הצגת המקור של הדף "יצחק אבן מר שאול"

{{סופר
| שם = יצחק אבן מר שאול
| מקום לידה = [[לוסנה]]
| שפות היצירה = עברית
| סוגה = פייטן, משורר, מדקדק
| יצירות בולטות = [[אלהי אל תדינני כמעלי]]
| התחלת פעילות = [[המאה ה-10]]
| סיום פעילות = [[המאה ה-11]]
| מושפעים = [[יונה אבן ג'נאח]]
}}

'''יצחק בן לוי אבן מר שאול אליסאני'''<ref>כך היה חותם (חיים שירמן, יצחק בן מר שאול המשורר מלוסינה, בתוך: '''ספר אסף - קובץ מאמרי מחקר''', ירושלים ה'תשי"ג, עמ' 500, הע' 23.) אליסאנה היה שמה היהודי של [[לוסנה|לוסינה]] בימי הביניים. ('''שם''', עמ' 496, הע' 1)</ref> היה [[מדקדקי העברית בימי הביניים|מדקדק]], [[משורר]] ו[[פייטן]] ספרדי בסוף [[המאה ה-10]] ובתחילת [[המאה ה-11]], מראשוני המשוררים ב[[שירת ימי הביניים של יהדות ספרד]] וממניחי היסוד של האסכולה הפייטנית ספרדית.<ref>חיים שירמן, '''תולדות השירה העברית בספרד המוסלמית''', ערך השלים וליווה בהערות עזרא פליישר, ירושלים ה'תשנ"ו, פרק שני, עמ' 147, הע' 17.</ref> נודע בעיקר בשל פיוטו [[אלהי אל תדינני כמעלי]].

== ביוגרפיה ==
נולד ב[[לוסנה|לוסינה]] שבספרד, שרוב תושביה היו יהודים, וכונתה על ידי [[משה אבן עזרא]] "עיר השירה".<ref>חיים שירמן, יצחק בן מר שאול המשורר מלוסינה, בתוך: '''ספר אסף - קובץ מאמרי מחקר''', ירושלים ה'תשי"ג, עמ'-496.</ref> היה מחכמי העיר ולימד לשון מקרא ושירה, בין השאר את המדקדק [[יונה אבן ג'נאח]], שהיה תלמידו בסביבות שנת [[1000]], והעיד עליו כי היה איש אמת עד כדי שכאשר הרהר בפירוש הביטוי "אליך כיסיתי" ({{תנ"ך|תהלים|קמג|ט}}) ולא מצא לו פירוש מניח את הדעת חדל מלומר את פרק התהלים 'בתפילת הלילה'.<ref>כתאב אלאצול, (אוסקפורד 1875), 326, ע"פ תרגומו של ח' שירמן, ספר אסף ירושלים התשי"ג עמ' 502.</ref><ref name=":0">{{צ-ספר|שם=השירה העברית בספרד ובפרובאנס: מבחר שירים וסיפורים מחורזים בצירוף מבואות, מפתחות וציורים|קישור=https://books.google.com/books?id=CdZdewAACAAJ&newbks=0|מו"ל=מוסד ביאליק|שנת הוצאה=1954|מחבר=חיים שירמן|שפה=iw|עמ=49|כרך=א}}</ref> אבן ג'נאח מזכיר אותו ב'ספר הרקמה' שש פעמים,<ref>חיים שירמן, '''תולדות השירה העברית בספרד המוסלמית''', ערך השלים וליווה בהערות עזרא פליישר, ירושלים ה'תשנ"ו, פרק שני, עמ' 145</ref> בין היתר שהתווכח עמו בענייני לשון שהיו מוזרים בעיניו בפיוטיו.<ref name=":1">חיים שירמן, יצחק בן מר שאול המשורר מלוסינה, בתוך: '''ספר אסף - קובץ מאמרי מחקר''', ירושלים ה'תשי"ג, עמ' 502.</ref> היה פייטן נודע, ושיריו היו נפוצים בהעתקות רבות בספרד ומחוץ לה, והגיעו גם למדקדקי מצרים שהתווכחו עמו על צורה לשונית באחד מפיוטיו.<ref>ספר הרקמה, ברלין 1929, עמ' רכו, תרביץ שנה ז', עמ' 317-316</ref> ע' פליישר זיהה את המשורר בעל השבעתות והקדושתא לחתן יצחק בר לוי, עם אבן מר שאול.<ref name=":4">[[עזרא פליישר]], "[https://www.academia.edu/38270176 הפייטן ר' יצחק בר לוי ופיוטיו]", בתוך: [[שרגא אברמסון]] ו[[אהרן מירסקי]] (עורכים), '''ספר חיים שירמן''', ירושלים תש"ל, עמ' 285–318.</ref> משה אבן עזרא מזכיר את אבן מר שאול יחד עם בן דורו ומקומו, יצחק אבן ג'יקטיליה, ומציין כי התחרו זה בזה וכי בקיאותו בספרות ערב של אבן ג'יקטיליה הייתה גדולה יותר משל אבן מר שאול.<ref>{{צ-ספר|שם=ספר העיונים והדיונים: על השירה העברית|קישור=https://books.google.com/books?id=dsjdjgEACAAJ&newbks=0|מו"ל=מקיצי נרדמים|שנת הוצאה=1975|מחבר=משה בן יעקב אבן עזרא|שפה=iw|עמ=59}}</ref>

[[ח' שירמן]] שיער כי המשורר לוי בן מר' שאול היה בנו.<ref>חיים שירמן, [https://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=38709#p=253 אבו אלפהם לוי  אבן אלתבאן בתוך: המשוררים בני דורם של משה אבן עזרא ויהודה הלוי סדר שני, בתוך: ידיעות המכון לחקר השירה העברית], תרצ"ח 1938 עמ' רנב-רעו.</ref>

== יצירתו ==
=== שיריו ===
יצירתו של אבא מר שאול הייתה חדשנית; ראשית במשקל: בשירה הקדם ספרדית, לא הייתה שיטת שקילה סדירה אלא הפיוטים היו ב[[משקל התיבות]] (בכל טור סכום מילים מסוים) או [[משקל ההטעמות]] (בכל טור מספר מילים עם הטעמה כבדה תוך התעלמות ממילות קישור, עזר, יחס ומילים קצרות או ללא חשיבות) או ללא משקל כלל. [[דונש]] הנהיג שיטת משקל כמותית (בכל טור סך הברות ארוכות וסך הברות קצרות). אבא מר שאול, בפיוטיו, הקפיד בעקביות על המשקל המדויק לפי [[המשקל ההברתי דקדוקי]] (בכל טור סך מסוים של הברות בין אם ארוכות ובין אם קצרות) הספרדי שנפוץ לאחר מכן, וייתכן שאף חידשו בספרות העברית.<ref name=":5" /> באופן חדשני לדורו אף 'כפה' אותו על סוגות שירה שונות, ועל רוב הסיומות המקראיות, דבר שאיננו מקובל בפייטנות הספרדית, והביא חלק מהחוקרים לחשוב שהוא הגזמה וירטואוזית במעשה השקילה כדי להנכיח את המשקל ההברתי.<ref name=":6">{{צ-ספר|מחבר=ע' פלישר|שם=מחקרי לשון מוגשים לזאב בן־חיים בהגיעו לשיבה|מקום הוצאה=ירושלים|שנת הוצאה=תשמ"ג|עמ=450-425|קישור=https://www.google.co.il/books/edition/מחקרי_לשון_מוגשים_לזא/h3UNAAAAYAA|עריכה=משה בר־אשר, אהרן דותן, דוד טנא, גד בן-עמי צרפתי|מו"ל=מאגנס|פרק=חדשות ביצירתו של ר' יצחק בר לוי (אבן מר שאול)}}</ref>

בנוסף, היה מן הספרדים הראשונים, ואולי הראשון, שעיצב שירי קודש מעין אזוריים.<ref name=":6" /><ref name=":5">עזרא פליישר, "[https://www.academia.edu/38275776 השלמות ליצירתו של ר' יצחק בר לוי אבן מר שאול]", '''[[תרביץ]]''' סג [ג] (ניסן תשנ"ד), עמ' 403–442.</ref> חידש בפייטנות הספרדית את התבנית, הקדומה והמיושנת בזמנו, ה'[[שבעתא]]', וחידש את מבנה על ידי הרחבה של היקף המחרוזות הראשיות והוסיף על חלק מהחטיבות קטע שקול במשקל ההברתי.<ref>{{צ-ספר|מחבר=ע' פלישר|שם=מחקרי לשון מוגשים לזאב בן־חיים בהגיעו לשיבה|מקום הוצאה=ירושלים|שנת הוצאה=תשמ"ג|עמ=432|קישור=https://www.google.co.il/books/edition/מחקרי_לשון_מוגשים_לזא/h3UNAAAAYAA|עריכה=משה בר־אשר, אהרן דותן, דוד טנא, גד בן-עמי צרפתי|מו"ל=מאגנס|פרק=חדשות ביצירתו של ר' יצחק בר לוי (אבן מר שאול)}}</ref> סגנונו בשירת הקודש דומה בכמה פרטים לשל בן דורו המבוגר, יוסף אבן אביתור. הושפע מ[[דונש]] בשירי החול שלו.<ref>[[עזרא פליישר]], "[https://www.academia.edu/38270176 הפייטן ר' יצחק בר לוי ופיוטיו]", בתוך: [[שרגא אברמסון]] ו[[אהרן מירסקי]] (עורכים), '''ספר חיים שירמן''', ירושלים תש"ל, עמ' 297-287.</ref>

בשיריו, בפרט בשירת החול, מרובים סימני ההשפעה הערבית, ורוב ההבאות של שיריו בספרות בני דורו ואחריה, מציגים את אבן מר שאול כמרובים במוטיבי השירה החילונית הערבית כמו "השריפה" שפורצת בקרבי האוהב, "סוד האהבה" ששומרים מפני הזולת, "הצבי" המתאר נער נאה הגורם ייסורים למאהבו - אבן מר שאול (ובן דורו [[יצחק אבן כלפון|יצחק אבן כ'לפון]]) היה הראשון להכניס דימוי זה אל הספרות העברית,<ref>חיים שירמן, '''שירים חדשים מן הגניזה''', האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, ירושלים ה'תשכ"ו 1965, עמ' 157</ref> ועוד.<ref name=":2">חיים שירמן, יצחק בן מר שאול המשורר מלוסינה, בתוך: '''ספר אסף - קובץ מאמרי מחקר''', ירושלים ה'תשי"ג, עמ' 504-505</ref> אבן מר שאול היה מהראשונים לחבר שיר חשק בספרד, והראשון לחבר שיר חשק טיפוסי.<ref>כל זאת בשיר "צבי חשוק באספמיה". שירמן, '''שירים חדשים מן הגניזה''' שם, עמ' 158. </ref>

התפרסם בעיקר בגלל הבקשה [[משקל (שירה)|השקולה]] שכתב "אלהי אל תדינני כמעלי", שנקלטה במחזורים בהרבה מארצות אירופה המערבית ועד להודו, ותבניתה היה מודל לחיקוי לפייטנים רבים כמו [[ריה"ל]] ומשה אבן עזרא שחיברו שירים במתכונת דומה.<ref name=":0" /> החוקר ח' שירמן כתב, כי אבן מר שאול לא מביע מקוריות ועושר רעיונות חדשים, אך מיטיב לנסח את הרעיונות המוצגים בשיריו; {{ציטוטון|הפייטן אינו חוצב להבות-אש בדבריו, אינו מדהים ומזעזע את הקורא. כנגד זה גורם הוא סיפוק רב לנפש הצמאה ליופי טהור. לשונו מזוקקת ומפכה בנחת, צליל מיליו וקצבן ערבים לאוזן}}.<ref name=":2" /> גם פיוט ה"מי כמכה" שלו, מהווה אחד מהדוגמאות הראשונות בז'אנר זה הפותח ב"מי כמכה", כל מחרוזותיו נגמרות בפסוקים מהתנ"ך, הנגמרים באותה המילה (בפיוט זה - ה') ומתארים מאורעות היסטוריים או את סיפור תולדות העולם. אבן מר שאול מביע גם געגועים משיחיים בסליחה "ירצה נא את שועי",<ref name=":3">קוטלג אצל דוידזון, אוצר השירה והפיוט, י, 3915</ref> בו הוא מצפה ליום עליית הנגאלים להר ציון וליום נקמתו של ה' באויביהם האכזריים של ישראל.<ref>חיים שירמן, יצחק בן מר שאול המשורר מלוסינה, בתוך: '''ספר אסף - קובץ מאמרי מחקר''', ירושלים ה'תשי"ג, עמ' 506.</ref>

עד לעת החדשה, נודעו רק מספר פיוטים קטן ממנו, ביניהם הבקשה "אלהי אל תדינני כמעלי" והתוכחה "הכל יפחדו וירהו".<ref>התוכחה נדפסה ובוארה מחדש מול תוכחות ספרדיות אחרות על ידי [[משה יצחקי]], [https://books.google.co.il/books?redir_esc=y&id=TPQbAAAAMAAJ '''החי גפן והמות בוצר'''], לוד ה'תשמ"ז, עמ' 19</ref> ח' שירמן וזיהה עוד מספר פיוטים, בין השאר מהגניזה הקהירית, כפיוטיו של אבן מר שאול, כמו הסליחה "ירצה נא את שועי",<ref name=":3" /> חלק של פיוט ל"מי כמכה", ושיר חשק "צבי חשוק באספמיה", ובנוסף כמה שירים מסופקים שייתכן שהם ממנו.<ref>חיים שירמן, יצחק בן מר שאול המשורר מלוסינה, בתוך: '''ספר אסף - קובץ מאמרי מחקר''', ירושלים ה'תשי"ג, עמ' 514-496.</ref> חלקים משירים נוספים פרסם [[מנחם זולאי]].<ref>סיני כ"ח, עמ' קסב - קסג (ראו לשירמן ב'''שירים חדשים מן הגניזה''', האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, ירושלים ה'תשכ"ו 1965, עמ' 157–158 שפקפק בחיבור שעשה זולאי).</ref><ref>[[הארץ]], ה' בסיון ה'תש"ט</ref> ע' פליישר זיהה פיוטים נוספים עם אבא מר שאול, כמו כמה שזוהו בעבר עם יצחק בר לוי, או שנחתמו כ'יצחק' וסגנונן היה כשל ר' [[יוסף אבן אביתור]], שפליישר, בעקבות זולאי<ref>בין כותלי המכון לחקר השירה העברית, עלי עין, ירושלים תש"ט - תשי"ב עמ' 124, הע' 38</ref> ועוד, הצביע על הקרבה של סגנונו עם של אבן מר שאול.<ref name=":4" /><ref name=":6" /> [[אריאל זינדר]] זיהה מספר [[סליחות]] כשל אבן מר שאול, והראה כי אבן מר שאול כתב סדרת סליחות ממוספרות למעמדי הסליחות בלילות חודש אלול. חלק מסליחות אלה היו ידועות קודם לכן, אך נחשבו כסליחות של רבי [[יצחק אבן גיאת]].<ref>אריאל זינדר, [https://www.academia.edu/34146004 סליחות חדשות ליוסף אבן אביתור וליצחק בן לוי אבן מר שאול], '''[[קבץ על יד]]''' כה (לה), ירושלים ה'תשע"ז, עמ׳ 157–208.</ref>

=== חיבורים נוספים ===
מלבד פיוטיו, בעקבות ציטוטים ממנו, שיערו חלק מהחוקרים כי כתב ספר פירושים על התורה או על חלק ממנה, שלא הגיע לידינו.<ref name=":1" />

== לקריאה נוספת ==
* [[חיים שירמן]], יצחק בן מר שאול המשורר מלוסינה, בתוך: '''ספר אסף - קובץ מאמרי מחקר''', ירושלים ה'תשי"ג, עמ' 496–514.
* חיים שירמן, '''שירים חדשים מן הגניזה''', האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, ירושלים ה'תשכ"ו 1965, עמ' 157–158
* {{צ-ספר|שם=השירה העברית בספרד ובפרובאנס: מבחר שירים וסיפורים מחורזים בצירוף מבואות, מפתחות וציורים|קישור=https://books.google.com/books?id=CdZdewAACAAJ&newbks=0|מו"ל=מוסד ביאליק|שנת הוצאה=1954|מחבר=חיים שירמן|שפה=iw|עמ=49|כרך=א}}
* [[אברהם מאיר הברמן]], תולדות הפיוט והשירה, כרך א, רמת גן: מסדה, 1970, עמ' 158–160.
* [[עזרא פליישר]], "[https://www.academia.edu/38270176 הפייטן ר' יצחק בר לוי ופיוטיו]", בתוך: [[שרגא אברמסון]] ו[[אהרן מירסקי]] (עורכים), '''ספר חיים שירמן''', ירושלים ה'תש"ל, עמ' 285–318.
* {{צ-ספר|מחבר=ע' פלישר|שם=מחקרי לשון מוגשים לזאב בן־חיים בהגיעו לשיבה|מקום הוצאה=ירושלים|שנת הוצאה=תשמ"ג|עמ=450-425|קישור=https://www.google.co.il/books/edition/מחקרי_לשון_מוגשים_לזא/h3UNAAAAYAA|עריכה=משה בר־אשר, אהרן דותן, דוד טנא, גד בן-עמי צרפתי|מו"ל=מאגנס|פרק=חדשות ביצירתו של ר' יצחק בר לוי (אבן מר שאול)}}.
**עזרא פליישר, "[https://www.academia.edu/38275776 השלמות ליצירתו של ר' יצחק בר לוי אבן מר שאול]", '''[[תרביץ]]''' סג [ג] (ניסן ה'תשנ"ד), עמ' 403–442.
* חיים שירמן, '''תולדות השירה העברית בספרד המוסלמית''', ערך השלים וליווה בהערות עזרא פליישר, ירושלים ה'תשנ"ו, פרק שני, עמ' 144–150.
*אריאל זינדר, [https://www.academia.edu/34146004 סליחות חדשות ליוסף אבן אביתור וליצחק בן לוי אבן מר שאול], '''[[קבץ על יד]]''' כה (לה), ירושלים ה'תשע"ז, עמ׳ 157–208.

== קישורים חיצוניים ==
* {{פרויקט בן-יהודה|שם=יצחק אבן מר שאול|זיהוי=208|שירי=1}}
* {{אנצ יהודית|קישור=8194|מחבר=[[ריצ'רד גוטהייל]]}}
* {{מרחב}}

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}{{פיוטים ופייטנים|פייטנים}}{{בקרת זהויות}}
[[קטגוריה:פייטני ספרד]]
[[קטגוריה:מדקדקי העברית בימי הביניים]]