הצגת המקור של הדף "טייסת 109"

{{יחידה צבאית
| שם = טייסת 109
| סמל = [[קובץ:IAF_Squadron_109.png|200px|מרכז]]
| כיתוב סמל = סמל טייסת 109
| כינוי = "'''טייסת העמק'''"
| כינוי עבר = "טייסת המיסטר הצפונית"
| מוטו = אלפא, 0 נפילות, מירב הפלות
| שיוך = {{סמל|חיל האוויר הישראלי||+}}
| בסיס האם = {{סמל|בסיס רמת דוד||+}}
| סוג = [[טייסת]] [[מטוס קרב|מטוסי קרב]]
| כלי טיס בעבר = [[כפיר (מטוס)#כפיר C-2|כפיר C-2]], [[כפיר (מטוס)#כפיר C-1|כפיר C-1]]{{כ}}, [[A-4 סקייהוק|סקייהוק]], [[דאסו מיסטר IV|מיסטר]], [[דה הווילנד מוסקיטו|מוסקיטו]]
| הפלות = ?
| אובדן כלי טיס = ?
| ייעוד = משימות מיוחדות אסטרטגיות וכירורגיות ל[[טייס]] ו[[נווט]], כלל סוגי משימות ההתקפה וההגנה.
| כלי טיס = [[F-16 פייטינג פלקון|F-16D]] ("ברק" דו-מושבי)
| מלחמות = [[מלחמת ששת הימים]], [[מלחמת ההתשה]], [[מלחמת יום הכיפורים]], [[מבצע ליטני]], [[מלחמת לבנון הראשונה]], [[מלחמת לבנון השנייה]], [[מבצע עופרת יצוקה]], [[מבצע צוק איתן]], [[מלחמת חרבות ברזל]]
}}
'''טייסת 109''', המכונה גם "'''טייסת העמק'''", היא [[טייסת]] התקיפה הוותיקה ב[[חיל האוויר הישראלי]]. הטייסת הטיסה לאורך שנותיה חמישה סוגים שונים של [[מטוס קרב|מטוסי קרב]] ומפעילה כיום מטוסי [[F-16 פייטינג פלקון|F-16D]] ("ברק") דו-מושביים מ[[בסיס רמת דוד]].

== היסטוריה ==
=== הקמת הטייסת ===
הטייסת הוקמה בשנת [[1951]] ב[[בסיס תל נוף]] על בסיס 3 מטוסים [[קורס טיס (צה"ל)|מבית הספר לטיסה]]. בראש צוות ההקמה הוצב דב ארליך ואילו למפקד הטייסת מונה [[דני שפירא]]. מקימי הטייסת השתלמו ב[[בריטניה]] בהטסת מטוסי [[דה הווילנד מוסקיטו|מוסקיטו]], מטוסי בוכנה דו-מנועיים בעל טווח טיסה ארוך שהיו בשימוש [[הצי המלכותי הבריטי]]. בשנת [[1952]] קיבלה הטייסת 25 מטוסי מוסקיטו, התמקמה ב[[בסיס חצור]] והפכה לטייסת התקיפה הראשונה של חיל האוויר. במקביל שימשו מטוסיה למשימות צילום ארוכות טווח. הטייסת החלה לבצע סיורים ימיים ולהחזיק בכוננות קבועה זוג מטוסים חמושים בתותח ומקלעים. במקביל למטוסי המוסקיטו, הטיסה הטייסת לתקופת מה, מטוסי [[הרווארד (מטוס)|הרווארד]] לצורך אימון מתקדם של טייסי קרב. בשנת [[1956]] הוצאו מטוסי המוסקיטו משירות, עקב ריבוי תקלות ותאונות.

=== תקופת המיסטר ===
בשנת [[1956]], אחרי הדממה קצרה, התמקמה הטייסת ב[[בסיס רמת דוד]], וצוידה ב-37 [[מטוס סילון|מטוסי סילון]] צרפתיים מסוג [[דאסו מיסטר IV|מיסטר]]. עם המעבר כונתה הטייסת "טייסת המיסטר הצפונית" והופקדה על שמירת שמי ישראל בחזית הצפון. עם הזמן נתקבע שמה כ"טייסת העמק" על שם [[עמק יזרעאל]], בו ממוקם בסיס רמת דוד. בעשורים הראשונים לקיומה היו רבים מן הטייסים והנווטים בטייסת מבני ה[[קיבוץ|קיבוצים]] וה[[מושב]]ים בעמק יזרעאל. ב[[מבצע קדש]] הוטסו מטוסי הטייסת, ביחד עם שלוש [[חיל האוויר הצרפתי|טייסות קרב צרפתיות]] שפרסו לארץ, בידי צוותים צרפתיים.

ב-[[1964]] הטייסת ביצעה תקיפה מבצעית ראשונה כאשר הפציצה כוחות סוריים ב[[תל עזזיאת]] ובתל חמרה. ב[[מלחמת ששת הימים]] השתתפו מטוסי המיסטר של הטייסת ב[[מבצע מוקד]] - תקיפת שדות התעופה הערביים במהלך הפתיחה של המלחמה. לזכות הטייסת נזקפו גם שתי הפלות של מטוסי [[מיג 17]] מצריים באמצעות תותחים ביום הפתיחה של המלחמה, אך לטייסת אבדו שני מטוסים.

=== תקופת הסקייהוק ===
בדצמבר [[1967]] קלטה הטייסת את מטוסי ה-[[A-4 סקייהוק]] ("עיט"). ב[[מלחמת ההתשה]] פעלה הטייסת בגזרות [[ירדן]], [[מצרים]], [[סוריה]] ו[[לבנון]]. במהלך [[מבצע רביב]] לתקיפת הכוחות המצריים בגדה המערבית של [[מפרץ סואץ]] נהרג טייס המילואים {{יזכור|47042|חגי רונן}}, לשעבר סגן מפקד הטייסת. במהלך המלחמה, במאי [[1970]], הפיל מפקד הטייסת [[עזרא דותן]] (בבן) שני מטוסי [[מיג 17]] סוריים, האחד באש תותחי 30 מ"מ, והשני, באופן חריג, באמצעות [[רקטת אוויר-קרקע|רקטות אוויר-קרקע]] נגד טנקים. תקיפות הטייסת נמשכו עד הפסקת האש באוגוסט 1970.

ב[[מלחמת יום הכיפורים]], תחת פיקודו של יצחק דוד,{{הערה|1={{ynet|תמר אשכנזי|שלושה אחים יצאו למלחמה, אחד לא חזר|5601064|8 באוקטובר 2019}}.}} המשיכה הטייסת להטיס את מטוס הסקייהוק. עם פרוץ המלחמה, ומתוקף מיקומה הצפוני, הייתה 109 הטייסת הראשונה שזינקה לתקיפה ברמת הגולן. בתקיפה נפגע המוביל {{יזכור|95616|חנן איתן}} והיה לחלל הראשון של חיל-האוויר במלחמה. עיקר משימותיה של הטייסת היו תקיפות סוללות [[טיל קרקע-אוויר|טילי קרקע-אוויר]], סיוע קרוב לכוחות היבשה, גיחות [[לוחמה אלקטרונית]] וגיחות תצפית. במסגרת זאת השתתפו מטוסי הטייסת ב[[מבצע תגר]], [[מבצע דוגמן]], ובתקיפת גשרי הצליחה המצריים בגזרת [[תעלת סואץ]]. מטוסי הסקייהוק היו בעלי מהירות נמוכה וללא אמצעי לוחמה אלקטרונית, ולכן סבלו מאבדות קשות במלחמה מאש [[נ"מ]] וטילי קרקע-אוויר. במלחמה איבדה טייסת העמק 7 טייסים ו-16 מטוסים מתוך ה-26 שעמדו לרשותה בתחילת הקרבות,{{הערה|1=,McDonnell Douglas A-4 Skyhawk, Ra'anan Weiss, Yoav Efrati
,Isradecal עמ' 31}} אך המשיכה בתפקוד מלא עד למהלכים האחרונים של המלחמה בהם תקפה את הכוחות הסוריים ב[[חרמון]].

=== תקופת הכפיר ===
בין השנים [[1977]] ו-[[1985]] הטיסה הטייסת מטוסי [[כפיר (מטוס)|כפיר]], בתחילה מדגם C-1. יעוד מטוסי הכפיר היה משימות אוויר-קרקע בלבד, והחל בנובמבר 1977 הרבו בתקיפות בדרום לבנון והשתתפו ב[[מבצע ליטני]]. משנת [[1981]] החלה הטייסת להפעיל מטוסי כפיר מדגם C-2. מטוסי תקיפה אלה השתתפו ב[[מלחמת לבנון הראשונה]], ובכלל זה במטסים המאוחרים של [[מבצע ערצב-19]] ובמצור על ביירות. עם הוצאת הכפירים משירות בשנת 1985 נכנסה הטייסת להדממה.

=== הקמה מחדש כטייסת F-16 ===
[[קובץ:Lockheed Martin F-16D Barak, Israel - Air Force JP7236316.jpg|ממוזער|250px|מטוס [[F-16 פייטינג פלקון|F-16D (ברק)]] של טייסת 109 בעת אימון ב[[איטליה]] בשנת 2011]]
בשנת [[1991]] הוקמה טייסת 109 מחדש כשהיא מצוידת במטוסי [[F-16 פייטינג פלקון|F-16D (ברק)]] דו-מושביים ומתמחה בהפעלת [[נשק מונחה|חימוש אוויר-קרקע מדויק]] ובתקיפה בתנאי אל-ראות. בראש צוות ההקמה הוצב [[אליעזר שקדי]] שמונה למפקד הטייסת. בשנת [[1994]] נקלטה בטייסת מערכת ה-[[LANTIRN]] המאפשרת תקיפות מדויקות בלילה ובתנאי ראות נמוכה. בשנת [[1999]], החלה הטייסת להשתמש גם במערכת משופרת לרכישת מטרות ולהנחיית חימוש בשם "[[לייטנינג (פוד)|לייטנינג]]". מערכת זו, מתוצרת רפא"ל, מצוידת בחיישן [[תת-אדום]] לאיתור מטרות בלילה, במערכת [[CCD]] לאיתור מטרות ביום, ביכולות הכוונת חימוש [[מונחה לייזר]] ו-[[GPS]], וב[[תצוגה עילית]].
בעקבות התקנת מערכות אלו החל פיקוד חיל האוויר להטיל את מירב משימות התקיפה בלבנון על הטייסת ולקראת נסיגת ישראל מ[[רצועת הביטחון]] בדרום לבנון, היא ביצעה יותר גיחות הפצצה מכל טייסת ישראלית אחרת. בשנת [[1998]] קלטה הטייסת את נווטת הקרב הראשונה בחיל האוויר הישראלי.

ב[[מלחמת לבנון השנייה]] השתתפה הטייסת ב[[מבצע משקל סגולי|השמדת משגרי הטילים ארוכי הטווח]] של [[חזבאללה]] בלבנון והפילה [[כטב"ם]] מסוג [[אבאביל (כטב"ם)|אבאביל]] של החזבאללה בשדות [[כברי]].
במהלך [[מבצע עופרת יצוקה]] השתתפה הטייסת במשימות לתקיפת מטרות [[חמאס]], מנהרות, אתרי ייצור אמל"ח, אתרי אחסנה, כמו גם בציד משגרים, תקיפת משגרים מוטמנים, סיוע לכוחות היבשה, ומשימות [[צילום אוויר|צילום]].

בדצמבר [[2018]], קיבלה הטייסת את [[פרס הרמטכ"ל ליחידות מצטיינות|פרס הרמטכ"ל ליחידות המצטיינות]] של אותה שנה.

ב-[[2 ביולי]] [[2022]], בשעה 15:00, מטוס F-16D מהטייסת הפיל [[כטב"ם]] של [[חזבאללה]], שטס לכיוון [[אסדת גז|אסדת הגז]] "כריש" ב[[מים כלכליים|מים הכלכליים]] של [[ישראל]] סמוך ל[[גבול ישראל-לבנון]] ה[[ים|ימי]].{{הערה|{{ynet|יואב זיתון|צה"ל יירט 3 כטב"מים של חיזבאללה בדרך לאסדת גז, לראשונה גם עם טילים מסטי"ל|61528840|2 ביולי 2022}}.}}

== סמל הטייסת ==
בשל ייעודה של הטייסת נקבע סמלה כ[[עיט]] נושא [[פצצה]]. מוטיב העיט נשמר לאורך השנים, אך הפצצה הוחלפה מאוחר יותר ב[[סהר]] הנשבר על ידי העיט, הרומז ליכולת תקיפה ארוכת טווח ברחבי [[הסהר הפורה]] ו[[מדינות ערב]]{{דרוש מקור}}. העיט עוצב על פי ה[[סמליל]] של [[בירה נשר]] {{דרוש מקור}}.

=== סמלי הטייסת בעבר ===
<div style="text-align:center; float:right;">
<gallery widths="130px" heights="130px" perrow="3">
תמונה:IAF_Squadron_109_4.png|סמלה הראשון של הטייסת, בתקופת ה"[[דה הווילנד מוסקיטו|מוסקיטו]]".
תמונה:IAF_Squadron_109_3.png|סמלה השני של הטייסת, בתקופת המטוסים "מוסקיטו" ו־ "[[הרווארד (מטוס)|הרווארד]]".
תמונה:IAF_Squadron_109_2.png|סמל הטייסת בתקופת המטוסים "[[דאסו מיסטר IV|מיסטר]]" ו־ [[A-4 סקייהוק|סקייהוק]], עד להגעת ה"[[כפיר (מטוס)|כפיר]]".
</gallery>
</div>
{{-}}

== מפקדי הטייסת ==
{{להשלים|פסקה=כן|נושא=ישראל|נושא2=מדע וטכנולוגיה}}

{| border=1 cellpadding=4 cellspacing=0
|- bgcolor="#F0F0F0"
!שם||תקופת כהונה||הערות
|-
| [[דני שפירא]]  ||  || מקים הטייסת
|-
|[[ישעיהו גזית|שעיה גזית]]  || אוקטובר [[1952]] – פברואר [[1953]] ||
|-
| [[אלי איל]] (פיינגרש) || פברואר [[1953]] - אוגוסט 1953 ||
|-
| [[ישעיהו גזית|שעיה גזית]] || אוגוסט 1953 - 1954 ||
|-
| [[יעקב שלמון|יעקב שלמון (סלומון)]] || 1954 ||
|-
| {{יזכור|44915|ישראל להב (לוחובסקי)}} || 1954 - 1955||
|-
|[[יחזקאל סומך]] || ספטמבר 1955 - 1956 || מפקדה ב[[מלחמת סיני]]
|-
| [[מנחם בר]] || דצמבר [[1956]]–[[1957]] || מפקדה הראשון בעידן המיסטר
|-
| [[שמואל שפר]]  || 1957 - 1960 ||
|-
| אמנון הלבני || [[1960]]–[[1963]] ||
|-
| [[דוד עברי]] || 1963 - 1964  || לימים [[מפקד חיל האוויר]]
|-
| {{יזכור|92442|אוהד שדמי}} || 1964 - 1968 || מפקד הטייסת ב[[מלחמת ששת הימים]]
|-
| [[עזרא דותן]] (בבן) || 1968 - 1971 || מפקד הטייסת ב[[מלחמת ההתשה]]
|-
| אמנון ארד (פקטורי) || 1971 - 1972 ||
|-
| [[יורם אגמון]]  || [[1972]]–[[1973]] ||
|-
| יצחק דוד || 1973 - 1975 || מפקד הטייסת ב[[מלחמת יום הכיפורים]]
|-
| [[אורי גיל (טייס)|אורי גיל]] || 1975 - 1978 ||
|-
|עמוס בר || [[1978]]-[[1979]] ||
|-
|יוסי לביא || [[1979]]-[[1981]] ||
|-
| דני סחף || 1981 - 1983 || מפקד הטייסת ב[[מלחמת לבנון הראשונה]]
|-
| [[גדעון אילת (טייס)|גדעון אילת]] || 1983 - 1985 || עד להדממת הטייסת בשנת [[1985]]
|-
| [[אליעזר שקדי]] || [[1991]]–[[1993]] || מקים הטייסת המחודשת. לימים [[מפקד חיל האוויר]]
|-
| [[אביב תמיר]] || [[1993]]–[[1995]] ||
|-
| [[רונן דן]] || [[1995]]–[[1997]] ||
|-
| [[אבי יעקבי]] (ג'ק) || [[1997]]–[[1999]] ||
|-
| [[חגי טופולנסקי]] || [[1999]]–[[2001]] || לימים [[ראש אגף כוח אדם]]
|-
| [[רמי בן אפרים]] || [[2001]]–[[2003]] ||
|-
| [[רונן שמחי]] || [[2003]]–[[2005]] ||
|-
| [[ניר ברקן]] || [[2005]]–[[2007]] || [[מלחמת לבנון השנייה]]
|-
| [[אבשלום עמוסי]] || [[2007]]–[[2009]] ||
|-
| סא"ל ישי שלח|| [[2009]]–[[2011]] ||
|-
| סא"ל נטע || [[2011]]–[[2013]] ||
|-
| [[מתן כהנא]] || [[2013]]–[[2015]] || [[מבצע צוק איתן]]
|-
| [[תומר דגני]] || 2015-2017 ||
|-
|סא"ל ל' ||2017-2019 ||
|-
|סא"ל נ' || 2019-2021 ||
|-
|סא״ל ג’ || 2021-היום ||
|}

== הנצחה ==
[[קובץ:Oser._Tayessey_HaEmek_071.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עמק יזרעאל ממצפור טייסת העמק שעל הכרמל. פסי האבן מדמים את [[מסלול טיסה|מסלולי הטיסה]] של [[בסיס רמת דוד]] הנראה ברקע]]
מצפור טייסת העמק הוקם על [[דרך נוף כרמל]], מעט צפונית ל[[קרן הכרמל]], לזכר שני אנשי הטייסת, סרן {{יזכור|515607|ליאור הררי}} ורס"ן {{יזכור|515608|יונתן בגין}}, שמטוסם התרסק בשעת אימון במימי הים התיכון. המצפור צופה על עמק יזרעאל מכיוון דרום מערב.

== קישורים חיצוניים ==
{{ויקישיתוף בשורה|Category:Squadron 109 (Israeli Air Force)}}
* {{בטאון חיל האוויר|1=אהרון לפידות|2=קיבוץ ותיק של כפירים|3=116|4=6|5=אפריל 1980}}
* {{אתר חיל האוויר||טייסת העמק|4968-33525}}
* {{בטאון חיל האוויר|1=קובי מרינקו|2=טייסת מבריקה|3=182|4=14|5=אוקטובר 1991}}
* חגי גלבוע, {{אתר חיל האוויר||ברקים בשמי העמק|589-19596}}, [[בטאון חיל האוויר]], גיליון 139
* רן רוזנברג, {{אתר חיל האוויר||אוכלים ארוחת בוקר, והולכים לישון|625-19933}}, [[בטאון חיל האוויר]], גיליון 145
*[[רן לוי (סופר)|רן לוי]], אל הגהנום ובחזרה – טייסת העמק במלחמת יום הכיפורים, [https://www.ranlevi.com/2017/01/18/mh_ep209_tayeset_haemek_part1/ חלק א'] ו[http://www.ranlevi.com/2017/02/03/mh_ep210_tayeset_haemek_part2_fix/ חלק ב'], באתר [[עושים היסטוריה]]
* [http://www.merchav-aviri.org/t62/tiki-index.php?page=טייסת+%27העמק%27 טייסת העמק], באתר "מרחב אווירי"
* [https://sky-high.co.il/tag/טייסת-109/ טייסת 109], באתר "מרקיע שחקים"

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

{{טייסות חיל האוויר הישראלי}}

[[קטגוריה:טייסות מטוסי קרב בחיל האוויר הישראלי|1- 008]]
[[קטגוריה:טייסות סקייהוק בחיל האוויר הישראלי|109]]