הצגת המקור של הדף "מבצע עופרת יצוקה"

{{מפנה|עופרת יצוקה|אירועי יום הנכבה בשנת 2000|יום הנכבה}}
{{סכסוך צבאי
| שם = מבצע עופרת יצוקה
| מלחמה = [[סכסוך ישראל – רצועת עזה]] ו[[הסכסוך האיראני-ישראלי]]
| תמונה = [[קובץ:Gazasmoke.JPG|250px|מבצע עופרת יצוקה]]
| כיתוב = מבצע עופרת יצוקה
| תאריך התחלה = [[27 בדצמבר]] [[2008]]
| תאריך סיום = [[18 בינואר]] [[2009]]
| סוג העימות = מבצע צבאי
| קרב/מלחמה = מלחמה
| קרב לפני = [[מבצע חורף חם]]
| קרב אחרי = [[מבצע הד חוזר]]
| מקום = [[רצועת עזה]], יישובי [[עוטף עזה]], [[הנגב המערבי]], [[מטרופולין באר שבע]] ו[[השפלה]]
| עילה = ירי [[ארטילריה רקטית|רקטות]] [[קסאם]] ו[[גראד]] כבד על אזרחים, ערים ויישובים ישראליים
| תוצאה = ניצחון טקטי לצה"ל,{{הערה|שם=Aviation Week 2009-05-11}}{{הערה|שם=jpost.com}}{{ש}}הפסקת אש שלאחריה נמשך העימות בעצימות נמוכה אולם ירי הרקטות לשטח ישראל פחת משמעותית, למשך חודשים רבים.
| צד ראשון = {{דגל|ישראל||+}}
{{סמל|צה"ל||+}}
| צד שני = {{דגל|חמאס||+}} וארגוני טרור פלסטיניים נוספים
| מפקד ראשון = {{סמל|משרד הביטחון}} [[אהוד ברק]] ([[משרד הביטחון|שר הביטחון]]){{ש}}{{דגל|הרמטכ"ל}} [[רב-אלוף]] [[גבי אשכנזי]] ([[רמטכ"ל]]){{ש}}[[קובץ:PadamLogo.svg|קישור=פיקוד הדרום|22px]] [[אלוף]] [[יואב גלנט]] ([[אלוף פיקוד הדרום]]){{ש}} {{סמל|חיל האוויר הישראלי}} אלוף [[עידו נחושתן]] ([[מח"א]]){{ש}}{{סמל|אוגדת עזה}} [[תת-אלוף]] [[איל איזנברג]] ([[אוגדת עזה|מפקד אוגדת עזה]]){{הערה|שם=מפקדי-המערכה|{{הארץ|עמוס הראל|מפקדי המערכה בעזה: בוגרי האינתיפאדה ולבנון|1.1239027|5 בינואר 2009}}.}}
| מפקד שני = {{ש}}[[אחמד ג'עברי]]{{ש}}[[אחמד ע'נדור]]{{ש}}[[ראאד סעד]]{{ש}}[[איימן נופל]]{{ש}}[[מוחמד אבו שמאלה]]{{ש}}[[מוחמד סנוואר]]{{הערה|{{nrg|[[עמית כהן]] ו[[אמיר בוחבוט]]|המכשול הקרקעי בעזה: צבא חמאס ערוך ומיומן|832/833|30 בדצמבר 2008|1|1}}.}}
| כוח ראשון = {{סמל|צה"ל||+}}
{{סמל|שב"כ||+}}
| כוח שני = [[חמאס]] וארגוני טרור אחרים
| צד ראשון-אבדות = '''הרוגים:''' 13 הרוגים, מתוכם 10 חיילים{{הערה|שם=הערה_א|{{mako|יוסי זילברמן|הלחימה בעזה: כל המספרים|1ec4d0ea599ee11004|news-military/security|18 בינואר 2009}}}} ו-3 אזרחים{{ש}}'''פצועים:'''317 חיילים,{{הערה|שם=הערה_א}} 183 אזרחים ועוד 548 אזרחים נפגעי [[חרדה]]
| צד שני-אבדות = '''הרוגים:''' בין 1,103 ל-1,440 הרוגים, מתוכם מעל 871 מחבלים מהחמאס ומארגוני טרור אחרים{{ש}}'''פצועים:''' כ-5,380 מחבלים ואזרחים{{ש}}נזק רב ל[[רצועת עזה]]
| הערות = <div style="text-align: center;">
חייל מצרי אחד הרוג במעבר רפיח
</div>
| מפה = [[קובץ:Gaza Strip map2 heb e2.png|מרכז|250px|מפה של רצועת עזה]]
| מנהיג ראשון = {{סמל|משרד ראש הממשלה}} [[אהוד אולמרט]] ([[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]])
| מנהיג שני = {{דגל|חמאס}} [[איסמעיל הניה]]
}}
[[קובץ:Gaza rocket attacks.jpg|ממוזער|שמאל|250px|מספר הרקטות שנורו מרצועת עזה על פי שנים]]
'''מבצע עופרת יצוקה''' היה [[מבצע צבאי]] רחב-היקף, שהוביל [[צה"ל]] ב[[רצועת עזה]] בין [[27 בדצמבר]] [[2008]] (שבת, [[ל' בכסלו]] [[תשס"ט]]) ל-[[18 בינואר]] [[2009]] (יום ראשון, [[כ"ב בטבת]] תשס"ט), בעקבות ירי [[רקטה|רקטות]] מהרצועה על אזרחים ויישובים במערב ה[[נגב]]. מטרתו הייתה "לפגוע קשה בממשלת [[חמאס]] על מנת לגרום למציאות ביטחונית טובה יותר לאורך זמן סביב רצועת עזה, תוך חיזוק ה[[הרתעה (אסטרטגיה)|הרתעה]] וצמצום ירי הרקטות ככל שניתן".{{הערה|[[במחנה]], 2 בינואר 2009.}} בסופו של דבר הוגדרו שלושה יעדים למבצע: הראשון – ליצור רגיעה ביטחונית שתשרוד לאורך זמן; השני – למנוע את יכולת חמאס להתחמש; והשלישי – להחזיר את החייל החטוף [[גלעד שליט]]. יעד זה הוגדר, ולא חד-משמעית, רק לקראת סוף המבצע.{{הערה|{{עדכן אסטרטגי|[[גיורא איילנד]]|"עופרת יצוקה": יחסי הדרגים ותוצאות המבצע|1235684283|11 (4), פברואר 2009, עמ' 7–11}}.}} ב-17 בינואר, לאחר 22 ימי לחימה, הכריזה ישראל על [[הפסקת אש]] חד-צדדית, שנכנסה לתוקפה למחרת בשעה 2 לפנות בוקר, וכוחותיה החלו לצאת בהדרגה מהרצועה וסיימו את יציאתם ב-21 בינואר.{{הערה|{{ynet|חנן גרינברג|עופרת יצוקה – הסוף: אחרון החיילים יצא מעזה|3659383|21 בינואר 2009}}.}}

שם המבצע, שהחל במהלך חג ה[[חנוכה]], לקוח מהשיר "[[לכבוד החנוכה]]", של [[חיים נחמן ביאליק]].{{הערה|[http://www.zemer.co.il/song.asp?id=3 מילות השיר] והסבר על גלגוליו.}}

המטרה העיקרית של המבצע, בהמשך ל[[ועידת אנאפוליס|וועידת אנאפוליס]], הייתה חיסול שלטון חמאס בעזה והעברת השלטון לרשות הפלסטינית.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.inss.org.il/he/wp-content/uploads/sites/2/systemfiles/(FILE)1233754341.pdf|הכותב=[[שלמה ברום]]|כותרת=מבצע "עופרת יצוקה", עזה, ינואר 2009: סיכום ביניים|אתר=עדכן אסטרטגי|מידע נוסף=כרך 11, גיליון 3|תאריך=ינואר 2009}}</ref> אבל, המטרה של חיסול חמאס לא הושגה וכתוצאה מכך הרשות הפלסטינית לא הסכימה לקבל לידיה את השלטון בעזה. מאותה סיבה, ב[[מלחמת חרבות ברזל]] ב-2024, הוצע לרשות הפלסטינית לקבל לידיה את השליטה על מעבר רפיח,{{הערה|{{mako|[[אהוד יערי]]|הרשות הפלסטינית דחתה הצעה ישראלית לקבל את השליטה על מעבר רפיח בעזה|1708046a2d07f81026|news-military/2024_q2|13 במאי 2024}}}} אך אבו מאזן סירב שכן חמאס לא חוסל וזה מה שהיה יכול להביא למלחמת דמים בין הפלגים.

== רקע ==
{{הפניה לערך מורחב|הלחימה ברצועת עזה מההתנתקות עד מבצע עופרת יצוקה}}
עם פרוץ [[האינתיפדה השנייה|האינתיפאדה השנייה]] במקביל לפיגועים הגדולים בישראל נורו [[פצמ"ר|פצצות מרגמה]] מרצועת עזה לעבר יישובי הנגב המערבי ויישובי [[גוש קטיף]]. משנת [[2001]] ירו הפלסטינים רקטות [[קסאם]] פרימיטיביות שהלכו והשתפרו במרוצת הזמן. החל משלהי [[2005|2005, לאחר]] ביצוע [[תוכנית ההתנתקות]], החלו ארגוני הטרור הפלסטינים: [[הג'יהאד האסלאמי]], [[חמאס]], [[גדודי חללי אל-אקצא]] וארגונים אחרים בירי מסיבי של רקטות קסאם משופרות לעבר [[שדרות]] והנגב המערבי, שבעקבותיו פתח [[צבא הגנה לישראל|צה"ל]] ב[[מבצע גשם ראשון]] שבו פעל לראשונה ברצועת עזה לאחר ההתנתקות.

המצב הסלים לאחר שב-25 ביוני [[2006]], תקפו אנשי חמאס, ו[[ועדות ההתנגדות העממית]] [[מוצב]] צה"ל, ליד [[מעבר סופה]] וקיבוץ [[כרם שלום]]. בהתקפה נהרגו 2 חיילי צה"ל וחייל שלישי, רב"ט [[גלעד שליט]], נחטף. לאחר שכשלו המאמצים הדיפלומטיים לשחרר את החייל, נכנסו כוחות קרקעיים של צה"ל לרצועה והחלו ב'''[[מבצע גשמי קיץ]]''' שכלל גם חיפוש אחר החטוף. המבצע שהסב נזק רב לתשתיות פלסטיניות ונהרגו במהלכו 5 ישראלים ו-394 פלסטינים, הסתיים בהפסקת אש דו-צדדית. בהסכם התחייבו ארגוני הטרור הפלסטינים להפסיק את ירי הרקטות לעבר ישראל, בתמורה לנסיגת כוחות צה"ל מהרצועה. מעגל עימות נוסף התרחש בפברואר 2008 עם סיכול ממוקד של צה"ל של פעילי חמאס וירי של 42 רקטות לעבר שדרות ו[[אשקלון]] ותגובת צה"ל בפתיחת [[מבצע חורף חם]], שבסיומה הוחלט על הסכם רגיעה (תהדיאה) בין ישראל לבין חמאס ברצועת עזה. הרגיעה שהושגה בתיווכו של שר המודיעין ה[[מצרים|מצרי]] [[עומר סולימאן]] החלה ב-19 ביוני [[2008]] ומשכה נקבע לשישה חודשים.

ב-30 ביוני 2008 שוגרה רקטת קסאם לכיוון [[מועצה אזורית שער הנגב|המועצה האזורית שער הנגב]].{{הערה|{{ynet|שמוליק חדד|רקטת קסאם נפלה במועצת שער הנגב; אין נפגעים|3562297|30 ביוני 2008}}.}} בתגובה הטילה ישראל [[הסגר על רצועת עזה|סגר על רצועת עזה]] ומנעה מעבר [[סחורות]] לרצועה.{{הערה|{{ynet|חנן גרינברג|בגלל ירי הקסאם: מעברי הסחורות לא ייפתחו מחר|3562365|30 ביוני 2008}}.}} בהמשך לכך, במהלך תקופת הרגיעה נמשך ירי [[רקטה|רקטות]] ו[[פצמ"ר]]ים אל עבר ישראל מחד, והמעברים מרצועת עזה נותרו ברובם סגורים מנגד.

אף על פי כן, בחודשי הרגיעה הסתמנה ירידה של כ-95% בכמות ההתקפות שיצאו מרצועת עזה, בשיגורי רקטות ופצמ"רים והן בירי והנחת מטענים.{{הערה|[http://www.shabak.gov.il/publications/archive/monthly-archive/Pages/default.aspx פורטל הטרור: ארכיון דו"חות חודשיים], שנת 2008, באתר [[שירות הביטחון הכללי]]. ההשוואה היא בין מאי 2008 לחודשים יולי-אוקטובר 2008 שבהם הרגיעה הייתה בתוקף.}} על אף עשרות הקסאמים שכן נורו, בעיר [[שדרות]] ובשאר היישובים הסמוכים לרצועת עזה הורגשו שקט והקלה במצב ביטחוני לראשונה מזה זמן רב.{{הערה|{{ynet|[[דרור זאבי]]|רגיעת הקסאם, מתח הבחירות|3579475|11 באוגוסט 2008}}.}}

במהלך הרגיעה העריך ראש ה[[שירות הביטחון הכללי|שב"כ]], [[יובל דיסקין]], ש"בעזה יש רקטות שיכולות להגיע עד ל[[קריית גת]] וייתכן שגם עד ל[[אשדוד]]",{{הערה|{{וואלה|פנחס וולף ויהושע בריינר|דיסקין: "הפיגועים במזרח י-ם במגמת עליה"|1317253|22 ביולי 2008}},}} ובמהלך המבצע התבררה הערכה זו כנכונה (רקטות הגיעו גם ל[[יבנה]]{{הערה|{{ynet|אלי סניור|תינוקת נפצעה קל מגראד בגדרה|3651233|6 בינואר 2009}}.}}).

התהדיאה נשברה ב-5 בנובמבר 2008 ב[[מבצע אתגר כפול]] שבו [[חטיבת הצנחנים|גדוד הסיור של הצנחנים (שרף)]], בפיקוד סא"ל [[ירון פינקלמן]]{{הערה|[[יפתח שפיר]] וגל פרל, [http://www.inss.org.il/uploadImages/systemFiles/יפתח%20וגל%20סופי%20לאתר%20היום.pdf לוחמה תת-קרקעית: אתגר חדש־ישן], בתוך הספר "''''צוק איתן' השלכות ולקחים'''", [[המכון למחקרי ביטחון לאומי]], [[נובמבר]] [[2014]], עמודים 49-53.}} והמח"ט [[הרצי הלוי]], השמיד בית ממולכד ומנהרה שחפר חמאס שלוש מאות מטרים מעבר לגדר הגבול עם רצועת עזה. המנהרה הייתה אמורה לשמש לפעילות טרור.{{הערה|{{כ}}.{{nrg|אמיר בוחבוט, אורי בינדר וסוכנויות הידיעות|עזה: כוח צה"ל פעל לפיצוץ "מנהרה מתקתקת"|807/233|5 בנובמבר 2008||}}}} במהלך הפעילות הרגו הצנחנים שישה מחבלים.{{הערה|{{כ}}.{{nrg|אמיר בוחבוט וסוכנויות הידיעות|צה"ל פועל בעזה; חיה"א תקף בחאן-יונס, 5 נהרגו|807/308|5 בנובמבר 2008||}}.}} חמאס הגיב בירי פצמ"רים, ממנו נפצעו 4 חיילים, בירי עשרות רקטות קסאם על [[עוטף עזה]]{{הערה|{{כ}}.{{nrg|אמיר בוחבוט ואורי בינדר|עשרות רקטות על הנגב – פיקוד העורף העלה כוננות|807/415|5 בנובמבר 2008||}}}} ובירי רקטות על [[אשקלון]].{{הערה|{{כ}}.{{nrg|תומר ולמר ושי גבעתי|רקטות במרכז אשקלון - כמה בני אדם לקו בחרדה|807/505|5 בנובמבר 2008||}}.}} ירי הרקטות נמשך גם אחרי שישראל נצרה את האש, ובתגובה סגרה ישראל את המעברים לרצועה. הירי נמשך לכל אורך חודש נובמבר 2008, קצבו היה גבוה פי 50 מאשר בחודש אוקטובר שקדם לו, והוא נמשך גם אל חודש דצמבר עד לתחילת המלחמה.{{הערה|[http://www.shabak.gov.il/publications/archive/monthly-archive/Pages/default.aspx ארכיון דו"חות חודשיים (2008) של שירות הביטחון הכללי].}} בתגובה הורה [[שר הביטחון]], [[אהוד ברק]], על סגירת המעברים עד שהירי יפסק.

ב-18 בדצמבר 2008, יום לפני המועד שנועד לסיום הרגיעה, הודיע חמאס על סיומה באופן רשמי.{{הערה|{{כ}}.{{nrg|סוכנויות הידיעות|חמאס הודיע רשמית: הסתיימה הפסקת האש עם ישראל|827/576|18 בדצמבר 2008||}}.}} ב-21 בדצמבר, קבע ראש ה[[שב"כ]] יובל דיסקין כי חמאס מעוניין בהמשך הרגיעה אבל רוצה לשפר את תנאיה.{{הערה|{{הארץ|ברק רביד|ראש השב"כ דיסקין: חמאס יכול לפגוע בפאתי באר שבע; הפלשתינאים מעונינים להיפטר משלטון חמאס|1.1368607|21 בדצמבר 2008}}.}} ב-22 בדצמבר הצהיר בכיר חמאס [[מחמוד א-זהאר]] כי חמאס מעוניין לחדש את הרגיעה ולהרחיבה לגדה המערבית, וינצור את האש אם ישראל תפתח את המעברים.{{הערה|{{נענע10|שלומי אדלר|א-זהאר: אם ישראל תפתח את המעברים נחדש את הרגיעה|603819|22 בדצמבר 2008||news}}.{{כ}}.}} יום לאחר מכן אף הסיר את דרישתו להרחבה וקרא לחידוש הרגיעה בתנאים הקודמים.{{הערה|{{ynet|רועי נחמיאס ועלי ואקד|א-זהאר: מוכנים לרגיעה גם בתנאים הקודמים|3642807|23 בדצמבר 2008}}.}} ב-24 בדצמבר ירו ארגוני הטרור ובראשם חמאס למעלה מ-60 רקטות [[קסאם]], [[גראד]] ופצצות [[מרגמה]] אל עבר [[אשקלון]], [[שדרות]] ויישובי עוטף עזה.{{הערה|{{כ}}.{{nrg|אמיר בוחבוט וסוכנויות הידיעות|חיה"א תקף ברצועה; חמוש פלסטיני נהרג|830/327|24 בדצמבר 2008||}}.}}

== מהלך המבצע ==
=== ההכנות למבצע ===
[[קובץ:A rocket fired from a civilian area in Gaza towards civilian areas in Southern Israel.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רקטה נורית מאזור אזרחי בעזה לעבר ישראל בדצמבר 2008]]
בעקבות [[השתלטות חמאס על רצועת עזה]] בראשית יוני [[2007]], הורה ראש הממשלה דאז, [[אהוד אולמרט]], להכין תוכניות לכיבוש הרצועה והחזרת השליטה לידי [[הרשות הפלסטינית]]. התוכנית הוצגה בפני [[הקבינט המדיני-ביטחוני]] בחורף 2007–2008. היא כללה שלושה שלבים: השלב הראשון, שנקרא '''אורות הבמה''', כלל כיבוש [[התוחמת הצפונית]] וטיהורה מגורמי חמאס. השלב השני, שנקרא '''ענן אפור''', כלל טיהור [[ציר פילדלפי]] ו[[רפיח]]. השלב השלישי, שנקרא '''ענן כבד''', כלל כניסה של כוחות נוספים אשר יחברו אל הכוחות שנכנסו דרך התוחמת הצפונית.{{הערה|{{יוטיוב|1=ePlJXmBsxcxYI0qu|זמן=1867|שם=עדותו של ראה״מ לשבעבר, אהוד אולמרט|סוג=הרצאה|אורך=1:48:46|ערוץ=[[ועדת החקירה האזרחית לאסון ה-7.10]]|תאריך=12 באוגוסט 2024}}}} בסופו של דבר במהלך המבצע בוצע רק השלב הראשון, לאור התנגדות של צמרת מערכת הביטחון{{הערה|{{יוטיוב|1=ePlJXmBsxcxYI0qu|זמן=2763|שם=עדותו של ראה״מ לשבעבר, אהוד אולמרט|סוג=הרצאה|אורך=1:48:46|ערוץ=[[ועדת החקירה האזרחית לאסון ה-7.10]]|תאריך=12 באוגוסט 2024}}}}

[[אגף המודיעין]] (אמ"ן) וה[[שב"כ]], בסיוע [[הרשות הפלסטינית]] ב[[הגדה המערבית|גדה המערבית]],{{הערה|[[אלון בן דוד]], [http://www.janes.com/products/janes/defence-security-report.aspx?ID=1065927157 Israeli offensive seeks 'new security reality' in Gaza], באתר Jane's,{{כ}}, 1 בספטמבר 2009 {{אנגלית}}.}} אספו מידע על המתרחש ברצועת עזה ובנו בנק מטרות של חמאס ו[[הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני|הג'יהאד האסלאמי]] ברצועה. צה"ל בכלל ופיקוד הדרום בפרט החלו לתכנן תקיפה כללית ומסיבית על המטרות שברשימה תוך שמירה על יתרון ההפתעה ויצירת הלם, פחד ובלבול בקרב חמאס. בהנחיית הרמטכ"ל [[גבי אשכנזי]] הפעולה התבססה על תפיסה מבצעית של מהלומה אווירית ותמרון קרקעי.{{הערה|1=גל פרל פינקל, [https://galperel.wordpress.com/2021/02/28/לרמטכל-יש-שני-מבחנים-אחד-הפעלת-הכוח/ "לרמטכ"ל יש שני מבחנים: אחד – הפעלת הכוח, שני – בניין הכוח"], הבלוג '''על הכוונת''', {{כ}} 24 בפברואר [[2021]].}} את ההכנות הובילו אלוף פיקוד הדרום [[יואב גלנט]] ותא"ל [[משה (צ'יקו) תמיר]], מפקד אוגדת עזה, ומחליפו תא"ל [[איל איזנברג]].{{הערה|שם=הילוך חוזר הראל|{{הארץ|עמוס הראל|הילוך חוזר ל"עופרת יצוקה"|1.1604659|30 בדצמבר 2011}}.}} על תכנון התקיפה האווירית הופקד האלוף במילואים [[אליעזר שקדי]], מפקדו הקודם של [[חיל האוויר הישראלי]]. המהלך תוכנן כמהלך רב-שלבי, שאינו מחייב את הממשלה לצאת למבצע על בסיס ההנחה שמוכרחים למצות את התוכנית כולה ולבצעה עד תום.{{הערה|שם=בן-לאדן|{{mako|עזרי עמרם|גלנט: "בן לאדן הוא התגלמות הרוע"|0a21cdbdf36bf21004|news-military/security|3 במאי 2011}}}} על פי התכנונים פיקוד הדרום קיבל אחריות לניהול זירת המערכה ברצועת עזה הן באוויר והן ביבשה ובים. המטה הכללי היה אמון על העסוק בתקשורת, העבודה אל מול הדרג המדיני, המוכנות להתלקחות זירה נוספת ופיקוד על מבצעים מיוחדים בהקשר לזירה הרחבה של המבצע.{{הערה|שם=בן-לאדן}} במקביל החל [[פיקוד העורף]] להכין את יישובי עוטף עזה לירי רקטות, וחיבר למערכת ה[[התרעה]] גם ערים רחוקות יותר כמו [[קריית גת]], [[נתיבות]] ו[[אשדוד]].
[[אופקים]], [[מועצה אזורית מרחבים]] ו[[מועצה אזורית בני שמעון]] חוברו למערכת ההתראה יום וחצי לפני תחילת הלחימה.
בעקבות סיום הרגיעה והירי המסיבי על יישובי עוטף עזה אישר [[הקבינט המדיני-ביטחוני]] באופן חשאי לצה"ל להתחיל במבצע. לצורך פתיחת המבצע בהפתעה נעשה ניסיון ל[[הונאה צבאית|הונות]] את חמאס באמצעות הפצת [[דיסאינפורמציה]] ל[[אמצעי התקשורת]] על פיהם טרם נתקבלה החלטה לגבי פעולה והדיון לגביה יתקיים כעבור כמה ימים. במקביל הורה שר הביטחון הישראלי לפתוח את המעברים להכנסת [[סיוע הומניטרי]] לרצועת עזה, לצורך יצירת מצג שווא של שגרה. ניסיון ההונאה נחל הצלחה, כתוצאה ממנו העריך חמאס כי התקפה ישראלית אינה צפויה בטווח הזמן הקצר, דבר שתרם להצלחת התקיפה האווירית המקדימה.

ההכנות למבצע, שכוון נגד ארגוני טרור הפועלים בקרב אוכלוסייה אזרחית, לוו בייעוץ משפטי של [[הפרקליטות הצבאית]]. הייעוץ ניתן גם במהלך המבצע עצמו.{{הערה|שם=כך-נתנה|{{הארץ|[[אורי בלאו]] ויותם פלדמן|מבצע "עופרת יצוקה": כך נתנה הפרקליטות הצבאית לצה"ל לנצח|1.1528798|23 בינואר 2009}}.}}

=== שלב א': תקיפה אווירית ===
[[קובץ:Oferet-Yetzuka-F16I.jpg|ממוזער|250px|שמאל|מטוס [[F-16I]] של [[טייסת אבירי הזנב הכתום]] ממריא לתקיפת מטרות במסגרת מבצע עופרת יצוקה]]
המבצע נפתח ב-27 בדצמבר, בשעות הבוקר המאוחרות, והחל בגל [[תקיפה אווירית|תקיפות אוויריות]] כבדות של [[חיל האוויר הישראלי]] באמצעות [[מטוס קרב|מטוסי קרב]] ו[[מסוק קרב|מסוקי קרב]]. בשני גלי ההפצצה הראשונים נפגעו 100 מטרות. במכה הראשונה נהרגו למעלה מ-155 אנשי [[חמאס]] ואנשי ביטחון פלסטינים (89 מההרוגים נפגעו מירי [[טיל]]ים על מסדר שוטרים בעזה{{הערה|שם=בחזרה-להפצצת|{{הארץ|שי פוגלמן|בחזרה להפצצת ביה"ס לשוטרים בעזה|1.1236850|25 בדצמבר 2010}}.}}). באותו יום תקף חיל האוויר עוד 70 מטרות ברצועת עזה. הפלסטינים דיווחו על כ-270 הרוגים וכ-750 פצועים,{{הערה|{{הארץ|עמוס הראל|חיל האוויר החל במתקפה נרחבת בעזה; הפלשתינאים מדווחים על 195 הרוגים|1.1369938|27 בדצמבר 2008}}.; {{nrg|מיה בנגל, אמיר בוחבוט|עזה: 205 הרוגים; לבני: איש בחמאס לא חסין|831/371|27 בדצמבר 2008|1|1}}; {{כ}}{{nrg|אמיר בוחבוט, ג'קי חוגי|חיה"א תקף בעזה: 3 פלסטינים נהרגו|831/445|27 בדצמבר 2008||}}}} רובם פעילי חמאס ומיעוטם אזרחים.

למחרת, 28 בדצמבר, תקף חיל האוויר הישראלי 40 [[מנהרות הברחה ברצועת עזה|מנהרות תת-קרקעיות]] ב[[ציר פילדלפי]] באמצעות [[מפצחת בונקרים|פצצות חודרות בונקרים]].{{הערה|{{כ}}.{{nrg|אמיר בוחבוט, אורי בינדר|חיה"א תקף מנהרות ברפיח; פלסטינים פרצו את הגבול למצרים|831/884|28 בדצמבר 2008||}}.}} צה"ל העריך שהמהלך שיבש את הברחת אמצעי הלחימה ממצרים דרך המנהרות. אהוד ברק אישר העברת 100 [[משאית|משאיות]] עמוסות במזון ותרופות כ[[סיוע הומניטרי]] לתושבי רצועת עזה.{{הערה|{{כ}}.{{NFC|עידן יוסף|ברק אישר מעבר 100 משאיות לרצועה כמחווה הומניטרית|184783|28 בדצמבר 2008}}.}}

ב-29 בדצמבר, היום השלישי למבצע, המשיך צה"ל לתקוף כ-100 יעדים נוספים ברצועה, והרג ב[[סיכול ממוקד|סיכולים ממוקדים]] בכירים בחמאס וב[[הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני|ג'יהאד האסלאמי]].{{הערה|{{כ}}.{{nrg|אמיר בוחבוט, סוכנויות הידיעות|עזה: 10 הרוגים בתקיפת חיה"א; בכיר בחמאס חוסל|832/566|29 בדצמבר 2008||}}.}}

תקיפות אוויריות של מטרות טרור ומשרדי חמאס נמשכו גם בימים הבאים. ב-31 בדצמבר הרג חיל האוויר את עמאר אבו ע'לולא, בכיר ב[[ארטילריה רקטית|מערך הרקטי]] של הג'יהאד האסלאמי, ו-3 פעילי טרור נוספים, כאשר תקף מחסן [[אמל"ח]] ב[[ח'אן יונס]].{{הערה|{{וואלה|ניר יהב, יהושע בריינר|צה"ל הפציץ מסגד ששימש כמחסן רקטות|1407343|31 בדצמבר 2008}}.}} ב-1 בינואר [[2009]] נהרג ב[[סיכול ממוקד]] [[ניזאר ריאן]], מס' 3 ב"זרוע המדינית" של חמאס, שהיה מעורב בפיגועי טרור נגד ישראלים, בהפצצת ביתו ב[[ג'באליה]]. בנוסף לריאן נהרגו עוד 18 אנשים, רובם בני משפחתו. הבניין שבו גר שימש כמפקדה ומרכז תקשורת, מחסן אמל"ח ותחמושת, וכן הסתיר פתח של מנהרה.

[[אלוף פיקוד הדרום]], [[יואב גלנט]], הציג שינוי בשיטת הלחימה של צה"ל בפעילי הטרור: "בעבר כל מפקד בחמאס בנה בית של שלוש קומות, כאשר קומת המרתף שימשה מחסן לאמצעי לחימה, קומת הביניים הייתה ה[[מפקדה]] שלו ובקומה השלישית התגוררה המשפחה, אחרי שבמשך השנים הם הבינו שצה"ל לא יפגע במבנה בגלל המשפחה. ברגע ששינינו את הקונספט באמצעות התקשרות למשפחה וירי של פצצה בודדת, כשלאחר מכן הבניין הושמד – המפקד נותר מוטרד מכך שאין לו מפקדה וגם אין לו בית לבני משפחתו".{{הערה|{{ynet|שמוליק חדד|גלנט אחרי החיסול: הפעלנו לחץ כביר על חמאס|3657051|15 בינואר 2009}}.}}

לאורך כל המבצע הוטלו בסך הכל 5,400 פצצות על ידי חיל האוויר. 81% מתוכן היו [[פצצה מונחית|פצצות חכמות]], נתון שיא בהיסטוריית התקיפות האוויריות של חיל האוויר.{{הערה|ברברה אופל-רום, "Defense News", {{כ}}.24 באוגוסט 2009.}}

בשלב זה שב והציע בכיר חמאס [[ח'אלד משעל]] הפסקת אש תמורת הסרת המצור מעל רצועת עזה.{{הערה|{{ynet|רויטרס|משעל הציע: שקט תמורת הסרת המצור|3646388|29 בדצמבר 2008}}.}}

=== שלב ב': פעולה קרקעית בשילוב חילות האוויר, הים והתותחנים ===
ב-29 בדצמבר [[2008]] החל צה"ל לרכז כוחות קרקע – [[חיל הרגלים הישראלי|חי"ר]], [[חיל ההנדסה הישראלי|הנדסה קרבית]] ו[[חיל השריון הישראלי|שריון]] – סביב רצועת עזה, וכן פרס [[חיל התותחנים הישראלי|סוללות תותחים]] סמוך לגבול הרצועה. במקביל אישרה ממשלת ישראל גיוס 6,500 חיילי [[מילואים]].{{הערה|שם=Walla001|{{וואלה||הממשלה אישרה גיוס אלפי חיילי מילואים|1406148|28 בדצמבר 2008}}.}}

ב-3 בינואר [[2009]], בשעות אחר הצהריים, החל צה"ל בהפגזה [[ארטילריה|ארטילרית]] לעבר רצועת עזה,{{הערה|{{ynet|[[רון בן ישי]], חנן גרינברג|צה"ל פתח בירי ארטילרי: מאות פגזים נורו|3649601|3 בינואר 2009}},}} ולאחר שעות אחדות החלה כניסת כוחות קרקעיים לצפון הרצועה.{{הערה|{{ynet|חנן גרינברג|החל המבצע הקרקעי: צה"ל פגע בעשרות מחבלים|3649635|3 בינואר 2009}}.}} במקביל החל גיוס חיילי המילואים – [[הקבינט המדיני-ביטחוני]] אישר גיוס של עשרות אלפי חיילי מילואים מהמערך הלוחם והתומך.{{הערה|{{ynet|חנן גרינברג|החל המבצע הקרקעי: כוחות צה"ל נכנסו לרצועה|3649635|3 בינואר 2008}}.}} למעשה פחות מ-10,000 חיילי מילואים קיבלו צו 8.{{הערה|{{הארץ||56 אלף אנשי מילואים גוייסו במבצע "עמוד ענן"|1.1869856|20 בנובמבר 2012}}}}

ביום הראשון של הפעולה הקרקעית, ביתר צה"ל את הרצועה לשלושה חלקים,{{הערה|{{נענע10|[[אור הלר]], [[אלון בן דוד]]|דיווח פלסטיני: צה"ל ביתר את רצועת עזה לשלושה חלקים|606907|4 בינואר 2009||news}},.}} נהרגו כ-40 מחבלים וכן בוצע [[סיכול ממוקד]] בשני בכירי [[חמאס]].{{הערה|{{nrg|אמיר בוחבוט|חאן-יונס: שני בכירי חמאס חוסלו בתקיפה|835/136|4 בינואר 2009||}}.}} [[חיל הים הישראלי]] הצטרף אף הוא למבצע. [[שייטת 3]], [[שייטת 13]] ו[[פלגה 916]] פעלו להטלת סגר ימי על רצועת עזה ולאחר מכן החלו לתקוף יעדי מחבלים בגזרת החוף.

[[קובץ:Flickr - Israel Defense Forces - Weapons Found in a Mosque During Cast Lead (2).jpg|ממוזער|250px|[[לוחם]] צה"ל חושף [[אמצעי לחימה]] שהוסתרו ב[[מסגד]], 12 בינואר 2009.]]
הלחימה כללה התקדמות איטית ולחימה מבית לבית תוך קרבות מטווח קרוב עם מחבלים, ונטרול [[מטען חבלה|מטעני חבלה]], מלכודות פתאים (Booby traps), בתים ממולכדים ומנהרות טרור על ידי [[חיל ההנדסה הישראלי|כוחות הנדסה קרבית]]. באחד המקרים פוצץ [[מסגד]] ממולכד שהכיל מלכודות נפץ רבות. כמו כן נחשפו מצבורי נשק רבים, בהם [[נשק קל]], [[תחמושת]], [[רקטות נגד טנקים]] ו[[טיל נ"מ|טילי נ"מ]].{{הערה|{{ynet|חנן גרינברג|קצין בכיר מספר מעזה על מנהרות חטיפה שנחשפו|3651617|6 בינואר 2009}}.}} בתים ששימשו לפעילות טרור או שהתגלו כממולכדים [[הריסת מבנים בפעילות מבצעית של צה"ל|נהרסו]] בידי [[חיל ההנדסה הקרבית]] באמצעות [[חומר נפץ]] או [[דחפור די-9 בשירות צה"ל|דחפורי D9 משוריינים]], ובנוסף גם באמצעות לוחמה רגלית. בצה"ל מעריכים כי במהלך הלחימה הושמדו כ-600 בתים.{{הערה|[http://www.handasa.org.il/show_item.asp?levelId=64759&itemId=197 אתר עמותת חיל ההנדסה] - ציטוט כתבה של [[ישראל היום]].}}

ביום א' בבוקר, 4 בינואר 2009, נהרג חייל צה"ל הראשון במבצע הקרקעי, סמ"ר דביר עמנואלוף מ[[חטיבת גולני]], מאש מחבלים ב[[ג'באליה]].{{הערה|{{ynet|אפרת וייס|חברו של ההרוג: היה לו חשוב להגן על האנשים|3650374|4 בינואר 2009}}.}} קדמו לו שלושה אזרחים וחייל שנהרגו בהפגזות ורקטות חמאס על ישראל, בשלב א' של המבצע. בשתי תקריות מאוחר יותר, ב-5 בינואר וב-6 בינואר, נהרגו ארבעה לוחמי צה"ל מ[[אש כוחותינו|ירי בשוגג]] של טנקים ישראליים.{{הערה|{{ynet|חנן גרינברג|עוד קצין צה"ל נהרג הלילה; נבדק האם נורה מטנק|3651308|6 בינואר 2009}}.}} ב-6 בינואר וב-8 בינואר נהרגו ארבעה חיילים נוספים של צה"ל בקרבות מול חמאס.

ב-6 בינואר טענו הפלסטינים כי נהרגו יותר מ-30 מאנשיהם, לאחר שפגז [[מרגמה]] צה"לי פגע בבית הספר "אל-פאח'ורה" של [[אונר"א]] שבו מצאו מקלט. הירי כוון לחצר בית שממנה שוגרה רקטה לשטח ישראל, ובתגובה ירה צה"ל שלושה פגזי מרגמה, ששניים מהם פגעו בחצר ובשני המחבלים היורים, והשלישי פגע בטעות, לפי הטענה, בבית הספר ששכן כ-30 מטרים מחצר הבית שממנה ירו אנשי חמאס.{{הערה|{{הארץ|עמוס הראל|בצה"ל מודים: טעינו בבחירת אמצעי התגובה לירי המחבלים|1.1240310|11 בינואר 2009}}.}} ברם, תחקיר שערך העיתון ה[[קנדה|קנדי]] "[[גלוב אנד מייל]]", שבו תוחקרו בכיר באונר"א ועדים לאירוע, קבע שירי צה"ל לא פגע בבית הספר, ושבניגוד לדיווחים הפלסטיניים על 30 הרוגים, רק 3 פלסטינים נהרגו, מרסיסים, בעת ששהו מחוץ למבנה.{{הערה|{{ערוץ7|שמעון כהן|הירי על ביה"ס אונר"א – עלילת דם?|184900|31 בינואר 2009}}.}}{{הערה|{{הארץ|עמוס הראל|האו"ם משנה גרסה: ההרוגים בבית הספר של אונר"א בג'בליה בזמן עופרת יצוקה נהרגו מחוץ למתקן|1.1243688|3 בפברואר 2009}}.}}

במהלך הפעולה הקרקעית עצר צה"ל עשרות פלסטינים, שהועברו לחקירה ולכליאה בישראל.{{הערה|{{NFC|איציק וולף|כ-100 חמושים חוסלו תוך יממה|186002|5 בינואר 2009}}.}}

ב-7 בינואר החל צה"ל לקיים במרכז הרצועה ובעיר עזה "[[הפוגה]] [[הומניטרי]]ת", בין השעות 13:00 ל-16:00 בכל יום, כדי שהאזרחים יוכלו להצטייד במזון.{{הערה|{{ynet|רוני סופר|ישראל פותחת מסדרון הומניטרי לעזה|3651825|7 בינואר 2009}}.}} צה"ל הורה לתושבים ב[[רפיח]], בקרבת [[ציר פילדלפי]], לפנות את בתיהם, לקראת תקיפה של בתים המשמשים את מערכת [[מנהרות ההברחה של רצועת עזה|מנהרות ההברחה]]. לאחר מכן נערכה מתקפה אווירית נרחבת, שבמהלכה נהרסו 20 בתים.{{הערה|{{הארץ|אנשיל פפר|חיל האוויר תוקף מנהרות ובתים באזור ציר פילדלפי|1.1559253|7 בינואר 2009}}.}}

ב-9 וב-10 בינואר טענו חוקרים מ[[ארגון זכויות אדם|ארגון זכויות האדם]] האמריקאי [[Human Rights Watch]] כי הצליחו לזהות [[פצצת זרחן|פצצות זרחן]] שנורו על ידי צה"ל ברצועת עזה.{{הערה|[http://www.hrw.org/ar/news/2009/01/16-2 מקור על פי אתר הארגון].}} כמו כן טענו רופאים מעזה שהגיעו אליהם נפגעי זרחן. [[דובר צה"ל]] לא הכחיש את השימוש בפצצות זרחן על ידי צה"ל, והוסיף: "יצוין כי במשפט הבינלאומי אין איסור לשימוש בתחמושת המכילה זרחן לטובת מיסוך וסימון וכי צה"ל עושה שימוש רק באמצעי לחימה חוקיים".{{הערה|{{וואלה||רופאים בעזה: ישראל משתמשת בפצצות זרחן|1419164|17 בינואר 2009}}.}}{{הערה|שירה פרנקל, [http://www.timesonline.co.uk/tol/news/world/middle_east/article6150448.ece "Israel backs down over white phosphorus"], בעיתון [[הטיימס]], 23 באפריל 2009 {{אנגלית}}.}}

ב-10 בינואר 2009 צה"ל וה[[שב"כ]] הרגו ב[[סיכול ממוקד]] את אמיר מנסי, מפקד [[ארטילריה רקטית|מערך הרקטות]] של [[חמאס]] ב[[עזה|עיר עזה]].{{הערה|{{ynet|חנן גרינברג|צה"ל: חוסל מפקד מערך הרקטות בעיר עזה|3653751|10 בינואר 2009}}.}}
[[קובץ:Gaza_Smoke.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עשן עולה מרצועת עזה, 12 בינואר 2009]]

חלק ניכר מהלחימה התנהל בשטח מיושב, כשאנשי חמאס פועלים בקרב אזרחים ומסכנים אותם. דוגמה לכך הובאה במסמך שלל שתפס צה"ל, ובו מרשם קרב שהכינו אנשי חמאס, הכולל פריסת חוליות בצמוד ל[[מסגד]] והנחת [[מטען חבלה|מטעני חבלה]] גדולים באזור עירוני מאוכלס,{{הערה|{{הארץ|עמוס הראל|מסמך שלל מגלה: הצלפים של חמאס מסתתרים בסמוך למסגדים|1.1239910|8 בינואר 2009}}.}} ואף מלכוד [[בית ספר|בתי ספר]] ו[[גן חיות]].{{הערה|{{הארץ||וידיאו: בית הספר הממולכד של החמאס|1.1240354|11 בינואר 2009}}.}} דווח כי חמאס מונע העברת ציוד הומניטרי ומשתמש בתושבים כב[[מגן אנושי|מגן חי]].{{הערה|שם=מלמ1|[http://www.terrorism-info.org.il/data/pdf/PDF_19064_1.pdf התנהלות חמאס ואופיו של איום הטרור מרצועת עזה: בחינת תוכני דו"ח גולדסטון לעומת הממצאים העובדתיים], [[מרכז המידע למודיעין ולטרור]], מרץ 2010.}}{{הערה|שם=רופא בעזה|{{nrg|יוסי בר|רופא בעזה: חמאס ניפח את מניין ההרוגים בלחימה|843/877|22 בינואר 2009|1|1}}.}}{{הערה|{{נענע10|צבי יחזקאלי|מקורות ברצועה: חמאס מונע העברת ציוד הומניטרי לתושבים|607618|6 בינואר 2009||news}}.}}{{הערה|.{{כ}}{{ynet|רועי נחמיאס|חמאס גוזר קופון מהסיוע ההומניטרי|3651741|6 בינואר 2009}}.}} ראש ה[[שב"כ]], [[יובל דיסקין]], טען כי אנשי חמאס מסתתרים בבתי חולים ואף מתחזים לרופאים. מנגד, מנהל [[בית החולים שיפא]] הכחיש את הטענה.{{הערה|שם=מנהל-ביהח|{{ynet|דניאל אדלסון|מנהל ביה"ח בעזה על האשמות דיסקין: שקרים|3648269|31 בדצמבר 2008}}.}}

ב-11 בינואר 2009 החל שילוב של כוחות ה[[שירות המילואים בישראל|מילואים]] בפעילות הקרקעית ברצועת עזה.

ב-15 בינואר הפגיזה סוללת [[ארטילריה]] של צה"ל את מטה [[אונר"א]], אחרי שמחבלים פלסטינים ירו ממנו [[טיל נ"ט|טילי נ"ט]] נגד כוחות מ[[חטיבת גבעתי]]. כתוצאה מההפגזה השתוללה שרפה במקום ובה נשרפו תרופות ומזון.{{הערה|{{nrg||גורמי צבא: מטה אונר"א הותקף כי נורו משם טילים|840/798|15 בינואר 2009||}}.}} צוין שאונר"א מעולם לא סירב לגייס לשורותיו אנשי חמאס,{{הערה|{{ynet|דיאנה בחור-ניר|ראש אונרא: יש בארגון אנשי חמאס, זו לא בעיה|2985410|4 באוקטובר 2004}},}} שנכון לסוף [[העשור הראשון של המאה ה-21]], מרבית עובדי אונר"א בעזה הם אנשי חמאס ומרבית בכירי אונר"א בעזה הם בכירי חמאס,{{הערה|{{ynet|[[יהונתן דחוח-הלוי]]|אמת אחרת על אונר"א|3657863|19 בינואר 2009}}.}} ושאונר"א הפכה לגוף המספק שירותי רווחה למחבלים וחינוך ברוח חמאס.{{הערה|{{ynet|יצחק בן-חורין|בכיר לשעבר באונר"א: הם משלמים למחבלים|3662886|28 בינואר 2009}}.}}

מבנה בבית החולים אל קודס הופצץ אף הוא, לאחר שלטענת צה"ל נורה ממנו [[טיל נ"ט]].{{הערה|{{nrg|שמואל מיטלמן|צה"ל לבג"ץ: מביה"ח נורו טילים ולכן הופצץ|840/923|15 בינואר 2009||}}.}} בערב ביצע [[חיל האוויר הישראלי]] [[סיכול ממוקד]] בבכירי חמאס וחיסל את [[סעיד סיאם]], שר הפנים בממשלת חמאס, ואת אחיו איאד סיאם, שגם הוא היה בכיר בחמאס.{{הערה|{{nrg|אמיר בוחבוט, עמית כהן|רצועת עזה: חוסל שר הפנים של חמאס סעיד סיאם|840/900|15 בינואר 2009||}}.}}

כוחות היבשה של צה"ל שהשתתפו בלחימה כללו בין היתר את [[חטיבת הצנחנים]],{{הערה|{{nrg|אמיר בוחבוט|דיווח מיוחד מעזה: אין דשדוש - יש לחימה ברצועה|840/447|14 בינואר 2009||}}.}} שפעלה בצפון רצועת עזה בסיוע [[גדוד]] [[חיל השריון|שריון]], בגזרות הערים [[בית חאנון]], [[בית לאהיא]] ו[[אל-עטאטרה]] ומרחבי שיגור הרקטות שבאזור,{{הערה|[[יאיר גולן]] וגל פרל פינקל, [https://www.idf.il/אתרים/מערכות/בין-המערכות/על-התמרון-והאימונים-לקראתו/ על התמרון והאימונים לקראתו], כתב העת "בין המערכות" באתר [[צה"ל]], {{כ}} 22 בדצמבר [[2020]].}} [[חטיבת גולני]] שפעלה באזור [[ג'באליה]] ו[[חטיבת גבעתי]] שפעלה בדרום העיר [[עזה]], בשכונות [[זייתון]] ו[[עלי מונטר]] וחדרה כמעט עד מרכז העיר.{{הערה|על פי תוכנית הרדיו "רצועת הביטחון", [[גלי צה"ל]], 22 בינואר 2009.}}{{הערה|[[אילן מלכא]], פירוט שכונות זייתון ותל אל הווא על פי הערך על מפקד חטיבת גבעתי בזמן המבצע.}} [[חטיבת כפיר#חרוב (93)|גדוד חרוב]] השייך ל[[חטיבת כפיר]] פעל באזור [[ח'אן יונס]] ו[[דיר אל-בלח]]. הגדוד ביצע משימות התקפיות ובמהלך אחת מהן נהרג מאש מחבלים רס"ן רועי רוזנר – מפקד פלוגת המסייעת של הגדוד. [[חטיבה 188|חטיבת השריון 188]] פעלה בייחוד במשימות סיוע לחטיבות החי"ר,{{הערה|על פי ריאיון עם מג"ד מחטיבה 188 בתוכנית הרדיו "רצועת הביטחון", גלי צה"ל, 22 בינואר 2009.}} ו[[חטיבה 401]] יצרה חיץ ב[[מסדרון נצרים]] בין חלקה הצפוני של רצועת עזה ובין דרומה והפנתה תותחיה לעבר השכונות [[תל אל-הווא]] ו[[א-זהרא]].{{הערה|{{ביטאון יד לשריון|אל"ם (מיל.) [[בני מיכלסון]]|השריון במבצע "עופרת יצוקה"], שריון - ביטאון עמותת יד לשריון|31|11|ינואר 2009, עמ' 11}}.}} לאורך המבצע ניכר כי יושם אחד מלקחי [[מלחמת לבנון השנייה]], כאשר מפקדי כוחות היבשה במבצע הקפידו לפקד על יחידותיהם בשדה הקרב ולא מתוך חדרי מלחמה ומוצבי שליטה.{{הערה|שם=מפקדי-המערכה}} גם מפקדי צה"ל הבכירים ובהם הרמטכ"ל, [[גבי אשכנזי]]{{הערה|{{וואלה|יהושע בריינר|הרמטכ"ל ביקר בחשאי את הלוחמים בעזה|1414138|8 בינואר 2009}},}} ואלוף פיקוד הדרום, [[יואב גלנט]],{{הערה|{{nrg|אמיר בוחבוט|אלוף פיקוד דרום יואב גלנט חוזר לים העזתי|837/990|9 בינואר 2009||}},}} הקפידו במהלך המבצע לסייר בשדה הקרב כדי להתרשם מן הלחימה באופן בלתי אמצעי ולחזק את ידי הלוחמים. [[חיל הרגלים]] ו[[חיל ההנדסה הקרבית]] לחמו יחד בצורה רגלית ו{{מונחון|ממוכנת|על-גבי [[רכב קרבי משוריין]]}} לצד [[חיל השריון]] וחיסלו מחבלים, איתרו והשמידו מנהרות, אמל"ח, חבלה ועוד בלחימה.

=== חזית הצפון ===
במהלך המבצע התרחשו בגליל שתי תקריות שבהן נורו מ[[לבנון]] (ב-8 בינואר לעבר [[הגליל המערבי]]{{הערה|{{ynet||מטח קטיושות באזור נהריה: שניים נפצעו קל|3652646|8 בינואר 2009}},}} וב-14 בינואר לעבר [[אצבע הגליל]]{{הערה|{{ynet|חגי עינב, שרון רופא-אופיר|קטיושות נורו לעבר הגליל העליון; 5 לקו בחרדה|3655809|14 בינואר 2009}}.}}) על ידי ארגון פלסטיני, שהזדהה כסניף לבנוני של [[חמאס]], מספר רקטות בכל פעם, שגרמו למספר פצועים. בשני המקרים צה"ל הגיב בירי [[ארטילריה]] נקודתי לעבר אזור השיגור,{{הערה|{{nrg|אמיר בוחבוט|צה"ל הגיב בירי של תותחים לעבר לבנון|837/333|8 בינואר 2009||}},}} ממשלת לבנון גינתה את משגרי הרקטות{{הערה|{{גל"צ|קובי מנדל, בר בלפר, שמרית מאיר|ממשלת לבנון: הירי - הפרה של הפסקת האש|33504|8 בינואר 2009}},}} וארגון [[חזבאללה]], שהתנער מאחריות, למעשה, יצר תנאים בשטח שאיפשרו את הירי שלהם.{{הערה|{{הארץ|ברק רביד|ישראל לחזבאללה: ניסיון הפלת מטוס ייתקל בתגובה קשה|1.1245352|12 בפברואר 2009}}.}}

ב-11 בינואר נפתחה אש מ[[נשק קל]] מהצד ה[[סוריה|סורי]] של [[רמת הגולן]] לעבר חיילים ואזרחים ישראליים שטיפלו בגדר המערכת, בתקרית ללא נפגעים.{{הערה|{{ynet|חגי עינב|תקרית בגבול: אש נורתה מסוריה לעבר ישראלים|3654276|11 בינואר 2009}}.}}

== טקטיקה בעופרת יצוקה ==

במהלך המבצע השתמשו צה"ל וחמאס ב[[טקטיקה|טקטיקות]] שונות, חלקן שנויות במחלוקת.

=== צה"ל ===
{| class="wikitable mw-collapsible mw-collapsed" align="center" width="500px"
! colspan="4" | מפקדי צה"ל במבצע עופרת יצוקה
|-
! תפקיד !! שם
|-
|{{סמל|ישראל}} [[ראש ממשלת ישראל]]
|[[אהוד אולמרט]]
|-
|{{סמל|משרד הביטחון}} [[שר הביטחון]]
|[[אהוד ברק]]
|-
| {{סמל|צה"ל}} [[ראש המטה הכללי]] || רב-אלוף [[גבי אשכנזי]]
|-
| {{סמל|צה"ל}} [[סגן הרמטכ"ל]] || אלוף [[דן הראל]]
|-
| {{סמל|אגף המודיעין}} ראש [[אגף המודיעין]] || אלוף [[עמוס ידלין]]
|-
| {{סמל|אגף התכנון}} ראש [[אגף התכנון]] || אלוף [[אמיר אשל]]
|-
| {{סמל|אגף המבצעים}} ראש [[אגף מבצעים]] || אלוף [[טל רוסו]]
|-
| {{סמל|אגף התקשוב}} ראש [[אגף תקשוב]] || אלוף [[עמי שפרן]]
|-
| {{סמל|אט"ל}} ראש [[אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה]] || אלוף [[דן ביטון (קצין)|דן ביטון]]
|-
| {{סמל|חיל האוויר הישראלי}} מפקד [[חיל האוויר הישראלי|חיל האוויר]] || אלוף [[עידו נחושתן]]
|-
| {{סמל|חיל הים הישראלי}} מפקד [[חיל הים הישראלי|חיל הים]] || אלוף [[אלי מרום|אלי (צ'ייני) מרום]]
|-
| {{סמל|פיקוד הצפון}} אלוף [[פיקוד הצפון]] || אלוף [[גדי איזנקוט]]
|-
| {{סמל|פיקוד המרכז}} אלוף [[פיקוד מרכז]] || אלוף [[גדי שמני]]
|-
| {{סמל|פיקוד הדרום}} אלוף [[פיקוד הדרום]] || אלוף [[יואב גלנט]]
|-
| {{סמל|חיל הרגלים הישראלי}} [[קצין חי״ר וצנחנים ראשי]] || תא״ל [[יוסי בכר (קצין)| יוסי בכר]]
|-
| {{סמל|חיל השריון}} [[קצין שריון ראשי]] || תא״ל [[אגאי יחזקאל]]
|-
| {{סמל|אגף כוח אדם}} ראש [[אגף כוח אדם]] || אלוף [[אבי זמיר]]
|-
| ראש [[מחלקת ההדרכה]] || תא״ל [[אלי רייטר]]
|-
|מפקד [[המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה]] || תא״ל [[אבי אשכנזי (קצין)|אבי אשכנזי]]
|-
|מפקד [[המכללה לביטחון לאומי]] || אלוף [[גרשון הכהן]]
|-
| {{סמל|זרוע היבשה}} מפקד [[זרוע היבשה]] || אלוף [[אבי מזרחי]]
|-
| {{סמל|עוצבת הפלדה}} מפקד [[עוצבת הפלדה]] || תא"ל [[עוזי מוסקוביץ']]
|-
| {{סמל|עוצבת געש}} מפקד [[עוצבת געש]] || תא"ל [[סמי תורג'מן]]
|-
| {{סמל|אוגדת עזה}} מפקד [[אוגדת עזה]] || תא"ל [[איל איזנברג]]
|-
| {{סמל|חיל התותחנים}} [[קצין תותחנים ראשי]] || תא"ל [[מישל בן ברוך]]
|-
| {{סמל|חיל ההנדסה הקרבית|30}} [[קצין הנדסה ראשי]] || תא"ל [[משה שלי]]
|}
בשלב הראשון של המבצע ומאוחר יותר לכל אורכו, הסתמך צה"ל על הפצצה מהאוויר בידי [[מטוס קרב|מטוסי קרב]] ושימוש ב[[מסוק קרב|מסוקי קרב]] כדי לפגוע בחוליות [[טרור]] ולבצע [[סיכול ממוקד|סיכולים ממוקדים]] בבכירי [[חמאס]]. רוב ההפצצות נעשו תוך שימוש ב[[פצצה חכמה|פצצות חכמות]] כדי להגביר את דיוק הפגיעות במטרה והקטנת הסיכוי לפגיעה בבלתי מעורבים. [[כלי טיס בלתי מאויש]]ים הופעלו באופן נרחב, בעיקר למשימות [[תצפית (צבא)|תצפית]] ו[[מודיעין צבאי]].

כדי להפחית נפגעים אזרחיים הפעיל צה"ל נוהל שנקרא "[[הקש בגג]]". תושביו של בית שעמד להיות מופצץ הוזהרו בשיחת [[טלפון]] ונקראו להתפנות, ולעיתים האזהרה באה בדמות פצצה קטנה שפגעה בגג. [[דוח גולדסטון]] מצא את הנוהל כלא יעיל מספיק.

[[קובץ:D9-Operation-Cast-Lead.jpg|ממוזער|250px|[[דחפור די-9 בשירות צה"ל|דחפור D9R משוריין]] [[הריסת מבנים בפעילות מבצעית של צה"ל|הורס מבנה טרור]] במהלך המבצע]]
כדי להגן על כוחות צה"ל מפני [[מטען חבלה|מטעני חבלה]] ומלכודות, הפעיל צה"ל כוחות של [[חיל ההנדסה הקרבית]] באופן נרחב, והגדודים הסדירים וגדודי ה[[מילואים]] של החיל פוצלו למסגרות קטנות יותר על מנת לסייע לכוחות. לוחמי [[סילוק פצצות]] של [[יהל"ם]] הובילו את הכוחות וחשפו מטענים, וכאשר חששו לסכן לוחמים הפעילו [[צפע שריון]] או שלחו [[דחפור די-9 בשירות צה"ל|דחפורי D9R משוריינים]] ש[[פריצת ציר|יפתחו צירים]], ינקו מטעני חבלה ו[[הריסת מבנים בפעילות מבצעית של צה"ל|יהרסו בתים]] [[מלכודת|ממולכדים]].{{הערה|שם=סיפורי-דובים|טל זגרבה, [http://dover.idf.il/IDF/News_Channels/bamahana/09/07/0708.htm סיפורי דובים], [[במחנה]] 7, אתר [[דובר צה"ל]], 10 בפברואר 2009 (על דחפורי ה-[[D9]] במבצע עופרת יצוקה).}} במבצע הופעלו גם דחפורי D9N "רעם השחר" לא מאוישים.

כדי לחפות על לוחמי [[חיל הרגלים]] נעשה שימוש ב[[טנק]]ים ו[[מסוק קרב|מסוקי קרב]] בסיוע הפגזה [[ארטילריה|ארטילרית]] של [[חיל התותחנים]] וירי [[מרגמה|מרגמות]]. במבצע נעשה שימוש במרגמת [[קשת (מרגמה)|קשת]], מרגמה 120 מ"מ נשלטת [[מחשב]] המותקנת על גבי [[נגמ"ש]] [[M113]]. מרגמה זו נחשבת למדויקת, אך במספר תקריות החטיאה את המטרה ופגעה באזרחים.

[[נפת אלון|כוחות חילוץ והצלה של פיקוד העורף]] השתתפו כצוותי פריצה וכוחות חילוץ תחת אש.

במהלך הלחימה הוכנסו מספר [[אמצעי לחימה]] לשימוש לראשונה במהלך המבצע,{{הערה|{{nrg|אמיר בוחבוט|צה"ל מציג: הנשק שסייע לחיילים בעזה|855/035|17 בפברואר 2009||}}.}} ביניהם:
* [[מטאדור (רקטה)|מטאדור – מפצח האגוזים]] – [[רקטת כתף]] נגד מבנים
* [[נגמ"ש מרכבה|נמ"ר – נגמ"ש מרכבה]]
* [[מזל"ט]] [[רוכב שמיים]]
* מצלמת [[איי-בול]] לסריקת מבנים
* [[רובוט]] [[איי-דרייב]] לסריקת מבנים ומנהרות
* [[רובה צלפים]] [[H-S Precision Pro Series 2000 HTR]]
* מערכת לאיתור ירי נק"ל – "[[מאמין קל]]"
* [[ר"ז (מכ"ם)]]{{הערה|{{כ}}ירדן וינטר, גילי כהן ויהלי סער, [http://dover.idf.il/IDF/News_Channels/bamahana/09/22/06.htm מערך ה"נוריות" - אאוט, מכ"ם רז - אין: הטמעת המערכת בעזה תושלם עוד השנה], [[במחנה]] 22, באתר דובר צה"ל, 10 ביוני 2009.}}

[[קובץ:White phosphorus in Gaza in 2009.jpg|ממוזער|250px|צילום של [[אל-ג'זירה]] הראה פצצות זרחן לבן מעל שמי עזה]]
צה"ל השתמש ב[[פגז]]י [[פצצת זרחן|זרחן לבן]] על מנת ל[[מסך עשן|מסך]] את הכוחות ולהגן עליהם מפני תקיפות בידי הפלסטינים. שימוש זה עורר מחלוקת בדעת הקהל העולמית ונטען נגדו שהוא איננו חוקי. ארגון [[משמר זכויות האדם]] (HRW) פרסם דו"ח בשם Rain of Fire, ''Israel’s Unlawful Use of White Phosphorus in Gaza'' ובו קבע שהשימוש של צה"ל בזרחן לבן היה לא חוקי.{{הערה|שם=RainofFire|[http://www.hrw.org/en/reports/2009/03/25/rain-fire Rain of Fire, ''Israel’s Unlawful Use of White Phosphorus in Gaza'' (2009)] [http://www.hrw.org/sites/default/files/reports/iopt0309webwcover.pdf Rain of Fire, Israel’s Unlawful Use of White Phosphorus in Gaza]|כיוון=שמאל}} כמו כן נטען שלפחות 50 פלסטינים אושפזו עקב [[כוויה|כוויות]] שנגרמו מזרחן לבן. דונטלה רוברה, חוקרת של [[אמנסטי אינטרנשיונל]] בישראל ובשטחים, אמרה שצה"ל השתמש בפצצות זרחן באופן נרחב וחסר הבחנה באזורים מאוכלסים, למרות ראיות לנזק שזה גרם לאזרחים, ולכן זהו [[פשע מלחמה]].{{הערה|[http://www.amnesty.org/en/news-and-updates/news/israeli-armys-use-white-phosphorus-gaza-clear-undeniable-20090119 Israel used white phosphorus in Gaza civilian areas]. Amnesty International (19 January 2009) Retrieved 30th May 2011|כיוון=שמאל}} [[צוות הבדיקה של האו"ם בנושא העימות בעזה]] קיבל את הטענה ששימוש בפצצות זרחן איננו מנוגד ל[[משפט בין-לאומי פומבי|חוק הבין-לאומי]] אך מצא שצה"ל השתמש בפצצות אלה באופן שיטתי וחסר אחריות באזורים בנויים. הדוח המליץ להוציא אל מחוץ לחוק את השימוש בפצצות זרחן לצורכי מיסוך.{{הערה|[http://www2.ohchr.org/english/bodies/hrcouncil/docs/12session/A-HRC-12-48.pdf דוח גולדסון], [[מועצת האומות המאוחדות לזכויות אדם]], פסקה 49.}} מנגד, אנשי [[צבא]] בישראל ומחוצה לה טענו ששימוש בפצצות זרחן למיסוך והגנה על ה[[לוחם|לוחמים]] הוא נוהג נפוץ ומקובל, ושלעיתים חוסר שימוש בו (למשל כאשר צריך לחלץ פצועים תחת אש) הוא הפקרת הלוחמים.{{הערה|{{Cite web |url=http://www.spectator.co.uk/coffeehouse/3286561/a-british-soldiers-view-of-operation-cast-lead.thtml |title=A British soldier's view of Operation Cast Lead |publisher=Spectator.co.uk |date= |accessdate=2010-06-05 |archiveurl=https://web.archive.org/web/20090417014029/http://www.spectator.co.uk/coffeehouse/3286561/a-british-soldiers-view-of-operation-cast-lead.thtml |archivedate=2009-04-17 |url-status=dead }}.}}{{הערה|שם=Public hearings – Geneva, Afternoon Session of 7 July 2009|[http://www2.ohchr.org/english/bodies/hrcouncil/specialsession/9/docs/2009.07.07PM_Session.doc Public hearings – Geneva, Afternoon Session of 7 July 2009], UNHRC|כיוון=שמאל}}

לאחר תום המבצע הוחלט בצה"ל להפסיק להשתמש בפצצות המכילות זרחן, גם לצורכי [[מיסוך עשן]], ובמקום זאת יפותחו יכולות מיסוך שאינן מכילות את החומר השנוי במחלוקת.{{הערה|{{nrg|אחיקם משה דוד|עקב הביקורות בעולם: צה"ל נפרד מהזרחן|463/591|25 באפריל 2013|1|2}}.}}

כמו כן הואשם צה"ל בשימוש ב[[פצצה|פצצות]] מסוג Dense Inert Metal Explosive, הגורמות ל[[רעל|הרעלה]] ופציעות קשות במיוחד לנפגעים מהן.

צה"ל הואשם על ידי [[ארגון זכויות אדם|ארגוני זכויות אדם]] בשימוש לא-מידתי בכוח ופגיעה מכוונת באזרחים. להאשמות הצטרפו ארגון [[שוברים שתיקה]]. נטען שהשימוש של צה"ל ב[[ארטילריה]] ו[[מרגמה|מרגמות]] בלב שטח מאוכלס הוא לא מידתי ומסכן אזרחים רבים. [[צוות הבדיקה של האו"ם בנושא העימות בעזה]] כתב בדוח שצה"ל תקף במכוון אזרחים והפעיל כוח לא-מידתי. מאוחר יותר, [[ריצ'רד גולדסטון]], המחבר הראשי של הדוח, חזר בו מטענות אלה.

=== חמאס ===

[[חמאס]] התבסס במבצע על [[ביצורים|התבצרות]] ב[[לוחמה בשטח בנוי|שטח בנוי]] המאוכלס בצפיפות והטמנת מלכודות בדמות [[מטען חבלה|מטעני חבלה]], מלכודות נפץ מוסוות (booby-traps) ו[[מנהרה|מנהרות]] תופת. מטעני חבלה הוטמנו בבתים אזרחיים ואף במוסדות כמו [[מסגד]]ים{{הערה|ה[[קולונל]] ה[[בריטניה|בריטי]] טים קולינס, שבחן את הריסות אחד המסגדים שהרס צה"ל ב[[רפיח]] העריך שהנזקים במקום מעידים על פיצוצים משניים, ראיה לכך שהמסגד הכיל [[אמצעי לחימה]] ו[[חומר נפץ|חומרי נפץ]]. [http://news.bbc.co.uk/2/hi/programmes/newsnight/8470100.stm Celebrated Iraq war veteran's view of the Gaza conflict] BBC News, January 20, 2010, 6:16–6:58 segment>}} ו[[בית ספר|בתי ספר]].{{הערה|{{יוטיוב|uHhs9ihSmbU|Hamas Booby Trapped School and Zoo}}., ערוץ צה"ל, {{כ}}11 בינואר 2009{{אנגלית}}{{וידאו}}}}{{הערה|שם=מלמ1|[http://www.terrorism-info.org.il/data/pdf/PDF_19064_1.pdf התנהלות חמאס ואופיו של איום הטרור מרצועת עזה: בחינת תוכני דו"ח גולדסטון לעומת הממצאים העובדתיים], [[מרכז המידע למודיעין ולטרור]], מרץ 2010.}}

[[קובץ:Flickr - Israel Defense Forces - Weapons Cache in Northern Gaza (1).jpg|ממוזער|250px|[[רקטה נגד טנקים]] מדגם [[RPG-7]] ששימשה את חמאס לתקוף [[רכב קרבי משוריין|כלים משוריינים]] של צה"ל, אך ללא הצלחה רבה.]]
במהלך המבצע ניסו המחבלים לחטוף חיילים, בעיקר באמצעות מנהרות שהוסתרו מתחת לבתים, אך אף ניסיון כזה לא הצליח.

כוחות חמאס מיעטו להתעמת עם צה"ל באופן ישיר. כאשר ראו שההתנגדות שלהם אינה אפקטיבית, החליפו את [[מדים|מדיהם]] לבגדים אזרחים וניסו לפגוע בכוחות תוך שימוש באזרחים כ[[מגן אנושי]].{{הערה|שם=מלמ1}} דובר צה"ל פרסם סרט שצולם על ידי [[כטב"ם]] המתעד פעיל חמאס שיורה רקטה מגג בניין מגורים ואז בורח מהמקום כשהוא מוקף בילדים, כדי למנוע מכוחות צה"ל לפגוע בו.{{הערה|שם=סרט-מגן-אנושי-2|[http://www.youtube.com/watch?v=2vHDyuSTneA Cast Lead Video: Hamas Terrorist uses Children as Human Shield], ערוץ צה"ל ב[[יוטיוב]].}} מאוחר יותר חיברו צה"ל ו[[משרד החוץ]] סרט וידאו [[ההסברה הישראלית|הסברתי]] המאשים את חמאס בשימוש שיטתי באזרחים כמגן אנושי וב[[שימוש צבאי בילדים|ילדים לצורכי לחימה]] הכולל סרטים ותמונות המתעדים לוחמי חמאס תופסים ילדים ומשתמשים בהם כמגן אנושי על מנת לברוח מאזור הקרב, תמונות של מחבלים היורים מאחורי ילדים וכן סרטונים המתעדים הסתה של ילדים ושימוש בהם לצורכי טרור.{{הערה|שם=סרט-מגן-אנושי|[http://www.youtube.com/watch?v=70Oqo_wmuGo Hamas Exploitation of Civilians as Human Shields] - צה"ל ומשרד החוץ, 2009 {{ש}}. גם ב-Straming: [http://switch3.castup.net/cunet/gm.asp?ai=58&ar=HamasExploitationofCiviliansV&ak=null "IDF Video: Hamas uses civilians as means to achieve military goals"]}}

כנגד חמאס הועלו האשמות על כך שניצל [[בית חולים|בתי חולים]] ו[[אמבולנס]]ים כדי להסתתר מפני צה"ל ולבצע פשעי מלחמה.
מספר עדויות של [[חייל]]י צה"ל ופלסטינים תושבי [[עזה]] טוענות שאנשי חמאס לבשו מדים של צוותים רפואיים והשתמשו ב[[אמבולנס]]ים כדי לנייד מחבלים.{{הערה|שם=Haniyeh hid in hospital during Gaza op|{{Cite news|url=http://fr.jpost.com/servlet/Satellite?cid=1239710759267&pagename=JPost%2FJPArticle%2FShowFull|title='Haniyeh hid in hospital during Gaza op'|last=Katz|first=Yaakov|date=2009-04-22|publisher=JPost|accessdate=2009-04-22|archive-url=https://web.archive.org/web/20120224114214/http://fr.jpost.com/servlet/Satellite?cid=1239710759267&pagename=JPost%2FJPArticle%2FShowFull|archive-date=2012-02-24|url-status=dead}}.}}{{הערה|שם=Hamas tried to hijack ambulances during Gaza war|{{Cite news| url= http://www.smh.com.au/news/world/hamas-tried-to-hijack-ambulances-during-war/2009/01/25/1232818246374.html| title= Hamas tried to hijack ambulances during Gaza war| date=2009-01-29| publisher=SMH}}.}}{{הערה|שם=Weighing Crimes and Ethics in the Fog of Urban Warfare|{{Cite news| url= http://www.nytimes.com/2009/01/17/world/middleeast/17israel.html?_r=1&pagewanted=all|title=Weighing Crimes and Ethics in the Fog of Urban Warfare|date=2009-01-16| publisher=The NY Times|first=Steven|last=Erlanger|accessdate=2010-04-02}}}}
אחרי תקיפה אווירית של צה"ל על [[בית כלא|בית הכלא]] המרכזי שגרם לשחרור אסירים, מספר אסירים שהואשמו ב[[משת"פ|שיתוף פעולה]] עם ישראל, [[הוצאה להורג|הוצאו להורג]] על ידי פעילי חמאס הלבושים בבגדים אזרחים, ב[[בית חולים|בית החולים]] [[בית החולים שיפא|שיפא]].{{הערה|שם=No Early End Seen to ‘All-Out War’ on Hamas in Gaza|[http://www.nytimes.com/2008/12/30/world/middleeast/30mideast.html?_r=3 No Early End Seen to ‘All-Out War’ on Hamas in Gaza] NY Times, December 29, 2008|כיוון=שמאל}} ב-22 באפריל 2009 ציין צה"ל תקרית בה הותקף רכב [[או"ם]] אחרי שכוחות צה"ל זיהו [[נגד טנקים|חוליית נ"ט]] פורקת ממנו.{{הערה|שם=Haniyeh hid in hospital during Gaza op}} שר הבריאות של [[הרשות הפלסטינית]] האשים את ממשלת חמאס בשימוש במרפאות ובתי חולים כדי לחקור ולעצור חשודים, לפני ובמהלך המבצע.{{הערה|שם=PA Health Ministry: Hamas using hospitals as detention centers|[http://www.maannews.net/eng/ViewDetails.aspx?ID=208410&MARK=hospital PA Health Ministry: Hamas using hospitals as detention centers]. Ma'an, February 7, 2009|כיוון=שמאל}} צה"ל טען שחמאס החזיק מפקדה בתוך בית החולים שיפא במשך כל המבצע.{{הערה|שם=Haniyeh hid in hospital during Gaza op}} מנגד, טען מנהל בית החולים שיפא כי טענה זו שקרית.{{הערה|שם=מנהל-ביהח}} [[אמנסטי אינטרנשיונל]] ו[[צוות הבדיקה של האו"ם בנושא העימות בעזה]] הכחישו שחמאס השתמש במתקנים רפואיים כמסתור וטענו שלא נמצאה לכך שום ראיה.{{הערה|שם=Jpost0202|{{Cite news| url=http://fr.jpost.com/servlet/Satellite?cid=1246443696703&pagename=JPost%2FJPArticle%2FShowFull| title=Amnesty accuses Israel of reckless use of weapons| date=2009-02-02| publisher=JPost| access-date=2012-01-22| archive-url=https://web.archive.org/web/20111001163639/http://fr.jpost.com/servlet/Satellite?cid=1246443696703&pagename=JPost%2FJPArticle%2FShowFull| archive-date=2011-10-01| url-status=dead}}.}}{{הערה|שם=UNFFMGCReportp144|{{Cite news|url=http://image.guardian.co.uk/sys-files/Guardian/documents/2009/09/15/UNFFMGCReport.pdf |title=Report of the United Nations Fact Finding Mission on the Gaza Conflict, 2009, p. 144. |format=PDF |accessdate=2010-03-24|work=The Guardian|location=London}}.}}

במשך רוב המבצע המשיך חמאס לירות [[ארטילריה רקטית|רקטות]] [[קסאם]] ו[[גראד]] אל עבר יישובי העורף בישראל.

== אבדות ==
=== בצד הישראלי ===
במהלך המבצע נהרגו 10 חיילי צה"ל ונפצעו 317 חיילים.{{הערה|שם=הערה_א}}

בנוסף, 3 אזרחים ישראלים נהרגו מפגיעת רקטות, ונרשמו 183 פצועים ו-548 [[נפגעי חרדה]].{{הערה|שם=הערה_א}}

=== בצד הפלסטיני ===
למספר האבדות של הפלסטינים יש הערכות שונות, על פי המקור שממנו נלקחים הנתונים.

ב-26 במרץ 2009 פרסם דובר צה"ל תוצאות מחקר שערך [[אמ"ן]] ובו נכתב כי במבצע נהרגו 1,166 פלסטינים, ומנה בהם 709 "מחבלים מארגון הטרור חמאס ומקצתם מארגוני טרור נוספים", 162 שלא ברורה שייכותם, 295 הרוגים "בלתי מעורבים", 89 מהם מתחת לגיל 16 ו-49 נשים.{{הערה|[http://dover.idf.il/IDF/News_Channels/today/09/03/2602.htm אמ"ן: מספר ההרוגים הפלסטינים במבצע נמוך מכפי שפורסם], אתר דובר צה"ל, 26 במרץ 2009.}}
[[קובץ:CastLeadPalDeadsHeb.png|ממוזער|250px|התפלגות האבדות הפלסטיניות לפי נתוני צה"ל]]

לפי גורמי רפואה וארגוני [[זכויות אדם]] בעזה, בפעולה נהרגו כ-1,300 פלסטינים.

לפי הדו"ח של "[[המרכז הפלסטיני לזכויות אדם]]" עומד מספר ההרוגים הכולל על 1,434 – בהם 960 אזרחים, 239 קציני משטרה ו-235 מחבלים. בין ההרוגים האזרחים 288 נשים ו-121 ילדים.{{הערה|[http://www.ict.org.il/images/ICT_Cast_Lead_Casualties-A_Closer_Look.pdf Casualties in Operation Cast Lead: A closer look], המכון למדיניות נגד טרור, המרכז הבינתחומי הרצליה, 2009}}

לפי הנתונים של משרד הבריאות הפלסטיני מספר ההרוגים הכולל עומד על 1,366 הרוגים – בהם 430 ילדים ו-111 נשים. מספר הפצועים עומד על 5,380 פצועים – בהם 1,870 ילדים ו-800 נשים.{{הערה|[http://www.ochaopt.org/documents/ocha_opt_gaza_humanitarian_situation_report_2009_01_29_english.pdf United Nations, Office for the Coordination of Humanitarian Affairs, FIELD UPDATE ON GAZA FROM THE HUMANITARIAN COORDINATOR 27–29 January 2009].|כיוון=שמאל}}

לפי נתונים שפרסם ארגון [[בצלם]], מספר ההרוגים הפלסטינים הוא 1,385, מתוכם 762 אזרחים שלא השתתפו בלחימה, בהם 318 קטינים או קטינות בני פחות מ-18 שנהרגו, ו-109 נשים שגילן עולה על 18. יתר ההרוגים הם 330 מחבלים שהשתתפו בלחימה, 245 שוטרים פלסטינים בתחנות משטרה ו-38 שלא ידוע אם הם השתתפו בקרבות.{{הערה|[http://www.btselem.org/Hebrew/Gaza_Strip/20091227_A_year_to_Castlead_Operation.asp שנה לעופרת יצוקה: אין דין ואין דיין], אתר "בצלם", 27 בדצמבר 2009.}}

בנובמבר 2010 פרסם גם חמאס כי לאחר בדיקה, הגיע למסקנה שכ-700 פעילי חמאס נהרגו בעופרת יצוקה, שר הפנים של חמאס, [[פתחי חמאד]], פירט את האבדות, כשלדבריו: 300 מההרוגים שייכים לזרוע הצבאית של חמאס, 250 השוטרים ההרוגים שייכים ל"כוחות חמאס וארגונים אחרים", בנוסף אליהם הוא ציין עוד 150 פעילי חמאס שנהרגו במבצע ושאנשים אלו הם "אנשי ביטחון".{{הערה|[http://www.iba.org.il/bet/bet.aspx?type=1&entity=686359 רשת ב']; [https://www.terrorism-info.org.il/he/18001/ פתחי חמאד, שר הפנים בממשל חמאס, הודה בריאיון עיתונאי, שבמהלך מבצע "עופרת יצוקה" נהרגו כ-700 פעילי המערך הצבאי-ביטחוני של חמאס], [[המרכז למורשת המודיעין]], 2 בנובמבר 2010.}} מספר זה תואם לנתונים שפרסם צה"ל וסותר את נתוני ארגוני [[זכויות האדם]].

בתחקיר שפרסם המכון למדיניות נגד טרור של [[המרכז הבינתחומי הרצליה]] נאמר כי "מרבית ההרוגים נמנים עם שורות חמאס". עוד נכתב בתחקיר כי רבים מבין ההרוגים השתייכו למערך הלוחם של חמאס ו[[המשטרה הפלסטינית]], וכי מקומם של נשים ואזרחים בקרב ההרוגים היה "שולי".{{הערה|שם=בינתחומי|[http://www.middleeast-internet-monitor.com/?p=164&lang=iw הרוגי החמאס במבצע 'עופרת יצוקה' – ממצאים סופיים ומסקנות], המכון למדיניות נגד טרור; Dr. Tal Pavel, [http://ict.org.il/Portals/0/Articles/ICT_Hamas_Casualties_Final_Report.pdf Hamas Casualties in "Operation Cast Lead" - Final Findings and Conclusions], International Institute for Counter-Terrorism {{כ}}. {{אנגלית}}.}} בדף מידע שפרסם המרכז למורשת המודיעין נאמר כי במהלך המבצע נקט חמאס במדיניות של הסתרת ההשתייכות הארגונית של חלק מההרוגים והכללתם במניין האזרחים שנפגעו כחלק מהתעמולה נגד ישראל.{{הערה|[http://www.terrorism-info.org.il/malam_multimedia/Hebrew/heb_n/html/ipc_021.htm בדיקת מספר ההרוגים הפלסטינים במבצע "עופרת יצוקה" העלתה, כי רובם הגדול היו נושאי נשק, פעילי טרור ואנשי מנגנוני הביטחון המעורבים בלחימה נגד צה"ל], המרכז למורשת המודיעין, 7 באפריל 2009.}}

בפברואר 2009 פרסם ארגון [[אמנסטי אינטרנשיונל|אמנסטי]] דו"ח שלפיו במהלך המבצע ערך חמאס מסע הרג של חשודים בשיתוף פעולה עם ישראל, בעיקר מקרב אנשי הפת"ח. במערכת הביטחון טענו כי חמאס ניצל את ההזדמנות לחזק את מעמדו ושליטתו ברצועה וכי רוב הנפגעים לא היו סייענים של ישראל.{{הערה|{{ערוץ7|[[חגי הוברמן]]|הוצאה להורג בבית-החולים|562414|19 בפברואר 2009}}.}}

==== הפצצת מסדר השוטרים ====
במהלך המבצע נהרגו 248 [[משטרת חמאס ברצועת עזה|שוטרים פלסטינים]], מרביתם בהפצצות ביום הראשון למלחמה, עשרות מהם בהפצצת מסדר טקס סיום קורס שוטרים.{{הערה|שם=כך-נתנה}}{{הערה|שם=בחזרה-להפצצת}} [[ארגוני זכויות אדם]] רבים וכן [[דו"ח גולדסטון]] ביקרו את הפעולה. דו"ח ארגון [[אמנסטי אינטרנשיונל]], למשל, מציין כי {{ציטוטון|אף שחלק מהשוטרים שנהרגו בהפצצות אלה היו גם חברים מן השורה בזרוע הצבאית של חמאס (נוסף להיותם אנשי משטרה), רבים מהשוטרים לא היו קשורים לארגונים מחבלים ואיש מהם לא השתתף במעשי איבה בעת שהופצצו ונהרגו}}.{{הערה|שם=אמנסטי}}

לפי בדיקה שערך [[יהונתן דחוח-הלוי]], מרבית השוטרים היו חברים ב[[גדודי עז-א-דין אל קסאם]] (הזרוע הצבאית של חמאס), מנגנוני הביטחון של חמאס והשתתפו בפעילות [[טרור]].{{הערה|שם=שוטרי-חמאס|{{nrg|[[בן-דרור ימיני]]|כמה אזרחים נהרגו בעזה|918/104|18 ביולי 2000||}}.; "כאן נכנס לתמונה המחקר של דחוח-הלוי. על פי בדיקה שמית של כל אחד מה"שוטרים", מתברר ש-88.4% מהם שייכים למנגנוני הביטחון, קרי הטרור, של החמאס".}} בתחקיר שפרסם "המכון למדיניות נגד טרור" נאמר כי "קיימת זיקה הדוקה בין חמאס לבין המשטרה הפלסטינית בעזה".{{הערה|שם=בינתחומי}} צה"ל מונה את השוטרים כמחבלים וגם חמאס מנה אותם כלוחמיו.

==== אירועים בולטים של הרג אזרחים פלסטינים מחוסר ברירה====
מבצע "עופרת יצוקה" התאפיין בלחימה בשטח בנוי רווי אוכלוסייה [[אזרח (דיני מלחמה)|אזרחית]]. חמאס שיגר רקטות מאזורי יישוב אזרחיים לעיתים קרובות ועשה שימוש במבנים אזרחיים. במהלך המבצע הזהיר צה"ל פעמים רבות את האוכלוסייה האזרחית מפני התקפות קרבות באמצעות עלונים ומסרים טלפוניים בתפוצה רחבה.

בניגוד לעמדת ישראל, [[צוות הבדיקה של האו"ם בנושא העימות בעזה]] (אשר ממשלת ישראל סירבה לשתף עמו פעולה ולהעביר לו מידע רלוונטי), בראשות [[ריצ'רד גולדסטון]], קבע שממשלת ישראל לא נקטה בכל האמצעים המתאימים להגן על האוכלוסייה האזרחית בעזה, כי שיחות הטלפון והכרוזים שחולקו מן האוויר לא היו אמצעי אזהרה יעיל להרחקת אזרחים ממוקדי הקרבות, וכי צה"ל ערך במהלך מבצע עופרת יצוקה התקפות חסרות הבחנה על אזורים מאוכלסים. הדו"ח דחה את הטענות בדבר שימוש של חמאס באזרחים פלסטינים כמגן אנושי, ומצא כי מתוך אחד-עשר אירועים שנבדקו, בעשרה לא הייתה להתקפה כל [[מטרה צבאית]], ובשבעה מתוכם נורו אזרחים שעה שניסו לעזוב את בתיהם, עת שהם מנופפים ב[[דגל לבן]].

לעומת הרג השוטרים, שהיה יזום כחלק ממטרות הלחימה, אירעו במהלך הלחימה, שנערכה נגד מחבלים שפעלו והסתתרו בקרב אוכלוסייה אזרחית, מקרים שבהם נפגעו אזרחים. מקרים בולטים מסוג זה:
* ההרג בשכונת זייתון: בין 3 ל-4 בינואר נהרגו 48 בני אדם בשכונת [[זייתון]] בעיר עזה, ונהרסו 27 בתים ומסגד. נהרגו לפחות 23 בני חמולה אחת, חמולת סאמוני, ביניהם שישה ילדים בני פחות מ-5. מרבית בני המשפחה נהרגו בהפגזה של מחסן בו רוכזו כ-100 איש כמקום מקלט. על פי טענות [[צוות הבדיקה של האו"ם בנושא העימות בעזה]], אחרים נהרגו מאש ישירה של חיילי צה"ל, כאשר חלקם נשאו דגלים לבנים או שידיהם מורמות באוויר. חלק מההרוגים היו פצועים שדיממו למוות ומתו מפצעיהם במשך שלושת הימים בהם מנע צה"ל הגשת סיוע רפואי ופינוי פצועים מהמקום. רק ב-7 בינואר הורשו כוחות הצלה להגיש סיוע רפואי לניצולים.{{הערה|[http://www.goldstonereport.org/case-study/samouni-clan-zeitoun/363-goldstone-report-al-samouni-family Goldstone Report: Al-Samouni Family], Understanding the Goldstone Report, UN Human Rights Council.|כיוון=שמאל}}{{הערה|{{כ}}.{{ynet|עלי ואקד|קמים מההריסות בעזה: 29 הרוגים במשפחה|3659284|22 בינואר 2009}}.}}
* משפחת אבו חלימה: ב-4 בינואר בשכונת [[אל-עטאטרה]], נהרגו חמישה מבני משפחת אבו חלימה, בהם תינוקת, מפגיעת פגז זרחן לבן ומירי חיילים, שטענו כי שניים מההרוגים היו מחבלים.{{הערה|{{הארץ|עמירה הס|הארכיון הפלסטיני מתעד את מעשי צה"ל בעזה - ודורש פיצויים|1.1250295|13 במרץ 2009}}.}}{{הערה|[http://www.btselem.org/Hebrew/Testimonies/20090104_Abu_Halima_home_set_on_fire_by_shelling.asp עדות: בית משפחת אבו חלימה עלה באש כתוצאה מהפגזה ובני משפחה נשרפו למוות], בצלם, עדויות, 3 בינואר 2009.}}
* ההרג בעיזבת בית חאנון: ב-5 בינואר 2009 ירו כוחות ישראליים כמה פגזי [[פלאשט]] אל הרחוב הראשי ב[[עיזבת בית חאנון]], מדרום-מערב לעיירה [[בית חאנון]], ליד בית משפחת עבד א-דאיים. בהתקפה נהרגו 6 אזרחים, בהם שני ילדים, אישה ושלושה גברים, וכמה אחרים נפצעו.{{הערה|שם=אמנסטי|[http://www.amnesty.org/en/library/asset/MDE15/015/2009/en/bedfc852-224a-4a7b-a5de-5c17d00e9b0a/mde150152009heb.pdf ישראל/רצועת עזה - מבצע "עופרת יצוקה": 22 יום של הרס וחורבן], אמנסטי אינטרנשיונל, 2009 .}}
* בבית הספר אל-פאחורה של אונר"א: ב-6 בינואר נהרגו בין 12 ל-40 איש (קיימת מחלוקת על מספר ההרוגים בין מקורות פלסטיניים לצה"ל) בהפגזה סמוך לבית הספר, לאחר שלטענת צה"ל שוגרו מסביבתו רקטות.{{הערה|{{הארץ|אבי יששכרוף ויוסי מלמן|בית ספר בעזה נפגע: עשרות פלסטינים נהרגו; דובר צה"ל: מבית הספר נורו פצצות מרגמה|1.1239414|6 בינואר 2009}}.; [http://www.goldstonereport.org/case-study/al-fakhoura-un-school/238-goldstone-report-al-fakhura-un-school Goldstone Report: Al Fakhura UN School], Understanding the Goldstone Report, UN Human Rights Council; {{הארץ|שי פוגלמן|היום שבו הפגיזו מרגמות צה"ל רחוב הומה-אדם בעזה|1.1162831|17 בפברואר 2011}}.}}
* בנות משפחת אל-עייאש בג'בליה: ב-16 בינואר נהרגו שלוש מבנותיו ואחת מאחייניותיו של הרופא [[עז א-דין אבו אל-עייש]] כאשר חימוש שהוסתר בביתו ב[[ג'בליה]] התפוצץ מפגיעת שני פגזי טנק של צה"ל, לאחר שדמויות שנראו בו נחשדו כתצפיתנים של חמאס.{{הערה|שם=הרץ|[https://www.nevo.co.il/psika_html/mechozi/ME-10-12-40777-390.htm ת"א (באר-שבע) 40777-12-10 עזבון המנוחה ביסאן אבו אלעיש ז"ל ואחרים נ' מדינת ישראל - משרד הביטחון], ניתן ב-27 בנובמבר 2018 (באתר "[[הוצאת נבו|נבו]]").}} אירוע זה גרם לזעזוע רב בישראל בשל הפגיעה בבנות צעירות וכן זכה להד תקשורתי נרחב לאחר שד"ר אבו אל-עייש נשמע זועק לעזרה מייד לאחר ההרג, בשידור חי ב[[ערוץ 10]].

== השפעת המבצע על רצועת עזה ==
[[קובץ:Orphanschoolmosque.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בניינים הרוסים ב[[רפיח]]]]
[[קובץ:UNOSAT GazaStrip Damage Review 19Feb09 v3 Lowres.png|שמאל|ממוזער|250px|מפת נזקים ברצועת עזה המבוססת על תצלומי לוויין שפרסם האו"ם]]
במהלך המבצע נחרבו בניינים רבים ששימשו פעילי טרור, למגורים ולאחסון אמצעי לחימה,{{הערה|{{הארץ|אבי יששכרוף, עמוס הראל ויואב שטרן|מבצע "עופרת יצוקה": זמן קצר לאחר הירי לאשדוד, צה"ל איתר ופגע במשגרי הרקטות לאשדוד; בכיר חמאס חוסל בביתו|1.1238481|1 בינואר 2009}},}} ומהם ששימשו את משרדי הממשל ברצועת עזה. נזק גדול נגרם גם למתקני תשתית אזרחיים. רבבות מתושבי רצועת עזה הפכו ל[[פליט]]ים, לאחר שבתיהם נהרסו.{{הערה|{{הארץ|עמירה הס|הפליטים הפלסטינים רוצים לברוח מההפצצות, אך חרדים שישראל לא תאפשר חזרתם|1.1241282|15 בינואר 2009}}.}} כדי למנוע פגיעה בחיילים נקט צה"ל בפעולות התקפיות מסיביות נגד בתים שנחשדו כמסתור מחבלים, כולל ירי טילים, פגזי טנקים ושימוש ב[[דחפור]]ים.{{הערה|{{הארץ|עמוס הראל|צה"ל מגביר את ההפצצות כדי להגן על חייליו|1.1239623|7 בינואר 2009}}.}} על פי אומדן של סוכנויות הסיוע ברצועת עזה 4,000 בתים נהרסו, 21,000 בתים נפגעו קשות, ו-100 אלף בני אדם נותרו מחוסרי בית.{{הערה|{{ynet||ילדים בעזה בטראומה: "הישראלים עוד כאן"|3661677|25 בינואר 2009}}.}}

רופאים מ[[בית החולים שיפא]] בעזה דיווחו על תפוסה מלאה וחוסרים קריטיים בציוד רפואי.{{הערה|{{ynet|דניאל אדלסון|רופא בעזה: "אנשים מתים בגלל מחסור בציוד"|3647466|31 בדצמבר 2008}}.}} חלק מה[[מחסור]] נבע מכך שחמאס פתח בית חולים לאנשיו, ולקח תרופות ומזון מהסיוע ההומניטרי שנכנס לרצועה.{{הערה|[[יעקב כץ (עיתונאי)|יעקב כץ]], [http://www.jpost.com/Israel/Article.aspx?id=127940 Hamas opens hospital for gunmen], {{כ}}.[[Jerusalem Post]],{{כ}} 6 בנובמבר 2008.}}

ב-6 בינואר דווח כי אנשי חמאס [[הוצאה להורג|הוציאו להורג]] לפחות 6 פלסטינים שנחשדו בשיתוף פעולה עם ישראל,{{הערה|{{ynet|עלי ואקד|חמאס הוציא להורג 6 חשודים בשיתוף פעולה|3651786|7 בינואר 2009}}.}} כן דווח כי חמאס ניצל את הלחימה להריגת עשרות אנשי [[פת"ח]].{{הערה|{{הארץ|עמירה הס|החמאס מנצל את הלחימה כדי לדכא אנשי פתח ולחסל משת"פים|1.1239854|8 בינואר 2009}}.}}

ב-8 בינואר הודיעה אונר"א על השעיית פעילותה בעזה, במחאה על הריגתו בידי צה"ל של נהג שעבד בשירות הארגון.{{הערה|{{ynet|מיטל יסעור בית-אור ו-AP|עזה: אונר"א השעתה פעילותה עקב הריגת עובד|3652964|8 בינואר 2009}}.}} מאות פלסטינים בעלי אזרחות זרה עזבו את עזה דרך [[מעבר ארז]] ועברו לירדן.{{הערה|{{ynet|ענת שלו, סוכנויות הידיעות|מאות זרים עזבו את עזה: "אין פה מקום בטוח"|3653115|8 בינואר 2009}}.}}

מדינות רבות, וכן [[האיחוד האירופי]] וה[[או"ם]], שלחו תרומות וסיוע לשיפור המצב ההומניטרי ברצועת עזה.{{הערה|{{נענע10|סוכנויות הידיעות|האו"ם יתרום 7 מיליון דולרים לשיפור המצב ההומניטרי בעזה|609679|14 בינואר 2009||news}}.}} משאיות נושאות-ציוד נשלחו על ידי [[לוב]] ו[[סוריה]]. [[איראן]] שלחה ספינה שעליה 2,000 טון ציוד, אך זו לא הורשתה בידי ישראל להגיע לעזה.

לקראת סיום המבצע התאחדו כ-50 ערוצי טלוויזיה בעולם הערבי במשדר מיוחד שבו גויסו כחצי מיליארד דולר ו-50 אמבולנסים לשירותי הבריאות ברצועה.{{הערה|{{ynet|דורון פסקין|"השירותרום" למען עזה אסף כחצי מיליארד דולר|3658173|18 בינואר 2009}}.}} בכינוס הפסגה הכלכלית חברתית של מנהיגי מדינות ערב שנערך ב[[כווית]] ב-19 בינואר, דובר על סיוע של כ-2 מיליארד דולר לרצועת עזה. סעודיה לבדה הבטיחה מיליארד דולר. מזכ"ל האו"ם אמר כי השיקום צריך להעשות תחת הנהגתו של אבו מאזן.{{הערה|{{ynet|רועי נחמיאס, רויטרס|מזכ"ל האו"ם: על מדינות ערב לתמוך באבו מאזן|3658526|19 בינואר 2009}}.}} גם האיחוד האירופי התנה את הסיוע שלו לרצועה בכך שחמאס לא יהיה בשלטון.{{הערה|{{nrg|סוכנויות הידיעות|בכירה באיחוד: לא נשקם את עזה כשחמאס שולט|842/321|19 בינואר 2009||}}.}} בכינוס הכלכלי ב[[דאבוס]] השיק מזכ"ל [[האו"ם]] תוכנית סיוע הומניטרי של 613 מיליון דולר לעזה.{{הערה|{{נענע10||האו"ם משיק: תוכנית סיוע לתושבי עזה בסך 613 מיליון דולר|613158|29 בינואר 2009||news}}.}}

מזכ"ל האו"ם שביקר ברצועת עזה לאחר סיום המבצע, אמר כי נדהם לנוכח ממדי ההרס שראה. הוא ביקר בחריפות את פעולותיה של ישראל וכינה אותן "שימוש חריג בכוח", ודרש מישראל לבצע חקירה מקיפה של המתקפות הצה"ליות על מבני האו"ם.{{הערה|{{mako||מזכ"ל האו"ם בעזה: "המראות שוברי לב"|06956d46544fe11004|news-military/israel|20 בינואר 2009}}.}}

== השפעות המבצע על ישראל ==
[[קובץ:RocketAndMortarHitsAtIsrael-Gaza conflict.png|שמאל|ממוזער|250px|ירי [[רקטה|רקטות]] ו[[פצמ"ר|פצצות מרגמה]] לעבר ישראל בזמן המבצע. בניגוד ל[[מלחמת לבנון השנייה]], ככל שהתמשך המבצע חלה ירידה במספר הרקטות שנורו. בשבוע הראשון למבצע הממוצע היומי היה 39, בשבוע השני 22, ובשלישי 15.]]
[[קובץ:Grad_Beersheba.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פגיעת רקטת גראד ב[[באר שבע]]]]
בעקבות תחילת המבצע התרחב הירי לעבר ישוב הדרום שכלל ירי של רקטות [[קסאם]], רקטות [[גראד]] רגילות ומשופרות ו[[פצצת מרגמה|פצצות מרגמה]], ולראשונה נורו רקטות מעבר לטווח [[אשקלון]] ו[[שדרות]], לעבר ערים גדולות כגון [[באר שבע]], [[קריית גת]], [[אשדוד]] ו[[יבנה]]. בהתאם לכך נתן [[פיקוד העורף]], ובראשו ה[[אלוף]] [[יאיר גולן]],{{הערה|{{הארץ|יניר יגנה|אלוף פיקוד העורף: התושבים שנהרגו יכלו להינצל, לו היו נשמעים להנחיות פיקוד העורף|0000017f-db08-d856-a37f-ffc8a86b0000|30 בדצמבר 2008}},}} הנחיות [[הגנה אזרחית]] לתושבי היישובים שבטווח הרקטות.{{הערה|{{ynet|אילנה קוריאל ורוני סופר|הנחיות פיקוד העורף: מי צריך לרדת למקלט?|3644932|27 בדצמבר 2008}}.}}{{הערה|{{nrg||פיקוד העורף: הנחיות לתושבי הדרום|831/320|27 בדצמבר 2008|1|1}}.}} ההנחיות קבעו זמן לכניסה למרחב מוגן בהתאם לזמן המעוף של רקטה או פצצת מרגמה מעזה על היישוב. יישובים בטווח של פחות מ-10 ק"מ נדרשו לשהות במרחב מוגן ברציפות, בטווח 10 עד 20 ק"מ תוך יכולת הגעה למרחב מוגן ב-15 שניות, 10–20 ק"מ ב-30 שניות וכן הלאה עד 40 ק"מ, שנחשב לטווח הרקטות המקסימלי.

=== אירועים בולטים של ירי רקטות ופצצות מרגמה לעבר ישראל ===
* ב-27 בדצמבר, היום הראשון של המבצע, נורו לעבר ישראל 130 רקטות. אזרח נהרג ונפצעו אנשים נוספים כתוצאה מפגיעת רקטת גראד בבית מגורים בעיירה [[נתיבות]].
* ב-28 בדצמבר אישרה [[ממשלת ישראל]] את הכרזת [[שר הביטחון]] על [[מצב מיוחד בעורף]] ביישובי [[עוטף עזה]], וכן הפעלת [[משק לשעת חירום]]. כמו כן הוחלט לא לחדש את הלימודים באזורי העימות בדרום בתום חופשת ה[[חנוכה]].{{הערה|שם=Walla001}} במהלך היום פגעו רקטות ביישובים שונים.
* ב-29 בדצמבר פגעה רקטת גראד באתר בנייה ב[[אשקלון]] וכתוצאה מהפגיעה נהרג אדם אחד ונפצעו כ-20. בשעות הערב פגעה רקטת גראד משופרת במרכז [[אשדוד]], וכתוצאה מכך נהרגה אשה ומספר אנשים נפצעו בדרגות חומרה שונות. במקביל, פגיעה ישירה של פצצת מרגמה באזור [[מועצה אזורית שער הנגב]] (קיבוץ [[נחל עוז]]) גרמה למותו של איש קבע בצה"ל.{{הערה|{{nrg||בעקבות הירי: הרוגה באשדוד, הרוג בעוטף עזה|832/613|29 בדצמבר 2008||}}.}} למחרת התייחס [[אלוף פיקוד העורף]] [[יאיר גולן]] להרוגים בנתיבות ובאשקלון וטען כי "לו היו נענים להנחיות יכול להיות שהיו מצילים את חייהם" וקרא לאזרחים להישמע להנחיות פיקוד העורף.{{הערה|{{הארץ|יניר יגנה|אלוף פיקוד העורף: התושבים שנהרגו יכלו להינצל, לו היו נשמעים להנחיות פיקוד העורף|1.1370500|30 בדצמבר 2008}}.}}
* ב-30 בדצמבר פגעו שתי רקטות ב[[באר שבע]]. בעקבות זאת הוחלט שלא לקיים לימודים בעיר.{{הערה|{{הארץ|יניר יגנה|מבצע "עופרת יצוקה": תושבי באר שבע מתבקשים להישאר במרחבים המוגנים|1.1370987|31 בדצמבר 2008}}.}} למחרת, פגעה רקטת גראד פגיעה ישירה בכיתת לימוד, שהייתה ריקה – הודות להחלטה זו.

ביום ה-13 למבצע דווח על ידי ה[[שב"כ]] כי מתחילתו נורו לעבר ישראל 790 רקטות ופצמ"רים, על פי נתוני צה"ל נורו 547 רקטות ופצמ"רים.{{הערה|{{הארץ|[[יוסי מלמן]] ועמוס הראל|השב"כ: מתחילת המבצע נורו 790 רקטות ופצמ"רים|1.1559266|8 בינואר 2009}}.}} טווח הירי הגיע בשיאו ל[[יבנה]] בצפון ו[[באר שבע]] במזרח.

[[משטרת ישראל]] דיווחה כי במהלך המבצע זוהו 255 נפילות של רקטות ביישובי הדרום. [[מגן דוד אדום|מד"א]] דיווח כי 28 פצועים קשה, 37 פצועים בינוני ו-118 פצועים קל פונו לבתי החולים. כמו כן היו כ-548 נפגעי חרדה.{{הערה|שם=הערה_א}}

[[מס רכוש]] דיווח כי עד תום המבצע הוגשו 1,728 תביעות בגין פגיעה ברכוש, מתוכן 1,300 בגין פגיעה בבתים,{{הערה|{{nrg|עידו אפרתי|3 שבועות של עופרת יצוקה: כ-1,300 בתים נפגעו בדרום|841/748|18 בינואר 2009|16|}},}} נתון שהוא נמוך משמעותית ביחס ל[[מלחמת לבנון השנייה]] שבה הוגשו 30,000 תביעות.{{הערה|{{כלכליסט|הדר קנה|"במלחמת לבנון היו 30 אלף תביעות, הפעם - רק 1,700"|3194402|18 בינואר 2009}}.}}

{| align=center
|<gallery widths="160px" heights="160px" perrow="3">
קובץ:Oferet33.jpg|מקלט בנתיבות בשימוש במהלך המבצע
קובץ:Kassam hit sderot.jpg|טיפול בנזק שגרמה רקטת קסאם ב[[שדרות]]
קובץ:Oferet22.jpg|שלט תמיכה בצה"ל ב[[נתיבות]] במהלך המבצע – חיזוק צה"ל מצד העורף הישראלי
</gallery>
|}

== תגובות למבצע ==
=== תגובות בישראל ===
[[קובץ:TAU_Demo.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הפגנת תמיכה בחיילי צה"ל ובתושבי עוטף עזה, [[אוניברסיטת תל אביב]], 31 בדצמבר 2008]]
על פי [[סקר]]ים, התקיפה האווירית והמהלך הקרקעי זכו לתמיכה נרחבת בציבור הישראלי.{{הערה|{{mako||91% מהציבור דורשים תגובה צבאית חריפה לירי הקסאמים|7945eea8489ff11004|news-military/security|12 במרץ 2009}}}}{{הערה|[[אפרים יער]] ו[[תמר הרמן]], [http://www.spirit.tau.ac.il/xeddexcms008/download.asp?did=peaceindex2008_12_4 מדד המלחמה והשלום - דצמבר 2008] {{DOC}}.}}

ביום הראשון למבצע קראה [[ועדת המעקב של ערביי ישראל]] לערביי ישראל לצאת ולהפגין נגד המבצע, ואלפים נענו לקריאה.{{הערה|{{ynet|שרון רופא-אופיר ואחיה ראב"ד|אלפי ערבים צעדו: "ברוח ובדם נפדה את עזה"|3645804|28 בדצמבר 2008}}.}} המשטרה הודיעה כי תנקוט יד קשה נגד מפירי הסדר, ובשלושת ימי המבצע הראשונים נעצרו כ-100 מתושבי [[מזרח ירושלים]] וכ-100 ערביי ישראל נוספים נעצרו בצפון הארץ בהפגנות לאורך צירי תנועה.{{הערה|{{ynet|שרון רופא-אופיר ואפרת וייס|200 ערבים נעצרו מאז שבת: "נגלה אפס סובלנות"|3647003|30 בדצמבר 2008}}.}} המעצרים הביאו לפנייה מטעם [[חבר הכנסת]] [[עבאס זכור]] ל[[השר לביטחון פנים|שר לביטחון פנים]] [[אבי דיכטר]] בדרישה להפסיק את "מדיניות ההפחדה ואת הרדיפות הפוליטיות" ולאפשר את זכויות המחאה וההפגנה המוגנות במשטר דמוקרטי.{{הערה|{{הארץ|יואב שטרן וג'קי חורי|ח"כ זכור למשטרה: להפסיק את גל המעצרים במגזר הערבי|1.1370501|30 בדצמבר 2008}}.}} זאת, לאחר דיווחים על כך שה[[שב"כ]] עצר לחקירה [[ערבים]] שהשתתפו בהפגנות חוקיות נגד המבצע. לצד פעולות המחאה התקיימו גם הפגנות אלימות ו[[פיגוע]]ים.{{הערה|{{הארץ|שירות "הארץ" ויהונתן ליס|ילד בן 3 נפצע מהשלכת אבנים; סוכלו שני ניסיונות פיגוע בגדה|1.1370503|30 בדצמבר 2008}}.}}{{הערה|{{נענע10|דורון נחום|פיגוע דקירה נוסף: פצוע קל עד בינוני באירוע בקדומים|605677|29 בדצמבר 2008||net}}.}}{{הערה|.{{ynet|אפרת וייס ורועי מנדל|שוטרים הרגו מחבל פלסטיני שהצית תחנת דלק|3652750|8 בינואר 2009}}.}}{{הערה|.{{ynet|אלי סניור|פצוע קל בפיגוע עם גרזן ברחובות|3653430|9 בינואר 2009}}.}}

ב-3 בינואר התקיימה ב[[סח'נין]] הפגנה של ערביי ישראל בהשתתפות עשרות אלפי מפגינים.{{הערה|{{ynet|שרון רופא-אופיר|הפגנת ענק בסכנין: עופרת יצוקה - פשע מלחמה|3649551|3 בינואר 2009}}.}} במקביל נערכה ב[[כיכר רבין]] שבתל אביב הפגנה של כ-15,000 יהודים וערבים נגד המבצע.

במהלך המבצע התקיימו בישראל, באוניברסיטאות ובערים, הפגנות נוספות, מהן שהתנגדו למבצע ומהן שתמכו בו,{{הערה|{{ynet|אחיה ראב"ד ורונן מדזיני|"ברק רוצח ילדים", קראו באוניברסיטת חיפה|3646507|29 בדצמבר 2008}}.}}{{הערה|{{ynet|דניאל אדלסון|מפגינים: "תל אביב להתעורר, החמאס יבוא מהר"|3647539|30 בדצמבר 2008}}.}} יותר מ-700 מפגינים, מרביתם ערבים, נעצרו בהפגנות בישראל במהלך המבצע.{{הערה|{{הארץ|יואב שטרן, יהונתן ליס ועפרה אידלמן|יותר מ-700 ערבים נעצרו בהפגנות בישראל מאז תחילת המבצע בעזה|1.1241727|18 בינואר 2009}}.}}

=== תגובות ברצועת עזה ===
[[קובץ:מפת טווחי רקטות מרצועת עזה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מפת טווחי רקטות, במבצע עופרת יצוקה הטווח היה עד קו ה-40 ק"מ הערים [[יבנה]] ו[[באר שבע]].]]
בימים לפני תחילת המבצע הקרקעי התרברבו אנשי חמאס ואמרו כי הם מחכים לצה"ל, כדי שיוכלו לגבות ממנו מחיר. בתחילת שלב ב' של המבצע, איים דובר חמאס כי "עזה תהפוך ל[[בית קברות]] לחיילי צה"ל".{{הערה|{{nrg|סוכנויות הידיעות|חמאס: עזה תהפוך בית קברות לחיילי צה"ל|834/957|3 בינואר 2009||}}.}} בהמשך הפיץ חמאס דיווחים שקריים על חטיפת חיילים ועל עשרות הרוגים ישראלים.{{הערה|{{nrg|אמיר בוחבוט וסוכנויות הידיעות|חמאס נלחם פסיכולוגית: חטפנו חיילים; צה"ל מכחיש|835/117|4 בינואר 2009||}}.}} עוד לפני הכניסה הקרקעית הפעיל חמאס [[לוחמה פסיכולוגית]], בכך שהפיץ איומים על כוונתו לחטוף חיילים.

ב-8 בינואר דחה חמאס את ההצעה המצרית להפסקת אש.{{הערה|{{נענע10|[[צבי יחזקאלי]]|ממחר: חמאס לא רואה באבו מאזן נשיא הרש"פ|608267|8 בינואר 2009||news}}.}} ראש ממשלת חמאס, [[אסמאעיל הנייה]], הסתתר מתחילת המבצע, אך הופיע בשני שידורי טלוויזיה בערוץ הטלוויזיה של חמאס, והכריז "עזה לא תישבר - הניצחון שלנו על הציונים קרוב".{{הערה|{{הארץ|אבי יששכרוף|איסמעיל הנייה: נסכים לדון ביוזמה להפסקת אש|1.1240733|13 בינואר 2009}}.}}

ההרס הרב שנגרם ברצועת עזה במהלך המבצע הביא גם לביקורת על הנהגת חמאס. [[אחמד יוסף]], יועצו של אסמאעיל הנייה, ו[[ראזי חאמד]], שהיה דובר הממשלה, נפגשו עם צמרת הארגון בדמשק, ובראשה [[ח'אלד משעל]], ואמרו "המטתם אסון כבד על עזה והרג".{{הערה|{{הארץ|אבי יששכרוף|אנשי חמאס להנהגה בדמשק: הרסתם את עזה|1.1241520|16 בינואר 2009}}.}}

ב-12 בינואר איים דובר חמאס ברקטות על יבנה, [[רחובות]] ו[[תל אביב]].{{הערה|{{גלובס|לילך ויסמן|אובמה: "אני מודאג מאד, אנו עוקבים אחר ההתפתחויות בעזה על בסיס יומי"; 5 חיילי צה"ל נהרגו ביממה האחרונה בעזה|1000413492|6 בינואר 2009}}.}} לאחר סיום המבצע הציג דובר חמאס תמונת ניצחון כביכול על בסיס נתונים לא אמינים של נפגעי חמאס לעומת נפגעי צה"ל.{{הערה|[http://www.news-israel.net/Article.asp?Code=14273 חמאס: איבדנו 48 לוחמים, הרגנו 80 חיילים], אתר עניין מרכזי.}} [[אסמאעיל הנייה]] הופיע בטלוויזיה ודיבר על "הניצחון האלוהי". מהצהרות חמאס ניכר כי ההוא מנסה לקבע בדעת הקהל העזתי [[סיפר|נרטיב]] של ניצחון, כדי להצדיק את דרכו.{{הערה|[http://www.terrorism-info.org.il/malam_multimedia/Hebrew/heb_n/html/hamas_048.htm חמאס מנהלת מלחמה על התודעה], מרכז המידע למודיעין ולטרור.}}

=== תגובות ברשות הפלסטינית ===
{{להשלים|נושא=ישראל}}
בימים הראשונים של המבצע התקיימו הפגנות הזדהות של תושבים פלסטינים ברחבי [[הגדה המערבית]]. משרד הנוער והספורט של [[הרשות הפלסטינית]] הקים במרבית הערים הפלסטיניות אהלי מחאה נגד המלחמה אשר שימשו גם כנקודות איסוף מוצרים ומצרכי מזון שישלחו כסיוע לתושבי [[רצועת עזה]].{{הערה|שם=ברמאללה-האדישות|{{הארץ|אבי יששכרוף|מבצע "עופרת יצוקה": ברמאללה האדישות גוברת על ההזדהות עם עזה|1.1241000|14 בינואר 2009}}.}} המבצע חידד את חילוקי הדעות בין [[פת"ח]] ל[[חמאס]] על דרך המאבק להקמת [[מדינה פלסטינית]] ועל האחריות לגרירת אזרחי רצועת עזה למלחמה.{{הערה|{{הארץ|סוכנויות הידיעות|יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס (אבו מאזן): חמאס היה יכול למנוע את הטבח|1.1370084|28 בדצמבר 2008}}.}} לקראת סוף המבצע התמעטו ההפגנות, בעיקר עקב חששם של אזרחים שהתדרדרות במצב הביטחוני תגיע גם לגדה המערבית, אך גם בשל תחושת חוסר יכולת להשפיע על הדברים בשל נתק ממשלות חמאס-פת"ח.{{הערה|שם=ברמאללה-האדישות}}

=== תגובות בעולם ===
[[קובץ:Edinburgh_January_protest.JPG|שמאל|ממוזער|200px|הפגנה נגד ישראל ב[[אדינבורו]] שב[[סקוטלנד]]]]
בימים הראשונים של המבצע נערכו נגדו [[הפגנה|הפגנות]] של מאות ואלפים, בבירות שונות באירופה (מרבית המפגינים היו מוסלמים).{{הערה|{{הארץ|אסף אוני|גם היום: אלפים הפגינו נגד ישראל ברחבי אירופה|1.1240170|10 בינואר 2009}}.; {{נענע10||הפגנות אלימות מול שגרירות ישראל בלונדון|605367|28 בדצמבר 2008||news}}.}} ככל שהמבצע התארך כך התעצמו ההפגנות, ובמיוחד תפסו תאוצה לאחר תחילת המערכה הקרקעית. הפגנות שמנו עשרות אלפים נערכו בבירות של מדינות מוסלמיות כ[[מרוקו]], [[טורקיה]], ו[[תימן]]. בתימן אף הותקפו בתיהם של אנשי הקהילה היהודית,{{הערה|{{ynet|סוכנויות הידיעות|בעולם: רבבות מפגינים נגד הפעולה הקרקעית|3650512|5 בינואר 2009}}.}} לעומת זאת נערכו הפגנות תמיכה בישראל בצרפת, באוסטרליה, ב[[בלגיה]], בגרמניה, בפינלנד ובארצות הברית.{{הערה|{{ynet|[[סוכנות הידיעות הצרפתית|AFP]]|הפגנת תמיכה בצרפת: פעולת ישראל - הגנתית|3650359|4 בינואר 2009}}.}}

ב-3 בינואר הפגינו אלפים ב[[לונדון]] נגד המבצע, בהפגנה השתתפו הזמרת [[אנני לנוקס]] ו[[ראש עיריית לונדון]] לשעבר, [[קן ליווינגסטון]].{{הערה|{{נענע10|אריאל מרגלית|אלפים מפגינים בלונדון נגד מבצע "עופרת יצוקה"|606760|3 בינואר 2009||news}}.}} ב-11 בינואר נערכה בלונדון הפגנת אלפים שהביעה תמיכה בישראל. גם בגרמניה נערכו הפגנות תמיכה בישראל.{{הערה|{{ynet||בריטניה: עשרות אלפים הפגינו תמיכה בישראל|3654214|11 בינואר 2009}}.}}

ב-6 בינואר איים [[איימן א-זוואהירי]], סגנו של [[אוסאמה בן לאדן]], בקלטת אודיו שבה קרא למוסלמי העולם לתקוף "יעדים ישראליים ומערביים" בשל המבצע הצבאי בעזה. כעבור שבוע יצא בן-לאדן עצמו בקריאה לג'יהאד נגד ישראל.{{הערה|{{הארץ||בן לאדן קרא לג'יהאד נגד ישראל בגלל התקיפה בעזה|1.1241038|14 בינואר 2009}}.}}

ב-6 בינואר פוצץ ב[[אנקרה]] משחק [[כדורסל]] במסגרת ה[[יורוקאפ (יול"ב)|יורוקאפ]], כאשר כ-2,500 טורקים הסתערו על שחקני [[בני השרון]], שהסתגרו בחדר ההלבשה.{{הערה|{{הארץ|אריה ליבנת, אלעד זאבי|יורוקאפ: פוצץ משחקה של בני השרון מול טלקום אנקרה הטורקית|1.1239599|7 בינואר 2009}}.}}

על פי עמוס חרמון, הממונה על המאבק ב[[אנטישמיות]] ב[[הסוכנות היהודית|סוכנות היהודית]], בשבועיים מאז שהחל המבצע נרשמו למעלה ממאה תקריות אנטישמיות ברחבי העולם. בהן השלכת [[בקבוק תבערה|בקבוקי תבערה]] לעבר בתי כנסת, חילול בתי קברות והכאת יהודים.{{הערה|{{ynet|יעל לוי|המחאה בעולם: בקהילות היהודיות חוששים מאסון|3654440|11 בינואר 2009}}.}} לדברי [[אברהם פוקסמן]], ראש [[הליגה נגד השמצה]] בארצות הברית, המבצע הביא ל[[האנטישמיות החדשה|גל חמור וחריף של אנטישמיות]] ברחבי העולם שלא נראה כמותו כבר עשרות שנים.{{הערה|{{nrg|סוכנויות הידיעות|עקב עופרת יצוקה: גל אנטישמיות כלל עולמי|850/574|7 בפברואר 2009|1|1}}.}} על פי מחקר שנעשה במכון לחקר האנטישמיות והגזענות ב[[אוניברסיטת תל אביב]], בעקבות המבצע עלה מספר התקריות האנטישמיות האלימות בשנת [[2009]] ב-100% לעומת השנה הקודמת ועמד על 1,129 תקריות. עורכי המחקר ציינו כי גל האנטישמיות העולמי נבע מ"התארגנות מוקדמת של פעילים קיצוניים מן השמאל ובייחוד מקרב המהגרים המוסלמים, שתוצאתה הייתה מתקפה מכוונת ומתוכננת... בכל הכלים האנטישמיים הקיימים... כדי להביא להסכמה בינלאומית על דה-לגיטימציה של יהודים ושל ישראל כישות אחת".{{הערה|[http://www2.tau.ac.il/news/hebnew.asp?num_new=3090 בעקבות מבצע "עופרת יצוקה" – אנטישמיות ושואה בלב השיח הציבורי הבינלאומי בשנת 2009], אתר אוניברסיטת תל אביב.}}

לצד ההתקפות על ישראל, היו גם דוברים שהצדיקו את ישראל והגנו על התנהלותה במבצע. [[עורך דין|עו"ד]] [[פרופסור]] [[אלן דרשוביץ]] ציטט את עדותו של [[קולונל]] [[ריצ'רד קאמפ]] על מבצע עופרת יצוקה:{{הערה|Alan Dershowitz, [http://www.hudson-ny.org/848/the-hypocrisy-of-universal-jurisdiction The Hypocrisy of "Universal Jurisdiction"], Hudson Institute 06-10-2009|כיוון=שמאל}}
: "מהידע שלי על צה"ל וממה שאני עוקב אחריו במבצע הנוכחי, אני לא חושב שהיה אי פעם בהיסטוריה של הלחימה מצב שבו צבא עשה יותר מאמצים להפחית אבדות אזרחיות ומוות של אנשים חפים מפשע, מאשר צה"ל עושה כיום ב[[רצועת עזה|עזה]]... [[חמאס]], האויב נגדו הם נלחמים, אומן באופן נרחב על ידי [[איראן]] ו[[חזבאללה]], להילחם בקרב אנשים, להשתמש באוכלוסייה האזרחית של [[עזה]] כמגן אנושי... הפקטור של שימוש חמאס באוכלוסייה היא חלק עיקרי בתוכנית ההגנה שלהם. למרות זאת, כפי שאני אומר, ישראל, צה"ל, נקטו בצעדים ענקיים... להפחתת אבדות אזרחיות, זה בלתי אפשרי, זה בלתי אפשרי למנוע את זה לחלוטין כאשר האויב משתמש באזרחים כמגן אנושי."
סרטון של קמפ נואם בוועדה ומצדיק את ישראל הופץ על ידי [[ההסברה הישראלית]] (הרשמית והלא-רשמית, וגם הלא-ממשלתית) והופץ אף ב[[יוטיוב]].

== המערכה הדיפלומטית ==
[[קובץ:Sarkozy-congres-ump.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נשיא צרפת [[ניקולא סרקוזי]] שהיה ראש המדינה הפעיל ביותר בניסיון להגיע להפסקת האש, שהה באזור מספר ימים וביצע [[מסע דילוגים]] בין [[רמאללה]], [[ירושלים]] ו[[קהיר]].]]
[[קובץ:International reaction to the 2008–2009 Israel–Gaza conflict.png|שמאל|ממוזער|250px|התפלגות ביחס המדינות למבצע עופרת יצוקה
{{מקרא|#000000|ישראל-עזה}}
{{מקרא|#0F37DB|מדינות שתמכו בעמדת ישראל}}
{{מקרא|#918BFE|מדינות שגינו רק את חמאס}}
{{מקרא|#FF7777|מדינות שגינו רק את ישראל}}
{{מקרא|#F20000|מדינות שתמכו בעמדת חמאס}}
{{מקרא|#9ADD84|מדינות שגינו את שני הצדדים או שלא גינו אף צד}}
{{מקרא|#A3A3A3|מדינות שיחסן למבצע לא ידוע}}]]
ההתנגדות עזה במיוחד למבצע הייתה ב[[איראן]] ובקרב חלק מ[[העולם הערבי]], בעיקר בסוריה. מנהיגה העליון של איראן, [[עלי ח'אמנאי]], פרסם פסק הלכה הקורא ל[[מוסלמים]] להגן על הפלסטינים בעזה "בכל דרך אפשרית".{{הערה|{{ynet|דודי כהן|מנהיג איראן למוסלמים: הגנו על תושבי הרצועה|3645654|28 בדצמבר 2008}}.}} איראן גם איימה כי תתבע את ישראל ב[[בית הדין הבין-לאומי לצדק (ICJ)|בית הדין הבין-לאומי לצדק]] שב[[האג]].{{הערה|{{ynet|דודי כהן|הפעולה בעזה: איראן תתבע את ישראל בהאג|3646139|28 בדצמבר 2008}}.}} סוריה הודיעה כי תפסיק את השיחות עם ישראל. [[רג'פ טאיפ ארדואן]], ראש ממשלת [[טורקיה]], שנחשבה אז כידידת ישראל, פצח בשורת התבטאויות חריפות נגד ישראל. ארדואן אמר כי הפעולה בעזה היא "[[פשע נגד האנושות]]"{{הערה|{{NFC|משה ריינפלד|טורקיה: הפצצות ישראל פשע נגד האנושות|184718|28 בדצמבר 2008}},}} ואף קרא לסלק את ישראל מהאו"ם.{{הערה|{{nrg|סוכנויות הידיעות|ראש ממשלת טורקיה: יש להרחיק את ישראל מהאו"ם|841/126|16 בינואר 2009|1|1}}.}}

[[צרפת]] דרשה [[הפסקת אש]] ממניעים הומניטריים,{{הערה|{{הארץ|ברק רביד|מבצע "עופרת יצוקה": צרפת יוזמת הפסקת אש הומניטרית בעזה|1.1370988|30 בדצמבר 2008}}.}} וגם שרי החוץ של [[האיחוד האירופי]] שהתכנסו בפריז תבעו הפסקת אש.{{הערה|{{ynet|רוני סופר והסוכנויות|בשבוע הבא: סרקוזי יגיע לארץ לקדם את הרגיעה|3647588|30 בדצמבר 2008}}.}} "[[קבוצת ריו]]", פורום המאגד 23 ממדינות [[אמריקה הלטינית]], קראה להפסקת אש מיידית והדדית בעזה וחזרה אל דרך המשא ומתן.{{הערה|[http://www.ynet.co.il/Ext/Comp/CdaNewsFlash/0,2297,L-3647717_184,00.html מדינות אמריקה הלטינית: ישראל עושה שימוש מופרז בכוח].}}

לעומתן, מדינות ערב המתונות כמו [[סעודיה]] ו[[מצרים]] נתנו גיבוי שקט לפעולת צה"ל. מצרים אף הטילה את האשמה על חמאס, בצד גינוי רפה לישראל, והודיעה כי לא תפתח את המעברים אלא אם הרשות הפלסטינית תקבל את האחריות עליהם,{{הערה|{{הארץ|סוכנויות הידיעות|נשיא מצרים, חוסני מובראק: לא נפתח את הגבול עם עזה, אלא אם הרשות תשלוט במעבר רפיח|1.1370519|30 בדצמבר 2008}},}} אף על פי שבפרוץ המהלך הקרקעי הודיעה כי היא מגנה את ישראל, ודרשה מצה"ל לסגת מן הרצועה. סעודיה האשימה את חמאס בפרובוקציה נגד ישראל. שתי מדינות אלו עיכבו את התכנסות הליגה הערבית בגיבוי של המערב. לאחר שהליגה הערבית התכנסה ב[[קהיר]] בדרג שרי חוץ ב-31 בדצמבר 2008, טרפדו מצרים וסעודיה כינוס חירום של הליגה הערבית ב[[דוחא]]. בוועידה זו לא התקבלו החלטות אופרטיביות, והוחלט להעביר את סוגיית הפסקת האש ל[[מועצת הביטחון של האו"ם]].

מדינות אחרות כגון [[ארצות הברית]],{{הערה|{{הארץ|נטשה מוזגוביה, ארה"ב|מבצע "עופרת יצוקה": הביקורת בארה"ב על ישראל מתגברת, אך הבית הלבן עומד לצדה|1.1370339|29 בדצמבר 2008}},}} [[גרמניה]], [[צ'כיה]],{{הערה|{{הארץ|סוכנויות הידיעות|מבצע "עופרת יצוקה": שר החוץ של צ'כיה, שתכהן מינואר כנשיאת האיחוד האירופי מביע תמיכה בפעולת צה"ל בעזה|1.1370513|30 בדצמבר 2008}},}} [[קנדה]],{{הערה|[http://ca.reuters.com/article/domesticNews/idCATRE5057CF20090106 קנדה מטילה את האחריות על חמאס], רויטרס, 7 בינואר 2009.}} [[דנמרק]] ו[[אוסטרליה]]{{הערה|שם=אוסטרליה|{{נענע10|סוכנויות הידיעות|אוסטרליה: נעביר 3.5 מיליון דולר לסיוע לפלסטינים|606325|1 בינואר 2009||news}}.}} תמכו בפעולה ובזכותה של ישראל להגן על עצמה. במסגרת המאמץ הדיפלומטי הודיעה ישראל כי תעניק [[סיוע הומניטרי]] לתושבי עזה. ב-12 בינואר מינה ראש הממשלה אהוד אולמרט את שר הרווחה [[יצחק הרצוג]] כשר הממונה על הסיוע ההומניטרי לתושבי עזה.{{הערה|{{mako|יוסי זילברמן|השר הרצוג מונה למתאם הסיוע לתושבי עזה|7586ea469d1de11004|news-military/israel|13 בינואר 2009}}}}

עם תחילת המהלך הקרקעי, ב-3 בינואר, הביעה צ'כיה, הנשיאה התורנית של האיחוד האירופי, תמיכה בישראל, ואמרה כי "מדובר במהלך הגנתי ולא התקפי".{{הערה|{{nrg|סוכנויות הידיעות|גיבוי מהאיחוד האירופי: פעולת צה"ל – הגנתית|834/950|3 בינואר 2009|1|1}}.}} לעומתה גינו בריטניה וצרפת את המשך הפעולה. [[מועצת הביטחון של האו"ם]] כונסה לדיון חרום, שבו תביעתה של [[לוב]] להפסקת אש מיידית, לא אושרה בשל התנגדותה של ארצות הברית.{{הערה|{{ynet|יצחק בן-חורין, וושינגטון|מלחמת עזה: ארה"ב סיכלה הפסקת-אש לובית|3649899|4 בינואר 2009}}.}} [[אמיר]] [[קטר (מדינה)|קטר]], ה[[שייח']] [[חמד בן ח'ליפה אאל ת'אני]], גינה את הפעולה, הגדירה כפשע מלחמה, וקרא לכינוס חירום של מדינות ערב{{הערה|{{ynet|סוכנויות הידיעות|אמיר קטאר: פעולת צה"ל בעזה - פשע מלחמה|3650523|5 בינואר 2009}},}} ואילו ממלאת מקום ראש ממשלת [[אוסטרליה]] הודיעה כי היא מכירה בזכותה של ישראל להגן על עצמה, גינתה את פעולות חמאס וקראה להפסקת אש.{{הערה|שם=אוסטרליה}}

ב-5 בינואר 2009 הגיעו לישראל נשיא צרפת [[ניקולא סרקוזי]] ונציגי הטרויקה של האיחוד האירופי: שרי החוץ של צ'כיה, [[שוודיה]] וצרפת שביקשו הפסקת אש מיידית.{{הערה|{{nrg|רוני מלול|סרקוזי לפרס: דרושה הפסקת אש הומניטרית|835/957|5 בינואר 2009|1|1}}.}} בקשתם לא נענתה על ידי ממשלת ישראל. אולמרט טען שמהלך כזה יפגע בהסדר האזורי החדש שישראל מייחלת אליו. בקשתם של נציגי האיחוד ליצור חדר מצב הומניטרי לצה"ל ולארגוני הסיוע הבין-לאומי נתקבלה.{{הערה|{{nrg|מהי בנגל ורוני מלול|רה"מ: רגיעה תביא את חמאס לטווח 60 ק"מ|836/234|6 בינואר 2009|1|1}}.}} ב-6 בינואר הגדיר נשיא [[ונצואלה]], [[הוגו צ'אווס]], את הפעולה כ"שואה ורצח עם" וגירש את שגריר ישראל מארצו,{{הערה|{{ynet|רויטרס ורוני סופר|צ'אבס: המצב בעזה "שואה"; שגריר ישראל גורש|3651781|6 בינואר 2009}},}} מה שהוביל לגירוש הצוות הדיפלומטי הוונצואליאני מישראל ב-29 בינואר. המועצה המחוקקת של [[אקוודור]] גינתה אף היא את פעולת ישראל ברצועת עזה.{{הערה|{{ynet|[[סוכנות הידיעות הצרפתית|AFP]]|אקוודור: ישראל מבצעת פשעים נגד האנושות|3651951|7 בינואר 2009}}.}}

ירדן, שבתחילת המבצע לא הביעה גינוי כלשהו, הודיעה לאחר הכניסה הקרקעית כי "תבחן מחדש את יחסיה עם ישראל".{{הערה|{{וואלה||ירדן: "נבחן מחדש את יחסינו עם ישראל"|1410997|4 בינואר 2009}}.}} ב-9 בינואר נקטה ירדן במחאה שקטה, באמצעות הארכת חופשת המולדת של שגריר ירדן בישראל,{{הערה|{{nrg|ג'קי חוגי|שגריר ירדן בישראל התבקש לשוב לעמאן|838/026|10 בינואר 2009|1|1}},}} אך לאחר תום המבצע הוא שב לישראל.{{הערה|{{נענע10|AP|לאחר סיום המבצע בעזה: שגריר ירדן שב לעבודתו בישראל|612590|27 בינואר 2009||news}}.}} ב-14 בינואר הודיעה [[בוליביה]] על ניתוק הקשרים הדיפלומטיים עם ישראל.{{הערה|{{nrg|סוכנויות הידיעות|גם בוליביה מנתקת את היחסים עם ישראל|840/282|14 בינואר 2009|1|1}}.}} נשיאה [[אוו מוראלס]] טען כי "הפשעים שישראל מבצעת מחזירים אותנו לתקופת [[מלחמת העולם השנייה]]", וקרא לשלול מ[[שמעון פרס]] את [[פרס נובל לשלום]] שניתן לו.{{הערה|[http://glz.co.il/NewsArticle.aspx?NewsId=33859 עצרת האו"ם תתכנס לדיון בנושא עזה], אתר גל"צ, 15 בינואר 2009.}}

טורקיה ניסתה לקדם יוזמה שתכניס כוח בין-לאומי בין גבול רצועת עזה לישראל; יוזמה שלא התקבלה.{{הערה|{{הארץ|צבי בראל|מבצע "עופרת יצוקה" טורקיה מנסה לקדם תוכנית שתכניס כוח בינלאומי לגבול הרצועה וישראל|1.1238803|4 בינואר 2009}}.}}

ב-16 בינואר הודיעו [[מאוריטניה]] ו[[קטר (מדינה)|קטר]] על הקפאת יחסיהן עם ישראל.{{הערה|{{ynet|סוכנויות הידיעות|מאוריטניה וקטאר הקפיאו יחסיהן עם ישראל|3657343|16 בינואר 2009}}.}}

=== החלטה 1860 של מועצת הביטחון ===
{{ערך מורחב|החלטה 1860 של מועצת הביטחון של האו"ם}}

ב-8 בינואר קיבלה [[מועצת הביטחון של האו"ם]] את החלטה 1860, הקוראת ל[[הפסקת אש]] מיידית בין ישראל לחמאס.{{הערה|{{ynet|יצחק בן-חורין|מועצת הביטחון קבעה: הפסקת אש מיידית בעזה|3653237|9 בינואר 2009}}.}} ההחלטה קוראת לישראל לנסיגה מלאה מעזה, לאחר השלב הראשון של הפסקת אש מוחלטת.{{הערה|[http://unispal.un.org/unispal.nsf/47d4e277b48d9d3685256ddc00612265/96514396e8389a2c852575390051d574!OpenDocument הטקסט המלא של החלטת מועצת הביטחון 1860], אתר האו"ם {{אנגלית}}.}}{{כ}} 14 מדינות תמכו בהחלטה וארצות הברית נמנעה. שגרירת ישראל באו"ם, [[גבריאלה שלו]], הגיבה להחלטה במילים: "חמאס לא הותיר ברירה, אלא לפעול להגנה עצמית".

[[ראש ממשלת ישראל]], [[אהוד אולמרט]], הודיע מייד לאחר קבלת ההחלטה כי אין בכוונת ישראל להיענות להחלטת מועצת הביטחון של האו"ם: "ירי הרקטות הבוקר רק מוכיח ש[[החלטת האו"ם]] אינה מעשית ולא תקוים על ידי ארגוני הרצח". לדבריו, ישראל לא תאפשר לגורמים חיצוניים להתערב בענייני הביטחון של מדינת ישראל. שרת החוץ של ישראל, [[ציפי לבני]], אמרה: "ישראל פעלה, פועלת ותפעל אך ורק לפי שיקוליה, ביטחון אזרחיה וזכותה להגנה עצמית".{{הערה|{{ynet|רוני סופר ועלי ואקד|לבני על החלטת האו"ם: נפעל רק לפי שיקולינו|3653273|9 בינואר 2009}}.}}

ב-11 בינואר הגיע למצרים ולישראל שר החוץ הגרמני, [[פרנק ולטר שטיינמאייר]], כדי לקדם את הפסקת האש והפסקת ה[[טרור]]. למצרים הוא הציע מומחים וציוד לאיתור מנהרות,{{הערה|{{הארץ|הארץ, אסף אוני, כתב "" באירופה|גרמניה תשלח מומחים לאמן את הכוחות המצריים בגבול עזה|1.1240330|11 בינואר 2009}},}} ובישראל הביע תמיכה ואמר "אין מדינה בעולם שתסבול ירי על אזרחיה" ו"שעל הקהילה הבינלאומית למצוא דרך לשמור על ביטחון ישראל".{{הערה|{{נענע10|רונן ליבוביץ`|שר החוץ הגרמני: אין מדינה בעולם שתסבול ירי על אזרחיה|608774|11 בינואר 2009||news}}.}}

ב-12 בינואר, במסיבת העיתונאים האחרונה של [[ג'ורג' ווקר בוש]] כ[[נשיא ארצות הברית]], שהתקיימה ב[[הבית הלבן|בית הלבן]], חזר בוש על העמדה כי "לישראל יש הזכות להגן על עצמה", והוסיף כי על צה"ל לנסות להימנע מפגיעה באזרחים חפים מפשע ברצועה. כן אמר, כי בסופו של דבר יצטרכו שני הצדדים להגיע להפסקת אש, אך הבהיר כי הפסקת אש תוכל להתקיים רק אם ארגון חמאס יפסיק את פעילות הטרור שלו נגד מדינת ישראל. בוש הזכיר כי הוא תומך בהקמה של [[מדינה פלסטינית]] לצד מדינת ישראל.{{הערה|{{נענע10|גיל תמרי וסוכנויות הידיעות|בוש: הפסקת אש בעזה - רק אם חמאס יפסיק את הירי|609058|12 בינואר 2009||news}}.}}

ב-15 בינואר הגיע לישראל, לאחר ביקור במצרים, [[מזכ"ל האו"ם]], [[באן קי מון]], ונפגש עם בכירים. המזכ"ל הביע עמדה מאוזנת בסכסוך, אך חזר על עמדתו שהעימות חייב להסתיים באופן מיידי ללא כל תנאים, בהתאם להחלטת מועצת הביטחון, ואמר שהדבר תלוי בעיקר בצד הישראלי.{{הערה|{{הארץ|ברק רביד|עופרת יצוקה מזכ"ל האו"ם באן קי-מון: הפסקת האש תלויה בעיקר ברצון הישראלי|1.1241297|15 בינואר 2009}}.}}

ב-16 בינואר 2009 חתמה ישראל, לאחר משא ומתן שנוהל על ידי [[שרת החוץ]] [[ציפי לבני]], על הסכם עם [[ארצות הברית]] ובשיתוף עם [[נאט"ו]] למניעת [[הברחה|הברחות]] אמל"ח לרצועת עזה.{{הערה|{{nrg|טל שניידר, וושינגטון|ישראל וארה"ב חתמו על הסכם למניעת הברחות|841/184|16 בינואר 2009|1|1}}.}}

== הפסקת האש ==
ב-17 בינואר, סמוך לשעה 23:00, הכריז ראש ממשלת ישראל אהוד אולמרט ב[[מסיבת עיתונאים]] על הפסקת אש חד-צדדית שתכנס לתוקפה החל מהשעה 2:00 בלילה.{{הערה|[http://www.mfa.gov.il/MFAHeb/Diplomatic+updates/Events/Operation_in_Gaza_Statement_by_PM_Ehud_Olmert_170109.htm נאום ראש הממשלה במלואו], באתר משרד החוץ של ישראל.}} עם כניסת הפסקת האש לתוקפה, החל צה"ל לדלל את כוחותיו ברצועת עזה.{{הערה|{{ynet|חנן גרינברג|חיילים יצאו מעזה: "לחמאס לא יצא החשק"|3658115|18 בינואר 2009}}.}} ראש הממשלה [[אהוד אולמרט]], שר הביטחון והרמטכ"ל הכריזו שיעדי המבצע הושגו, חמאס הוכה קשות ונוצרו תנאים לשינוי מהותי במציאות הביטחונית בדרומה של מדינת ישראל.
[[קובץ:Operation Cast Lead, 2009.jpg|ממוזער|334x334 פיקסלים|חיילים עוזבים את רצועת עזה בתום המבצע]]
בשעות שלאחר תחילתה של הפסקת האש נורו 15 רקטות ופצצות מרגמה מרצועת עזה לעבר ישראל. בשעה 14:30 ב-18 בינואר הודיע [[מוסא אבו מרזוק]], סגן יושב ראש המחלקה המדינית של חמאס ב[[דמשק]], ביחד עם הפלגים הפלסטיניים, על הפסקת אש מצידם, שאותה התנו בנסיגה ישראלית מהרצועה בתוך שבוע.{{הערה|{{nrg|ירון ששון ואורי בינדר|אשדוד: אישה נפצעה קל מפגיעת גראד|841/766|18 בינואר 2009|1|1}}.}} [[אסמאעיל הנייה]] אמר, בניגוד לדברי ההנהגה המדינית והצבאית בישראל, כי "האויב כשל בהשגת מטרותיו. עצרנו את המתקפה והאויב לא השיג אף אחת ממטרותיו".{{הערה|{{ynet|רויטרס|הנייה מתעקש: ניצחנו, לא הרתעתם אותנו|3658355|19 בינואר 2009}}.}}

במהלך היום נועדו מנהיגי [[בריטניה]], [[גרמניה]], [[צרפת]], [[איטליה]], [[ספרד]], [[צ'כיה]], [[טורקיה]], [[ירדן]] ומזכ"ל האו"ם בוועידת פסגה שכונסה ב[[שארם א-שייח']] על ידי [[נשיא מצרים]] [[חוסני מובארכ]], במטרה לגבות את תוכנית הפסקת האש המצרית שעל בסיסה פעלו ישראל וחמאס.{{הערה|{{nrg|סוכנויות הידיעות|מנהיגי אירופה בשארם: מברכים על הפסקת האש|841/795|18 בינואר 2009|1|1}}.}} ראש ממשלת ישראל אהוד אולמרט לא הוזמן לוועידה.

עם תום הפסגה בשארם א-שייח', הגיעו [[נשיא צרפת]] [[ניקולא סרקוזי]], [[ראש ממשלת בריטניה]] [[גורדון בראון]], [[ראש ממשלת ספרד]] [[חוסה לואיס רודריגס ספאטרו]], [[ראש ממשלת איטליה]] [[סילביו ברלוסקוני]], [[קנצלרית גרמניה]], [[אנגלה מרקל]] ו[[ראש ממשלת צ'כיה]], [[מירק טופולנק]] ל[[בית אגיון|בית ראש ממשלת ישראל]] ב[[ירושלים]], כדי להביע תמיכה בעמדת ישראל.{{הערה|{{nrg|מיה בנגל|אולמרט למנהיגי אירופה: רוצים לצאת מעזה מהר|841/870|18 בינואר 2009|1|1}}.}}

ב-20 בינואר, לאחר יממה של שקט יחסי, הופרה הפסקת האש מצד חמאס כאשר נורתה אש אל כוחות צה"ל על גדר המערכת מדרום ל[[מעבר כיסופים]] ובמרכז הרצועה, אך לא היו נפגעים ולא נגרם נזק לכוחות.{{הערה|{{ynet|חנן גרינברג|אש נורתה אל חיילים בשני מוקדים ברצועה|3659170|20 בינואר 2009}}.}}

ב-21 בינואר לפנות בוקר השלימו כוחות צה"ל את נסיגתם מרצועת עזה, שעות ספורות לאחר [[ההשבעה הראשונה של ברק אובמה לנשיאות ארצות הברית|השבעתו של ברק אובמה]] כנשיא [[ארצות הברית]].{{הערה|{{הארץ|עמוס הראל|צה"ל ישלים היציאה מעזה לפני השבעת אובמה|1.1242219|20 בינואר 2009}}.}}

=== לאחר תום המבצע ===
{{ערך מורחב|הלחימה ברצועת עזה בין מבצע עופרת יצוקה למבצע עמוד ענן}}
ב-27 בינואר 2009 נהרג חייל ישראלי ונפצעו שלושה חיילים נוספים מ[[מטען צד]] שהתפוצץ סמוך לרכב סיור צבאי שבו נסעו באזור [[כיסופים]], ולאחר כמה שעות נטלה קבוצה בשם "גדודי הג'יהאד והתווחיד" אחריות על הפיגוע ואמרה בהודעתה שהיא קשורה ל[[אל-קאעידה]].{{הערה|{{ynet|חנן גרינברג|צה"ל: חמאס לא ביצע את הפיגוע - אבל אחראי|3662796|27 בינואר 2009}}.}} בתגובה תקף חיל האוויר הישראלי מנהרות בציר פילדלפי.{{הערה|{{הארץ||מטוסי חיל האוויר תקפו מנהרות לאורך ציר פילדלפי|1.1559254|28 בינואר 2009}}.}} בימים שלאחר מכן נמשך ירי דליל של רקטות ו[[פצמ"ר]]ים מרצועת עזה לעבר ישראל, שנענה בתקיפות אוויריות של חיל האוויר הישראלי.

בפברואר 2009 שיפץ חמאס את המנהרות שנפגעו בהפצצות חיל-האוויר.{{הערה|{{mako|אהוד יערי|רפיח: ממשיכים לשפץ את המנהרות|388445b95383f11004|news-channel2/Channel-2-Newscast|2 בפברואר 2009}}}}

במרץ 2009 פרסמה רשת [[CBS]] כי כלי טיס של [[חיל האוויר הישראלי]] [[התקיפה הישראלית בסודאן (2009)|תקפו]] שיירת משאיות אמל"ח שהועברה מ[[איראן]] ל[[חמאס]] דרך [[סודאן]]. בהתקפה, שבוצעה בשטח סודאן, הושמדו 17 משאיות ונהרגו 39 מאנשי השיירה.{{הערה|{{הארץ|[[עמוס הראל]], ברק רביד, יוסי מלמן|מטוסי חיל האוויר תקפו בסודאן עשרות משאיות שהובילו אמצעי לחימה מאיראן לרצועת עזה|1.1252581|26 במרץ 2009}}.}} כמו כן, הגיעו דיווחים כי חיל האוויר הפציץ גם ספינת נשק איראנית שעגנה בעיר הנמל [[פורט סודאן]],{{הערה|{{nrg|ג'קי חוגי|דיווח: חיה"א תקף בסודן גם ספינה שהעבירה נשק|871/955|26 במרץ 2009|1|1}}.}} אולם לדיווחים אלה לא ניתן כל אישור רשמי בישראל, ואמינותם מוטלת בספק.

ב-29 במרץ דיווח [[ראש השב"כ]], [[יובל דיסקין]], כי מתום המבצע הוברחו לרצועת עזה 45 טון של [[חומר גלם|חומרי גלם]] לייצור [[אמצעי לחימה]], 22 טון [[חומר נפץ]] תקני, עשרות רקטות, מאות פצצות מרגמה ועשרות טילי נ"ט וטילי נ"מ.{{הערה|{{הארץ|ברק רביד|ראש השב"כ, יובל דיסקין: למרות מאמצי מצרים - ההברחות נמשכות|1.1252987|29 במרץ 2009}}.}}

בשנה שלאחר המבצע קטן ה[[ירי תלול מסלול|ירי תלול-המסלול]] לעבר ישראל בכ-90%.{{כ}}{{הערה|ארנון בן-דרור, [http://dover.idf.il/IDF/mini_sites/06/2601.htm שנה אחרי: ירידה של 90% בירי תלול מסלול מהרצועה], דובר צה"ל, 27 בדצמבר 2009.}} על פי מחקר שפרסם המרכז למורשת המודיעין במרץ [[2011]], חלה ירידה משמעותית בהיקף הטרור נגד ישראל מרצועת עזה ובאיכותו. עם זאת, לא נפסק ירי הרקטות לעבר הנגב המערבי, והרגיעה היחסית נוצלה לשדרוג ושיקום היכולות הצבאיות של ארגוני הטרור ברצועה.{{הערה|[http://www.terrorism-info.org.il/malam_multimedia/Hebrew/heb_n/html/ipc_169.htm הטרור נגד ישראל מרצועת עזה מאז מבצע "עופרת יצוקה": נתונים, מאפיינים ומגמות], אתר המרכז למורשת המודיעין (מל"מ), 1 במרץ 2011.}} מאז תום המבצע ועד ראשית מרץ 2011 נורו לעבר שטח ישראל 282 רקטות ו-193 פצצות מרגמה (נתון זה לא כולל רקטות ופצצות שנורו לעבר ישראל ונפלו בשטח רצועת עזה).{{הערה|[http://www.terrorism-info.org.il/malam_multimedia/Hebrew/heb_n/html/ipc_173.htm חדשות הטרור והסכסוך הישראלי-פלסטיני (8–15 במרץ 2011)], אתר המרכז למורשת המודיעין.}}

== הדיון הציבורי בישראל בהתנהלות המבצע ==
=== במערכת הפוליטית ===
לאחר סיום המבצע נשמעה בישראל שביעות רצון רבה מצד גורמים רשמיים בממשלה מהתנהלות המבצע, ובמיוחד מכך שצה"ל פעל נכון טקטית, תוך שהוא מגן על עצמו ומסב נפגעים רבים לאנשי חמאס. בצד שביעות הרצון הזו נשמעה ביקורת על מטרות המבצע וצורת ההתנהלות שלו. השרים [[חיים רמון]] ו[[אלי ישי]] תבעו כבר מתחילת המבצע להכריע את חמאס.{{הערה|{{ynet|רוני סופר|רמון וישי נמנעו: דרשו הכרזה על מיטוט חמאס|3649764|3 בינואר 2009}}.}}{{הערה|{{nrg||רמון: ניתן לחסל את שלטון חמאס בלי לכבוש את עזה|828/590|21 בדצמבר 2008|1|1}}.}}

מפלגות הימין [[האיחוד הלאומי]], [[ישראל ביתנו]], [[המפד"ל]] ו[[הליכוד]] התנגדו להפסקת האש וקראו להשלים את המבצע ולהכריע את חמאס.{{הערה|{{נענע10|רונן ליבוביץ` ורביב דרוקר|מפלגות הימין נגד הפסקת האש: הטילים יגיעו לתל אביב ולדימונה|610288|17 בינואר 2009||news}}.}} [[בנימין נתניהו]] ביקר את ההתנהלות בצורה מרוככת והזכיר כי המלאכה לא הושלמה ויש להפיל את חמאס בהזדמנות הקרובה.{{הערה|{{nrg|סוכנויות הידיעות|נתניהו: יש להפיל את חמאס - לא בהכרח כעת|839/721|13 בינואר 2009|1|1}}.}} היו, כמו ח"כ [[אורי אריאל]] ו[[יובל שטייניץ]], שקראו להשתלט על [[ציר פילדלפי]].{{הערה|{{הארץ||יובל שטייניץ הפירוז האבוד|1.1240482|12 בינואר 2009}}.}}

אל מול תמיכה רחבה במבצע בקרב מרבית סיעות הכנסת, ודרישה להרחיבו בקרב סיעות הימין, ניצבו כל הסיעות הערביות שהתנגדו למבצע מתחילתו וסיעת [[חד"ש]] הערבית-יהודית, וגם סיעת [[מרצ]], שתמכה במבצע בתחילתו אך כבר בשלב מוקדם שלו, ב-[[30 בדצמבר]], קראה להפסקת אש.{{הערה|{{וואלה|פנחס וולף|מרצ:הפסקת אש מיד, הימין: לא לאבד תנופה|1407966|30 בדצמבר 2008}}.}} ארגוני זכויות האדם בישראל מחו לאורך כל המבצע על היקף הפגיעה באוכלוסייה אזרחית, בעזה כמו גם בשטח ישראל, ובמיוחד על הילדים שנהרגו.{{הערה|[http://gazaheb.blogspot.com/ אתר המידע שהפעילו ארגוני הזכויות הישראליים בתקופה המבצע].}}

=== פרשנים ומומחים לענייני ביטחון ===

האלוף (מיל') [[יעקב עמידרור]] סבר שאסור היה להפסיק את המבצע ללא כיבוש עזה, ודבר כזה יגרום לישראל לדימוי של אומה פחדנית, שמנצלת את כוחה האווירי ובכל פעם שיש התנגשות קרקעית היא מהססת ומחפש דרכי מילוט.{{הערה|{{mako|יעקב עמידרור|עמידרור: אסור לצאת עכשיו מעזה|979b3c98df5be11004|news|8 בינואר 2009}}.}}

המומחה הצבאי אל"ם (מיל') ד"ר [[שמואל גורדון]] סבר כי במלחמה זו נעשו שגיאות דומות לאלה שנעשו ב[[מלחמת לבנון השנייה]], בעיקר בדשדוש הקרקעי שבו התקדמו כוחות צה"ל במשך שבועיים כ-35 מטר ליום בממוצע, דשדוש שעמעם את האפקט העוצמתי של המכה האווירית הקשה, וסיום דומה, באמצעות הסכם שחמאס איננו מחויב לו, בדיוק כמו ההסכם עם חזבאללה, שעלול להביא לידי כך שיתחמש מחדש.{{הערה|{{nrg|שמואל גורדון|אותה מלחמה, אותן שגיאות|845/434|26 בינואר 2009|1|1}}.}}

מומחים אחרים כמו הפרופסורים [[אייל זיסר]],{{הערה|{{נענע10|פרופ` אייל זיסר|חמאס – היום שאחרי|611885|25 בינואר 2009||news}}{{קישור שבור|20 ביולי 2021}},}} [[יצחק בן ישראל]] ו[[אריאל מררי]] סברו כי העימות תרם להרתעה המצטברת של ישראל נגד אויביה. הפרשן [[גיא בכור]] כתב:
"חמאס, בניגוד לשקריו, ספג מכה צבאית ניצחת, שממנה הוא מתקשה להשתקם. נכון שמערכת המנהרות שטווה מסייעת לו להתחזק, אך עבודה מצרית משתפרת הופכת זאת לקשה יותר ויותר."{{הערה|ד"ר [[גיא בכור]], '''הטעויות של אויבי ישראל''', מדור הדעות של "[[ידיעות אחרונות]]", 10 במאי 2009.}}

גורמים נוספים הכתירו את המבצע כניצחון טקטי של [[צה"ל]] בו ספג חמאס מכה קשה ונכשל בהשגת מטרותיו, בהן להשיג פגיעה משמעותית בכוחות צה"ל ותושבי [[ישראל]].{{הערה|שם=Aviation Week 2009-05-11|>{{cite news |url=https://aviationweek.com/new-tactics-yield-solid-victory-israel-gaza |title=New Tactics Yield Solid Victory in Gaza |accessdate=2016-10-24 |last=Eshel |first=David |date=2009-05-11 |work=Aviation Week |archiveurl=https://web.archive.org/web/20110614203423/http://www.aviationweek.com/aw/generic/story_channel.jsp?channel=defense&id=news%2FGAZA031109.xml |archivedate=2011-06-14 |url-status=live }}.}}{{כ}}{{הערה|שם=jpost.com|{{cite news|last=Spyer |first=Jonathan |url=http://www.jpost.com/Features/FrontLines/Article.aspx?id=154525 |title=Hamas seeks new doctrine after Gaza War failures |newspaper=The Jerusalem Post |date=10 September 2009 |accessdate=2016-10-24 |url-status=dead |archiveurl=https://web.archive.org/web/20121103101551/http://www.jpost.com/Features/FrontLines/Article.aspx?id=154525 |archivedate=3 November 2012 }}}}

אלוף פיקוד הדרום בזמן המבצע, האלוף [[יואב גלנט]], אמר בריאיון ל[[גלי צה"ל]] ב-13 במרץ [[2012]], שהוא המליץ להמשיך את המבצע עד להפלת חמאס. ההמלצה לא אושרה על ידי הדרג הצבאי שמעליו.{{הערה|קרי [[הרמטכ"ל]], רב-אלוף [[גבי אשכנזי]]}} לדבריו, באותה תקופה נוצר חלון הזדמנות להפיל את שלטון הטרור של חמאס. עם זאת, הוא סבור שהמבצע השיג הרתעה משמעותית מול ארגוני הטרור בכלל וחמאס בפרט.

=== במערכת הצבאית ===
בספטמבר [[2009]] אישר הרמטכ"ל אשכנזי הענקת [[עיטורי צה"ל#צל"שים|ציונים לשבח]] (שני צל"שי אלוף, שלושה צל"שי מפקד אוגדה ושני צל"שי מפקד חטיבה) לשבעה חיילים וקצינים שהשתתפו בלחימה. על הענקת הצל"שים המליצה ועדה בראשות תת-אלוף קובי ברק.{{הערה|{{גל"צ|מערכת גלי צה"ל|הרמטכ"ל אישר הענקת צל"שים ל-7 חיילים ב"עופרת יצוקה"|47423|2 בספטמבר 2009}}.}}{{הערה|{{nrg|אמיר בוחבוט|7 קצינים וחיילים אשר לחמו בעזה יקבלו צל"ש|937/553|2 בספטמבר 2009|1|1}}.}}{{הערה|יהלי סער ודנאל אל–פלג, "[[במחנה]]", [http://dover.idf.il/IDF/News_Channels/bamahana/09/033/01.htm גיבורי המבצע], באתר דובר צה"ל, 2 בספטמבר 2009.}} הענקת צל"ש אלוף נוסף אושרה בדצמבר 2009.{{הערה|{{ערוץ7||צל"ש לרס"ן ד"ר אלכסנדר קטייב|197388|3 בדצמבר 2009}}.}} במהלך המבצע נהרגו 10 חיילים ו-3 אזרחים, לעומת כ-1,000 פלסטינים, ובציבור נוצר הרושם שצה"ל הפיק את מרבית הלקחים מ[[מלחמת לבנון השנייה]]{{הערה|[[גיורא איילנד]], [http://www.inss.org.il/upload/(FILE)1297958448.pdf סיום כהונת הרמטכ"ל גבי אשכנזי – הערכה], "מבט על" ביטאון [[המכון למחקרי ביטחון לאומי]], גיליון 242, {{כ}} 17 בפברואר 2011, "מבצע 'עופרת יצוקה'
היה מבצע צבאי מוצלח".}} – הן בנושא הפעילות ההתקפית והן בנושא התגוננות העורף. הדבר נזקף בעיני הציבור בישראל בעיקר לזכותם של הרמטכ"ל [[גבי אשכנזי]],{{הערה|[[מיכאל הרסגור]], [[אהוד פוקס]], "'''[[רגעים היסטוריים ורגעים היסטריים]]'''", [[הוצאת דביר]], [[2010]], עמוד 333, "נראה שב'מבצע עופרת יצוקה' פעלה ממשלת ישראל באופן שקול ואחראי הרבה יותר מאשר ב[[מלחמת לבנון השנייה]]. מבצע זה הסתיים ללא הרוגים רבים וללא כישלונות. יש לומר זאת לזכות ה[[צה"ל|צבא]], ובמיוחד לזכותו של הרמטכ"ל גבי אשכנזי שהעלה את רמת האימונים ביחידות השדה".}} אלוף פיקוד הדרום [[יואב גלנט]] והתא"לים [[משה (צ'יקו) תמיר]] ו[[איל איזנברג]].{{הערה|שם=הילוך חוזר הראל}}

== השלכות מאוחרות ==
בעקבות המבצע עלו יחסיה של ישראל עם מספר מדינות על שרטון. [[ונצואלה]], [[בוליביה]], [[מאוריטניה]] ו[[קטר (מדינה)|קטר]] ניתקו את הקשרים הדיפלומטיים עם ישראל. [[טורקיה]], שהיחסים בינה לבין ישראל התדרדרו מאז פתיחת המבצע, הודיעה כי היא פותחת בחקירה שמטרתה לבדוק האם ישראל ביצעה [[רצח עם]],{{הערה|{{ynet|AP|טורקיה בודקת האם צה"ל ביצע רצח עם|3667766|6 בפברואר 2009}},}} אך כעבור כשלושה חודשים, ב-[[30 באפריל]] [[2009]], דחה התובע הכללי של טורקיה את התביעה של ארגון טורקי פרו-איסלאמי להעמיד לדין בכירים ישראלים בשל המבצע.{{הערה|{{ynet|[[סוכנות הידיעות הצרפתית|AFP]]|טורקיה: בכירים ישראלים לא יועמדו לדין|3708606|30 באפריל 2009}}.}} [[ראש ממשלת טורקיה]] [[רג'פ טאיפ ארדואן]] תקף את ישראל שוב ושוב מעל בימות שונות{{הערה|{{ynet|סוכנויות הידיעות|ארדואן מעדיף פושע מלחמה מאשר את נתניהו|3802144|8 בנובמבר 2009}},}} ואף ביטל איתה תמרונים צבאיים משותפים.{{הערה|{{נענע10|אור הלר|טורקיה ביטלה תמרון אווירי משותף עם ישראל|670376|11 באוקטובר 2009||news}}. {{וידאו}}.}} עקב האווירה האנטי-ישראלית בטורקיה נופשים ישראלים רבים הדירו את רגליהם מחופשה שם.{{הערה|[http://www.103.fm/programs/Media.aspx?ZrqvnVq=EJLFJE&c41t4nzVQ=EF כתבה ב"רדיו ללא הפסקה"], 28 בינואר 2009.}}

[[ירדן]] הודיעה כי היא מתכוונת להגיש תביעה נגד בכירי הממשל הישראלי לבית הדין הפלילי הבין-לאומי בהאג.{{הערה|{{ynet|רוני סופר|דיכטר על התביעה מירדן: שלא ילמדו אותנו מוסר|3672982|17 בפברואר 2009}}.}} ב[[דרום אפריקה]] סירבו אנשי הנמל לפרוק מטען של אוניית [[צים]], והיא נאלצה לחזור על עקבותיה.{{הערה|{{TheMarker|נמרוד הלפרן|ספינה בשירות צים עזבה את נמל דרבן בדרום אפריקה לאחר שעובדי הנמל סירבו לפרוק סחורה|markets/1.519036|8 בפברואר 2009}}.}} ב-[[23 בפברואר]] 2009 פרסם ארגון [[אמנסטי אינטרנשיונל]] דו"ח שבו קבע כי גם ישראל וגם וחמאס פגעו במכוון באזרחים וקרא למדינות העולם להטיל [[אמברגו]] נשק על שני הצדדים.{{הערה|{{ynet|ynet|תביעה: שר בריטי לא מנע מכירת נשק לישראל|3677740|25 בפברואר 2009}}.}} בוועידה שמצרים ארגנה ב-[[2 במרץ]] 2009 ב[[שארם א-שייח']] התחייבו מדינות העולם לתרום למען הפלסטינים כ-4.4 מיליארד דולר, במהלך השנתיים שלאחר הוועידה.{{הערה|{{הארץ|סוכנויות הידיעות|ועידת שארם: 4.4 מיליארד דולר לשיקום עזה|1.1248459|2 במרץ 2009}}.}}
[[קובץ:P1010796.JPG|שמאל|ממוזער|250px|[[ריצ'רד גולדסטון]]]]

ב-[[15 בספטמבר]] פרסמה [[ועדת גולדסטון]] של [[מועצת האומות המאוחדות לזכויות אדם]] את מסקנותיה. הדו"ח, שרובו הגדול מתייחס למעשיה של ישראל, מאשים את ישראל, וגם את הפלסטינים, בהפרת החוק הבין-לאומי, ואולי אף בפשעים נגד האנושות. הדו"ח ממליץ להעביר את הממצאים ל[[בית הדין הפלילי הבין-לאומי]] ב[[האג]], לדיון ב[[מועצת הביטחון]], ואף לפתוח בחקירה במדינות החברות במועצת האו"ם לזכויות אדם אם ישיגו ראיות להפרת זכויות אדם.{{הערה|{{ynet|יצחק בן-חורין, וושינגטון|חקירת האו"ם: ישראל וחמאס - פושעי מלחמה|3777321|15 בספטמבר 2009}}.}} מדינת ישראל שהחרימה מראש את הוועדה, הגיבה בביקורת חריפה על מסקנותיה. משרד החוץ הישראלי הודיע כי "בישראל מזועזעים ומאוכזבים מהדו"ח המשווה בין ישראל לחמאס ונותן פרס לטרור".{{הערה|{{ynet|רוני סופר ויצחק בן חורין|ישראל: דו"ח גולדסטון כותב מחדש פרק מביש|3777389|15 בספטמבר 2009}}.}}

ב-[[1 באפריל]] [[2011]] פרסם גולדסטון מאמר בעיתון "[[וושינגטון פוסט]]" תחת הכותרת "שקילה מחדש של דו"ח גולדסטון על ישראל ופשעי מלחמה", שבו כתב כי אילו היה שיתוף פעולה מצד ישראל ואילו "ידע אז מה שיודע היום", מסקנות הדו"ח היו שונות, במיוחד ההאשמות על "פשעי מלחמה אפשריים" שהופנו נגד ישראל. הוא כתב עוד ש[[מועצת זכויות האדם של האו"ם]] מוטה לרעת ישראל, וכי ישראל חקרה את מעשיה והסיקה מסקנות, בעוד חמאס לא עשה כן.{{הערה|Richard Goldstone, [http://www.washingtonpost.com/opinions/reconsidering-the-goldstone-report-on-israel-and-war-crimes/2011/04/01/AFg111JC_story.html 'Reconsidering the Goldstone Report on Israel and war crimes'], {{כ}}.1 באפריל 2011.}}

ב-[[13 בדצמבר]] 2009 לבקשת פעילים פלסטינים הוצא [[צו מעצר]] ב[[בריטניה]] נגד יו"ר האופוזיציה בישראל, [[ציפי לבני]] על מעורבותה במבצע.{{הערה|{{הארץ|ברק רביד|בכירים בירושלים: ליו"ר האופוזיציה, ציפי לבני, הוצא צו מעצר בלונדון|1.1559299|14 בדצמבר 2009}}.}} ראשי ממשל בבריטניה כמו ראש הממשלה [[גורדון בראון]] ושרים נוספים הביעו התנגדות לצו. [[משרד החוץ של בריטניה]] הודיע שהוא יוביל מהלך שיצריך התערבות של [[תובע כללי (משרה)|התובע הכללי]] להוצאת צו מעצר נגד אישים החשודים בביצוע פשעי מלחמה.{{הערה|{{ynet|ynet|אחרי לבני: בריטניה מתכננת שינוי בנהלי מעצר|3821196|17 בדצמבר 2009}}.}} על פי דוח מיוחד של משרד החוץ הישראלי התברר כי התמיכה הציבורית של אזרחי [[הולנד]] כורסמה בעקבות מבצע עופרת יצוקה.{{הערה|{{ynet|[[אטילה שומפלבי]]|דו"ח במשרד החוץ: ההולנדים כבר לא איתנו|3890958|18 במאי 2010}}.}}

בעקבות הלקחים שנלמדו מן המבצע, נפתח תפקיד חדש בצה"ל תחת [[מתאם פעולות הממשלה בשטחים|יחידת המתפ"ש]] והוא [[קצין אוכלוסייה|קצין האוכלוסייה]].

== ראו גם ==
* [[חיל האוויר הישראלי#מבצע עופרת יצוקה|חיל האוויר במבצע עופרת יצוקה]]
* [[חיל הים#השתתפות במבצע עופרת יצוקה|חיל הים במבצע עופרת יצוקה]]
* [[היסטוריה של חיל ההנדסה הישראלי#חיל ההנדסה במבצע עופרת יצוקה|חיל ההנדסה במבצע עופרת יצוקה]]
* [[דחפור די-9 בשירות צה"ל#דחפור די-9 במבצע עופרת יצוקה|דחפורי D9 במבצע עופרת יצוקה]]
* [[התקיפה הישראלית בסודאן (2009)|התקיפה הישראלית בסודאן]]
* [[ועדת גולדסטון]] – צוות הבדיקה של האו"ם למבצע עופרת יצוקה
* [[תוכנית ההתנתקות]]
* [[הסגר על רצועת עזה]]
* [[מבצע עמוד ענן]]
* [[מבצע צוק איתן]]

== לקריאה נוספת ==
* [[יועז הנדל]] ו[[יעקב כץ (עיתונאי)|יעקב כץ]], "'''ישראל נגד איראן, מלחמת הצללים'''", [[כנרת זמורה-ביתן]], [[2011]].{{ULI|010245205}}
* [[דן מרגלית]] ו[[רונן ברגמן]], "'''[[הבור (ספר)|הבור]] - הסודות האפלים מאחורי משבר המנהיגות החמור בתולדות צה"ל'''", [[כנרת, זמורה-ביתן]], 2011.
* [[מיכאל הרסגור]] ו[[אהוד פוקס]], "'''רגעים היסטוריים ורגעים היסטריים: החלטות בתנאי משבר'''", תל אביב, כנרת- זמורה ביתן -דביר, 2010.
* [[בן כספית]], "'''חמקן'''", [[זמורה ביתן]], [[2013]].

== קישורים חיצוניים ==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:2008-2009 Gaza War|שם ויקישיתוף=מבצע עופרת יצוקה}}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007552375205171|מבצע עופרת יצוקה, 2008-2009}}

=== עיתונות ישראלית ===
* {{הארץ||מבצע עופרת יצוקה|1.1241744|28 בדצמבר 2008}}
* {{nrg|[[אמיר בוחבוט]]|המטרה: תקיפה בעזה. התוצאה: מושלמת|831/518|27 בדצמבר 2008|1|1}}
* [http://www.mako.co.il/pzm-israel-wars/operation-cast-lead מבצע עופרת יצוקה], באתר [http://www.mako.co.il/pzm פז"ם] מבית [http://www.mako.co.il mako]
* אמירה לם, [http://www.fresh.co.il/vBulletin/showthread.php?t=582322#post4467000 עזה אקספרס] [[ידיעות אחרונות]] מוסף "7 ימים", 03 בינואר 2014, עמודים 24–28, כפי שהועלה באתר [[פרש (אתר אינטרנט)|פרש]].

=== גורמים ישראליים רשמיים ===
* {{אתר צה"ל||עופרת יצוקה|19295|24 בנובמבר 2021}}
* [https://web.archive.org/web/20090113210102/http://dover.idf.il/IDF/News_Channels/art_mivzaim/08/mivtza/default.htm מבצע עופרת יצוקה], באתר דובר צה"ל
* [http://www.shabak.gov.il/publications/archive/oferet/pages/default.aspx מבצע עופרת יצוקה], באתר ה[[שב"כ]]
* {{וידאו}} וידאו: [http://www.youtube.com/watch?v=70Oqo_wmuGo Hamas Exploitation of Civilians as Human Shields] - צה"ל ומשרד החוץ, 2009 (ערוץ משרד החוץ ב[[יוטיוב]])
** אותו הסרט, [https://web.archive.org/web/20090713221223/http://switch3.castup.net/cunet/gm.asp?ai=58&ar=HamasExploitationofCiviliansV&ak=null "IDF Video: Hamas uses civilians as means to achieve military goals"] לצפייה ב-stream דרך [[Windows Media Player]]
* [http://www.iaf.co.il/Templates/Gallery/GalleryVODMovies.aspx?lang=HE&lobbyID=67&folderID=1917&subfolderID=1918&docID=28290 סרטונים של חיל האוויר הישראלי במבצע עופרת יצוקה], באתר [[חיל האוויר הישראלי]]
* {{nrg|nrg מעריב|פיקוד העורף: הנחיות לתושבי הדרום|831/320|27 בדצמבר 2008|1|1}}
* טל זגרבה, [https://web.archive.org/web/20110906155647/http://dover.idf.il/IDF/News_Channels/bamahana/09/07/0708.htm סיפורי דובים] - על דחפורי ה-[[D9]] במבצע עופרת יצוקה, [[במחנה]] - אתר דובר צה"ל
* [https://web.archive.org/web/20110715221942/http://www.terrorism-info.org.il/malam_multimedia/English/eng_n/pdf/ipc_e044.pdf THE OPERATION IN GAZA: FACTUAL AND LEGAL ASPECTS], מסמך רשמי של מדינת ישראל, אתר מל"מ
* [https://web.archive.org/web/20090222172227/http://mazi.idf.il/5578-he/IGF.aspx גיליון עופרת יצוקה], ביטאון [[ביבשה]], [[פברואר]] [[2009]].
* [https://web.archive.org/web/20091231040930/http://dover.idf.il/IDF/mini_sites/06 שנה לעופרת יצוקה], באתר דובר צה"ל
* [https://web.archive.org/web/20110906155538/http://dover.idf.il/IDF/announcements/09/01/2301.htm פקודת יום לרגל סיום מבצע "עופרת יצוקה" מאת מפקד פיקוד הדרום]

=== תמונות וסרטונים ===
* [[חברת החדשות|חדשות 2]], [https://www.youtube.com/watch?v=Dernv1wn4JM&feature=youtu.be האלוף אורי שגיא על השלב הקרקעי במבצע "עופרת יצוקה"], 13 בינואר 2009 (וידאו)
* [http://www.youtube.com/playlist?list=PL8DA1957BBBC484DF&feature=plcp סרטי וידאו של צה"ל על מבצע עופרת יצוקה], ערוץ צה"ל ב[[יוטיוב]]
* {{נענע10|חדשות nana10|תיעוד: תמונות ראשונות מתוך הלחימה הקרקעית ברצועת עזה|607144|4 בינואר 2009||news}} (וידאו)
* {{mako|ניר דבורי|הווידאופדיה: עופרת יצוקה|9b2f83fb61bef11004|news-specials|9 במרץ 2009}}
* [https://web.archive.org/web/20110721211051/http://actv.haifa.ac.il/programs/Item.aspx?it=1588 דו"ח האו"ם לבדיקת מבצע "עופרת יצוקה"] פרופ' מיכאל גרוס על דו"ח האו"ם בערוץ האקדמי, מיסודה של [[אוניברסיטת חיפה]]

===מאמרים===
* {{מבט מל"מ|דני אשר|בין לבנון לעזה, מודיעין השדה לקראת ובעת הלחימה בחמאס ב"עופרת יצוקה"|94835779|26|53, אפריל 2009}}
* {{אתר צה"ל||'בכוחם להכריע' - מפקד אוגדת עזה בהכנות ובמבצע' 'עופרת יצוקה'|88637|27 בדצמבר 2022}}
* פרופ' [[דניאל בן אוליאל]] ופרופ' [[רונן פרי]] [http://students.law.umich.edu/mjil/article-pdfs/v32n1-perry.pdf ישראל, פלסטין ובית הדין הפלילי הבינלאומי]{{קישור שבור|date=יוני 2020 |bot=InternetArchiveBot |fix-attempted=yes }}.
* {{הארץ|אלוף בן|השאלות החשובות על המבצע בעזה|1.1287284|28 באוקטובר 2010}}.
* {{וואלה|[[ראובן פדהצור]]|המלחמה שלא היתה|1423478|25 בינואר 2009}}.
* [http://www.inss.org.il/heb/research.php?cat=255&sortby=date&page=1 מחקרים ומאמרים בנושא מבצע עופרת יצוקה], אתר המכון למחקרי ביטחון לאומי - INSS.
* [https://web.archive.org/web/20110810200015/http://www.jcpa.org.il/JCPAHeb/Templates/showpage.asp?FID=557&DBID=1&LNGID=2&TMID=99&IID=20802 החוק הבינלאומי והלחימה בעזה], [[המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה]].
* [[מרכז המידע למודיעין ולטרור]], [https://web.archive.org/web/20120402164352/http://www.terrorism-info.org.il/malam_multimedia/Hebrew/heb_n/pdf/g_report_h1.pdf מענה לדו"ח גולדסטון: התנהלות חמאס ואופיו של איום הטרור מרצועת עזה - בחינת תוכני דו"ח גולדסטון לעומת הממצאים העובדתיים], מרץ [[2010]].
* {{עדכן אסטרטגי|
שלמה ברום|מבצע "עופרת יצוקה", עזה ינואר 2009: סיכום ביניים|מבצע-עופרת-יצוקה-עזה-ינואר-2009-סיכום-בינ|11(3), ינואר 2009}}
* [https://strategicassessment.inss.org.il/issues/גיליון-4-ינואר-2009/ עדכן אסטרטגי 11(4)], ינואר 2009 - גיליון המוקדש למבצע "עופרת יצוקה"
* [http://www.middleeast-internet-monitor.com/?p=164&lang=iw הרוגי החמאס במבצע 'עופרת יצוקה' – ממצאים סופיים ומסקנות], המכון למדיניות נגד טרור.
* {{תכלת|[[אסא כשר]]|מבצע "עופרת יצוקה" ותורת המלחמה הצודקת|437|35, אביב התשס"ט 2009}}.
* Dr. Tal Pavel, [http://ict.org.il/Portals/0/Articles/ICT_Hamas_Casualties_Final_Report.pdf Hamas Casualties in "Operation Cast Lead" - Final Findings and Conclusions], International Institute for Counter-Terrorism {{אנגלית}} .
* [http://www.btselem.org/Hebrew/Gaza_Strip/Castlead_Operation.asp מידע על מבצע "עופרת יצוקה"] באתר בצלם
* בנג'מין ס' למבת', [http://www.inss.org.il/uploadImages/systemFiles/lambath_lebanon645314376.pdf מלחמת לבנון השנייה – הערכה מחודשת], '''צבא ואסטרטגיה''', כרך 4, גיליון 3, [[דצמבר]] [[2012]].
* {{ביטאון יד לשריון|אל"ם (מיל.) [[בני מיכלסון]]|השריון במבצע "עופרת יצוקה"|31|6|ינואר 2009, עמ' 14-6}}
* {{nrg|רון בן ישי|תיעוד מיוחד: רון בן ישי עם לוחמי צה"ל בעזה|837/311|8 בינואר 2009|1|1}}.
* {{ynet|[[רון בן ישי]]|מי באמת החריב את עזה|3659149|20 בינואר 2009}}

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

{{הלחימה ברצועת עזה}}
{{הסכסוך הישראלי פלסטיני}}
{{היסטוריה של מדינת ישראל}}
{{הסכסוך האיראני-ישראלי}}
{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:מבצע עופרת יצוקה|*]]
[[קטגוריה:2008 בישראל]]
[[קטגוריה:2009 בישראל]]
[[קטגוריה:לחימה ברצועת עזה]]
[[קטגוריה:צה"ל: מבצעים ברצועת עזה|עופרת יצוקה]]
[[קטגוריה:קרבות חטיבת גולני ברצועת עזה|עופרת יצוקה, מבצע]]
[[קטגוריה:אהוד אולמרט]]