנובמבר 2021 (IST)

== משפחתה של [[דורותי דה רוטשילד]] ==

{{מצב|ישן, לא נענה}}
לפי הערך באנגלית, דורותי נישאה לבן דודה ("she married her cousin James Armand de Rothschild"). כדי שהם יהיו בני דודים, אחד מההורים של כל אחד צריך להיות אח של האחר. על ג'יימס רוטשילד יש די הרבה מידע - אביו הוא הנדיב הידוע ואימו היא עדה (שלפי הערך על הברון גם נולגה למשפחת רוטשילד - "בתו של בן דודו וילהלם קרל רוטשילד"). שם נעוריה של דורותי הוא פינטו, אך לא רשום מיהם הוריה. האם אימה היא גם כן ממשפחת רוטשילד (לפי מידע שמצאתי במיי הרטיג', שמה הוא קתרין לבית כהן)? האם דורותי איננה ס"ט? האם יש לכם עוד מידע על הענף הזה של משפחת פינטו? {{אלמ|2a0e:9cc0:2459:ee00:9817:6d04:6d50:8242}}

== דרגה בהיררכיה של [[הכנסייה הקתולית]] ==

{{מצב|ישן, לא נענה}}


{{בעלי ידע|נצרות}}: מה זה '''אפוסטולי פרוטונוטרי''', ואיך ראוי לתרגם לעברית?--[[משתמש:Bynadav|נדב]] - [[שיחת משתמש:Bynadav|שיחה]] 18:34, 21 בנובמבר 2021 (IST){{ש}}
תוספת: באנגלית זה {{אנג|Protonotary apostolic||0}}--[[משתמש:Bynadav|נדב]] - [[שיחת משתמש:Bynadav|שיחה]] 19:43, 21 בנובמבר 2021 (IST)

== עדכון מפת איזורי מטרונית? ==

{{מצב|נענה}}
נסעתי במטרונית מספר בקו מלב המפרץ לכיוון הקריות.

הכרטיסן טען שכרטיס חופשי-חודשי לקריות בלבד פועל אך ורק עד לתחנת מוטה גור ולא כולל בן צבי, שבשבילו צריך מנוי שכולל חיפה.

הנוסעים התחילו בוויכוח איתו ולהסביר לו שהדבר לא הגיוני, מכיוון שקוים 2-1 חולפים דרך בן צבי בדרכים מצומת קריית אתא לכיוון הקריון, שהוא בפירוש אינו חלק מאיזור חיפה אלא קריות. 

הכרטיסן ממש נעלב מזה והתחיל להתגונן ולהגיד שזה לא הוא מחליט אלא משרד התחבורה. ואז בסוף סיים ב"כשתקבלו דו"ל נראה מי צודק!" ויצא בזעם מהמטרונית.

האם באמת יש עדכון של איזורי התשלום של המטרונית? המטרונית החליפה בעלים, אז יתכן והחברה החדשה פשוט לא יודעת מה הם איזורי התשלום? או שאולי זה טעות של הכרטיסן שלא קרא נכון? {{אלמ|2a0d:6fc0:727:2d00:4db8:4e50:b637:e1a8}}
:אני לא מחיפה ולא נוסע בתחבורה ציבורית מזה עשרות שנים. לא כתבת באיזה קו נסעת (זה לא חשוב?), אך ספר לכולם האם המידע ב[https://pti.org.il/metros.aspx?m=3 דף הזה] עוזר לך. [[מיוחד:תרומות/87.69.242.88|87.69.242.88]] 08:00, 23 בנובמבר 2021 (IST)
:: קו 2. אבל גם קו 1 עובר בדיוק באותו המסלול. {{אלמ|2a0d:6fc0:734:fe00:70d6:4270:fba0:ff7f}}

==האם פאנלים סולאריים בצבע שחור עדיפים?==
רוב הפנאלים הסולריים שראיתי הם בצבע אפור בהיר או כחול-ירוק, לא עדיף שחור להגברת קליטת החום? תודה

== שבכה בחזית של מכוניות חשמליות, אלמנט עיצובי? ==

{{מצב|נענה}}
אני חוזר לשאלה ששאלתי כאן [[ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 299#שבכה על חזיתות של כלי רכב|לפני שנה בדיוק]] (צירוף מקרים שכזה). שאלתי אז, מהו תפקיד השבכה שנמצאת בחזית של כלי רכב רבים, וענו לי שתפקידה לאפשר זרימת אוויר לתוך המנוע, על מנת לקרר אותו, משום שהוא מאד מתחמם במהלך פעולתו. {{א|אילן שמעוני}} טען אז שלעומת כלי רכב המונעים בסולר, בבנזין או בגז, שבהם השבכה אכן פונקציונלית לחלוטין (כמו שאמרו לי), במכוניות חשמליות, אם יש בהן שבכה שכזו, היא אלמנט עיצובי בלבד. כעת אני שואל, למה זהו אלמנט עיצובי? הרי גם בכלי רכב חשמליים המנוע מתחמם במהלך פעולתו! אמנם אין בנזין שנשרף שגורם לבוכנה לנוע ולהניע את הגלגלים, מה שגורם ליצירת חום רב, אך גם במנוע חשמלי לא כל האנרגיה החשמלית מומרת לאנרגיית תנועה, וחלק ממנה מתבזבזת כאנרגיית חום, ואם כן, גם מנוע חשמלי צריך לקרר, לא? תודה רבה לכל המומחים. [[משתמש:אביתרג|אביתר ג']] • [[שיחת משתמש:אביתרג|שיחה]] • 10:22, 23 בנובמבר 2021 (IST)
:מנוע חשמלי מתחמם הרבה פחות ואין צורך במערכת קירור ברמה הנדרשת מרכב בעל מנוע בערה פנימית. [[מיוחד:תרומות/87.71.85.121|87.71.85.121]] 12:43, 23 בנובמבר 2021 (IST)

== תוחלת וממוצע ==

{{מצב|נענה}}
אפשר דוגמא למקרה שבו תוחלת וממוצע זה לא אותו דבר? {{אלמ|147.161.13.223}}
:ממוצע שואף לתוחלת - ממוצע הערכים אותם **צפוי** המשתנה לקבל, משוקלל על-פי ההסתברויות לקבלת הערכים השונים.
:אקח דוגמה מתוך הערך [[תוחלת]]. עבור הטלת [[קוביה]]- התוחלת היא 3.5. 
:אם הטלתי 6 פעמיים ויצא לי: 1 1 1 3 3 3 הממוצע הוא 2. התוחלת נשארה 3.5. אם אטיל הרבה פעמים סטטיסטית הממוצע יגיע ל-3.5. [[משתמש:ALPR|ALPR]] - [[שיחת משתמש:ALPR|שיחה]] 07:49, 24 בנובמבר 2021 (IST)
: אנקדוטה - הפירוש המילולי של "תוחלת" בעברית הוא מטרה, תקוה, דבר שמצפים לו. ”תּוֹחֶלֶת צַדִּיקִים שִׂמְחָה וְתִקְוַת רְשָׁעִים תֹּאבֵד.“ (משלי י, פסוק כח). גם באנגלית: Expected value לצד mean.{{כ}} [[משתמש:ALPR|ALPR]] - [[שיחת משתמש:ALPR|שיחה]] 07:59, 24 בנובמבר 2021 (IST)
: תוחלת וממוצע הם '''אף פעם''' לא אותו הדבר. תוחלת היא תכונה (מספרית) של משתנה מקרי, וממוצע הוא תכונה (מספרית) של מדגם. [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 10:58, 24 בנובמבר 2021 (IST)

== האם התשואות מתפלגות נורמלית? ==

{{מצב|נענה}}


האם תשואות של מדדים כמו s&p 500 מתפלגות נורמלית? [[מיוחד:תרומות/2A0D:6FC0:85A:A500:35E0:C51F:F9B0:68FE|2A0D:6FC0:85A:A500:35E0:C51F:F9B0:68FE]] 11:22, 25 בנובמבר 2021 (IST)
:לא. [[משתמש:Matanya|מתניה]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Matanya|שיחה]] 11:24, 25 בנובמבר 2021 (IST)
:: אז איזו התפלגות זו? [[מיוחד:תרומות/2A0D:6FC0:304:8600:5504:EC3:B5F2:8FCE|2A0D:6FC0:304:8600:5504:EC3:B5F2:8FCE]] 00:04, 26 בנובמבר 2021 (IST)
::: המודלים הבסיסיים ב[[מתמטיקה פיננסית]] מניחים [[התפלגות לוג-נורמלית]] (המתאימה להנחה שהתשואות מדי יום הן נורמליות). [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 14:37, 26 בנובמבר 2021 (IST)

== בוסטו ==

{{מצב|לא ברור}}


איך קמה קהילת בוסטון?
:השאלה לא ברורה. מה זה "קהילת בוסטון"? אם הכוונה לעיר בוסטון - היא נוצרה כתוצאה מהגירה מאירופה. [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 18:07, 30 בנובמבר 2021 (IST)