הצגת המקור של הדף "קרנא"

'''קרנא''', מראשוני ה[[אמוראים]] ב[[בבל]], לאחר חתימת ה[[משנה]]. חברם של [[שמואל (אמורא)|שמואל]] ושל [[רב (אמורא)|רב]]. ב[[תלמוד בבלי|תלמוד הבבלי]] נקרא בשם קרנא סתם, וב[[תלמוד ירושלמי|ירושלמי]] נקרא '''רב קרנא'''. שימש בתפקיד [[דיין (הלכה)|דיין]], והתואר הסתמי "''''דייני גולה''''" בתלמוד הבבלי מכוון אליו. חיבר קובץ [[ברייתא|ברייתות]] ל[[סדר נזיקין]], שהיה ידוע בשם "נזיקין דבי קרנא". פרנסתו הייתה מבדיקת טיב [[יין|יינות]].

==עם שמואל ורב==
פעמים אחדות בתלמוד מוזכר קרנא יחד עם שמואל, [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[נהרדעא]]. מלשון התלמוד משמע שהיה קרנא כפוף לשמואל כתלמיד{{הערה|1=[[תלמוד בבלי]], [[מסכת שבת|שבת]] קח ע"א; [[בבא בתרא]] פט ע"א. כך הסיק מדברי התלמוד הרב [[רפאל הלפרין]] ב[[אטלס עץ חיים]], כרך ד.}}. ביחס לזה מסופר{{הערה|1=בבלי, שבת שם, מתורגם לעברית.}}: שמואל וקרנא היו יושבים על שפת נהר מלכא. ראו את [[מים|מי]] הנהר שהיו גליים ועכורים. אמר לו שמואל לקרנא: אדם גדול בא מ[[ארץ ישראל]], וחולה הוא ב[[מעיים|מעיו]], ומתרוממים המים לשם כבודו; לך לתהות על קנקנו (=לבדוק מה טיבו). היה זה האמורא [[רב (אמורא)|רב]], שהגיע לבבל. קרנא הלך לבחון את רב, ורב ענה על כל שאלותיו. העיכוב הזה גרם צער לרב, מפאת מחלתו, ולכן פנה אל קרנא: מאי שמך? - קרנא. - אמר לו רב: יהי רצון שתצא לו "קרנא" (=קרן) ב[[עין|עיניו]].

בתלמוד מובאת [[ברייתא]], ולפיה "מעמידין אגרדמין למדות, ואין מעמידין אגרדמין לשערים", כלומר - בית הדין חייב למנות פקָּחים שיבדקו את טיב כלי המידות והמשקולות המשמשים ב[[שוק (מסחר)|שווקים]] למקח וממכר, אבל אין צורך למנות פקחים לאכיפת מחירים ולמניעת העלאתם. בהקשר זה מסופר{{הערה|1=בבלי, בבא בתרא פט ע"א, מתורגם לעברית.}}:
:אנשי בית הנשיא (=[[ראש הגולה]]) העמידו שומרים למידות וכן לשערים (מחירים). אמר שמואל לקרנא: צא ולַמד אותם: מעמידין אגרדמין למדות, ואין מעמידין אגרדמין לשערים! יצא ודרש להם: מעמידין אגרדמין בין למדות בין לשערים. אמר לו שמואל: מה שמך - קרנא, תצא לו קרן בעינו. יצאה לו קרן בעינו.
המילים "יצאה לו קרן בעינו" הן על פי נוסחת דפוסי התלמוד כיום. ב[[כתב יד (העתק)|כתבי יד]] אחדים של התלמוד משפט זה אינו מופיע ופרשנים אחדים העירו על כך{{הערה|1=ראו [[דקדוקי סופרים]]. ראו גם ב"פירוש ה[[רשב"ם]] העיקרי" המודפס על דף התלמוד בצד, שכתב שאין גורסים משפט זה, שלא אירע כן במציאות.}}. על טיבה של "קרן" זו דנו מפרשי התלמוד. יש שפירשו שהכוונה היא לרצועת בשר הבולטת מן העור, ויש מי שכתב שהכוונה לקרום בעין{{הערה|1=את הסברה הראשונה כתבו [[רבנו חננאל]] (בפירושו לבבלי, שבת קח ע"א) ו[[הערוך]]. הסברה הראשונה נמצאת ב"שיטה להר"ן" (במסכת שבת שם), פירוש של אחד מן הראשונים שלא ידוע שמו, אשר במשך דורות יוחס בטעות ל[[ר"ן]].}}.
התלמוד מברר את הסיבה לדרשתו של קרנא, אשר נוגדת לכאורה את דברי הברייתא, ומסבירה כי הלכה זו שנויה ב[[מחלוקת]].
:והוא, קרנא, כמו מי סבר? כמו זו שאמר [[רמי בר חמא]] אמר [[רבי יצחק]]: מעמידין אגרדמין בין למדות בין לשערים, מפני הרמאין.
בתלמוד הירושלמי מופיע, באותו הקשר, מעשה שונה{{הערה|1=ירושלמי, בבא בתרא ה, ה, בתרגום חופשי, על פי פירוש "[[פני משה]]".}}:
:ראש הגולה מינה את [[רב (אמורא)]] לפקח על השוק, והיה מכה (=מעניש) על המידות ולא על השערים (המחירים). ראש הגולה ראה בכך אי-מילוי של התפקיד, ושם את רב ב[[מעצר]]. נכנס קרנא לבקר את רב. אמר רב לקרנא: שומרים שאמרו למנות - על המידות, ולא על השערים, כך ההלכה, וכך נהגתי.
המשך המעשה בירושלמי, הוא שקרנא יצא בעקבות זאת והשמיע דברי ביקורת בפני אנשי ראש הגולה על שאסרו את רב, שהוא בקי גדול בהלכה. לפי פירוש אחר, קרנא ביטא את חוסר הסכמתו עם דברי רב{{הערה|1=ראו שם בפירוש "פני משה" ובהרחבתו לפירוש ב"מראה הפנים". אבל ראו בהגהות "יפה עיניים" על הבבלי, בבא בתרא פט ע"א.}}.

קרנא חלק על רב ושמואל בהלכות נוספות. באחת המחלוקות, לאחר שביטא תמיהה על הלכה שאמר שמואל, אמרו לו: הנה [[מר עוקבא]] ובית דינו בעיר [[כפרי (בבל)|כפרי]], לך אליו{{הערה|1=בבלי, קידושין מד ע"ב.}}.

==דיין==
התואר "דייני גולה", המופיע בתלמוד הבבלי, מכוון אל קרנא{{הערה|1={{בבלי|סנהדרין|יז|ב}}.}}. [[ראשונים]] כתבו כי התואר מכוון אל שמואל ואל קרנא יחד{{הערה|1=[[רשב"ם]] בפירושו לבבא בתרא, דף נא ע"א, ועוד.}}.

ברוב האזכורים של האמורא קרנא בתלמוד, ההקשר הוא דיני נזיקין. במקורות אחדים מוזכר קובץ [[ברייתא|ברייתות]] על [[סדר נזיקין]], שקובצו ונאספו בידי קרנא ונקראו על שמו, "נזיקין דבי (=של בית) קרנא"{{הערה|1={{בבלי|בבא קמא|מז|ב}}; {{בבלי|סנהדרין|ל|ב|ללא=שם}}; ראו גם [[תלמוד ירושלמי]], בבא קמא ט, ב; בבא בתרא ב, ב.}}.

לפרנסתו עסק קרנא בהרחת [[יין|יינות]] ובבדיקת טיבם. הוא היה מומחה ליינות, ועל סמך דבריו היו משווקי היין מחליטים אילו חביות אפשר לשמר ואילו יש להוציא למכירה לאלתר{{הערה|1={{בבלי|כתובות|קה|א}}, ופירוש [[רש"י]] שם.}}.

עם זאת, שימש קרנא [[דיין (הלכה)|דיין]]. התלמוד דן בנוהל שנהג בבית דינו של קרנא, שעל כל אחד משני הצדדים הבאים להתדיין יש לשלם דינר אחד. לפי הנאמר שם, אין לקבל כסף עבור עשיית דין, והתשלום היה על בטלתו של קרנא ממלאכת בדיקת טיב היין בזמן שעסק בדין.

==באגדה==
מאמר אחד בלבד ב[[אגדה (יהדות)|אגדה]] נמסר בשמו של קרנא בתלמוד הבבלי, והוא עוסק בדבריו של [[יעקב]] ל[[יוסף]] לפני פטירתו, ובבקשתו [[קבורה|להיקבר]] ב[[ארץ ישראל]]. קרנא קושר זאת עם [[תחיית המתים]] ועם הנאמר בתלמוד כי מתים שנקברו בחוץ לארץ עתידים להתגלגל במחילות לארץ ישראל ולקום בה לתחייה{{הערה|1=בבלי, כתובות קיא ע"א. מופיע גם ב[[ילקוט שמעוני]] בראשית, קנו. הנוסחה המובאת כאן היא על-פי המובא בילקוט שמעוני, וכפי שהגיה ב"[[מסורת הש"ס]]" על התלמוד שם.}}.
:"ונשאתני ממצרים וקברתני בקבורתם" ([[בראשית]] מז, ל) - אמר קרנא: דברים בגו (יש כאן דברים מסותרים בדבר זה, וצריך לתת להם לב - [[רש"י]])! יודע היה יעקב אבינו שצדיק גמור היה, ואם מתים שבחוצה לארץ חיים, למה הטריח את בניו? שלא קיבל עליו צער מחילות.

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקיטקסט=קטגוריה:קרנא}}
* {{תולדות תנאים ואמוראים|ק|קרנא}}
*{{ויקישיבה}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}


{{אמוראי בבל}}
[[קטגוריה:הדור הראשון לאמוראי בבל]]