הצגת המקור של הדף "זוחלים"

{{מיון
| תמונה = [[קובץ:Reptiles 2021 collage.jpg|300px|זוחלים]]
| כיתוב = זוחלים שונים
| תת-מערכה = [[בעלי חוליות]]
| קבוצה_6 = '''זוחלים'''{{הערה|ראו דיון מפורט ב[[#סיווג ומיון]].|כיוון=ימין}}
| תפוצה = [[קובץ:Global Reptile Biodiversity.png|300px]]
}}
{{תקציר פורטל|זוחלים ודו-חיים}}
'''זוחלים''' ([[שם מדעי]]: ''Reptilia'') הם [[קבוצה (טקסונומיה)|קבוצה]] [[פאראפילטיות|פראפילטית]] (כלומר קבוצת יצורים חיים שבה כלול אב הטיפוס אך לא חלק מצאצאיו) של [[בעלי חוליות]] [[פויקילותרמיים]] (בעלי "דם קר"),{{הערה|שם=The Natural History Book, P.370|[[#The Natural History Book|The Natural History Book, P.370]]}} בת כ-12,260 מינים.
מאפייניהם העיקריים של הזוחלים הם [[קשקש]]ים עשויי [[קרטין]] המכסים את גופם, ו[[ויסות חום]] הגוף על ידי שינוי ההתנהגות.{{הערה|שם=The Natural History Book, P.370}} אף על פי שהם נחשבים כאוהבי מקומות חמים ויבשים, הם מצויים במגוון בתי גידול ברחבי העולם.{{הערה|שם=The Natural History Book, P.370}} מבחינה אקולוגית, הזוחלים חשובים הן כטורפים והן כנטרפים.{{הערה|שם=The Natural History Book, P.370}}

הזוחלים המודרניים מחולקים כך:
* [[צבים]] – מונים 366 [[מין (טקסונומיה)|מינים]].
* [[מחודקי ראש]] – מונים את ה[[סוג (טקסונומיה)|סוג]] [[ספנודון]] (מין אחד).
* [[קשקשאים]] ([[לטאות]] ו-[[נחשים]]) – מונים כ-11,860 מינים.
* [[תנינאים]] – מונים 27 מינים.

אבותיהם הקדמונים הם [[דו-חיים]], מהם התפתחו לפני כ-295 מיליון שנים, לאחר שפיתחו [[ביצה]] בעלת קליפה שאפשרה להם להתרבות מחוץ למים.{{הערה|שם=The Natural History Book, P.370}} הזוחלים הקדמוניים אינם רק האבות של הזוחלים בני ימינו, אלא גם של ה[[יונקים]] וה[[עופות]].{{הערה|שם=The Natural History Book, P.370}} הזוחלים החיים כיום התפתחו בעידן ה[[מזוזואיקון]] (ה[[תנינאים]] וה[[צבים]] ראשונים) – תקופה בה שלטו בעולם יצורים אחרים, כמו ה[[דינוזאורים]] על הקרקע, ה[[פטרוזאורים]] באוויר וה[[פלזיוזאוריה|פלזיוזאורים]] במים – ומאז שרדו אירועי הכחדה נרחבים, כמו [[הכחדת קרטיקון-פלאוגן]] שהמיתה את הדינוזאורים{{הערה|למעט ה[[עופות]], שהם צאצאים (פילוגנטית) של ה[[דינוזאורים]].|כיוון=ימין}} כ-66 [[מיליון שנה לפני זמננו]].{{הערה|שם=The Natural History Book, P.370}}

הזוחלים, ככל היצורים החיים, מאוימים על ידי סכנות שונות, ובהן: ציד של האדם בשביל עורם או כמקור מזון, [[הרס בית גידול|הרס בתי גידול]] (Habitat destruction) ו[[זיהום הסביבה|זיהום]].{{הערה|שם=The Natural History Book, P.370}}

ב[[מיון עולם הטבע]] הקלאסי של [[קארולוס ליניאוס]] סווגה קבוצת הזוחלים כ[[מחלקה (טקסונומיה)|מחלקה]], אך מחקרים עכשוויים הראו כי לזוחלים אין [[אב קדמון משותף]] הכולל את כל הזוחלים ורק אותם (ללא עופות), ולכן הם נחשבים קבוצה [[פרפילטיות|פרפילטית]] ולא מחלקה בעלת הצדקה [[טקסונומיה (ביולוגיה)|טקסונומית]].{{הערה|ראו דיון מורחב ב[[#סיווג ומיון]].|כיוון=ימין}}

==מאפיינים גופניים==
===גודל הזוחלים===

בעבר היו זוחלים ענקיים באוויר, ביבשה ובים כמו ה[[אפטוזאורוס]], ה[[דיינוסוכוס]], ה[[קרונוזאורוס]] וה[[פטרנודון]], אך כולם נכחדו לאחר תקופת ה[[קרטיקון]] ואת מקומם תפסו עופות ובעיקר [[יונקים]] ענקיים. הזוחל הענק ביותר שחי אי-פעם היה ה[[דינוזאורים|דינוזאור]] [[ארגנטינוזאורוס]] שהגיע לאורך של {{יחידות|36.6–40|מטר|רגל|קישור=כן}} מטר ומשקל של 70–100 [[טונה (מסה)|טונות]]. הזוחל הגדול ביותר החי היום הוא [[תנין הים]] שיכול להגיע לאורך של {{יחידות|5.5–7|מטר|רגל}} ולמשקל של 1,500 [[ק"ג]]. עם זאת, יש מספר מיני נחשים כמו [[אנקונדה]] ו[[פיתון מרושת]] שהם ארוכים יותר אך שוקלים הרבה פחות. הזוחל הקטן ביותר הוא [[זיקונית ננסית]] מ[[מדגסקר]] שאורכה 30 מ"מ (ראו גם ב[[זוחלים#זוחלים שיאנים|טבלת זוחלים שיאנים]]). כיום רוב הזוחלים הגדולים ביותר הם ה[[תנינאים]] ו[[תנין (סוג)|הסוג תנין]] בפרט. שאר הזוחלים הם קטנים או בינוניים למעט מספר מינים של [[לטאות]] כגון [[כוח ענק]] ומספר מיני צבים כגון [[צב ים גלדי]], [[צב גלאפגוס]] ו[[צב אלדברה]].

להלן רשימת ששת הזוחלים הגדולים ביותר וממדיהם, ממוינים לפי משקל ממוצע:
{| class=wikitable
! דירוג
! שם מדעי
! שם עברי
! משפחה
! אורך ממוצע ([[מטר]])
! אורך מרבי ([[מטר]])
! משקל ממוצע ([[ק"ג]])
! משקל מרבי ([[טונה (מסה)|טונות]])
! הערות
|-
| 1
| ''Crocodylus porosus''
| [[תנין הים]]
| [[תניניים]]
| 4.5
| 7
| 450
| 1.2–2
| היצור בעל [[עוצמת נשיכה|הנשיכה החזקה ביותר]] כיום
|-
| 2
| ''Crocodylus niloticus''
| [[תנין היאור]]
| [[תניניים]]
| 4.2
| 6.45
| 410
| 1.09
| היצור הכי קטלני לאנשים ב[[אפריקה]] ביחד עם ה[[היפופוטם]], בעל [[עוצמת נשיכה]] שקולה לזו של תנין הים
|-
| 3
| ''Crocodylus intermedius''
| [[תנין אורינוקו]]
| [[תניניים]]
| 4.1
| 6.6 ?
| 380
| 1.1
| מצוי [[בסכנת הכחדה חמורה]]
|-
| 4
| ''Dermochelys coriacea''
| [[צב ים גילדי]]
| [[צבי ים גלדיים]]
| 2
| 2.5
| 364
| 1
| הצב הגדול ביותר והזוחל המהיר ביותר בעולם
|-
| 5
| ''Melanosuchus niger''
| [[קיימן שחור]]
| [[אליגטוריים]]
| 3.9
| 6
| 350
| 1.1
| המין הגדול במשפחת ה[[אליגטוריים]]
|-
| 6
| ''Crocodylus acutus''
| [[תנין אמריקאי]]
| [[תניניים]]
| 4
| 6.1
| 335
| 1
| הנפוץ מבין תניני [[אמריקה]]
|-
|}

===כסות הגוף===

[[קובץ:Eastern Green Mamba.jpg|250px|ממוזער|[[ממבה ירוקה מזרחית]] לצד ה[[נשל]] שלה]]
גוף הזוחלים מכוסה ב[[עור]] השונה מעורם הלח של הדו-חיים, מעורם המנוצה של העופות, ומעורם השעיר של היונקים. שכבת ה[[אפידרמיס]] בזוחלים מצופה ב[[קשקש]]ים העשויים בעיקר מ[[קרטין|בטא-קרטין]], אותו החומר ממנו עשויים (בעיקר) ה[[ציפורן|ציפורניים]] וה[[שיער]].{{הערה|שם=קשקשי הזוחלים, אינצקלופדיית בריטניקה|[http://www.britannica.com/EBchecked/topic/498684/reptile#toc38431 General features]" (P.1), "'''reptile'''" in ''Encyclopædia Britannica Online''.}} הקשקשים מחוברים זה לזה באמצעות עור דק וגמיש.{{הערה|שם=Hands-On Herpetology, P.21|[[#הרפטולוגיה, איגוד מורי המדע העולמי|Hands-On Herpetology, P.21]]}} שכבות העור והקשקשים משמשות כחיץ לשמירת נוזלי הגוף, סיוע בניהול גזים וחום גוף, הגנה מפגיעות חיצוניות וקרינה, הסוואה ואמצעי תקשורת.{{הערה|שם=מטרותיו של העור|Sue Paterson (ed) (2007) "'''Chapter 6: Structure and Function of Reptile Skin"''' in "[http://knjigice.webuda.com/knjige/Skin%20Diseases%20of%20Exotic%20Pets.pdf Skin Diseases of Exotic Pets]", Blackwell Science Ltd., Oxford, United Kingdom.}} תכונה זו של אטימות למים מאפשרת לזוחלים לחיות במקומות יבשים, בשונה מן הדו-חיים. עור הזוחלים עני ב[[בלוטה אקסוקרינית|בלוטות אקסוקריניות]], הנפוצות בעור הדו-חיים, ובמינים מסוימים אף חסר אותן לגמרי.{{הערה|שם=גפיים ותנועה, אינצקלופדיית בריטניקה|[http://www.britannica.com/EBchecked/topic/498684/reptile/38460/Feeding-habits#toc38461 Form and function:External covering]" (P.10-11), "'''reptile'''" in ''Encyclopædia Britannica Online''.}}

אצל ה[[צבים]] התפתח [[שריון (זואוטומיה)|שריון]], העשוי מעצמות רבות שהתאחו ומשכבה של קשקשים גדולים המכסה אותן (חוץ משריון [[צבים רכים|הצבים הרכים]] – אשר כמשתמע משמם – הוא רך, ומכוסה בשכבת עור עבה).{{הערה|שם=The Natural History Book, P.372|[[#The Natural History Book|The Natural History Book, P.372]]}}

כל הזוחלים מחליפים את שכבות העור הישן (הנקרא "[[נשל]]") בחדש יותר בתהליך הנקרא [[התנשלות]] (Moulting), אם כי באופנים שונים: ה[[נחשים]] משלימים התנשלות על פני כל גופם בבת אחת, תוך פריצה מהעור הישן, בעוד שאר ה[[קשקשאים]] משירים חתיכות גדולות מן העור. ה[[תנינאים]] משירים את קשקשיהם הגדולים אחד אחד, וה[[צבים]] משירים רק את השכבות העליונות בעוד ששכבות חדשות מתווספות לתחתונות (על פי מספרן ניתן לקבוע את גיל הצב).{{הערה|שם=נשילה|Rob Cruickshank, "[http://www.madsci.org/posts/archives/2001-11/1006356528.Zo.r.html Re: Do all reptiles shed their skin?]", ''MadSci Network'', 2001.}}

=== טמפרטורת הגוף ===
[[קובץ:Homeothermy-poikilothermy.png|250px|ממוזער|תפוקת אנרגיה מקסימלית (על הציר האנכי), כתלות בטמפרטורת הגוף ב[[מעלות צלזיוס]] (על הציר האופקי), בזוחל טיפוסי ([[לטאה]], משמאל) מול [[יונקים|יונק]] טיפוסי ([[עכבר]], מימין) באותו גודל גוף. בניגוד ליונק, הזוחל אינו מסוגל לווסת את טמפרטורת הגוף שלו לתחום צר, ותפוקת האנרגיה המקסימלית שלו נמוכה יותר.]]
[[יונקים]] ועופות "'''חמי דם'''" הם [[אנדותרמיות|אנדותרמיים]], כלומר מסוגלים לייצר חום גוף בעצמם, ו[[הומיאותרמיות|הומיאותרמיים]], כלומר מסוגלים לשמור על תחום טמפרטורת גוף צר וקבוע. אך הזוחלים "'''קרי הדם'''" – בשונה מהם ובדומה לשאר בעלי החיים – הם [[אקטותרמיות|אקטותרמיים]], כלומר חום גופם מגיע ממקורות חיצוניים כמו השמש, ו[[הטרותרמיות|הטרותרמיים]], כלומר טמפרטורת גופם משתנה לפי טמפרטורת הסביבה.{{הערה|שם=Reptile Medicine and Surgery, "Basic Biology"|[[#Reptile Medicine and Surgery|Reptile Medicine and Surgery, "Basic Biology".]]}} כתוצאה מכך, רוב הזמן טמפרטורת הגוף אצל זוחלים דומה לטמפרטורת הסביבה, ונמוכה מטמפרטורת הגוף האופיינית ליונקים ועופות.

במסגרת הגדרה זו, חלק מן הזוחלים נחשבים "סטנותרמיים" (stenothermic), כלומר יצורים חיים המסוגלים לעמוד בטווח טמפרטורות צר, ואחרים נחשבים "אאוריתרמיים" (eurythermic'')'', כלומר יצורים המסוגלים לסבול טווח טמפרטורות נרחב.{{הערה|שם=Reptile Medicine and Surgery, "Basic Biology"}} באופן כללי, זוחלי הקרקע סטנותרמיים יותר מזוחלי הים והעצים.{{הערה|שם=Reptile Medicine and Surgery, "Basic Biology"}}

היבטים רבים של ה[[פיזיולוגיה]] של הזוחלים קשורים לטמפרטורה, ומכאן גם התנהגותם ובריאותם.{{הערה|שם=Reptile Medicine and Surgery, "Basic Biology"}} אם טמפרטורת גופם של הזוחלים עולה מעל או יורדת מתחת לתחום הרגיל – גופם יפסיק לתפקד כהלכה והם לא יוכלו לזוז. האופן העיקרי בו זוחלים [[תורת הבקרה|מווסתים]] את טמפרטורת הגוף שלהם הוא באמצעות התנהגותם (לפירוט ראו בסעיף [[זוחלים#התנהגות|התנהגות]]). לעיתים קרובות הם נאלצים לשהות זמן מה באור שמש ישיר, או לחלופין על מצע כלשהו שחומם קודם בקרני השמש, עד שטמפרטורת הגוף שלהם תעלה לרמה מספקת לצורך פעילויות שונות. מאידך, כאשר הסביבה הופכת חמה מדי הם נאלצים לשהות בצל או במאורה על מנת לקרר את גופם. לכן רוב היבטי ההתנהגות, אורח החיים והתפוצה אצל זוחלים מוכתבים על ידי טמפרטורת הסביבה הרבה יותר מאשר אצל יונקים ועופות (לפירוט ראו בסעיף [[זוחלים#תפוצה, בית גידול והסתגלויות אליו|תפוצה]]).

[[מערכת החיסון]] של הזוחלים מגיבה באופן חלש יותר בחורף.{{הערה|שם=Reptile Medicine and Surgery, "Basic Biology"}} כמו כן, הם זקוקים ל[[על סגול|קרינת על-סגול]] כדי לייצר [[ויטמין D|ויטמין D3]], המסייע לספוג סידן דרך [[מערכת העיכול]].{{הערה|שם=Reptile Medicine and Surgery, "Basic Biology"}} מחסור בקרינה זו, במיוחד מסוג "'''גל בינוני'''" (UV-B), יוביל ל-Metabolic bone disease.{{הערה|שם=Reptile Medicine and Surgery, "Basic Biology"}}

=== חילוף חומרים ===

בדומה לשאר בעלי-חיים "קרי דם", חילוף החומרים ([[מטבוליזם]]) אצל זוחלים בני-זמננו איטי באופן משמעותי מזה של יונקים ועופות "חמי דם", והם צורכים ומוציאים הרבה פחות אנרגיה ליחידת זמן.

לחילוף החומרים האיטי של הזוחלים ישנם יתרונות, כמו צריכת חמצן נמוכה יותר וצריכת מזון נמוכה יותר. לדוגמה, [[תנין (סוג)|תנין]] צורך 10% עד 20% בלבד ממסת המזון שצורך [[אריה]] בעל מסת גוף זהה, והוא עשוי לחיות במשך חצי שנה בלי לאכול כלל. עם זאת, את מרביתו של זמן זה הוא מבלה ברביצה ללא תנועה. גם זוחלים טורפים אחרים, כגון נחשים, [[שממיות]] ו[[זיקיות]], בדרך-כלל אינם מתרוצצים ומחפשים אחר טרפם באופן פעיל, אלא אורבים לו במקום אחד זמן רב.

רמת הפעילות הנמוכה אשר מוכתבת על ידי חילוף החומרים האיטי גורמת לכך שזוחלים בני-זמננו, בהשוואה ל[[יונקים]] ועופות, ממעטים יותר לחקור את סביבתם, ללמוד דברים חדשים וליצור חיי חברה מורכבים. חילוף החומרים האיטי יותר אצל זוחלים גם מגביל אותם בהוצאת אנרגיה גבוהה במיוחד ומאמצים גופניים קשים במיוחד, אשר אפשריים בבעלי-חיים חמי-דם, למשל תעופה בטפיחות כנפיים פעילות אצל עופות, או ריצה למרחקים ארוכים ביונקים.

חוקרים רבים כיום סבורים כי בשונה מן הזוחלים בני-ימינו, כמה זוחלים נכחדים היו "חמי דם" לפחות במידה מסוימת. אף שלא ניתן לבדוק זאת ישירות בשלדים מאובנים, ראיות נסיבתיות רבות מצביעות על כך. מאובני [[דינוזאורים]] רבים התגלו באזורי ה[[קוטב#אזור הקטבים בכדור הארץ|קטבים]] (אשר בתקופתם היו קרירים למדי, אם כי הרבה פחות קרים מאשר כיום). שלדי דינוזאורים רבים, למשל [[דיינוניכוס]], רומזים שהם היו פעילים ומהירי ריצה, ו[[פטרוזאורים]] היו מסוגלים לעוף. [[דינוזאורים מנוצים]] היו מכוסים במעטה נוצות פלומתיות אשר שימשו ככל הנראה כ[[בידוד תרמי]], האופייני לבעלי-חיים חמי-דם.

=== מחזור הדם ===
[[קובץ:מחזור הדם בזוחלים.PNG|250px|ממוזער|שמאל|דם עני בחמצן (בכחול) מן העלייה הימנית ודם עשיר בחמצן (באדום) מן העלייה השמאלית מתערבבים בחדר הלב הבלתי מופרד של הזוחלים, ומועברים לגוף ב[[אבי העורקים]] (סגול).]]
כמו אצל שאר [[בעלי ארבע רגליים]], גם בזוחלים יש [[מחזור הדם|מחזור דם]] כפול – מחזור קטן ל[[ריאות]] ומחזור גדול לשאר חלקי הגוף. אך בדומה למצב בדו-חיים, גם בזוחלים עדיין אין הפרדה מוחלטת בין שני המחזורים: במקום חלוקה לחדר ימני וחדר שמאלי ב[[לב]] ישנו רק חדר אחד, וכתוצאה מכך ייתכן ערבוב בין דם עשיר ב[[חמצן]] המגיע מן הריאות לדם עני בחמצן המגיע משאר חלקי הגוף. יוצאים מכלל זה הם התנינאים, שבלב שלהם יש מחיצה שרירית המחלקת את החדר למדור ימני ושמאלי, בדומה למצב בעופות וביונקים. ואולם אפילו אצל התנינאים מחיצה זו עדיין איננה מושלמת לחלוטין, ונותר בה חור קטן (foramen of Panizza).{{הערה|שם=היקס2002|Hicks, J. W/ (2002) [http://physiologyonline.physiology.org/content/17/6/241.full "The Physiological and Evolutionary Significance of Cardiovascular Shunting Patterns in Reptiles"] ''Physiology''', Vol. 17(6), pp. 241-245, doi:10.1152/nips.01397. 2002}}

ההפרדה הבלתי-מושלמת בין מחזורי הדם בדו-חיים ובזוחלים מפורשת בדרך-כלל כשריד אבולוציוני של תהליך ההתפתחות מ[[דג]]ים בעלי מחזור הדם היחיד. כמה חוקרים הציעו מנגנונים שונים של זרימת דם בחדרי הלב במיני זוחלים מסוימים, אשר בפועל מצליחים להפחית או למנוע ערבוב דם עשיר בחמצן עם דם עני בחמצן למרות ההפרדה הבלתי-מושלמת. ייתכן גם שזוחלים רבים מסוגלים להשלים עם מידה מסוימת של ערבוב ופגיעה ביעילות מטבולית כתוצאה מכך, שכן קצב חילוף החומרים אצלם בדרך-כלל נמוך מזה של יונקים ועופות.{{הערה|שם=היקס2002}}

תופעה נוספת המפורשת כשריד של מצב עתיק בזוחלים ובדו-חיים היא התפצלות [[אבי העורקים]] לשני סעיפים גדולים, אחד לצד ימין של הגוף והאחר לצד שמאל שלו, אשר מתאחדים שוב באזור הגב לפני שהם מגיעים לשאר חלקי הגוף. המעבר הכפול מוסבר כשריד של [[קשת הזימים]] הרביעית בדגים, אשר הפכה מיותרת עם המעבר לנשימה באמצעות ריאות והעלמות ה[[זימים]]. צד אחד של המעבר הכפול המיותר מתנוון ביונקים (הצד השמאלי) ובעופות (הצד הימני).

=== מערכת הנשימה ===
בדומה לשאר בעלי ארבע רגליים, הזוחלים נושמים באמצעות [[ריאות]]. בניגוד ל[[דו-חיים]], שבתחילת מחזור חייהם במים הם נושמים באמצעות [[זימים]], לזוחלים אין זימים פעילים בשום שלב של חייהם.

בדומה לדו-חיים, זוחלים קטני-גוף רבים סופגים חלק מן החמצן הדרוש להם מן האוויר ישירות דרך עורם, לעיתים באזורים מסוימים שלו שבהם העור חדיר יותר. למרות זאת, לפחות חלק מן הנשימה מתבצע תמיד באמצעות הריאות.

שאיבת האוויר אל הריאות, שב[[יונקים]] מונעת בכוח שרירי ה[[סרעפת]] ו[[בית החזה]], מונעת בדרכים שונות בקבוצות שונות של זוחלים. אצל הקשקשאים, השאיבה מונעת בכוח שרירי [[עמוד השדרה]], אשר תפקידם העיקרי הוא בהתקדמות הגוף. כתוצאה מכך, מרבית הקשקשאים נאלצים לעצור את נשימתם בעת ריצה מהירה. בכמה מיני לטאות מגבלה זו נעקפה על ידי התפתחות שרירים גמישים בתחתית חלל הפה, אשר שואבים את האוויר כמו אצל דו-חיים. אצל התנינאים התפתחה מחיצה שרירית דמויות-סרעפת, אך היא איננה הומולוגית לסרעפת היונקים, וממוקמת באגן ולא בתחתית בית החזה.

שלא כמו ביונקים ובעופות, למרבית הזוחלים חך משני קטן ובלתי-מפותח, כך שאין הפרדה בחלל הפה בין דרכי הנשימה ודרכי המזון. כתוצאה מכך רבים מהם אינם מסוגלים לנשום דרך הראות בעת האכילה. יוצאים מכלל זה התנינאים, שהם בעלי חך משני מפותח המאפשר להם לנשום בעת האכילה. אצל הנחשים חך משני בלתי מפותח, אך החלק הקדמי של [[קנה הנשימה]] התארך קדימה והתחבר לנחיריים, מה שמאפשר לנחשים לנשום כאשר הם בולעים את טרפם, תהליך שעשוי להימשך אצלם זמן רב.

=== מערכות החישה והעצבים ===
==== ריח ותגובות לגירוי כימי ====
[[קובץ:Flickr - ggallice - Bluestripe garter snake (1).jpg|250px|ממוזער|שמאל|[[נחש בירית כחול פסים]] (''Thamnophis sirtalis similis'') משלח את לשונו החוצה על-מנת לקלוט חלקיקי ריח.]]
[[קובץ:Rattlesnake pit organs.JPG|250px|ממוזער|איברי הרחה (חץ שחור) וקליטת [[קרינה תת-אדומה]] (חץ אדום) של [[עכסנים|עכסן]].]]
[[קובץ:Wiki snake eats mouse.jpg|250px|ממוזער|[[הדמאה תרמית]] של [[נחשים|נחש]] אוכל [[עכבר]]. תמונה זו משקפת את האופן בו נחשים רואים את החום הנפלט מ[[עצמים]] [[יצורים בעלי גרעין|ויצורים]] הנמצאים בקרבתם.]]
[[חוש הריח]] מפותח אצל מרבית הזוחלים, ויש להם מספר איברים הרגישים ל[[גירוי]]ים [[כימיה|כימיים]] ב[[אף]] וב[[חך]].{{הערה|שם=חושים, אינצקלופדיית בריטניקה}} בדומה לבעלי ארבע רגליים רבים, הזוחלים (חוץ מן הצבים) הם בעלי [[איבר יעקובסון]] – איבר הרחה נוסף לאף בתקרת הפה.{{הערה|שם=חושים, אינצקלופדיית בריטניקה}} איבר יעקובסון מפותח אצל הלטאות, אך לשיא התפתחותו הגיע אצל הנחשים.{{הערה|שם=חושים, אינצקלופדיית בריטניקה}} כאשר נחש קולט קול דרך הקרקע או כאשר ריח חזק מגרה את אפו, הוא מרים מעט את ראשו, משרבב את לשונו ומכניסה בחזרה במהירות מספר פעמים.{{הערה|שם=חושים, אינצקלופדיית בריטניקה}} בכל החזרה של הלשון, קצה נוגע סמוך לפתח בחך המוביל לאיבר יעקובסון, ובכך היא מעבירה אליו חלקיקי ריח שדבקו בה.{{הערה|שם=חושים, אינצקלופדיית בריטניקה}} רבים מן הזוחלים, כמו [[צפעיים]] גדולים ו[[חומטיים]], מסתמכים כמעט באופן בלעדי על איבר יעקובסון לאיתור ומעקב אחר טרף. זוחלים אחרים, כמו התנינאים, נעזרים בו למציאת בן או בת זוג.{{הערה|שם=חושים, אינצקלופדיית בריטניקה}}

==== מערכת השמיעה ====
[[חוש השמיעה]] אצל מרבית הלטאות טוב, וחד אף יותר אצל תנינאים. לעומתם נחשים, צבים ולטאות תת-קרקעיות רגישים בעיקר לתנודות ב[[קול#קול כחוויה פסיכו-אקוסטית|תדר נמוך]], יכולת יעילה במיוחד לקליטת קולות המועברים דרך הקרקע.{{הערה|שם=חושים, אינצקלופדיית בריטניקה}} לנחשים אין כלל [[עור התוף|עור תוף]], וכתוצאה מכך הם אינם מסוגלים בדרך-כלל לשמוע קולות, אפילו חזקים למדי, אשר מועברים דרך האוויר.{{הערה|שם=חושים, אינצקלופדיית בריטניקה}} לעומת זאת הם רגישים מאוד לתנודות בתדר נמוך המועברות דרך הקרקע, אותן הם קולטים באמצעות [[עצמות]] ה[[גולגולת]] הישר אל [[האוזן הפנימית]], בתהליך הנקרא "[[הולכת עצמות]]" (Bone conduction).{{הערה|שם=חושים, אינצקלופדיית בריטניקה}}

==== חישה בקרינת חום תת-אדומה ====
מינים רבים של נחשים, למשל מתת-משפחת ה[[עכסנים]] וממשפחות ה[[פיתוניים]] וה[[חנקיים]] (Boidae), מסוגלים לחוש ב[[קרינת חום]] [[תת-אדום|תת-אדומה]], ולקלוט תמונת חום הנפלט מעצם במרחק של עד מטר מהם אפילו בחושך מוחלט (בדומה ל[[הדמאה תרמית]]).{{הערה|שם="ראיית חום", nature online}}{{הערה|שם="ראיית חום", nature|Elena O. Gracheva ''et al'' (2010), "'''Molecular basis of infrared detection by snakes'''", ''Nature'', 464(7291), 1006-1011.}}{{הערה|שם="ראיית חום", sciencemag|Vincent C. Panzano, Kyeongjin Kang, & Paul A. Garrity (2010), "'''Infrared snake eyes: TRPA1 and the thermal sensitivity of the snake pit organ'''", ''Science Signaling'', Vol. 3, Issue 127, pe22.}} יכולת זו מפותחת עד כדי לאפשר לנחש עיוור מלידה "לראות" תמונת חום של יצור העומד מולו, ולתקוף במדויק חלקי גוף פגיעים שלו.{{הערה|שם=ראיית נחש עיוור|Kenneth V. Kardong and Stephen P. Mackessy (1991), "'''The strike behavior of a congenitally blind rattlesnake'''", ''Journal of Herpetology'', 25(2), 208-211.}}

חישת קרינה תת-אדומה מתבצעת ב"'''איברי גומה'''" (Pit organs), שהם שקעים קטנים בפניהם של הנחשים. איברי גומה מצוידים ב[[קולטן חישה|קולטני חישה]] רבים המכילים [[תעלת יונים|תעלות יונים]] מסוג TRPA1, אשר הנפתחות למעבר כאשר הן מגיעות לטמפרטורה מסוימת.{{הערה|שם="ראיית חום", nature online|Janet Fang, "[http://www.nature.com/news/2010/100314/full/news.2010.122.html Snake infrared detection unravelled]", Nature (online), 14 March 2010.}} לדוגמה, אצל העכסנים התעלות נפתחות כשהן מגיעות לטמפרטורה של 28 [[מעלות צלזיוס]] בקירוב, המתאימה למכרסם קטן בטווח של כמטר.{{הערה|שם="ראיית חום", nature}} צורתם, מספרם ומיקומם של איברים אלו שונים במיני נחשים שונים: ל[[חנקיים]] יש שלושה איברים או יותר בין הקשקשים המקיפים את פיהם, בעוד שאצל ה[[עכסניים]] שני איברים המכוסים ב[[ממברנה ביולוגית|קרום]] בין העיניים לנחיריים.{{הערה|שם=מבנה איברי הגומה|"[http://www.bio.davidson.edu/people/midorcas/animalphysiology/websites/2008/Anderson/structure.htm Structure of the Pit Organ]", Biology Department of Davidson College, North Carolina}}

בנוסף לאיתור ומעקב אחר טרף, נמצא לאחרונה כי אצל שתי קבוצות, כמו [[עכסן אימתן|העכסן האימתן]] (''Crotalus atrox''), איברים אלו מסייעים ב[[ויסות|וויסות]] חום הגוף.{{הערה|שם="ראיית חום", Journal of experimental biology|Krochmal, A. R., Bakken, G. S., & LaDuc, T. J. (2004), "[http://jeb.biologists.org/content/207/24/4231.long Heat in evolution's kitchen: evolutionary perspectives on the functions and origin of the facial pit of pitvipers (Viperidae: Crotalinae)]", ''Journal of experimental biology'', 207(24), 4231-4238.}}

==== מערכת הראייה ====
[[קובץ:Anolis carolinensis parietal eye.JPG|250px|ממוזער|שמאל|[[עין הקודקוד]] בלטאת [[אנוליס מצוי]] (''Anolis carolinensis'') (מוקפת במלבן צהוב)]]
חדות [[ראייה|ראייתם]] של הזוחלים משתנה בהתאם למין: מזוחלים בעלי ראייה טובה, בעיקר אלו הפעילים בלילה,{{הערה|שם=חושים, אינצקלופדיית בריטניקה}} ועד זוחלים עיוורים או חסרי עיניים, כמו לטאת [[דיבמוס]] דלאי (''Dibamus dalaiensis'').{{הערה|שם=לטאה עיוורת מקמבודיה|Victoria Gill (Science and nature reporter), "[http://news.bbc.co.uk/earth/hi/earth_news/newsid_9481000/9481409.stm Blind legless lizard species discovered in Cambodia]", BBC News, 10 May 2011.}} [[ראיית צבעים]] אינה תכונה נפוצה בקרב הזוחלים.{{הערה|שם=חושים, אינצקלופדיית בריטניקה}}

לכמה מיני זוחלים, כמו ה[[ספנודון]] ו[[איגואניים]] רבים, יש בחלק העליון של ראשם איבר הרגיש לשינויים בעוצמת האור שנקרא [[עין הקודקוד]],{{הערה|שם=Reptile Medicine and Surgery, "Basic Biology"}} ומוכר גם בשמות "'''עין שלישית'''" ('''Third eye''') ו"'''עין האצטרובל'''" ('''pineal eye'''). איבר זה מקושר ל[[בלוטת האצטרובל]], ומסייע לבעל החיים לווסת את [[שעון ביולוגי|השעון הביולוגי]] שלו וייצור הורמונים הקשורים ל[[הומיאותרמיות]].{{הערה|שם=עין שלישית|Robert C. Stebbins and Daniel C. Wilhoft (1966), "[http://www.google.co.il/books?hl=iw&lr=&id=f8T3Dl5tokYC&oi=fnd&pg=PA258&dq=Parietal+eye&ots=XWEBT3rgBo&sig=L5Q7wA60ua9elGMqfwymtw3DRdE&redir_esc=y#v=onepage&q=Parietal%20eye&f=false Influence of the parietal eye on activity in lizards].", ''The Galapagos: Proceedings of the Symposia of the Galapagos International Scientific Project'', P.258–268, University of California Press, Berkeley.}}{{הערה|שם=עין שלישית, חום גוף|Victor H. Hutchison and Richard J. Kosh (1974), "'''Thermoregulatory function of the parietal eye in the lizard Anolis carolinensis'''", ''Oecologia'', 16(2), 173-177.}}

אצל מרבית מיני הזוחלים ה[[עפעף]] התחתון נע יותר מן העליון, חוץ מן התנינים אצלם מועדף העפעף העליון.{{הערה|שם=חושים, אינצקלופדיית בריטניקה}} לנחשים אין עפעפיים נעים כלל, ובמקומם כל עין מכוסה בקשקש מגן קבוע ושקוף.{{הערה|שם=The Natural History Book, P.390}}

צורת ה[[אישון]] משתנה לפי מין הזוחל: מהעיגול המאפיין את הצבים וזוחלים רבים אחרים הפעילים ביום, דרך צורת החריץ האנכי של התנינים וזוחלי הלילה והחריץ האופקי של נחשי עצים אחדים, ועד קו הנקודות האנכי של מיני שממיות מסוימים.{{הערה|שם=חושים, אינצקלופדיית בריטניקה|[http://www.britannica.com/EBchecked/topic/498684/reptile/38474/Digestive-and-urogenital-systems#toc38475 Sense organs]" (P.14–16), "'''reptile'''" in ''Encyclopædia Britannica Online''.}}
[[קובץ:Reptiles eyes collage 2.JPG|250px|ממוזער|שמאל|'''מלמעלה למטה ומימין לשמאל''': אישוניהם של [[זעמן גפן ירוק]] (''Ahaetulla nasuta''), [[שממית רחבת זנב]] מהמין ''Uroplatus fimbriatus'', [[תנין סיאמי]] (Crocodylus siamensis) ו[[צפע חול]] מזרחי (''Vipera ammodytes meridionalis'').]]

==== מערכת העצבים ====
[[מערכת העצבים]] של הזוחלים דומה ביסודה לזאת של שאר ה[[חולייתנים]], ובכלל זה [[מוח השדרה|מוח שדרה]], חלקי [[מוח]] ותריסר זוגות של [[עצבי הגולגולת|עצבי גולגולת]], שלהם תפקודים דומים לאלו של עצבי הגולגולת באדם, למשל. [[המוח הגדול]] ו[[המוח הקטן]] בזוחלים גדולים מעט יותר מאלו של ה[[דו-חיים]], אך קטנים בהרבה מאלו של יונקים ועופות. המדד המשמש להערכת גודל המוח תוך ניכוי השפעת גודל הגוף הוא "[[מוח#גודל ומורכבות המוח בבעלי חיים ובאדם|מנת המוחיות]]" (Encephalization Quotient). מנת המוחיות האופיינית לזוחלים בני זמננו הוא כעשירית מזו של יונקים ועופות, כלומר לזוחל טיפוסי יש מוח קטן פי עשרה ממוח יונק או עוף באותו גודל גוף. בהתאמה לגודל המוח, הזוחלים נחשבים ל[[אינטליגנציה בבעלי חיים|אינטליגנטים]] פחות מן היונקים והעופות.

נחיתות הזוחלים בגודל המוח, בהשוואה ליונקים ועופות, נובעת קרוב לוודאי מהיותם "קרי דם". [[רקמת עצב]] צורכת יותר אנרגיה ליחידת משקל מכל סוג אחר של רקמה, אפילו בעת מנוחה מוחלטת. קצב חילוף החומרים האיטי של הזוחלים אינו מספק די אנרגיה להחזקת מוח גדול. יוצאים מכלל זה היו מספר דינוזאורים קטני-גוף מן הקבוצות הקרובות ביותר לעופות, כמו [[טרודון]] ו[[במבירפטור]]. מנת המוחיות שלהם, אותה ניתן למדוד מתוך הנפח הפנימי של הגולגולת במאובנים, דומה למנת המוחיות של עופות בני-ימינו. זוהי ראייה עקיפה נוספת ש[[דינוזאורים]] אלו היו חמי-דם.

=== גפיים ותנועה ===
אף על פי ש[[אב קדמון משותף|האב הקדמון]] של הזוחלים היה [[בעלי ארבע רגליים|בעל ארבע רגליים]], אצל מספר קבוצות זוחלים יש נטייה להתנוונות ה[[גפיים]] ואף להיעלמותם. במיני חומטים רבים, כמו [[נחושית עינונית|הנחושית העינונית]], הרגליים קטנות מאוד. אצל לטאות ממשפחת ה[[קמטניים]] ניתן למצוא מינים בעלי גפיים מפותחות ועד מינים דמויי-נחש החסרים גפיים לחלוטין, למשל [[קמטן החורש]] הנפוץ בארץ-ישראל. לבני משפחת ה[[ביפדיים]] יש רק גפיים קדמיות המשמשות ל[[חפירה]]. קבוצות שלמות של זוחלים איבדו לחלוטין את גפיהם, כמו הנחשים המוכרים וה[[טבעונים]] דמויי ה[[תולעת]]. עם זאת, אפילו אצל זוחלים חסרי גפיים ניתן בדרך-כלל למצוא שרידים של עצמות הגפיים, הכתפיים או האגן, המעידים על מוצאם האבולוציוני מאב קדמון בעל גפיים.{{הערה|שם=שרידי גפיים אצל נחשים|Schmidt, K. P. (1950), "'''Modes of evolution discernible in the taxonomy of snakes'''", ''Evolution'', 4(1), 79-86.}}{{הערה|שם=שרידי גפיים אצל נחשים, מקור ספרותי|Harry W. Greene, "[http://books.google.co.il/books?id=io1TYkFAur8C&pg=PA38&dq=snakes+limbs&hl=iw&sa=X&ei=OOKLUaT5PLL50gW17oDQAw&redir_esc=y#v=onepage&q=vestiges&f=false Snakes: the evolution of mystery in nature]", P.157, University of California Press, 1997. {{ISBN|9780520224872}}.}}{{הערה|שם=אב קדמון של הנחשים עם רגליים|Tchernov, E., Rieppel, O., Zaher, H., Polcyn, M. J., & Jacobs, L. L. (2000), "'''A fossil snake with limbs'''", ''Science'', 287(5460), 2010-2012.}}

בזוחלים בעלי רגליים, ה[[ירך]] וה[[זרוע]] פרושות הצידה מן הגוף, ורק ה[[שוק (איבר)|שוק]] ו[[אמה (איבר)|אמת הזרוע]] נוטות למטה. כתוצאה מכך כפות רגליהם מוצבות לצידי הגוף, ולא מתחתיו כמו ביונקים ובעופות. צורת גפיים זו מקנה לגוף [[יציבה]] "שרועה" – נוגעת בקרקע – ומכאן שמם "זוחלים". מכאן גם דרך הילוכם של הזוחלים: הם מחזיקים אך במעט את גופם מורם מעל הקרקע, ומניעים אותו מצד לצד כדי להגדיל את אורך הצעד.{{הערה|שם=גפיים ותנועה, אינצקלופדיית בריטניקה}} הליכה זו נראית בעיני ביולוגים אחדים כבלתי יעילה ומסורבלת.{{הערה|שם=גפיים ותנועה, אינצקלופדיית בריטניקה}} אולם, צורה זו לא השתנתה כמעט במשך מיליוני שנים ומופיעה אצל רוב הזוחלים והדו-חיים, ועל כן ניתן לטעון כי אם הייתה מפריעה להם, הרי הייתה נעלמת.{{הערה|שם=גפיים ותנועה, אינצקלופדיית בריטניקה}} כמו כן, יציבתם מותאמת לאורח חייהם המתבסס על שימור רב ככל הניתן של אנרגיה.{{הערה|שם=גפיים ותנועה, אינצקלופדיית בריטניקה}}

בנוסף, הזוחלים [[הסתגלות אבולוציונית|פיתחו]] שיטות תנועה מגוונות: חלק גדול מהם שוחה, ובכלל זה צבי הים להם גפיים דמויות [[סנפיר]]ים, התנינאים להם גפיים המשמשות הן לשחייה והן להליכה, ונחשי הים (''Hydrophiinae'') חסרי הגפיים השוחים באמצעות הנעת גופם; רבים שידרגו את תנועתם לכדי טיפוס, כמו ה[[שממיתיים|שממיות]] שיכולות לטפס על קיר [[זכוכית]], הנחשים ([[#נחש מטפס על קיר|ראו קישורים חיצוניים]]), וה[[זיקיתיים|זיקיות]] אשר לופתות ענפים באמצעות אצבעותיהן וזנבן; מעטים מהם אף יכולים לנתר, כמו ה[[אנוליס]] (''Anolis''),{{הערה|שם=אנוליס קופצת|Toro, E., Herrel, A., & Irschick, D. (2004), "'''The Evolution of Jumping Performance in Caribbean Anolis Lizards: Solutions to Biomechanical Trade‐Offs'''", ''The American Naturalist'', 163(6), 844-856.}} קבוצות אחדות פיתחו יכולות דאייה מגוונות (מפורטות מטה); ואחרים יכולים אף לרוץ על רגליהם האחוריות, כמו [[לטאות קולר|לטאות הקולר]] (''Crotaphytus''), לטאות ה[[בסיליסקיים|בסיליסק]] היכולות אף לרוץ על מים ([[#לטאת בסיליסק רצה על מים|ראו קישורים חיצוניים]]) ו[[חרדון הצווארון]].{{הערה|שם=גפיים ותנועה, אינצקלופדיית בריטניקה}} תנינאים צעירים או קלי משקל אף יכולים ללכת באופן דומה ליונקים – הליכה זו נקראת "הליכה גבוהה" ("high walk”) והיא נעשית באמצעות הרמת עצמם מהקרקע ותנועה קלה מצד לצד – או אף "לדהור" באמצעות הנעת הגוף למעלה ולמטה ([[#תנין דוהר|ראו קישורים חיצוניים]]).{{הערה|שם=גפיים ותנועה, אינצקלופדיית בריטניקה}} לדינוזאורים היו רגליים מוצבות מתחת לגופם ויציבתם הייתה זקופה בדומה לזו של עופות ויונקים.

{{תמונות מרובות
| תמונה1 = Crocodile high walk.jpg
| רוחב1 = 293
| חלופי1 = תנין היאור מפגין הליכה גבוהה
| הערה1 = <center>[[תנין היאור]] מפגין "הליכה גבוהה"</center>
| תמונה2 = Gecko foot on glass.JPG
| רוחב2 = {{#חשב: (464 * 373 / 1000) round 0}}
| חלופי2 = תחתית רגלה של שממית הניצבת על קיר זכוכית.
| הערה2 = <center>תחתית רגלה של שממית הניצבת על קיר זכוכית. כריות ההצמדה על אצבעותיה מסייעות לה להיאחז.</center>
| תמונה3 = Total internal reflection of Chelonia mydas .jpg
| רוחב3 = {{#חשב: (464 * 519 / 1000) round 0}}
| חלופי3 = [[צב ים ירוק]] וסנפיריו
| הערה3 = <center>[[צב ים]] וסנפיריו</center>
| תמונה4 = Chameleon leg.jpg | רוחב4 = {{#חשב: (464 * 382 / 1000) round 0}}
| חלופי4 = רגלה של זיקית
| הערה4 = <center>רגלה של זיקית</center>
|יישור=מרכז}}

==== דאייה ותעופה ====
[[קובץ:Draco taeniopterus flying and Draco volans skeleton.jpg|250px|ממוזער|[[דרקון דואה]] (''Draco'') מן המין ''taeniopterus'' בדאייה, ושלד [[דרקון ים|דרקון]] מהמין ''volans''. הצלעות המוארכות תומכות בקרום העור.]]
[[קובץ:Sharovipteryx.jpg|250px|ממוזער|שחזור אמנותי של [[שרוביפטריקס]], זוחל דואה נכחד מתור ה[[טריאס]].]]
יכולות דאייה ואף תעופה פעילות התפתחו פעמים רבות באופן בלתי-תלוי אצל קבוצות זוחלים שונות במהלך האבולוציה. זוחלים דואים החיים בימינו הם ברובם מינים קטני-גוף המטפסים על עצים וסלעים. במינים כאלו, הגדלת שטח הפנים של הגוף מאפשרת צניחה איטית ובטוחה בעת קפיצה ממקום גבוה. במינים מתקדמים יותר המשטחים האווירודינמיים גדלים ומשתכללים, ומאפשרים דאייה הדרגתית יותר ומבוקרת. יכולת דאייה ידועה במספר זוחלים בני-ימינו (להלן סוגים, אך לא בהכרח כל המינים בסוג דואים):
* הסוג [[דרקון דואה]] (''Draco'') ממשפחת ה[[חרדוניים]] – 41 מינים.
בסוג זה קרום התעופה הוא עור הנמתח בין [[צלעות]] מוארכות של בית החזה,{{הערה|שם=דרקון מעופף, צלעות|Russell, A. P. and Dijkstra, L. D. (2001), "'''Patagial morphology of Draco volans (Reptilia: Agamidae) and the origin of glissant locomotion in flying dragons'''", ''Journal of Zoology'', 253: 457–471.}} ולא בין הגפיים כמו במרבית הקבוצות הדואות האחרות. הדרקון מסוגל לפרוש או לקפל כרצונו את הצלעות והקרום המתוח ביניהן. ישנם מקרים מתועדים של דרקונים שדאו למרחק של כ-60 מטרים – מרחק רב בהתחשב בעובדה שרובם באורך של כ-20 ס"מ.{{הערה|שם=דרקון מעופף, צלעות}}
* הסוג ''Holaspis'' ממשפחת ה[[לטאיים]]{{הערה|שם=לטאה מעופפת מהסוג Holaspis|Arnold, E. N. (2002), "'''Holaspis, a lizard that glided by accident: mosaics of cooption and adaptation in a tropical forest lacertid (Reptilia, Lacertidae)'''", ''Bulletin of the Natural History Museum: Zoology series'', 68(2), 155-163.}} עצמותיהן החלולות והעובדה כי הן יכולות לשטח את גופן (בעיקר בטנן) עוזרות להן לדאות או לצנוח באיטיות.{{הערה|שם=Holaspis, צניחה|Matt Walker, "[http://news.bbc.co.uk/earth/hi/earth_news/newsid_8150000/8150333.stm Tiny lizard falls like a feather]", BBC, 17 July 2009.}}{{הערה|שם=Holaspis, עצמות|Journal of Experimental Biology (2009, July 22), "[http://www.sciencedaily.com/releases/2009/07/090717090824.htm Neon Blue-tailed Tree Lizard Glides Like A Feather, Thanks To Light Bubbly Bones]", ScienceDaily. Retrieved May 12, 2013}}
* הסוג [[שממית דואה]] (''Ptychozoon'') ממשפחת ה[[שממיתיים]]{{הערה|שם=שממית דואה|Heyer, W. R., & Pongsapipatana, S. (1970), '''Gliding speeds of Ptychozoon lionatum (Reptilia: Gekkonidae) and Chrysopelea ornata (Reptilia: Colubridae)''', ''Herpetologica'', 317-319.}} למינים בסוג יש קרומי העור לאורך גופם שעוזרים להם לדאות.{{הערה|שם=שממית דואה, קרומים|Marcellini, D. L., & Keefer, T. E. (1976), "'''Analysis of the gliding behavior of Ptychozoon lionatum (Reptilia: Gekkonidae)'''", ''Herpetologica'', 362-366.}}
* הסוג ''Luperosaurus'' ממשפחת ה[[שממיתיים]]{{הערה|שם=שממית מעופפת מהסוג Luperosaurus|Heinicke, M. P., Greenbaum, E., Jackman, T. R., & Bauer, A. M. (2012), "'''Evolution of gliding in Southeast Asian geckos and other vertebrates is temporally congruent with dipterocarp forest development'''", ''Biology Letters'', 8(6), 994-997.}} דואים בצורה דומה שממיות הדואות.{{הערה|שם=Luperosaurus|RUSSELL, A. P. (1979), "'''The origin of parachuting locomotion in gekkonid lizards (Reptilia: Gekkonidae)'''", ''Zoological Journal of the Linnean Society'', 65: 233–249.}}
* הסוג ''Thecadactylus'', דואים בצורה דומה לשממיות הדואות.{{הערה|שם=Thecadactylus|Eric R. Pianka and Laurie J. Vitt, "[http://books.google.co.il/books?id=1h3EpSp-YU4C&printsec=frontcover&hl=iw#v=onepage&q&f=false Lizards]", '''Organisms and Environments Series volume 5''', University of California Press, 2006. {{ISBN|9780520248472}}.}}
* הסוג ''Cosymbotus'' ממשפחת ה[[שממיתיים]], דואים בצורה דומה לשממיות הדואות.{{הערה|שם=שממית מעופפת מהסוג Luperosaurus}}{{הערה|שם=Cosymbotus|Dudley, R. ''et al'', (2007), '''Gliding and the functional origins of flight: biomechanical novelty or necessity?''', Annual Review of Ecology, Evolution, and Systematics, 38, 179-201.}}
* [[נחש מעופף]] – מסוגל להכפיל את רוחבו על ידי שיטוח גופו, ולכווץ את אזור הבטן שלו פנימה בצורת פעמון, שמתפקד בדומה למצנח. הנחש מסוגל לבקר את כיוון הדאייה הרצוי לו באמצעות פיתול גופו, ונעזר בזנבו לשמירה על האיזון.{{הערה|שם=Becoming airborne without legs|Socha, J. J. (2006), "'''Becoming airborne without legs: the kinematics of take-off in a flying snake, Chrysopelea paradisi'''", ''Journal of experimental biology'', 209(17), 3358-3369.}}{{הערה|שם=שממית דואה}}{{הערה|שם=Gliding flight in Chrysopelea|Socha, J. J. (2011), "'''Gliding flight in Chrysopelea: turning a snake into a wing'''", ''Integrative and comparative biology'', 51(6), 969-982.}}{{הערה|שם=Kinematics נחש מעופף|Socha, J. J. (2002), "'''Kinematics: Gliding flight in the paradise tree snake'''", ''Nature'', 418(6898), 603-604.}}

איברי דאייה נמצאו גם במאובנים של מספר זוחלים נכחדים קטני-גוף מתור ה[[טריאס]], לפני למעלה מ-200 מיליון שנה. ביניהם סוגים כמו [[איקרוזאורוס]] (''Icarosaurus'') ו[[קואהנאוזאורוס]] (''Kuehneosaurus''), שכנפיהם התפתחו מצלעות מוארכות בדומה לאלו של הדרקון הדואה בן ימינו, אף שהם השתייכו לקבוצות אחרות לחלוטין. בולט במיוחד הסוג [[שרוביפטריקס]] (''Sharovipteryx''), זוחל זעיר שהיה בעל [[כנף דלתא]] שנוצרה מקרום עור המתוח בין רגליו האחוריות.

בשתי קבוצות של זוחלים נכחדים – הפטרוזאורים והדינוזאורים – אף התפתחה תעופה פעילה בתנופות כנפיים. שתי קבוצות אלו התפתחו בנפרד ובאופן בלתי-תלוי זו מזו, כפי שמעיד מנגנון התעופה השונה שלהם: אצל הפטרוזאורים התפתח קרום עור אשר נפרש בין הזרוע והאצבע החמישית הארוכה שלה ובין הרגל האחורית והזנב. ב[[דינוזאורים מנוצים]], ובעופות שהשתלשלו מהם, נוצות תעופה ארוכות על הזרועות והזנב התפתחו מנוצות פלומה ששימשו ככל הנראה לבידוד תרמי. עדיין לא ידוע כיצד בדיוק הופיעה התעופה אצל פטרוזאורים ואצל עופות, אך ההשערה המקובלת יותר היא שגם הם היו בתחילה זוחלים מטפסים שהתפתחה אצלם יכולת צניחה ודאייה.

==== תנועת נחשים וחסרי גפיים אחרים ====
חסרי הגפיים סיגלו לעצמם אופני תנועה שונים כדי להתגבר על חסרונם. הנחשים פיתחו חמש דרכי הילוך עיקריות המשמשות אותם בהתאם לסוג המשטח עליו הם נעים, מהירות התנועה, משקל הפרט ועוד.{{הערה|שם=תנועת נחשים|Brad Moon, "[http://www.ucs.louisiana.edu/~brm2286/locomotn.htm Snake Locomotion]", University of Louisiana at Lafayette.}} נחש יחיד יכול להשתמש ברוב או בכל החמש, ואף מסוגל להשתמש בשתי דרכים שונות בחלקי גוף שונים. הם נעים באמצעות כיווץ שרירים היוצר traction בין קשקשיהם לבין המשטח עליו הם מחליקים,{{הערה|שם=The Natural History Book, P.390|[[#The Natural History Book|The Natural History Book, P.390]]}} ודחיפת עצמם אחורה כנגד המשטח.{{הערה|שם=גפיים ותנועה, אינצקלופדיית בריטניקה}} מספר רב של חוליות גמישות מאפשרות להם לנטות לכל כיוון ואף להתפתל סביב עצמים.{{הערה|שם=The Natural History Book, P.390}}

התנועה הבסיסית ביותר היא תנועה [[גל]]ית ('''Undulatory locomotion'''). היא משמשת את כל חסרי הגפיים, כולל נחשי הים. התנועה מתחילה בראש, שם הנחש מכווץ את שריריו, מזיזו קדימה בכיוון אלכסוני לצד מסוים ובכך גורם לשאר גופו לעקוב אחריו. לאחר מכן התהליך חוזר חלילה לצד השני.{{הערה|שם=תנועת נחשים}}{{הערה|שם=תנועת נחשים באתר "איך דברים עובדים?"|Lacy Perry, "[http://science.howstuffworks.com/zoology/reptiles-amphibians/snake3.htm How Snakes Work]", HowStuffWorks.com, 20 August 2004.}}

תנועה שנייה, המשמשת גם נחשים מטפסים, היא תנועת כיווץ ('''Concertina'''). בתנועה זה הנחש נע קדימה מבלי להזיז את גופו לצדדים, זאת באמצעות כיווץ גופו לכדי צורות S רבות, הזנקת חלקו הקדמי קדימה, הורדתו כלפי הקרקע, מציאת מקום אחיזה ומשיכת החלק הנותר.{{הערה|שם=תנועת נחשים באתר "איך דברים עובדים?"}}{{הערה|שם=תנועת נחשים}}

תנועה בקו ישר משמשת לרוב נחשים גדולים, כמו [[פיתוניים]]. בתנועה זו חלק מהבטן מורם מעט מעל הקרקע, נמתח קדימה, מורד ומוצא אחיזה בקרקע, מושך את שאר הגוף וחוזר חלילה עם חלקי גוף אחרים ([[#תנועת נחשים בקו ישר|ראו קישורים חיצוניים]]).{{הערה|שם=גפיים ותנועה, אינצקלופדיית בריטניקה}}

חוסר גפיהם של חסרי הגפיים אינו מהווה אבן נגף בפניהם, אלא ההפך הוא הנכון: הוא מאפשר להם להשתחל אל תוך חללים קטנים וצרים, כמו סדק בסלע וצמחייה צפופה.{{הערה|שם=Hands-On Herpetology, P.16|[[#הרפטולוגיה, איגוד מורי המדע העולמי|Hands-On Herpetology, P.16]]}} כמו כן, חלק ממינים אלו נעים במהירות, כמו [[ממבה שחורה|הממבה השחורה]] היכולה לנוע במהירות של עד כ-16 [[קמ"ש]] (הנחש המהיר בעולם).{{הערה|שם=מהירות הממבה השחורה|Mikael Jolkkonen (1996), "[http://www.update.uu.se/~jolkkonen/pdf/jolkkonen.pdf Muscarinic toxins from Dendroaspis (mamba) venom]",P.15, Acta University Uppsala, ''Comprehensive Summaries of Uppsala Dissertations from the Faculty of Science and Technology'', 183.}}

=== שלד ===
ככל [[בעלי ארבע רגליים|בעלי ארבע הרגליים]] (קיימים כיום: דו-חיים, יונקים, עופות והזוחלים עצמם), לזוחלים יש בליטה (Occipital Condyle) המחברת בין העצם האחורית והתחתונה של ה[[גולגולת]] לבין עצם [[אטלס (אנטומיה)|האטלס]]. אצל הזוחלים הבליטה יחידה,{{הערה|שם=קשקשי הזוחלים, אינצקלופדיית בריטניקה}} בעוד שאצל הדו-חיים היא זוגית.

=== מערכת הרבייה ===
הזוחלים משויכים לקבוצת [[בעלי שפיר עוברי]], שהמאפיין המגדיר אותה הוא היכולת להתרבות ביבשה, בסביבה יבשה. במהלך האבולוציה קדמו הדו-חיים לזוחלים במעבר מן הים ליבשה, ואולם עד היום הם מסוגלים להתרבות רק במים. לעומתם, אצל הזוחלים התפתחה לראשונה ביצה המסוגלת לשרוד מחוץ למים בזכות מספר התאמות אבולוציוניות, כמו [[שק שפיר|שק השפיר]], ואיפשרה להם הסתגלות מושלמת לסביבה יבשתית. שאר בעלי השפיר העוברי – העופות וה[[יונקים]] – התפתחו מן הזוחלים וירשו מהם את יכולת הרבייה מחוץ למים. המאובן העתיק ביותר של ביצה יבשתית התגלה ב[[טקסס]] ומתוארך לתור ה[[פרם]] התחתון, לפני כ-225 מיליוני שנים.

====רביית בתולין====
בדומה לשאר החולייתנים, הזוחלים מתרבים בעיקר ב[[רבייה#רבייה זוויגית|רבייה זוויגית]]. אך כמו אצל דגים ודו-חיים, הנקבות במספר מיני זוחלים מסוגלות, בתנאים מסוימים, ל[[רבייה אל-זוויגית]], הידועה גם כ[[רביית בתולין]]. כאשר נקבות כאלו אינן [[הפריה|מופרות]] הן מטילות ביצים [[פלואידיות#דיפלואיד|דיפלואידיות]] שמהן בוקעות נקבות הזהות גנטית לאמן. תופעות של רביית בתולין ידועה במינים שונים של לטאות, שממיות, חרדונים, זיקיות ונחשילים.

====הזדווגות והפריה====
[[קובץ:Trachylepis maculilabris mating.jpg|250px|ממוזער|שמאל|הזדווגות ב[[חומטיים|חומטים]]]]
ההזדווגות בזוחלים מתבצעת על ידי הפריה תוך-גופית. הזכר מעביר את [[תא זרע|תאי הזרע]] ישירות לתוך גופה של הנקבה, שם הם מפרים את תאי ה[[ביצית]]. זאת בניגוד להפריה חיצונית אצל דגים ודו-חיים רבים, שאצלם הזכר מפרה את הביצים לאחר שכבר הוטלו. ההפריה התוך-גופית אינה דורשת סביבה מימית, ולכן נחשבת גם היא כהתאמה לרבייה ביבשה. צינורות הביצים (בנקבה) והזרע (בזכר) נפתחים אל ה[[פתח ביב|ביב]] (cloaca), פתח חיצוני בתחתית חלקו האחורי של הגוף שאליו גם נפתחים [[פי הטבעת]] וצינורות השתן. הזדווגות בזוחלים מתבצעת בדרך-כלל כאשר הזכר והנקבה מצמידים את פתחי הביב שלהם. תאי הזרע שוחים במעלה צינור הביצים של הנקבה, שם הם מפרים את תאי הביצית שחרגו מן השחלות.

במינים רבים של זוחלים נמצאה בגוף הנקבות אגירת זרע, אשר עשוי להפרות את הנקבה חודשים ואף שנים לאחר ההזדווגות. כתוצאה מכך עשויה הנקבה להזדווג בעונה אחת ולהטיל ביצים מופרות בעונה שלאחריה, או להזדווג פעם אחת ולהטיל מספר תטולות פוריות. אגירת זרע נמצאה אצל לטאות, צבים ונחשים, ובנקבת אחד ממיני ה[[זעמניים]] נמצאו תאי זרע בני שש שנים.

====הביצה והתפתחות העובר====
[[קובץ:Crocodile Egg Diagram.svg|250px|ממוזער|שמאל|דיאגרמה של ביצת תנין. מקרא: 1) קליפה חיצונית, 2) שק החלמון, 3) חלמון, 4) כלי דם של הקרומים העובריים, 5) חלל קרום הכוריון, 6) קרום הכוריון, 7) חלל אוויר, 8) קרום האלנטואיס, 9) שכבת האלבומין, 10) שק השפיר, 11) העובר, 12) נוזל השפיר]]
תאי הביצית המופרים מתגלגלים לאיטם החוצה במורד צינור הביצים, ותוך כדי כך הם מתעטפים במספר קרומים ושכבות אשר מופרשים מדפנות צינור הביצים, ליצירת הביצים המוגמרות המוטלות דרך פתח הביב.

הביצה ה"אמניוטית" (בעלת שק שפיר) שהתפתחה בזוחלים (ומהם הועברה גם לעופות ול[[יונקי הביב|יונקים מטילי ביצים]]) מתאפיינת במספר התאמות המגינות על "סביבה" מימית פנימית, שבה מתפתח העובר, מפני הסביבה היבשתית החיצונית: קרום השפיר, קרום ה[[כוריון]], קרום ה[[אלנטואיס]], שכבת ה[[אלבומין]] והקליפה ה[[סידן|סידנית]] החיצונית. קרום השפיר והקליפה אטומים למעבר מים ולכן מונעים [[התייבשות]] של העובר, אך מאפשרים מעבר של [[אוויר]] לצורך נשימה. נשימת העובר מתבצעת על ידי חילוף [[חמצן]] ו[[פחמן דו-חמצני]] עם האוויר בנימי דם על פני קרום האלנטואיס, המשמש את העובר כעין ריאות. חלקו הפנימי של שק האלנטואיס משמש למאגר תוצרי ההפרשה של העובר, ומשמש כעין שלפוחית שתן שלו. שכבת האלבומין (ה"חלבון" או ה"לבן" של הביצה) מכילה כ-80% מים ומשמשת בעיקר כמאגר נוזלים, וכן ויטמינים ומלחים. בנוסף הביצה הזוחלית, בדומה לביצים של מרבית מיני הדגים והדו-חיים, עשירה ב[[חלמון]] המשמש כמקור המזון של העובר.

תופעה ייחודית האופיינית לעוברים המתפתחים של זוחלים רבים היא [[קביעת מין תלוית טמפרטורה]]. הזוויג של העובר (זכר או נקבה) נקבע על ידי טמפרטורת הסביבה בשלב קריטי של התפתחותו בביצה. כאשר הטמפרטורה גבוהה מתפתחים בתוך הביצים צאצאים רק מזוויג אחד (בצבים, בדרך כלל נקבות בלבד) ובטמפרטורה נמוכה בוקעים רק צאצאים מן הזוויג האחר (בצבים בדרך-כלל רק זכרים). בטמפרטורת ביניים מתקבלים צאצאים משני הזוויגים. פרט לצבים, מנגנון זה נמצא גם אצל תנינאים רבים, וכמה ממיני הלטאות. טיבו המדויק של היתרון שהוא מעניק עדיין אינו ברור, אך בשנת 2008 ביולוגים מ[[אוניברסיטת סידני]] ו[[אוניברסיטת איווה]] הצליחו להוכיח כי יתרון כזה אכן קיים, כלומר הצאצאים מכל זוויג אכן שורדים במספרים גבוהים יותר כאשר הם בוקעים בטמפרטורה הנכונה.

====לידת חיים====
מרבית מיני הזוחלים הם מטילי ביצים, אך בכ-20% ממיני הלטאות והנחשים, הצאצאים בוקעים מן הביצה בעודה בצינור הביצים, או במקרים אחרים מיד לאחר הטלתה. תופעה זו, הידועה גם אצל מיני דגים רבים, נקראת [[השרצה]] או "ילודת חיים" (Vivipary).

בזוחלים השרצה אופיינית למינים החיים באקלים קר יחסית, שכן היא מאפשרת להגן על הביצים בתוך גוף האם, שהטמפרטורה שלו מעט גבוהה מטמפרטורת הסביבה. גם מספר מאובני [[איכתיוזאוריה|איכתיוזאורים]] מראים בבירור שלדי צאצאים בתוך שלד אמם, וכמה מהם אף מראים את רגע ההשרצה. ילודת חיים אפשרה לאיכתיוזאורים חיים באוקיינוס בלי צורך לעלות ליבשה על מנת להטיל ביצים, כפי שצבי ים למשל נדרשים לעשות.

מעבר מהטלת ביצים להשרצה התרחש ככל הנראה מאות פעמים באופן בלתי-תלוי, בענפים רבים ושונים באבולוציה של הזוחלים. נמצא כי מין אחד של חומט ב[[אוסטרליה]] – ''Sceloporus spinosus'' – אף מסוגל להטלת ביצים או להשרצת חיים, בהתאם לטמפרטורה וללחות של סביבתו. כמה מיני זוחלים התמחו בהשרצה והביאו אותה לדרגה הקרובה לזו של [[שיליניים|יונקי שליה]] – העוברים שוהים זמן מסוים בצינור הביצים, ההופך למעין [[רחם]], והם מוזנים על ידי אמם דרך כלי דם שלהם הנצמדים לכלי הדם שלה ויוצרים מעין [[שליה]]. אצל ה[[נחושית עינונית|נחושית העינונית]] נוצרת "שליה" מכלי דם של שלפוחית השתן של העובר, ובמינים אחרים היא נוצרת מכלי דם של קרום החלמון.

== תפוצה, בית גידול והסתגלויות אליו ==
בדרך כלל, הזוחלים מחבבים אזורים חמים, כמו אזורים בעלי אקלים טרופי או ממוזג, אם כי הם נפוצים על פני רובו של העולם, ובבתי הגידול השונים מאוד במאפייניהם. לדוגמה, ב[[יערות גשם|יערות הגשם]] רץ ה[[בסיליסק (סוג)|בסיליסק]] על פני המים, וביערות ה[[מחטניים]] חי לו [[זעמן אלמוגי|הזעמן האלמוגי]] (''Lampropeltis''); ב[[ביצה (סביבה טבעית)|ביצות]] וב[[מקווה מים|מקווי המים]] המתוקים שולטים ה[[תנינאים]] וה[[אנקונדה|אנקונדות]], ובאוקיינוסים ובמקווי המים המלוחים שוחים [[צבי ים|צבי הים]] ו[[פתני ים|פתני הים]] הקטלניים; ב[[ארץ עשב|ארצות העשב]] (Grassland) באפריקה זוחל [[פיתון סלעים אפריקני|פיתון הסלעים האפריקני]], ובמדבריות מתרוצץ [[חרדון סיני]] (המצוי גם ב[[ישראל]]). אף זוחל אינו שוכן במקומות בעלי טמפרטורות נמוכות מאוד, כמו [[אנטארקטיקה]].

=== בית הגידול המדברי ===
[[קובץ:Thorny Devil - Christopher Watson.jpg|250px|ממוזער|שמאל|[[מולך קוצני]] ב[[הטריטוריה הצפונית|טריטוריה הצפונית]], [[אוסטרליה]].]]
[[קובץ:Sea turtle head.jpg|250px|ממוזער|שמאל|צב ים מפריש מלח דרך צנוריות הדמעות (מומלץ ללחוץ על התמונה ולראותה בהגדלה).]]
בית הגידול המדברי אינו מסביר פנים לאף בעל חיים, והזוחלים אינם יוצאים מכלל זה. הוא מעמיד בפניהם בעיות מיוחדות, שהעיקריות בהן הן: טמפרטורות המשתנות באופן קיצוני: גבוהות מאוד במשך היום, ונמוכות עד קור מקפיא במשך הלילה; מחסור במזון ומים; ו[[מחסור]] במקומות מסתור. כדי להתגבר על כך, הם [[הסתגלות אבולוציונית|הסתגלו]] בדרכים שונות לסביבתם. רוב ההסתגלויות התרחשו בין תקופת [[אאוקן]] לבין תקופת [[מיוקן]] (לפני כ-45 עד 15 מיליון שנים), ואלו משמשות לא רק כדי לשרוד בסביבה קיצונית זו, אלא אף כדי לשגשג בה.{{הערה|שם=A natural history of the Sonoran Desert, P.531|[[#הסתגלות זוחלים למדבר, מוזיאון המדבר|A natural history of the Sonoran Desert, P.531]]}}{{הערה|שם=A natural history of the Sonoran Desert, P.530|[[#הסתגלות זוחלים למדבר, מוזיאון המדבר|A natural history of the Sonoran Desert, P.530]]}} באופן בסיסי, הזוחלים הצליחו לאכלס אזורים צחיחים יותר מאלו של הדו-חיים, הודות לעורם השריוני והכמעט בלתי חדיר, ול[[אבולוציה|התפתחותם]] כ[[בעלי שפיר עוברי]] המטילים ביצים בעלות קליפה קשיחה או עשויה עור.{{הערה|שם=A natural history of the Sonoran Desert, P.530}} באופן פרטני יותר, כל זוחל [[הסתגלות אבולוציונית|הסתגל]] בדרכים הייחודיות לו (להלן דוגמאות): ל[[מולך קוצני|מולך הקוצני]] תעלות תת-עוריות ה[[ספיחה|סופחות]] מים ומעבירות אותם אל פיו;{{הערה|שם=תעלות תת-עוריות אצל המולך|Bentley, P. J. and F. C. Blumer, (1962), "'''Uptake of water by the lizard, Moloch horridus'''", ''Nature'' 194: 699–700.}} [[הלודרמה מרירית|ההלודרמה המרירית]] אוגרת שומן בזנבה, ויכולה להתקיים ממנו במשך חודשים;{{הערה|שם=שומן בזנב, הלודרמה מרירית|Stahnke, H. L. (1950), "'''The food of the Gila monster'''", ''Herpetologica'', 6(4), 103-106.}} [[איגואנת המדבר]] (''Dipsosaurus dorsalis'') מסוגלת לסבול טמפרטורות גבוהות כ-38–42 מעלות [[צלזיוס]];{{הערה|שם=A natural history of the Sonoran Desert, P.531}} ל[[צב ערבות|צב הערבות]] (''Gopherus agassizi'') ולצב ''Gopherus morafkai'' יש [[שלפוחית שתן]] גדולה היכולה לאחסן נוזלים עד כ-40 אחוזים ממשקלם במשך חודשים, ולהפיק [[חומצת שתן]] כמעט מוצקת, במטרה לנצל כמה שיותר נוזלים;{{הערה|שם=A natural history of the Sonoran Desert, P.531}} ל[[לטאות חסרות רגליים]] {{אנג|Legless lizard}} – כמו מינים מהמשפחה [[לטאות חסרי-רגל]] (''Pygopodidae'') ומשפחת ה[[קמטניים]] – יש עיניים קטנות, ראשים צרים, לסתות תחתונות שטוחות וקשקשים חלקים מאוד, המסייעים להן "לשחות" ולנשום בחול;{{הערה|שם=A natural history of the Sonoran Desert, P.531}} וללטאות מהסוג [[אומה (לטאה)|אומה]] (''Uma'') יש קשקשים מחודדים על אצבעות רגליה האחוריות, העוזרים להן לרוץ על גבי [[חולית (גאוגרפיה)|דיונות]].{{הערה|שם=A natural history of the Sonoran Desert, P.531}}

=== בית הגידול המימי ===
זוחלים רבים קשורים למים. הם התפתחו מאבות קדמונים אשר פלשו אל המים או למעשה שבו אל מולדת אבותיהם.{{הערה|שם=Marine Reptiles Adaptations|A. Bertolero, J. Donoyan, B. Weitzmann; "[http://www.eolss.net/Sample-Chapters/C09/E2-27-05-06.pdf Marine Reptiles Adaptations Taxonomy Distribution And Life Cycles]" (1. Introduction–3.3. Thermoregulation), in Carlos M. Duarte, "'''Marine Ecology'''", Eolss Publishers Company Limited, 2009. {{ISBN|9781848264649}}.}} רובם קשורים ליבשה ומבלים בה חלק ניכר מחייהם, אך אחרים, כמו צבי הים ומינים אחדים של נחשי הים, כמעט ונטשוה. כמו כן, רוב נחשי ים הפסיקו להסתמך על היבשה ומבלים את כל חייהם במים, ואפילו מולידים בהם את הדור הבא.{{הערה|שם=זוחלים בבית גידול מימי|Johannes G. M. Thewissen, Sirpa Nummela; "[http://www.google.co.il/books?id=dt0dhi5qB4YC&printsec=frontcover&hl=iw#v=onepage&q&f=false Sensory evolution on the threshold: adaptations in secondarily aquatic vertebrates]", University of California Press, 2008. {{ISBN|9780520252783}}.}} הודות להיותם הטרותרמיים, זוחלים מימיים יכולים לשהות מתחת למים זמן רב יותר מבעלי חיים [[הומיאותרמיים]].{{הערה|שם=זוחלים, בית גידול קר}} הם הסתגלו באופן שונה כדי לנוע ולצלול, לשמור על חום גוף מתאים ולנהל את כמות המלח בגופם (בסביבה הימית).{{הערה|שם=Marine Reptiles Adaptations}}

זוחלי ה[[ים]] ה"אמיתיים", כלומר אלו שלא זקוקים ל[[מים מתוקים]], הם [[צבי ים|צבי הים]], [[נחשי ים|נחשי הים]] (''Hydrophiinae'') ו[[איגואנה ימית|האיגואנה הימית]] (כל מיני הזוחלים המימיים האחרים זקוקים למים מתוקים בכמות מסוימת).{{הערה|שם=Marine Reptiles Adaptations}} הם פיתחו שיטות שונות כדי להתמודד עם בית הגידול הימי: הם בעלי בלוטה המפרישה מלחים עודפים;{{הערה|שם=Marine Reptiles Adaptations}} הם אינם שותים את מי הים, אלא מקבלים את הנוזלים הדרושים ממזונם;{{הערה|שם=Marine Reptiles Adaptations}} הם יכולים לשלוט בגובה הציפה שלהם באמצעות הכנסת אוויר לראותיהם והוצאתו, בדומה ל[[שלפוחית ציפה|שלפוחית הציפה]] של הדגים;{{הערה|שם=Marine Reptiles Adaptations}} נחשי הים יכולים לנשום דרך [[עור]]ם;{{הערה|שם=Marine Reptiles Adaptations}} צב הים הגלדי יכול לשמור על טמפרטורה הגבוהה ב-18 מעלות צלזיוס מזו של הים בו הוא שוחה.{{הערה|שם=Marine Reptiles Adaptations}}{{הערה|שם=טמפרטורה, צב ים גלדי|Frair, W., Ackman, R.G. and Mrosovsky, N. (1972), "'''Body Temperatures of Dermochelys coriacea: Warm Turtle from Cold Water'''", ''Science'' 177 (4051): 791–793. {{PMID|17840128}}.}}

== זוחלים בישראל ==
[[קובץ:Soft Turtel (Trionychoidea).JPG|250px|ממוזער|שמאל|[[צב רך]] ב[[נחל אלכסנדר]].]]
ב[[ארץ ישראל]] חיים 93 מיני זוחלים. זהו מגוון גדול יחסית לשטחה המצומצם. מספר מיני הנחשים בארץ ישראל גדול ממספרם ברוב יבשת אירופה, מגוון זה נובע ממיקומה הגאוגרפי של הארץ, המחבר שלוש יבשות – אפריקה, אסיה ואירופה – ומספר אזורים [[זואוגאוגרפיה|זואוגאוגרפיים]] שונים:
* תת-האזור ה[[האזור הים-תיכוני|ים-תיכוני]] של [[האזור הפלארקטי]], אשר לו אופייניים מינים כמו [[לטאה ירוקה]], [[לטאה זריזה]], [[זעמן שחור]] ו[[צפע מצוי]].
* תת-האזור הערבתי (או ה"[[האזור האירנו-טורני|אירנו-טורני]]") של האזור הפלארקטי, אשר לו אופייניים מינים כמו [[חרדון מצוי]] ו[[עין-חתול חברבר]].
* [[האזור הסהרו-ערבי]], אשר לו אופייניים מינים מדבריים דוגמת [[ישימונית מצויה]], [[שנונית חולות]], [[כוח אפור]], [[חרדון סיני]], [[חרדון החולות|חרדון חולות]] ו[[עכן גדול]].
* האזור ה[[אפרוטרופי]] (ה"[[האזור הסודאני|סודני]]" או "אתיופי"), אשר חודר לארץ-ישראל בעיקר דרך [[השבר הסורי אפריקני]], ולו אופייניים מינים ממוצא אפריקני כמו [[צפעון שחור]], [[צב רך]] ו[[תנין היאור]] (שנכחד מארץ ישראל רק בתחילת [[המאה ה-20]]).

מינים ספורים של זוחלים בארץ הם [[אנדמיות (טקסונומיה)|אנדמיים]] – הם קיימים רק בארץ ובסביבתה הקרובה, כמו [[מחרוזן דו-גוני|מחרוזן הטבעות]] ו[[צפע החרמון|צפע חרמון]].

ל[[פורטל:החי והצומח בארץ ישראל/זוחלים|רשימת מיני הזוחלים בישראל]].

== התנהגות ==
=== שמירה על טמפרטורת הגוף ===
[[קובץ:NileCrocodile--Etiopia-Omo-River-Valley-01.jpg|ממוזער|250px|[[תנין היאור|תנין יאור]] ב[[אתיופיה]] מקרר את עצמו על ידי טבילה במים ופעירת פיו.]]
מפני שאינם יכולים לשמור על טמפרטורת גופם בכוחות עצמם, הזוחלים פועלים בצורות שונות כדי להתאים זאת לרמה התקינה:
* תנועה בין מקומות חמים וקרים: בבוקר הזוחל מתעורר והולך להשתזף לאור השמש, ולאחר שהתחמם מספיק הוא יוצא לפעילויות השגרה, כמו מנוחה בצל או מתחת לקרקע (בדרך כלל במשך הצהריים) וחיפוש מזון (בדרך כלל בשעות הערב המאוחרות או בשעות הבוקר המוקדמות).{{הערה|שם=A natural history of the Sonoran Desert, P.530–531|[[#הסתגלות זוחלים למדבר, מוזיאון המדבר|A natural history of the Sonoran Desert, P.530–531]]}}
* הסתרת חלק מגופם בצל, וחשיפת החלק האחר לאור השמש.{{הערה|שם=זוחלים, בית גידול קר}}
* שינוי האופן בו גופם נוגע בקרקע,{{הערה|שם=זוחלים, בית גידול קר|"[http://www.bcreptiles.ca/reptiles_north.htm Reptiles in the North]", Reptiles of British Columbia.}} כמו [[עכסן עכני|העכסן העכני]] (''Crotalus cerastes'') הנע בצורה כזו כך שרק חלק קטן מגופו נוגע בחול החם.{{הערה|שם=תנועתו של העכסן העכני|Secor, Stephen M., Bruce C. Jayne, and Albert F. Bennett; "'''[http://webcentral.uc.edu/eProf/media/attachment/eprofmediafile_169.pdf Locomotor performance and energetic cost of sidewinding by the snake Crotalus cerastes]'''", ''Journal of experimental biology'', 163.1 (1992): 1-14.}}
* פעילות בעונות מסוימות,{{הערה|שם=A natural history of the Sonoran Desert, P.529|[[#הסתגלות זוחלים למדבר, מוזיאון המדבר|A natural history of the Sonoran Desert, P.529]]}} כמו שקיעה ב[[תרדמת קיץ]].{{הערה|שם=A natural history of the Sonoran Desert, P.531}}
* התאמת כמות הדם העובר ב[[כלי דם|כלי הדם]] הקרובים לעור: כאשר הזוחל צריך להתחמם, כלי הדם מתרחבים, וכשהטמפרטורות יורדות הם מצטמצמים.
* שינוי צבע: מינים מסוימים יכולים לשנות את צבעם לכהה יותר במשך היום (צבע כהה קולט יותר חום מבהיר), וכשסיימו להתחמם הם הופכים חוורים.
* פעירת הלוע: פעולה זו נעשית בעיקר על ידי תנינים הרוצים להתקרר.

==== באזורים בעלי טמפרטורות נמוכות{{הערה|שם=זוחלים, בית גידול קר}} ====
[[קובץ:Elgaria coerulea coerulea02.jpg|250px|ממוזער|שמאל|[[קמטן האליגטור]] (''Elgaria coerulea'') הנפוץ ב[[קולומביה הבריטית]], באי [[ונקובר (אי)|ונקובר]] ובאיי המפרץ (''Gulf Islands'').{{הערה|שם=קמטן האליגטור|"[http://www.bcreptiles.ca/lizards/alligator.htm Alligator Lizard]", Reptiles of British Columbia.}}]]
כאמור, הזוחלים צריכים מקור חום חיצוני כדי לחיות, ובמקומות אלו [[דם קר|דמם ה"קר"]] מהווה מכשול להישרדותם. חום גופם יורד, הם הופכים לאיטיים ונטולי מרץ, ולא יכולים להיות פעילים בכל עונות השנה, כמו שעושים מיני יונקים ועופות מסוימים. אם ישהו בשטחים פתוחים בזמן החורף – הם יקפאו למוות. אולם, בשונה מבעלי חיים אחרים כגון העופות הנודדים למקומות חמים, הזוחלים אינם יכולים לנדוד למרחקים ארוכים מאוד (חוץ מצבי הים). לכן, הזוחלים היו חייבים להסתגל לחיים בסביבה זו. רובם מסתתרים ושוקעים ב[[תרדמת חורף]] כדי להתחמק מהטמפרטורות המקפיאות. למשל, [[צבגון מצויר]] בוגר עושה זאת באמצעות צלילה אל תחתיתו של מקווה מים שאינו קפוא, ואף על פי שפני השטח של המקווה יכולים להיות קפואים – הוא קולט את הכמות המעטה של החמצן מתוך המים. לעומתו, הצבגון המצויר הצעיר יכול להוריד את טמפרטורת גופו [[קרח|אל מתחת לאפס]] מבלי להקפיא את נוזליו, ולשרוד טמפרטורות נמוכות בכך. ה[[קשקשאים]] לרוב עושים זאת באמצעות התחפרות באדמה או הסתתרות בחללים; עמוק מספיק כדי לעבור את העומק בו האדמה קופאת (Frost line).

באזורים בהם החורפים קרים מאוד, וצריך להתחפר עמוק כדי להתחמק ממו, ניתן לראות זוחלים וחיות אחרות רבים חולקים מקום אחד לשם תרדמת חורף. תופעה זו מתרחשת גם בחורפים קרים פחות, אם כי במקומות מסוימים, כמו באי [[ונקובר (אי)|ונקובר]]. יתר על כן, התופעה מתרחשת בעיקר בזוחלים מסוימים: ב[[קולומביה הבריטית]], [[עכסן|עכסנים]] ומינים מהסוג [[נחש בירית]] נמצאו שקועים בתרדמת חורף משותפת באזור [[תרדמה]] גדול.

=== תזונה ===
[[קובץ:Crocodile attack during Mara River crossing - frame 1 - Flickr - Lip Kee.jpg|300px|ממוזער|שמאל|[[תנין היאור]] (משמאל) תוקף [[גנו (בעל חיים)|גנו]] בעת חצייתו את נהר ה[[מארה (נהר)|מארה]]]]

בדומה לשאר ה[[מיתרניים]], הזוחלים ניזונים כמעט מכל יצור חי – מתאואי מים היכולים לעבור את רף האלף קילוגרם,{{הערה|שם=משקל תאו מים|Maurice Burton and Robert Burton, "Buffalo" in "[http://books.google.co.il/books?id=WLIOwLemzyQC&printsec=frontcover&hl=iw#v=onepage&q&f=false International Wildlife Encyclopedia: Brown bear - cheetah]", P.305, Marshall Cavendish, 2002. {{ISBN|9780761472698}}.}} ונטרפים על ידי [[תנין הים|תניני הים]] ו[[דרקון קומודו|דרקוני קומודו]] ([[#דרקוני קומודו טורפים תאו|ראו קישורים חיצוניים]]), דרך חרדון הצב [[אוכלי-צמחים|אוכל הצמחים]], ועד ה[[לטאיים]] שאוכלים בעיקר [[פרוקי-רגליים]]. רוב הזוחלים טורפים, [[אוכל חרקים|אוכלי חרקים]] או [[אוכל-כול|אוכלי-כול]], והמיעוט הנותר – קשקשאים וצבים אחדים – ניזונים רק מ[[צומח|צמחים]] או מ[[אצות]] (כגון [[איגואנה ימית|האיגואנה הימית]]).{{הערה|שם=The Natural History Book, P.370}}

תכונת ה[[הטרותרמיות]] שלהם אולי נתפסת כמכשול, הרי בעל חיים [[הומיאותרמיות|הומיאותרמי]] ("'''דם חם'''") יכול להתגורר בבתי גידול בהם קרובו ההטרותרמי לא מסוגל לחיות. עם זאת, ההומיאותרמיות מגיעה עם מחיר: כדי לשמור על חום גוף קבוע ומתאים, לבעל החיים יש קצב חילוף חומרים גבוה, המצריך אכילה תכופה.{{הערה|שם=זוחלים, בית גידול קר}} הזוחלים, מעצם היותם הטרותרמיים, לא אוכלים באותה התדירות או הכמות בה אוכלים בעלי החיים ההומיאותרמיים.{{הערה|שם=זוחלים, בית גידול קר}} כאשר המזון אינו מצוי בשפע, זהו יתרון בשביל הראשונים: הם לא דורשים אנרגיה רבה, ולפיכך הם מסוגלים לעמוד בפני תקופות רעב באופן טוב יותר.{{הערה|שם=זוחלים, בית גידול קר}} לדוגמה, הם יכולים להיכנס אל תוך בריכה קרה, לשקוע במין תרדמת, להוריד את קצב חילוף החומרים שלהם, ולשמור על מצבורי המזון עד יעבור זעם.{{הערה|שם=זוחלים, בית גידול קר}}
כמו כן, תהליך ה[[עיכול]] איטי, והם אינם יכולים ללעוס את מזונם ולפרקו בפיהם. תהליך זה, יחד עם תכונת ה[[הטרותרמיות]] שלהם, מאפשרת לזוחלים להתקיים זמן רב מסעודה יחידה. הגדולים שבהם, כמו התנינים ונחשי רב-חנק ('' Boa''), יכולים להתקיים מ[[סעודה]] יחידה במשך חודשים.

בדומה להסתגלותם המגוונת בתחומי חייהם האחרים, גם בתזונתם מפגינים הזוחלים אסטרטגיות וצורות שונות.{{הערה|שם=Hands-On Herpetology, P.16}} לתנינאים למשל יש לסתות חזקות מאוד, ומלתעות המלאות בשיניים חדות ללכידת הטרף ושיניים טוחנות למחיצתו. גם ל[[צבים]] יש לסתות חזקות, אך הם חסרי שיניים ולכן התפתח אצלם [[מקור]] חזק.{{הערה|שם=Hands-On Herpetology, P.16}} אצל הנחשים הלסת התחתונה מופרדת מהעליונה, מה שמאפשר להם לבלוע טרף גדול בשלמותו, אף בגודל היפופטם קטן ([[#נחש פולט היפופטם קטן|ראו קישורים חיצוניים]]),{{הערה|שם=Hands-On Herpetology, P.17|[[#הרפטולוגיה, איגוד מורי המדע העולמי|Hands-On Herpetology, P.17]]}} והם יכולים להרוג את טרפם באמצעות הזרקת [[ארס]] בהכשה או חניקתו בלפיתה עוצמתית. ה[[זיקית|זיקיות]] "יורות" את לשונן הדביקה אל עבר חרק סמוך.

הזוחלים הצמחוניים עומדים בפני בעיית ה[[לעיסה]] בדומה ליונקים צמחוניים (חומר צמחי מצריך גריסה וטחינה מעצם היותו קשה לעיכול), אך הם חסרים את מבנה השיניים המיוחד של האחרונים, מה שמביא אותם לכדי בליעת [[גסטרולית]]ים ("אבני קורקבן") כדי לסייע ל[[קיבת השרירים]] שלהם בעיכול. אבנים אלו נמצאו בין שלדי [[אורניתופודה|אורניתופודים]] ו[[זאורופודה]], אם כי ישנה מחלוקת האם הם באמת שימשו את האחרונים לטחינת מזון.{{הערה|שם=Gastroliths in An Ornithopod Dinosaur|Cerda, Ignacio A. (1 June 2008), "[http://www.bioone.org/doi/full/10.4202/app.2008.0213 Gastroliths in An Ornithopod Dinosaur]". Acta Palaeontologica Polonica 53 (2): 351–355.}}{{הערה|שם=אבני קורקבן בזאורופודים|Wings, O.; Sander, P. M. (7 March 2007). "[http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC2197205/ No gastric mill in sauropod dinosaurs: new evidence from analysis of gastrolith mass and function in ostriches]". Proceedings of the Royal Society B: Biological Sciences 274 (1610): 635–640. {{PMID|17254987}}.}} שימוש שונה באבני הקורקבן נעשה על ידי [[תנין הים]]: הוא בולע אותן כדי לייצב עצמו או לצלול, בדומה לאונייה הנעזרת ב[[מי נטל]].{{הערה|שם=אבני קורקבן בשימוש תנין הים|Henderson, Donald M (1 August 2003). "Effects of stomach stones on the buoyancy and equilibrium of a floating crocodilian: a computational analysis". Canadian Journal of Zoology 81 (8): 1346–1357.}} שתי האפשרויות, כלי עזר בייצוב ובעיכול, היו ככל הנראה בשימוש ה[[פלזיוזאוריה|פלזיוזאורים]].{{הערה|שם=אבני קורקבן ופלזיואורים|McHenry, C.R. (7 October 2005). "[http://www.sciencemag.org/content/310/5745/75 Bottom-Feeding Plesiosaurs]". Science 310 (5745): 75–75.}}

{{תמונות מרובות
| תמונה1 = Snake Eating Frog in Borneo 2.jpg
| רוחב1 = 263
| חלופי1 = נחש טורף צפרדע
| הערה1 = <center>[[נחשים|נחש]] טורף [[צפרדע]]</center>
| תמונה2 = Feeding Tortoise.jpg
| רוחב2 = 282
| חלופי2 = צב צעיר אוכל חסה
| הערה2 = <center>צב צעיר אוכל חסה</center>
| תמונה3 =PikiWiki Israel 37648 Nature and Colors.jpg
| רוחב3 = 250
| חלופי3 = זעמן שחור טורף קמטן החורש
| הערה3 = <center>[[זעמן שחור]] טורף [[קמטן החורש]]</center>
|יישור=מרכז}}

=== התנהגות זוויגית והורית ===
==== חיזור ====
[[קובץ:Anolis polylepis, Costa Rica.JPG|250px|ממוזער|שמאל|זכר לטאת [[אנוליס מפרץ דולסה]] מציג לראווה את המניפה הצבעונית שמתחת לגרונו]]
זכרי תנינאים נוהגים לנהום ולשאוג במטרה למשוך נקבות (וגם כדי להרחיק זכרים מתחרים).{{הערה|שם=חושים, אינצקלופדיית בריטניקה}}

====דאגה לביצים ולצאצאים====
קליפת הביצה וקרומי העובר שומרים עליהם מפני נידוף מים, אך תנאי חום ולחות מתאימים באתר ההטלה הם הכרחיים להתפתחות העובר. לכן בוחרות נקבות הזוחלים בדקדקנות את מקום ההטלה, וכך הן דואגות לשמירה על צאצאיהן. ואולם במרבית מיני הזוחלים נוטשות האמהות את הביצים לאחר ההטלה, ואינן רואות את צאצאיהן. אצל לטאות חד-שנתיות, למשל מיני זיקית, הצאצאים בוקעים בעת שאמותיהם כבר אינן בין החיים.

במינים מסוימים שומרים ההורים על הביצים, ושממיות אוכלות את הקליפות הריקות לאחר הבקיעה. נקבות חומט מגינות על ביציהן מפני טורפים קטנים, הופכות את הביצים בקביעות ומקבצות אותן כשהן מתפזרות. נקבות נחש ה[[פיתוניים|פיתון]] מסדרות את הביצים בערימה ונכרכות סביבן. מאחר שהן בעלות דם קר, ואינן מסוגלות לחמם את הביצים בעזרת חום גופן, הן מרעידות את גופן בתנודות קלות המעלות את טמפרטורת הביצים. הדאגה לצאצאים בזוחלים מפותחת ביותר בתנינאים, אשר חלקם מטפלים בצאצאיהם במשך שנה או שנתיים. נקבת התנין חופרת קן שבו היא מטילה את הביצים, והיא נשארת לידו ומגינה על הביצים והצאצאים{{הערה|שם=The Natural History Book, P.370}}

{{-}}

=== מבנה חברתי ===
[[קובץ:Red-eared sliders and Mallard in Golden Gate Park.jpg|250px|ממוזער|שמאל|[[צבגון אדום-אוזן|צבגונים אדומי-אוזן]] וזכר [[ברכייה]] ב[[פארק שער הזהב]]]]
לטאות [[כוח (לטאה)|כוח]]{{הערה|King, Dennis & Green, Brian. 1999. [http://www.google.com/books?hl=iw&lr=&id=TmcSxE3JSIwC&oi=fnd&pg=PA1&dq=The+Biology+of+Varanid+Lizards&ots=DwNAGMSVhP&sig=iljY-IHsD67nGJzhpN_FgXJRZYE#v=snippet&q=count&f=false Goannas: The Biology of Varanid Lizards]. University of New South Wales Press. {{ISBN|0-86840-456-X}}, p. 43.}} והתנינים מפגינים מבנים חברתיים מורכבים ואף יכולים לספור, ו[[דרקון קומודו]] אף נצפה משחק. הצבים אינם מגינים על ה[[טריטוריה (בעלי חיים)|טריטוריה]] שלהם, אך היא בכל זאת נרחבת. כמו כן, חלקם מפתחים לעיתים [[היררכיה|היררכיות]] חברתיות.{{הערה|שם=The Natural History Book, P.372}}
לטאות רבות מפגינות כישורים חברתיים מורכבים, והזכרים אף שומרים על הטריטוריות שלהם באמצעים שונים, כמו סימני ריח.{{הערה|שם=The Natural History Book, P.380|[[#The Natural History Book|The Natural History Book, P.380]]}}

{{-}}

=== מנגנוני הגנה עיקריים ===
[[קובץ:ALiman phantasticus.png|ממוזער|250px| גופה וצבעיה של [[שממית השטן]] (''Uroplatus phantasticus'') דומים לעלה יבש]]
[[קובץ:African Spurred Tortoise 001.jpg|ממוזער|250px|[[שריון (זואוטומיה)|שריון]] קשיח עם בליטות של [[צב דרבוני]]]]
[[קובץ:White-headed dwarf gecko.jpg|ממוזער|250px|שממית חסרת זנב אחרי שקטעה אותו]]
[[קובץ:Alligator mississippiensis defensive.jpg|ממוזער|250px|[[אליגטור אמריקאי]] בתנוחת מגננה]]
ברוב עידן ה[[מזוזואיקון]] שלטו בעולם יצורים כמו הדינוזאורים וה[[איכתיוזאוריה|איכתיוזאורים]],{{הערה|שם=The Natural History Book, P.370}} אולם כיום הם אינם עוד, ולזוחלים קמו [[אויב]]ים אחרים, כמו ה[[יונקים]] והעופות. רוב הזוחלים הם קטנים עד בינוניים, ומהווים טרף לבעלי חיים אחרים, למעט [[דרקון קומודו]], רוב התנינאים ו[[נחשים|נחשי]] ענק אחדים אשר מהווים [[טורף על|טורפי-על]] בתחום מחייתם, ומספר [[צבים|צבי]] ענק, אשר גודלם מקשה על טריפתם.
כדי להתגבר על כך, [[הסתגלות אבולוציונית|פיתחו]] הזוחלים מספר מנגנוני הגנה:
* '''התחמקות מנוכחות, בריחה והסתתרות''': מנגנוני הגנה אלו הם הנפוצים ביותר בקרב הזוחלים. בשעות דחק סביבתי – כלומר פגיעה ב[[הומאוסטזה|מצב האיזון]] של החיה כתוצאה מהפרעות טבעיות, אנושיות וכו' – הם נוהגים להסתתר במחילות עד חלוף הסכנה.{{הערה|שם=A natural history of the Sonoran Desert, P.531}}{{הערה|{{cite web|url=http://www.britannica.com/EBchecked/topic/498684/reptile/38450/Behaviour |title=reptile (animal) :: Behaviour|publisher=Britannica.com |date=|accessdate=2010-05-03}}}} תופעה זו מבוטאת באופן הניכר ביותר לעין אצל צבי מים ותנינאים צעירים, אשר בורחים אל מקווה מים סמוך וצוללים בו כאשר הם מזהים סכנה מתקרבת, ואצל נחשים קטנים ומרבית הלטאות אשר מסתתרים מתחת לקרקע ולסלעים, וכן בין צמחייה עבותה. מנגנון ההתחמקות מנוכחות הוא העברת הפעילות לשעות שונות, כמו מעבר לפעילות לילית כדי להתחמק מעופות יום. אולם, למעבר זה יש עלות אנרגטית גבוהה, שהרי הזוחלים הם [[הטרותרמיות|פויקילותרמים]], ולכן צריכים לחמם את גופם כדי לנוע טוב יותר. בעיה זו משפיעה על תפוצתם, ועל כן נראה שפע רב יותר של זוחלים באזורים חמים לעומת אזורים קרים, בהם הם פעילי יום בעיקר.
* '''[[הסוואה]]''': רוב מיני הזוחלים ניחנים במופע בגוונים הדומים לאלו בהם ניחן [[בית גידול]]ם, ומינים אחדים אף יכולים לשנות את צבע גופם (המוכרת ביותר היא ה[[זיקיתיים|זיקית]]). מבין טורפיהם העיקריים, העופות ומיני זוחלים אחרים פיתחו [[חוש הראייה|ראיית]] [[צבע]], ולכן ישנה חשיבות לבחירת צבעי עור שתאפשר להם להיטמע ולא לבלוט בנוף סביבתם.{{הערה|{{cite web|url=http://www.teachervision.fen.com/animal-behavior/resource/8700.html |title=Reptile and Amphibian Defense Systems|publisher=Teachervision.fen.com |date=|accessdate=2010-05-03}}}} אצל מינים רבים, בייחוד [[לטאות]], צבעי העור והקשקשים הם בגווני [[אפור]], [[חום (צבע)|חום]], חום בהיר ו[[ירוק]] הדומים לצבעים הנפוצים בסביבת המחיה הטבעית שלהם.{{הערה|כך למשל [[שנונית חולות]] החיה ב[[חול]]ות ה[[מדבר]] החומים בהירים היא בעלת צבע חום קרמי בהיר, המסווה אותה על רקע החולות. ראו [http://www.flickr.com/photos/zachievenor/7079441839/in/set-72157630014410078 תמונה].}}
* '''[[חקיינות בטבע|חקיינות]]''': מינים רבים מחקים מינים אחרים או עצמים אותם הטורפים לא מעוניינים לאכול. דוגמה מוכרת לכך היא מינים אחדים של [[זעמן אלמוגי|הזעמן האלמוגי]] (''Lampropeltis'') הראויים למאכל, אשר מחקים את מופע הפסים של מיני פתני אלמוגים הארסיים (Coral snake). הטורפים מתקשים בזיהוי, ונמנעים מלאכול את שניהם.
* '''הרתעה''': כאשר ההסוואה נכשלת ובריחה היא בלתי-אפשרית, משתמשים חלק מהזוחלים באיומים והרתעה. פעולה נפוצה היא הגדלה של החזות בדרכים שונות, כמו יציבה בתנוחה מאיימת, פרישת קרומים על-עוריים (כגון נחש ה[[קוברה]] אשר זוקף את ראשו ופורש קפלי עור משני צידיו. פעולה נפוצה נוספת היא השמעת קולות מפחידים. לדוגמה, המינים בתת-משפחת ה[[עכסן|עכסנים]] מרעידים את קצה זנבם העשוי טבעות, ובכך משמיעים קול רשרוש מרתיע.
[[קובץ:Rattlesnake.ogg|ממוזער|מרכז|הקול המושמע על ידי העכסן]]
* '''[[שריון (זואוטומיה)|שריון]] ואמצעי הגנה גופניים אחרים''': כל הזוחלים מוגנים במעטה קשקשים קשיחים המקשים על אכילתם. כמו כן, מינים אחדים שידרגו את אמצעי הגנה זה בדרכים שונות: מינים אחדים, כמו מיני [[איגואנית מקרינה|האיגואנית המקרינה]] (''Phrynosoma''), עוטים קוצים חדים; לתנינאים מעטה עור המכוסה ב[[אוסטאודרם|אוסטאודרמים]] הקשיח יותר ממעטה הזוחל הרגיל, המכסה את גבם וצידי גופם ומקשה על בעלי חיים אחרים לפגוע בהם; אצל ה[[צבים]], הבטן והגב מכוסים בשריון עצם קשיח (חוץ מ[[צבים רכים|הצבים הרכים]], אשר כמשתמע משמם – הם בעלי שריון רך). [[צבי יבשה|צבי היבשה]] אף יכולים לכנס את ראשם וגפיהם אל תוך השריון כאשר הם מאוימים, אם כי ישנם מספר טורפים חכמים אשר פיתחו דרכים לפצח את שריון הצבים, כמו [[עיט זהוב|העיט הזהוב]] אשר מפיל את הצב מגובה רב ([[#עיט מפיל צב|ראו קישורים חיצוניים]]).
* '''[[ארס]]''': התפתח אצל קבוצות מועטות, שהמוכרת מביניהן היא הנחשים. הארס משמש להגנה, תקיפה ואף עיכול ראשוני של המזון. הוא מיוצר על ידי בלוטות מיוחדות (למעט בתקופת התרדמת), ויוצא החוצה באמצעות שרירים דרך תעלות שבשיני ארס. בדרך כלל הנחשים מעדיפים להתחבא מהטורף או להרתיעו, אך אם אלו לא עובדים – הם מכישים. אצל [[נחשים ארסיים]], ההכשה מזריקה את הארס המסוכן, וזה יכול לגרום לפציעות חמורות ואף ל[[מוות]].
* '''[[חיתוך עצמי]]''': בתהליך שנקרא בלועזית ''Autotomy'' (מ[[יוונית]]: autos = עצמו, tomos = חיתוך), מספר רב של מיני [[שממיתיים|שממיות]], [[חומטיים|חומטים]] ו[[לטאות]] אחרות מסוגלים לנתק את זנבם כאשר הם מרגישים מאוימים. הזנב ממשיך להתפתל גם אחרי ניתוקו מהגוף, ובכך יוצר [[הסחת דעת]] המאפשרת ללטאה להימלט. אחרי שברחה, יכולה הלטאה לגדל מחדש את זנבה בתהליך שמשכו בין מספר שבועות למספר חודשים. הזנב שגדל מחדש מכיל [[סחוס]] ולא [[עצם]], וצבעו דהוי יותר לעומת שאר הגוף. ישנם מיני לטאות שבהן הזנבות בולטים יותר על מנת לפתות את הטורפים לפגוע בזנב הפחות חשוב.
*'''התזת דם''': כמה מינים של האיגואנית המקרינה מסוגלים להתיז סילון של דם מעיניהם למרחק של עד מטר. הטורפים ממשפחת ה[[כלביים]] נרתעים ממגע עם הדם.

==== מנגנוני הגנה של תנינאים ====
ה[[תנינאים]] הם [[טורף על|טורפי על]] בתחומי מחייתם וכמעט שאין להם אויבים טבעיים כאשר הם בוגרים. לעומת זאת, תנינאים צעירים יותר יכולים להיות מאוימים על ידי בעלי חיים אחרים, כולל על ידי תנינאים גדולים יותר. כאשר תנינאי חש מאוים, הוא פוער את פיו וחושף שיניים חדות ולשון צהובה. אם הפחדה זו לא עוזרת, התנינאי הופך לנסער יותר ומשמיע קולות איום. אם גם זה לא מסייע בעדו, הוא משנה תנוחות באופן [[דרמטי]] כדי להראות מאיים יותר, ומנפח את גופו במקצת כדי להגדיל את דמותו. אם שום דבר לא עובד, התנינאי תוקף בחזרה ומנסה לנשוך את התוקף עם מלתעותיו האימתניות. דרכי ההגנה המדויקות משתנות בין המינים השונים של התנינאים: ישנם תנינאים שמנסים לנשוך מיד, אחרים חובטים בתוקף עם ראשם כמו היה [[פטיש]] או [[אלה (כלי נשק)|אלה]], ואחרים בורחים או רודפים אחרי התוקף.

== חקר הזוחלים ==
{{ערך מורחב|הרפטולוגיה}}
[[קארולוס לינאוס]], חוקר הטבע השוודי שייסד את ב[[המאה ה-18|מאה ה-18]] את שיטת מיון עולם הטבע, עדיין לא הבחין בין [[דו-חיים]] לזוחלים, אולי משום שכמה מן הזוחלים שהכיר היטב היו נחשים החיים במים, וכלל את כולם תחת המונח דו-חיים (''Amphibia''). כתוצאה מבלבול זה, חקר הזוחלים והדו-חיים גם יחד נקרא עד היום "הרפטולוגיה".{{הערה|שם=Hands-On Herpetology, P.7|[[#הרפטולוגיה, איגוד מורי המדע העולמי|Hands-On Herpetology, P.7]]}}המונח נגזר מהמילה ה[[יוונית עתיקה|יוונית]] ''herpeton'' שמשמעותה "דבר זוחל".{{הערה|שם=Hands-On Herpetology, P.7}} חוקר הטבע ה[[אוסטרי]] [[יוספוס ניקולאוס לאורנטי]] היה הראשון שהבחין בין דו-חיים לזוחלים, בשנת 1768, והוא זה שנתן לזוחלים את שמם המדעי '''''Reptilia''''', אם כי עדיין כתת-קבוצה בתוך קבוצה הכוללת גם את הדו-חיים. [[מיון עולם הטבע#מיון מודרני|המיון המודרני]], לעומת זאת, מתייחס לזוחלים כקרובים יותר לעופות וליונקים מאשר לדו-חיים.

ב[[המאה ה-19|מאה ה-19]], [[תומאס הקסלי]] ו[[ריצ'רד אוון]] הפכו את מיונו של לאורנטי למקובל, והוסיפו לזוחלים את הדינוזאורים ו[[מאובנים]] נוספים של "מפלצות שלפני המבול" (כפי שנקראו באותן שנים). בשנת 1866 הראה [[ארנסט הקל]] כי ניתן לחלק את החולייתנים על פי דרך הרבייה שלהם, וכי הזוחלים, העופות והיונקים שייכים לקבוצת [[בעלי שפיר עוברי]]. בסוף המאה ה-19 הוגדרה מחלקת הזוחלים כבעלי שפיר עוברי שאינם יונקים או עופות, והוכרו סימני שלד המבדילים אותה משאר המחלקות, כמו פול (קונדיל) עורפי יחיד בגולגולת ומפרוק הלסת בין עצם הריבוע (quadrate) בלסת העליונה ועצם המפרוק (articular) בלסת התחתונה.

ב[[המאה ה-20|מאה ה-20]] פותחה החלוקה הפנימית הבסיסית של הזוחלים (ולמעשה של כל בעלי השפיר העוברי) על פי [[פתחי הצדע]] (temporal fenestrae) בגולגולת שלהם לשלוש קבוצות עיקריות: חסרי פתחי צדע – [[אנפסידה]], בעלי פתח אחד מכל צד – [[סינאפסידה]], ובעלי שני פתחים מכל צד – [[דיאפסידה]]. חלוקה זו אושרה ברובה בתחילת [[המאה ה-21]] באמצעות חקר רצפי [[DNA]] ב[[גנום]]. בהמשך קבוצת האנפסידה בוטלה וחבריה שויכו לבני קבוצת ה[[זאוריה]].

== סיווג ומיון ==
{{מפת תמונה
|תמונה=Traditional_Reptilia_Wikipedia_Hebrew_Version.png
|כיתוב תמונה=מחלקת הזוחלים (ירוק) היא [[פאראפילטיות|פאראפילטית]] – היא אינה כוללת את היונקים הסינפסידיים ואת העופות, שהם צאצאי זוחלים
|רוחב קטן=300
|מיפוי=rect 127 296 300 392 [[דג|דגים]]
rect 534 307 760 403 [[דו-חיים]]
rect 845 311 1225 396 [[סינאפסידה]]
rect 1332 303 1501 380 [[צבים]]
rect 1636 307 2039 384 [[לפידוזאוריה]]
rect 2139 311 2388 380 [[תנינאים]]
rect 2596 311 2799 392 [[עופות]]
rect 2488 622 2868 695 [[ארכוזאוריה]]
rect 2285 795 2630 876 [[דיאפסידה]]
rect 2070 1006 2438 1064 [[זאורופסידה]]
rect 1905 1183 2469 1252 [[בעלי שפיר עוברי]]
rect 1693 1386 2289 1455 [[בעלי ארבע רגליים]]
rect 1463 1597 1862 1674 [[בעלי חוליות]]
}}

[[מחלקה (טקסונומיה)|מחלקת]] הזוחלים (Class: '''''Reptilia'''''), אחת מארבע המחלקות ה"קלסיות" של בעלי ארבע רגליים (ביחד עם דו-חיים, יונקים ועופות), כבר איננה קיימת בחלוקות טקסונומיות חדישות. הסיבה לכך היא שמחלקה זו היא [[פאראפילטיות|פאראפילטית]], כלומר היא אינה כוללת שניים מן הענפים שהשתלשלו מן הזוחלים – היונקים והעופות. זאת בניגוד למוסכמה ב[[טקסונומיה (ביולוגיה)|טקסונומיה]] הקלדיסטית המודרנית, לפיה קבוצות צריכות להיות [[מונופילטיות]], כלומר לכלול את האב הקדמון של הקבוצה ואת כל הענפים שהשתלשלו ממנו. למעשה, התנינאים שהם "זוחלים" קרובים יותר לעופות מאשר לזוחלים אחרים כמו צבים. דבר כזה אינו יכול לקרות בחלוקה מונופילטית תקינה.

למרות זאת, המיון הפראפילטי הישן של מחלקת הזוחלים עדיין נפוץ ומקובל באנציקלופדיות, לקסיקונים וספרות זואולוגית נוספת לציבור הרחב. מיון זה הוא נוח משום שישנן תכונות [[פנוטיפ]]יות רבות אשר משותפות לקבוצות ה"זוחלים" הקיימות בימינו, כמו תנינים וצבים, אך לא ליונקים ועופות. התכונה המשותפת החשובה ביותר המייחדת זוחלים הקיימים בימינו היא היותם "קרי-דם", ומתכונה זו נובעות תכונות רבות נוספות: עור החסר כסות מבודדת דוגמת פרווה או נוצות, חילוף חומרים איטי יותר, מוח קטן יותר ו[[אינטליגנציה]] נמוכה יותר. עם זאת, ייתכן מאוד שכמה קבוצות "זוחלים" נכחדות, ובעיקר חלק מן הדינוזאורים, היו חמי-דם ובעלי כסות נוצות.

בחלוקה הטקסונומית המפושטת למטה, קבוצות הידועות כ"זוחלים" מופיעות בכתב מודגש, וניתן לראות כי הם אינם יוצרים ענף נפרד משל עצמם:
*[[בעלי ארבע רגליים]] (''Tetrapoda'') [[קובץ:Acanthostega BW.jpg|75px]]
::*[[דו-חיים]] (''Amphibia'') [[קובץ:Frog (PSF).png|50px]]
::*[[בעלי שפיר עוברי]] (''Amniota'') [[קובץ:Egg on white background.jpg|50px]]
::::*[[סינאפסידה]] (''Synapsida'') [[קובץ:Skull synapsida.png|50px]]
::::::*'''[[פליקוזאוריה]] (''Pelycosauria'')''' (זוחלי קרקע נכחדים) [[קובץ:Dimetrodon grandis.jpg|75px]]
::::::*'''[[תראפסידה]] (''Therapsida'')''' (זוחלים [[דמויי יונקים]]) [[קובץ:Oligokyphus BW.jpg|100px]]
::::::::*[[יונקים]] (''Mammalia'') [[קובץ:Expression of the Emotions Figure 6.png|75px]]
::::*[[זאורופסידה]] (''Sauropsida'')
::::::*[[דיאפסידה]] (''Diapsida'') [[קובץ:Skull diapsida.png|50px]]
::::::::*'''[[איכתיוזאוריה]] (''Ichthyosauria'')''' (זוחלים ימיים נכחדים) [[קובץ:Ichthyosaurus BW.jpg|75px]]
::::::::*'''[[צבים]] (''Testudines'')''' [[קובץ:Florida Box Turtle Digon3 re-edited.jpg|50px]]
::::::::*'''[[פלזיוזאוריה]] (''Plesiosauria'')''' (זוחלים ימיים נכחדים) [[קובץ:Pistosaurus BW.jpg|75px]]
::::::::*'''[[לפידוזאוריה]] (''Lepidosauria'')''' [[קובץ:TuataraLyd.jpg|50px]]
::::::::::*'''[[מחודקי ראש]] (''Sphenodontia'')'''
::::::::::::בימינו סוג יחיד – '''[[ספנודון]]''' [[קובץ:Henry head close up.jpg|50px]]
::::::::::*'''[[קשקשאים]] (''Squamata'')'''
::::::::::::'''[[חרדוניים]], [[זיקיתיים]], [[איגואניים]], [[חומטיים]], [[לטאיים]], נחשים''', ועוד. [[קובץ:Black snake 1 (PSF).png|50px]]
::::::::*[[ארכוזאוריה]] (''Archosauria'') [[קובץ:Leptosuchus.jpg|75px]]
::::::::::*'''[[תנינאים]] (''Crocodilia'')''' [[קובץ:Crocodylus niloticus - skull - MUSE.png|70px]]
::::::::::*'''[[פטרוזאוריה]] (''Pterosauria'')''' (זוחלים מעופפים נכחדים) [[קובץ:SordesDB.jpg|75px]]
::::::::::*'''[[דינוזאורים|דינוזאוריה]] (''Dinosauria'')''' (זוחלי קרקע נכחדים) [[קובץ:Argentinosaurus BW.jpg|125px]][[קובץ:Triceratops BWMK.jpg|60px]]
::::::::::::*[[עופות]] (''Aves'') [[קובץ:Myzomela chloroptera.jpg|50px]]

== אבולוציה ==
=== מוצא בתור הקרבון ===
מוצאם של הזוחלים הוא מ[[תת-מחלקה (טקסונומיה)|תת-מחלקה]] קדומה של דו-חיים, ה[[לאבירנתודונטיה|לבירינתודונטיה]]. הדו-חיים היו החולייתנים הראשונים שעלו מן הים ליבשה, בסוף תור ה[[דבון]] לפני כ-375 מיליוני שנה, אך עד היום הם מתרבים רק במים, ולכן מעולם לא השתלטו לחלוטין על בתי הגידול היבשתיים. השתלטות כזו ארעה רק עם הופעת הזוחלים בסוף תור ה[[קרבון]], לפני כ-340 מיליון שנה, הודות להתפתחותן של ביצים בעלת קרום שפיר, המסוגלות לשרוד מחוץ למים.

עדיין לא ברור במדויק איזו מקבוצות הלבירינתודטיה התפתחו לזוחלים. מכיוון שמאובני ביצים הם נדירים, וקשה מאוד לזהות אם הן בעלות קרום שפיר, ההבדל בין מאובני דו-חיים וזוחלים מוגדר בעיקר על פי מאפייני שלד שלהם. כזוחל הקדום ביותר הידוע למדע נחשב בדרך-כלל הסוג [[הילונומוס]] מ[[נובה סקוטיה]] בעוד בעבר סברו שהיה זה הסוג ''Westlothiana'' או ה[[קאסינריה]] (''Casineria''), שמאובן שלו התגלה ב[[סקוטלנד]] בשנת 1999.{{הערה|שם=פטון1999|Patton, R. L. et al (1999) [http://www.nature.com/nature/journal/v398/n6727/abs/398508a0.html "An amniote-like skeleton from the Early Carboniferous of Scotland"] '''Nature''', Vol. 398, pp. 508-513 doi:10.1038/19071}}

=== הסתעפות בתור הפרם ===
[[קובץ:Captorhinus aguti p.jpg|ממוזער|שמאל|250px| מאובני זוחלים מוקדמים מתחילת תור הפרם, בעלי גולגולת אנאפסידית]]
מקובל כיום שהזוחלים הראשונים היו אנאפסידיים, כלומר בעלי גולגולת שלמה וחסרת פתחי-צדע מאחורי פתחי העיניים והנחיריים. עם הזמן הופיעו פתחים בגולגולת שאיפשרו מעבר של שרירי [[לעיסה]]. מספרם ומיקומם של פתחים אלו הם בעלי חשיבות רבה בהתחקות אחר האבולוציה של הזוחלים, ולמעשה אחר האבולוציה של כל בעלי השפיר, ובכללם היונקים והעופות.

בשלב מוקדם באבולוציה של הזוחלים התפצל הענף הסינפסידי, המאופיין בפתח צדע אחד (מכל צד של הגולגולת) בעמדה תחתית יחסית. בענף זה התפתחה קבוצת ה[[פליקוזאוריה]], ששגשגה בתור ה[[פרם]] המוקדם. כמה ממיני הפליקוזאורים היו בעלי החיים הגדולים ביותר על היבשה בתקופתם, באורך של שלושה מטרים ויותר, חלקם [[אוכלי בשר|טורפים]] כמו [[דימטרודון]] ואחרים [[אוכלי-צמחים]] כמו [[אדפוזאורוס]]. קבוצה גדולה נוספת של סינפסידיים, ה[[תראפסידה]], התפתחו ככל הנראה מן הקוטילוזאורים, והיו אבות היונקים. כל קבוצות הזוחלים הסינפסידים נכחדו עם הזמן, והיונקים הם הסינפסידיים היחידים החיים בימינו.

בענף השני של הזוחלים הופיעו הדיאפסידיים, המאופיינים בשני פתחי צדע בכל צד של הגולגולת. הם היו בתחילה הענף הקטן והפחות מפותח, אף שכיום הם כוללים את כל הזוחלים החיים, וכן את העופות.

הצבים הם בעלי גולגולת אנאפסידית, ולכן במשך שנים רבות היה מקובל לראות אותם כקבוצה הפרימיטיבית ביותר של זוחלים בני-ימינו, שהשתלשלה ישירות מן הזוחלים האנאפסידיים הראשונים. ואולם מספר מחקרים על פי רצפי גנום מצביעים על כך שהצבים השתלשלו מזוחלים דיאפסידיים, ומכאן שפתחי הצדע שלהם נסגרו באופן משני.

בסוף תור הפרם, לפני כ-250 מיליון שנה, התרחשה [[הכחדת פרם-טריאס]] – [[הכחדה המונית]] מן הקשות שתועדו ברשומות המאובנים. על פי הערכות נכחדו בה כ-70% מכלל מיני החולייתנים היבשתיים. הכחדה זו סיימה את עידן השליטה הסינאפסידית ופתחה את תור השגשוג של הזוחלים הדיאפסידים, אשר ככל הנראה היו מותאמים טוב יותר לאקלים הגלובלי החם והיבש שאפיין את מרבית עידן ה[[מזוזואיקון]].

=== השגשוג במזוזואיקון ===
[[קובץ:Dinosauria montage 2.jpg|250px|ממוזער|'''[[דינוזאורים]]''' שונים: בכיוון השעון – [[אפטוזאורוס]], [[אדמונטוזאורוס]], [[טריצרטופס]] ו[[סטגוזאורוס]], ארגנטינוזאורוס, [[פינקוזאורוס]] ו[[מיקרורפטור]].]]

עידן ה[[מזוזואיקון]] מכונה לעיתים קרובות "עידן הזוחלים". הוא כלל את תור ה[[טריאס]], תור ה[[יורה (גאולוגיה)|יורה]] ותור ה[[קרטיקון]] שנמשכו יחד 180 מיליון שנה, והתאפיינו בשגשוג ובשליטה של הזוחלים הדיאפסידים, שהגיעו לשיאים של מגוון וגודל הגוף, ואכלסו בתי-גידול רבים ביבשה, בים ובאוויר. לשם השוואה, עידן השליטה של היונקים ב[[קנוזואיקון]] נמשך עד היום 65 מיליון שנה בלבד.

ה[[פלזיוזאוריה|פלזיוזאורים]] וה[[איכתיוזאוריה|איכתיוזאורים]] שבו באופן משני לחיים באוקיינוס, וכללו כמה מן הטורפים הימיים הגדולים ביותר. אצל האיכתיוזאורים בייחוד התפתח מבנה גוף דמוי-דג, עם סנפירי גב וזנב, ובכך הם מזכירים את ה[[לווייתנאים]] של ימינו. הסוגים הגדולים ביותר שלהם הגיעו לאורך 21 מטרים ולמשקל של 20 טון.

ה[[ארכוזאורים]] השתלטו על היבשה בתחילת תור הטריאס, לפני כ-230 מיליון שנה. חלקם היו בעלי רגליים זקופות עם כפות המוצבות מתחת לגוף (ולא פרושות לצדדים כמו בזוחלים בני-ימינו), מה שאיפשר להם תנועה מהירה יותר. היו בהם אף כאלו שרצו וקפצו על שתי רגליהם האחוריות, כמו [[פופוזאורוס]], טורף זריז באורך 4 מטרים.

מן הארכוזאורים התפצלו התנינאים, ה[[דינוזאורים]] וה[[פטרוזאורים]], שהגיעו לגודלי גוף מרשימים ביותר במהלך היורה והקרטיקון. הפטרוזאורים התפתחו ליצורים המעופפים הגדולים ביותר שחיו אי-פעם. הענק שבהם, [[קוואצלקואטלוס]], היה בעל מוטת כנף של יותר מ-11 מטרים, וכשעמד על הקרקע צווארו ומקורו הארוכים התמרו לגובה [[ג'ירף]] בן ימינו. גם התנינאים הגדולים ביותר של הקרטיקון, כמו [[דיינוסוכוס]] ו[[סרקוסוכוס]], הגיעו לאורך כפול מן התנינים הגדולים ביותר של ימינו והיו טורפי-על בבית גידולם.

בין הדינוזאורים, ה[[זאורופודים]] אוכלי הצמחים היו בעלי החיים הגדולים ביותר שחיו אי-פעם על היבשה. ייתכן שכמה מהם, כמו [[ארגנטינוזאורוס]] ו[[פטגוטיטאן]], הגיעו לאורך של למעלה מ-30 מטרים ולמשקל של למעלה מ-70 טון. לצידם חיו במספרים גדולים דינוזאורים ממשפחות ה[[הדרוזאוריים]] וה[[צרטופסיים]], שהיו אוכלי צמחים יעילים ביותר, ונפוצו בעיקר ב[[קרטיקון עליון|קרטיקון העליון]]. הם היו מגוונים מאוד והגדולים שבהם, כגון ה[[שאנטונגוזאורוס]] וה[[טריצרטופס]], היו גדולים יותר מ[[פיל סוואנה אפריקני]]. הם עצמם שימשו מזון לדינוזאורים ה[[תרופודים]], ביניהם [[ספינוזאורוס]], [[גיגאנוטוזאורוס]] ו[[טירנוזאורוס]], הטורפים היבשתיים הגדולים ביותר אי-פעם. כיום ידוע כי רבים מן הדינוזאורים התרופודים היו [[דינוזאורים מנוצים|עטויים בנוצות]], ששימשו אותם בעיקר לבידוד תרמי. בסוף תור היורה, לפני כ-145 מיליון שנה, התפתחה יכולת תעופה אצל דינוזאורים מנוצים קטנים מקבוצת ה[[אביאלאה]], שהיו לעופות הראשונים. עופות מעופפים חיו לצד הדינוזאורים והפטרוזאורים לאורך הקרטיקון.

במזוזואיקון גם הופיעו ה[[צבים]] וה[[לפידוזאוריה]], שמהם התפתחו מרבית הזוחלים החיים בימינו. ואולם גם כמה לפידוזאורים הגיעו במזוזאיקון לגדלים המגמדים את הלפידוזאורים של ימינו. ביניהם היו ה[[מוסזאורים]], אשר לקראת סוף הקרטיקון החליפו את האיכתיוזאורים והפלזיוזאורים כטורפי-העל הימיים, והגיעו לאורך של עד 15 מטרים.

עידן המזוזואיקון הסתיים בהכחדה המונית נוספת, [[הכחדת קרטיקון-פלאוגן]] לפני כ-66 מיליון שנה, שבה נעלמו קבוצות שלמות של זוחלים. מכל הזוחלים גדולי הגוף שרדו רק [[צבי ים]], ה[[צבים נשכניים|צבים הנשכניים]] והתנינאים.

=== בצל היונקים בקנוזואיקון ===
עידן ה[[קנוזואיקון]] נחשב ל"עידן היונקים", אשר החליפו את זוחלי המזוזואיקון בגומחות אקולוגיות רבות, כמו אוכלי-צמחים גדולים, טורפי-על יבשתיים וטורפי-על ימיים. מן הזוחלים שרדו רק מספר קבוצות מענפים דיאפסידיים נפרדים – הקשקשאים, התנינים, והצבים.

עם זאת, ה[[צבים]] ובעיקר ה[[קשקשאים]] הסתעפו בקנוזואיקון ועברו התאמה לבתי גידול וגומחות אקולוגיות חדשות רבות. למעשה, מספר מיני הזוחלים המוגדרים כיום (כ-12,160) גדול ממספר מיני היונקים, אך מרבית המינים האלו הם קשקשאים קטני גוף, בעיקר באזורים הטרופיים והסובטרופיים. במונחי [[ביומסה (אקולוגיה)|ביומסה]] קרוב לוודאי שהיונקים תופסים כיום את המקום הראשון מבין בעלי-החיים היבשתיים.

אחת מקבוצות ה[[קשקשאים]] המשגשגות בקנוזואיקון הם ה[[נחשים]], הכוללים כיום כ-4,100 מינים. הם התפתחו מלטאות על ידי ניוון הגפיים וחגורות הגפיים, מה שאיפשר להם לעבור דרך מחילות צרות ולהרחיב את צלעותיהם כדי לבלוע בשלמות טרף גדול יחסית לגופם. לסתות הנחשים אף הן עדינות ומתרחבות לצורך הבליעה, ועקב חולשת נשיכתם הם ממיתים את טרפם באמצעות [[ארס]] קטלני או בחניקה. נראה שהצלחת הנחשים נובעת במידה רבה מהתאמתם לטרף יונקים חופרי-מחילות. מגמה להקטנה וניוון חלקי או מוחלט של הגפיים ניתן לראות כיום גם בקבוצות אחרות של קשקשאים, כמו [[חומטיים]], [[קמטניים]], [[טבעונים]] ו[[ביפדיים]], בדרך-כלל כהתאמה לאורח חיים תת-קרקעי.

== גלריה ==
<gallery>
קובץ:Hornviper Cerastes cerastes.jpg|[[עכן חרטומים]]
קובץ:Geochelone sulcata.jpg|[[צב דרבוני|צב יבשה דורבני]]
קובץ:Testudo graeca02.jpg|[[צב יבשה מצוי]]
קובץ:SaltwaterCrocodile('Maximo').jpg|[[תנין הים]]
קובץ:Chamaeleo chamaeleon - Common Chameleon - Bukalemun.jpg|[[זיקית ים-תיכונית|זיקית ים תיכונית]]
קובץ:Komodo Dragon (01).jpg|[[כוח ענק]]
קובץ:Hemidactylus turcicus-Israel2010.jpg|[[שממית הבתים]]
קובץ:Stenodactylus sthenodactylus.jpg|[[ישימונית מצויה]]
קובץ:Mauremys rivulata RF.jpg|[[צב ביצה מצוי]]
קובץ:Crocodylus niloticus ssp. cowiei.jpg|[[תנין היאור]]
קובץ:Giant Tortoise.JPG|[[צב יבשה ענק|צב אלדברה ענק]]
קובץ:American Alligator.jpg|[[אליגטור אמריקני|אליגטור אמריקאי]]
קובץ:Anaconda jaune 34.JPG|[[אנקונדה צהובה]]
קובץ:ArbeLevy-Vipera palaestinae 3.jpg|[[צפע מצוי]]
קובץ:Varanus griseus.JPG|[[כוח אפור]]
קובץ:Alligator snapping turtle.jpg|[[צב אליגטור מצוי]]
קובץ:Saw Scaled Viper Echis carinatus.jpg|[[אפעה]]
קובץ:Common Snapping Turtle.jpg|[[צב נשכן מצוי]]
</gallery>

== הזוחלים והאדם ==
=== הזוחלים בתרבות ===
{{ערך מורחב|ערכים=[[תנינאים#התנינאים בתרבות האנושית|התנינאים בתרבות האנושית]], [[נחשים#הנחשים בתרבות|הנחשים בתרבות האנושית]], [[צבים#הצב בתרבות האנושית|הצב בתרבות האנושית]]}}
היחס של [[אדם|בני האדם]] לזוחלים נע בין סגידה כאל אלים והערצה לבין פחד ותיעוב. במספר רב של סיפורי [[מיתולוגיה]] משמשים הזוחלים כארכיטיפ של [[מפלצת]] קדמונית ואכזרית אותה הביס ה[[אל]] כאשר ברא את העולם. ה[[דרקון]] הוא זוחל בדיוני ענק בעל [[כנף (איבר)|כנפיים]] ויורק אש, הנפוץ מאוד ב[[פולקלור]] ו[[סיפור עם|אגדות עם]].

בנוסף זוחלים רבים בימינו כמו [[איגואנות]], [[פיתוניים]] ו[[צבגון אדום אוזן|צבגונים]], משמשים כחיות מחמד אקזוטיות. חלקם אפילו משמשים לטקסים דתיים (ראו: [[אחיזת נחשים]]).

==== בתרבויות קדומות ====
[[קובץ:Egypt.Sobek.01.jpg|ממוזער|האל [[סבכ]] ה[[מצרים העתיקה|מצרי]] בעל ראש תנין בתבליט מ[[מקדש קום אומבו]]]]
ב[[מיתולוגיה|מיתולוגיות]] רבות מופיעים הזוחלים כמפלצות קדמוניות שאותם הביסו האלים כאשר בראו את העולם. בולט בתפקיד זה הוא ה[[תנין]] הענק, אולי הזוחל המרשים והגדול ביותר ב[[המזרח התיכון|מזרח התיכון]] ו[[מסופוטמיה]]. גם [[מיתולוגיה יהודית|המיתולוגיה היהודית]] לא חפה מגישה זו, אם כי לפי ספר [[בראשית]] [[אלוהים]] הוא זה שברא את הזוחלים ובפרט את התנינים הגדולים, ולכן הם כפופים לו ולא מהווים עליו איום אמיתי.

ב[[מצרים העתיקה]] המצרים הקדמונים סגדו ל[[תנין היאור]] וראו בו חיה מקודשת. האל [[סבכ]] מ[[מיתולוגיה מצרית|המיתולוגיה המצרית]] היה בעל גוף אדם וראש תנין. נחש ה[[קוברה]] זכה אף הוא לסגידה במצרים העתיקה ושימש כסמלם של מלכי מצרים. לקוברה ייחסו תכונות [[על-טבעי]]ות כגון יריקת אש וזריעת הרס והחייאת מתים.

ב[[אפריקה]] התושבים המקומיים סגדו לתנינים כאל אלילים וראו בהם רוחות האחראיות על [[צדק (מוסר)|צדק]] ו[[נקמה]]. התושבים נזהרו שלא להרגיז את התנינים או לפגוע בהם, והעלו [[קורבן]] אם אחד מבני השבטים פגע בתנין.

==== במקרא ובתרבות היהודית ====
התנין מוזכר רבות ב[[תנ"ך]] והוא מן החיות הבודדות המוזכרות בסיפור הבריאה. לעיתים משמש התנין כשם נרדף ל[[נחשים|נחש]]. בספר [[בראשית]], כבר ביום החמישי בורא אלוהים את [[התנינים הגדולים]], היחידים מבין בעלי החיים המוזכרים בשמם, שיש לו משמעות סמלית ומיסטית: {{ציטוט|תוכן="וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים--יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם, שֶׁרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה; וְעוֹף יְעוֹפֵף עַל-הָאָרֶץ, עַל-פְּנֵי רְקִיעַ הַשָּׁמָיִם. : וַיִּבְרָא אֱלֹהִים, אֶת-הַתַּנִּינִם הַגְּדֹלִים וְאֵת כָּל-נֶפֶשׁ הַחַיָּה הָרֹמֶשֶׂת אֲשֶׁר שָׁרְצוּ הַמַּיִם לְמִינֵהֶם, וְאֵת כָּל-עוֹף כָּנָף לְמִינֵהוּ, וַיַּרְא אֱלֹהִים, כִּי-טוֹב"|מקור={{תנ"ך|בראשית|א|כ|כא}}}}

ה[[נחש הקדמוני|נחש]] מופיע לראשונה ב{{תנ"ך|בראשית|ג}}, בסיפור על גירוש [[אדם וחוה]] מ[[גן עדן]]: {{הדגשה|וְהַנָּחָשׁ הָיָה עָרוּם מִכֹּל חַיַּת הַשָּׂדֶה אֲשׁר עָשָׂה ה' אֱלֹהִים...|{{תנ"ך|בראשית|ג|א|קצר=כן}}}}. הנחש מתואר כיצור ערמומי וחלקלק המפתה את [[אדם וחוה|חוה]] לעבור על הציווי האלוהי ולאכול מ[[עץ הדעת]]. חווה אכן מתפתה, ומפתה גם את בעלה. בעקבות המעשה, אדם וחוה מגורשים מגן עדן, ואילו הנחש מאבד את רגליו. תיאור עונשו: {{הדגשה|ויאמר ה' אלוהים אל הנחש: כי עשית זאת, ארור תהיה אתה מכל הבהמה ומכל חית השדה. על גחונך תלך ועפר תאכל כל ימי חייך.|{{תנ"ך|בראשית|ג|יד|קצר=כן}}}} {{הדגשה|ואיבה אשית בינך ובין האישה ובין זרעך ובין זרעה, הוא ישופך ראש ואתה תשופנו עקב.|{{תנ"ך|בראשית|ג|טו|קצר=כן}}}}{{ש}}

בסיפור זה מוסברות כמה תופעות עליהן תמהו הקדמונים:
# מדוע הנחש זוחל על גחונו ואין לו רגליים כמו לשאר החיות?
# מדוע הנחש טועם בלשונו את הקרקע?
# מדוע יש איבה בין בני האדם לנחש: הנחשים מכישים בני אדם ובני האדם הורגים בהם ופוחדים מהם?
סיפור זה קיבע את תדמיתו של הנחש כחיה רעה, ארסית, חלקלקה וערמומית. חרף תדמית זו הנחש הוא סמלו של [[שבט דן]] שהתברך על ידי [[יעקב]] "יהי דן נחש עלי דרך שפיפון עלי אורח הנושך עקבי סוס ויפול רוכבו אחור".

[[ההלכה]] [[מסורת (יהדות)|והמסורת]] [[יהדות|היהודיים]] מביעים סלידה עזה מנחשים. לדוגמה, בבתי הכנסת בהם מופיעים סמלי [[שבטי ישראל|השבטים]] מוחלף סמל [[שבט דן]] מנחש ל[[מאזניים]], מחשש שמראה הנחש עלול לגרום לנשים [[הפלה טבעית|להפיל]]. [[מים מגולים]], היינו שהושארו חשופים ללא השגחה, אסורים לשתייה מחשש שנחש הטיל בהם [[ארס]].

גם מאפייניו הפיזיים של הנחש תרמו לתדמית הרעה שיצאה לו: עורו החלק והקשקשי, הזדחלותו הפתלתלה והשקטה, לשונו המחורצת, ראשו המחודד ועיניו המבשרות רע, התקפות הפתע וההתגנבות שלו וכן [[ארס]]ו ה[[רעל|רעיל]] והקטלני.

[[משה]] הפך את מטהו לנחש באחד המופתים שהציג בפני [[פרעה (דמות מקראית)|פרעה]] להדגמת כוחו של [[אלוהים|אלוהי]] ישראל.

==== בפולקלור הערבי ====
בתרבות ה[[אסלאם]] ו[[ארצות ערב]] זוכים הזוחלים, ובפרט ה[[לטאות]] שבהם, ליחס שלילי. ה[[חרדוניים|חרדון]] נחשבת ללטאה אנטי-מוסלמית ויש לכך שני הסברים: [[סיפור עם|אגדה]] על כך שהחרדון ניסה להסגיר לרודפי הנביא [[מוחמד]] את מקום מחבואו באמצעות קידות בראשו, ואגדה שנייה המפרשת את קידות הראש של החרדון כלעג לצורת התפילה של המוסלמי.{{הערה|אבי ארבל, יונה זילברמן, "'''מדריך הזוחלים בישראל לילדים ולנוער'''", [[הוצאת מודן]]. עמ' 273–274.|כיוון=ימין}} ב[[אפריקה]] מכונה החרדון "הלטאה הכופרת". ה[[דרוזים]] וה[[בדואים]] מאמינים שנגיעה בלטאות מסוימות, כגון ב[[שממיתיים|שממית]], גורמת למחלות קשות ואף ל[[קללה|קללות]] שיכולות להביא למוות.

==== בתרבויות מזרח אסיה ====
[[קובץ:Dargot 28062011 AH-1.jpg|ממוזער|ניתן לראות ציור של נחש על ה-[[AH-1 קוברה]] שנקרא "[[צפע]]" ב[[חיל האוויר הישראלי]]. במקרה, גם שמו המקורי "[[קוברה]]" הוא על שם סוג של נחש.]]
היחס לזוחלים בתרבויות [[מזרח אסיה]] יותר חיובי מאשר בתרבות המערב.

ב[[הודו]], התנינאי [[גאביאל]] נחשב לחיה קדושה וההודים שוחים לצידו בלי פחד ב[[נהר הגנגס]]. תורמת לכך העובדה שהגאביאל אינו מסוכן לאדם.

בדרום מזרח אסיה מחזיקים אנשים רבים [[שממיתיים|שממית]] מסוג גקו בביתם מאחר שהם מאמינים שהיא מביאה [[מזל]] טוב לבית.{{הערה|אבי ארבל, יונה זילברמן, "'''מדריך הזוחלים בישראל לילדים ולנוער'''", [[הוצאת מודן]]. עמ' 274.|כיוון=ימין}}

ב[[סין (אזור)|סין]] נפוץ בפולקלור גם [[דרקון]] ארוך דמוי נחש מעופף יורק אש.

==== בתרבות הצבאית ====
בעוד שכיום זוחלים זוכים בעיקר לפחד ותיעוב בקרב הציבור, ובולטים בשנאה לה הם זוכים הם הנחשים, בצבא הזוחלים זוכים לכבוד והערצה בזכות שרידותם הגדולה והשם שיצא להם כ[[צייד]]ים קטלניים. [[אמצעי לחימה]] רבים ויחידות צבאיות רבות נקראות על שם נחשים: הדוגמה הידועה ביותר היא כנראה [[מסוק קרב|מסוק הקרב]] [[AH-1 קוברה]] הנקרא על שם נחש ה[[קוברה]] ה[[ארס]]י ו[[טיל אוויר-אוויר|טיל האוויר-אוויר]] ה[[ישראל]]י [[פיתון (טיל)|פיתון]]. ב[[חטיבת הצנחנים]] של [[צה"ל]] כל הגדודים נקראים על שם נחשים.
{{-}}

== זוחלים שיאנים ==
{| class="wikitable mw-collapsible "
|-
|+ style="background-color: #CCCCFF;" | <big>זוחלים קיימים (נכון לשנת 2013)</big>
|-
! שיא !! תמונה !! שם !! הערות
|-
| <center>'''הזוחל הארוך בעולם'''</center> || [[קובץ:COLLECTIE TROPENMUSEUM Python reticulatus TMnr 10006439.jpg|250px|מרכז]] [[קובץ:01-COBRA-SUCURI-3M-WAGNER-MEIER MG 2458.JPG|250px|מרכז]] || <center>[[פיתון מרושת]] {{ש}}{{ש}}{{ש}}{{ש}}{{ש}}{{ש}}{{ש}} [[אנקונדה כהה|אנקונדה ירוקה]]</center> || שאלת "מיהו הנחש הארוך ביותר?" היא נושא דיון נפוץ בקרב חוקרי טבע וחובביו.{{הערה|שם=דיון לגבי הנחש הארוך ביותר|Michael E. Dorcas, Mike Dorcas, John D. Willson, "[http://books.google.co.il/books?id=6KkFcpAHGl8C&printsec=frontcover&hl=iw#v=onepage&q&f=false Invasive Pythons in the United States: Ecology of an Introduced Predator]", P.28, University of Georgia Press, 2011. {{ISBN|9780820338354}}.}} שני המינים תועדו מגיעים לאורך של בין תשעה לעשרה מטרים, ודיווחים רבים, שאמינותם מוטלת בספק, טענו לקיום פרטים שאורכם עבר את רף העשרה מטרים.{{הערה|שם=אורך כללי של אנקונדה ירוקה ופיתון מרושת|Wolf-Eberhard Engelmann, Fritz Jürgen Obst, "[http://books.google.co.il/books?id=Ib4NAAAAQAAJ&printsec=frontcover&hl=iw#v=onepage&q&f=false Snakes: Biology, Behaviour and Relationship to Man]", P.77, Taylor & Francis, 1984. {{ISBN|9780709909392}}.}} אולם, אין לפסול את האפשרות כי במקומות נידחים בהם לא דרכה רגל האדם, שוכנים להם נחשי ענק שאורכם מעל עשרה מטרים.{{הערה|שם=אורך כללי של אנקונדה ירוקה ופיתון מרושת}} בעניין המשקל, האנקונדה הגדולה מקרובה הפיתון, גם שוקלת יותר: אנקונדה שאורכה היה שמונה מטרים הגיעה למשקל של כ-180 [[ק"ג]], לעומת פיתון באורך 8.8 מטרים ובמשקל 118 ק"ג.{{הערה|שם=אורך כללי של אנקונדה ירוקה ופיתון מרושת}} (ראו{{הערה|שם=What is the length of a snake?|Rivas, Jesús A., Rafael E. Ascanio & Maria D. C. Muñoz (2008), "[http://www.anacondas.org/measuring.pdf What is the length of a snake?]", ''Contemporary Herpetology'' (2): 1–3.}})
|-
| width="150px" | <center>'''הנחש הקטן בעולם'''</center> || [[קובץ:Leptotyphlops carlae.jpg|250px|מרכז]] || <center>[[נימון ברבדוס]] (''Leptotyphlops carlae'')</center> || אורכו כעשרה סנטימטרים.{{הערה|שם=הנחש הקטן בעולם|Hedges, S. B. (2008), "[http://www.hedgeslab.net/pubs/199.pdf At the lower size limit in snakes: two new species of threadsnakes (Squamata: Leptotyphlopidae: Leptotyphlops) from the Lesser Antilles]", ''Zootaxa'', 1841, 1-30.}} בתמונה נראה פרט בוגר הנח על גבי מטבע אמריקאי בשווי 25 [[סנט (מטבע אמריקני)|סנט]] (Quarter). צולם על ידי ה[[פרופסור]] ל[[ביולוגיה]] בלייר הדג'ס (Blair Hedges) מ[[אוניברסיטת המדינה של פנסילבניה]], אותו פרופסור שגילה את המין.{{הערה|שם=צילום הנחש הכי קטן|"[http://www.eurekalert.org/multimedia/pub/9277.php?from=118879 World's Smallest Snake Found in Barbados (2 of 2)]", Blair Hedges.}}
|-
| <center>'''הזוחל הארסי בעולם'''</center> || [[קובץ:Fierce Snake-Oxyuranus microlepidotus.jpg|250px|מרכז]] || <center>[[טאיפן פנים-יבשתי]]</center> || הטאיפן הפנים יבשתי הוא נחש היבשה הארסי ביותר בעולם – כמות ארס ממוצעת הנפלטת בהכשה יחידה מסוגלת להרוג ככל הנראה 220,000 [[עכברים]] או 62 בני אדם.{{הערה|שם=נחש היבשה הארסי ביותר – טייפן|Mark O'Shea, "[http://books.google.co.il/books?id=_bBz1-v1WUwC&printsec=frontcover&hl=iw#v=onepage&q&f=false Venomous Snakes of the World]", P.117/119, New Holland Publishers, 2008. {{ISBN|9781847730862}}.}}
|-
| <center>'''הנחש בעל ניבי הארס הארוכים ביותר'''</center> || [[קובץ:Bitis gabonica fangs.jpg|250px|מרכז]] || <center>[[ביטיס גבוני]]</center> || פרט שאורכו 1.8 מטר היה בעל ניבים באורך 50 [[מילימטר]], כפי תשעה מאורך ניביו של [[צפע הודי|הצפע ההודי]].{{הערה|שם=ניבי הארס הארוכים ביותר – ביטיס גבוני|John C. Murphy, "[http://books.google.co.il/books?id=DmYFVB4HW_UC&printsec=frontcover&hl=iw#v=onepage&q&f=false Secrets of the Snake Charmer: Snakes in the 21st Century]", P.89, iUniverse, 2010. {{ISBN|9781450221276}}.}}
|-
| <center>'''1. הזוחל הגדול ביותר{{ש}}2. היצור בעל ה[[נשיכה]] החזקה בעולם{{ש}}3. הטבח הגדול ביותר שביצעו בעלי חיים בבני אדם'''</center> || [[קובץ:SaltwaterCrocodile('Maximo').jpg|250px|מרכז]][[קובץ:Crocodylus porosus (AM LH622-2a).jpg|250px|מרכז]] || <center>[[תנין הים]]</center> || תנין הים הוא הזוחל הגדול ביותר: אורכו הוא 5–7 מטרים ומשקלו כ-1,200 ק"ג.{{הערה|שם=תנין הים, הזוחל הגדול ביותר|"[http://animals.nationalgeographic.com/animals/reptiles/saltwater-crocodile/ Saltwater Crocodile Crocodylus porosus]", National Geographic Society.}} תנין הים הגדול ביותר כיום נמצא בפארק ב[[הודו]], אורכו כ-{{יחידות|7.1|מטר|רגל|קישור=כן}} ומשקלו כ-2 טונות.{{הערה|שם=ohmynews1|{{cite web|url=http://english.ohmynews.com/articleview/article_view.asp?no=298369&rel_no=1 |title=World's Largest Reptile Found in India |publisher=ohmynews.com |last=Mishra |first=Braja Kishore |date=14 June 2006}}}}

כמו כן, תנין הים הוא בעל החיים בעל [[עוצמת נשיכה|עוצמת הנשיכה]] החזקה ביותר כיום: כ-{{יחידות|16,460|ניוטון|טון-כוח|קישור=כן}} עבור פרט באורך 5 מטרים והערכה של כ-{{יחידות|34,460|ניוטון|טון-כוח|קישור=כן}} עבור פרט באורך 6.7 מטרים ומעלה (לעומת 4,450 ניוטון אצל [[צבוע]]ים, [[טיגריס]]ים ו[[אריה|אריות]]).{{הערה|שם=עוצמת הנשיכה של תנין הים|Erickson, Gregory M., et al (2012), "[http://www.plosone.org/article/info%3Adoi%2F10.1371%2Fjournal.pone.0031781 Insights into the ecology and evolutionary success of crocodilians revealed through bite-force and tooth-pressure experimentation.]", ''PloS one'' 7(3): e31781.}} ל[[תנין היאור]] גם נשיכה חזקה עם הערכה של {{יחידות|22,000|ניוטון|טון-כוח|קישור=כן}}. בעבר החזיקו בתואר זה ה[[דיינוסוכוס]] (סוג של תנינאי ענק קדום) ביבשה ו[[מגלודון]] ([[דמויי כריש|כריש]] ענק קדום) בכלל.

כמו כן, ע"פ ספר [[גינס שיאי עולם]] משנת [[2006]] – הטבח הגדול ביותר שבעלי חיים ביצעו בבני אדם היה ב-[[19 בפברואר]] [[1945]]. [[חטיבה]] [[יפן|יפנית]] שהייתה מוצבת באי [[ראמרי]] ב[[מיאנמר]] (אז [[בורמה]]) הותקפה על ידי [[חיל הים הבריטי]] ונאלצה לסגת. הדרך היחידה ליסוג הייתה חציית 16 ק"מ של [[ביצות מנגרובים]] ששרצו באלפי [[תנין הים|תניני ים]]. התנינים התקיפו אותם, ובבוקר למחרת, מהחטיבה שמנתה כ-1,000 חיילים נשארו רק 20.
|-
| <center>'''הזוחל הקטן בעולם'''</center> || [[קובץ:Juvenile Brookesia micra on finger tip.png|250px|מרכז]] || <center>[[זיקונית ננסית]] || זיקית זו, היכולה לעמוד על ראשו של גפרור, מגיעה לאורך כולל של כ-30 [[מילימטר]]ים.{{הערה|שם=הזיקית הקטנה בעולם|Glaw, F., Köhler, J., Townsend, T. M., & Vences, M. (2012), "[http://www.plosone.org/article/info%3Adoi%2F10.1371%2Fjournal.pone.0031314 Rivaling the world's smallest reptiles: Discovery of miniaturized and microendemic new species of leaf chameleons (Brookesia) from northern Madagascar]", ''PloS one'', 7(2), e31314.}} היא התגלתה בשנת 2012 באי [[מדגסקר]].{{הערה|שם=הזיקית הקטנה בעולם}} מינים אחרים בסוג (כמו ''Brookesia minima'' ו-''Brookesia tuberculata'') ומינים מהסוג [[שממית דקה]] (''Sphaerodactylus'') מתקרבים מאוד לגודלה.{{ש}}{{ש}}[[קובץ:Brookesia micra on a match head.jpg|250px|מרכז]]
|-
| <center>'''הלטאה הגדולה בעולם'''</center> || [[קובץ:Komodo dragon at Komodo National Park.jpg|250px|מרכז]] || <center>[[דרקון קומודו]]</center> || דרקון קומודו, המוכר גם בשם כוח ענק, הוא הלטאה הגדולה בעולם: הוא יכול להגיע לאורך של שלושה מטרים ומשקל של 135 קילוגרמים.{{הערה|שם=הלטאה גדולה בעולם|Richard L. Lutz, J. Marie Lutz, "[http://books.google.co.il/books?id=isGm8wqGHCoC&printsec=frontcover&hl=iw#v=onepage&q&f=false Komodo, the Living Dragon]", P.13, DIMI PRESS, 1997. {{ISBN|9780931625275}}.}}{{הערה|שם=דרקון קומודו, בריטניקה|John P. Rafferty, "Reptiles and Amphibians", P56, in '''Britannica guide to predators and prey''', The Rosen Publishing Group, 2011. {{ISBN|9781615303441}}.}}
|-
| <center>'''1. הזוחל המהיר ביותר{{ש}}2. הצב הגדול ביותר{{ש}} 3.הזוחל המעמיק ביותר לצלול'''</center> || [[קובץ:Leatherback turtlle nesting dermochelys coriacea.jpg|250px|מרכז]] || <center>[[צב ים גילדי]]</center> || צב הים הגילדי הוא הצב הגדול ביותר, ויכול להגיע למשקל של 900 [[ק"ג]] ואורך של שלושה מטרים.{{הערה|שם=צב ים גלדי|MobileReference, "[http://books.google.co.il/books?id=ue-TN0bHKw0C&printsec=frontcover&hl=iw#v=onepage&q&f=false The Illustrated Encyclopedia of North American Reptiles and Amphibians: An Essential Guide to Reptiles and Amphibians of USA, Canada, and Mexico]", "Leatherback sea turtle", MobileReference, 2009. {{ISBN|9781605014593}}.}}{{הערה|שם=צב ים גלדי, הגדול ביותר|James R. Spotila, "[http://books.google.co.il/books?id=dpsJrFxVIvUC&printsec=frontcover&hl=iw#v=onepage&q&f=false Sea Turtles: A Complete Guide to Their Biology, Behavior, and Conservation]", P.197, JHU Press, 2004. {{ISBN|9780801880070}}.}} הם אולי איטיים מאוד על גבי היבשה, אך במים הצבים שוחים במהירות: צב הים הגילדי הוא הזוחל המהיר ביותר, המגיע למהירות שחייה של 35.28 [[קמ"ש]], ולעומק צלילה של 1,200 מטרים.{{הערה|שם=צב ים גלדי}}{{הערה|שם=צב ים גלדי, מהיר ומעמיק|Jeanette Wyneken and Kenneth J. Lohmann, "[http://books.google.co.il/books?id=AqfLcFQPQTAC&printsec=frontcover&vq=largest\&hl=iw#v=onepage&q=largest\&f=false The Biology of Sea Turtles]" Volume 3, P.164, Marine Biology Series Volume 14, Marine science series, CRC Press, 2013. {{ISBN|9781439873076}}.}}
|-
| <center>'''1. ה[[בעלי חוליות|חולייתן]] בעל תוחלת החיים הארוכה ביותר{{ש}}2. צב היבשה הגדול ביותר'''</center> || [[קובץ:Giant-Tortoise-Santa-Cruz2.jpg|250px|מרכז]] || <center>[[צב גלאפגוס]]</center> || זהו החולייתן עם אורך החיים הארוך ביותר: נקבה בשם "הרייט" הזקינה עד גיל 176 שנים לפני שנפטרה בביתה שב[[אוסטרליה]].{{הערה|שם=צב מזקין ביותר|Mark Carwardine, "[http://books.google.co.il/books?id=T3FEKopUFkUC&printsec=frontcover&hl=iw#v=onepage&q&f=false Animal Records]", P.177, Sterling Publishing Company, Inc., 2008. {{ISBN|9781402756238}}.}} הוא גם צב היבשה הגדול ביותר: פרט מסוים הגיע למשקל של 422 [[ק"ג]].{{הערה|שם=400 קילו צב יבשה|Ebersbach, K. (2001), [http://elib.tiho-hannover.de/dissertations/ebersbachk_2001.pdf Zur Biologie und Haltung der Aldabra-Riesenschildkröte (Geochelone gigantea) und der Galapagos-Riesenschildkröte (Geochelone elephantopus) in menschlicher Obhut unter besonderer Berücksichtigung der Fortpflanzung], P.31, Hannover (Diss. Tierärztl. Hochschule).}} [[צב יבשה ענק|צב היבשה הענק]] מתקרב אליו בגודלו: פרט מסוים הגיע למשקל של 400 ק"ג.{{הערה|שם=400 קילו צב יבשה}}
|}

{| class="wikitable mw-collapsible "
|-
|+ style="background-color: #CCCCFF;" | <big>זוחלים שנכחדו</big>
|-
! שיא !! תמונה !! שם !! הערות
|-
| <center>'''הזוחל הגדול ביותר'''</center> || [[קובץ:Argentinosaurus DSC 2943.jpg|250px|מרכז]] || <center>[[ארגנטינוזאורוס]]</center> || הזוחל הגדול ביותר שחי אי-פעם הוא כנראה ה[[דינוזאורים|דינוזאור]] ה[[זאורופודה|זאורופוד]] ארגנטינוזאורוס: אורכו היה ככל הנראה כ-36–40 מטר ומשקלו נע בין 70 ל-100 [[טונה (מסה)|טונות]]. מאחר שאין שלד שלם של הארגנטינוזאורוס, מדובר בהערכות. זאורופודים אחרים כגון [[פוארטזאורוס]], [[פטגוטיטאן]], [[פוטאלונגקוזאורוס]], [[סופרזאורוס]], [[זאורופוסידון]], [[אלמוזאורוס]] ו[[אפטוזאורוס]] מתמודדים אף הם על תואר זה, והערכות גודלם משתנות עם גילוי [[מאובן|מאובנים]] חדשים. ייתכן שישנם זאורופודים גדולים אף יותר כגון ה[[אמפיקוליאס]] מהמין ''Amphicoelias fragillimus'' וה[[ברוהאתקאיוזאורוס]], אך בגלל מצב גרוע ביותר של המאובנים קיומם מוטל בספק והערכות גודלם מאוד לא מדויקות.
[[קובץ:Largestdinosaursbysuborder scale-4.png|500px]]
|-
| <center>'''הגולגולת הגדולה ביותר'''</center> || [[קובץ:Eotriceratops.jpg|250px|מרכז]] || <center>[[אאוטריצרטופס]], [[טריצרטופס]]</center> || לבני משפחת ה[[צרטופסיים]], ה[[דינוזאורים]] בעלי ה[[קרן (זואולוגיה)|קרניים]], היו הגולגולות הגדולות ביותר בקרב הזוחלים היבשתיים. אורכן הגדול של גולגולות הצרטופסיים נובע מה[[עטרה (צרטופסיים)|עטרה]] שצומחת באחורי הגולגולת ובולטת כמעין מניפת עצם סביב הצוואר. במשך שנים החזיק בתואר ה[[טורוזאורוס]], אך ב-[[2004]] נמצא גולגולת ארוכה יותר של [[פנטצרטופס]]. ב-[[2007]] התגלה הצרטופסי הגדול ביותר: אאוטריצרטופס ולו גולגולת ענקית באורך 3 מטרים. לטריצרטופס הייתה גולגולת כבדה וחזקה, בגלל העטרה המוצקה, ואורכה הממוצע נע בין 1.8 ל-2.2 מטר, כאשר הגולגולת הגדולה ביותר שתועדה הייתה באורך 2.8 מטר.{{הערה|שם=גולגולת-ענק|[http://www.dailymail.co.uk/sciencetech/article-3057396/For-sale-world-s-largest-dinosaur-skull-9ft-long-intact-Triceratops-fossil-set-reach-1-8-million-auction.html For sale, the 'world's largest dinosaur skull': 9ft-long intact Triceratops fossil is set to reach $1.8 million at auction], [[דיילי מייל]], 27 באפריל 2015.}} לטריצרטופס היו גם ה[[קרן (זואולוגיה)|קרניים]] הארוכות ביותר: ל[[מאובן]] שכונה בשם [[יושי (טריצרטופס)|Yoshi's Trike]]{{הערה|המאובן מוצג ב[[מוזיאון הרי הרוקי]] ומספרו הוא MOR 3027.}} היו קרניים באורך 115 ס"מ, וכנראה באורך של עד 150 ס"מ כאשר היו מצופות ב[[קרטין]].
|-
| <center>'''הנשיכה החזקה ביותר'''</center> || [[קובץ:Pliosaurus rossicus.jpg|250px|מרכז]] || <center>[[פליוזאורוס]]</center> || [[עוצמת נשיכה|עוצמת הנשיכה]] של הפליוזאורוס (הידוע בכינויו "Predator X"), [[זוחלים ימיים|זוחל ימי]] טורף ענק במשקל 45 טונות ואורך של 15 מטר, הוערכה ב-160,000 [[ניוטון (יחידת מידה)|ניוטון]]{{הערה|[http://news.bbc.co.uk/2/hi/science/nature/7948670.stm Arctic sea monster's giant bite], [[BBC]].}} – יותר מכל בעל חיים שחי אי-פעם, כאשר רק הכריש הענק [[מגלודון]] והתנינאי הענק דיינוסוכוס מתחרים בו.{{הערה|לפי הידוע נכון ל-2014.|כיוון=ימין}}
|-
| <center>'''הנשיכה החזקה ביותר ביבשה'''</center> || [[קובץ:Deinosuchus hatcheri 052913.jpg|250px|מרכז]] || <center>[[דיינוסוכוס]]</center> || [[עוצמת נשיכה|עוצמת הנשיכה]] של הדיינוסוכוס, תנינאי ענק הקרוב ל[[אליגטור]], הוערכה ב-102,000 [[ניוטון (יחידת מידה)|ניוטון]] – יותר מכל בעל חיים יבשתי שחי אי-פעם, ואף יותר מה[[טירנוזאורוס רקס]] האימתני.{{הערה|שם=עוצמת-נשיכה|כיוון=ימין|{{nrg|בראיין הנדוורק, חדשות [[נשיונל ג'יאוגרפיק]]|נשיכת התנין היא החזקה ביותר שנמדדה|361/055|23 באפריל 2012|20|2}}.}} בנוסף, הדיינוסוכוס היה אחד התנינאים הגדולים ביותר שחיו אי-פעם, באורך מרבי של 12 מטר ומשקל של עד 8.5 טונות. תנינאי נוסף בממדים דומים היה ה[[פורוסזאורוס]], סוג של [[קיימנים|קיימן]] ענק שאורכו המרבי נע בין 10 ל-11 מטר ומשקלו הגיע אף ל-8.5 טונות (בעבר הוערך גודלו המרבי ב-13 מטר ו-10 טונות). ה[[סרקוסוכוס]], שהיה [[דמויי תנינאים|דמוי תנינאי]] גדל אף הוא לממדים עצומים: אורכו הוערך כנע בין 9 ל-12 מטר.
|-
| <center>'''הטורף היבשתי הגדול ביותר'''</center> || [[קובץ:Spinosaurus skeleton.jpg|250px|מרכז]] || <center>[[ספינוזאורוס]]</center> || הספינוזאורוס, [[דינוזאורים|דינוזאור]] [[תרופודה|תרופוד]] שחי ב[[צפון אפריקה]], היה הטורף היבשתי הגדול ביותר: אורכו נע בין 14 ל-18 מטר (לשם השוואה, אורכו של ה[[טירנוזאורוס רקס]] לא עלה על 13 מטר) ומשקלו בין 7 ל-20 טון. למרות גודלו הרב ומלתעותיו המפחידות, נראה שניזון בעיקר מ[[דג|דגי ענק]] שחיו בנהרות האזור באותה תקופה.
|-
| <center>'''הזוחל הימי הגדול ביותר'''</center>
|[[קובץ:Shonisaurus popularisDB.jpg|250px|מרכז]] || <center>[[שוניזאורוס]], [[שסטזאורוס]]</center> || ה[[איכתיוזאוריה|איכתיוזאור]] ''S. sikanniensis'' עליו יש מחלוקת האם היה מין של שוניזאורוס או של שסטזאורוס, גדל לאורך של 21 מטר ומשקל של כ-20 טונות. פליוזאורוס, הידוע בכינוי Predator X, היה כנראה כבד יותר – שקל עד 45 טון – אך היה קצר יותר, אורכו היה רק 15 מטר.
|-
| <center>'''הזוחל המעופף הגדול ביותר'''</center> ||[[קובץ:Quetzalcoatlus07.jpg|טקסט=|מרכז|250x250 פיקסלים]]||<center> [[קוואצלקואטלוס]], [[הטצגופטריקס]], [[ארמבורג'ניה]] </center> || שלושה מיני [[פטרוזאוריה|פטרוזאורים]] חולקים בתואר הזוחלים המעופפים הגדולים ביותר – קוואצלקואטלוס (''Quetzalcoatlus''), הטצגופטריקס (''Hatzegopteryx'') וארמבורג'ניה (''Arambourgiania''). [[מוטת כנפיים|מוטת כנפיהם]] של ענקים אלו מוערכת בכ-10 עד 13 מטרים.{{הערה|שם=disparity Foth|Foth, C., Brusatte, S. L., and Butler, R. J. (2012), "[http://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1111/j.1420-9101.2012.02479.x/full Do different disparity proxies converge on a common signal? Insights from the cranial morphometrics and evolutionary history of Pterosauria (Diapsida: Archosauria)]." ''Journal of evolutionary biology'' 25(5): 904-915.}}{{הערה|שם=Witton Contemporaries|Veldmeijer, Andre J., Ilja Nieuwland, and Mark Witton, "[http://books.google.co.il/books?id=NVLkATBBtZ0C&hl Pterosaurs: Flying Contemporaries of the Dinosaurs]", p.112, Sidestone Press, 2012. {{ISBN|9789088900938}}.}}

{{תמונות מרובות
| כיוון = אופקי
| תמונה1 = Quetzscale1.png
| הערה1 = <center>שני מיני קוואצלקואטלוס (''Quetzalcoatlus'')</center>
| רוחב1 = 250
| תמונה2 = Hatzegopteryx.JPG
| הערה2 = <center>הטצגופטריקס (''Hatzegopteryx'')</center>
| רוחב2 = 250
|יישור=מרכז}}
|-
|}

== לקריאה נוספת ==
* {{החי והצומח|5|10-34}}
* יהודה ל. ורנר, [https://www.bialik-publishing.co.il/index.php?dir=site&page=catalog&op=item&cs=5358 חיי הזוחלים בארץ ישראל, עם הערות על אזורים שכנים], מוסד ביאליק, ירושלים 2021
* אבינועם אדם, '''החולייתנים, יחידה 7: החיים ביבשה: הביצה האמניוטית והזוחלים''', הוצאת [[האוניברסיטה הפתוחה]] 1996.
* אביעד בר וגיא חיימוביץ, '''[[זוחלים ודו-חיים בישראל - מדריך שדה]]''', הוצאת [[רשות הטבע והגנים]], מהדורה שנייה 2018
<div class="mw-content-ltr">
* {{עוגן|The Natural History Book|2=David Burnie (edidor), "'''The Natural History Book'''", Dorling Kindersley and Smithsonian Institution, 2010. {{ISBN|9781405336994}}.}}
* {{עוגן|Reptile Medicine and Surgery|2=Douglas R. Mader, "[http://books.google.co.il/books?id=7Ai4BKhi0VUC&printsec=frontcover&hl=iw#v=onepage&q&f=false Reptile Medicine and Surgery]", 2nd edition, Elsevier Health Sciences, 2005. {{ISBN|9781416064770}}}}
* {{עוגן|הרפטולוגיה, איגוד מורי המדע העולמי|2= Rebecca L. Schneider, Marianne E. Krasny, Stephen J. Morreale, "[http://books.google.co.il/books?id=f4zKOkWLmU0C&printsec=frontcover&hl=iw#v=onepage&q&f=false Hands-On Herpetology: Exploring Ecology and Conservation]", National Science Teachers Association (NSTA), 2001. {{ISBN|9780873551977}}.}}
* {{עוגן|הסתגלות זוחלים למדבר, מוזיאון המדבר|2=Thomas R. Van Devender, "[http://www.desertmuseum.org/books/nhsd_adaptations_amph.php#top Adaptations of Desert Amphibians & Reptiles]" (Online version) in Arizona-Sonora Desert Museum, "[http://books.google.co.il/books?id=Lb5I0tcnYNkC&dq=%22Adaptations+of+Desert+Amphibians+%26+Reptiles%22&hl=iw&source=gbs_navlinks_s A natural history of the Sonoran Desert]" (Limited Google Books version), University of California Press, 2000. {{ISBN|9780520219809}}.}}
</div>

== קישורים חיצוניים ==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Reptilia|שם ויקישיתוף=זוחלים|ויקימינים=Reptilia|שם ויקימינים=זוחלים|שמאל}}
{{מידע טקסונומי}}

* [https://snakesworld.info/60-types-of-ball-python-morphs/ דורי פיתון מורפים] (הנחשים הטובים ביותר להחזיק כחיית מחמד)

* [https://snakesworld.info/list-of-most-popular-non-venomous-snakes/ 100 הנחשים הלא ארסיים המפורסמים ביותר בעולם (עם תמונות בלעדיות])

* [https://snakesworld.info/list-of-desert-snakes/ נחשי מדבר (עם תמונות בלעדיות)]
* {{בריטניקה}}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007531773305171|זוחלים}}
* [http://snakes.co.il/ אתר סנייקס - זוחלים וחיות אקזוטיות]
* [https://www.snakes.co.il/definition/snakes-of-israel מגדיר נחשים בא"י]
* [https://web.archive.org/web/20140516201103/http://snakes.co.il/מגדירים/לטאות-בארץ-ישראל מגדיר לטאות בארץ ישראל]
* [https://web.archive.org/web/20141128202531/http://snakes.co.il/מגדירים/צבים-בארץ-ישראל מגדיר צבים בארץ ישראל]
* [http://books.google.co.il/books?id=ObCVt69I3vIC&lpg=PA325&ots=5hSBm11ED9&dq=צב%20שלחופה%20בערבית&pg=PA325#v=onepage&q=צב%20שלחופה%20בערבית&f=false "המדריך לדוחיים וזוחלים",מאת פ. אמיתי] ב"[[גוגל ספרים]]"
* {{הידען||אשכול זוחלים|category/biology/evolution/reptiles/}}
* נאור קטלן, "[http://www.petking.co.il/petking/Articles/Article.php?CID=30&ATID=6&ArID=31 זוחלים ותאורה - למה, איך וכמה?]", באתר "פטקינג", 17 בספטמבר 2004.
* וידאו ותמונות:
** {{עוגן|נחש מטפס על קיר|2=וידאו: [http://www.youtube.com/watch?v=TW0xk2ajRJE כרכן שחור (''Pantherophis obsoletus'') מטפס על קיר]. הועלה ל-YouTube על ידי המשתמש audioman2b בתאריך 15 במאי 2011.}}
** {{עוגן|לטאת בסיליסק רצה על מים|2=וידאו: [http://www.youtube.com/watch?v=45yabrnryXk לטאת בסיליסק רצה על מים]. הועלה ל-YouTube על ידי NationalGeographic בתאריך 7 בספטמבר 2007.}}
** {{עוגן|תנין דוהר|2=וידאו: [http://www.youtube.com/watch?v=Co7bJlJliEs תנינים "דוהרים"]. הועלה ל-YouTube על ידי המשתמש crocodiliandotcom בתאריך 6 באפריל 2007.}}
** {{עוגן|תנועת נחשים בקו ישר|2=וידאו: [http://www.youtube.com/watch?v=Lcga1WlDdgM נחש מהמין ''Pituophis catenifer deserticola'' נע בקו ישר]. הועלה ל-YouTube על ידי המשתמש dirtpathart בתאריך 6 באפריל 2007.}}
** וידאו: {{עוגן|דרקוני קומודו טורפים תאו|2= [http://www.youtube.com/watch?v=EHB_CM86rgk דרקוני קומודו טורפים תאו, אותו הרגו באמצעות הארס הנמצא ברוק שלהם]. הועלה ל-YouTube על ידי המשתמש andrew mate בתאריך 13 באוגוסט 2012.}}
** {{עוגן|נחש פולט היפופטם קטן|2=אופן הבליעה של הנחש:}}
*** וידאו: [http://www.youtube.com/watch?v=VryQDsx5Ad8 נחש פולט היפופטם קטן בשלמותו (כתוצאה מהטרדה של אנשים)]. הועלה ל-YouTube על ידי המשתמש envymexxx בתאריך 4 בדצמבר 2006.
*** [http://www.youtube.com/watch?v=KNKPQxvT-Mc נחש בולע ביצה]. הועלה ל-YouTube על ידי המשתמש hatgrass בתאריך 16 בינואר 2009.
** {{עוגן|עיט מפיל צב|2=וידאו: [http://www.ebaumsworld.com/video/watch/81813107/ עיט זהוב מפיל צב מגובה רב כדי לפצח את שריונו ולאוכלו].}}
** וידאו: [http://www.youtube.com/watch?v=kogAaRm314U World's Deadliest - Crocs Kill with Strongest Bite תנין היאור בפעולה], ערוץ [[נשיונל ג'יאוגרפיק|National Geographic]] Wild ב[[יוטיוב]]
* [https://terms.hebrew-academy.org.il/Millonim/ShowMillon?KodMillon=58 מילון למונחי זוחלים] (1938), באתר [[האקדמיה ללשון העברית]]

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים|יישור=שמאל}}

{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:זוחלים|*]]
[[קטגוריה:בעלי חיים שתוארו ב-1768]]
[[קטגוריה:טקסונים שתוארו בידי ג'וזפוס ניקולאוס לאורנטי]]
[[קטגוריה:קבוצות פרפילטיות]]
[[קטגוריה:מחלקות בעלי חיים]]