הצגת המקור של הדף "חכמת שלמה (ספר חיצוני)"

{{ספר
| שם = ספר חכמת שלמה
| סוגה = ספרות דתית, פסאודואפיגרפיה
| שפת המקור = עברית, יוונית או ארמית
| מקום הוצאה = אלכסנדריה, מצרים
| תאריך הוצאה בעברית = המאה ה-18
| תרגום לעברית = נפתלי הרץ וייזל
}}

'''חכמת שלמה''' הוא אחד מן [[הספרים החיצוניים]] ל[[תנ"ך]], שנכתב ככל הנראה ב[[אלכסנדריה]] שב[[מצרים]] באמצע [[המאה ה-1|המאה הראשונה]] לפני הספירה. לספר 19 פרקים.

ב[[המאה ה-18|מאה ה-18]] תורגם הספר ל[[עברית]] על ידי [[נפתלי הרץ וייזל]], אשר לימים הרחיב תרגום זה לחיבור בשם "רוח חן". התרגום כתוב על טהרת [[עברית מקראית|העברית המקראית]], נורמה שליוותה שנים ארוכות את העברית של [[תנועת ההשכלה היהודית|תנועת ההשכלה]].

==שפת המקור==
הדעות חלוקות בקשר לשפת המקור של הספר והאם היא [[עברית]] או [[יוונית]]. החוקר [[אברהם כהנא]] סבור כי לספר שלושה מקורות: חלקו הראשון של הספר נכתב ככל הנראה בעברית, חלקו השני עובד ביוונית על פי מקורות עבריים ואילו חלקו השלישי נכתב ללא ספק במקורו ביוונית. בכל מקרה, המקור העברי [[חיבור אבוד|אבד]].

ה[[רמב"ן]] טוען שספר נכתב במקורו ב[[ארמית]] עתיקה {{ציטוטון|והוא בלשון תרגום חמור (שפה קשה) מאוד וה[[גוי]]ים העתיקוהו מן הלשון ההיא, לפי דעתי לא העתיקוהו אנשי [[חזקיהו]] מלך יהודה (כספר [[משלי]]) כי הספר לא נאמר ב[[רוח הקודש (יהדות)|רוח הקדש]], אלא ירד עמהם ל[[בבל]] על פה, ושם אמרוהו בלשונם כי היו חוכמות, וכתבוהו בלשון בבלי}}<ref>רמב"ן בדרשות על [[מגילת קהלת|קהלת]] עמוד 9, הוצאת שוורץ, [[וינה]], [[1913]].</ref> כלומר הספר נכתב בארמית, ותורגם בבבל.

בספרים של [[ימי הביניים]] הביאו קטעים מהספר שלא נמצאים בידינו, רבי [[עזריה מן האדומים]] אף הכיר נוסח ארמי של הספר שלא נמצא לפנינו, ייחס את הספר ל[[שלמה|שלמה המלך]] ושיער שכתבו ארמית.<ref>מאור עיניים (של רבי [[עזריה מן האדומים]]), חלק אמרי בינה (ימי עולם) פרק נז.</ref> לפי זה ככל הנראה הספר נכתב בארמית, ותורגם ליוונית במהלך השנים.

==חלוקת הספר ותוכנו==
{{ספר סרוק|שם קובץ=ספרים חיצוניים. חכמת שלמה. מנחם שטיין.pdf|כיתוב=חכמת שלמה. בתרגומו של [[מנחם שטיין (היסטוריון)|מנחם שטיין]]|עמוד=1}}
יש הסוברים כי הספר מחולק לשלושה חלקים שונים, שנכתבו אולי על ידי מחברים שונים.
* פרק א'-ה'
* פרק ו' -י"א פסוק א'
* פרק י"א פסוק ב' – פרק י"ט.
בחלק הראשון פונה המחבר אל בני האדם, ובמיוחד אל השופטים, ומבקש מהם לדרוש את החכמה. הוא מדגיש את ההבדל בין הצדיקים הדורשים אותה ובין הרשעים המואסים בה. בחלק השני המחבר מבאר את מהות החכמה ומראה את הדרך המוליכה אליה. החלק השלישי הוא תיאור של המכות שהכה [[אלוהים]] את מצרים, שהיו עובדי אלילים ורחוקים מן החכמה האמיתית, לעומת הטובות שעשה לעם ישראל שהיו עובדי אלוהים ומחפשי החכמה. בחלק זה מוסיף המחבר איך באה לעולם עבודת האלילים ומהן תוצאותיה, ולועג לעושי הפסילים ועובדיהם.

==ספרים נוספים בשם זה==
ב[[ספר הזוהר]] מוזכר כמה פעמים ספר "חכמתא דשלמה" ומובאים ציטוטים ממנו. ככל הנראה אין קשר בין ספרים אלו. והספר המוזכר בזוהר עוסק בסודות התורה.

[[ספר מלכים|במלכים א']] פרק יא' פסוק מא' מוזכר ספר בשם "דברי שלמה", זה ספר שאבד, אין קשר בינו לבין ספר "חכמת שלמה". 

==לקריאה נוספת==
* '''חכמת שלמה''', בתוך: '''הספרים החיצונים''', כרך "כתובים אחרונים", מתורגמים ומפורשים על ידי [[אליה שמואל הרטום|א. ש. הרטום]], [[הוצאת יבנה]] תל אביב. עמ' 171–219.

== קישורים חיצוניים ==
{{מיזמים|ימין|ויקיציטוט=חכמת שלמה}}
*[https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/1/11/%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%97%D7%99%D7%A6%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9D._%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%AA_%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94._%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F.pdf  ספר חכמת שלמה], בתרגומו של [[מנחם שטיין (היסטוריון)|מנחם שטיין]].
* [[אברהם כהנא]], [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=34335&st=&pgnum=135&hilite= חכמת שלמה], '''ספרים החיצונים-חלק שני''', תל אביב, תרצ"ז, עמ' 135–186 {{קישור שבור}}
* {{דעת|מעובד על פי התרגום מיוונית של יצחק זעקיל פרענקיל|daat/hasfarim/hohmat-2.htm|חכמת שלמה}}
* {{בריטניקה}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{הספרים החיצוניים}}
{{שלמה}}
{{הברית הישנה}}

{{בקרת זהויות}}
[[קטגוריה:הספרים החיצוניים]]
[[קטגוריה:חיבורים המיוחסים לשלמה]]
[[קטגוריה:ספרות בשפה היוונית]]