הצגת המקור של הדף "נורברט אליאס"

{{מדען|שם בשפת המקור=Norbert Elias}}

'''נורברט אליאס''' (ב[[גרמנית]]: '''Norbert Elias''';{{כ}} [[22 ביוני]] [[1897]] – [[1 באוגוסט]] [[1990]]) היה [[סוציולוג]] [[יהדות גרמניה|יהודי-גרמני]], שהפך מאוחר יותר לאזרח [[בריטניה|בריטי]]. כתב את הספר [[תהליך התירבות]], מהחיבורים החשובים ביותר בתחום ה[[סוציולוגיה]] ה[[היסטוריה|היסטורית]].

==ביוגרפיה==
אליאס נולד ב-[[22 ביוני]] [[1897]] ב[[ברסלאו]] שב[[שלזיה]] להרמן, איש עסקים בתעשיית ה[[טקסטיל]] וסופי אליאס, [[עקרת בית]]. לאחר שסיים בית ספר תיכון בשנת [[1915]] התנדב לצבא הגרמני ב[[מלחמת העולם הראשונה]] ושימש כ[[מברקן]], בתחילה בחזית המזרחית, ולאחר מכן בחזית המערבית. לאחר שסבל מ[[התמוטטות עצבים]] ב-[[1917]], הוכרז כבלתי כשיר לשירות והוצב כ[[חובש]] בברסלאו. באותה שנה החל ללמוד [[פילוסופיה]], [[פסיכולוגיה]] ו[[רפואה]] באוניברסיטת ברסלאו. בנוסף, העביר סמסטר כל פעם ב[[אוניברסיטת היידלברג]] (שבהן האזין להרצאותיו של [[קרל יספרס]]) וב[[אוניברסיטת פרייבורג]] ב-[[1919]] ו-[[1920]]. הוא זנח את לימודי הרפואה ב-1919 לאחר שעבר את הבחינות המוקדמות. נוכח התרוששות המשפחה בשל [[היפר-אינפלציה|ההיפר אינפלציה]] עבד אליאס כמנהל מחלקת יצוא במפעל מתכת מקומי ב-[[1922]]. ב-[[1924]] השלים את ה[[דוקטורט]] בפילוסופיה בנושא "רעיון ואינדיבידואל" בהדרכתו של ריכארד הניגסואלד (Richard Hönigswald), שדגל ב[[נאו-קנטיאניות]]; [[חיבור אבוד|החיבור לא נשמר]]. כבר במהלך כתיבת הדוקטורט התגלעו חילוקי דעות בין אליאס למנחה שלו. אליאס שאף להכליל היבטים חברתיים בעבודתו ולכן החליט לפנות לסוציולוגיה ללימודיו הבאים - מקצוע שהיה עדיין בחיתוליו בגרמניה באותה תקופה.

אליאס שהה בברסלאו עד [[1925]] ובמהלך שהותו היה מעורב עמוקות בתנועת הנוער הציונית [[בלאו וייס]]. במהלך השנים הללו הוא התוודע לאינטלקטואלים צעירים אחרים בעלי נטיות לציונות כמו [[אריך פרום]], [[לאו שטראוס]], [[ליאו לובנטל]] ו[[גרשם שלום]]. ב-[[1925]] עבר אליאס להיידלברג, שם אמור היה לכתוב את מחקרו השני (ההביליטציה, מעין [[פוסט-דוקטורט]]) בהנחייתו של [[אלפרד ובר]] {{אנ|Alfred_Weber}}. תחום העיסוק היה התפתחות המדע המודרני, והנושא היה חשיבותן של החברה הפלורנטינית ותרבותה להתפתחות המדע. ב-[[1930]] זנח אליאס את הפרויקט והצטרף כעוזר מחקר של [[קרל מנהיים]] ב[[אוניברסיטת פרנקפורט]]. לאחר עליית ה[[נאצים]] לשלטון בתחילת [[1933]] נסגר המכון הסוציולוגי של מנהיים. התזה שאליאס כבר הגיש "על החברה החצרונית", לא התקבלה מעולם באופן רשמי ולא פורסמה עד [[1969]]. ב-1933, אליאס נס ל[[פריז]]. הוריו הקשישים נותרו בברסלאו, שם נפטר אביו ב-[[1940]]. אימו נשלחה ל[[אושוויץ]], שם היא נרצחה ככל הנראה בשנת [[1941]].

במהלך שתי שנות שהותו בפריז, אליאס עבד כמלומד פרטי הנתמך על ידי [[מלגה (חינוך)|מלגה]]. ב-[[1935]] עזב ל[[בריטניה]], והמשיך לעבוד על מפעל חייו בן שמונה מאות העמודים [[תהליך הציוויליזציה]] עד [[1939]]. הוא הגיש את ה[[ספר]] ל[[דפוס]] בברסלאו, אך ממש ברגע האחרון לפני הימלטו העביר את הספר ודאג לפרסומו בהוצאה שיסדו גולים פוליטיים ב[[בזל]]. שם הוא נתמך למחייתו על ידי מלגה מארגון סעד עבור פליטים יהודים. ב-1939 הוא נפגש עם מנחהו לשעבר, מנהיים, ב[[בית הספר לכלכלה של לונדון]], שם קיבל משרת [[עוזר מחקר]] בכיר. ב-[[1940]], כשנדמה היה שפלישת הגרמנים לבריטניה ממשמשת ובאה, בתור אזרח גרמניה, נעצר אליאס והובא למחנה כליאה לשבויים גרמנים ב[[ליברפול]] וב[[האי מאן|אי מאן]] למשך שמונה חודשים. במהלך שהותו שם ארגן הרצאות פוליטיות וביים [[מחזה]] אופראי שכתב בעצמו: "הבלדה של יעקב העני" (שפורסמה ב-[[1987]]).

לאחר שחרורו ב-[[1941]] עבר אליאס ל[[קיימברידג']]. הוא לימד שיעורי ערב ב"התאחדות החינוכית של הפועלים" (הארגון לחינוך מבוגרים), ומאוחר יותר בהשתלמויות ב[[סוציולוגיה]], [[פסיכולוגיה]], [[כלכלה]] ו[[היסטוריה כלכלית]] ב[[אוניברסיטת לסטר]]. הוא גם החזיק משרות הוראה מזדמנות ב[[מוסד להשכלה גבוהה|מוסדות להשכלה גבוהה]] נוספים. בזמן היותו בקיימברידג' הוא התלמד כ[[טיפול קבוצתי|מטפל קבוצתי]] אנליטי תחת ה[[פסיכואנליזה]] [[זיגמונד היינריך פוקס]] {{אנ|S._H._Foulkes}}, שהיה אף הוא מהגר גרמני, שביחד עמו יסד את החברה האנליטית קבוצתית ב-[[1952]] ועבד כמטפל קבוצתי אנליטי. אליאס הביא לדיסציפלינה החדשה שייסד עם פוקס, ה[[דיסציפלינה]] האנליטית-קבוצתית, את היסודות התאורטיים שנבעו ממחקריו הפסיכו/סוציו/היסטוריים, בדבר התלות ההדדית של בני אדם ב[[חברה (סוציולוגיה)|חברה]], ויצירת הקונפיגורציות המשתנות לאורך הדורות. אליאס היה הראשון שחקר את [[מודל הנפש הפרוידיאני|מבני הנפש הפרוידיאניים]] (האיד, האגו והסופר אגו) בראייה היסטורית חברתית. 

ב-[[1954]] עבר אליאס ל[[לסטר]], שם היה למרצה ותרם לפיתוחה של המחלקה לסוציולוגיה של האוניברסיטה עד לפרישתו בשנת [[1962]]. תלמידיו בלסטר כללו, בין השאר, את [[אנתוני גידנס]], [[מרטין אלברו]], אריק דנינג, גורדון לורנס וארל הופר.

מ-[[1962]] עד [[1964]] לימד אליאס כ[[מרצה]] אורח בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת [[גאנה]] בפרבר של הבירה ליד [[אקרה]]. לאחר שובו ל[[אירופה]] ב-[[1965]] התמקם ב[[אמסטרדם]], אך נסע רבות כמרצה אורח. ה[[מוניטין]] והפופולריות שלו גדלו באופן משמעותי לאחר הפרסום המחודש של [[תהליך הציוויליזציה]] בשנת [[1969]]. מ-[[1978]] עד [[1984]] הוא עבד במרכז למחקר בינתחומי באוניברסיטה של [[בילפלד]]. 

אליאס היה החתן הראשון של [[פרס תיאודור ו. אדורנו]] ([[1977]]) ו[[הפרס האירופי אמאלפי לסוציולוגיה ולמדעי החברה]] ([[1987]]).

פרט לעבודתו הסוציולוגית הוא כתב לפרקים [[שירה]] ומסות. יחד עם תלמידו, אריק דנינג, הוא נחשב לאחד [http://www.academia.edu/20865469/The_Contribution_of_Norbert_Elias_to_the_Sociology_of_Sport._תרומתו_של_נורברט_אליאס_ואסכולת_התהליך_לסוציולוגיה_של_הספורט מחלוצי מחקר הסוציולוגיה של הספורט] וספרו The quest for excitment נחשב עד היום לאחד מהכתבים המכוננים בנושא. אליאס נפטר בביתו באמסטרדם ב-[[1 באוגוסט]] [[1990]].

==עבודתו==
אליאס לא זכה להכרה בתקופתו והיה דמות שולית בעולם האקדמי בבריטניה בה מצא מקלט, עד שנעשה למרצה זוטר באוניברסיטה אנגלית לא יוקרתית בשנת [[1954]] בגיל מאוחר (57). חיבורו זכה לתשומת לב כללית רק לאחר פרסומו שוב במהדורה מחודשת ב[[גרמנית]] בשנת 1969. בתוך עשר שנים הופיעו תרגומים ל[[צרפתית]] (בשנים [[1973]]-[[1975]]), ל[[אנגלית]] ([[1978]]-[[1982]]), ל[[פולנית]] ([[1980]]) ולאיטלקית ([[1982]]).

===תהליך הציוויליזציה===
{{ערך מורחב|תהליך הציוויליזציה}}
הכרך הראשון של "תהליך הציוויליזציה" מתחקה אחר ההתפתחויות ההיסטוריות של קודי ה[[התנהגות חברתית|התנהגות החברתית]]. הוא עושה זאת באמצעות ניתוח ספרי [[נימוסים והליכות|הליכות]] נאות מן [[המאה ה-12]] עד [[המאה ה-19]], מתוך הנחה שמה שנחשב כ[[התנהגות]] לא מנומסת היה לפנים מותר. אליאס מתייחס לתופעות שגרתיות כמו [[יריקה]], מחיטת ה[[אף]], האיסור על [[אכילה]] ב[[יד]]יים, האיסור על יריקה בפומבי, שהעובר עליהן מאבד את מקומו בחברה. בהדרגה נוצרה התנהגות מעודנת יותר ויותר, אם כי אליאס גורס כי בתקופתו חלה התרופפות מה של ה[[נורמה|נורמות]]. לפי אליאס, [[תרבות]] אינה מצב קבוע, כי אם שלב בתהליך שינוי מתמיד בנורמות ההתנהגות, וכי הניגוד בין "תרבותי" ל"ברברי" הוא רק הפער בין השלבים השונים בתהליך - מה שהיה תרבותי פעם יכול להיחשב ברברי היום.

בכרך השני מנסה אליאס להראות, כיצד כרוכה האינטגרציה החברתית והפוליטית הגוברת באירופה בעידון ההתנהגות ובשכלול מנגנוני הפיקוח הנפשי העצמי.

==ספריו==
(בסדר כרונולוגי, לפי תאריך פרסומם)
<div dir=ltr align=left>
* [[1939]] '''Über den Prozess der Zivilisation: Soziogenetische und psychogenetische Untersuchhungen.''' vol. 1: ''Wandlungen des Verhaltens in den weltlichen Oberschicten des Abendlandes''; vol. 2: ''Wandlungen der Gesellschaft. Entwurf einer Theorie der Zivilisation''. Basel: Verlag Haus zum Falken. = '''The Civilizing Process.''' Vol. 1: ''The History of Manners'', Oxford: Blackwell, 1969; Vol. 2: ''State Formation and Civilization'', Oxford: Blackwell, 1982

* [[1965]] (with John L. Scotson) '''The Established and the Outsiders: A Sociological Enquiry into the Community Problems''', London: Frank Cass & Co. 

* [[1969]]: Die höfische Gesellschaft. Untersuchungen zur Soziologie des Königtums und der höfischen Aristokratie. Neuwied/Berlin: Luschterhand. = '''The Court Society'''. Oxford, Blackwell, 1983

* [[1970]]: Was ist Soziologie? Munchen: Juventa. = '''What is Sociology?''' London: Hutchinson, 1978.

* [[1982]]: Über die Einsamkeit der Sterbenden in unseren Tagen, Frankfurt am Main: Suhrkamp. = '''The Loneliness of the Dying''', Oxford. Blackwell, 1985.

* [[1982]] edited with Herminio Martins and Richard Whitley, '''Scientific Establishments and Hierarchies. Sociology of the Sciences Yearbook''' 1982, Dordechet: Reidel

* [[1983]]: Engagement und Distanzierung. Arbeiten zur Wissenssoziologie I, edited by Michael Schröter, Frankfurt am Main: Suhrkamp. = '''Involvement and Detachment. Contributions to the Sociology of Knowlege''', Oxford: Blackwell.

* [[1984]]: Über die Zeit. Arbeiten zur Wissenssoziologie II, edited by Michael Schröter, Frankfurt am Main: Suhrkamp. = '''Time. An Essay''', Oxford: Blackwell, 1991

* [[1985]]: Humana conditio. Betrachtungen zur Entwicklung der Menschheit am 40. Jahrestag eines Kriegsendes (8. Mai 1985), Frankfurt am Main: Suhrkamp.

* [[1986]]: (with Eric Dunning), '''Quest for Excitement. Sport and Leisure in the Civilizing Process.''' Oxford: Blackwell

* [[1987]]: Die Gesellschaft der individuen, edited by Michael Schröter, Frankfurt am Main: Suhrkamp. = '''The Society of individuals''', Oxford: Blackwell, 1991

* [[1987]]: Los der Menschen. Gedichte, Nachdichtungen, Frankfurt am Main: Suhrkamp 

* [[1989]]: Studien uber die Deutschen. Machtkämpfe und Habitusentwicklung im 19.und 20. Jahrhundert, edited by Michael Schröter, Frankfurt am Main: Suhrkamp. = '''The Germans. Power struggles and the developement of habitus in the 19th and 20th centuries''', Cambridge: Polity Press 1996

* [[1990]]: Über sich selbst, Frankfurt am Main: Suhrkamp. = '''Reflections on a life''', Cambridge: Polity Press, 1994

* [[1991]]: Mozart Zur Soziologie eines Genies, edited by Michael Schröter, Frankfurt am Main: Suhrkamp. = '''Mozart. Portrait of a Genius''', Cambridge: Polity Press, 1993

* [[1991]]: '''The Symbol Theory'''. London: Sage

* [[1996]]: '''Die Ballade vom armen Jakob'''. Frankfurt am Main: [[Insel Verlag]]

* [[1998]]: '''Watteaus Pilgerfahrt zur Insel der Liebe'''. Weitra (Austria): Bibliothek der Provinz 

* [[1998]]: '''The Norbert Elias Reader: A Biographical Selection''', edited by Johan Goudsblom and Stephen Mennel, Oxford: Blackwell

* [[2002]]: '''Frühschriften'''. Frankfurt am Main: Suhrkamp.

* [[2004]]: '''Gedichte und Sprüche'''. Frankfurt am Main: Suhrkamp.
</div>

==ראו גם==
* [[פיגורציה תרבותית]]

==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* [http://www.norberteliasfoundation.nl האתר של קרן נורברט אליאס]
* [http://hyperelias.jku.at אתר היפראליאס] (רשימה מלאה של עבודותיו של אליאס, בכל השפות, שפורסמו ולא פורסמו, כמו גם טקסטים שלמים ותקצירים)
* [https://web.archive.org/web/20110409193649/http://www.sociosite.net/topics/sociologists.php#elias אתר אליאס ב-Sociosite] (טקסטים בשפות שונות)
* [https://web.archive.org/web/20110709061945/http://www.vpro.nl/programma/beschaving/afleveringen/22058443/items/22149355/ ראיון אונליין בטלוויזיה ההולנדית VPRO]
* נורברט אליאס, [https://web.archive.org/web/20140823000751/https://www.tau.ac.il/~algazi/mat/Elias--Process-trn.pdf קטעים מתוך '''תהליך הציוויליזציה''', כרך ראשון], תרגום: גדי אלגזי, '''[[זמנים]]''' 70 (2000), עמ' 89-84
* [[גדי אלגזי]], "[https://web.archive.org/web/20160303192314/http://www.tau.ac.il/~algazi/texts/Elias-Bio.pdf נורברט אליאס: קורות חייו ועבודותיו העיקריות]", '''[[זמנים]]''' 70 (2000), עמ' 61-60.
* {{בריטניקה}}
*אברהם טננבוים ושירה לוי, "[http://abrahamtennenbaum.org/2011/06/20/%d7%94%d7%9e%d7%a2%d7%91%d7%a8-%d7%94%d7%92%d7%95%d7%a8%d7%a3-%d7%9e%d7%a2%d7%a0%d7%99%d7%a9%d7%94-%d7%92%d7%95%d7%a4%d7%a0%d7%99%d7%aa-%d7%9c%d7%a2%d7%95%d7%a0%d7%a9-%d7%94%d7%9e%d7%90%d7%a1%d7%a8/ המעבר הגורף מענישה גופנית לעונש המאסר – בין אליאס לפוקו והשלכות לעתיד]", ספר גבריאל בך (תשע"א - 2011) (עורכים דוד האן, דנה כהן-לקח, מיכאל בך).עמ' 305-333
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007260711305171|נורברט אליאס (1897-1990)}}

{{בקרת זהויות}}

{{מיון רגיל:אליאס, נורברט}}
[[קטגוריה:חברי בלאו וייס]]
[[קטגוריה:מעוטרי מסדר הכבוד של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה]]
[[קטגוריה:סופרים יהודים בריטים]]
[[קטגוריה:סוציולוגים יהודים]]
[[קטגוריה:סגל אוניברסיטאות בממלכה המאוחדת]]
[[קטגוריה:סגל אוניברסיטת לונדון]]
[[קטגוריה:סופרים יהודים גרמנים]]
[[קטגוריה:אנגלים ממוצא יהודי-גרמני]]
[[קטגוריה:גרמנים שנולדו ב-1897]]
[[קטגוריה:בריטים שנולדו ב-1897]]
[[קטגוריה:גרמנים שנפטרו ב-1990]]